אולי זה רק אני,

אני מכיר תופעה של נשואים שלא רגישים ושופטים את זה אני מכיר.

לא רואה צורך בשמו"סים. אם הוא לא רוצה באמת להתחתן, תעזוב אותו הוא ילד בוגר.

אם אתה מזהה את התסביך שהוא נקלע אליו - יאללה תנסה לעזור.

אני בתור פרט שומע את זה.

לא מבין מה עוזר לאנשים להגיד לאנשים שהם לא רוצים להתחתן.

זאת פשוט אמירה שקשה לי איתה. שאני אקבע למישהו מה הוא רוצה ומה לא.

זאת האמירה היחידה שהייתה קשה לי.

אני לא מבין מה נכון בה. אני לא מבין איך היא עוזרת.

אתה לא רוצה להתחתן - זה רוח הקודש, נבואה?

משהו יודע רצונות של אנשים?

אני לא רוצה להגיד שום דבר!!! מלבד האמירה הבאה:

קשה לי האמירה "אתה לא רוצה מספיק להתחתן" - לא משנה כלפי מי היא מופנת. זה הכל.

א' כי אפשר לדעת רצון פנימי של אף אחד.

ב' כי זאת שגיאה, הרצון להתחתן הוא גדול מהבנאדם

ג' תתייחס לצדדים החיוביים של האדם ומשם תוציא אותו.

ד' זה לא קשור בכלל לאם רוצה או לא רוצה. גם אדם שמאוד רוצה להתחתן יכול לשים את הדגש על הפוזות החיצוניות שאחרי החתונה לא מעניינות אף אחד.

לכן אני לא רואה צורך השיח הכללי יהיה כזה של הטפה.

יש כאלה שונים ממני, שלא חושבים ככה.

בהצלחה לכולם, חוזר מדברי. מה שבא לכם.

יש אנשים שזה עוזר להם לא אתכחש.

ברגע שמטיפים לבנאדם זה סוגר אותו, לא משנה אם זה מאחורי מקלדת או פנים אל פנים.

אבל להתעצבן על שמוסים אני מרשה לעצמי בפורם חחח זאת בודאי טעות (ברצינות)

תתן להם שמוס שלא כדאי לכעוס חחח מסמין אותך לפתוח אחד כזה

הזאת מאלאדין

נפתח קרב שמוסים, נראה מי ינצח.

לפני ש @ברוקולי תסגור אותו חח

(מראש התגובה לא היתה רצינית)

ולא אני מחליט מה מותר פה.. יש פה מנהלים. כל אחד שיעשה מה שבא לו.

מה שנשמע הטפה זה הטפה, מה שלא זה לא.

סומך על האינטואציה שלך.

רצית להתחתן פחות?

למה זה קשור? פשוט לא ידעת לשים לב מה העיקר, זה לא אומר שפחות רצית להתחתן.

היא בסה"כ כתבה את דעתה בצורה מנומסת.

(ימ"ל וחסדי כן הביעו "אהדה")

ספציפית בנושא הזה אני מהלא כ"כ מתלהבים כי אני מסתכלת על עצמי...

אבל אני ממש לא אוהבת שמשתיקים כל פותח שרשור שכותב בצורה שהיא לגמרי סבבה ולגיטימית

אם האדם לרגע מצליח לרגע לצאת מעצמו וממצבו האישי..

אני חושבת שאנחנו אנשים בוגרים וצריך לדעת לא לתת לכל דבר להכנס אלינו, ולא צריך להפגע מכל פותח שרשור בגלל שהוא לא קלע בדיוק להלכי הנפש שלי בזמן נתון..

רגישות היתר, בדגש על יתר, מוציאה חשק לכתוב כאן.

מדהים שאת חוזרת לאותה נקודה ועושה שוב את אותה טעות.

יש כאן שרשורי ענק, על "האם לפסול על..." ו"מה לעשות עם...." ו"האם כדאי ...."

ואת באה, ממרומי נישואייך, ומסבירה שכולנו דור דפוק ולכן אנחנו לא נשואים. קצת כי אנחנו דפוקים, קצת מעוותים, וקצת לא רוצים בכלל להתחתן.

אם מצחיק אותך שלמישהו מפריע שם מסוים, אז תצחקי בשקט בצד, ואחר כך תחזרי לשיחה עם פרצוף רציני, ואל תצחקי עליו לפני כולם כאן בפורום - כן, זה מה שעשית. ואם זה מפריע לו, אז מפריע לו. תשלחי אותו למישהו שמבין אותו ומסוגל לראות את נקודת המבט שללו, זאת הדרך היחידה להתקדם לקראת שינוי. מפריע לך שמבקשים תמונה? היה כאן שרשור על זה לא מזמן. מוזמנת להעיר שם. או, כן, להאיר. חלילה, את לא מעירה. רק ביקורת בונה.

ולא כיף לקבל ביקורת מאדם זר. או עשרות קוראים כאן, שכולם שומעים אותך לועגת להם ומסבירה כמה הם דפוקים. כדי להוכיח, צריך קודם להראות שאת אוהבת. רק אחרי שהראית שאכפת לך ממני - וממני אישית - אהיה מוכן לשמוע ממך ביקורת.

והרבה אנשים פה לא פחות מוצלחים וטובים ועובדים נכון, לא פחות מ"חבר של בעלך". הוא עושה את הטעויות שלו, ואנחנו את הטעויות שלנו. אבל תכבדי אותנו, ונכבד אותך

בטח שהיא באה לפגוע. היא באה לומר דברים פוגעים בלי לחשוב על המשמעות שלהם.

היא אולי לא רצתה לפגוע, ואני בטוח שיש לה כוונות טובות (אולי מסוג "טוב לך מדי בתור רווק אז נעליב אותך ותתחתן")

אני נפגעתי (כן, נפגעתי. מותר לי. אתה לא יכול לשלול ממני את הזכות הבסיסית הזאת), מותר לי להגיב. אתה חושב אחרת? מותר לך. תגיב אחרת

עדה זה עניין סופר-חשוב מבחינת ההקשר הדתי (מלודיה, קהילה, ליטורגיקה, מנהגים, נוהג, תוכן ואפילו הלכה).
מובן שאם אין עניין בשימור מורשת קהילתית אז חשיבותו של ההקשר לעיל פחותה לאין שיעור, אבל נשאלת השאלה האם כבר הגיע הזמן לוותר בנקודה כל כך קרדינלית בחיים הדתיים (ועל אחת כמה וכמה למשל בהקשרים מסורתיים כגון ביתא ישראל מול אשכנז או פולין חסידית מול תימן).

בדיוק מהיום כמו מה שהגבת עליו:
 

מה שחשוב זה זוגיות. - לקראת ניסויים בזוגיות

ככה שהנה לך שאני האחרון שבעד להתפלסף.

אני כן מציע חשיבה בכל עניין.

ואני שם דגש ממשי על העניין שהעליתי כאן.

העדות, הקהילתיות והמסורת נדרסות תחת רגלי ממסד שאין בו כל אמפתיה כלפיהן, ושמייצר להן אלטרנטיבות מסונתזות ("ישיבות", "קו", "דרך" וכדומה, שעושים מכל בני אדם שבלונות).

דוגמא:

חפשי ברשת "ראש ישיבת ההסדר בשדרות רוב ספרדי לא אומר שהישיבה ספרדית"

אצלי זה לא שאין רצון לקשר זוגי.. אני מת לאהבה! לאהוב בעיקר.

אבל אנשים שגדלתי בקירבתם גרמו לי לקצת חוסר ביטחון וכל הזמן חשש לאכזב את מי שמולי,

ובנוסף חשש מלאכזב את עצמי.  זה פחדים משתקים לפעמים - במיוחד כשמדובר בקשר כזה מחייב.

כך שכמה שאני חולם על איך אני משמח את אישתי בכל אפשרות - וזה באמת מהלב ,אני אוהב לשמח אנשים.

הפחד שהצד השני לא יקבל אותי פשוט משתק.  

אז הנה תשובה לתהיות שלך, לפחות לגבי אדם אחד בעולם.

לפעמים יש מראה שלא מתחברים בשום אופן - מה לעשות.

אני אוהב לשמוע דברי מוסר, והיא כתבה דברים מאד יפים ונכונים,

ותכלס גם אני לפעמים מוצא את עצמי בורר -אבל מסיבה אחרת. 

אז אולי יש עוד כאלה

ובגדול אני מאמין שיש עוד כאלה שלאו דווקא בוררים מתוך גאווה אלא מתוך חשש ומעדיפים לדחות מאשר לנסות

סתם רציתי שתדע, יש הרבה שבאמת רוצים אבל החשש גובר. 

והכל יהיה בסדר

לדוגמא תספרי את הסיפור האישי שלך ונלמד ממנו. זה הכי טוב לענ"ד

וכדאי שתרחיבי - מה עובר לאנשים בראש שהם פוסלים על דברים לא קריטים?

מה הם צריכים לשנות בראש?

שאנשים פשוט ילמדו לדון לכף זכות ולא להתנפל על כל משהו שמישהו כותב,

שאפשר לקחת לכמה כיוונים עם קצת עין טובה והסתכלות כללית על דבריה.

פשוט חבל.

בכלל לא הרגשתי שאת מטיפה מוסר או מתנשאת, להפך!! 

הרגשתי שזה באמת מאכפתיות, ולדעתי את צודקת...

פשוט העלית תהיות מה קורה עם אנשים ואם הם באמת רוצים להתחתן... והתהיות האלה נכונות.

אז כתבתי לך לדוגמא את המצב שלי שתדעי שלפעמים זה ממש מורכב. 

אני מקווה שעכשיו אני מובן (שיאללה אני באמת מתחיל להתייאש מיכולת הניסוח שלי בכתב)

רק סתם הרגשתי צורך לשתף, אולי הידע הזה איכשהו יעזור למצוא פיתרון 

הכל טוב

כמו שאמרו בכל מיני צורות זה צריך לבוא ממקום לא שיפוטי ואז קל יותר לקבל. הדברים לא פשוטים בכלל.

אני מאוד מעריכה אנשים נשואים שמקדישים זמן שבטוח אין להם כדי לבנות בתים בישראל וכל מי שניסה פעם לשדך יודע כמה העבודה הזאת יכולה להיות מפרכת ודורשת סבלנות אין קץ לכל ה"שריטות" של כל אחד. כל הכבוד לך!

אני חושבת שמה שחשוב זה להקים בית שיהיה בו טוב ושיחזיק לאורך ימים ושנים עד 120 בע"ה בשמחה.

המטרה היא לא לסמן וי על משבצת החתונה ואז להסתכן באומללות כל החיים או אומללות זמנית ואח"כ ח"ו פירוק חבילה וכל ההשלכות הנלוות לזה.

כל אחד מאיתנו זקוק שהדברים החשובים לו באמת יתקיימו. כל אחד מאיתנו צריך לעשות עבודה כדי להבחין מה מהותי והכרחי ומה לא .

הבאת למעלה שאת ויתרת למשל על גיל ועדה ,אני יכולה לומר לך שאני מכירה אנשים שהתגרשו בגלל הדברים האלה בדיוק..לפערי גיל ועדה לפעמים יכולות להיות השלכות שלא כל אחד יודע להסתדר איתם ומי שלא- לא צריך לכפות על עצמו דברים כאלה וכנ"ל בשאר הדברים.

כל אחד צריך להכיר את עצמו ולמצוא מה שמתאים לו מתוך הכרת היכולות ,הרצונות והשאיפות שלו,

התוצאה בסוף חייבת להיות ששמחים בבחירה אחרת אין טעם לאמלל את עצמינו ומי שבחרנו.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.