שאלת אותן מה הסיבה שחתכו?

או שגם לך זה לא נראה שייך כל כך?

לא יותר פשוט לשאול באופן ישיר את הבחורות?

הן ידעו לענות על השאלה הזאת בצורה הרבה יותר מדוייקת כי הן אלו שהיו בדייט והן אלו שיודעות מה הן מצפות מהבחור.

למה שהיא לא תענה? איזה אינטרס יש לה שאני אכשל בפגישות הבאות שלי?

אני לא מדבר על עובדות שאני לא יכול לשנות כמו גובה, אלא יותר התנהגות שטעונה שיפור.

א"א לתת לך תשובה חד משמעית על המקרה שלך כי אנחנו לא מכירים אותך ואותה 

אבל

אם אתה מחפש סיבות למה בנות חותכות בדייט ראשון- יש כאן מלא שרשורים על דברים שמפריע לבנות שבנים עושים/לא עושים.

אני לא אפרט כאן כי פעם אחרונה שהעזתי להגיד את דעתי בעניין היו אנשים שאמרו שזה מעליב למרות שזו ממש לא היתה הכוונה.

הקיצר- פשוט תחפש שרשורים שכבר נכתבו בנושא...

תוך כדי פגישה/לאחריה לבחור הספציפי שנפגשות איתו ולא שירשורים כלליים כמו שהצעת.

מה שמפריע לבחורה אחת לא יפריע ואולי אפילו יהיה נקודת זכות לבחורה שניה, לכן הצעות כלליות זה לא מספיק.

אבל קח בחשבון שאחרי שהבת מצליחה להתגבר על חוסר הנעימות של להגיד-לפעמים מעדיפים(אני לפחות מעדיפה...) לא להגיד דברים שהבחור לא יכול לשנות. זה סתם פוגע ולא עוזר בכלום...

לבנים יותר קל להיפתח לאדם זר, והם מרגישים מחויבים לקחת את הקשר קדימה ולהרשים את הצד השני, לכן הם רצים מהר מידי, חושפים מעצמם יותר מידי, במין ניסיון לנצל את הדייט במטרה שהבחורה תצא עם כמה שיותר מידע עליך, ומאחר ולבנות זה יותר קשה להיפתח הם מרגישות עם זה לא נעים וזה משדר לחץ (למרות שהוא לא בא ממקום כזה, אלא לנו קל יותר עם זה...)

יש הרבה בנות שפשוט מאוד מחוברות לעצמן ויודעות להרגיש מה מתאים להן אפילו אחרי פגישה אחת. (ואגב זה לא קשור לרמה דתית)

ולעומת זאת לפעמים הבחורים לא שמים לב לזה על ההתחלה והם כן צריכים את הזמן הזה כדי לדעת שזה לא.

לכן לדעתי אני רואה שבנות אומרות יותר את הלא. 

@לחם מלא

זה מה שהן מספרות לעצמן - פחות המציאות.

תמיד אפשר לספר לעצמך שאם לא הייתי בורח היה לי רע... מישהו יכול להוכיח את זה? לא.

אני מדברת על בנות רציניות, שמאוד קשובות לעצמן ולא מחפשות בריחה

זה באמת משהו שאפשר לפתח... 

יש הרבה בנות שחשבו שהן יודעות מה מתאים להן

ובסוף התחתנו עם משהו אחר וגילו שזאת הייתה טעות.

האינטואציות שלי ב"ה עובדות יפה מאוד... ואני יכולה לשים כסף על זה חח

לגבי חתונה- זה כבר חשבונות שמיים... 

אפשר להתחתן עם המישהו הכי מתאים לך ומשהו בסוף לא יעבוד, לא הכל תלוי בנו.

גם האינטואיציות שלי די טובות... ולא רק אני אומר את זה.

ואני מאמין שאדם יכול לקלוט מה השני ומה הוא רוצה, אבל... בכלל לא בטוח שהוא יודע מה הוא צריך.

לפי מה שאני רואה - אצל הרוב זה תירוץ לברוח. 

ראית מה כתבתי בשרשור למה כל כך מסובך למצוא?  זה העניין...

ואני לא יודעת עם איזה בחורות אתה נפגש... כואב לי לשמוע שאתה מרגיש שהן בורחות...

ולא ראיתי.. אסתכל שם

משתדל להשתמש אבל קצת קשה..והרבה פעמים שלא שמעתי להן התבאסתי חח

(כי אני תמיד יוצא מנקודת הנחה שיש לי עוד מה ללמוד ולדעת)

אבל זה לגבי דברים שאני כבר יודע מה טוב ומה לא, והאינטואיציה אמורה לגלות לי את הכיוון...

פה זה קטע שבנאדם אומר בוודאות שאם הוא לא היה חותך הוא היה טועה... וזה מלא אנשים.

מניין להם??? זה לא דבר שאפשר להוכיח... 

האמת שלא התכוונתי לומר שבורחות לי בחורות.. 

אבל אם כן, אני יודע מה הבעיה - ביטחון עצמי. זה באסה אבל אני חושב שזה כבר משהו אחר

(אולי זה גם קצת קשור, הייתי שמח שיתנו הזדמנות)

תקשיב להם כמה שיותר...

ואממ זה בגלל שלפעמים מרגישים את זה כל כך חזק שזה כבר נהיה כמו עובדה שאי אפשר להתווכח עליה

(לא תמיד זה ככה אבל)

ואי.... =/ נשמע מבאס... 

רק לא במה שאני לא באמת יודע מה אני אמור להרגיש או לחפש...

כן, די מבאס האמת. 

אבל אני מתכוון להלחם ולעבוד על זה..

אם קלטת משהו שבאמת בוודאות לא מתאים.. סבבה. 

ועדיין לדעתי כדאי קצת להתייעץ עם מישהו יותר אובייקטיבי

אני מתכוון שיש אנשים שלא רוצים הפתעות מהחיים וחתונה זה הסכם מחייב וקצת מפחיד

אז איכשהו הם תקועים כבר כמה שנים וכל פעם "מרגישים" שזה לא זה...

(סליחה שמתערבת)

שדווקא אנשים מבחוץ הכי לא עוזרים בד"כ במיוחד בהתחלה, שאין להם באמת מושג במי מדובר

ובד"כ העצות אותן העצות "אל תפסלי ישר" "חבל" "שמעתי כך וכך סיפורים..על כך וכך זוגות"...

שיהיו בריאים.. אבל זה לא עוזר.. 

אני תמיד מנסה להבין למה אותו אדם מייעץ לי ככה ולא שהוא סתם זורק לי עצות כי זה לא נוגע לו..

וכמובן לשמוע כמה דעות כדי להרחיב את המחשבה.

על מה סליחה? חח.. זה פורום ואת כותבת דברי חכמה וזה מצוין!

אבל אהבתי את הרגישות והמידות הטובות

חס ושלום, אבל אין אפס, בינה יתירה לאישה, בנות מאוד מפותחות בדור הזה בעניין של האנטלגנציה הריגשית.

ובנים יכולים גם לפתח את זה, אבל הגרעין פחות קיים שם לכתחילה... צריך יותר למצוא אותו

אגב בספר אהבה של הרב גינזבורג הוא כותב שבאמת כדאי לסמוך על האישה בעניין הזה של ההחלטה...

לא אמרתי שאני בקבוצה הזאת...

יש עוד מלאאאאא סיבות... לא רק זה, הרבה פעמים זה תחושת חוסר חיבור וכימיה... 

ואני חושבת שאין צורך להרגיש כאילו אנחנו איזה קבוצה שעושות עוול לבחורים...כאילו חבל לבוא בגישה כזאת...

זה נשמע כאילו הבחורים הם המסכנים והבחורות הן מורמות מעם שפוסלות כל אחד. זה ממש לא ככה...

חסכו לך כמה וכמה פגישות מתישות ואולי כאב לב גדול יותר...

הפרמטרים הם כאלה (זה מה שאני בודקת כאילו):

חיבור, הרגשת נוחות, הדדיות, זרימה, שפה דומה, והרגשה שטוב ונעים.

זה לפגישה ראשונה מי שהחושים שלו חדים בוודאות אפשר לקלוט את זה.

(לקח לי הרבה שנים שלא תחשוב שזה בא לי בקלות. יש כאלה שיותר קל להם, נגיד אחותי שלא לקח לה זמן לפתח את זה)

מה אתם ילד בסיכון שצריך לתת לו צ'אנס... סליחה אבל חייב להוציא את המילה הזאת מהלקסיקון... 

אם היא מרגישה שזה לא זה, היא לא תמשיך, נקודה. מה קשור צ'אנס? ולמה שהיא תלך נגד הלב שלה ונגד מה שהיא מרגישה? זה שהצד השני עדיין לא מרגיש ומבין את הנקודה שהיא הגיעה אליו, לא אומר שהיא טועה ושהיא לא בסדר שלא "נתנה צ'אנס"...

אבל גם אם היא באמת לא בסדר ובפועל כן הייתה התאמה והיא לא המשיכה מסיבות שטותיות, בעיה שלה, לא שלך.. יש לך כבוד וערך עצמי ואתה יודע מה אתה שווה, אתה לא צריך בחורות שייתנו לך צ'אנס...

בטח שכן...

יש בחורים שפוסלים וכן, על פגישה ראשונה

ודווקא אם אני רואה כזה דבר, אני הכי רגועה, כי אני יודעת שזה היה כזה קריטי שהוא פסל על פעם אחת.

וגם תמיד יש אופציות פתוחות, אם יחשוב בזה שוב, הוא תמיד יכול לבדוק אם אני פנויה ואפשר לנסות את הקשר שוב.

מפה ועד להיעלב, נראה לי חבל ומיותר... 

זאת הדרך הכי טובה לדעתי.

שמאז שהפסקתי לבוא לפגישות ולשים את כל הקלפים על השולחן באופן מיידי, בנות הפסיקו לחתוך אותי אחרי פגישה אחת בלבד

אז לא הבנת על מה אני מדברת. ולא יתאים לך ללכת עדיין לפי הלב והאינטואציה שלך..

העצה הזאת לא מתאימה לכולם!!!!!

צריך לשאוף לשם, אבל לא כולם יודעים במה מדובר.

בחור שפוסל בחורה על סמך דייט אחד והפוך- זה לא מעליב! ולא אמור להיות מעליב... 

זה שורש הדיון פה נראה לי.

אין פה שום דבר מעליב שבחור או בחורה "לא נותנים צ'אנס". יש כאן החלטה של צד אחד שאכזבה אולי את הצד השני, לא מעבר. אין כאן מה לקחת אישי. 

הרבה פעמים צריך ללכת נגד הלב.

העובדה שיש המון סיפורים על זוגות שלא היה להם טוב בפגישה ראשונה ובסוף התחתנו מוכיחה שהלב/אינטואיציה טועה הרבה פעמים.

חוץ מזה שבהתחלה דיברת רק על בנות שבטוחות שיש להם אינטואיציה טובה, עכשיו זה נשמע שאת אומרת לכל אחת שתלך עם הלב שלה, לדעתי זה ממש מסוכן.

וכשאומרים "לתת צ'אנס" לא מתכוונים שהיא נותנת לבחור צ'אנס, אלא שהיא נותנת לקשר בניהם צ'אנס.

כמובן שאני לא אומר להתחתן בלי לב, מדבר רק על לפסול אחרי פגישה ראשונה.

ואני מסכים גם שלפעמים אין בעיה לפסול אחרי פגישה ראשונה, אבל רק אם רואים שזה ממש לא קשור, לא אם היא "מרגישה שזה לא זה".

ורק בגלל שחוויתי את זה על בשרי אני כותבת את זה

למדתי שיש 

שכל

לב

אינטואיציה

אישית חוויתי קשר שהיה שם לב, והאינטואציה אמרה לא לא לא... לך תתמודד עם זה.. לא פשוט בכלל... 

"וכשאומרים "לתת צ'אנס" לא מתכוונים שהיא נותנת לבחור צ'אנס, אלא שהיא נותנת לקשר בניהם צ'אנס."-

זה מבחינתי היינו אך... אם בחורה נבונה, רצינית וכו' הגיעה להחלטה אחרי פגישה אחת, יש דברים בגו, אחרת בוודאי אם היה אחרת היא הייתה מנסה עוד פגישה, כנראה שזה יושב על משהו קריטי שמבחינתה לא יכול להשתנות.

כאן זה המקום של הצד השני להכיל ולהבין, להאמין ולסמוך על הבחורה שהיא יודעת מה היא מחליטה. הרבה פעמים בחורים חושבים שהבחורה חיה בסרט ושהיא מחפשת איזה דוגמן או איזה צודיק יסוד עולם וזה ממש לא נכון, וזה חבל שלא סומכים מספיק על הצד השני בהחלטות שלו. (או חושבים שהבחורה פזיזה מדיי, או מנסה לברוח מהתמודדות, או מחפשת אחר המושלם, בקיצור מלא סיבות להאמין שהבחורה לא החליטה נכון.)

אישית, אצלי זה כלל, אם בחור החליט לסיים אחרי פגישה אחת, אני לא מערערת אחרי זה, וגם לא חושבת על זה, מצידי לא שייך וזהו. כי אני סומכת עליו שהוא יודע מה הוא רוצה מעצמו! וגם סומכת על הקב"ה שככה דברים יצאו ואין יותר מדיי מה לעשות.

לגביי מה שכתבת בהתחלה- אני מייעצת ללכת אחרי האינטואיציה והלב, כמובן שהשכל בא ראשון תמיד.. אבל לא לכולם יש עדיין את הכלים להבחין בין הקולות השונים בתוכו ולקרוא להם בשם. לכן לא הייתי אומרת מסוכן, זה פשוט עניין של להכיר את עצמינו נכון עם הזמן... (דרך חוויות שונות, לאו דווקא דייטים)

יכול להיות שבהתחלה באמת נפגשים הרבה, מנסים הרבה, ועם הזמן יודעים יותר לדייק את עצמנו. אבל הכלל הוא כן להקשיב לקולות שעולים בתוכנו. 

כמובן בתקווה שלא נצטרך את זה בכלל והזיווג יגיע בלי כל הנסיונות האלו! 

@והוא ישמיענו

לא באתי לשכנע אותך לא ללכת אחרי האינטואיציה, ואני גם מסכים שזה סתם מיותר לכעוס על מי שפוסלת אחרי פגישה אחת.

הפריעה לי בעיקר זה שנשמע שאת קוראת לכולם ללכת אחרי האינטואיציה. או כמו שכתבת עכשיו בסוף "הכלל הוא כן להקשיב לקולות שעולים בתוכנו."

לדעתי (וגם ממה ששמעתי מאנשים שמבינים בתחום) לרוב הגדול של האנשים עדיף לא ללכת אחרי האינטואיציה כבר אחרי פגישה אחת.

ובגלל שמדובר על בודדים, ורובם של האנשים לא יודעים בוודאות אם הם מהבודדים או לא, עדיף לייעץ לכולם לנסות כמה פגישות, כל עוד לא מדובר על משהו שלא מתאים גם בשכל.

ה'נזק' מזה שיפגשו עוד קצת הוא הרבה פחות מאשר זה שאולי הם מפספסים כאן את הזיוויג שלהם.

התעלמת ממה שכתבתי שיש הרבה שבהתחלה חשבו שזה לא זה ובכ"ז המשיכו והיום הם נשואים באושר.

וזה יכול לקחת חמש עשרה שנה לגלות מה.

אז תתחיל לעבוד.

מצד שני, יכול להיות שזה לא מעיד על כלום. אז אל תדאג

מצד אחד זו לא בעיה בך כבנאדם אבל מצד שני צריך לשים לב אם יש התנהגויות (נקרא לזה) מוזרות שכן אפשר לשפר

לדוגמא בנאדם שמרוב התרגשות ורצון אז הוא מדבר יותר מידי או להיפך עונה תשובות של כן\לא או בגדים לא מסודרים ונקיים 

אם זה פעמיים שלוש אז אין מה להתרגש. אם קורה יותר ואתה והן אותו סוג סגנון אז כנראה זה בצורה שאתה מייצג את עצמך בפניהן.

א. מאחלים לך את הדייט האמיתי והמתאים ביותר בקרוב בקרוב בקרוב, כמו הבמבוק שלך.

ב. מאוד מעניניות התובנות שלך. נראה שהמגורים לבד עשו לך משהו טוב.

כל טוב שנה טובה והמון אושר.

זה המשל הכי יפה בעולם הבמבוק.. מרגש

ואם במקרה שלך כן מחכה, היא סובלת בזמן שאתה לוקח לעצמך את הזמן.

ומגיע מוכן הרבה יותר, והיא תרוויח הרבה יותר.

ארחיב בפוסט נפרד על התהליך שעברתי ושאני עובר.

אגב אמנם אף אחת לא מחכה לי, אבל תמיד יש בנות פנויות.

אני סקרן אם אין לך צורך לדבר עם אף אחד כשאתה בבית לבד. או שאתה מחליף את זה בשיעור קבוע, חברותא, מועדון ברידג' או משהו כזה...

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

אין יאוש כלל כל עוד השם נמצא. ואני כותבת את זה לאחר כמה שעות

של סערת רגשות ובכייה כזו שזה שהשכנים לא הזמינו הצולה, זה לכשעצמו

נס גדול ....

פעמים רבות אולי אנו, מרוב יאוש, חשש, חוסר בטחון עצמי, ערעורים באמונה ,

נועלים לעצמנו את הדלתות במו ידני... לא אמיצים מספיק...... וחשש גדול יש לי, שלאחר 120, נצטרך לתת דין וחשבון

שלא נתנו לקב"ה מספיק קרדיט.

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"