שאלת אותן מה הסיבה שחתכו?

או שגם לך זה לא נראה שייך כל כך?

לא יותר פשוט לשאול באופן ישיר את הבחורות?

הן ידעו לענות על השאלה הזאת בצורה הרבה יותר מדוייקת כי הן אלו שהיו בדייט והן אלו שיודעות מה הן מצפות מהבחור.

למה שהיא לא תענה? איזה אינטרס יש לה שאני אכשל בפגישות הבאות שלי?

אני לא מדבר על עובדות שאני לא יכול לשנות כמו גובה, אלא יותר התנהגות שטעונה שיפור.

א"א לתת לך תשובה חד משמעית על המקרה שלך כי אנחנו לא מכירים אותך ואותה 

אבל

אם אתה מחפש סיבות למה בנות חותכות בדייט ראשון- יש כאן מלא שרשורים על דברים שמפריע לבנות שבנים עושים/לא עושים.

אני לא אפרט כאן כי פעם אחרונה שהעזתי להגיד את דעתי בעניין היו אנשים שאמרו שזה מעליב למרות שזו ממש לא היתה הכוונה.

הקיצר- פשוט תחפש שרשורים שכבר נכתבו בנושא...

תוך כדי פגישה/לאחריה לבחור הספציפי שנפגשות איתו ולא שירשורים כלליים כמו שהצעת.

מה שמפריע לבחורה אחת לא יפריע ואולי אפילו יהיה נקודת זכות לבחורה שניה, לכן הצעות כלליות זה לא מספיק.

אבל קח בחשבון שאחרי שהבת מצליחה להתגבר על חוסר הנעימות של להגיד-לפעמים מעדיפים(אני לפחות מעדיפה...) לא להגיד דברים שהבחור לא יכול לשנות. זה סתם פוגע ולא עוזר בכלום...

לבנים יותר קל להיפתח לאדם זר, והם מרגישים מחויבים לקחת את הקשר קדימה ולהרשים את הצד השני, לכן הם רצים מהר מידי, חושפים מעצמם יותר מידי, במין ניסיון לנצל את הדייט במטרה שהבחורה תצא עם כמה שיותר מידע עליך, ומאחר ולבנות זה יותר קשה להיפתח הם מרגישות עם זה לא נעים וזה משדר לחץ (למרות שהוא לא בא ממקום כזה, אלא לנו קל יותר עם זה...)

יש הרבה בנות שפשוט מאוד מחוברות לעצמן ויודעות להרגיש מה מתאים להן אפילו אחרי פגישה אחת. (ואגב זה לא קשור לרמה דתית)

ולעומת זאת לפעמים הבחורים לא שמים לב לזה על ההתחלה והם כן צריכים את הזמן הזה כדי לדעת שזה לא.

לכן לדעתי אני רואה שבנות אומרות יותר את הלא. 

@לחם מלא

זה מה שהן מספרות לעצמן - פחות המציאות.

תמיד אפשר לספר לעצמך שאם לא הייתי בורח היה לי רע... מישהו יכול להוכיח את זה? לא.

אני מדברת על בנות רציניות, שמאוד קשובות לעצמן ולא מחפשות בריחה

זה באמת משהו שאפשר לפתח... 

יש הרבה בנות שחשבו שהן יודעות מה מתאים להן

ובסוף התחתנו עם משהו אחר וגילו שזאת הייתה טעות.

האינטואציות שלי ב"ה עובדות יפה מאוד... ואני יכולה לשים כסף על זה חח

לגבי חתונה- זה כבר חשבונות שמיים... 

אפשר להתחתן עם המישהו הכי מתאים לך ומשהו בסוף לא יעבוד, לא הכל תלוי בנו.

גם האינטואיציות שלי די טובות... ולא רק אני אומר את זה.

ואני מאמין שאדם יכול לקלוט מה השני ומה הוא רוצה, אבל... בכלל לא בטוח שהוא יודע מה הוא צריך.

לפי מה שאני רואה - אצל הרוב זה תירוץ לברוח. 

ראית מה כתבתי בשרשור למה כל כך מסובך למצוא?  זה העניין...

ואני לא יודעת עם איזה בחורות אתה נפגש... כואב לי לשמוע שאתה מרגיש שהן בורחות...

ולא ראיתי.. אסתכל שם

משתדל להשתמש אבל קצת קשה..והרבה פעמים שלא שמעתי להן התבאסתי חח

(כי אני תמיד יוצא מנקודת הנחה שיש לי עוד מה ללמוד ולדעת)

אבל זה לגבי דברים שאני כבר יודע מה טוב ומה לא, והאינטואיציה אמורה לגלות לי את הכיוון...

פה זה קטע שבנאדם אומר בוודאות שאם הוא לא היה חותך הוא היה טועה... וזה מלא אנשים.

מניין להם??? זה לא דבר שאפשר להוכיח... 

האמת שלא התכוונתי לומר שבורחות לי בחורות.. 

אבל אם כן, אני יודע מה הבעיה - ביטחון עצמי. זה באסה אבל אני חושב שזה כבר משהו אחר

(אולי זה גם קצת קשור, הייתי שמח שיתנו הזדמנות)

תקשיב להם כמה שיותר...

ואממ זה בגלל שלפעמים מרגישים את זה כל כך חזק שזה כבר נהיה כמו עובדה שאי אפשר להתווכח עליה

(לא תמיד זה ככה אבל)

ואי.... =/ נשמע מבאס... 

רק לא במה שאני לא באמת יודע מה אני אמור להרגיש או לחפש...

כן, די מבאס האמת. 

אבל אני מתכוון להלחם ולעבוד על זה..

אם קלטת משהו שבאמת בוודאות לא מתאים.. סבבה. 

ועדיין לדעתי כדאי קצת להתייעץ עם מישהו יותר אובייקטיבי

אני מתכוון שיש אנשים שלא רוצים הפתעות מהחיים וחתונה זה הסכם מחייב וקצת מפחיד

אז איכשהו הם תקועים כבר כמה שנים וכל פעם "מרגישים" שזה לא זה...

(סליחה שמתערבת)

שדווקא אנשים מבחוץ הכי לא עוזרים בד"כ במיוחד בהתחלה, שאין להם באמת מושג במי מדובר

ובד"כ העצות אותן העצות "אל תפסלי ישר" "חבל" "שמעתי כך וכך סיפורים..על כך וכך זוגות"...

שיהיו בריאים.. אבל זה לא עוזר.. 

אני תמיד מנסה להבין למה אותו אדם מייעץ לי ככה ולא שהוא סתם זורק לי עצות כי זה לא נוגע לו..

וכמובן לשמוע כמה דעות כדי להרחיב את המחשבה.

על מה סליחה? חח.. זה פורום ואת כותבת דברי חכמה וזה מצוין!

אבל אהבתי את הרגישות והמידות הטובות

חס ושלום, אבל אין אפס, בינה יתירה לאישה, בנות מאוד מפותחות בדור הזה בעניין של האנטלגנציה הריגשית.

ובנים יכולים גם לפתח את זה, אבל הגרעין פחות קיים שם לכתחילה... צריך יותר למצוא אותו

אגב בספר אהבה של הרב גינזבורג הוא כותב שבאמת כדאי לסמוך על האישה בעניין הזה של ההחלטה...

לא אמרתי שאני בקבוצה הזאת...

יש עוד מלאאאאא סיבות... לא רק זה, הרבה פעמים זה תחושת חוסר חיבור וכימיה... 

ואני חושבת שאין צורך להרגיש כאילו אנחנו איזה קבוצה שעושות עוול לבחורים...כאילו חבל לבוא בגישה כזאת...

זה נשמע כאילו הבחורים הם המסכנים והבחורות הן מורמות מעם שפוסלות כל אחד. זה ממש לא ככה...

חסכו לך כמה וכמה פגישות מתישות ואולי כאב לב גדול יותר...

הפרמטרים הם כאלה (זה מה שאני בודקת כאילו):

חיבור, הרגשת נוחות, הדדיות, זרימה, שפה דומה, והרגשה שטוב ונעים.

זה לפגישה ראשונה מי שהחושים שלו חדים בוודאות אפשר לקלוט את זה.

(לקח לי הרבה שנים שלא תחשוב שזה בא לי בקלות. יש כאלה שיותר קל להם, נגיד אחותי שלא לקח לה זמן לפתח את זה)

מה אתם ילד בסיכון שצריך לתת לו צ'אנס... סליחה אבל חייב להוציא את המילה הזאת מהלקסיקון... 

אם היא מרגישה שזה לא זה, היא לא תמשיך, נקודה. מה קשור צ'אנס? ולמה שהיא תלך נגד הלב שלה ונגד מה שהיא מרגישה? זה שהצד השני עדיין לא מרגיש ומבין את הנקודה שהיא הגיעה אליו, לא אומר שהיא טועה ושהיא לא בסדר שלא "נתנה צ'אנס"...

אבל גם אם היא באמת לא בסדר ובפועל כן הייתה התאמה והיא לא המשיכה מסיבות שטותיות, בעיה שלה, לא שלך.. יש לך כבוד וערך עצמי ואתה יודע מה אתה שווה, אתה לא צריך בחורות שייתנו לך צ'אנס...

בטח שכן...

יש בחורים שפוסלים וכן, על פגישה ראשונה

ודווקא אם אני רואה כזה דבר, אני הכי רגועה, כי אני יודעת שזה היה כזה קריטי שהוא פסל על פעם אחת.

וגם תמיד יש אופציות פתוחות, אם יחשוב בזה שוב, הוא תמיד יכול לבדוק אם אני פנויה ואפשר לנסות את הקשר שוב.

מפה ועד להיעלב, נראה לי חבל ומיותר... 

זאת הדרך הכי טובה לדעתי.

שמאז שהפסקתי לבוא לפגישות ולשים את כל הקלפים על השולחן באופן מיידי, בנות הפסיקו לחתוך אותי אחרי פגישה אחת בלבד

אז לא הבנת על מה אני מדברת. ולא יתאים לך ללכת עדיין לפי הלב והאינטואציה שלך..

העצה הזאת לא מתאימה לכולם!!!!!

צריך לשאוף לשם, אבל לא כולם יודעים במה מדובר.

בחור שפוסל בחורה על סמך דייט אחד והפוך- זה לא מעליב! ולא אמור להיות מעליב... 

זה שורש הדיון פה נראה לי.

אין פה שום דבר מעליב שבחור או בחורה "לא נותנים צ'אנס". יש כאן החלטה של צד אחד שאכזבה אולי את הצד השני, לא מעבר. אין כאן מה לקחת אישי. 

הרבה פעמים צריך ללכת נגד הלב.

העובדה שיש המון סיפורים על זוגות שלא היה להם טוב בפגישה ראשונה ובסוף התחתנו מוכיחה שהלב/אינטואיציה טועה הרבה פעמים.

חוץ מזה שבהתחלה דיברת רק על בנות שבטוחות שיש להם אינטואיציה טובה, עכשיו זה נשמע שאת אומרת לכל אחת שתלך עם הלב שלה, לדעתי זה ממש מסוכן.

וכשאומרים "לתת צ'אנס" לא מתכוונים שהיא נותנת לבחור צ'אנס, אלא שהיא נותנת לקשר בניהם צ'אנס.

כמובן שאני לא אומר להתחתן בלי לב, מדבר רק על לפסול אחרי פגישה ראשונה.

ואני מסכים גם שלפעמים אין בעיה לפסול אחרי פגישה ראשונה, אבל רק אם רואים שזה ממש לא קשור, לא אם היא "מרגישה שזה לא זה".

ורק בגלל שחוויתי את זה על בשרי אני כותבת את זה

למדתי שיש 

שכל

לב

אינטואיציה

אישית חוויתי קשר שהיה שם לב, והאינטואציה אמרה לא לא לא... לך תתמודד עם זה.. לא פשוט בכלל... 

"וכשאומרים "לתת צ'אנס" לא מתכוונים שהיא נותנת לבחור צ'אנס, אלא שהיא נותנת לקשר בניהם צ'אנס."-

זה מבחינתי היינו אך... אם בחורה נבונה, רצינית וכו' הגיעה להחלטה אחרי פגישה אחת, יש דברים בגו, אחרת בוודאי אם היה אחרת היא הייתה מנסה עוד פגישה, כנראה שזה יושב על משהו קריטי שמבחינתה לא יכול להשתנות.

כאן זה המקום של הצד השני להכיל ולהבין, להאמין ולסמוך על הבחורה שהיא יודעת מה היא מחליטה. הרבה פעמים בחורים חושבים שהבחורה חיה בסרט ושהיא מחפשת איזה דוגמן או איזה צודיק יסוד עולם וזה ממש לא נכון, וזה חבל שלא סומכים מספיק על הצד השני בהחלטות שלו. (או חושבים שהבחורה פזיזה מדיי, או מנסה לברוח מהתמודדות, או מחפשת אחר המושלם, בקיצור מלא סיבות להאמין שהבחורה לא החליטה נכון.)

אישית, אצלי זה כלל, אם בחור החליט לסיים אחרי פגישה אחת, אני לא מערערת אחרי זה, וגם לא חושבת על זה, מצידי לא שייך וזהו. כי אני סומכת עליו שהוא יודע מה הוא רוצה מעצמו! וגם סומכת על הקב"ה שככה דברים יצאו ואין יותר מדיי מה לעשות.

לגביי מה שכתבת בהתחלה- אני מייעצת ללכת אחרי האינטואיציה והלב, כמובן שהשכל בא ראשון תמיד.. אבל לא לכולם יש עדיין את הכלים להבחין בין הקולות השונים בתוכו ולקרוא להם בשם. לכן לא הייתי אומרת מסוכן, זה פשוט עניין של להכיר את עצמינו נכון עם הזמן... (דרך חוויות שונות, לאו דווקא דייטים)

יכול להיות שבהתחלה באמת נפגשים הרבה, מנסים הרבה, ועם הזמן יודעים יותר לדייק את עצמנו. אבל הכלל הוא כן להקשיב לקולות שעולים בתוכנו. 

כמובן בתקווה שלא נצטרך את זה בכלל והזיווג יגיע בלי כל הנסיונות האלו! 

@והוא ישמיענו

לא באתי לשכנע אותך לא ללכת אחרי האינטואיציה, ואני גם מסכים שזה סתם מיותר לכעוס על מי שפוסלת אחרי פגישה אחת.

הפריעה לי בעיקר זה שנשמע שאת קוראת לכולם ללכת אחרי האינטואיציה. או כמו שכתבת עכשיו בסוף "הכלל הוא כן להקשיב לקולות שעולים בתוכנו."

לדעתי (וגם ממה ששמעתי מאנשים שמבינים בתחום) לרוב הגדול של האנשים עדיף לא ללכת אחרי האינטואיציה כבר אחרי פגישה אחת.

ובגלל שמדובר על בודדים, ורובם של האנשים לא יודעים בוודאות אם הם מהבודדים או לא, עדיף לייעץ לכולם לנסות כמה פגישות, כל עוד לא מדובר על משהו שלא מתאים גם בשכל.

ה'נזק' מזה שיפגשו עוד קצת הוא הרבה פחות מאשר זה שאולי הם מפספסים כאן את הזיוויג שלהם.

התעלמת ממה שכתבתי שיש הרבה שבהתחלה חשבו שזה לא זה ובכ"ז המשיכו והיום הם נשואים באושר.

וזה יכול לקחת חמש עשרה שנה לגלות מה.

אז תתחיל לעבוד.

מצד שני, יכול להיות שזה לא מעיד על כלום. אז אל תדאג

מצד אחד זו לא בעיה בך כבנאדם אבל מצד שני צריך לשים לב אם יש התנהגויות (נקרא לזה) מוזרות שכן אפשר לשפר

לדוגמא בנאדם שמרוב התרגשות ורצון אז הוא מדבר יותר מידי או להיפך עונה תשובות של כן\לא או בגדים לא מסודרים ונקיים 

אם זה פעמיים שלוש אז אין מה להתרגש. אם קורה יותר ואתה והן אותו סוג סגנון אז כנראה זה בצורה שאתה מייצג את עצמך בפניהן.

גם אם את לא רגישה בדדרך כלל. יש שם כלים שיועילו.

יוגה

מדיטציה

תפילה

התבודדות

ספורט

מתיחות

שתיית מים

כדורים

מוזיקה

טיולים

מזגן

חיבוק

שוקולד

שיחה עם חברים

פסיכולוג

כתיבת יומן

תרגילי נשימות

מקלחת

צריך להיות חתונה אבל לא לחוצה

קיים אצלנו כבני אדם משולש של שינה - בריאות נפש - עיכול,

שכל אחד מהם משפיע על השניים האחרים.

* אם את לא ישנה טוב/ מספיק/ טוב מספיק - זה הדבר הראשון לעבוד עליו. אבל לא להיכנס ללופ של מתחים שרק ימנע ממך להירדם.

* מלבד זאת - להשתדל לאכול בריא  - מנסיון אישי (וגם מחקרים) זה מחולל פלאים בכל מה שקשור לסטרס.

המיקרוביום, בפרט של מערכת העיכול - משפיע גם על המוח שלנו, לא סתם יש כמות רבה כל כך של נוירוטרנסמיטורים במערכת העיכול. מה שמשמח את חיידקי המעיים שלנו - גורם לנו לשמוח, ומה משמח אותם? מזון בריא, עתיר סיבים תזונתיים.

* פעילות גופנית, בפרט כזו שנעשית מחוץ לבית - עוד דרך עוצמתית מאין כמוה להפחתת סטרס.

* מדיטציה/נשימות/ קביעת זמנים פשוט ולחשוב רק על דברים טובים ומרגיעים. אם את מתחברת לקונספט.

* תפילות ותהלים

* להשליך את הכל על ה' יתברך. גּוֹל עַל ה' דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה:

[פירוש הרד"ק: "גול על יי דרכיך" - כל צרכך השלך וגלול עליו. "ובטח עליו" - לא על אחר , כי הוא יעשה וישלים הכל.]

בפרט בתחום של פגישות והחלטות, לזכור שה' הוא המזווג זיווגים, ובעניין זה יחס ההשתדלות - ביטחון נוטה יותר לכיוון הביטחון הרבה יותר משאר נושאים.

בהצלחה לך!

חוץ מזה שזה מעולה, אם את נוסעת למקום שאת יודעת שאת תהיי בו לחוצה. לא לנהוג לשם. לקחת אוטובוס, לרדת 2 תחנות לפני וללכת ברגל. זה לבד ישרוף את הסטרס בזמן אמת לפני הפגישה.

במרכז באמת פחות כדאי.

ממליץ לשקול צומות יזומים - הימנעות רק מאוכל לא משתיית מים/ תה ללא סוכר, לכמה שעות או אפילו יום עד יומיים. לי ולהרבה אחרים עוזר מאד עם עניינים שקשורים לבחילות ועיכול.

אפשר גם להחליט על חלונות אכילה לפי שעות ביום, כמו להימנע לחלוטין מאכילה בלילה.

נשמע אולי קשוח, אך עשוי מאד לעזור לאפס את הגוף.

התחלת לצאת רק עכשיו?

לפני הפעם הראשונה שיצאתי לא הצלחתי להירדם כל הלילה

היום אני מתגעגעת להתרגשות שהיתה בי...

עזוב, גם בחורים יפים לא מרגשים אותי כיום

יותר מידי שחוקה 🥲

אבל עם דברים אחרים שמתלבטת עליהם...

אבל ללבטים האלו אני כבר אפתח פצל"ש ואפתח שרשור חדש

שה' יעזור לי...

כבר נמאס להתלבט על בחורים

ואבן (Vaben) - מדריך התרופות | שירותי בריאות כללית

וכמובן צריך מרשם רופא 😬

מדובר בתרופות שללא ספק מפחיתות תחושות חרדה, אך יש להן מחיר משמעותי של תופעות לוואי ופוטנציאל משמעותי לשימוש 'לא תקין', או שימוש לרעה.

בכללי, הרמב"ם (בכובע של הרופא/ אתיקאי) אומר קודם לנסוץ את התרופות הפחות 'חריפות'

ורק אם אלה לא עובדות, להתקדם לכיוון תרופות יותר ויותר 'חריפות' - (במובן של יעילות יותר אך עם פוטנציאל גדול יותר לתופעות לוואי). ואת זה הוא כותב על צמחי מרפא, תרופות כימיות שעובדות תוך הפרה מכוונת של מאזני הגוף והמוח על אחת כמה וכמה!

רק העליתי כאפשרות...

ב. לא הבנתי את החלוקה בין צמחי מרפא לתרופות כימיות, כי:

1. כל חומר הוא כימי, גם צמחים.

2. יש צמחים עם השפעה הרבה יותר גדולה מאשר תרופות מסונטזות (חלק גדול מאוד מהסמים הכי ממכרים, משני תודעה ואסורים - הם צמחים)

3. חלק גדול מאוד מהתרופות, לרבות תרופות נוגדות חרדה, לא ''מפרות בצורה מכוונת את מאזני הגוף והמוח'' אלא בדיוק להפך, מרגיעות סערה שקיימת שם ומחזירות למצב נורמלי.

ושוב, אין כאן המלצה אישית לאף אחד לקחת או לא לקחת תרופה כלשהי. 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )