מיובשת והיסטריתתתמעוברת
הריון ראשון,
שבוע 6+3
התחלתי להקיא ביומיים האחרונים מאד רצוף...
כל דבר שאני אוכלת או שותה יוצא החוצה אחרי כמה זמן..
אני לא מצליחה לתפקד. בכלל.

מה עושים????
ביסים קטנים של קרקרים ולגימות קטנות של מים11אמא


זה לא עוזר ... אני מקיאה גם את זהמעוברת
דיקלקטיןבתי 123
יש כדור בשם דיקלקטיןרינת 29
תבקשי מרופא משפחה.
כן אבל זה עולה 300 שקלמעוברת
זה באמת עובד?
לא עדיף לנסות פרמין קודם?
אני ראיתי את זה כהוצאה הכרחית זה לא מותרותבתי 123
כמו כל טיפול רפואי תרופות ואוכל
אני לא מכירה עוד פתרוןרינת 29
בחירה שלך אם להמשיך להקיא. אני הייתי מעדיפה לחסוך במקום אחר...
את יכולה לנסות פארמין. לי זה עזר.מוריה
ממליצה גם לבדוק איזה מאכלים עושים לך לא טוב. ולהימנע מהם.
אצלי זה היה-
קולה. חלבי. לימון. שמן. חצילים. חלק מהקיטניות.
שווה כל שקל. מציל חייםואילו פינו
פארמין לא עשה לי כלום.. גם לא בעירוי.
רק דיקלקטין עזר לי..
אני לא הקאתי כל הרגע..אבל הקאתי ועדיין מקיאהניק33
היו לי בחילות נוראיות ועדין קצת התקמצנתי לקנות דילקטקין. ההורים שלי גם רצו לקנות לי והיה לי לא נעים כי זה יצא יקר.
וזה היה טעות!!
אומרים שזה מאוד עוזר ובמקום להיות בנאדם סבלתי חודשיים, ההקאות הן קשות.
אל תתקמצני, זה שווה כל שקל..
ללכת לרופא.מוריה
אולי את צריכה לקבל נוזלים כדי להפסיק את המעגל הזה.
ואולי משהו מעבר.

בהצלחה.
רפואה שלמה!
באותו מצב כמו שלך!נטע י.
כבר שישה הריונות שאני מקיאה כשלושים פעמים ביום.
רק זופרן עובד, והוא זול יותר מהדיקלקטין (במאוחדת) ועוזר הרבה הרבה יותר.
בהצלחה רבה!!!!!
הייתי במצב שלךטארקו
דיקלקטין הציל את חיי ואת חיי הבן שלי(שהיה אז עובר קטנטן)
זה אמנם יקר, מאוד. אבל שווה כל שקל!!
לא הפסקתי להקיא לחלוטין, אבל ממצב של להקיא הכל, כל היום-עברתי להקיא רק פעם פעמיים ביום, שזה מאוד סביר.

ובטווח המיידי עד שהדיקלקטין ישפיע- כדאי לקבל עירוי, עדיף עם פראמין(אפילו שאצלי הפארמין לא עשה כלום)
תודה על התגובות של כולם ...מעוברת
באמת הגעתי היום למצב שנתנו לי עירוי עם פראמין..
אבל זה מרגיש שהוא לא עוזר.
הרופא שנתן לי את הניקוי אמר לי לבקש דיקלקטין מהרופט משפחה...
תקשיביטארקו
גם אני התחלתי דיקלקטין רק אחרי עירוי
עד אז שכנעתי את עצמי שזה נורמלי, כולם ככה, מה לעשות-אני בתחילת הריון, כולן מקיאות..

תוך יומיים נהייתי בנאדם חדש! חזרתי לתפקד.
כאמור זה לא מיגר את ההקאות לגמרי, והמשכתי עם הכדורים עד שלב מאוד מאוד מאוחר(הקאתי גם בלודש תשיעי מידי פעם, למרות שכבר לא לקחתי כי לא הייתי כל הזמן עם בחילות) אבל הייתי מסוגלת לאכול והאוכל נשאר בבטן! הייתי מסוגלת לשתות בלי שהכל ייצא אוטומטית איך שנכנס!!
אצלי תוך יומיים הייתה כבר הקלה משמעותית
הכדורים האלה הם הנס שלי. בלעדיהם כפשוטו לא הייתי פה, והבן שלי גם לא.
מזדהה עם כל מילהואילו פינו
עזר לי לתפקד ולהיות בן אדם!
באיזה מינון ומתי להשתמש?מעוברת
מה?מוריה
תתייעצי עם הרופא שלך.
הוא אמר ככה:מעוברת
שהוא רושם פעמיים ביום, אבל שאפשר עד 4 ביום. וזה תלוי בי.
זהו. יום טוב.
הייתי מטושטשת עם עירוי בשביל לשאול עוד שאלות
את מדברת על דקלקטין?מוריה
מינון דיקלקטיןטיב
יש עלון שמצורף לתרופה, מתחילים עם שתי כדורים בערב, ומחכים יום, אם לא עזר לוקחים שוב 2 בערב הבא ואז מוסיפים אחד בבוקר, אם עדיין יש צורך מוסיפים אחד בצהריים, אני לקחתי ארבע סהכ.
אני כבר 3 ימים לא מסוגלת לאכול ולשתותמעוברת
שלשום הקאתי הכל,
אתמול עשו לי אינפוזיה,
גם היום...
והרופא אמר לי לקחת אחד מיד אחרי הנוזלים (כי הוסיפו לי לנוזלים פראמין ישר לווריד ... האחות אמרה שכנראה זה ההגיון - שאני אצליח לבלוע כדור ראשון בלי להקיא).
כשחזרתי מהמוקד הקאתי שוב נוזלים..
ואז לקחתי כדור אחד,
ומאז עוד לא הקאתי ב''ה.
אני רועדת וחלשה, העזתי לאכול עכשיו מחית מרוסקת של פירות..
ה' יעזור
תעברי לזופרןנטע י.
יציל אותך.
הייתי במצב זהה לשלך, קבלתי עירוי נוזלים עם זופרן.
פרטים, במצב שלך, זה כלום. ככה מהניסיון שלי.
בהצלחה.
בסוף זה עובר...
גם אני ממליצה על זופרן. ומוסיפה-ניק חדשה
שגם אני הייתי בטוחה שכולן ככה בהריון וזה טבעי, עד שהבנתי ש40 הקאות ביום זה לא טבעי עם עירוי כל לילה , זה לא טבעי, עם פראמין שרק גרם לי להרגיש גרוע יותר ואומפרדקס וכל דבר אחר שלא עזר כולל דיקלקטין. מה שכן, הבנתי שכנראה אני מאובחנת עם היפראמזיס גברדרום(תקראי על זה באינטרנט , הגיוני שיש לך את זה ותקבלי הבנה והכלה של מה שאת מרגישה שזה לכשעצמו מדהים) וקיבלתי זופרן שזה הקל פי אלף . ושילבתי רפואה סינית-דיקור שממש עזר (בהמלצת משהי מהפורום) וגם הבנתי, שכנראה נגזר עלי להקיא את חיי כל יום, ולהיות עם בחילות כל יום, אז עזבתי את העבודה למשך חודשים וחזרתי רק בחןדש 7 כשהקאתי רק 4-5 פעמים ביום, והפסדנו כסף, והזוגיות קיבלה כיוון אחר, והקאתי עד החדר לידה כולל, והמשפחה של בעלי חשבה שיש לי בעיה פסיכולוגית והכל... אבל, זה עבר רק אחרי הלידה.
וכנראה זה קללת האדם הראשון, ולא השלמתי עם זה כי גם עכשיו בהריון שני אני בוכה מזה ןזה קשה ועצוב וכואב מאד. אבל הבנתי שככה זה.
ממליצה להתייעץ עם הרופא, ככה לא אמורים להרגיש. גם אני חשבתי ככה אבל וואלה לא. יש נשים שמרגישות טוב, שהדיקלקטין משפיע עליהן! עד עכשיו אני מחפשת את הנס הזה שהוא אמור להביא איתו , וגם בהריון שני קשה לי. אבל כנראה שאין ברירה אלא להתמודד.
מוזמנת להסתכל על דברים בעבר שכתבתי פה, אולי תמצאי נחמה שיש אחת כמוך...♥
גם אני סובלת מאודעובדת השם
מודב שלא בצורה חמורה כמוך, (וואוו מצדיעה לך נשמע סבל מטורף ).
אני בעיקר חלשה מאוד ברמה של לשכב בספה כל היום ולא ללכת לעבודה.
הפראמין עוזר לי ככה שלא נסיתי דיקלקטין שהבנתי שהוא מרדים מה שאני בכל מקרה...
באמת תקופה לא קלה בכלל. ב"ה שזה מסיבות טובות ושמחות.
למה לא הוצאת שמירה מביטוח לאומי?נטע י.
אני עם היפרמזיס מקבלת כל הריון שמירה בחודשים הקשים.
תודה על השיתוף, שולחת חיבוק...מעוברת
הייתי היום אצל רופא נשים, וכן,
הוא גם אמר לי שזה נקרא היפרמזיס...
ורשם לי דיקלקטין,
ובינתיים ב''ה אני כבר כמה שעות לא מקיאה - וזה נס עצום בעיני!!! ב''ה!!
חלשה ברמות מטורפות...
קיבלת כבר יומיים ברצף נוזלים לווריד.
ולא הצלחתי לאכול כלום ולשתות כלום חוץ מזה.
עכשיו כן הצלחתי להכניס משהו לפה (מרק צח עם טיפה ירקות .. ותה עם דבש, וזה הישג עצום).

אני חושבת שלסבול זה לא בריא...
גם הרופא אמר שזה מסוכן לגוף שלי (לעובר שלום, ב''ה). ושזה עלול להגיע למצב של סכנת חיים.
אני מבינה, כי רעדתי כבר בכל הגוף... קור צמרמורת, סחרחורת ומה לא.

שולחת לך חיבוק ומקווה שתמצאי משהו שיקל עלייך!!
תבקשי עירוי+ זופרןפיג'מה
ואח''כ תקחי כדורי זופרן,
אפשר לשלב אותו עם דיקלקטין ו/או פראמין.
ואם צריך - ללכת לקבל עירוי נוזלים שוב ושוב.
כנראה שלא נותנים זופרן במכבימעוברת
ונמאס חי כבר מהמחטים והדקירות
מרגישה זוועההההה
הידיים שלי חבולות,
התפוצץ לי כבר ווריד אחד,
וביד השניה יש כמה סימוני דקירות לא מוצלחות
אני הייתי בהריון הראשון במכבי. תלחצי על הרופא.ניק חדשה
זה כדור יקר לכן לא ממהרים לתת אותו. תסבירי את חןמרת המצב
כרגע אני עם דיקלקטיןמעוברת
וזה בעז''ה יעזור לי וזהו...
אני ממש מתפללת
לוקח לו שבועיים להשפיע באוםן מלאניק חדשה
אבל תוך יומיים-שלושה יש כבר שיפור משמעותי מאוד!טארקו
לא אצלי😩ניק חדשה
כתבת למעלה שהוא לא השפיע עלייך בכלל, לא?טארקו
עלי הוא כן השפיע, ואמנם לקח זמן עד השפעה מלאה(וגם אז עדיין הקאתי פעמיים ביום לפחות, אבל לא כל היום ברצף..) אבל תוך יומיים בערך כבר הייתי מסוגלת להכניס טיפה של משהו לפה בלי שזה ייצא לפני שנכנס..
אוליפיג'מה
אולי גם על ניק חדשה, אבל אני עלי הדיקלקטין לא השפיע בכלל בכלל, גם כעבור חודשיים...
הלוואי וזה יעזור!!פיג'מה
לכל אחד מהם חסרונות ויתרונות. אצלי הדיקלקטין בכלל לא השפיע, וניסיתי חודשיים שלמים. הזופרן מאד מקל והופך את החיים ליותר הגיוניים... למרות שם איתו מקיאה עד הסוף.
יש מצב שהרופא רוצה לראות איך את עם הדיקלקטין ולפי זה יתן או לא יתן זופרן...
תהיי עם יד על הדופק ואל תהססי לבקש עוד תרופה /עירוי וכו' אם את מרגישה שיש צורך
תודה!!!מעוברת
הלוואי שלא נצטרך יותר
אז אני הייתי עם היפרמאזיס והדיקלקטין ממש עזרטארקו
ונשמע שגם לפותחת הוא התחיל לעזור.

הוא יותר בטוח רפואית מזופרן(למרות שנותנים זופרן-כי התייבשות ומחסור במינרלים חיוניים זה יותר מסוכן ממנו) ואם הוא כן עובד אז עדיף.
כמובן, לזה התכוונתיפיג'מה
אבל אם הדיקלקטין לא עוזר - לדעת שיש עוד אופציה (ב'ה, כי לפני כמה שנים לא היו עוד אופציות...)
אכן חשוב!טארקו
מצרפת פה כמה קישורים שאולי יעודדו את נפשך😍ניק חדשה
יום המודעות להיפראמזיס גברדרום, משתפת מה 3> שלי... - הריון ולידה הכי קשור...

מתי הבחילות האלה עוברות?הריון שני ה' יעזור☹ - הריון ולידה

בחילות, הריון שני, פריקה... - הריון ולידה

..את הכי יפה כשלא נח לך😫 - הריון ולידה

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו! למה אני צריכה לתת דיווח שלם - הריון ולידה

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1157664#12279371- וזה. הלב שלי נמצא פה.

תדעי שאת לא לבד. הבחילות האלה נוראיות , ההקאות זוועה. לי עזר להבין שהמצב שלי גרוע, שלא יגידו לי כמה נשים אחרות מסכנות וככה זה בהריון. הקל עלי שלא היינו בבית שבתות כי לא הייתי מסוגלת לתפקד, שנסענו מלא ושחמותי היקרה הפסיקה להכין חמין כי הריח עשה לי הקאות כל השבת, עזר לי שנשארתי בבית, שבכיתי את חיי על החלום של הריון יפה ופוטןגני, איבדתי צלם אישה בהריון. זה קשה אבל המודעות מקלה את ההתמודדות.

מוסיפהפיג'מה
ממליצה להצטרף לקבוצה סגורה בפייסבוק בשם 'היפראמזיס גבידרום'.
אין לי פייסבוק, אבל תודה מעוברת
קראתי הכל.. ואני עם דמעות בעינייםמעוברת
כל כך מזדהה,
כל כך לא דמיינתי ככה את ההריון הראשון שלי..
מצב הזוי כזה שאני לא מסוגלת שבעלי יתקרב אליי כמעט,
שחיבוק גורם לי להקיא,
שמגע קל ביד גורם לערבים ורפלקס..
שהבית הקטן שלנו שתמיד ידעתי שיראה כמו בית מרקחת - נראה רחוק מזה בהרבה...
שבעלי עושה קניות לבד כי אשתו מתמוטטת,
שאני בקושי הולכת לעבוד וכנראה כבר כל העולם הבין מה המצב אפילו שאני רק בשבוע 6..
שאני לא נענית להזמנה לשבת של גיסתי כי אני יודעת שלא אשרוד את הדרך,
שאני מבקשת מהשכנים להתארח אצלם בסעודה כי אין אצל מי, ואני לא מתפקדת.
שאני לא מכינה אוכל, לא לי ולא לבעלי שכבר התרגל לאכול מנות חמות של אוסם - כי עוד לא הספקתי ללמד אותו לבשל...

אוי טאטעעעעעע
אויש, כ''כ מבינה..פיג'מה
שולחת כוחות מרחוק (כי חיבוק במצבך יהיה עם רפלקסים לא משו..)
יכולה לשתף שאני נכנסתי להיריון הראשון ממש מהר אחרי החתונה, וכשהתחלתי לסבול, זה היה פשוט נורא לשנינו.... לא יכולתי שהוא יגע בי, אפילו ביד, או בטעות, וכמובן כמובן שכל אדם אחר, כי החום גוף היה מעורר בי את רפלקס ההקאה. כמובן שלצחצח שיניים הפך להקאה אחת גדולה, וכנ''ל מקלחת...
המלצתי היא - לדבר על זה בניכם, להכיר בקושי אחד של השני (גם לו קשה לראות אותך ככה וגם הוא בסיטואציה לא מוכרת ולא קלה) ולקרוא הרבה על היפראמזיס, כדי לקבל טיפה מושג ועצות...
ואני פה בשבילך למה שצריך...
(ויש לי 2 בנות היפראמזיס מתוקות להפליא וזה שווה את זה כל כך!!!!)
הכי שווה בעולם!ברור שבגלל המאמץ הילד שלי הוא נשמה גבוההניק חדשה
זה ברור. לא הייתי רוצה להתחלף עם גיסותי בהריונות מול הילדים שיצאו להם😆😒
ברור שהבנות שלי הן הכי הכי שישפיג'מה
וברור שהאמא שלהן אובייקטיבית
תודהההההמעוברת
תודה על הקישורים.עובדת השם
מנחם לדעת שיש עוד הרבה נשים שעוברות את הסבל הזה וב"ה בסוף מקבלים אוצר מדהים.
אגב עד שלא נכנסתי לפורוםעובדת השם
כמעט ולא הכרתי סביבי נשים עם היפרמאזיס... כאילו בחיים האמיתיים מכירה רק שלוש נשים חוץ ממני שסבלו ממש בהריון עד כדי השבתה. כל השאר נראה שהסתדרו עם זה לא רע...
איך אתן מסבירות את זה ?
באמת האחוז שלנו קטן ורק בפורום נשים עם היפרמאזיס כותבות יותר ?
דבר ראשון יש נשים שסובלות מהפרמזיסבתי 123
ולא מודעות לזה בעצמן כשלי היה הייתי בטוחה שזה הנורמלי גם הרופאים לא נתנו לזה שם
לא תמיד משתפים בזה חברות או קרובות משפחה יכול להיות שאת מכירה נשים אבל הן פשוט לא ספרו לך
לא קשור ללספר יש לי חברות ובנות משפחהעובדת השם
שכשאת רואה שיש להן בטן ומבינה שבחודשיים האחרונים הן תפקדו רגיל...
אז אפשר להבין שב"ה הן לא סבלו מזה...
אז אולי באמת להן לא היה אבל אני יכולהבתי 123
לספר לך על עצמי שסבלתי מהפרמזיס ואף אחד לא ידע על זה אם לא ספרתי
רק כ1.5-3% מאוכלוסיית הנשים סובלת מזהפיג'מה
ואם כבר... מצאתי את זה בארכיון...כמה כאב לב נשפך במילים האלהניק חדשה
רק תגידו שזה עובר,
וגם אם לא תגידו כלום זה יהיה בסדר.
לפעמים רק תשתקו,
אל תעשו תחרות מי מרגישה יותר רע,
למי ההריון קשה יותר.
אל תרחמו, רק תגלו אמפתיה.
תתנו כח לאיש שאיתי.
ההורמונים זה לא אני וגם לא שם נרדף לשלי,
הם רק נלווים לחיים שלי כרגע,
9 חודשים כולה,
אבל הרבה יותר מזה.
נכון שהם נכנסים לכל פינה, לא משאירים מקום אחד ריק מהם,
אבל אני כ"כ משתדלת להשאר שפויה,
לא תמיד מראה שקשה,
ואם כן, כנראה שמה שאתם רואים זה רק משהו קטן מכל מה שיש בפנים.
משתדלת להגיע לאירועים,
למרות שכמעט כל יציאה היא אתגר,
לחיות נורמלי,
אל תגידו 'רזית', אני אמורה להשמין...
אני משתדלת להיות נחמדה,
אבל אם תדברו איתי החל מהצהריים יהיה לי הרבה יותר קל.
אל תתנו לי דוגמאות של נשים אחרות, שהיה להן הרבה יותר קשה, ותספרו סיפורי אימה, זה לא מה שאני צריכה.
צריכה שתבינו שזה פשוט החיים עכשיו. קשה לכם לראות אדם סובל, אז אל תגידו כלום. לא רוצה שתתנו דו"ח מה שמעתם בבוקר מהשירותים ותסננו ביקורים.
אל תתנו לי עצות חודרניות מדי,
תמליצו, תייעצו, תלוו, אבל תקלטו מתי אני רוצה את האמירות ומתי לא.
אל תגידו שזה בגלל חוסר איזון בנפש, בהשקעת אנרגיה לא נכונה,
ברור שזה יהיה ככה,
אני רק רוצה להשאר שפויה.
לקום בבוקר לעבודה,
להשאיר מיטה נקייה ובית מסודר,
לגהץ,
לבשל,
לאכול נורמלי,
להשמין,
לטייל,
להקשיב,
להנות מריחות,
ללכת ללימודים ולסמן נוכחות,
רוצה רק חיים רגילים כאלה,
רוצה מלא כח,
להשאיר בית מסודר ואוכל במקרר.
לא להרגיש סמרטוט אחרי שטיפה של חצי כיור,
ומי מדבר על שטיפה של הבית..
בעולם מתוקן אולי, ואולי לא,
הייתי יכולה לשכב כל היום,
שכל החמולה היתה מטפלת בי,
ואז היתה לי האפשרות להשקיע אנרגיות 'במקומות הנכונים', בילד שלי שגדל בתוכי.
אבל לא יודעת אם זה מתוקן או לא,
כי יש לי גם נפש,
והיא חלק אינטגרלי מכל התהליך הזה,
ובשבילה
ובשבילי
ובשבילו
אני חיה שגרה,
לא מתאמצת לשמור על מה שהיה פעם,
זה פשוט לא קשור לעכשיו.
זו תקופה,
וטבען של תקופות לעבור.
מחכה שזה כבר יגיע, אבל לא רוצה לפספס את מה שיש עכשיו.
אם זה המחיר של הבאת ילד לעולם,
כנראה שזה שווה.
מקווה.
מקווה שארגיש את זה.
מתפללת שנצא מהתקופה הזו בריאים, בגוף ובנפש.

רק אל תגידו שיש נשים שסובלות יותר.
וואו כמה נכוןןןןןןמעוברת
חיבוק גדול ממני...
ותודה על המילים שכל כך מתארות מה שאני מרגישה
יכול להיות שמה שגרם לי את זה זה בכלל זה???? כנסומעוברת
חיפשתי מידע על הקאות מרובות בהריון באינטרנט,
ובאיזשהו מקום גיליתי פתאום כמה שורות קטנות שאומרות שלפעמים מולטי ויטמין גורם לבחילות!
ונזכרתי משבוע שעבר התחלתי לקחת פריג'נטלי של סופהרב,
ושלפני זה לא הקאתי בכלל,
יכול להיות שזה זה?
כי בעצם זה מוזר שהדיקלקטין השפיע עלי תוך שעה..
אולי בכלל מה שהשפיע זה שהפסקתי לקחת את הכדור בעקבות ההקאות (הפסקתי רק אתמול, כח חשבתי שאין טעם שאקיא את הכדור).

יכול להיות שכל הבלאגן זה רגישות בכלל לכדור????
ושלא הייתי אמורה לסבול ככה?
אחרי ההשערה, לקחתי כדור קטן של חומצה פולית וויטמין B12 של פלוריש. מה שהייתי לוקחת עד שקניתי את המילוי ויטמין.
אולי כל הסיפור הזוי הזה יעבור יותר מהר ממה שחשבתי...
אמן.
אני חושבת לנסות את הדיקלקטין במינון נמוך של 2 כדורים -בוקר וערב, לכמה ימים. ולנסות להפסיק.
הגיוני?
הכל יכול להיות .מנסיון הבחילות מהכדורבתי 123
לא דומות לבחילות הריון אבל כן יכולות להגביר את ההקאות
תפסיקי את המוליטי ויטמין לכמה ימיםפיג'מה
ותראי מה המצב.
זה הרעיון...מעוברת
יכול להיות שזה הגורם להחמרה..
עזרה דחוףמעוברת
איך בדיוק אפשר לקחת בליל שבת כדורים לפני שינה על קיבה ריקה?!
לא מסתדר לי
על איזה כדור את מדברת?בתי 123
הדיקלקטין לא חייב להיות על קיבה ריקהטארקו
הוא *יכול* אבל לא חייב
אני גם לא לקחת על קיבה ריקה כי זה גרםבתי 123אחרונה
לי להקיא אבל זה מה שכתוב בעלון
התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

מזדהה ממששיפוראחרונה

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

תאמת כבר לא סומכים על אף אחדאםאני

גם הרופא המטפל בקופה היה מה זה שאנן

ואני הריון ראשון אין לי מושג כמה כואב אמור להיות התכווצויות,

אומרים לי זה רגיל הרחם גדלה אז ביי…

אבל ברוך ה נראה שנעצר כרגע.

אני כל הזמן מזהירה אותו שאין לו עוד מה לחפש בחוץ,

שייקח את הזמן בפנים,

מה הלחץ😅