*גזירה של הדור (כמו נגיד הגזירה שבנ"י יהיו במדבר 40 שנה בלי להיכנס לא"י. אז אולי משהו בסגנון ח"ו. מקווה שלא...)

* רצון של ה' שנצטער יותר על חורבן הבית ונרגיש בצער של השכינה שאין לה בית דווקא בגלל שכבר הגענו לארץ ישראל ואנחנו רואים בעיניים איפה היה צריך להיות הבית.. ואולי קצת שכחנו מהכאב של השכינה.

* אולי תוצאה של עבירות בעניינים של בינו לבינה. שתי אפשרויות: או שזה תוצאה שלילית או/ו הקב"ה בכוונה מנסה אותנו כי יש כאלה שמצליחים לשמור על עצמם על אף מה שקורה בחוץ וזה לדעתי מוסיף זכות על הדור ומגן אולי אפילו על הדור....

*בירור וזיכוך של זיווגים

למה כ''כ מסובך לנו למצוא? - לקראת נישואין וזוגיות

1 מודעות לרגשות מכניסה עוד כמה דרישות והופכת את הקיטריונים לרב-ממדיים

2 מעמד האשה גבוה ולכן לשני הצדדים יש אמירה, מה שמעלה בריבוע את הסיכויים לכשלון

3 בעקבות ערכי העולם המערבי המודרני, אנשים פחות בלחץ להתחתן וללדת ילדים, והרווח בחתונת פשרה ירד

4 (קצת דומה) בעקבות עליית גיל הנישואים בעולם, אנשים מרגישים לא בנויים להתחתן בגיל צעיר

5 בגלל שהעולם המערבי המודרני התרגל להתבגרות איטית, אנשים מתבגרים לאט יותר

ראיתי אנשים שהתחתנו כי יאלה אין עם מי, אז נתחתן עם מי שאפשר להביא איתו ילדים.

מלא מרמור, תסכול, אכזבה, חוסר שימחה ואהבה.

מזעזע. 

אני מכיר אנשים שהתגרשו אחרי שנות סבל בזוגיות ועדיין רווים נחת מהילדים שנולדו להם מהנישואין האלה. 

אין שום רווח ברווקות ארוכת שנים כי אולי נתחתן עם מישהו לא מושלם.

ואם מישהו רוצה להתמקד בצדדים הרעים בחיים שלו, הוא יוכל לעשות זאת גם אם יהיה נשוי לפסגת השאיפות וכליל השלמות

אנשים רווקים שנהנים מהעובדה שהם מסוגלים לנשום כל רגע ורגע

נו באמת.

לא מתחתנים רק בשביל להביא ילדים לעולם

ומה קשור להתמקד בצדדים הרעים בחיים? לא הבנתי...

יש דברים טובים, יש דברים רעים. השאלה כמה דברים טובים וכמה דברים רעים.

חתונת פשרה אומרת שבשביל הדברים הטובים שווה לי להתחתן עם אדם אחר על אף החסרונות.

השאלה היא כמה דברים טובים יש, ועל זה כתבתי שהשאלה היא מה הרווח בחתונת פשרה.

אגב, רוב אם לא כל האנשים העולם מתפשרים. כמעט תמיד יש משהו שבו בן הזוג לא יתאים לשאיפות המקוריות, ומוותרים.

אבל כמה שנישואים יכולים להיות גרועים - יש בהם דברים טובים, כמעט תמיד (ואולי תמיד)

ומי שרואה בחיי הנישואין שלו *רק* סבל וצער, כנראה לא רואה נכון.

ולא כתבתי שמתחתנים רק בשביל להביא ילדים לעולם, אבל אם למישהו זה חשוב, אז כן, הוא מתחתן בשביל זה. והאמירה שלך היא בדיוק הדוגמה של מה שאמרתי שהרצון לילודה קטן ולכן הרווח בחתונת פשרה ירד. את פשוט משקפת את מה שאמרתי. לפני מאתיים שנה אף אשה לא היתה אומרת את מה שאמרת, וזאת בדיוק הסיבה שהיא התחתנה הרבה יותר בקלות. האם היא הרוויחה? לא יודע, אבל כאן השאלה היא למה היא התחתנה

כי גברים מצווים על פרו ורבו

אישה לא. אישה רגישה יותר. לאישה יהיה קשה להתמסר מכל בחינה אם אין לה את החיבור הרגשי.

אולי יש כאלה שבלית ברירה יהיו מסוגלות לעשות את זה. או גברים. כי הצד השכלתני יותר עובד אצלם והם יעשו שיקול של רווח מול הפסד.

לגביי אני יודעת שנפשית לא הייתי מסוגלת לעשות את זה. לכן זאת לא אופציה מבחינתי.

כאילו אני אפילו לא נכנסת לנישה של סבל מול אושר.

אני מחפשת בעז"ה אושר, ומה שה' יחליט זה כבר לא בשליטתי....

על אהבה אני לא מוכנה להתפשר. זה מהות החיים בעיניי... אני כן יכולה להתפשר על סוג הקשר. נגיד על חוש הומור. בסדר השלמתי עם זה שאולי לא יהיה לנו חוש הומור משותף. אולי לא יהיה הכי כיף כמו עם חברות שלי. אבל אהבה זה בסיס לדעתי. 

אבל מאמינה שיש כאלה שדברים אחרים יותר חשובים להם. נגיד אולי למישהו אחר החברות יותר חשובה. לשני חשובה הכי התשוקה. לא יודעת, כל אחד ולאן שהנפש שלו יותר נמשכת...

והייתי מפרטת יותר למה זה לא נכון להתחתן בשביל להביא ילדים ללא רגש של אהבה. אבל זה לא המקום... 

וחייבת לציין שהייתי אצל איזה רב והדבר הראשון שהוא אמר לי "את לא מתפשרת! זאת החלטה לכל החיים ולא מתחתנים מתוך הרגשה של התפשרות." האמת הייתי בשוק שהוא אמר את זה. לא כי לא חשבתי ככה, פשוט לשמוע את זה מרב זה היה מפתיע. 

ממש כואב לי שבכלל יש לך גישה כזאת. מאמינה שהיא נובעת ממקום רציונלי שחווה הרבה אכזבות. 

ההנחה שלך היא שאת צודקת, ואני מדבר שטויות כדי להקל על עצמי מבחינה פסיכולוגית.

אולי להיפך?

לך יש סולם ערכים מסוים. לי יש סולם ערכים אחר. אני מבין את סולם הערכים שלך ומכבד אותו כסולם ערכים לגיטימי, אבל מרגיש שזה לא הדדי.

אם בעינייך מהות החיים זה אהבה, ואפשר לאהוב רק מישהו מושלם (טוב, "מושלם לי"), אז אי אפשר להתחתן עם מישהו לא מושלם, ואין מקום לפשרה.

בעיני מהות החיים היא חיים, ולכן להתחתן כדי ללדת ילדים זה מהות החיים, ומי שהיא אמא של הילדים שלי נותנת לי את מהות החיים, לא משנה מה החסרונות שלה.

ולא דיברתי על חתונה מתוך הרגשה של התפשרות

זה צורם בגלל מבט חד-ממדי - לקראת נישואין וזוגיות

וסליחה לא התכוונתי לכתוב בנימה מתנשאת או כזאת שיודעת הכל. ממש לא.

אבל עכשיו יותר מובן לי. אתה חושב שאני מצפה לשלמות ומבחינתך אין כזה דבר ולכן אתה משתמש במושג התפשרות.

אז זה לא מה שהתכוונתי. התכוונתי שיש נקודות יסוד מבחינתי לקשר שאיתם אפשר להיות מאושר, גם אם בפועל זה לא באמת שלמות, כי אין באמת שלמות. אבל מספיק שטוב לנו לא? ממתי צריך שיהיה מושלם. צריך שנרגיש טוב ונכון ושמח. לא אמרתי שרק מתוך שלמות יש אהבה. ממש לא. כן יש נקודות יסוד לקשר שמתוכם אפשר ליצור אהבה.

אצלי הנקודות יסוד זה שיהיה זורם, כיף, שיהיה רגש ומשיכה. זה בעיקר. 

אם מבחינתך אתה מסוגל להתפשר על הנקודות האלו אז welcome . מכבדת לגמרי. אני לא מסוגלת פשוט...

אם התכוונת לפשרות מצד דברים אחרים אז ברור מבינה לגמרי. סתם פשוט אני לא אוהבת את המילה הזאת. יוצר הרגשה מבאסת כזה... 

ואם אפשר לשאול, אם בעיניך מהות החיים זה ילדים, אז עד להיכן אתה מוכן להתפשר בשביל זה?

ואגב זה לא נטו בחירה שלך. אולי אתה תהיה מוכן להתפשר על חתונה ללא הכי אהבה (אם זה בכלל מה שהתכוונת) אבל מי אמר שהאישה שתבחר בה לזה תסכים לזה. אישה צריכה להרגיש שהאיש שלה רוצה בה וחושק בה. ושהיא לא רק דרך להביא ילדים....

ברור שאין לי שאיפה של "אני רוצה להתחתן בלי אהבה".

אבל אני יודע מה המטרות שלי בחיים, ומה הדברים שאשמח שיהיו. אז להקים משפחה זה מבחינת קריטי. אם יבוא אליה הנביא ויגיד לי "אתה יכול רק עם מישהי שאתה לא אוהב", אני הולך על זה.

ברור שברגע שהחלטתי להתחתן עם מישהי, אוהב אותה. זה חובת האיש כלפי אשתו. וכן, זה לגמרי דבר נשלט. זאת בדיוק הסיבה שאנחנו מצווים על "ואהבת לרעך כמוך" (טוב, דעתי האישית בזה דווקא שונה, אבל זה לא לעכשיו)

בכל מקרה, חשוב לי שלא יכריחו אנשים לאהוב. שיהיה להם טוב. אם למישהו טוב זוגיות מסוימת - מי אני שאומר לו לא. ואיך אני יודע אם זה טוב לו - אם הוא בחר בזה במודע. יש הרבה שבוחרים בלי מודעות לקראת מה הם הולכים - בין בבחירה בחתונה ובין בבחירה ברווקות. וזה לא טוב.

ולגבי ההתנצלות - את לא צריכה להתנצל אישית, אבל כדאי להיזהר, כי אני כותב כמייצג את כל האנשים שמסכימים איתי

הלוואי וזה היה נשלט, אבל טוב זה כבר עניין לדיון אחר... 

בטח שלא מכריחים לאהוב חח הפוך העולם משתוקק לזה. מכל מגזר מכל תרבות מכל עם... 

אני מדברת מתוך צורך מוכר של מלא אנשים (ואפשר לראות את זה בפורום.)

ברור שבתוך זה נכלל הצורך להקים משפחה ולהביא ילדים.

סתם שוב, אני חושבת שאישה מרגישה מתי האיש שלה עובד על עצמו כדי לאהוב ומתי הוא אוהב באופן טבעי... 

אלא אם כן היא גם שכלתנית ופחות חשוב לה האהבה... 

ברור שאני מכבדת החלטות של אנשים. אם למישהו טוב בלי אהבה או בלי לא יודעת מה בזוגיות שלו, אז מצויין. פשוט זה ממש לא נראה לי מה שקורה בשטח. 

כי בסוף זה לא יצא כ"כ מדויק כמו שחשבו

כי אנשים חשבו שמספיק שהם דומים ויש פרפרים וכל השאר יבוא מאליו

הם לא מבינים שכל העבודה מתחילה דקה אחרי החופה,מי יותר ומי פחות

או שאת אומרת בעצם שהמצב היום מצויין ואין מה לשפר?

לפי מה שכתבת קודם העבודה הזאת עוזרת לזוגיות טובה, אבל מה אפשר לעשות כדי לפתור את בעיית הרווקות המאוחרת?

אם הבנתי אותך נכון אז עבודת הבירורים רק גורמת לרווקות המאוחרת..

אני אשמח לשמוע אם יש רב/יועץ נישואין שתומך בגישה הזאת

(בעל הסולם כמובן לא דיבר על שידוכים..)

בעיניי זאת הדרך הכי מדויקת והכי נכונה שהמטרה שלה לא רק להתחתן

אלא להביא לזוגיות מצליחה ושמחה.

לא זוגיות שתוביל לגירושים כמו שרואים הרבה... 

 הם מכירים לא פחות ממך, בלשון המעטה, את מצב הזוגות אחרי החתונה.

התכוונתי לגישה שלכן (אם הבנתי נכון) שצריך כמה שיותר לדייק מה מחפשים וצריך לחפש את הבן זוג שהכי דומה לנו, ואין בעיה "לסנן" המון הצעות/בחורים שנפגשים איתם.

אנחנו כנראה חולקים על מה נחשב צורך נפשי קריטי.

כי לדעתי אם מדברים רק על צרכים קריטיים, שחייבים שהבן זוג ימלא אותם, זה לא אמור לגרום לסינון יתר או ל"מעוקבי שידוך".

חוץ מזה שלדעתי יש יותר אנשים מהסוג הראשון שכתבת..

מה הגורם המרכזי ל"מעוכבי שידוך"?

אם הבנתי ממך נכון, אז הגורם הוא שאנשים רוצים לבחור את הבן זוג שיהיה הכי מדוייק בשבילם, ולכן זה לוקח הרבה זמן, כי בדרך הם צריכים לסנן הרבה.

הבנתי נכון?

ההדרכות הכלליות לא שהן לא נכונות, הן פשוט לא מספיקות...

שורה תחתונה עצות כמו

תני צ'אנס כמעט תמיד

אפשר לדעת רק אחרי פגישה שניה

העיקר מידות טובות (חייב מידות טובות, אבל לא בלי זרימה וכימיה! )

אהבה נבנית עם הזמן (זה נכון אבל צריך להבין מזה אהבה ומזה רגש התחלתי שחייב שיהיה)

לא נכון לראות תמונה לפני

ועוד ועוד

זה פשוט לא מספיק למה שעוברים בעומק של הדייטים. 

קצת קשה לומר שזה מה שהם מתכוונים בעומק.

כשהרב יהושע אומר (כמובן שהוא לא היחיד) שלפסול יותר מ 5 בחורים זה מוגזם, כנראה שהוא לא מתכוון למה שאת כותבת כאן..

ולקבוע לאוכלוסיה שלמה שיש חוק שאם אתה לא עומד בו- משהו לא תקין...

לי זה נשמע לא מדויק...

יש מלא סיבות למה הרבה הצעות במקביל נפסלו. וסיבות שהן לגיטימיות לגמרי...

רק אל תגידי שהרבנים מתכוונים בעומק למה שאת אומרת כשהם אומרים במפורש דברים אחרים

ויסביר בצורה מפורטת מה בדיוק הולך שם..

החוקים כבר לא יהיו רלוונטים...

הדרכות כלליות נועדו לתחילת הדרך, לאנשים שרק התחילו לצאת ואין להם ניסיון

שיש לצערנו כבר ניסיון

בעיניי זה כבר לא רלוונטי

מה שכן, במידה ויש בעיה באובר דרישות או דמיונות. אפשר לעבוד על זה בסיוע של משהו (ולא ע"י עצות כלליות כי זה לא באמת עוזר. זה לא מעביר תהליך...) וזה בעצם מה שחיות צבעונית אומרת שזה תהליך של הבנה של הנפש. הבנה של הנפש לעומק ודיוק, זה לא בררנות 

הרב יהושע ישב ודיבר לעומק עם עשרות/מאות בחורים ובחורות.

את ההדרכות האלה הוא העביר דווקא ל"רווקים מבוגרים", ממש לא (רק) לצעירים.

מסוימת שלא צלחה- יש כאן בעיה...

לא מכירה את שאר ההדרכות של הרב יהושע

דיברתי בכללי על עצות שאני שומעת שאנשים מצטטים... 

ברור שהרבה פעמים צריך לעבור תהליך ארוך,

אבל העיקרון, שהוא אומר במפורש (לגבי 70-80%), שאם מישהו הגיע רווק לגיל מבוגר הוא האשם היחיד. ושאין סיבה לפסול הרבה בחורים שנפגשים איתם (הרבה- מעל 5).

כאן אתן אומרות שהסיבה לרווקות היא המעלה של הדור שלנו, ושאנחנו לא אשמים בזה בכלל.

כמובן שהמטרה של הדברים שלי היא לא להאשים כאן אף אחד, אלא רק לכתוב את הגישה (של הרב יהושע) שלדעתי יכולה לקדם הרבה לקראת החתונה.

והייתי שואלת אותך

מה מבחינתך נחשב לבררנות?

או לדוג' על מה בן אדם צריך ויכול להתפשר? מבחינת התאמה (לא מבחינה דתית)

אם לדוג' אני אגיד לך שנפגשתי והיה משעמם ולא זרם. תגיד לי שאני בררנית?

ומה אם אגיד לך שהיו לי 6 כאלה אחד אחרי השני (לא היו.. אבל סתם.. לצורך הדוג')

ואם אגיד לך שהציעו לי 5 בחורים ולא מצאו חן בעיניי... אני בררנית עדיין?

ואני אמשיך בדוגמאות...

* אם בחורה אומרת שכבר שנה אין לה הצעות! כן אין הצעות! אז היא עדיין אשמה?

* אם בחורה עד שסוף סוף קיבלה הצעה (יש כאלה שמחכות חודשים...) התברר שהבחור חסר רגישות ולא מכבד אותה. אז היא עדיין בררנית?

*אם בחורה מתמודדת עם פחדים ולקח לה זמן בכלל להבין את זה ועוד זמן כדי למצוא מטפלת טובה ועוד זמן כדי לעבור תהליך. אז היא עדיין אשמה? וכנ"ל לגבי חסימות/חוסר ביטחון וכו'...

ויש לי עוד מלא דוגמאות אם תרצה

קשה לי שמאשימים...

יש אולי כאלה שבאמת אשמים. אבל כדי לחרוץ גורל כזה, אני אצטרך לשבת שיחה מאוד מאוד ארוכה ועמוקה כדי להבין ...

מי שרוצה שישמע את השיעור

אני מפסיק לכתוב כאן

אבל זה אכן נושא כבד. 

סתם תחשוב על זה אם בא לך... 

(אני רק אסייג שהרב מדבר על הצעות "קשורות", לא הצעות מהשכנה של הדודה.. אלא כאלה שאם לא יתחתנו איתך הם יתחתנו עם חברה שלך/אנשים בסגנון שלך)

זה עדיין לא אמור לגרום לרווקות מאוחרת

שאת זה אני כן יכולה להבין.. אבל עדיין לא הייתי חורצת שזאת אשמה.

אולי כן מצריך בירור ובדיקה. 

אין עניין להאשים. אף אחד לא רוצה להישאר בודד ורווק. 

ואגב מגיל 25 בערך, לא יודעת אצל גברים, אבל אצל בחורות ההצעות מחברים ואנשים שמכירים אותך יורדות ממש.

ושדכנים בקושי בקושי מציעים אם בכלל. 

ואתרי היכרויות... לפעמים זאת האופציה היחידה.

לכן להגיע למצב שיהיה 5 הצעות טובות פוטנציאלות זה די ואוו האמת. 

ואני לא בטוח שהרב מגדיר הצעות טובות כמוך..

מי שרוצה לשמוע בעצמו- דקה 42

בשמחה - לקראת נישואין וזוגיות

גם לגבי זה ש"אף אחד לא רוצה להישאר בודד ורווק" הרב ממש לא מסכים.

(על זה הוא מדבר בתחילת השיעור..)

לפעמים לוקח זמן להבין מה אתה באמת מחפש

או לאיזה מגזר אתה באמת שייך או השקפה.

או איזה תכונות אופי באמת נכונות לך

או שסתם התחלת לצאת בגיל מאוחר כי הרגשת לא בשל מספיק עדיין

או שהתחלת לצאת מוקדם אבל למעשה לא באמת היית בשל ומודרך עדיין.

או שהתחלת לצאת וחווית משבר שמעכב אותך

או התמודדות מסוימת שגילית שמעכבת

מלא סיבות....

אלה דברים שתלויים באדם עצמו

הוא לא יכול לומר שמשמיים לא רצו שהוא יתחתן עד עכשיו ושאין מה לעשות

אז במקום המילה "אשם" את יכולה לומר "תלוי בו ובעבודה שלו"

כלומר, אדם הרבה פעמים עם כל הרצון הטוב לא מודע לעצמו...

ולפעמים לוקח זמן עד שבאמת מבינים איזה סגנון מתאים

וזה לא ממש תלוי בנו. כאילו זה לא שאותם אנשים לא עבדו וביררו מה נכון להם.

הם עשו תהליך אבל מה לעשות שתהליכים בד"כ לוקחים זמן...

הציטוט הוא: "משהו אצלך לא בסדר" (לא רוצה להתחתן/חוסר בעין טובה)

בשמחה - לקראת נישואין וזוגיות דקה 42

כנראה הסיבה שהוא התחתן מאוחר היא לא שהוא סינן הרבה בדרך

אפשר להתווכח אם הסינון נכון בשבילו או לא, אבל בפועל הגורם לזה שהוא לא עובד עדיין היא העובדה שהוא מסנן.

אתה בטח יודע מה רבי נחמן כותב על "תאבה האשה ללכת אחרי"

כנראה זה משהו שרק אנחנו הגברים צריכים לתקן..

אנשים פוסלים על סיבות אובייקטיביות, אבל אילו הם היו מאוהבים הם היו מתעלמים מהן. אבל הרי התאהבות היא תופעה חולפת, אז שיתעלמו מהסיבות האובייקטיביות מראש. זה מה שכתוב כאן. איזה סיבות בעיניך הן מספיק טובות כדי לפסול? ומה מספיק בעיניך כדי להתחתן? המחשבה ש"אילו הייתי מאוהב הייתי עושה שטות ומתחתן איתה"?

ברור שיש אלף ואחת סיבות טובות ונכונות לפסול שידוך, ברור שלא צריך להתחתן מתוך לחץ או מתוך מחשבה שאם לא עכשיו אימתי.

לא אמרתי שכל מי שפוסל אדם אחר, זה רק בגלל שאין פרפרים. ודאי שזה לא כך, ודאי שרוב הפסילות מגיעות מסיבות טובות.

התכוונתי שלפעמים באמת באמת יכולה לקום זוגיות מופלאה, אבל בגלל שאין פרפרים - מחפשים תירוצים בשביל להסביר למה זה לא מתאים.

אני שומע את זה מחברים שלי, שיוצאים עם מישהי ו"היא באמת מדהימה, כל מה שחיפשתי, אבל אני פשוט לא אוהב אותה" (בלבול קלאסי בין התאהבות לבין אהבה).

כמובן שזה עובד גם הפוך, לפעמים השידוך באמת לא מתאים אבל בגלל הפרפרים אז מתרצים בראש למה הפערים לא באמת משמעותיים ולמה אפשר להתגבר עליהם, ובסוף זה יכול להיגמר רע מאוד כאשר הפרפרים חולפים.

(בעיקר בתור מי שזלזל בהם בזמנו והעדיף את השכל על תהפוכות הרגש).

לפעמים ה"פרפרים" האלה הם סתם פרפרים. ואז הכותב פה צודק.

אבל

לפעמים הם ייצוג של משהו עמוק יותר שיושב בתת"מ ואין דרך אחרת להסביר אותו, אז הפרשנות לזה היא "פרפרים", או העדרם.

לא צריך ללכת עיוור אחריהם, אבל גם להתעלם מהם בכלל יהיה מעשה לא חכם.

כשמבינים שיש הרבה מישורים של התייחסות, מבינים שאדם יכול להגיע לחופה מתוך שלמות נפשית ורצון עמוק, אחרי שעשה פשרות רבות מאד.

יש לאנשים המון שאיפות או "דרישות" בקשר לבני הזוג שיבחרו - רמה שכלית מסוימת, רמה דתית מסוימת, יכולות מסוימות במובן הפונקציונלי (רוב האנשים לא ישמחו להתחתן עם אדם עיוור או נכה, גם אם מדובר באדם בעל מידות נפלאות), שאיפות לחיים, רקע משפחתי, "היסטוריה" זוגית, מראה חיצוני, ועוד מגוון. כל אחד מהאנשים שאני אפסול אותו על אחת הקטגוריות האלה, יכול להיות החלום של מישהו אחר. בשבילי הבחירה באדם הזה היא פשרה (ויתור על בן זוג עשיר, לצורך הדוגמה), את האדם האחר זה לא מעניין או שמסיבות מסוימות הוא החליט להתעלם מהפרט הזה.

זה כנראה נכון, שמי שיהיה מוכן לוותר על כל קריטריון חיצוני, כנראה יצליח למצוא הרבה בני זוג פוטנציאליים בעיניו. כמה שיותר על יותר קריטריונים, יהיו יותר.

זה לא אומר שיהיו כאלה שירצו אותו - הוא יכול לוותר על הכל ועדיין לא ירצו אותו. זה אכן קיים, אבל מטבע הדברים, הוא יצליח למצוא כאלה שיתפשרו ויסכימו להתחתן איתו.

ברור שיש איזון סביר לגבי השאלה על מה ועד כמה להתפשר, אבל תמיד אפשר יותר. ובכל מקרה, להתפשר זה לא דבר רע, ואם עושים את זה נכון זה לא פוגע בזוגיות בשום צורה

מזכיר לי את הבדיחה על השדכן ששאל בחור "לא מפריע לך שהיא __ (תשלימו כיד הדמיון)"? והבחור ענה "למה שיפריע לי? אני לא מתחתן איתה"

כשאני אומר "לא" להצעה, אינני אומר שהיא פסולה אלא שאני לא מעוניין להקים בית שבו היא תהיה בת זוגי. זה הכל. למה? אולי כי היא יפה יותר ממני. יכולות להיות המון סיבות. זה לא משנה. אי אפשר להכריח אותי להקים בי עם אף אחת

ולא בגלל עקשנות שלהם. והם לאו דוקא הפחות טובים, על אף שיש סבירות גבוהה יותר שאדם שאיננו נעים (ולא באשמתו) יישאר רווקשלא באשמתו, מאשר אדם שאנשים נהנים בחברתו

כמה? 10% הכי טובים? ברור שלא. הרוב מתחתנים. השאלה היא האם האנשים שנמצאים בחלק ה"לא מתחתן" הם בעלי חסרונות או אנשים אקראיים. זה יהיה טפשי להניח שאוכלוסיית ה"לא התחתנו מעולם" היא זהה סטטיסטית לאוכלוסית ה"מתחתנים".

האם לא סביר בעיניך שאנשים שהם על גבול המוגבלות השכלית יתקשו הרבה יותר להתחתן?

ו"לא נעים" לא התכוונתי אדם שמשתכר ומקלל אלא אדם שנולד מכוער, או לקוי שכלית, או כל חסרון קיצוני אחר

מבחינתי זאת היתה הדרך שלה לומר (האם ) "יש אנשים כל כך לא מוצלחים שהם לא מתחתנים" והתשובה שלי היתה שכנראה כן.

היא השתמשה בביטוי הזה, אני התייחסתי לרעיון שהיא הביעה. לא התייחסתי דוקא למישהו שסיים בית ספר עם תעודת "לא הכי חד בקלמר". לא יודע מה ההגדרות ומי בקטגוריה הזאת, התייחסתי לאותם דברים שהתייחסתי אליהם.

ואדם שמחפש להקים בית בודק גם אם הצד השני מבין משהו מהחיים שלו. וכמה שהוא יותר "חד", יש סיכוי להבנה טובה יותר של המציאות. זה לא "חיצוניות", זה פונקציונליות. ווגם אם זה היה חיצוניות, חיצוניות היא דבר חשוב. הקב"ה לא ברא אותה רק כדי להכשיל אותנו בטעות של הליכה אחריה

זה בסך הכל אומר שהיא לא רוצה להתחתן איתך.

למה הקישור של "למה את לא רוצה אותי, הרי את רצית את ההוא שהוא יפה וחכם, ואני התאמצתי הרבה כדי להגיע לאן שהגעתי"? 

נכון, אתה עשית יותר מאמץ, אבל היא לא אומרת איזה עולם הבא יהיה לך, היא בוחרת איזה עולם הזה יהיה לה. ואם העולם הזה עם הבחור היפה והחכם נשמע לה כדאי יותר, אז זה מה שהיא צריכה לעשות.

אם אנשים היו בוחרים עם מי להתחתן לפי העולם הבא של האנשים האלה, יועצי נישואין היה מקצוע הכי משתלם בעולם - כל הזמן עבודה בלתקן זוגיות (אולי לעורכי דין עם התמחות בגירושין היתה פחות עבודה כי אחוז הגירושין היה יורד, אבל גם זה לדעתי לא היה קורה אלא להיפך)

כשאני רוצה שמישהי תתחתן איתי, הנימוק שלי הוא לא "אבל מגיע לי כי עשיתי דברים טובים" אלא "כדאי לך כי אני יכול לעשות דברים שטובים לך"

חוץ מהפלאפון אולי..

לא פגשתי בנים בררנים עד היום.. חוץ מאחד וזה גם כי הייתה לו דירה שעברה אליו בירושה שהוא מקפיד לספר עליה בדייט ראשון כדי להגדיל את מס' הבנות שירצו אותו ואח"כ מפחד שהסיבה שרוצים אותו זה בגלל הדירה הזאת..

בינתיים אצלי העיכוב נובע מזה לא מצאתי בחור מתאים אולי כי הוא לא קיים במציאות ..למרות שה"דרישות"  שלי די מינימאליסטיות..

חלק מתעכבים בגלל שעשו טעויות ואיבדו את המיועד להם .

התחושה שהכל מונח לנו בידיים ,יש גישה להכל וכולם קשורים ומקושרים לכולם ומיליון פרוייקטים של שידוכים ואתרים ותמונות ומה לא..והתחושה שצריך רק להאמין ולחכות למושלם הזה שיצוץ מתוך השפע הזה שיפצה על כל מה שעברנו מקשה עלינו להתפשר..

מספיק שכל אחד ידע מה הסיבות שהוא מעוכב זיווג.

לא רואה רווח גדול לדון בזה.

פחות מתחבר למטיפי מוסר 'מלחיצי חתונה' למיניהם שכל אחד מאשים את הדור בדרכו שלו.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

זה פשוט נשמע כמו צורך נשי בסיסי לא איזו גחמה של מישהי ספציפית

זה אומר שזה נכון ומדוייק במאה אחוז?

סטריאוטיפ לעיתים מרגיש נכון, אבל הרבה פעמים הוא ממש לא מדוייק וגם לא נכון.

אבל בשורש הדברים אמיתיים, גבר ואישה זה לא אותו יצור...

אתה חושב שיש כזה דבר (לא מבחינה חיצונית מי נראה יותר דומיננטי אלא מבחינה פנימית מי מוביל את הבית) זוגות שהפוכים בהקשר הזה?

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

הסינון חוסם לי את הסרטון (אימוג'י תוהה)

היהודי הזה מעביר תוכן עם יראת שמיים?

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

ריגשת ועודדת אותי מאוד

יש בנות עם יותר חכמת לב שיצליחו להבין שגבר רגיש זה מתנה.

אחרי מעל עשרים שנות נישואין לגבר רגיש, שידעתי כמה זה טוב, אבל זה היה נראה פחות מגניב בהתחלה, והיום החברות אפילו קצת מקנאות בי.

הקליפה של המאצ'ו נחמדה בהתחלה. אחכ קצת יותר קשה לחיות חיים של נישואים ומשפחה, על שלל קשייהם עם מישהו שקשה לדבר איתו והוא לא מבין למה את מתרגשת מזה.

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

פתחתי את כל נושא הרגישות והיא אכן הגיבה כפי שחששתי...

דיברת איתה על הפחד לאכזב ספיצפית? או בכללי על הרגישות?

היא כאילו לא התייחסה לזה שאתה מפחד לאכזב אותה?

רק אמרה שהיא מרגישה שהיא צריכה בחור יותר חזק ויציב?

אם היית יודע שיותר מזה שחשוב לה מה או איך תעשה, חשוב לה שפשוט תעשה, זה היה משנה אצלך משהו? היית מצליח יותר ליזום ולהוביל?

כי בסוף יציבות ובטחון עצמי זה משהו משתנה מול אנשים וסביבות

אדם יכול להיות עם הרבה ביטחון עצמי בחוץ אבל בבית עם המשפחה לפחד ולחיות בלחץ, או להיפך, אדם שמרגיש שבבית ומשפחה מקבלים ואוהבים אותו אז הוא מרשה לעצמו להיפתח ולהיות עם בטחון, ובחוץ לא.

בטחון עצמי זה משהו שתלוי בסביבה...

אם אתה מרגיש בקשר/סביבה/אנשים מסוימים שיש לך מקום ומקבלים אותך ואוהבים ורוצים לשמוע אותך אז ממילא יתפתח לך ביטחון עצמי במרחב הזה

ברור שזה משהו שהוא תהליכי שנבנה לאט לאט

כי אם אדם רגיל להיות חסר ביטחון מול כולם, כי הוא רגיל שלא רוצים לשמוע אותו, אז זה באמת חתיכת שינוי בראש לעשות פתאום להפנים שיש מקום שרוצים לשמוע אותך בו ושמחים במה שאתה עושה גם אם אתה טועה ולא הכי הכי מדויק כל הזמן

אבל זה לגמרי אפשרי

אז השאלה היא קודם עליך

האם אתה מוכן להיפתח ולפתח ביטחון עצמי מול מישהי שמבינה אותך ומעריכה אותך?

להבין שיש פה מישהי שרוצה אותך ככה כמו שאתה, עם הטעויות וזה שאתה לא מושלם, אבל היא פשוט רוצה שתהיה אתה, שתרגיש בנוח להיפתח מולה מתוך הידיעה שהיא באמת רואה בך המון טוב והייתה שמחה שיפתח ותיזום יותר מתוך מי שאתה ולא לחקות איזה דמות אחרת שנראה שהיא תמיד בטוחה בעצמה אבל היא לא אתה

אם לא, אז אני חושב שאתה צריך לעבור תהליך בכל מקרה

כי בעיניי ביטחון עצמי זה לא משהו גברי דווקא, זה משהו טבעי של אדם שגדל בסביבה בריאה ומיטיבה

וזה צורך אנושי ביטחון, פשוט מתוך הפחד לטעות ושיבקרו אותנו על הטעויות שלנו אנחנו הרבה פעמים מעדיפים להיסגר ולא ליזום, כדי להרגיש מוגנים מהביקורת או הזלזול

אם ובתקווה שכן, אז אתה בסדר גמור

עכשיו השאלה זה על הצד השני (הבחורה המדוברת, ובכללי בחורות פוטנציאליות) האם הם מוכנים לעבור את התהליך הזה? או שהם רוצות לקבל מישהו שהוא כבר מושלם בהכל והוא גם וגם דוס אבל פתוח וכל החלומות הוורודים האלה

אני לא יודע כמה רלוונטי לגבי זאת שדיברת עליה לחזור ולנסות את זה, אבל גם לגבי בנות אחרות, זה משהו שצריך להיות מדובר ביניכם

אפשר גם לנסות לברר על זה מראש בבירורים, כמה זאת מישהי שמחפשת את האחד המושלם, וכמה היא מבינה שזוגיות טובה זה בעיקר עבודה ביחד

והיא מוכנה לעשות עבודה ולהשקיע ולעבור תהליך ביחד איתך כדי לקבל בן זוג טוב כמוך ולחיות בזוגיות טובה שהיא גם מאוד מכילה ורגשית וגם יש בה ביטחון ויציבות

יש בנות בוגרות ורציניות שישמחו מאוד להשקיע בתהליך כדי לקבל מישהו עם לב טוב ורגיש כמוך

ואלה שלא, אז באמת פשוט הרווחת סינון, אני לפחות לא הייתי רוצה לחיות עם מישהי שמחכה לאביר על הסוס הלבן ולא מבינה שזוגיות זו עבודה

סליחה על השיעור כללי 🙈

מקווה ממש שבכלל הבנתי נכון את המצב והסיטואציה ואני לא מבלבל סתם במוח

בדיוק כמו שה"תפקיד" של "גברים" זה להשפיע ולהוביל וליזום

ככה גם ה"תפקיד" של "נשים" זה לקבל ולהכיל ולתת מצידן את המרחב הבטוח והחומל שיש בו מקום לטעויות אבל לא ממקום של ייאוש וזלזול אלא דווקא מתוך הערכה

אם צד אחד לא מוכן לקחת את ה"תפקיד" שלו אז שלא יצפה מהצד השני

כמובן שזה נכון ל2 הצדדים, וגם גברים צריכים לדעת ליזום ולהוביל מתוך המקום המקבל מהצד הנשי

לא זוכר אם ירדתי לפרטים אבל כן אמרתי שהרבה מההתנהגות שלי נבעה מהפחד לאבד אותה (מה שגרם להפך הגמור ). היא לא כל כך התייחסה לזה רק אמרה שהיא לא מרגישה יציבות.

אני ממש שמח במה שכתבת בתגובה השניה כי זאת היתה נקודה שמאוד ניסיתי להדגיש לה. סדר האירועים היה כזה: פגישה בשלישי, שבה רק בסוף היא העלתה את נושא ההובלה וכל זה, פגישה בחמישי ששם היא הרגישה שאין שינוי מצידי, קבענו במוצש הפסקה של שבוע ומפה לשם אחרי יומיים היא הודיעה שההפסקה נצחית...

אני אמרתי כל הזמן הזה שלפי דעתי זוגיות אמיתית זו עבודה משותפת. וכמו שמצופה ממני להוביל, מצופה ממנה לתת לי את המקום הזה ולכוון אותי מדי פעם במה שמפריע לה. ולא הגיוני שבמהלך כל הפגישה בחמישי זה לא יעלה כשזה מורגש מבחינתה, והיא תשדר עסקים כרגיל, ואז בטלפון לפני שבת תנחית את זה שהיא לא יודעת אם היא בכלל רוצה להמשיך... הרגשתי שזה היה קצת לא הוגן כלפי שאחרי פגישה אחת היא החליטה שזה לא בר שינוי ועבודה. אני מאוד מאוד רוצה ומוכן להיפתח ולהיות אני באמת, ולעבוד ואם צריך גם להשתנות (בגבולות הסביר) בשביל לבנות זוגיות פורחת. פשוט בקשר הזה הרגשתי שאני כל הזמן במבחן ושמצידה היא צריכה לסמן עוד וי על איזו תכונה בשביל שתוכל להרשות לעצמה להרגיש בנוח ולתת לי להיפתח בלי להרגיש שיבקרו אותי על מי שאני.

אני קורא עכשיו את התגובה שלך וקצת מתלבט מה אני חושב

בכל מקרה אם אתה מרגיש בקשר שאתה כל הזמן במבחן אז זה ממש לא מקום נכון להיות בו ונראלי שטוב שזה נגמר

למרות שברור לי שזה קשה לך שאתה מרגיש שלא נותנים לך הזדמנות ואתה נשאר לבד

אני לא יכול לדעת אם ההרגשה הזאת שאתה תמיד במבחן זה באמת משהו שהיא משדרת לך או שזה משהו אצלך

נראלי כדאי לנסות להתייעץ עם איש מקצוע לברר טיפה את הנקודה הזאת

או אם אתה פחות מתחבר לזאנר אז אפשר מישהו מבוגר / מישהו עם נסיון וחוכמת חיים שמכיר אותך במציאות

התייעצתי עם אנשים חכמים על הנקודה הזאת, והאמת שגם היא הודתה פעם שקשה לה בכללי לתת אמון באנשים ושהיא יודעת שהיא משדרת מבחן. אז נראה לי שהיה פה איזה שילוב של שני אלמנטים בעיתיים שהתחברו- הזמן שלוקח לה לתת אמון והקושי שלי בלהביא לידי ביטוי את הביטחון והמקום הנוח. לכן (אחרי הרבה זמן של התבוננות) אני גם לא חושב שזה באמת היה מתאים מהבחינה הזאת, אבל הדברים שהיא אמרה בסוף התנחלו לי חזק בלב, ולכן אני עדיין קצת במחשבות על אישיותי באופן כללי...

שאתה ככה מודע לעצמך

אתה באמת אלוף

ואל תחליש את עצמך

אתה תמשיך להתקדם ובסוף הנסיכה תגיע

שאתה בחור מקסים ופשוט יש נקודה אחת שאתה צריך להשתפר בה, נקודה שגם ככה חשובה לך לחיים.

צא לדרך.

הכל לטובה...! מה שהיה היה תסתכל קדימה. מי ששלך תגיע אליך בזמן הנכון. 

זה מאד קשה להיות רגיש, מזדהה, אבל אפשר לעבוד על זה ולפתח חוסן רגשי.

לגבי המשפט שאמרת שהיית מצליח בתור בחורה- זה לא נכון. גם בנות צריכות חוסן רגשי. כל אדם צריך. אחרת הוא נטרף כמו ספינה בים.

לדעתי אתה צריך להשתנות קודם כל בשביל עצמך. תשמע שיעורים מחזקים באמונה ושיעורים שמלמדים איך גבר צריך להתנהג עם אשתו, ותקבל על עצמך ליישם, בלי פילטרים וסננים. זה אפשרי. האנשים הכי חזקים הם אלה שיודעים לבטל את עצמם בשביל מה שצריך. אני חושבת שברגע שתגיע לאיזון בתכונת הרגישות אשתך כל כך תרוויח. מעבר לרווח שלך בחיים יציבים ובריאים.

זה לא אני אלא זו היא שאמרה לי שאם הייתי בחורה היא היתה שמחה ממש להיות חברה שלי...

דבר שני- תודה על התגובה

ש-ה' נטע בך ברחמים נפלאים ודיוק רב.

דעה של בחורה שהכירה אותך לזמן מועט, לא צריך לשנות לך כל כך הרבה.

אתה מי שאתה, ותשמח ותעלוז בזה.

אם אתה חושב שיש בדבריה דברי טעם, ובחשבון נפש נוקב ואמתי, אתה מגיע למסקנה להשתנות בצורה מסויימת, אז תנסה להשתנות. אבל שזה ינבע מתוכך לכבוד ה'.

ה' קורא הדורות מראש בורא קצות הארץ, הכין לך מקדם זיווג אמתי משורש נשמתך. תבטח רק ב-ה'!

"כששוכחים את הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלהים, אל נשמת כל הנשמות, וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה... וזהו הרז של אורו של משיח, הופעת נשמת העולם, שבהאירו ישוב העולם לשורש ההויה, ואור ד' עליו יגלה. וממקור התשובה הגדולה הזאת ישאב האדם את חיי הקודש של התשובה באמתה."

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.