לא נראה לי שזה כשרות כי היא הציעה מקום מהדרין וגם זה לא שהוא הציע משהו אחר פשוט אמר בהחלטיות שככה
צניעות..אולי אבל לא יודעת בפארק יש לא פחות אי צניעות (כי גם אנשים עושים שם ספורט ומתלבשים בהתאם)
הסתפקות במועט - איך זה קשור לפגישה ?

אה יפה.
אין אפשרות לשאול אותו זה יהיה מפדח גם חחחח

וקיים באמת אידיאל כזה ? זה משהו נפוץ ?
והאם זה שהוא "כופה" עליה את האידיאל הזה אומר שהוא לא מתחשב או עלול לכפות דברים נוספים בהמשך וכדו' ?

תשמעי הרבה פעמים מתחילים פה שאלות או סיפורים בתור "חברה סיפרה/שאלה" או "שמעתי פעם ש" וכדו'.. אבל בבאמת זה לא ככה..
חוץ מזה אם אני רוצה ללמוד מזה ולהחכים / לענות לה על השאלה מה הבעיה?

אבל זה נשמע לי כמו שימוש לא מדויק במילה 'אידאל'.

הוא בטח מתכוון לומר שהוא לא מתחבר לרעיון של ללכת לבתי קפה, ושזה מסיבות מהותיות (ולא, נגיד, כי הוא קמצן.)

אני אישית מאד מבין אותו, למרות שאני יחסית אחד זורם, ופחות הייתי מתעקש על דבר כזה, ואפילו לא הייתי מתאמץ יותר מדי כדי למנוע. אבל מצדי נראה לי שכמעט מעולם לא הצעתי בית קפה. 

אבל אני בהחלט יכול להרגיש הזדהות עם מי שמרגיש צורך להגיד שהוא לא בעניין...

(אני, כמו רוב משפחתי, כמעט מעולם לא אכלתי במסעדה/בית קפה/פיצרייה. עם ההתבגרות שלי זה התרכך קצת, בין השאר בגלל חברים.

זה ענין של סגנון, שהרבה פעמים הוא מושרש עמוק. כמו נגיד לגור בישוב או בעיר, ובהקצנה- זה קצת כמו לטוס לחו"ל, אם נניח בצד את השאלה ההלכתית- יש אנשים שפשוט לא מבינים מה רע לאנשים שהם הולכים למקומות האלה.

יש גם את השיקול של לא לאכול ברחוב...

אולי יש עוד אפשרויות... סתם מעלה...)

אלא פשוט יכול להיות שהבחור רצה מקום שקט ולא רועש כמו בית קפה זה סיבה אחת

סיבה שניה לא ירגיש לו בנוח שהוא יושב בבית קפה עם בחורה שהוא לא מכיר פגישה ראשונה הוא אולי היה צריך מקום יותר סטרלי  

הסיבה השלישי הוא לא בדיוק יכול לדעת  מי תבוא לו יש אנשים שמעדיפים ככה כל זמן שהם לא יודעים מי תבוא ואיך תראה הפגישה מקווה שעזרתי במשהו

אין בזה שום בעיה.

אלא אם היא משוכנעת שיהיה חסר לה בלי ללכת לבתי קפה ביחד איתו

שכנראה מדובר על בחור לא נהנתן, צנוע,פשוט,אולי גם תמים בקטע טוב, תכליתי.

אולי זה בגלל גמרא בקידושין שאומרת שמי שאוכל בחוץ משול לכלב ופסול לעדות 

יש משהו בדבריך

וניסה לקחת את העיקרון של ההלכה לא יודע מה רב היה אומר על זה ואני מאמין שלאידיאל צריך הרבה מחשבה ולא בנאדם שקם בבקר והחליט שיש לו אידיאל (אולי אפשר לראות את זה קצת בעניני צמחונות והרבה פעמים אצל השמאל) אבל לכל טעות יש את המקור האמיתי ממנו היא הגיעה

לפסול עדות??איך זה קשור לנאמנות?

כתוב אוכל בשוק פסול לעדות משום שמזלזל בעצמו אחד כזה לא יכול לעמוד מאחרי הדברים שלו ולכן פסול לעדות

מאוד מוזר.

בחור עם גישה חרדית או הר המורניקית?

התורה היא נצחית ומתוך כך היא הדרכתה את המציאות משתנה מכורח המציאות שהיא משתנה.

לעבוד את ה' בהרבה פעמים זאת סיסמה ריקה מתוכן, כל אחד יכול להכניס מה שבא לו וזה יחשב עבודת ה'. איזה כיף להיות עובד ה', זה אחלה טייטל להתלות בו.

האידיאלים ממש לא מיושנים וממש לא משתנים, מחילה. זה סתירה לוגית מה שכתבת. 'אידיאלים לא באופנה'... נו באמת. זה לא באופנה כי לא למדנו עדיין כיצד לחבר אנשים לאידיאלים האלה, זה הכל.

הדרכים כיצד ליישם אכן משתנים, העקרונות עצמם והאידיאלים ממש לא. עיין בספר 'הלכה בימינו' של הרב יעקב אריאל שליט"א

כלפי הביקורת על התרבנות של היום

 ובעניין נצחיות התורה -

המציאות משתנה ולכן התורה בגלל שהיא נצחית היא משנה את הדרכתה כלפי המציאות המתחדשת. תמצא את זה בדרבי הרב טאו (גם אם לא בניסוח הזה אם אתה רוצה מקורות בפרטי.

אותו דבר במילים שונות

זה נקרא ללמוד ליישם אותם בצורה נכונה. לרומם את המושגים שלנו לגבי התורה כדי לדעת איך ליישם. מי שמשתנה זו ההבנה שלנו, לא התורה. אנחנו פשוט נעשים עמוקים יותר ביחס לתורה וככה יכולים להשפיע על המציאות.

זה מה שהרב קוק אומר

רצון ה' איננה משתנה בגלל שהוא נצחי. ברגע שצונו התשנה הוא כבר לא נצחי.

כל דור ודור מתפתח את התורה שבע"פ בו על ידי גילוי רצונו של הקב"ה. אנחנו לא מפתחים שונים דבר. זה לא תלוי בנו.

ויפה הקונספירציה על התורה לגויים. לי אישית אין בעיה עם ביקורת המקרא, מה רע? כפירה היא דבר נחוץ בימינו אלה.. ברור שהיא עוזרת בראיה הכללית. ברור שהיא חלק בלתי נפרד מהחיים של כל אחד מאיתנו. כפירה זה לא דבר רע, אלא כמו כל דבר במידה. ואם משהו הגזים זה בגלל שמישהו אחר הגזים לצד השני.

אבל יפה.

ע"י חכמינו הקדושים.

לאהוב את ה' זה אידיאל, ואהבת לרעך כמוך אידיאל, צדקה זה אידיאל, אמונה. ושאר המצוות.

מחילה.. לא מסכים בכלל

"פקודי ה' ישרים משמחי לב, מצוות ה' ברה מאירת עיניים.

יראת ה' טהורה עומדת לעד, משפטי ה' אמת צדקו יחדיו"

לצורך הדוגמא- גם הקיום שלי נובע מדבר ה', מציווי, "בדבר ה' שמים נעשו" ויש לי ערך עצמי! אמנם חלקי ופרטי והשאיפה היא להיות יותר ויותר כללי, אבל זה דבר שלם בפני עצמו

"ושמתי לך מהלכים בין העומדים האלה".

התורה היא דרך להגיע לעוה"ב (נתיב התורה למהר"ל פ"א), ואנחנו המהלכים. ויש לפניו כמה דרכים "ואינו יודע באיזה דרך מהלך" והתורה מכווינה אותו.

כלומר מי שמשתנה זה חס ושלום לא התורה, אלא האדם לאור התורה. הוא הולך אל השלמתו ע"פ התורה הקבועה והנצחית שמביאה אותו למדרגת עולם הבא

לי אין אידיאל כזה, נכון. נראה לי מוזר בהחלט- ולכן אני לא מאמץ את זה.

אבל כל אחד מגדיר אחרת את האידיאלים שלו, אפילו את אותם האידיאלים- הם באים לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות. מכיון שאין לי שמץ של מושג מה האידיאל שהוא מוצא ב'לא ללכת לבתי קפה'- אני לא יכול לחוות את דעתי על האידאלים שלו.

ולכן לדעתי חלק מהתגובות פה חוטאות בזה לאמת.. מי שקובע מה דעתו אומר בעצם שהוא יודע את כל התמונה ב100% ולכן יכול לקבוע שהבחור לא יודע להגדיר נכון אידיאלים, או ש"אין שום אידיאל כזה" וכדומה. אבל אנחנו לא כאלה.. בעיה.

קצת מפליא אותי תגובות כאלה- אין שום אידיאל כזה? למה, על סמך מה? לדעתי אנחנו לפעמים נוטים לחשוב שאנחנו הכי ממוקמים במקום הנכון ביותר מכל אחד אחר- כל אידיאל שאני לא מספיק מחובר אליו ישר נראה לי זר ומעוות.. כל אחד מאתנו הוא בסה"כ פרט אחד קטן וייחודי שמרכיב פאזל אחד גדול, כל אחד עם האופי שלו והנשמה שלו.

בקיצור, מה שאני התרשמתי זה שהוא בחור שיש לו כנות, שנאמן לעצמו ולא מסתיר את זה מאחרים, ומה שקובע את סדרי עדיפויותיו במידה מסוימת (לא יודע עד כמה כי אני לא מכיר אותו) הן אידיאלים

מי שמסוגלת להכיל את זה/ ליצור דרכים אחרות של חוויות דומות כדי לספק לנפש שלה את מה שהיא מחפשת בבתי קפה- אני לא רואה שום סיבה שהיא תפסול על זה קשר.

זה כל מה שאני יכול לומר בנושא.

עכשיו בזכות מה שכתבת הבנתי אחרת את הכוונה בהודעה הפותחת..

כלומר הוא פשוט אמר לה שהוא מעדיף שלא להיפגש בבתי קפה כי לא נוח לו בסביבה כזאת..

זה אידיאל שאני בהחלט מעריך

שרואים אותו ושומעים מה שהוא מדבר- בטח אם זה עם המשפחה שלו/ מדוייטת/ אשתו. הוא אדם פנימי..

לדעתי זה ממש יפה אם זה מגיע מהמקום הזה

אבל למה להתפס למילה כ"כ?..

אז ההגדרה שלו לא מי יודע מה..

יש אנשים שבשבילם לטייל ולהסתובב בבתי קפה, קניונים ושות' (וכן, המקומות האלה פחות צנועים מהרבה בחינות ..) זה ההפך הגמור מכיף ושכן מתחברים יותר לטיולים בטבע, אוהבים את הפשטות והטבעיות.

ויש בזה צד מאוד מאוד יפה בעיני.

כי תיאורטית יכול להיות שהאידיאל הוא לא להוציא כסף או כי אין או שלא רוצים לבזבז..חחח

אבל ככלל, נדמה לי שאצל דוסים  זה נובע ממקום שלא מתחבר לתרבות הנהנתנית והראוותנית.

למה את לא מכבדת את זה שהוא רואה אחרת ממך?

לי מפריע פשוט שאתם מורידים את הרצונות שלו כאילו הם נובעים ממקום פחות טוב מאיך שהוא רואה את זה ומאמין, רק כי אתם באופן אישי לא רואים בזה אידיאל. הוא רואה בזה ערך.. לא רק רצון אגואיסטי ומעוות. מחילה

מפריע לך הטרמינולוגיה? סבבה את אל תיפגשי איתו. אבל למה להנמיך את הרצונות שלו? לא מובן לי

"להגדיר אחרים כאילו האידיאלים שלהם ריקים מתוכן"- למשל לומר 'אידיאלים שהוא יצר'- זה "חוטא לאמת",

וזה סתם להוריד אנשים שלא חושבים כמוני.

אני רואה אמת כמשהו שהוא גם אובייקטיבי אבל גם סובייקטיבי- אף אחד לא יכול להגיד שכל האמת אצלו, 'ותשלך אמת ארצה'- אין אמת בעוה"ז בשלימות, וכל אחד קולט אותה אחרת. כמו שאומרים בית הלל במסכת כתובות י"ז. במחלוקת עם ב"ש על כלה כמות שהיא או כלה נאה וחסודה.

לבית שמאי יש אמת טוטאלית- מידת הדין שפשוט כל מי שלא מתיישר לפיה אז הוא לא אמיתי.

יש בזה צדק ולכן לעתיד לבוא כשכל העולם ילך ע"פ מידת הדין הלכה כמותם (בשם האריז"ל), אבל לעניות דעתי בעולם הזה זו ראיה מצומצמת קצת

כל אחד  מבין אחרת את רצון ה'. וזה מה שצריך להיות, כמובן מתוך תורה- שבעים פנים לתורה

יש לנו גם שכל פרטי והסתכלות פרטית שצריך לתת לה מקום

ומתחשבת גם באידיאלים (תגדירי איך שבא לך זה לא משנה איך קוראים לרצונות שלו) שלו

הבנתי כבר אתמול שסימנת אותי, זה בסדר

הל' דעות ה,ב: (הנהגות תלמיד חכם)

"כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו לא יאכלנו אלא בביתו על שולחנו. ולא יאכל בחנות ולא בשוק אלא מפני צורך גדול".

לכן זה שייך לחכם, אבל לא הייתי אומר שככה צריך לנהוג כל אדם.

יש גם ענין של לדעת את מקומך

הנהגות ת"ח זה גם לא לקנות בהקפה, לאנשים אחרים  אין איסור כזה- מה שחילול ה' אצל ת"ח הוא לא חילול ה' אצל אדם אחר

משמע שזה לא רק לת"ח

הרב דב ליאור שליט"א:

https://www.yeshiva.org.il/ask/31881

והרב אבינר שליט"א (מביא גם בשם הרב זילברשטיין שליט"א)- הוא מביא שם שזה ראוי לתלמידי חכמים :

מותר לאכול בשוק? הרב אבינר משיב - כיפה

ומה שכתב הרמבם שגם חנות לא טוב, כנראה אין זה גדר שפוסל לעדות אלא הנהגה של ת''ח.

כדי שלא יתגנה אצל הבריות- לאדם רגיל לכאורה זה לא גנאי.

וגם שם מובאת הסמיכות לאכילה אצל עמי הארץ שזה נראה שמקביל לנקיי הדעת שבירושלים.

"כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו לא יאכלנו אלא בביתו על שולחנו ולא יאכל בחנות ולא בשוק אלא מפני צורך גדול כדי שלא יתגנה בפני הבריות ולא יאכל אצל עמי הארץ ולא על אותן השלחנות המלאים קיא צואה ולא ירבה סעודותיו בכל מקום ואפילו עם החכמים ולא יאכל בסעודות שיש בהן קיבוץ הרבה ואין ראוי לו לאכול אלא בסעודה של מצוה בלבד כגון סעודת אירוסין ונישואין והוא שיהיה תלמיד חכם שנשא בת תלמיד חכם והצדיקים והחסידים הראשונים לא אכלו מסעודה שאינה שלהן"

(הלכות דעות ה', ב')

*אגב- בזכותך הסתכלתי ברמב"ם הזה שציינת ובתשובות שהבאתי למעלה.. יישר כח

בחנות -הנהגת ת''ח.

בשוק - איסור. אך בימינו שונה, וחזר להיות הנהגת ת''ח. 

חזק וברוך!

בעקבות שרשור על האידיאל - לקראת נישואין וזוגיות

@והוא ישמיענו @קל"ת @י.על @מקלידה משהו @באנונימיות @צהרים @יונתן המקורי @מזמור לאל ידי @חסדי הים
סליחה אם שכחתי מישהו חחח

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף