כ"ט באדר תש"פ 18:32

אחרי שהשאלה הקודמת לא כל כך רלוונטית, אני מקווה שגם זו תהיה לא רלוונטית ומסיבות אחרות.

אשמח לשמוע גם מנשואים, אבל גם מאלה שבדרך....

 

יצאתי עם לא מעט בחורים. אף פעם לא הרגשתי שזה זה. אני לא יודעת מה זאת ההרגשה הזאת. מכירה סיפורים על אנשים שנפגשו פעם פעמיים וידעו שזה זה. לא רואה את זה קורה לי.

רוב הפעמים, את נפגשת פעם-פעמיים-שלוש, ונפרדים. אז זה די פשוט, כשרואים שזה בכלל לא בכיוון שמחפשים. כשזה עובר את השלוש פגישות, אצלי בדרך כלל הדברים הם פרווה. לא טוב מידי ולא רע מידי.

 

 

וכאן אני שואלת, איך אני יודעת שהאדם שמולי הוא זה שארצה להזדקן איתו?

זה שיהיה החבר שלי?

זה שיצחיק אותי ויצחק ממני?

זה שאכעס ואתעצבן עליו?

זה שארצה לקבל ממנו ביקורת?

זה שיקבל איתי החלטות על חינוך ילדינו?

זה שאפשר לסמוך עליו בכל דבר ועניין?

זה שאוכל לנהל איתו משק בית?

זה שנגדל ונצמח יחד?

זה שתמיד יאהב אותי, ואני אותו?

זה שיהיה שותף לחיי אישות?

זה שארצה לבלות איתו עוד ועוד?

ואני יכולה להמשיך עוד ועוד....

 

אני יודעת שחז"ל אומרים שבשלושה דברים האדם ניכר, בכוסו, בכיסו ובכעסו. רוב הדייטים הם דייט ספסל, ואני לא מצליחה לענות על שאלות כאלה. אז כן, היו מקרים שעשינו דברים ביחד, אבל עדיין קשה לי להכיר את האדם מולי. הרי גם אני עמוקה ומורכבת, וכמה מצליחים לתפוס מזה? איך אני יכולה לדעת שהוא קשה לכעוס ונוח לרצות? אם אני משווה את זה לחברות שרכשתי במהלך חיי, זה תהליך שנבנה לאורך זמן, כאשר נפגשים במצבים שונים של החיים. אז גם יצא לי להסתובב במוזיאונים, לטייל, לשחק משחקים – אבל אני עדיין לא מרגישה שזה נותן לי איזושהי תמונה רחבה. אני יודעת שיש גישה של ליצור מצבי קיצון בכוונה, אבל אני פחות בקטע.

 

אני מאמינה שיש יותר מאדם אחד שיוכל לענות על קריטריונים כאלה.

עד עכשיו, הקשרים הארוכים יותר שהיו לי היו יותר מכוח האינרציה, ולא הצלחתי סיבה טובה להגיד למה לא, אבל גם לא למצוא תשובות לסוג השאלות שהצגתי כאן.

 

איפה מוצאים את התשובות לשאלות האלה?

כ"ט באדר תש"פ 18:35
פשוט לא נפגשת עם האחד שלך.
אני יודעת שזה נשמע בנאלי אבל זה פשוט ככה.

ואז מדייט ספספל תעברו לדייטים מתקדמים שתוכלי לראות את ההתנהגות האמיתית שלו.
ממליצה לא לוותר על השלב הזה!!
כ"ט באדר תש"פ 21:05

מזדהה עם כל מילה.. 

מקווה שבקרוב תופתעי לטובה ותצליחי לענות לעצמך בחיוב על כל השאלות..

 

בעזרת ה' בקרוב תבשרי בשורות טובות!

א' בניסן תש"פ 09:52
לדעתי, צריך לבדוק שהעיקר קיים ולבדוק שמוכנים לעבוד קשה (וכיף!) בהמשך.
לא חושב שאפילו מגורים ביחד (לקחתי לקצה) יתנו תמונה ודאית, שהרי רבים שהתחתנו אחרי השלב הזה מתגרשים.
איך יודעים? מבררים אצל אנשים שאת יכולה לחסוך עליהם וסומכים על הקב"ה. הזוי? אולי, אבל זה מה יש.
ובכל זאת - יש לך לב. כדאי לנסות לטהר אותו להקשיב לו (חדר שקט ונחת מומלץ, כשלא רעבים ויש מוזיקה רגועה אם זה עוזר לך), ומתוך נחת להבין מה הוא אומר לי.


(היה נראה לי מיותר לומר שצריך להגיע לשיחות עומק, פתיחות, היחשפות ותיאום ציפיות, ולו כדי לחוות איך אתם מתמודדים עם הפערים שוודאי יש ביניכם).

בקיצור - אין ודאות, יש בסיס עבודה ולב.
בקרוב ממש אמן!
א' בניסן תש"פ 09:58
עבר עריכה על ידי חדשכאן בתאריך ב' בניסן תש"פ 10:03
קודם כל השאלה הזו חשובה. חשוב לשאול אותה כי היא מהווה מקפצה להבנה לקראת מה הולכים בכל התהליך הזה. מה חשוב לנו? מה באמת אנחנו מחפשים? למה אנחנו מחפשים? מה אנחנו רוצים למצוא?
השאלות האלה מכוונות אל הסוף והמטרה של כל התהליך. את כבר צעד אחד קרוב יותר

בעקבות השאלות האלה, אני חושב, אמורה לבוא הבנה שיש כאן תהליך שיש בו לא מעט השתדלות ועשיה, אולי אפילו יצירה. שום דבר כאן לא ינחת מהשמים. הולכים לקראת המטרה עם הבנה שצריך לאפשר, צריך לעזור לזה לקרות. (וחשוב שזה יקרה בגלל התשובות של השאלות למעלה..)

התהליך והיצירה הם בין היתר מה שכתבת כמו דייטים מגוונים יותר (ולא רק דייטי ספסל). אני חושב אבל שעיקר התהליך הוא השינוי הפנימי, התפיסתי. ההבנה שצריך לפעול כדי להגיע למטרה תוליד ממילא רצון ומחשבה כיצד לאפשר את זה. זה יוכל להתבטא לדוג', בחיצוניות, בהבנה שיש צורך לעשות דברים יותר מעניינים וכיפיים מדייטי ספסל.
אני חושב שבנוסף צריכה להיות הבנה לאפשר בניה ריגשית. לא ללחוץ את הדברים, לא להכריח. כן לרצות להתקדם, כן לדחוף לפעמים אם צריך. אבל הכל מתוך הבנה שהדברים לוקחים זמן, דורשים תשומת לב והמון המון סבלנות.
הבנה כזו מולידה, לדעתי, טבעיות בבניה של הקשר. הטיבעיות הזו חשובה כ"כ כי היא מאפשרת לחוש קצת קצת קצת מה"אמת", מה"חיים האמיתיים". הזרימה והטבעיות יולידו ממילא קשר מגוון מלא ברבדים שונים צורות שונות. זה יוליד ביטחון בקשר. ביטחון שנובע מהכרה של מכלול, הכרה של אישיות.

כן, אני מאמין שבסוף זה סוג של קפיצה למים. סוג של לקיחת סיכונים והפגישות שלפני ולקראת הן הביטחונות לסיכון הזה. בתהליך בריא, נכון מודע ומרגיש, חושב שהביטחונות יכולים להיות ברמה גבוהה. (צריך לזכור שבכל זאת אנשים מצליחים, אנחנו לא ממציאים את הגלגל )

לדעתי הדייטים הראשונים ממש נועדו לברר היתכנות, לברר רצון לבניית קשר. (אולי יש כאלה שצריכים יותר) לטעמי עד דייט שלישי כבר ניתן לברר את זה. משם והלאה (לא להתקע דווקא על דייט שלישי..), אחרי ההבנה שיש רצון והיתכנות, החשיבה צריכה להיות ממוקדת ביצירה ובנתינת מקום. הבירור יעשה ממילא תוך כדי אבל חשוב שהוא יבוא בטיבעיות, בגישוש פחות מודע. כמו שיש בתחילת קשר עם חברות.. בדייטים הבאים אמור להיות רצון להכיר יותר, להתקרב יותר, פחות לבחון שוב ושוב "האם זה זה" - ה"זה" הוא מה שיווצר, שיתאפשר, שיהיה. בראש כזה יבוא הגיוון והכרת המכלול של האדם שממול, דבר שיוביל בסופו של דבר לביטחון בקשר, ביטחון לקשור את החיים באדם הזה
אני לא אומר שבהמשך התהליך לא דרושה חשיבה. ח"ו. חשוב לברר, חשוב לבחון, חשוב להרגיש. אך כל זה מתוך רצון להתקדם, ללכת אל, בשאיפה לסיים את התהליך (הראשוני..) יחד. במצב כזה בניית הקשר היא טיבעית ויציבה, והשכל 'מאחור' מבקר ובוחן שהבניה נכונה. התעסקות בסימון של ✅, של חלוקת ציונים, מפריעה. מפריעה לטיבעיות ומפריעה לביטחון. התעסקות בחלוקת ציונים מעמידה במקום שצורך ציון מפסיק גבוה שהוא בעצם אינו ידוע, דבר שמכניס ללופ אין סופי.. פחות לחפש לחלק ציונים, יותר לשמוח בגילוי של התכונות האלה בדיעבד.

ובסוף, כשהלב פתוח, התהליך יקרה, האסימון יפול, ההבנה תגיע, הלב ירגיש, הרצון יבוא. וזה מקסים! הפתעה מתוקה..

(מקווה שנגעתי בכל הנק'..)
@WHO
א' בניסן תש"פ 10:55

אפשר למצוא את המכנה המשותף בין כל קשר לבין קשר זוגי.

יש שנתי חברות טובות שמשתפות אחת את השנייה בכל הסודות ובכל הדברים הכי אישיים שלהם והם מבלות ונהנות ביחד הרבה... אבל רגע, איך הקשר שלהם נוצר? בפעם הראשונה שהם פגשו אחת את השנייה הם לא התלהבו עד הגג והם לא בנו בניינים על איך הקשר שלהם יראה. הואפ שוט נוצר מאליו, עם הזמן ביחד ועם הזרימה והתיאום של שניהם.

ככה גם קשר זוגי. ההרגשה הנפשית בחיבור לאדם יוצרת ודאות רגשית שאכן זה זה. 

יש אמירה יפה של הרב שרלו שהוא אומר שלבחור להתחתן עם מישהו זה להחליט לעשות איתו מסע בדרך ללא נודע.

 

אל תקחי יותר מדי ברצינות אמירות כמו 'כבר מההתחלה ידעתי שזה זה רוב הסיכויים בדר"כ שזה לא יקרה, גם אם זה קורה זה בכלל לא מבטל את כל העבודה של התיאום המשותף באמצע.

 

ברגע שבנאדם חי את העתיד (איך הבית שלי יראה וכולי) קשה לו להיות בדייט עם הבנאדם שמולו. הוא לא פוגש את האדם שמולו. ברגע שחיים את ההווה, חיים את הרגע, אז יש אפשרות להחשף לאדם שמולך.

 

הזכרת 'מקרי קיצון' כדי לדעת להבחין איזה בנאדם יש מולך. זה נכוןן במאה אחוז. אבל המקרה קיצון הכי גדול זה הניואנסים שיש בדיבור ובמעשים של הבנאדם שמולך..

בהצלחה רבה!

א' בניסן תש"פ 13:09

מסכימה. אם אתקע על אי בודד עם (כמעט) כל מי שיצאתי איתו, אני מניחה שאתמודד.

ברור לי שקשר זה משהו שהולך ומתפתח ומעמיק ומעצים וכו'.

ברור לי שאף אחד לא יכול לערוב לי שהמסע הזה יהיה מוצלח. 

אבל לא ברור לי איך יודעים שזה זה, זה השותף שלי.

 

אשמח לתובנות...

א' בניסן תש"פ 13:36
יש לזה גישות כמובן..
הגישה שלי היא שאין "זה". אין מישהו ספציפי שאת מחפשת, את זה תשאירי לחשבונות שמים לסדר. את מחפשת היתכנות. מחפשת בחור שמספיק טוב לך ונכון לך כדי להמשיך איתו את המסע בביטחון ובכיף. החשבון האם הוא "זה" ומה הוא שונה מאחרים לא רלוונטי. מה הוא והאם הוא מתאים זה מה שרלוונטי.
א' בניסן תש"פ 13:41
חווית פעם חוויה של געגוע, התאמה, רצון, חיבה?

יכול להיות שלא פגשת אותו, ויכול להיות שמשהו חוסם.

קשר מוכוון חתונה של כמה חודשים כשמקפידים על איסור נגיעה יוצר 'מצב קיצון', כהגדרתך, מעצם טבעו. מתאפשרת הרבה הבנה, אם העולמות הפנימיים נפתחים בצורה בריאה.

השאלות לרוב הן:
- טוב לכם יחד?
- מה את מרגישה כשאת חושבת עליו?
- מתגעגעת אליו, מה קורה כשהוא מתקשר?
- רואה את עצמך איתו בשנה הקרובה?
- מוכנה לסמוך עליו בעיניים עצומות?
- מרגישה התאמה ברצונות, צורת החשיבה, רגשית ופיזית?
- את מוכנה לעבור איתו קשיים, להיות שם ולתמוך במשבר שח"ו לא יפקוד אותו?

ומסכים עם @חדשכאן, יש הרגשה של 'זה שלי', אבל לגמרי החיפוש הוא אחר בסיס, אפשרות לעבוד יחד והקשבה ללב. אם הלב מתנגד - לא להתחתן (כמובן אפשר להבין מאיפה זה מגיע ולטפל, אבל לא עד אז).

המון הצלחה ומקווה שתבשרי טוב במהרה!
א' בניסן תש"פ 14:07


לקפוץ למים ולצאת מהאנונימיות לגמרי זה צעד מרגש

אז יש כרטיס אישי חדש, ועכשיו יש פרטים גם כאן 😊

יעל זק"ש

יועצת זוגית משפחתית ואישית,

מדריכה לחיי אישות ומדריכת כלות

ליצירת קשר: 0542-331193

[email protected]

יעל זק"ש - האגודה הישראלית לייעוץ זוגי ומשפחתי

ג' בניסן תש"פ 23:35

לא חוויתי, וזו הסיבה שהם הסתיימו. והיו כמה קשרים בהם הרגשתי שהצד השני 'מעריץ' אותי, אבל זה לא היה הדדי, אז הפסקתי.

 

השאלות שכתבת הם שאלות חשובות מאוד.

הבעייה היא, שברוב הפעמים אני מרגישה שעומד מולי אדם זר. לא רע לי איתו, אבל גם לא יותר מידי טוב. פרווה כזה. אין לי סיבה יותר מידי טובה להיפרד, אבל גם לא סיבה יותר מידי טובה להמשיך.

 

אז איך יודעים אם לא הרגשתי את הרצון והגעגוע וכו' כי לא פגשתי את האדם עם בסיס ההיתכנות, או שאולי משהו בי צורך טיפול?

 

@חדשכאן, לא התכוונתי שיש 'זה' ספציפי, אלא מיהו זה שרלוונטי.

א' בניסן תש"פ 21:56
עבר עריכה על ידי אנונימי פלוס בתאריך א' בניסן תש"פ 22:29

מישהו שהוא "הזה".

 

אבל מי אמר שחייבים לחשוב כך? אולי יכולים להיות כמה כאלה שהם מתאימים לך ותוכם יהיה אחד?

אם כיף לך לשתף אותו במה שעובר עובר עליך, אם את סומכת על השיקול דעת ששלו, אם את מעריכה אותו, אם אתם נהנים להיות ביחד - למה שזה לא יהיה זה?

 

חבר פעם אמר לי לאחר הרהורים בנושא שהתכל'ס שאתה רואה בשידוכין בסוף זה אם טוב לך איתו ואם אתה רואה אותו/ה אמא/אבא לילדים שלך. גם אם עדיין לא החלפתי טיטולים ואני לא יודע מה זה להיות אבא עדיין יש אינטואציה בסיסית הוא אדם טוב ואחראי, הוא יוכל להיות אבא טוב. את סומכת על האינטואציה שלך? (גם אם היא עדיין לא נבואית..)

 

נ.ב

 

הדימוי של לצאת למסע ללא נודע יכול להיות משהו מאוד אופטימי. לעומת הדימוי של להתקע באי בודד שהוא פסימי בהכרח.

א' בניסן תש"פ 14:06


לקפוץ למים ולצאת מהאנונימיות לגמרי זה צעד מרגש

אז יש כרטיס אישי חדש, ועכשיו יש פרטים גם כאן 😊

יעל זק"ש

יועצת זוגית משפחתית ואישית,

מדריכה לחיי אישות ומדריכת כלות

ליצירת קשר: 0542-331193

[email protected]

יעל זק"ש - האגודה הישראלית לייעוץ זוגי ומשפחתי

א' בניסן תש"פ 14:04

אם לא מצליחים אחרי כמה פגישות בודדות לדעת - אז לא להחליט עדיין!

אלא להמשיך להיפגש,

לתת לזמן לעשות את שלו

 

עד שתגיעי למצב ש*תדעי* ותרגישי שעם האדם *הזה* את רוצה לבלות את שארית חייך.

לקפוץ למים ולצאת מהאנונימיות לגמרי זה צעד מרגש

אז יש כרטיס אישי חדש, ועכשיו יש פרטים גם כאן 😊

יעל זק"ש

יועצת זוגית משפחתית ואישית,

מדריכה לחיי אישות ומדריכת כלות

ליצירת קשר: 0542-331193

[email protected]

יעל זק"ש - האגודה הישראלית לייעוץ זוגי ומשפחתי

ג' בניסן תש"פ 22:46

 

בהצלחה!

ד' בניסן תש"פ 00:12

אפילו כתבת שרוב הקשרים שלך קצרים מאד

עד כמה את באה עם השאלה הזו לדייט?

אור אלון ממש מתייחס לזה בספר שלו - ממליצה לך לקרוא

עד כמה השאלה אם זה זה ואם איתו אני אחיה לתמיד

ועם החסרון הזה או האף הזה או השם הזה אני אחיה כל חיי?

 

איך את באה לדייטים?

עד כמה בכיף מ 1-10?

עד כמה כדי לדבר , להנות, להעביר ערב בטוב ולהכיר מישהו ?

 

כל התשובות לשאלות שלך נבנות לאט לאט

 

אף זוג לא קיבל סמס מלמעלה שאמר לו, זה זה. תהיו רגועים.

 

מה כן קרה? 

הם הצליחו לאט לאט לבנות קשר, להיפתח, לדבר על חולשות ולהיות הכי טבעיים

הם זכו להקשבה, הכלה, עניין

הם הרגישו שאיתו הזמן עובר בכיף

ושלדבר איתו זה מדהים (רוב הזמן, יש מידי פעם שפחות כיף)

הם ידעו שיש לצידם אדם שיעבוד על המידות שלו ויש לו מטרות דומות בחייו

 

ועוד הרבה הרבה דברים קטנים

שיחד מצטרפים לחווייה שזה זה

 

ממה שכתבת יש סיכוי ענק שיש לך דפוס 

שמחפש את הקליק מההתחלה

ואם אין אותו את פשוט עוזבת.

 

לא כולם זוכים לקליק בהתחלה

יש הרבה צורות של קשר שנבנה

תהיי פתוחה לעוד הרבה אופציות

שמתחילות ב 2-3 דייטים ראשונים שרק נחמד בקושי

 

 

פנינה פרייליך כלה בקלות
מאמנת אישית מרווקות לחתונה
 

לחצי לקבלת מדריך 7 הצעדים לדייט ראשון אפקטיבי
 

ד' בניסן תש"פ 04:09

הגישה שלי זה חיבור.

אני מאמינה שאדם מתנהג בצורה מסוימת עם אדם מסוים.

מאמינה באנטרקציה שנוצרת מתוך חיבור של שני אנשים.

כלומר עם x אני יכולה להרגיש שיעמום. אבל מישהי אחרת תחשוב שהוא אדם מרתק

אז מי הוא? אדם מעניין או משעמם? תלוי עם מי הוא נפגש.

 

לy אני יכולה להרגיש כיף וצחוקים. אבל מישהי אחרת תחשוב שההומור שלו על גבול המעצבן.

אז הוא אדם מצחיק או לא?.. תלוי.

 

וכך הלאה.

יש אנשים שירגיזו אותך ולא כזה יהיה לך נעים בחברתם, ואותם אנשים ממש לא ירגיזו אנשים אחרים.

 

חפשי חיבור. 

חפשי קשר שכיף לך ונעים לך בו. שאת רוצה ממנו עוד. שיש לך ביטחון שיכול להיבנות כאן משהו.

אנחנו לא באמת בודקים דברים טכניים בקשר. זאת לדעתי לפחות. 

גם את החברים שלנו, לא "בדקנו" אם הם טובים בקשר חברתי. פשוט זרמנו וראינו אם טוב לנו.

ברור שבתת מודע קורים דברים. התת מודע אולי יידע יותר להסביר למה עם אחד זה הצליח ועם השני פחות.

 

כן רק אומר שחינוך ילדים והקמת בית- זה דברים שכן בודקים בשכל ועל הנייר כמו שאומרים. כי זה השקפה ומטרות.

אבל כל השאר כמו שרשמת ברגש, במשיכה, חברות, זרימה, כיף.- זה הרגשות. את זה את יכולה להרגיש.

 

מבינה אותך שזה קצת מלחיץ שלא חווית משהו דומה לזה עד עכשיו. 

אבל טוב אולי צריך לבדוק אם יש חסימה או משהו.

זה כבר נושא אחר....

 

אגב לפעמים מרגישים חלק מהדברים. נגיד אפשר להרגיש כיף אבל לא רגש. או להרגיש חיבה ממש חזקה אבל הקשר מעיק.

אז תבדקי אולי חווית חלק מהדברים שחשובים בקשר. 

כאילו, אני לא מאמינה (לא יודעת עם כמה נפגשת) שעם אף אחד לא היה לך לא כיף לא חיבה לא משיכה לא לא לא..

חייב להיות משהו, לא?

 

פורום עבודת ה

באחדות ישראל נביא את הגאולה

כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי  הנשמה היהודית

 


ד' בניסן תש"פ 08:19
איזה קשרים היו יותר נעימים ומוצלחים עד עכשיו?

איזה פחות?

מה היה החלק המוצלח או הפחות מוצלח בכל טחד מהם?

איזה סגנון אנשים באופן כללי יותר נעים לך להיות לידם? במשפחה חברים וכו. גם כאן- להבין למה.

ברגע שאתה יודע מה החלום שלך ומה טוב לך-כשהוא מגיע אתה יותר יודע לקפוץ עליו ולזהות בהתחלה או לפחות בהמשך

לקבוצת ווטסאפ שקטה שעוזרת לגברים להתחתן בקלות:

הדרך השקטה לחתונה שלך

לקבוצת שדכנים נהנים ומחתנים 

 

אולי יעניין אותך