אדם שאין לו שכל ויש לו לב יכול להזיק לאחרים כל כך הרבה.

וכשאדם מזיק לעצמו הוא מזיק גם לאחרים

טוב זה יהיה קצת מסובך, אנסה להסביר קצר.

אז לפי התאוריה שבניתי העולם בעצם חוזר לפרימיטיביות.

איך זה עובד?

אנשים מתחילים לאבד אמון במערכת. במדע. או בהלכה במקרה שלך.

הם מתחילים לחקור הכול הכול מחדש. עד רמה הזויה של קהילת "פירותניים"- אנשים שאוכלים רק פירות בצורתם הטבעית, ועד אנשים שמאמינים שהעולם שטוח! ושכל הנחיתה על הירח זה בלוף אחד גדול. אנשים מפסיקים לחסן את הילדים שלהם מחוסר אמון ברפואה, מחלות שלא נראו עשרות שנים חוזרות!

מה הבאסה בכל זה?

שתחשוב על זה רגע... כמה זמן לקח למדענים להגיע להישגים המרשימים האלה של פיתוח טכנולוגיות מטריפות ותרופות שמצילות חיים? כמה אלפים של שנים נראה לי. לא ככה?

כמה זמן רבנים כותבים ספרים שמפרשים את הספרים שלפניהם שמפרשים את אלה שלפניהם... הרבה לפני שהמדע התחיל את דרכו.

לא חבל לך לחכות עוד חמשת אלפים שנה ולהגיע לאותן מסקנות, בייחוד כשאתה יודע שלא תהיה כאן עוד חמשת אלפים שנה (וגם אנחנו לא נהיה כדי לומר לך "אמרנו לך")?

לא מצאתי את הפירוש למילה בגוגל. אשמח אם תסביר לי אותה (לא שכלתנית שכמותי).

לפני המדע, כן כן שם. מצרים העתיקה, אז לפני. אל תיתפס על המילה. אולי התחילו לכתוב אחרי (כי לא היה איך לכתוב...). אבל התורה מתחילה מבראשית, משם הכול מתגלגל... כל האמונה, כל המשמעות של העולם הזה, הכול מתחיל משם.

זה לא משנה אם זה חדש או לא. זה קיים, ומתרחב לא עלינו, ובעזרת ד' התופעה המטופשת הזאת תיפסק.

אז אני רואה שדרוש כאן הסבר. כשעוד הייתה קיימת התאוריה שהעולם שטוח, אף אחד לא בדק אותה, לכן היא הייתה ניתנת להפרכה וכולם קיבלו את זה, חוץ מעמי ארץ, כדוגמת הנוצרים אם כבר מדברים על נוצרים.

יש עניין למסורת ביהדות, שזה דבר מדהים ומבורך. אבל גם יש עניין ללא 'לעצום עיניים'. ויש עניין לחידושים, שהם בתוך גבולות ההלכה כמובן.

והיהדות כל כך מדוייקת. והלוואי והייתי יכולה להראות לך מול העיניים ברגע אחד כמה שהתורה מדוייקת, ועד כמה החוכמה של חז"ל מפעימה.

ואם כבר משווים בין מדע ליהדות- כמו שבמדע מה שאי אפשר לברר עד הסוף הוא אף פעם לא מאה אחוז, ככה למשל כל ההשערות לגבי איך תיראה הגאולה. זה המון השערות, שהן יכולות להיות מאוד נכונות, אבל אף רב לא מבטיח שזה בדיוק מה שיהיה, כי אין איך לדעת.

ולא כדאי שניכנס לזה כי אני בטוחה שיש אנשים אחרים שיכולים להרחיב על הנושא הרבה יותר טוב ממני.

אבל בעצם כמו שבמדע יש חוקר שיאמר שאיקס מסוכן לבריאות וחוקר אחר יאמר שאיקס זה משחק ילדים, תמיד יהיה רב שיאמר ההיפך מהאחר. לכן צריך לבחור טוב מאוד לפי איזה רב אתה הולך.

שמאמינים שהעולם שטוח.

האדם הראשון שכפר בעובדה שהעולם שטוח לא היה עמארץ. כל השאר באותה תקופה חשבו ההפך. אדם אחד חכם נגד טענה שכל העולם האמין בה כבר אלפי שנים. על פי התאוריה שלך הוא עשה דבר רע. 

"והיהדות כל כך מדוייקת. והלוואי והייתי יכולה להראות לך מול העיניים ברגע אחד כמה שהתורה מדוייקת, ועד כמה החוכמה של חז"ל מפעימה." מה זה בכלל אומר? באיזה קטע היהדות מדוייקת?

ובנוגע לחוכמה של חז"ל, כן היא נחמדה.. אבל זה בקושי מתקרב לחוכמת הגויים.. בעיני לפחות. (ובעיני כל אחד שבאמת בודק).

ביהדות השמרנית אין שום מקום לחידושים. גם את ספריו של הרמב"ם שרפו. למעשה כל רב גדול שהעז וחידש את היהדות על פי שכלו נקרא כופר ורשע בפי רבים לדוג' הרב קוק. ובימינו - הרב מיכאל אברהם שליט"א.

בכל מקרה התאוריה שלך חלקית ביותר ומתעלמת מרוב המציאות. מטומטמים היו מאז ומעולם זה לא חדש. חוץ מהם כל שאר העולם הולך ומתפתח.

תביני, אני לא מוחק את כל היצירה הרבנים לדורותיה, אבל בהחלט הרבה מאוד ממנה מיותר בעיני ושגוי מיסודו. 

אז בקיצור אני לא רואה שום ערך במסורת של אלפי שנים. אני רואה ערך באמת ובמה שנכון וזהו.

כשלאדם אין את התורה שהיא האמת המוחלטת, הוא פשוט מוצא לעצמו אמת מגוחכת לחלוטין שתשתנה עם הזמן. איבוד השכל הישר...

(מתייחסת למקרים שציינתי, כאן אולי זה סתם תעיה או חיפוש הדרך)

הוא היה קיים לפני מתן תורה כך שהציווי הזה של ה' לא סתר ציווי קודם של ה'. מה גם שה' היה איתו בקשר תמידי ואם אני אקבל נבואה זה יהיה כנראה הזיה או מתיחה של מישהו. אבל בכל מקרה כן הייתי מסרב גם במקרה של העקידה. 

אדם בלי סיר לא יכול לאכול אוכל מבושל כי הוא אף פעם לא יכול להגיע לזה

היכולת להשתמש נכון במערכת הרגשות (לא ברגש מסוים, אלא במערכת. לכן "לב") היא הדבר היחיד שמאפשר להתיחס לרגשות של הזולת, והרבה פעמים הדרך היחידה להתייחס גם לזולת עצמו 

אבל בכל מקרה הטענה שלי היא שרגשות זה דבר גשמי ונחות שמעלתו בדיוק באותה רמה כמו התאווה לאוכל.

אתה נותן ערך נעלה לנפש הבהמית שלך. וזה נובע בעצם ממנה.

אתה צודק בהנחה הבסיסית שלך. "המוח שליט על הלב" מכיר?

זה אומר שכל רגש שאנחנו חווים מגיע ממה שאנחנו מפענחים לעצמנו במוח (בעייתי לומר 'כל' אבל נניח).

לדוגמא- מישהו לוקח לך מהשקית של הקליק כמה קליקים. במקרה אחד לא אכפת לך, כי אתה לא רעב במיוחד או שיש לך עוד קליק. במקרה אחר זה קצת יבאס אותך מבפנים כי ממש בנית על הקליק הזה. הבנאדם עשה אותה פעולה, והרגשות שלך בכל אחד מהמקרים נמצאים בצדדים שונים. איך זה הגיוני?

הרגש לכאורה 'צף' משום מקום, בלי שום אזהרה, אבל הוא בעצם בה היישר מהמוח. ממה שגרמת לעצמך לחשוב ולהרגיש.

אבל בשורה תחתונה, שכל בלי רגש זה רובוט. שכל בלי רגש זה כמו עץ תפוזים שלא משקים אותו (או פרי אחר שאתה אוהב). הוא לא יצמח, ולעולם לא יגיע למימוש הייעוד שלו (הפירות- או שהם לא יהיו טובים, רקובים, מצומקים). כן, חלק מהעניין של החיים זה להרגיש. אחרת, זה חסר פואנטה.

אחוז הגירושים עולה בכל המגזרים (אם אתה מחשיב גם גירושים רגשיים אז בכלל).

אהבה זה אשליה אני מצטער לגלות לך אבל זאת המציאות

הרגש חסר היגיון?

איך תסביר את זה שאף אחד עדיין לא הצליח לפענח את המוח האנושי? ואף אחד אפילו לא יודע כמה יש לפענח...

אנשים לא מפחדים מהחושך עצמו. אנשים מפחדים מחוסר הידיעה. מהסיפורים שהם קראו על נחשים שהתגלו בחדר באמצע הלילה, על מחבלים שנכנסו מהחלונות של החדרים החשוכים, וממפלצות שמסתתרות מתחת למיטה. נשמע לי הגיוני.

לא אמרתי שהרגש חשוב כי הוא מפריד ביננו לבין הרובוטים. ניסיתי להדגיש ששכל בלי רגש זה חוסר חיות. אתה חי כמו מכונה, שעובדת בלי סוף, אבל אין לה שום קטע כשלעצמה. טוחנת מים.

וזה ממש מגניב מה שמפתחים היום. לרובוטים גם יש אפשרויות לבחירה חופשית ותודעה. זה באמת מטורף. ומי יודע, אולי יום אחד גם יפתחו רובוט שבוכה. אבל עד אז, נשתדל להיות בני אדם שאכפת להם, כלומר מרגישים.

כי את המחשבה של "אם הבורא שלי יצווה עליי לעשות משהו אני לא אעשה כי אני לא חושב כמוהו" רק האדם יכול לנפוח באדם.

משום מה חשבתי שאשכנזי הגיב

אז קחי את דבריי כמופנים לכיוון הזה. לכיוון שבו הבנתי איך הוא מתייחס לתודעה...

זה שהוא לא אקראי לא אומר שהוא לא חסר הגיון. זה כמו שאני אקפוץ שלוש פעמים במקום כל 5 דקות. זה לא אקראי כי יש לך חוקים אבל זה גם לא הגיוני, כי זה מטומטם.

אין ולא יהיה גם שום רובוט עם תודעה או בחירה חופשית בקרוב וגם ברחוק.

כן חוסר רגש זה חוסר חיות. אם לחיות לא יהיה רגש הם ימותו וגם אנחנו כנראה. זה מה שמשאיר אותנו בחיים אני מסכים. אבל זה עדיין גשמי נחות ומי שחי על פי זה יעשה דברים לא הגיוניים. זה בדיוק כמו היצר הרע, אי אפשר איתו ואי אפשר בלעדיו.

ואין להם מושג איך זה אצל אנשים שחשים רגשות. ולא משנה כמה ספרים הם יקראו.

קשה לי לקבל שיכול להיות אדם כל כך חכם שהשכל שלו יכול לדלג על מחסור בהבנה חווייתית של רגש

אבל השכל מוסיף שפע של מחשבות כאלה, כי אנשים עם שכל (בין אם יש להם הרבה שכל או שהם נוטים להתנהל על פי שכל) נוטים להשתמש בכלי הזה, של מחשבה, גם במקום שלא צריך

אגב יש ספר כזה:.  HebrewBooks.org Sefer Detail: אדם שכלי המדקדק בהדרת קודש -- שמעון בן שמואל, מצרפת

בכל מקרה, לאנשים שונים יש הגדרות שונות למושג הזה.

לדעתי האמירה שלך לא נכונה ברוב המקרים, אבל לא בא לי לפרט את כולם

המקרה שבו האמירה שלך תהיה נכונה, זה מקרה שבו תגדיר אדם שכלי כאדם שאמונותיו הן הגיוניות. יש הגיון בהגדרה הזאת, אבל מכח ההגדרה שלה ברור שכל מי שעונה על ההגדרה הוא מה שאתה מתאר

אם אני זוכר נכון הרשב"א* כותב בתשובה שאמנם להטיל ספק זה חלק חשוב של החשיבה ומאפיין אנשים חכמים, אבל כשמטילים ספקות כל הזמן בכל דבר זה כבר לא.

מותר לקבל את זה שיש עוד דרכים לחיות חוץ מאשר ניתוח לוגי והסקת מסקנות שלב אחרי שלב, והן לא פחות לגיטימיות ולא פחות בריאות - כנראה יותר.

כל אדם עושה המון דברים לא רציונליים, כולל ההדבקות ברציונליות של כמה אנשים

-----------------------

זכרתי נכון שזה שו"ת הרשב"א חלק א סימן ט

הנה הציטוט: "ואיני אומר שנסמוך על הדין הזה להכזיב כל מה שיאמר כל חכם כי אילו אמרנו כן היה כסילות באמת"

אבל בהקשר, המשפט הזה דוקא אומר "זה שאני אומר שהפילוסופים לא מבינים הכל לא אומר שהם לא מבינים כלום". את ההסבר לזה שהפילוסופים לא מבינים הכל, והמדע מסביר תופעות אחרי שהוא מגלה אותן - ולא תמיד בהסבר נכון, הוא כותב באריכות בפתיחת התשובה

מה שהקב"ה אמר לעשות זה הדבר היחיד שממש מחייב

וגם חז"ל כתבו כמה הדרכות, אחת מהן היא להיות נורמלי

והמציאות בעולם מוכיחה שיש כמה אנשים שדבקים ברציונליות שלהם והם לא מוגדרים נורמליים כל כך, וזה בדרך כלל לא משפר את איכות החיים שלהם

האמת שצהוב הוא צבע יפה - אין שום פסוק שאוסר להתנגד לאמת הזאת.

הפסוק מדבר על משפט שבו יש כללים מסוימים להכרעה.

רוב חיינו אנחנו לא נדרשים להכרעות כאלה ולא על זה מדובר

מוזמן אם תרצה.

לפעמים אנחנו בונים את המחשבות על בסיסים מסוימים שאולי לא נסכים בהם, והרי לא נדון על כל אחד בנפרד. טיפה מסובך, אבל אולי.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!