שאלת אותן מה הסיבה שחתכו?

או שגם לך זה לא נראה שייך כל כך?

לא יותר פשוט לשאול באופן ישיר את הבחורות?

הן ידעו לענות על השאלה הזאת בצורה הרבה יותר מדוייקת כי הן אלו שהיו בדייט והן אלו שיודעות מה הן מצפות מהבחור.

למה שהיא לא תענה? איזה אינטרס יש לה שאני אכשל בפגישות הבאות שלי?

אני לא מדבר על עובדות שאני לא יכול לשנות כמו גובה, אלא יותר התנהגות שטעונה שיפור.

א"א לתת לך תשובה חד משמעית על המקרה שלך כי אנחנו לא מכירים אותך ואותה 

אבל

אם אתה מחפש סיבות למה בנות חותכות בדייט ראשון- יש כאן מלא שרשורים על דברים שמפריע לבנות שבנים עושים/לא עושים.

אני לא אפרט כאן כי פעם אחרונה שהעזתי להגיד את דעתי בעניין היו אנשים שאמרו שזה מעליב למרות שזו ממש לא היתה הכוונה.

הקיצר- פשוט תחפש שרשורים שכבר נכתבו בנושא...

תוך כדי פגישה/לאחריה לבחור הספציפי שנפגשות איתו ולא שירשורים כלליים כמו שהצעת.

מה שמפריע לבחורה אחת לא יפריע ואולי אפילו יהיה נקודת זכות לבחורה שניה, לכן הצעות כלליות זה לא מספיק.

אבל קח בחשבון שאחרי שהבת מצליחה להתגבר על חוסר הנעימות של להגיד-לפעמים מעדיפים(אני לפחות מעדיפה...) לא להגיד דברים שהבחור לא יכול לשנות. זה סתם פוגע ולא עוזר בכלום...

לבנים יותר קל להיפתח לאדם זר, והם מרגישים מחויבים לקחת את הקשר קדימה ולהרשים את הצד השני, לכן הם רצים מהר מידי, חושפים מעצמם יותר מידי, במין ניסיון לנצל את הדייט במטרה שהבחורה תצא עם כמה שיותר מידע עליך, ומאחר ולבנות זה יותר קשה להיפתח הם מרגישות עם זה לא נעים וזה משדר לחץ (למרות שהוא לא בא ממקום כזה, אלא לנו קל יותר עם זה...)

יש הרבה בנות שפשוט מאוד מחוברות לעצמן ויודעות להרגיש מה מתאים להן אפילו אחרי פגישה אחת. (ואגב זה לא קשור לרמה דתית)

ולעומת זאת לפעמים הבחורים לא שמים לב לזה על ההתחלה והם כן צריכים את הזמן הזה כדי לדעת שזה לא.

לכן לדעתי אני רואה שבנות אומרות יותר את הלא. 

@לחם מלא

זה מה שהן מספרות לעצמן - פחות המציאות.

תמיד אפשר לספר לעצמך שאם לא הייתי בורח היה לי רע... מישהו יכול להוכיח את זה? לא.

אני מדברת על בנות רציניות, שמאוד קשובות לעצמן ולא מחפשות בריחה

זה באמת משהו שאפשר לפתח... 

יש הרבה בנות שחשבו שהן יודעות מה מתאים להן

ובסוף התחתנו עם משהו אחר וגילו שזאת הייתה טעות.

האינטואציות שלי ב"ה עובדות יפה מאוד... ואני יכולה לשים כסף על זה חח

לגבי חתונה- זה כבר חשבונות שמיים... 

אפשר להתחתן עם המישהו הכי מתאים לך ומשהו בסוף לא יעבוד, לא הכל תלוי בנו.

גם האינטואיציות שלי די טובות... ולא רק אני אומר את זה.

ואני מאמין שאדם יכול לקלוט מה השני ומה הוא רוצה, אבל... בכלל לא בטוח שהוא יודע מה הוא צריך.

לפי מה שאני רואה - אצל הרוב זה תירוץ לברוח. 

ראית מה כתבתי בשרשור למה כל כך מסובך למצוא?  זה העניין...

ואני לא יודעת עם איזה בחורות אתה נפגש... כואב לי לשמוע שאתה מרגיש שהן בורחות...

ולא ראיתי.. אסתכל שם

משתדל להשתמש אבל קצת קשה..והרבה פעמים שלא שמעתי להן התבאסתי חח

(כי אני תמיד יוצא מנקודת הנחה שיש לי עוד מה ללמוד ולדעת)

אבל זה לגבי דברים שאני כבר יודע מה טוב ומה לא, והאינטואיציה אמורה לגלות לי את הכיוון...

פה זה קטע שבנאדם אומר בוודאות שאם הוא לא היה חותך הוא היה טועה... וזה מלא אנשים.

מניין להם??? זה לא דבר שאפשר להוכיח... 

האמת שלא התכוונתי לומר שבורחות לי בחורות.. 

אבל אם כן, אני יודע מה הבעיה - ביטחון עצמי. זה באסה אבל אני חושב שזה כבר משהו אחר

(אולי זה גם קצת קשור, הייתי שמח שיתנו הזדמנות)

תקשיב להם כמה שיותר...

ואממ זה בגלל שלפעמים מרגישים את זה כל כך חזק שזה כבר נהיה כמו עובדה שאי אפשר להתווכח עליה

(לא תמיד זה ככה אבל)

ואי.... =/ נשמע מבאס... 

רק לא במה שאני לא באמת יודע מה אני אמור להרגיש או לחפש...

כן, די מבאס האמת. 

אבל אני מתכוון להלחם ולעבוד על זה..

אם קלטת משהו שבאמת בוודאות לא מתאים.. סבבה. 

ועדיין לדעתי כדאי קצת להתייעץ עם מישהו יותר אובייקטיבי

אני מתכוון שיש אנשים שלא רוצים הפתעות מהחיים וחתונה זה הסכם מחייב וקצת מפחיד

אז איכשהו הם תקועים כבר כמה שנים וכל פעם "מרגישים" שזה לא זה...

(סליחה שמתערבת)

שדווקא אנשים מבחוץ הכי לא עוזרים בד"כ במיוחד בהתחלה, שאין להם באמת מושג במי מדובר

ובד"כ העצות אותן העצות "אל תפסלי ישר" "חבל" "שמעתי כך וכך סיפורים..על כך וכך זוגות"...

שיהיו בריאים.. אבל זה לא עוזר.. 

אני תמיד מנסה להבין למה אותו אדם מייעץ לי ככה ולא שהוא סתם זורק לי עצות כי זה לא נוגע לו..

וכמובן לשמוע כמה דעות כדי להרחיב את המחשבה.

על מה סליחה? חח.. זה פורום ואת כותבת דברי חכמה וזה מצוין!

אבל אהבתי את הרגישות והמידות הטובות

חס ושלום, אבל אין אפס, בינה יתירה לאישה, בנות מאוד מפותחות בדור הזה בעניין של האנטלגנציה הריגשית.

ובנים יכולים גם לפתח את זה, אבל הגרעין פחות קיים שם לכתחילה... צריך יותר למצוא אותו

אגב בספר אהבה של הרב גינזבורג הוא כותב שבאמת כדאי לסמוך על האישה בעניין הזה של ההחלטה...

לא אמרתי שאני בקבוצה הזאת...

יש עוד מלאאאאא סיבות... לא רק זה, הרבה פעמים זה תחושת חוסר חיבור וכימיה... 

ואני חושבת שאין צורך להרגיש כאילו אנחנו איזה קבוצה שעושות עוול לבחורים...כאילו חבל לבוא בגישה כזאת...

זה נשמע כאילו הבחורים הם המסכנים והבחורות הן מורמות מעם שפוסלות כל אחד. זה ממש לא ככה...

חסכו לך כמה וכמה פגישות מתישות ואולי כאב לב גדול יותר...

הפרמטרים הם כאלה (זה מה שאני בודקת כאילו):

חיבור, הרגשת נוחות, הדדיות, זרימה, שפה דומה, והרגשה שטוב ונעים.

זה לפגישה ראשונה מי שהחושים שלו חדים בוודאות אפשר לקלוט את זה.

(לקח לי הרבה שנים שלא תחשוב שזה בא לי בקלות. יש כאלה שיותר קל להם, נגיד אחותי שלא לקח לה זמן לפתח את זה)

מה אתם ילד בסיכון שצריך לתת לו צ'אנס... סליחה אבל חייב להוציא את המילה הזאת מהלקסיקון... 

אם היא מרגישה שזה לא זה, היא לא תמשיך, נקודה. מה קשור צ'אנס? ולמה שהיא תלך נגד הלב שלה ונגד מה שהיא מרגישה? זה שהצד השני עדיין לא מרגיש ומבין את הנקודה שהיא הגיעה אליו, לא אומר שהיא טועה ושהיא לא בסדר שלא "נתנה צ'אנס"...

אבל גם אם היא באמת לא בסדר ובפועל כן הייתה התאמה והיא לא המשיכה מסיבות שטותיות, בעיה שלה, לא שלך.. יש לך כבוד וערך עצמי ואתה יודע מה אתה שווה, אתה לא צריך בחורות שייתנו לך צ'אנס...

בטח שכן...

יש בחורים שפוסלים וכן, על פגישה ראשונה

ודווקא אם אני רואה כזה דבר, אני הכי רגועה, כי אני יודעת שזה היה כזה קריטי שהוא פסל על פעם אחת.

וגם תמיד יש אופציות פתוחות, אם יחשוב בזה שוב, הוא תמיד יכול לבדוק אם אני פנויה ואפשר לנסות את הקשר שוב.

מפה ועד להיעלב, נראה לי חבל ומיותר... 

זאת הדרך הכי טובה לדעתי.

שמאז שהפסקתי לבוא לפגישות ולשים את כל הקלפים על השולחן באופן מיידי, בנות הפסיקו לחתוך אותי אחרי פגישה אחת בלבד

אז לא הבנת על מה אני מדברת. ולא יתאים לך ללכת עדיין לפי הלב והאינטואציה שלך..

העצה הזאת לא מתאימה לכולם!!!!!

צריך לשאוף לשם, אבל לא כולם יודעים במה מדובר.

בחור שפוסל בחורה על סמך דייט אחד והפוך- זה לא מעליב! ולא אמור להיות מעליב... 

זה שורש הדיון פה נראה לי.

אין פה שום דבר מעליב שבחור או בחורה "לא נותנים צ'אנס". יש כאן החלטה של צד אחד שאכזבה אולי את הצד השני, לא מעבר. אין כאן מה לקחת אישי. 

הרבה פעמים צריך ללכת נגד הלב.

העובדה שיש המון סיפורים על זוגות שלא היה להם טוב בפגישה ראשונה ובסוף התחתנו מוכיחה שהלב/אינטואיציה טועה הרבה פעמים.

חוץ מזה שבהתחלה דיברת רק על בנות שבטוחות שיש להם אינטואיציה טובה, עכשיו זה נשמע שאת אומרת לכל אחת שתלך עם הלב שלה, לדעתי זה ממש מסוכן.

וכשאומרים "לתת צ'אנס" לא מתכוונים שהיא נותנת לבחור צ'אנס, אלא שהיא נותנת לקשר בניהם צ'אנס.

כמובן שאני לא אומר להתחתן בלי לב, מדבר רק על לפסול אחרי פגישה ראשונה.

ואני מסכים גם שלפעמים אין בעיה לפסול אחרי פגישה ראשונה, אבל רק אם רואים שזה ממש לא קשור, לא אם היא "מרגישה שזה לא זה".

ורק בגלל שחוויתי את זה על בשרי אני כותבת את זה

למדתי שיש 

שכל

לב

אינטואיציה

אישית חוויתי קשר שהיה שם לב, והאינטואציה אמרה לא לא לא... לך תתמודד עם זה.. לא פשוט בכלל... 

"וכשאומרים "לתת צ'אנס" לא מתכוונים שהיא נותנת לבחור צ'אנס, אלא שהיא נותנת לקשר בניהם צ'אנס."-

זה מבחינתי היינו אך... אם בחורה נבונה, רצינית וכו' הגיעה להחלטה אחרי פגישה אחת, יש דברים בגו, אחרת בוודאי אם היה אחרת היא הייתה מנסה עוד פגישה, כנראה שזה יושב על משהו קריטי שמבחינתה לא יכול להשתנות.

כאן זה המקום של הצד השני להכיל ולהבין, להאמין ולסמוך על הבחורה שהיא יודעת מה היא מחליטה. הרבה פעמים בחורים חושבים שהבחורה חיה בסרט ושהיא מחפשת איזה דוגמן או איזה צודיק יסוד עולם וזה ממש לא נכון, וזה חבל שלא סומכים מספיק על הצד השני בהחלטות שלו. (או חושבים שהבחורה פזיזה מדיי, או מנסה לברוח מהתמודדות, או מחפשת אחר המושלם, בקיצור מלא סיבות להאמין שהבחורה לא החליטה נכון.)

אישית, אצלי זה כלל, אם בחור החליט לסיים אחרי פגישה אחת, אני לא מערערת אחרי זה, וגם לא חושבת על זה, מצידי לא שייך וזהו. כי אני סומכת עליו שהוא יודע מה הוא רוצה מעצמו! וגם סומכת על הקב"ה שככה דברים יצאו ואין יותר מדיי מה לעשות.

לגביי מה שכתבת בהתחלה- אני מייעצת ללכת אחרי האינטואיציה והלב, כמובן שהשכל בא ראשון תמיד.. אבל לא לכולם יש עדיין את הכלים להבחין בין הקולות השונים בתוכו ולקרוא להם בשם. לכן לא הייתי אומרת מסוכן, זה פשוט עניין של להכיר את עצמינו נכון עם הזמן... (דרך חוויות שונות, לאו דווקא דייטים)

יכול להיות שבהתחלה באמת נפגשים הרבה, מנסים הרבה, ועם הזמן יודעים יותר לדייק את עצמנו. אבל הכלל הוא כן להקשיב לקולות שעולים בתוכנו. 

כמובן בתקווה שלא נצטרך את זה בכלל והזיווג יגיע בלי כל הנסיונות האלו! 

@והוא ישמיענו

לא באתי לשכנע אותך לא ללכת אחרי האינטואיציה, ואני גם מסכים שזה סתם מיותר לכעוס על מי שפוסלת אחרי פגישה אחת.

הפריעה לי בעיקר זה שנשמע שאת קוראת לכולם ללכת אחרי האינטואיציה. או כמו שכתבת עכשיו בסוף "הכלל הוא כן להקשיב לקולות שעולים בתוכנו."

לדעתי (וגם ממה ששמעתי מאנשים שמבינים בתחום) לרוב הגדול של האנשים עדיף לא ללכת אחרי האינטואיציה כבר אחרי פגישה אחת.

ובגלל שמדובר על בודדים, ורובם של האנשים לא יודעים בוודאות אם הם מהבודדים או לא, עדיף לייעץ לכולם לנסות כמה פגישות, כל עוד לא מדובר על משהו שלא מתאים גם בשכל.

ה'נזק' מזה שיפגשו עוד קצת הוא הרבה פחות מאשר זה שאולי הם מפספסים כאן את הזיוויג שלהם.

התעלמת ממה שכתבתי שיש הרבה שבהתחלה חשבו שזה לא זה ובכ"ז המשיכו והיום הם נשואים באושר.

וזה יכול לקחת חמש עשרה שנה לגלות מה.

אז תתחיל לעבוד.

מצד שני, יכול להיות שזה לא מעיד על כלום. אז אל תדאג

מצד אחד זו לא בעיה בך כבנאדם אבל מצד שני צריך לשים לב אם יש התנהגויות (נקרא לזה) מוזרות שכן אפשר לשפר

לדוגמא בנאדם שמרוב התרגשות ורצון אז הוא מדבר יותר מידי או להיפך עונה תשובות של כן\לא או בגדים לא מסודרים ונקיים 

אם זה פעמיים שלוש אז אין מה להתרגש. אם קורה יותר ואתה והן אותו סוג סגנון אז כנראה זה בצורה שאתה מייצג את עצמך בפניהן.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!