מיובשת והיסטריתתתמעוברת
הריון ראשון,
שבוע 6+3
התחלתי להקיא ביומיים האחרונים מאד רצוף...
כל דבר שאני אוכלת או שותה יוצא החוצה אחרי כמה זמן..
אני לא מצליחה לתפקד. בכלל.

מה עושים????
ביסים קטנים של קרקרים ולגימות קטנות של מים11אמא


זה לא עוזר ... אני מקיאה גם את זהמעוברת
דיקלקטיןבתי 123
יש כדור בשם דיקלקטיןרינת 29
תבקשי מרופא משפחה.
כן אבל זה עולה 300 שקלמעוברת
זה באמת עובד?
לא עדיף לנסות פרמין קודם?
אני ראיתי את זה כהוצאה הכרחית זה לא מותרותבתי 123
כמו כל טיפול רפואי תרופות ואוכל
אני לא מכירה עוד פתרוןרינת 29
בחירה שלך אם להמשיך להקיא. אני הייתי מעדיפה לחסוך במקום אחר...
את יכולה לנסות פארמין. לי זה עזר.מוריה
ממליצה גם לבדוק איזה מאכלים עושים לך לא טוב. ולהימנע מהם.
אצלי זה היה-
קולה. חלבי. לימון. שמן. חצילים. חלק מהקיטניות.
שווה כל שקל. מציל חייםואילו פינו
פארמין לא עשה לי כלום.. גם לא בעירוי.
רק דיקלקטין עזר לי..
אני לא הקאתי כל הרגע..אבל הקאתי ועדיין מקיאהניק33
היו לי בחילות נוראיות ועדין קצת התקמצנתי לקנות דילקטקין. ההורים שלי גם רצו לקנות לי והיה לי לא נעים כי זה יצא יקר.
וזה היה טעות!!
אומרים שזה מאוד עוזר ובמקום להיות בנאדם סבלתי חודשיים, ההקאות הן קשות.
אל תתקמצני, זה שווה כל שקל..
ללכת לרופא.מוריה
אולי את צריכה לקבל נוזלים כדי להפסיק את המעגל הזה.
ואולי משהו מעבר.

בהצלחה.
רפואה שלמה!
באותו מצב כמו שלך!נטע י.
כבר שישה הריונות שאני מקיאה כשלושים פעמים ביום.
רק זופרן עובד, והוא זול יותר מהדיקלקטין (במאוחדת) ועוזר הרבה הרבה יותר.
בהצלחה רבה!!!!!
הייתי במצב שלךטארקו
דיקלקטין הציל את חיי ואת חיי הבן שלי(שהיה אז עובר קטנטן)
זה אמנם יקר, מאוד. אבל שווה כל שקל!!
לא הפסקתי להקיא לחלוטין, אבל ממצב של להקיא הכל, כל היום-עברתי להקיא רק פעם פעמיים ביום, שזה מאוד סביר.

ובטווח המיידי עד שהדיקלקטין ישפיע- כדאי לקבל עירוי, עדיף עם פראמין(אפילו שאצלי הפארמין לא עשה כלום)
תודה על התגובות של כולם ...מעוברת
באמת הגעתי היום למצב שנתנו לי עירוי עם פראמין..
אבל זה מרגיש שהוא לא עוזר.
הרופא שנתן לי את הניקוי אמר לי לבקש דיקלקטין מהרופט משפחה...
תקשיביטארקו
גם אני התחלתי דיקלקטין רק אחרי עירוי
עד אז שכנעתי את עצמי שזה נורמלי, כולם ככה, מה לעשות-אני בתחילת הריון, כולן מקיאות..

תוך יומיים נהייתי בנאדם חדש! חזרתי לתפקד.
כאמור זה לא מיגר את ההקאות לגמרי, והמשכתי עם הכדורים עד שלב מאוד מאוד מאוחר(הקאתי גם בלודש תשיעי מידי פעם, למרות שכבר לא לקחתי כי לא הייתי כל הזמן עם בחילות) אבל הייתי מסוגלת לאכול והאוכל נשאר בבטן! הייתי מסוגלת לשתות בלי שהכל ייצא אוטומטית איך שנכנס!!
אצלי תוך יומיים הייתה כבר הקלה משמעותית
הכדורים האלה הם הנס שלי. בלעדיהם כפשוטו לא הייתי פה, והבן שלי גם לא.
מזדהה עם כל מילהואילו פינו
עזר לי לתפקד ולהיות בן אדם!
באיזה מינון ומתי להשתמש?מעוברת
מה?מוריה
תתייעצי עם הרופא שלך.
הוא אמר ככה:מעוברת
שהוא רושם פעמיים ביום, אבל שאפשר עד 4 ביום. וזה תלוי בי.
זהו. יום טוב.
הייתי מטושטשת עם עירוי בשביל לשאול עוד שאלות
את מדברת על דקלקטין?מוריה
מינון דיקלקטיןטיב
יש עלון שמצורף לתרופה, מתחילים עם שתי כדורים בערב, ומחכים יום, אם לא עזר לוקחים שוב 2 בערב הבא ואז מוסיפים אחד בבוקר, אם עדיין יש צורך מוסיפים אחד בצהריים, אני לקחתי ארבע סהכ.
אני כבר 3 ימים לא מסוגלת לאכול ולשתותמעוברת
שלשום הקאתי הכל,
אתמול עשו לי אינפוזיה,
גם היום...
והרופא אמר לי לקחת אחד מיד אחרי הנוזלים (כי הוסיפו לי לנוזלים פראמין ישר לווריד ... האחות אמרה שכנראה זה ההגיון - שאני אצליח לבלוע כדור ראשון בלי להקיא).
כשחזרתי מהמוקד הקאתי שוב נוזלים..
ואז לקחתי כדור אחד,
ומאז עוד לא הקאתי ב''ה.
אני רועדת וחלשה, העזתי לאכול עכשיו מחית מרוסקת של פירות..
ה' יעזור
תעברי לזופרןנטע י.
יציל אותך.
הייתי במצב זהה לשלך, קבלתי עירוי נוזלים עם זופרן.
פרטים, במצב שלך, זה כלום. ככה מהניסיון שלי.
בהצלחה.
בסוף זה עובר...
גם אני ממליצה על זופרן. ומוסיפה-ניק חדשה
שגם אני הייתי בטוחה שכולן ככה בהריון וזה טבעי, עד שהבנתי ש40 הקאות ביום זה לא טבעי עם עירוי כל לילה , זה לא טבעי, עם פראמין שרק גרם לי להרגיש גרוע יותר ואומפרדקס וכל דבר אחר שלא עזר כולל דיקלקטין. מה שכן, הבנתי שכנראה אני מאובחנת עם היפראמזיס גברדרום(תקראי על זה באינטרנט , הגיוני שיש לך את זה ותקבלי הבנה והכלה של מה שאת מרגישה שזה לכשעצמו מדהים) וקיבלתי זופרן שזה הקל פי אלף . ושילבתי רפואה סינית-דיקור שממש עזר (בהמלצת משהי מהפורום) וגם הבנתי, שכנראה נגזר עלי להקיא את חיי כל יום, ולהיות עם בחילות כל יום, אז עזבתי את העבודה למשך חודשים וחזרתי רק בחןדש 7 כשהקאתי רק 4-5 פעמים ביום, והפסדנו כסף, והזוגיות קיבלה כיוון אחר, והקאתי עד החדר לידה כולל, והמשפחה של בעלי חשבה שיש לי בעיה פסיכולוגית והכל... אבל, זה עבר רק אחרי הלידה.
וכנראה זה קללת האדם הראשון, ולא השלמתי עם זה כי גם עכשיו בהריון שני אני בוכה מזה ןזה קשה ועצוב וכואב מאד. אבל הבנתי שככה זה.
ממליצה להתייעץ עם הרופא, ככה לא אמורים להרגיש. גם אני חשבתי ככה אבל וואלה לא. יש נשים שמרגישות טוב, שהדיקלקטין משפיע עליהן! עד עכשיו אני מחפשת את הנס הזה שהוא אמור להביא איתו , וגם בהריון שני קשה לי. אבל כנראה שאין ברירה אלא להתמודד.
מוזמנת להסתכל על דברים בעבר שכתבתי פה, אולי תמצאי נחמה שיש אחת כמוך...♥
גם אני סובלת מאודעובדת השם
מודב שלא בצורה חמורה כמוך, (וואוו מצדיעה לך נשמע סבל מטורף ).
אני בעיקר חלשה מאוד ברמה של לשכב בספה כל היום ולא ללכת לעבודה.
הפראמין עוזר לי ככה שלא נסיתי דיקלקטין שהבנתי שהוא מרדים מה שאני בכל מקרה...
באמת תקופה לא קלה בכלל. ב"ה שזה מסיבות טובות ושמחות.
למה לא הוצאת שמירה מביטוח לאומי?נטע י.
אני עם היפרמזיס מקבלת כל הריון שמירה בחודשים הקשים.
תודה על השיתוף, שולחת חיבוק...מעוברת
הייתי היום אצל רופא נשים, וכן,
הוא גם אמר לי שזה נקרא היפרמזיס...
ורשם לי דיקלקטין,
ובינתיים ב''ה אני כבר כמה שעות לא מקיאה - וזה נס עצום בעיני!!! ב''ה!!
חלשה ברמות מטורפות...
קיבלת כבר יומיים ברצף נוזלים לווריד.
ולא הצלחתי לאכול כלום ולשתות כלום חוץ מזה.
עכשיו כן הצלחתי להכניס משהו לפה (מרק צח עם טיפה ירקות .. ותה עם דבש, וזה הישג עצום).

אני חושבת שלסבול זה לא בריא...
גם הרופא אמר שזה מסוכן לגוף שלי (לעובר שלום, ב''ה). ושזה עלול להגיע למצב של סכנת חיים.
אני מבינה, כי רעדתי כבר בכל הגוף... קור צמרמורת, סחרחורת ומה לא.

שולחת לך חיבוק ומקווה שתמצאי משהו שיקל עלייך!!
תבקשי עירוי+ זופרןפיג'מה
ואח''כ תקחי כדורי זופרן,
אפשר לשלב אותו עם דיקלקטין ו/או פראמין.
ואם צריך - ללכת לקבל עירוי נוזלים שוב ושוב.
כנראה שלא נותנים זופרן במכבימעוברת
ונמאס חי כבר מהמחטים והדקירות
מרגישה זוועההההה
הידיים שלי חבולות,
התפוצץ לי כבר ווריד אחד,
וביד השניה יש כמה סימוני דקירות לא מוצלחות
אני הייתי בהריון הראשון במכבי. תלחצי על הרופא.ניק חדשה
זה כדור יקר לכן לא ממהרים לתת אותו. תסבירי את חןמרת המצב
כרגע אני עם דיקלקטיןמעוברת
וזה בעז''ה יעזור לי וזהו...
אני ממש מתפללת
לוקח לו שבועיים להשפיע באוםן מלאניק חדשה
אבל תוך יומיים-שלושה יש כבר שיפור משמעותי מאוד!טארקו
לא אצלי😩ניק חדשה
כתבת למעלה שהוא לא השפיע עלייך בכלל, לא?טארקו
עלי הוא כן השפיע, ואמנם לקח זמן עד השפעה מלאה(וגם אז עדיין הקאתי פעמיים ביום לפחות, אבל לא כל היום ברצף..) אבל תוך יומיים בערך כבר הייתי מסוגלת להכניס טיפה של משהו לפה בלי שזה ייצא לפני שנכנס..
אוליפיג'מה
אולי גם על ניק חדשה, אבל אני עלי הדיקלקטין לא השפיע בכלל בכלל, גם כעבור חודשיים...
הלוואי וזה יעזור!!פיג'מה
לכל אחד מהם חסרונות ויתרונות. אצלי הדיקלקטין בכלל לא השפיע, וניסיתי חודשיים שלמים. הזופרן מאד מקל והופך את החיים ליותר הגיוניים... למרות שם איתו מקיאה עד הסוף.
יש מצב שהרופא רוצה לראות איך את עם הדיקלקטין ולפי זה יתן או לא יתן זופרן...
תהיי עם יד על הדופק ואל תהססי לבקש עוד תרופה /עירוי וכו' אם את מרגישה שיש צורך
תודה!!!מעוברת
הלוואי שלא נצטרך יותר
אז אני הייתי עם היפרמאזיס והדיקלקטין ממש עזרטארקו
ונשמע שגם לפותחת הוא התחיל לעזור.

הוא יותר בטוח רפואית מזופרן(למרות שנותנים זופרן-כי התייבשות ומחסור במינרלים חיוניים זה יותר מסוכן ממנו) ואם הוא כן עובד אז עדיף.
כמובן, לזה התכוונתיפיג'מה
אבל אם הדיקלקטין לא עוזר - לדעת שיש עוד אופציה (ב'ה, כי לפני כמה שנים לא היו עוד אופציות...)
אכן חשוב!טארקו
מצרפת פה כמה קישורים שאולי יעודדו את נפשך😍ניק חדשה
יום המודעות להיפראמזיס גברדרום, משתפת מה 3> שלי... - הריון ולידה הכי קשור...

מתי הבחילות האלה עוברות?הריון שני ה' יעזור☹ - הריון ולידה

בחילות, הריון שני, פריקה... - הריון ולידה

..את הכי יפה כשלא נח לך😫 - הריון ולידה

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו! למה אני צריכה לתת דיווח שלם - הריון ולידה

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1157664#12279371- וזה. הלב שלי נמצא פה.

תדעי שאת לא לבד. הבחילות האלה נוראיות , ההקאות זוועה. לי עזר להבין שהמצב שלי גרוע, שלא יגידו לי כמה נשים אחרות מסכנות וככה זה בהריון. הקל עלי שלא היינו בבית שבתות כי לא הייתי מסוגלת לתפקד, שנסענו מלא ושחמותי היקרה הפסיקה להכין חמין כי הריח עשה לי הקאות כל השבת, עזר לי שנשארתי בבית, שבכיתי את חיי על החלום של הריון יפה ופוטןגני, איבדתי צלם אישה בהריון. זה קשה אבל המודעות מקלה את ההתמודדות.

מוסיפהפיג'מה
ממליצה להצטרף לקבוצה סגורה בפייסבוק בשם 'היפראמזיס גבידרום'.
אין לי פייסבוק, אבל תודה מעוברת
קראתי הכל.. ואני עם דמעות בעינייםמעוברת
כל כך מזדהה,
כל כך לא דמיינתי ככה את ההריון הראשון שלי..
מצב הזוי כזה שאני לא מסוגלת שבעלי יתקרב אליי כמעט,
שחיבוק גורם לי להקיא,
שמגע קל ביד גורם לערבים ורפלקס..
שהבית הקטן שלנו שתמיד ידעתי שיראה כמו בית מרקחת - נראה רחוק מזה בהרבה...
שבעלי עושה קניות לבד כי אשתו מתמוטטת,
שאני בקושי הולכת לעבוד וכנראה כבר כל העולם הבין מה המצב אפילו שאני רק בשבוע 6..
שאני לא נענית להזמנה לשבת של גיסתי כי אני יודעת שלא אשרוד את הדרך,
שאני מבקשת מהשכנים להתארח אצלם בסעודה כי אין אצל מי, ואני לא מתפקדת.
שאני לא מכינה אוכל, לא לי ולא לבעלי שכבר התרגל לאכול מנות חמות של אוסם - כי עוד לא הספקתי ללמד אותו לבשל...

אוי טאטעעעעעע
אויש, כ''כ מבינה..פיג'מה
שולחת כוחות מרחוק (כי חיבוק במצבך יהיה עם רפלקסים לא משו..)
יכולה לשתף שאני נכנסתי להיריון הראשון ממש מהר אחרי החתונה, וכשהתחלתי לסבול, זה היה פשוט נורא לשנינו.... לא יכולתי שהוא יגע בי, אפילו ביד, או בטעות, וכמובן כמובן שכל אדם אחר, כי החום גוף היה מעורר בי את רפלקס ההקאה. כמובן שלצחצח שיניים הפך להקאה אחת גדולה, וכנ''ל מקלחת...
המלצתי היא - לדבר על זה בניכם, להכיר בקושי אחד של השני (גם לו קשה לראות אותך ככה וגם הוא בסיטואציה לא מוכרת ולא קלה) ולקרוא הרבה על היפראמזיס, כדי לקבל טיפה מושג ועצות...
ואני פה בשבילך למה שצריך...
(ויש לי 2 בנות היפראמזיס מתוקות להפליא וזה שווה את זה כל כך!!!!)
הכי שווה בעולם!ברור שבגלל המאמץ הילד שלי הוא נשמה גבוההניק חדשה
זה ברור. לא הייתי רוצה להתחלף עם גיסותי בהריונות מול הילדים שיצאו להם😆😒
ברור שהבנות שלי הן הכי הכי שישפיג'מה
וברור שהאמא שלהן אובייקטיבית
תודהההההמעוברת
תודה על הקישורים.עובדת השם
מנחם לדעת שיש עוד הרבה נשים שעוברות את הסבל הזה וב"ה בסוף מקבלים אוצר מדהים.
אגב עד שלא נכנסתי לפורוםעובדת השם
כמעט ולא הכרתי סביבי נשים עם היפרמאזיס... כאילו בחיים האמיתיים מכירה רק שלוש נשים חוץ ממני שסבלו ממש בהריון עד כדי השבתה. כל השאר נראה שהסתדרו עם זה לא רע...
איך אתן מסבירות את זה ?
באמת האחוז שלנו קטן ורק בפורום נשים עם היפרמאזיס כותבות יותר ?
דבר ראשון יש נשים שסובלות מהפרמזיסבתי 123
ולא מודעות לזה בעצמן כשלי היה הייתי בטוחה שזה הנורמלי גם הרופאים לא נתנו לזה שם
לא תמיד משתפים בזה חברות או קרובות משפחה יכול להיות שאת מכירה נשים אבל הן פשוט לא ספרו לך
לא קשור ללספר יש לי חברות ובנות משפחהעובדת השם
שכשאת רואה שיש להן בטן ומבינה שבחודשיים האחרונים הן תפקדו רגיל...
אז אפשר להבין שב"ה הן לא סבלו מזה...
אז אולי באמת להן לא היה אבל אני יכולהבתי 123
לספר לך על עצמי שסבלתי מהפרמזיס ואף אחד לא ידע על זה אם לא ספרתי
רק כ1.5-3% מאוכלוסיית הנשים סובלת מזהפיג'מה
ואם כבר... מצאתי את זה בארכיון...כמה כאב לב נשפך במילים האלהניק חדשה
רק תגידו שזה עובר,
וגם אם לא תגידו כלום זה יהיה בסדר.
לפעמים רק תשתקו,
אל תעשו תחרות מי מרגישה יותר רע,
למי ההריון קשה יותר.
אל תרחמו, רק תגלו אמפתיה.
תתנו כח לאיש שאיתי.
ההורמונים זה לא אני וגם לא שם נרדף לשלי,
הם רק נלווים לחיים שלי כרגע,
9 חודשים כולה,
אבל הרבה יותר מזה.
נכון שהם נכנסים לכל פינה, לא משאירים מקום אחד ריק מהם,
אבל אני כ"כ משתדלת להשאר שפויה,
לא תמיד מראה שקשה,
ואם כן, כנראה שמה שאתם רואים זה רק משהו קטן מכל מה שיש בפנים.
משתדלת להגיע לאירועים,
למרות שכמעט כל יציאה היא אתגר,
לחיות נורמלי,
אל תגידו 'רזית', אני אמורה להשמין...
אני משתדלת להיות נחמדה,
אבל אם תדברו איתי החל מהצהריים יהיה לי הרבה יותר קל.
אל תתנו לי דוגמאות של נשים אחרות, שהיה להן הרבה יותר קשה, ותספרו סיפורי אימה, זה לא מה שאני צריכה.
צריכה שתבינו שזה פשוט החיים עכשיו. קשה לכם לראות אדם סובל, אז אל תגידו כלום. לא רוצה שתתנו דו"ח מה שמעתם בבוקר מהשירותים ותסננו ביקורים.
אל תתנו לי עצות חודרניות מדי,
תמליצו, תייעצו, תלוו, אבל תקלטו מתי אני רוצה את האמירות ומתי לא.
אל תגידו שזה בגלל חוסר איזון בנפש, בהשקעת אנרגיה לא נכונה,
ברור שזה יהיה ככה,
אני רק רוצה להשאר שפויה.
לקום בבוקר לעבודה,
להשאיר מיטה נקייה ובית מסודר,
לגהץ,
לבשל,
לאכול נורמלי,
להשמין,
לטייל,
להקשיב,
להנות מריחות,
ללכת ללימודים ולסמן נוכחות,
רוצה רק חיים רגילים כאלה,
רוצה מלא כח,
להשאיר בית מסודר ואוכל במקרר.
לא להרגיש סמרטוט אחרי שטיפה של חצי כיור,
ומי מדבר על שטיפה של הבית..
בעולם מתוקן אולי, ואולי לא,
הייתי יכולה לשכב כל היום,
שכל החמולה היתה מטפלת בי,
ואז היתה לי האפשרות להשקיע אנרגיות 'במקומות הנכונים', בילד שלי שגדל בתוכי.
אבל לא יודעת אם זה מתוקן או לא,
כי יש לי גם נפש,
והיא חלק אינטגרלי מכל התהליך הזה,
ובשבילה
ובשבילי
ובשבילו
אני חיה שגרה,
לא מתאמצת לשמור על מה שהיה פעם,
זה פשוט לא קשור לעכשיו.
זו תקופה,
וטבען של תקופות לעבור.
מחכה שזה כבר יגיע, אבל לא רוצה לפספס את מה שיש עכשיו.
אם זה המחיר של הבאת ילד לעולם,
כנראה שזה שווה.
מקווה.
מקווה שארגיש את זה.
מתפללת שנצא מהתקופה הזו בריאים, בגוף ובנפש.

רק אל תגידו שיש נשים שסובלות יותר.
וואו כמה נכוןןןןןןמעוברת
חיבוק גדול ממני...
ותודה על המילים שכל כך מתארות מה שאני מרגישה
יכול להיות שמה שגרם לי את זה זה בכלל זה???? כנסומעוברת
חיפשתי מידע על הקאות מרובות בהריון באינטרנט,
ובאיזשהו מקום גיליתי פתאום כמה שורות קטנות שאומרות שלפעמים מולטי ויטמין גורם לבחילות!
ונזכרתי משבוע שעבר התחלתי לקחת פריג'נטלי של סופהרב,
ושלפני זה לא הקאתי בכלל,
יכול להיות שזה זה?
כי בעצם זה מוזר שהדיקלקטין השפיע עלי תוך שעה..
אולי בכלל מה שהשפיע זה שהפסקתי לקחת את הכדור בעקבות ההקאות (הפסקתי רק אתמול, כח חשבתי שאין טעם שאקיא את הכדור).

יכול להיות שכל הבלאגן זה רגישות בכלל לכדור????
ושלא הייתי אמורה לסבול ככה?
אחרי ההשערה, לקחתי כדור קטן של חומצה פולית וויטמין B12 של פלוריש. מה שהייתי לוקחת עד שקניתי את המילוי ויטמין.
אולי כל הסיפור הזוי הזה יעבור יותר מהר ממה שחשבתי...
אמן.
אני חושבת לנסות את הדיקלקטין במינון נמוך של 2 כדורים -בוקר וערב, לכמה ימים. ולנסות להפסיק.
הגיוני?
הכל יכול להיות .מנסיון הבחילות מהכדורבתי 123
לא דומות לבחילות הריון אבל כן יכולות להגביר את ההקאות
תפסיקי את המוליטי ויטמין לכמה ימיםפיג'מה
ותראי מה המצב.
זה הרעיון...מעוברת
יכול להיות שזה הגורם להחמרה..
עזרה דחוףמעוברת
איך בדיוק אפשר לקחת בליל שבת כדורים לפני שינה על קיבה ריקה?!
לא מסתדר לי
על איזה כדור את מדברת?בתי 123
הדיקלקטין לא חייב להיות על קיבה ריקהטארקו
הוא *יכול* אבל לא חייב
אני גם לא לקחת על קיבה ריקה כי זה גרםבתי 123אחרונה
לי להקיא אבל זה מה שכתוב בעלון
מחשבה שעלתה לי בעקבות השרשור של משלוחי המנותהשקט הזה

מקווה שלא יהיה נפיץ מידי אבל שואלת באמת מתוך רצון להבין את הגישה.


היו כמה תגובות שכתבו שלא אוכלות משלוחים ביתיים כי לא סומכות על הכשרות.

עכשיו ממש התכווצתי לקרוא את ההודעות האלה.

בסוף המטרה של משלוחי מנות היא להרבות אהבה ואחווה, אז איך זה שאפשר בשם איזשהו הידור בכשרות לזרוק את המשלוח הזה לפח כלאחר יד? (אני לא מדברת על איסטנסטיות אלא על כשרות)

זה אפילו קצת הזכיר לי את הסיפורים מימי בית שני שהיו מחלוקות על טהרה וקבוצות שהחמירו יותר אז לא אכלו אחת אצל השניה בגלל המחלוקות וכולנו יודעות לצטט על מה חרב בית שני.


אצלי בבית הקפידו על כשרות מהדרין בהכל, בשר חלק, לא חלב נוכרי וכו' אבל כשהיינו נוסעים לסבא וסבתא שלי, למרות שההורים שלי ידעו שאצלם מספיקה כשרות רבנות- אכלנו הכל רגיל. אני חושבת שזה קשור לאיזו פסיקה שההורים שלי קיבלו בתחילת נישואיהם אבל בכל אופן יש פה איזה שיקול ערכי בתוך הפסיקה ההלכתית.


אני גם מכירה (מקווה שאני מדייקת) שאדם נאמן להעיד על עצמו, ואם אדם אומר שהוא שומר כשרות אז מותר לאכול אצלו (זה נכון כמובן רק במטבח פרטי ולא מסחרי- מסעדה וכו')


גם בסוף מה כבר מביאים במשלוחי מנות ביתיים- מאפים כאלה ואחרים בד"כ? מה כבר יכול להיות כ"כ משמעותי בכשרות? זה לא בשר, עוף וכו'.


וגם, נראה לי שבדכ גם אנשים שמסתפקים בכשרות רגילה (שהיא כשרה לחלוטין, חשוב לי להגיד), ישתדלו שהמשלוח יהיה באיזה סטנדרט שמתאים לכולם (נגיד חברים שלנו שתמיד מכינים משלוחים ממש שווים תמיד דואגים לכתוב שכל המוצרים מהדרין, כי הם עצמם ביום יום לאו דווקא משתמשים במהדרין)


בקיצור, חפרתי קצת מסביב אבל באמת אשמח להבין איך בשם הידור בכשרות, יוצרים התבדלות כזו ובעצם פוגמים ברעיון המקורי של משלוח מנות?


ובאמת שזה לא מופנה לאף אחת באופן אישי כביקורת. אני באמת אשמח להבין את הגישה שעומדת מאחורי זה


(ואני מדגישה גם שאני מדברת רק על העניין הכשרותי ולא על אלא שאמרו שזה מגעיל אותן מקטע איסטניסטי)

את מהממת!!!אמהלה
יום אחד יהיה לי חשק להביא עוד ילד?שושנושי

ככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מרגישה שזה חסר סיכוי.

שלא תטעו - הילדים שלי מתוקים אבל אמאל'ה מרגיש לי עמוס ומלחיץ. קשה ומתיש.

בכלל הבעיית פוריות שהייתה בעבר שמי יודע מה תהיה הדרך בהמשך.

הריון בסיכון

החרדה התמידית שהכל יהיה בסדר (בהריון, עוד לפני הלידה חח)

ילד בן שנה וחצי שמרגע הלידה היו דרמות, אם זה בגלל המשקל או עכשיו נגיד שלא הולך, ממש בקטנה ומי שישמע אבל וואלה מעסיק

וילד בן 3.5 רגיש שמציף אותי. הוא הילד הכי מתוק וחכם ועדיין קשוח.


איך יהיה לי את האומץ להיכנס לזה עוד פעם?

אני הייתי מחכהאוויר לנשימה

שהחשק יגיע (אם אין לחץ הלכתי.. לא יודעת איך אצלכם). אני אחרי שנה לא יכולה לחשוב על עוד ילד. ולפעמים גם עד כמעט שנתיים.

ואחכ פתאום אני כן רוצה…… את בתוך הקושי של ילדים קטנים. זה הגיוני

אני עם התקן ואין לחץשושנושי

לא תכננתי בשנים הקרובות אבל בעוד כמה שנים ארצה?

מרגיש לי שהרצון הזה לעולם לא יבוא. 

הם פיציים... בעיני, טבעי שאין רצון כרגעירושלמית במקור
וטבעי שבעוד שנתיים שלוש זה יהיה אחרת
(שיא העומס הוא עכשיו)ירושלמית במקור
אני יכולה לעודד אותךכבתחילה

אני יכולה להגיד לך בוודאות שהזמן עושה את שלו.

לא דומה תינוק בן שנה לילד בן שלוש, מבחינת הצרכים, הטיפול, התלות, (הכסף..) וכו'..


 

לא הייתי מטרידה את עצמי בשאלה הזאת, זה במילא לא רלוונטי לך לעכשיו, בהתבסס שכתבת שאת עם התקן ולא תהיי מעוניינת בשנים הקרובות.


 

עוד שנתיים-שלוש תעשי חשיבה מחודשת ותבחני אם יש חשק ורצון או שלא.

וזה גם בסדר לחכות עוד, או לא לרצות בכלל.


 

בינתיים, באמת אל תטרידי את עצמך בשאלה הזאת כי זה עושה יותר נזק מתועלת. 

למה חשוב לך לרצות את זה?פרח חדש

לי היו תחושות מאוד קשות אחרי ההריון הרביעי

ובאמת עשיתי הפסקה יותר ארוכה

באיזשהו שלב זה עבר

וזה נהפך לרצון חזק ואמיתי

אין סיבה להילחם במחשבות/הרגשות שלך כרגע.

זה בדיוק הזמן לחיות את ההווה

לעשות הכל כדי שההווה יהיה טוב יותר ונעים

מוזר לי שאני לא רוצה את זהשושנושי

זה לא שאני רוצה אבל כרגע לא..

אני מרגישה חוסר רצון וחשק לזה. חוסר רצון להיכנס לזה עוד פעם.

מרגיש לי הזוי

זה מעסיק אותי בימים האחרונים, מרגישה עוף מוזר בסביבה שכולם כל שנתיים מביאים ילד וחצי מהאנשים בכלל לא מעלים על דעתם את האופציה של מניעה

ומי שכן רק עם ''אישור'' ולפרק זמן מוגדר


אני לא שם. לא שואלת ולא לפרק זמן מוגבל. 

לא יודעת מי זאת הסביבה שלךפרח חדש

אבל דווקא אני רואה שהיום יש הרבה יותר מודעות לנושא המניעה

אני נמצאת בסביבה חרדית של ספרדים ליטאים וחסידים ונשים מונעות יפה מאוד כשאין כוח וחשק ומסוגלות לעוד הריון. 

למה אני נופלת על אלה שלא מונעות?שושנושי

בתיאוריה, ברור שיש מלא חרדיות שמונעות

בפועל - אני נתקלת רק במי שלא חחח 

אני לא יודעת בת כמה אתפרח חדשאחרונה

אולי זה קשור לגיל שלך ושהם עדיין מאוד צעירות ועוד לא הגיעו לשלב הזה שרוצות למנוע


אבל אם אנחנו מדברות על הסביבה

נניח תביאי ילד כל שנתיים, ואז מה? יחשבו שאת סופר ומן (כשבעצם את לא, גמורה וממוטטת מבפנים)?

מישהו מהם יבוא לעזרתך כשלא תצליחי להחזיק את הראש מעל המים בגלל העומס שזה מביא לך?


הסביבה גם יכולה להתחלף

אנשים באים והולכים

ואת תשארי להתמודד עם החיים שלך וההשלכות של ההחלטות שלך.

בעז"ה אני מאמינה שתחזרי לכוחות שלך (הייתי שם ויודעת איך זה) ויש מצב שעוד שנה או יותר תרגישי רצון עז לעוד הריון.

אל תשווי את עצמך לאחרותמתואמת

שיכול להיות שקל להן יותר, ויכול להיות גם שהן לא מספיק מודעות לעצמן.

יכולה לספר לך על עצמי שהלידות והגידול של שני הראשונים שלי היו קלים יחסית, והייתי בטוחה שאלד תמיד בקצב של שנה וחצי-שנתיים.

אבל אז היה לי דיכאון אחרי לידה, וקיסרי, ואז עוד קיסריים, ובשנים האחרונות גם אתגרים לא פשוטים עם הילדים. ועכשיו אני מבינה שזה לא מובן מאליו...

אז אל תהיי קשה עם עצמך❤️

מסכימה עם כולן🫂🫂יהלומה..
וזה ממש הגיוני איך שאת מרגישה. השגרה והעומס, בן 3 ובן שנה עדיין קטנים ודורשים.. 
אחותי אני כמוךניק חדש2

3 בנים

הקטן בן תיכף 4

הגדול בן 8.5

אין לי חשק לעבור את כל זה שוב.

ומבאס אותי שאני מרגישה ככה

והשעון דופק.

אבל אני לא אביא עוד ילד כשאני לא יודעת אם אהיה מסוגלת נפשית להתמודד.

אולי כן ואולי לאהמקורית

אצלי החשק לא הגיע והקטנה בת 7 תכף

לא כדי להבהיל אותך או משהו. כולן מבטיחות שעוד מעט יהיה קל יותר (שזה נכון במובנים מסוימים) והחשק יגיע. אז לא לכולן הוא מגיע🤷


ומצד שני, קראתי פה על נשים שההחלטה לנסות להרות הגיעה נטו מהשכל


אני כן ממליצה לקחת פרק זמן של הפסקה כי הילדים עוד קטנים ולראות אם את רוצה בשכל ויש מחסום רגשי שצריך לטפל בו.

הייתי מחכה עוד שנתייםפילה
שיגדלו קצת
משלוח מנות לגננות התייעצותהילושש

היי לכן, 

 

רציתי לדעת מה דעתכן על הרעיון הבא- 

במקום משלוח מנות אישי לכל אחת- 

פשוט להכין כמו ארוחת בוקר- למשל ירקות חתוכים, מאפים, שוקו וכו'?

 

נחמד? או מבאס ושווה להשקיע במשהו אישי?! 

 

עשיתי את זה בתחילת השנה.. אז זה משהו שמידי פעם כדאי לעשות בלי קשר לשלוח מנות או חג ?

 

אם יש לכן רעיונות מומלצים, קלים ולא יקרים- 

אשמח לרעיונות. 

אצלנו זה כמו מתנה בחג. הוועד דואג...ירושלמית במקור
אצלנו אין וועד לצערי, כל אחת מביאה לבדהילושש
בעיני זה נחמד מאוד. אם יש להן זמן לאכול בנחתיעל מהדרום
לק"י

ולא צריך גם את זה וגם משלוח מנות 

זה יום מאד עמוס בגן אז זה פחות מתאיםכורסא ירוקה

לא יהיה להן זמן להנות מזה.

אבל את יכולה להכין מארזים קטנים כמו שתיארת בקופסה יפה ושיקחו הביתה בתור משלוח

לא ביום התחפושות/המשלוחיםהילושש

אלא ביום ראשון הקרוב נגיד.. 

סמוך 

אז זה אופציה..כורסא ירוקה
יום ראשון הקרובדרקונית ירוקה
זה יום תחפושות
ויום שני תענית אסתר, אז מבעס לקבל אוכל אם הן צמותשמעונה
אצלנו זה בשישיואז את תראי
מענייןדרקונית ירוקה
חשבתי כשכל הארץ עושים באותו יום
בדכ זה ביום שלפני תענית אסתר באופן אחידהשקט הזה
אולי בגלל שיצא השנה ביום ראשון חלק החליטו שיהיה יותר נוח בשישי.

האמת שאצלנו לבת אחת החליטו שזה יהיה בשישי ולבת אחת בראשון אז זה קצת מבאס שלא יתחפשו ביחד😅

מהההה שווהאמא לאוצר❤
לדעתי שישי הרבה יותר טוב. אצלינו ובכל מקום ששמעתי עושים בראשון, חשבתי שזה ארצי
אצלנו חלק בחמישי וחלק ראשון (שישי הם לא לומדים)כורסא ירוקהאחרונה
דווקא בעיני ביום עמוס זה מבורךשמש בשמיים

אם זה מוכן ודברים שאפשר לאכול בין לבין, מפנק ונגיש (כמו ירקות חתוכים ומאפים) ולא דברים שצריך לשבת עם צלחת (כמו נניח סלט וחביתה) אז הן לא ישכחו בטעות לאכול...

את מחפשתתקומה

מקוריות או מחפשת משהו שיהיה זול?

כי בעיניי ארוחת בוקר זה כיף, אבל מושקע

אם זה מתאים לך, מהמם בעיניי. בצירוף פתק של פורים שמח ותודה רבה.


אבל אם את רוצה להראות הערכה, ולא לעבוד קשה, הייתי דווקא הולכת על משהו קנוי.

במיוחד אם זה צוות של גן ולא הרבה צוות, אפשר בסכום לא גבוה להביא משהו יפה.

מה למשל?ואז את תראי
באיזה תקציב?תקומה
אפשר דברים שארוזים יפהכורסא ירוקה

קופסה יפה עם נייר גרוס, קרטון מיץ שוכב בצד אחד וכמה סוגי עוגיות בצלופנים בצד השני למשל.

ככה את קונה כמה סוגי עוגיות, ומחלקת כמה בודדות בכל צלופן ומשלבת את הסוגים השונים בכל משלוח. אפשר גם לגוון ונגיד לשים שניים של עוגיות,,אחד מרשמלו, אחד שוקולד או גומי.

תלוי כמה בא לך להרחיב או לצמצם.


אפשר כוס שתיה חמה ב5 שח מאיזה סטוק עם חליטת תה ב7-8 שח (אפשר לבקש שימלאו לך עד כמות שתעלה את המחיר שאת רוצה), עם שוקולד קטן וקופסה פיצית של דבש.


או כמו ארוחת בוקר - מיץ בקרטון/פחית/בקהוק זכוכית קטן, קרקרים/גריסיני בצלופן, יוגורט (רגיל או בצנצנת), פירות קטנים (יש עכשיו הרבה מבצעים על תותים, לא צריך קופסה, מספיק למלא קופסונת קטנה מהסטוק או לעשות שני שיפודים. גם התחילו להביא ענבים)


את יכולה גם לחפש מארזים מוכנים באתרים ולקבל רעיונות. אני ראיתי שהרבה פעמים ההבדל בין משלוח שנראה וואו למשלוח מבאס זה הקופסה או הנייר הגרוס והסרט שסוגר את העטיפה.. 

ממש ככהתקומה

הרבה פעמים יש גם מבצעים סביב התקופה הזו.

נגיד קונים מיקס שוקולדים ומחלקים בין המשלוחים, כוס יפה ואיזשהו בקבוק שתייה בהתאם לתקציב.

אפשר גם ללכת לכל מיני חנויות בריאות כאלו, ואז אלו דברים במשקל שאפשר לבקש עזרה מה לקנות בהתאם לתקציב. (נגיד אגוזים מצופי שוקולד, חליטות תה, חלבה וכו')

למה השנה אין את הרבנית הקדושה של פורים??דיאן ד.
מחדל 😱אפרסקה

אולי היא בחופשת לידה

ענק 🤣🤣דיאן ד.
צריך מתנדבות ואת הסיסמא....יעל מהדרום
בואו נעשה ככה, מי שרוצה שתפנה אלי עד היום בערביעל מהדרום
לק"י

שאפשר יהיה לחגוג קצת😅

ומי שיודעת מה הסיסמא, אשמח גם לדעתיעל מהדרום
קיבלתי. עכשיו מחכה למתנדבותיעל מהדרום
מצטרפת לבקשה!!יהלומה..

אני לא שנונה עד כדי כך.. חח

שימו לב- הרבנית התבקשה לא להגיב בשרשוריםיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


רציניים.

אם בכל זאת היא הגיבה לכן בשרשור וזה מפריע לכן- דווחו בבקשה.

המטרה היא שיהיה שמח.

אז היא תשתדל לא להתפרע, והשאר ישתדלו לקבל ברוח טובה (ולדווח אם צריך).

ממליצה מאנונימי כי המלצתי פול במציאות. צימר חברותאאנונימית בהו"ל

בבני דקלים

צימר ב380 ללילה ומושלם!!

 

מאז שהיינו שם אני מפיצה את הבשורה שיש צימר במחיר כזה, שווה ומפנק

 

(כל האחרים שמצאנו לפני היו בין 600-900 שח ללילה, לכן מבחינתי זה שוס)

 

תהנו

יש שם גם ג'קוזי/בריכה?כבתחילה
ומקבלים שובר של המילואים?כבתחילה
לא יודעת. תבדקיאנונימית בהו"ל
וואי תודההרקאני

ממליצה על החוויה?

נקי? מפנק?

מה יש באזור?

כן ממשאנונימית בהו"ל

נקי לדעתי 9/10

מפנק

יש משחקים זוגיים

ג'קוזי

יש מרפסת למנגל (חשוב: זה בקומה שניה, לא קרקע ובתוך שכונה אבל כן יש שקט ומבחינתנו זה מה שרצינו. אם מישהו מחפש דווקא טבע מטורף אז זה פחות)

לא מכירה את האזור

אנחנו היינו במקום כזה בטבע ע"ש אלקנה גובי (נראה לי זה השם) יש שם נדנדות ושקט וחוץ מזה רק במכולת ובעלי בבית כנסת

בעיקרון זה ממש קרוב למחלף קרית גת, תחפשי מה קרוב לשם

תודה!רקאני

קומה שניה שמישהו גר בראשונה?

זה מרגיש פרטיות?

 

ואפשר לשאול מה עשיתם עם אוכל?

תמיד אני מסתבכת עם זה כשנוסעים לצימר

כן מי שמפעיל גר בראשונה אבל יש ממש פרטיותאנונימית בהו"ל

אנחנו אישית באנו בתקופה שרק רצינו שקט ואוכל פחות עניין אותנו

אז קנינו במכולת דברים מפנקים שלא צריך להכין ברמת הלחמניות גבינות ירקות מתוקים וזהו

 

אבל אפשר להזמין אוכל או להכין, יש שם מטבחון

תודה רבהרקאני

חייבים דחוףף לצאת קצת

עזרת לי ממש

באהבהאנונימית בהו"ל

שנזכה גם לצאת שוב בקרוב

חולמת לחזור לשקט שם שוב

הנה הפרסום שלהםאנונימית בהו"ל

קצת קשה לאנשים להכיל.. להבין .. מה פשר המחיר בחברותא?!..

הוא זול לא כי הוא ברמה נמוכה.

הוא זול לא כי אין לו מה להציע.

הוא זול כי הוא נועד לעודד זוגות לצאת!!!! להתאוורר ולהתמלא!!! לאפשר לכולללםםםם לנפוש!!!

לא מעט אנו נפגשים עם זוגות שמספרים לנו שהם פעם ראשונה חוגגים בצימר!!

פעם ראשונה שניתנה להם האפשרות לצאת בלי לשבור חסכונות.!!

אז אם גם לכם בא להתפנק בחויה זוגית ויש לכם חברים שישמחו לשמוע על המיזם הטוב הזה..

שתפו.

צימר חברותא

צימר לחיזוק הקשר הזוגי בבני דקלים.

🌟גקוזי מפנק.

🌟מטבח מאובזר וכשר

🌟פרטיות מוחלטת

🌟גינה פרטית

🌟ותוכן זוגי שפותח שיח זוגי וחויה זוגית שאין כמותה

380 שח ללילה .

0585358588

 

יש לך מושג מה העלות לשבת?שושנושי
תודה על השיתוף כל הכבוד לך!!!
נראה לי 480 אם אני לא טועהאנונימית בהו"ל
שווההה! הם בטח לא מסכימים להביא ילדיםשושנושי
יוזמה מדהימה הלוואי ויצליחו 
כל הרעיון הוא לצאת לנופש כזה בלי הילדים🤭מתואמת

סתם, מבינה אותך מאוד...

הם כותבים שם שהם רוצים שכל זוג יוכל לצאת לנופש ולא יצטרך לוותר על זה בגלל שיקולים כלכליים, אבל לפחות אצלנו השיקול העיקרי הוא מי ישמור על הילדים... (יצאנו לאחרונה לצימר בפעם הראשונה במשך כל 19 שנות נישואינו, והסיבה שלא עשינו את זה עד עכשיו לא הייתה כלכלית...)

 

בכל אופן, באמת יוזמה מדהימה של בעלי הצימר האלה, וטוב שהיא מתפרסמת!

גם אצלנו,שושנושי

אין לי איפה להשאיר את הילדים. מכל כיוון שאני מסתכלת על זה - אין.

אני כמובן יכולה להתפשר, אבל לא רוצה.

בעלי אומר לי כל הזמן בואי נצא לנופש איתם, ככה אנחנו נהיה הכי רגועים. 

באמת אפשררקאני

זה לא נופש זוגי

אבל בהחלט אוורור

 

 

יצאנו הרבה פעמים עם הילדים לנופשמתואמתאחרונה
 לא נופש זוגי, אבל זה גם כיף. הזדמנות להחליף אווירה, לראות מקומות חדשים, להתגבש כמשפחה... תעשו את זה!❤️
אלרגיות🤧🤧יהלומה..

אני כבר תקופה סובלת ממש מאלרגיות

זה מתבטא בעיקר בגירודים חזקים בעיניים והמון עיטושים אחד אחרי השני

אני לא מצליחה להבין ממה זה נגרם. ניסיתי להחליף לסבונים וקרמים טבעיים אבל עדיין סובלת מזה


אני ממש רוצה לטפל בזה מהשורש ולא רק להקל זמנית ככה שלקחת אלרגיקס לא בא בחשבון מבחינתי


יש כאן מישהי שסבלה מדבר כזה ויכולה לשתף מה עזר לה?

אולי זה יכול להצביע על חוסרים מסוימים? 

העונהדרקונית ירוקה

אני כבר חודשיים עם אלגיות

פריחה של משהו מסויים או בכללי

לי קרמים טבעיים גורמים יותר אלגיות מהאלה הקלסיים. שווה לבדוק גם

אבק (היה הרבה אובך לאחרונה)

אני סובלת מזההמקורית

ממש בשנים האחרונות

לא עליתי על הבעיה לצערי, חוצמיזה שלהישאר בבית ממש עושה לי טוב ואני שונאת את העבודה שלי  חח

 

אגבהמקורית

אני חושבת ששימוש באלרג'יקס ודומיו במקביל לחיפוש פתרונות אחרים זה לא בעיה

מה עדיף, לסבול בינתיים?

קראתי את העלון של התרופה והספיק לייהלומה..
אז כן אני מעדיפה  לסבול. להתקלח. לשטוף פנים. גם אם זה כמה פעמים ביום..😔
אם תקראי כל עלון זה יספיק לךהמקורית

עושים שיקול של עלות/ סיכון במקרה הזה, מול התועלת

לרוב התועלת עולה על הסיכון בתרופות מסוג זה בעיניי, לפחות


אני גם לא לוקחת קבוע, אבל יש מקרים שזה ממש פוגע באיכות החיים 

מסכימה איתךיהלומה..
זה קשור לעונה. אני גם ככהפרח חדש

בימים שזה ממש חריף לוקחת אלרגיקס וזה עוזר.

גם שימי בחדר מכשיר אדים, האוויר היבש בתקופה הזאת גם לא טוב

עונה כאמא וכאשה של אלרגיםמתיכון ועד מעון

ממה שאני רואה למזג האויר- אבק, פריחה יש השפעות דרמטיות על האלרגיה. לכן אני לא רואה איך אפשר לטפל את זה מהשורש. אצל הסובלים באופן דרמטי אלרג'יקס זה ממש הצלה, ומכיוון שיש דברים שהם בלתי נשלטים אני לא הייתי שוללת.

אבל מה גורם לזה שחלק סובליםיהלומה..

וחלק לא?

למה דווקא אני סובלת ובעלי לא, מהילדים שלי- בת אחת כן והשאר לא

בטוח יש לזה סיבה 🙁

אין לי מושג למה חלק רגישים יותר או פחותמתיכון ועד מעון

כמו שחלק רגישים לחלב או לגלוטן.

אצלי רק אחד מהילדים סובל מזהפרח חדש

ואני גם לא סבלתי מזה בכלל

עד שבהריון של הבן שלי (זה שגם רגיש) חטפתי את זה קשה ומאז כל פעם זה חוזר באותה תקופה..

העונהכובע שמש

תמיד קצת לפני חודש מרץ החגיגה מתחילה-----

ממליצה לשים לב: יש צמחיה שמחמירה (ברחוב מסוים למדתי לעבור לצד השני של הכביש, למשל..)

וכן את עבודות נקיון הפסח לבצע עם מסכה על האף

ולפעמים אין מנוס מאלרג'יקס.....

כןאין לי הסבראחרונה

אצלי זה בעונות מסויימות של השנה, ומעצים מסויימים.

יש מקומות ברחוב שבוע כשאני עוברת שם מתחילה לי אלרגיה, ואני מבינה שזה כנראה משיח או עץ שיש ליד...


אני פשוט מתמודדת עם הצינון,

וזהו.

האם מעירים ילדה בת חודש וחציאנונימית בהו"ל

שעשתה לילה ארוך (זא לא קמה לארוכל 8 שעות)

ואכלה בבוקר ב8 ובעשר ומאז ישנה

ואני כל דקה בודקת מה איתה

אני לא הייתי מעירהכנה שנטעה

 הבן שלי היה ישן רצוף בגילאים הקטנים גם 9 שעות, ואחכ היה אוכל.

מסייגת - אם התינוק קטן וצריך לאכול כל x שעות מעירה. יש לזה כללים אני חושבת

ביום אני מעירהמתיכון ועד מעון
בלילה לא
תודה עכשיו התעוררהאנונימית בהו"ל

ולא אכלה הרבה בכלל

אבל היא נראית רגועה אז אני מקווה שזה בסדר

מבחינת משקל היא מרגישה לי אחלה וגדלה יפה

אם זה חד פעמיהשם שלי

והיא עולה טוב במשקל, לא הייתי מעירה.

שימי לב שהיא מרגישה טוב, ולא מפתחת משהו.


אם זה ממשיך, כדאי להעיר כדי שתאכל מספיק.

בלילה לא הייתי מעירה, ביום כןהשקט הזה
אחרי נגיד 4 שעות
הייתי מעירהDevora

ומודדת חום ליתר בטחון.

כמה היא שוקלת? והאם עולה יפה במשקל?דיאן ד.אחרונה

אם עולה טוב במשקל אני לא הייתי מעירה.

 

אם את מניקה אולי שווה לשאוב כדי לשמור חלב שאוב במקפיא לזמני הצורך.

שאלה רגישה אשמח שתערך אם פחות מנוסחת טוביש לי רק שאלה

כתבתי פה כמה פעמים על הילדה שישנה ליד בעלי מידי לילה

לאחרונה חל משבר מסויים בזוגיות ויש ריחוק בזוגיות הוא מטופל בציפרלקס לחרדה בעקבות משבר מסויים

מה שלאחרונה מרגיש לי לא תקין לאחרונה שהוא מענג את עצמו כשהיא איתו במיטה למרות שהיא ישנה בזמן זה מטריד אותי

מתלבטת אם אני זו שלחוצה ורואה כלא תקין או אכן יש מה לבדוק 

תודה על החיבוקים - אני בסדר 🌈 חזל''ששושנושי

אולי יעניין אותך