מיובשת והיסטריתתתמעוברת
הריון ראשון,
שבוע 6+3
התחלתי להקיא ביומיים האחרונים מאד רצוף...
כל דבר שאני אוכלת או שותה יוצא החוצה אחרי כמה זמן..
אני לא מצליחה לתפקד. בכלל.

מה עושים????
ביסים קטנים של קרקרים ולגימות קטנות של מים11אמא


זה לא עוזר ... אני מקיאה גם את זהמעוברת
דיקלקטיןבתי 123
יש כדור בשם דיקלקטיןרינת 29
תבקשי מרופא משפחה.
כן אבל זה עולה 300 שקלמעוברת
זה באמת עובד?
לא עדיף לנסות פרמין קודם?
אני ראיתי את זה כהוצאה הכרחית זה לא מותרותבתי 123
כמו כל טיפול רפואי תרופות ואוכל
אני לא מכירה עוד פתרוןרינת 29
בחירה שלך אם להמשיך להקיא. אני הייתי מעדיפה לחסוך במקום אחר...
את יכולה לנסות פארמין. לי זה עזר.מוריה
ממליצה גם לבדוק איזה מאכלים עושים לך לא טוב. ולהימנע מהם.
אצלי זה היה-
קולה. חלבי. לימון. שמן. חצילים. חלק מהקיטניות.
שווה כל שקל. מציל חייםואילו פינו
פארמין לא עשה לי כלום.. גם לא בעירוי.
רק דיקלקטין עזר לי..
אני לא הקאתי כל הרגע..אבל הקאתי ועדיין מקיאהניק33
היו לי בחילות נוראיות ועדין קצת התקמצנתי לקנות דילקטקין. ההורים שלי גם רצו לקנות לי והיה לי לא נעים כי זה יצא יקר.
וזה היה טעות!!
אומרים שזה מאוד עוזר ובמקום להיות בנאדם סבלתי חודשיים, ההקאות הן קשות.
אל תתקמצני, זה שווה כל שקל..
ללכת לרופא.מוריה
אולי את צריכה לקבל נוזלים כדי להפסיק את המעגל הזה.
ואולי משהו מעבר.

בהצלחה.
רפואה שלמה!
באותו מצב כמו שלך!נטע י.
כבר שישה הריונות שאני מקיאה כשלושים פעמים ביום.
רק זופרן עובד, והוא זול יותר מהדיקלקטין (במאוחדת) ועוזר הרבה הרבה יותר.
בהצלחה רבה!!!!!
הייתי במצב שלךטארקו
דיקלקטין הציל את חיי ואת חיי הבן שלי(שהיה אז עובר קטנטן)
זה אמנם יקר, מאוד. אבל שווה כל שקל!!
לא הפסקתי להקיא לחלוטין, אבל ממצב של להקיא הכל, כל היום-עברתי להקיא רק פעם פעמיים ביום, שזה מאוד סביר.

ובטווח המיידי עד שהדיקלקטין ישפיע- כדאי לקבל עירוי, עדיף עם פראמין(אפילו שאצלי הפארמין לא עשה כלום)
תודה על התגובות של כולם ...מעוברת
באמת הגעתי היום למצב שנתנו לי עירוי עם פראמין..
אבל זה מרגיש שהוא לא עוזר.
הרופא שנתן לי את הניקוי אמר לי לבקש דיקלקטין מהרופט משפחה...
תקשיביטארקו
גם אני התחלתי דיקלקטין רק אחרי עירוי
עד אז שכנעתי את עצמי שזה נורמלי, כולם ככה, מה לעשות-אני בתחילת הריון, כולן מקיאות..

תוך יומיים נהייתי בנאדם חדש! חזרתי לתפקד.
כאמור זה לא מיגר את ההקאות לגמרי, והמשכתי עם הכדורים עד שלב מאוד מאוד מאוחר(הקאתי גם בלודש תשיעי מידי פעם, למרות שכבר לא לקחתי כי לא הייתי כל הזמן עם בחילות) אבל הייתי מסוגלת לאכול והאוכל נשאר בבטן! הייתי מסוגלת לשתות בלי שהכל ייצא אוטומטית איך שנכנס!!
אצלי תוך יומיים הייתה כבר הקלה משמעותית
הכדורים האלה הם הנס שלי. בלעדיהם כפשוטו לא הייתי פה, והבן שלי גם לא.
מזדהה עם כל מילהואילו פינו
עזר לי לתפקד ולהיות בן אדם!
באיזה מינון ומתי להשתמש?מעוברת
מה?מוריה
תתייעצי עם הרופא שלך.
הוא אמר ככה:מעוברת
שהוא רושם פעמיים ביום, אבל שאפשר עד 4 ביום. וזה תלוי בי.
זהו. יום טוב.
הייתי מטושטשת עם עירוי בשביל לשאול עוד שאלות
את מדברת על דקלקטין?מוריה
מינון דיקלקטיןטיב
יש עלון שמצורף לתרופה, מתחילים עם שתי כדורים בערב, ומחכים יום, אם לא עזר לוקחים שוב 2 בערב הבא ואז מוסיפים אחד בבוקר, אם עדיין יש צורך מוסיפים אחד בצהריים, אני לקחתי ארבע סהכ.
אני כבר 3 ימים לא מסוגלת לאכול ולשתותמעוברת
שלשום הקאתי הכל,
אתמול עשו לי אינפוזיה,
גם היום...
והרופא אמר לי לקחת אחד מיד אחרי הנוזלים (כי הוסיפו לי לנוזלים פראמין ישר לווריד ... האחות אמרה שכנראה זה ההגיון - שאני אצליח לבלוע כדור ראשון בלי להקיא).
כשחזרתי מהמוקד הקאתי שוב נוזלים..
ואז לקחתי כדור אחד,
ומאז עוד לא הקאתי ב''ה.
אני רועדת וחלשה, העזתי לאכול עכשיו מחית מרוסקת של פירות..
ה' יעזור
תעברי לזופרןנטע י.
יציל אותך.
הייתי במצב זהה לשלך, קבלתי עירוי נוזלים עם זופרן.
פרטים, במצב שלך, זה כלום. ככה מהניסיון שלי.
בהצלחה.
בסוף זה עובר...
גם אני ממליצה על זופרן. ומוסיפה-ניק חדשה
שגם אני הייתי בטוחה שכולן ככה בהריון וזה טבעי, עד שהבנתי ש40 הקאות ביום זה לא טבעי עם עירוי כל לילה , זה לא טבעי, עם פראמין שרק גרם לי להרגיש גרוע יותר ואומפרדקס וכל דבר אחר שלא עזר כולל דיקלקטין. מה שכן, הבנתי שכנראה אני מאובחנת עם היפראמזיס גברדרום(תקראי על זה באינטרנט , הגיוני שיש לך את זה ותקבלי הבנה והכלה של מה שאת מרגישה שזה לכשעצמו מדהים) וקיבלתי זופרן שזה הקל פי אלף . ושילבתי רפואה סינית-דיקור שממש עזר (בהמלצת משהי מהפורום) וגם הבנתי, שכנראה נגזר עלי להקיא את חיי כל יום, ולהיות עם בחילות כל יום, אז עזבתי את העבודה למשך חודשים וחזרתי רק בחןדש 7 כשהקאתי רק 4-5 פעמים ביום, והפסדנו כסף, והזוגיות קיבלה כיוון אחר, והקאתי עד החדר לידה כולל, והמשפחה של בעלי חשבה שיש לי בעיה פסיכולוגית והכל... אבל, זה עבר רק אחרי הלידה.
וכנראה זה קללת האדם הראשון, ולא השלמתי עם זה כי גם עכשיו בהריון שני אני בוכה מזה ןזה קשה ועצוב וכואב מאד. אבל הבנתי שככה זה.
ממליצה להתייעץ עם הרופא, ככה לא אמורים להרגיש. גם אני חשבתי ככה אבל וואלה לא. יש נשים שמרגישות טוב, שהדיקלקטין משפיע עליהן! עד עכשיו אני מחפשת את הנס הזה שהוא אמור להביא איתו , וגם בהריון שני קשה לי. אבל כנראה שאין ברירה אלא להתמודד.
מוזמנת להסתכל על דברים בעבר שכתבתי פה, אולי תמצאי נחמה שיש אחת כמוך...♥
גם אני סובלת מאודעובדת השם
מודב שלא בצורה חמורה כמוך, (וואוו מצדיעה לך נשמע סבל מטורף ).
אני בעיקר חלשה מאוד ברמה של לשכב בספה כל היום ולא ללכת לעבודה.
הפראמין עוזר לי ככה שלא נסיתי דיקלקטין שהבנתי שהוא מרדים מה שאני בכל מקרה...
באמת תקופה לא קלה בכלל. ב"ה שזה מסיבות טובות ושמחות.
למה לא הוצאת שמירה מביטוח לאומי?נטע י.
אני עם היפרמזיס מקבלת כל הריון שמירה בחודשים הקשים.
תודה על השיתוף, שולחת חיבוק...מעוברת
הייתי היום אצל רופא נשים, וכן,
הוא גם אמר לי שזה נקרא היפרמזיס...
ורשם לי דיקלקטין,
ובינתיים ב''ה אני כבר כמה שעות לא מקיאה - וזה נס עצום בעיני!!! ב''ה!!
חלשה ברמות מטורפות...
קיבלת כבר יומיים ברצף נוזלים לווריד.
ולא הצלחתי לאכול כלום ולשתות כלום חוץ מזה.
עכשיו כן הצלחתי להכניס משהו לפה (מרק צח עם טיפה ירקות .. ותה עם דבש, וזה הישג עצום).

אני חושבת שלסבול זה לא בריא...
גם הרופא אמר שזה מסוכן לגוף שלי (לעובר שלום, ב''ה). ושזה עלול להגיע למצב של סכנת חיים.
אני מבינה, כי רעדתי כבר בכל הגוף... קור צמרמורת, סחרחורת ומה לא.

שולחת לך חיבוק ומקווה שתמצאי משהו שיקל עלייך!!
תבקשי עירוי+ זופרןפיג'מה
ואח''כ תקחי כדורי זופרן,
אפשר לשלב אותו עם דיקלקטין ו/או פראמין.
ואם צריך - ללכת לקבל עירוי נוזלים שוב ושוב.
כנראה שלא נותנים זופרן במכבימעוברת
ונמאס חי כבר מהמחטים והדקירות
מרגישה זוועההההה
הידיים שלי חבולות,
התפוצץ לי כבר ווריד אחד,
וביד השניה יש כמה סימוני דקירות לא מוצלחות
אני הייתי בהריון הראשון במכבי. תלחצי על הרופא.ניק חדשה
זה כדור יקר לכן לא ממהרים לתת אותו. תסבירי את חןמרת המצב
כרגע אני עם דיקלקטיןמעוברת
וזה בעז''ה יעזור לי וזהו...
אני ממש מתפללת
לוקח לו שבועיים להשפיע באוםן מלאניק חדשה
אבל תוך יומיים-שלושה יש כבר שיפור משמעותי מאוד!טארקו
לא אצלי😩ניק חדשה
כתבת למעלה שהוא לא השפיע עלייך בכלל, לא?טארקו
עלי הוא כן השפיע, ואמנם לקח זמן עד השפעה מלאה(וגם אז עדיין הקאתי פעמיים ביום לפחות, אבל לא כל היום ברצף..) אבל תוך יומיים בערך כבר הייתי מסוגלת להכניס טיפה של משהו לפה בלי שזה ייצא לפני שנכנס..
אוליפיג'מה
אולי גם על ניק חדשה, אבל אני עלי הדיקלקטין לא השפיע בכלל בכלל, גם כעבור חודשיים...
הלוואי וזה יעזור!!פיג'מה
לכל אחד מהם חסרונות ויתרונות. אצלי הדיקלקטין בכלל לא השפיע, וניסיתי חודשיים שלמים. הזופרן מאד מקל והופך את החיים ליותר הגיוניים... למרות שם איתו מקיאה עד הסוף.
יש מצב שהרופא רוצה לראות איך את עם הדיקלקטין ולפי זה יתן או לא יתן זופרן...
תהיי עם יד על הדופק ואל תהססי לבקש עוד תרופה /עירוי וכו' אם את מרגישה שיש צורך
תודה!!!מעוברת
הלוואי שלא נצטרך יותר
אז אני הייתי עם היפרמאזיס והדיקלקטין ממש עזרטארקו
ונשמע שגם לפותחת הוא התחיל לעזור.

הוא יותר בטוח רפואית מזופרן(למרות שנותנים זופרן-כי התייבשות ומחסור במינרלים חיוניים זה יותר מסוכן ממנו) ואם הוא כן עובד אז עדיף.
כמובן, לזה התכוונתיפיג'מה
אבל אם הדיקלקטין לא עוזר - לדעת שיש עוד אופציה (ב'ה, כי לפני כמה שנים לא היו עוד אופציות...)
אכן חשוב!טארקו
מצרפת פה כמה קישורים שאולי יעודדו את נפשך😍ניק חדשה
יום המודעות להיפראמזיס גברדרום, משתפת מה 3> שלי... - הריון ולידה הכי קשור...

מתי הבחילות האלה עוברות?הריון שני ה' יעזור☹ - הריון ולידה

בחילות, הריון שני, פריקה... - הריון ולידה

..את הכי יפה כשלא נח לך😫 - הריון ולידה

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו! למה אני צריכה לתת דיווח שלם - הריון ולידה

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1157664#12279371- וזה. הלב שלי נמצא פה.

תדעי שאת לא לבד. הבחילות האלה נוראיות , ההקאות זוועה. לי עזר להבין שהמצב שלי גרוע, שלא יגידו לי כמה נשים אחרות מסכנות וככה זה בהריון. הקל עלי שלא היינו בבית שבתות כי לא הייתי מסוגלת לתפקד, שנסענו מלא ושחמותי היקרה הפסיקה להכין חמין כי הריח עשה לי הקאות כל השבת, עזר לי שנשארתי בבית, שבכיתי את חיי על החלום של הריון יפה ופוטןגני, איבדתי צלם אישה בהריון. זה קשה אבל המודעות מקלה את ההתמודדות.

מוסיפהפיג'מה
ממליצה להצטרף לקבוצה סגורה בפייסבוק בשם 'היפראמזיס גבידרום'.
אין לי פייסבוק, אבל תודה מעוברת
קראתי הכל.. ואני עם דמעות בעינייםמעוברת
כל כך מזדהה,
כל כך לא דמיינתי ככה את ההריון הראשון שלי..
מצב הזוי כזה שאני לא מסוגלת שבעלי יתקרב אליי כמעט,
שחיבוק גורם לי להקיא,
שמגע קל ביד גורם לערבים ורפלקס..
שהבית הקטן שלנו שתמיד ידעתי שיראה כמו בית מרקחת - נראה רחוק מזה בהרבה...
שבעלי עושה קניות לבד כי אשתו מתמוטטת,
שאני בקושי הולכת לעבוד וכנראה כבר כל העולם הבין מה המצב אפילו שאני רק בשבוע 6..
שאני לא נענית להזמנה לשבת של גיסתי כי אני יודעת שלא אשרוד את הדרך,
שאני מבקשת מהשכנים להתארח אצלם בסעודה כי אין אצל מי, ואני לא מתפקדת.
שאני לא מכינה אוכל, לא לי ולא לבעלי שכבר התרגל לאכול מנות חמות של אוסם - כי עוד לא הספקתי ללמד אותו לבשל...

אוי טאטעעעעעע
אויש, כ''כ מבינה..פיג'מה
שולחת כוחות מרחוק (כי חיבוק במצבך יהיה עם רפלקסים לא משו..)
יכולה לשתף שאני נכנסתי להיריון הראשון ממש מהר אחרי החתונה, וכשהתחלתי לסבול, זה היה פשוט נורא לשנינו.... לא יכולתי שהוא יגע בי, אפילו ביד, או בטעות, וכמובן כמובן שכל אדם אחר, כי החום גוף היה מעורר בי את רפלקס ההקאה. כמובן שלצחצח שיניים הפך להקאה אחת גדולה, וכנ''ל מקלחת...
המלצתי היא - לדבר על זה בניכם, להכיר בקושי אחד של השני (גם לו קשה לראות אותך ככה וגם הוא בסיטואציה לא מוכרת ולא קלה) ולקרוא הרבה על היפראמזיס, כדי לקבל טיפה מושג ועצות...
ואני פה בשבילך למה שצריך...
(ויש לי 2 בנות היפראמזיס מתוקות להפליא וזה שווה את זה כל כך!!!!)
הכי שווה בעולם!ברור שבגלל המאמץ הילד שלי הוא נשמה גבוההניק חדשה
זה ברור. לא הייתי רוצה להתחלף עם גיסותי בהריונות מול הילדים שיצאו להם😆😒
ברור שהבנות שלי הן הכי הכי שישפיג'מה
וברור שהאמא שלהן אובייקטיבית
תודהההההמעוברת
תודה על הקישורים.עובדת השם
מנחם לדעת שיש עוד הרבה נשים שעוברות את הסבל הזה וב"ה בסוף מקבלים אוצר מדהים.
אגב עד שלא נכנסתי לפורוםעובדת השם
כמעט ולא הכרתי סביבי נשים עם היפרמאזיס... כאילו בחיים האמיתיים מכירה רק שלוש נשים חוץ ממני שסבלו ממש בהריון עד כדי השבתה. כל השאר נראה שהסתדרו עם זה לא רע...
איך אתן מסבירות את זה ?
באמת האחוז שלנו קטן ורק בפורום נשים עם היפרמאזיס כותבות יותר ?
דבר ראשון יש נשים שסובלות מהפרמזיסבתי 123
ולא מודעות לזה בעצמן כשלי היה הייתי בטוחה שזה הנורמלי גם הרופאים לא נתנו לזה שם
לא תמיד משתפים בזה חברות או קרובות משפחה יכול להיות שאת מכירה נשים אבל הן פשוט לא ספרו לך
לא קשור ללספר יש לי חברות ובנות משפחהעובדת השם
שכשאת רואה שיש להן בטן ומבינה שבחודשיים האחרונים הן תפקדו רגיל...
אז אפשר להבין שב"ה הן לא סבלו מזה...
אז אולי באמת להן לא היה אבל אני יכולהבתי 123
לספר לך על עצמי שסבלתי מהפרמזיס ואף אחד לא ידע על זה אם לא ספרתי
רק כ1.5-3% מאוכלוסיית הנשים סובלת מזהפיג'מה
ואם כבר... מצאתי את זה בארכיון...כמה כאב לב נשפך במילים האלהניק חדשה
רק תגידו שזה עובר,
וגם אם לא תגידו כלום זה יהיה בסדר.
לפעמים רק תשתקו,
אל תעשו תחרות מי מרגישה יותר רע,
למי ההריון קשה יותר.
אל תרחמו, רק תגלו אמפתיה.
תתנו כח לאיש שאיתי.
ההורמונים זה לא אני וגם לא שם נרדף לשלי,
הם רק נלווים לחיים שלי כרגע,
9 חודשים כולה,
אבל הרבה יותר מזה.
נכון שהם נכנסים לכל פינה, לא משאירים מקום אחד ריק מהם,
אבל אני כ"כ משתדלת להשאר שפויה,
לא תמיד מראה שקשה,
ואם כן, כנראה שמה שאתם רואים זה רק משהו קטן מכל מה שיש בפנים.
משתדלת להגיע לאירועים,
למרות שכמעט כל יציאה היא אתגר,
לחיות נורמלי,
אל תגידו 'רזית', אני אמורה להשמין...
אני משתדלת להיות נחמדה,
אבל אם תדברו איתי החל מהצהריים יהיה לי הרבה יותר קל.
אל תתנו לי דוגמאות של נשים אחרות, שהיה להן הרבה יותר קשה, ותספרו סיפורי אימה, זה לא מה שאני צריכה.
צריכה שתבינו שזה פשוט החיים עכשיו. קשה לכם לראות אדם סובל, אז אל תגידו כלום. לא רוצה שתתנו דו"ח מה שמעתם בבוקר מהשירותים ותסננו ביקורים.
אל תתנו לי עצות חודרניות מדי,
תמליצו, תייעצו, תלוו, אבל תקלטו מתי אני רוצה את האמירות ומתי לא.
אל תגידו שזה בגלל חוסר איזון בנפש, בהשקעת אנרגיה לא נכונה,
ברור שזה יהיה ככה,
אני רק רוצה להשאר שפויה.
לקום בבוקר לעבודה,
להשאיר מיטה נקייה ובית מסודר,
לגהץ,
לבשל,
לאכול נורמלי,
להשמין,
לטייל,
להקשיב,
להנות מריחות,
ללכת ללימודים ולסמן נוכחות,
רוצה רק חיים רגילים כאלה,
רוצה מלא כח,
להשאיר בית מסודר ואוכל במקרר.
לא להרגיש סמרטוט אחרי שטיפה של חצי כיור,
ומי מדבר על שטיפה של הבית..
בעולם מתוקן אולי, ואולי לא,
הייתי יכולה לשכב כל היום,
שכל החמולה היתה מטפלת בי,
ואז היתה לי האפשרות להשקיע אנרגיות 'במקומות הנכונים', בילד שלי שגדל בתוכי.
אבל לא יודעת אם זה מתוקן או לא,
כי יש לי גם נפש,
והיא חלק אינטגרלי מכל התהליך הזה,
ובשבילה
ובשבילי
ובשבילו
אני חיה שגרה,
לא מתאמצת לשמור על מה שהיה פעם,
זה פשוט לא קשור לעכשיו.
זו תקופה,
וטבען של תקופות לעבור.
מחכה שזה כבר יגיע, אבל לא רוצה לפספס את מה שיש עכשיו.
אם זה המחיר של הבאת ילד לעולם,
כנראה שזה שווה.
מקווה.
מקווה שארגיש את זה.
מתפללת שנצא מהתקופה הזו בריאים, בגוף ובנפש.

רק אל תגידו שיש נשים שסובלות יותר.
וואו כמה נכוןןןןןןמעוברת
חיבוק גדול ממני...
ותודה על המילים שכל כך מתארות מה שאני מרגישה
יכול להיות שמה שגרם לי את זה זה בכלל זה???? כנסומעוברת
חיפשתי מידע על הקאות מרובות בהריון באינטרנט,
ובאיזשהו מקום גיליתי פתאום כמה שורות קטנות שאומרות שלפעמים מולטי ויטמין גורם לבחילות!
ונזכרתי משבוע שעבר התחלתי לקחת פריג'נטלי של סופהרב,
ושלפני זה לא הקאתי בכלל,
יכול להיות שזה זה?
כי בעצם זה מוזר שהדיקלקטין השפיע עלי תוך שעה..
אולי בכלל מה שהשפיע זה שהפסקתי לקחת את הכדור בעקבות ההקאות (הפסקתי רק אתמול, כח חשבתי שאין טעם שאקיא את הכדור).

יכול להיות שכל הבלאגן זה רגישות בכלל לכדור????
ושלא הייתי אמורה לסבול ככה?
אחרי ההשערה, לקחתי כדור קטן של חומצה פולית וויטמין B12 של פלוריש. מה שהייתי לוקחת עד שקניתי את המילוי ויטמין.
אולי כל הסיפור הזוי הזה יעבור יותר מהר ממה שחשבתי...
אמן.
אני חושבת לנסות את הדיקלקטין במינון נמוך של 2 כדורים -בוקר וערב, לכמה ימים. ולנסות להפסיק.
הגיוני?
הכל יכול להיות .מנסיון הבחילות מהכדורבתי 123
לא דומות לבחילות הריון אבל כן יכולות להגביר את ההקאות
תפסיקי את המוליטי ויטמין לכמה ימיםפיג'מה
ותראי מה המצב.
זה הרעיון...מעוברת
יכול להיות שזה הגורם להחמרה..
עזרה דחוףמעוברת
איך בדיוק אפשר לקחת בליל שבת כדורים לפני שינה על קיבה ריקה?!
לא מסתדר לי
על איזה כדור את מדברת?בתי 123
הדיקלקטין לא חייב להיות על קיבה ריקהטארקו
הוא *יכול* אבל לא חייב
אני גם לא לקחת על קיבה ריקה כי זה גרםבתי 123אחרונה
לי להקיא אבל זה מה שכתוב בעלון
כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

יפה הבנתי,דיאט ספרייט

התנהלות בריאה וחכמה.

אנסה לאמץ

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1אחרונה

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידהאחרונה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקוריתאחרונה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

טוב, אז גם אני בשאלת קשיי השכבה...מתואמת

לא מדברת על הגדולים (מגיל 7 ומעלה), שזה סיפור אחר,

ואפילו לא על הילדונת בת הארבע וחצי, שאצלה מצאנו את הנוסחה (סיפור ושירים עד שהיא נרדמת, לפעמים אם היא מאוד עייפה מספיק לומר לה לחכות לנו במיטה עד שנבוא לספר לה ולשיר לה, והיא כבר נרדמת לפני).

מדברת על הקטנה, בת שנתיים וחודשיים.

היא פשוט בלתי רדימה בעליל!

מכניסים אותה למיטה - תוך רגע היא בחוץ.

סיפורים לא מעניינים אותה, שירים מרגיעים אותה רק אם היא ממש-ממש עייפה (ומכיוון שהיא ישנה צהריים, זה קורה רק בשעה מאוחר מדי).

גם מהעגלה היא למדה להשתחרר.

הדרך היחידה שלפעמים עובדת היא להפעיל לה סרט - ככה לפחות היא נשארת במקום. אבל גם זה לא תמיד מרדים אותה בסוף. והלילה למשל היא אמנם נרדמה ככה (בעגלה) אבל באמצע הלילה התעוררה והתחילה להסתובב ולעשות שטויות, ואנחנו היינו גמורים...

אתמול התחלנו להרכיב לה "כלוב" מסביב למיטה בעזרת רשת פלסטיק כזו. לפני שנים עשינו את זה לתאומים כשהיו בגיל הזה (כי גם הם כל הזמן היו יוצאים מהמיטה) וזה עבד מצוין. הם היו משתוללים שם יחד אבל לפחות לא מחריבים את הבית...

אלא שהמתוקה הזו, עם כל השובבות שלה, רגישה מאוד, והיא ממש נבהלה כשראתה את זה, אז ויתרנו על הרעיון...

בקיצור, טיפים אחרים להורים עייפים ולבית שאיכשהו צריך להישאר שלם?

תודה!מתואמת

מכיוון שבארץ מלטונין הוא במרשם רופא, אנחנו לא ניתן את זה בלי אישור מרופא. (לילדה האחרת שהזכרתי בשרשור כאן אנחנו מתכוונים לתת מלטונין, אחרי שקיבלנו אישור מרופא)

אם המצב לא ישתפר בקרוב אז נפנה לרופא לקבלת עצה, ואולי נעלה את הרעיון של מלטונין.

תודה רבה על החיזוקים!

בהמשך לשרשור השכבות, הילד לא אוכל בא. ערבטוט

אני יושבת לידו בארוחה, משדלת לאכול. לא תמיד בהצלחה.

ברגע שנכנסים למיטה מתחיל לבכות שהוא רעב מאוד.

אני נוטה להגיד לו שהיה זמן של ארוחה, ואם הוא רעב שיחכה לבוקר. אבל תוהה אולי זאת טעות והוא עוד לא בגיל של הסקת מסקנות.

הוא בן 4, ילד נבון.

מה אומרות

בעיני תגובה מעולהמקקה

גם אני עושה בדיוק כך. וגם בזמן האוכל מזכירה שאחר כך המטבח סגור

יש לו מסוגלות להביןהגלה

מצד שני אין ספק שקשה לשים את הגבול הזה

לבן שלי סביב הגיל הזה גם היה קטע קבוע של להזיכר בהשכבה שהוא רעב

בהתחלה אפשרתי

וברגע שזה נהיה קבוע

הייתי מטרימה לו כבר בארוחת ערב

אתה בטוח שבע?

אתה זוכר שאחרי המקלחת וצחצוח שיניים אנחנו לא אוכלים?

אם אחרי המקלחת וצחצוח שיניים נזכר שהוא רעב אני מזכירה לו שמי שהתקלח וצחצח שיניים לא אוכל ובבוקר הוא יוכל לאכול

ברגע שהתמדתי בעקביות גם עם התזכורת בארוחה וגם עם הגבול אחרי המקלחת לאט לאט זה הפסיק

תודה, חיזקתן שפועלת נכוןטוט

לי כשיהיה לי כח היתי מאפשרת משהו בריא ולא הכי טעיםאונמר

היו מבקשים במיטה, אני אומרת מי שרעב ממש אפשר גזר מקלות.

אם הוא ממש רעב הוא יקח, וזה לא מלכלך ומרגיך לאכול ירקות ויש פה יתרונות על החסרונות.

למיטה הבאתי לו. אכל סיים כל טוב.

היום גם זה לא כי הם כן יותר מצליחים להתרכז בארוחה לאכול יפה.

אבל אומרת את זה רק מהמקום שלך כאמור שתרגישי אם נכון לך...

כשזה היה קורה אצלנורק לרגע9

אני מרשה פרי או ירק במיטה. משהו לא מלכלך כמו תפוח או מלפפון.

אני לא רוצה למנוע מילד רעב לאכול, מצד שני באמת הם צריכים ללמוד שיש את הזמן של האוכל ואחכ אי אפשר, אז מבחינתי זה מעביר את המסר.

באמת זה עובר להם מאוד מהר אחרי פעם-פעמיים כאלה.

^^^ לא למנוע לגמרי אוכליערת דבש

אצלנו מי שרעב אחרי הארוחה יכול לאכול לחםהריון ולידה

בלי כלום.

לא מונעת אוכל ולא פותחת מטבח ולא מביאה אוכל שמעודד להמשיך בהתנהלות.

בארוחת ערב מזכירה - שבעת? אחר כך יש רק לחם בלי כלום

תגובה קצת אחרתטארקו

מתי אתם אוכלים ארוחת ערב וכמה זמן לוקח מאז עד שהוא הולך לישון(ונזכר שהוא רעב)?

בכללי אני חושבת שאת פועלת נכון. הייתי מאפשרת אולי משהו כמו מלפפון או לחם בלי כלום אבל ממש לא לפתוח מחדש ארוחה

אבל אם קבוע הוא לא רעב בארוחת ערב ןכן אחכ, הייתי עושה קצת חושבים, אולי ארוחת ערב יוצאת קצת מוקדמת לו ביחס לארוחה הקודמת שלו, והוא באמת עדיין לא רעב שם(נניח אם הוא בצהרון לפעמים אוכלים פרי לקראת 4)

ואחרי שעה+ ומקלחת והכל הוא כן רעב

ןאז אולי כדאי לשקול לאחר לו קבוע את זמן הארוחה, להחליף עם מקלחת או משו דומה..

אני מאפשרת אם אומרים שרעביםשקדי מרק

תפוח או מלפפון.

אצל הקטנה נהיה התניה כזאת כשנכנסת למיטה מבקשת לאכול אז כבר לא בטוחה שזה מוצלח איתה..

אצלי בגיל הזה גםילד בכור

היא פשוט רעבה יותר מאוחר

אז קודם מקלחת ואז ארוחת ערב

מי שרעב כשנכנסו למיטה יודע שאפשר מלפפון או תפוח

שאז זה לא נורא מבחינת צחצוח שיניים וכן משביע רעב קטן ולא פותחים עכשיו ארוחה

הם אוכלים את זה במיטה

הבן שלי בן 6 יותר עושה את זה עוד מאז שהיה קטן.. כשהוא מבקש אני יודעת שזה באמת מרעב ולפעמים הוא אוכל גם 3 מלפפונים ונרדם תוך שנייה

התבלבלתי.רק אמונההה

מאפשרת חתיכת תפוח או מלפפון. מביאה למיטהמנגואית

אני קוראת תגובות ורואה שאני לא מיוחדת ;)מנגואית

לגמרי נכון!מתיכון ועד מעון

זה בהחלט גיל שהוא יכול להבין סיבה ותוצאה.

הייתי מזכירה בזמן הארוחה שכשיורדים מהשולחן האוכל נגמר ולא יקבל יותר, אז שירד רק שהוא בטוח שהוא שבע

מאפשרת לחם עם ממרח לא מתוקחרותאחרונה

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגוןאחרונה

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..