אולי זה רק אני,

אני מכיר תופעה של נשואים שלא רגישים ושופטים את זה אני מכיר.

לא רואה צורך בשמו"סים. אם הוא לא רוצה באמת להתחתן, תעזוב אותו הוא ילד בוגר.

אם אתה מזהה את התסביך שהוא נקלע אליו - יאללה תנסה לעזור.

אני בתור פרט שומע את זה.

לא מבין מה עוזר לאנשים להגיד לאנשים שהם לא רוצים להתחתן.

זאת פשוט אמירה שקשה לי איתה. שאני אקבע למישהו מה הוא רוצה ומה לא.

זאת האמירה היחידה שהייתה קשה לי.

אני לא מבין מה נכון בה. אני לא מבין איך היא עוזרת.

אתה לא רוצה להתחתן - זה רוח הקודש, נבואה?

משהו יודע רצונות של אנשים?

אני לא רוצה להגיד שום דבר!!! מלבד האמירה הבאה:

קשה לי האמירה "אתה לא רוצה מספיק להתחתן" - לא משנה כלפי מי היא מופנת. זה הכל.

א' כי אפשר לדעת רצון פנימי של אף אחד.

ב' כי זאת שגיאה, הרצון להתחתן הוא גדול מהבנאדם

ג' תתייחס לצדדים החיוביים של האדם ומשם תוציא אותו.

ד' זה לא קשור בכלל לאם רוצה או לא רוצה. גם אדם שמאוד רוצה להתחתן יכול לשים את הדגש על הפוזות החיצוניות שאחרי החתונה לא מעניינות אף אחד.

לכן אני לא רואה צורך השיח הכללי יהיה כזה של הטפה.

יש כאלה שונים ממני, שלא חושבים ככה.

בהצלחה לכולם, חוזר מדברי. מה שבא לכם.

יש אנשים שזה עוזר להם לא אתכחש.

ברגע שמטיפים לבנאדם זה סוגר אותו, לא משנה אם זה מאחורי מקלדת או פנים אל פנים.

אבל להתעצבן על שמוסים אני מרשה לעצמי בפורם חחח זאת בודאי טעות (ברצינות)

תתן להם שמוס שלא כדאי לכעוס חחח מסמין אותך לפתוח אחד כזה

הזאת מאלאדין

נפתח קרב שמוסים, נראה מי ינצח.

לפני ש @ברוקולי תסגור אותו חח

(מראש התגובה לא היתה רצינית)

ולא אני מחליט מה מותר פה.. יש פה מנהלים. כל אחד שיעשה מה שבא לו.

מה שנשמע הטפה זה הטפה, מה שלא זה לא.

סומך על האינטואציה שלך.

רצית להתחתן פחות?

למה זה קשור? פשוט לא ידעת לשים לב מה העיקר, זה לא אומר שפחות רצית להתחתן.

היא בסה"כ כתבה את דעתה בצורה מנומסת.

(ימ"ל וחסדי כן הביעו "אהדה")

ספציפית בנושא הזה אני מהלא כ"כ מתלהבים כי אני מסתכלת על עצמי...

אבל אני ממש לא אוהבת שמשתיקים כל פותח שרשור שכותב בצורה שהיא לגמרי סבבה ולגיטימית

אם האדם לרגע מצליח לרגע לצאת מעצמו וממצבו האישי..

אני חושבת שאנחנו אנשים בוגרים וצריך לדעת לא לתת לכל דבר להכנס אלינו, ולא צריך להפגע מכל פותח שרשור בגלל שהוא לא קלע בדיוק להלכי הנפש שלי בזמן נתון..

רגישות היתר, בדגש על יתר, מוציאה חשק לכתוב כאן.

מדהים שאת חוזרת לאותה נקודה ועושה שוב את אותה טעות.

יש כאן שרשורי ענק, על "האם לפסול על..." ו"מה לעשות עם...." ו"האם כדאי ...."

ואת באה, ממרומי נישואייך, ומסבירה שכולנו דור דפוק ולכן אנחנו לא נשואים. קצת כי אנחנו דפוקים, קצת מעוותים, וקצת לא רוצים בכלל להתחתן.

אם מצחיק אותך שלמישהו מפריע שם מסוים, אז תצחקי בשקט בצד, ואחר כך תחזרי לשיחה עם פרצוף רציני, ואל תצחקי עליו לפני כולם כאן בפורום - כן, זה מה שעשית. ואם זה מפריע לו, אז מפריע לו. תשלחי אותו למישהו שמבין אותו ומסוגל לראות את נקודת המבט שללו, זאת הדרך היחידה להתקדם לקראת שינוי. מפריע לך שמבקשים תמונה? היה כאן שרשור על זה לא מזמן. מוזמנת להעיר שם. או, כן, להאיר. חלילה, את לא מעירה. רק ביקורת בונה.

ולא כיף לקבל ביקורת מאדם זר. או עשרות קוראים כאן, שכולם שומעים אותך לועגת להם ומסבירה כמה הם דפוקים. כדי להוכיח, צריך קודם להראות שאת אוהבת. רק אחרי שהראית שאכפת לך ממני - וממני אישית - אהיה מוכן לשמוע ממך ביקורת.

והרבה אנשים פה לא פחות מוצלחים וטובים ועובדים נכון, לא פחות מ"חבר של בעלך". הוא עושה את הטעויות שלו, ואנחנו את הטעויות שלנו. אבל תכבדי אותנו, ונכבד אותך

בטח שהיא באה לפגוע. היא באה לומר דברים פוגעים בלי לחשוב על המשמעות שלהם.

היא אולי לא רצתה לפגוע, ואני בטוח שיש לה כוונות טובות (אולי מסוג "טוב לך מדי בתור רווק אז נעליב אותך ותתחתן")

אני נפגעתי (כן, נפגעתי. מותר לי. אתה לא יכול לשלול ממני את הזכות הבסיסית הזאת), מותר לי להגיב. אתה חושב אחרת? מותר לך. תגיב אחרת

עדה זה עניין סופר-חשוב מבחינת ההקשר הדתי (מלודיה, קהילה, ליטורגיקה, מנהגים, נוהג, תוכן ואפילו הלכה).
מובן שאם אין עניין בשימור מורשת קהילתית אז חשיבותו של ההקשר לעיל פחותה לאין שיעור, אבל נשאלת השאלה האם כבר הגיע הזמן לוותר בנקודה כל כך קרדינלית בחיים הדתיים (ועל אחת כמה וכמה למשל בהקשרים מסורתיים כגון ביתא ישראל מול אשכנז או פולין חסידית מול תימן).

בדיוק מהיום כמו מה שהגבת עליו:
 

מה שחשוב זה זוגיות. - לקראת ניסויים בזוגיות

ככה שהנה לך שאני האחרון שבעד להתפלסף.

אני כן מציע חשיבה בכל עניין.

ואני שם דגש ממשי על העניין שהעליתי כאן.

העדות, הקהילתיות והמסורת נדרסות תחת רגלי ממסד שאין בו כל אמפתיה כלפיהן, ושמייצר להן אלטרנטיבות מסונתזות ("ישיבות", "קו", "דרך" וכדומה, שעושים מכל בני אדם שבלונות).

דוגמא:

חפשי ברשת "ראש ישיבת ההסדר בשדרות רוב ספרדי לא אומר שהישיבה ספרדית"

אצלי זה לא שאין רצון לקשר זוגי.. אני מת לאהבה! לאהוב בעיקר.

אבל אנשים שגדלתי בקירבתם גרמו לי לקצת חוסר ביטחון וכל הזמן חשש לאכזב את מי שמולי,

ובנוסף חשש מלאכזב את עצמי.  זה פחדים משתקים לפעמים - במיוחד כשמדובר בקשר כזה מחייב.

כך שכמה שאני חולם על איך אני משמח את אישתי בכל אפשרות - וזה באמת מהלב ,אני אוהב לשמח אנשים.

הפחד שהצד השני לא יקבל אותי פשוט משתק.  

אז הנה תשובה לתהיות שלך, לפחות לגבי אדם אחד בעולם.

לפעמים יש מראה שלא מתחברים בשום אופן - מה לעשות.

אני אוהב לשמוע דברי מוסר, והיא כתבה דברים מאד יפים ונכונים,

ותכלס גם אני לפעמים מוצא את עצמי בורר -אבל מסיבה אחרת. 

אז אולי יש עוד כאלה

ובגדול אני מאמין שיש עוד כאלה שלאו דווקא בוררים מתוך גאווה אלא מתוך חשש ומעדיפים לדחות מאשר לנסות

סתם רציתי שתדע, יש הרבה שבאמת רוצים אבל החשש גובר. 

והכל יהיה בסדר

לדוגמא תספרי את הסיפור האישי שלך ונלמד ממנו. זה הכי טוב לענ"ד

וכדאי שתרחיבי - מה עובר לאנשים בראש שהם פוסלים על דברים לא קריטים?

מה הם צריכים לשנות בראש?

שאנשים פשוט ילמדו לדון לכף זכות ולא להתנפל על כל משהו שמישהו כותב,

שאפשר לקחת לכמה כיוונים עם קצת עין טובה והסתכלות כללית על דבריה.

פשוט חבל.

בכלל לא הרגשתי שאת מטיפה מוסר או מתנשאת, להפך!! 

הרגשתי שזה באמת מאכפתיות, ולדעתי את צודקת...

פשוט העלית תהיות מה קורה עם אנשים ואם הם באמת רוצים להתחתן... והתהיות האלה נכונות.

אז כתבתי לך לדוגמא את המצב שלי שתדעי שלפעמים זה ממש מורכב. 

אני מקווה שעכשיו אני מובן (שיאללה אני באמת מתחיל להתייאש מיכולת הניסוח שלי בכתב)

רק סתם הרגשתי צורך לשתף, אולי הידע הזה איכשהו יעזור למצוא פיתרון 

הכל טוב

כמו שאמרו בכל מיני צורות זה צריך לבוא ממקום לא שיפוטי ואז קל יותר לקבל. הדברים לא פשוטים בכלל.

אני מאוד מעריכה אנשים נשואים שמקדישים זמן שבטוח אין להם כדי לבנות בתים בישראל וכל מי שניסה פעם לשדך יודע כמה העבודה הזאת יכולה להיות מפרכת ודורשת סבלנות אין קץ לכל ה"שריטות" של כל אחד. כל הכבוד לך!

אני חושבת שמה שחשוב זה להקים בית שיהיה בו טוב ושיחזיק לאורך ימים ושנים עד 120 בע"ה בשמחה.

המטרה היא לא לסמן וי על משבצת החתונה ואז להסתכן באומללות כל החיים או אומללות זמנית ואח"כ ח"ו פירוק חבילה וכל ההשלכות הנלוות לזה.

כל אחד מאיתנו זקוק שהדברים החשובים לו באמת יתקיימו. כל אחד מאיתנו צריך לעשות עבודה כדי להבחין מה מהותי והכרחי ומה לא .

הבאת למעלה שאת ויתרת למשל על גיל ועדה ,אני יכולה לומר לך שאני מכירה אנשים שהתגרשו בגלל הדברים האלה בדיוק..לפערי גיל ועדה לפעמים יכולות להיות השלכות שלא כל אחד יודע להסתדר איתם ומי שלא- לא צריך לכפות על עצמו דברים כאלה וכנ"ל בשאר הדברים.

כל אחד צריך להכיר את עצמו ולמצוא מה שמתאים לו מתוך הכרת היכולות ,הרצונות והשאיפות שלו,

התוצאה בסוף חייבת להיות ששמחים בבחירה אחרת אין טעם לאמלל את עצמינו ומי שבחרנו.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.