קצת ארוך, מתנצל מראש.
ישנה תופעה שמי שמצטייר בעיני אחרים כשמרני או קיצוני, יש לו רגשי נחיתות המובילים אותו להראות שהוא לא כזה שמרני או קיצוני. כיצד הוא יראה זאת? בזה שהוא יתבדל מאלו שטיפ-טיפה יותר שמרנים ממנו.
כך חרדים 'רגילים' מדגישים כל הזמן שהם לא כמו הקיצונים מנטורי קרתא.. הדתיים לאומיים מדגישים שהם לא חרדים.. הליברלים שבהם מדגישים שהם לא חרדלי"ם.. וכן הלאה.
בדרך כלל מדובר בדמיוניות. וזה כנראה הסיפור העצוב של מפלגת ימינה.
לבנט היה רגשי נחיתות להסתובב ליד רבנים מזוקנים וכדומה.. הוא הרבה יותר מרגיש בבית ליד אחיו שאינם דתיים וכדומה.. הוא רצה כמובן להצטרף לליכוד ולהיות מהמיינסטרים שם, אבל דלתו לליכוד היתה סגורה, אז הוא הקים את הימין החדש.. והיה בטוח שכל הנוארים והליברלים יצטרפו אליו.. ומסתבר ש..לא...
במועד ב' בנט הבין שזה לא עבד, וקיבל בעל כורחו שוב את הציונות הדתית על רבניה וזקניה.. אבל סמוטריץ וחבריו גם סובלים מאותם רגשי נחיתות. הוא מצוייר בעולם כחרדלני"ק וקיצוני. אז מה עושים? מתרחקים ומתבדלים ממי שקצת יותר קיצוני ממנו.. הרבה יותר נוח לו להסתובב ליד בנט ושקד מאשר איתמר בן גביר, ואפילו מאשר הרב פרץ.. (מצחיק ועצוב היה לראות את אורית סטורוק שיש לה זכויות עצומות, מדגישה כל הזמן שהיא לא מה"כהניסטים", כאילו שלמישהו מהמרכז והשמאל זה משנה..)
במועד א' לא היתה להם ברירה, כי בנט נטש אותם, אבל במועד ב', ובטח במועד ג' הם היו בטוחים שעכשיו... שהם מתרחקים מה"קיצוניים" כולם ימחאו להם כפיים.
התוצאה העגומה ידועה. ימינה רק ירדה והפסידה. אף אחד לא מחה לה כפיים. מסתבר שאותם ליברלים שמפחדים מבן גביר, מפחדים גם מסומטריץ ופרץ..
לדעתי גם ביבי סבל מאותה תופעה ולכן רץ כל הזמן להתחבר עם השמאל בסבבים קודמים מיד אחרי הבחירות, אבל המשפט שלו בשנה האחרונה עשה לו משהו והוא הבין.. שהוא חייב להתגבר על עצמו ולחזק רק את גוש הימין.
והאמת היא, שגם בן גביר עצמו סובל מאותה תופעה. הוא חושב שהוא יותר פופולארי ממיכאל בן ארי וברוך מרזל וגופשטיין שנתפסים כיותר שמרנים. לא סתם הוא רצה לפרוש במהלך הקמפיין כמה פעמים. לשבחו יאמר שהוא התגבר על עצמו, או שכופף את דעתו בפני הרב ליאור.
האם בימינה ילמדו לקח, שהניסיון להתייפייף לא עוזר להם?? אני מסופק.
ועוד מילה לגבי עוצמה:
זה שקר לומר שהגענו למצב הזה בגלל שבן גביר לא פרש. גם אם כל מצביעי עוצמה היו מצביעים לימינה או מפלגה אחרת, לא היינו מגיעים כנראה ל60. בפרט, שרוב רובם של אלו שהצביעו להם, לאחרי שהיה ברור לחלוטין שהם לא עוברים, הם כאלו שלא היו מצביעים לשום מפלגה אחרת גם אם בן גביר היה פורש. אני מכיר מחבריי עשרות רבות כאלו, שאמרו לי ברור, אם הוא פורש אנו לא מצביעים.
האם בעוצמה ילמדו לקח ולא ירוצו פעם הבאה? התשובה היא ברורה: לא. אצלם זה אידיאולגיה.
יש להם קרוב ל20000 "מתאבדים" שיצביעו להם באש ובמים, גם אם ברור (כמו הפעם) שאינם עוברים (אני לא מהם).
ויש להם עוד עשרות אלפי איש שיצביעו להם אם יחשבו שיש להם סיכוי לעבור את אחוז החסימה (ואני כן מהם).
מסתבר שבן גביר צדק כשאמר "בלי עוצמה אין ממשלה ימנית". לא בטוח שאם עוצמה היה ממשלה ימנית. אבל לא ניסו את זה. (בעצם ניסו את זה במועד א'. ואם לא הפשלה של בנט אז, היתה ממשלה ימנית).
הדרך היחידה שלא ירוצו לבד ולא לבכות אחר כך, היא שבימינה יתגברו על רגשי הנחיתות שלהם, יתאחדו עם כל גווני הימין, ויפסיקו להתייפייף.
גם פוליטית זה פשוט לא עוזר להם. נקוה שמישהו שם ילמד את הלקח.
