לא נראה לי שזה כשרות כי היא הציעה מקום מהדרין וגם זה לא שהוא הציע משהו אחר פשוט אמר בהחלטיות שככה
צניעות..אולי אבל לא יודעת בפארק יש לא פחות אי צניעות (כי גם אנשים עושים שם ספורט ומתלבשים בהתאם)
הסתפקות במועט - איך זה קשור לפגישה ?

אה יפה.
אין אפשרות לשאול אותו זה יהיה מפדח גם חחחח

וקיים באמת אידיאל כזה ? זה משהו נפוץ ?
והאם זה שהוא "כופה" עליה את האידיאל הזה אומר שהוא לא מתחשב או עלול לכפות דברים נוספים בהמשך וכדו' ?

תשמעי הרבה פעמים מתחילים פה שאלות או סיפורים בתור "חברה סיפרה/שאלה" או "שמעתי פעם ש" וכדו'.. אבל בבאמת זה לא ככה..
חוץ מזה אם אני רוצה ללמוד מזה ולהחכים / לענות לה על השאלה מה הבעיה?

אבל זה נשמע לי כמו שימוש לא מדויק במילה 'אידאל'.

הוא בטח מתכוון לומר שהוא לא מתחבר לרעיון של ללכת לבתי קפה, ושזה מסיבות מהותיות (ולא, נגיד, כי הוא קמצן.)

אני אישית מאד מבין אותו, למרות שאני יחסית אחד זורם, ופחות הייתי מתעקש על דבר כזה, ואפילו לא הייתי מתאמץ יותר מדי כדי למנוע. אבל מצדי נראה לי שכמעט מעולם לא הצעתי בית קפה. 

אבל אני בהחלט יכול להרגיש הזדהות עם מי שמרגיש צורך להגיד שהוא לא בעניין...

(אני, כמו רוב משפחתי, כמעט מעולם לא אכלתי במסעדה/בית קפה/פיצרייה. עם ההתבגרות שלי זה התרכך קצת, בין השאר בגלל חברים.

זה ענין של סגנון, שהרבה פעמים הוא מושרש עמוק. כמו נגיד לגור בישוב או בעיר, ובהקצנה- זה קצת כמו לטוס לחו"ל, אם נניח בצד את השאלה ההלכתית- יש אנשים שפשוט לא מבינים מה רע לאנשים שהם הולכים למקומות האלה.

יש גם את השיקול של לא לאכול ברחוב...

אולי יש עוד אפשרויות... סתם מעלה...)

אלא פשוט יכול להיות שהבחור רצה מקום שקט ולא רועש כמו בית קפה זה סיבה אחת

סיבה שניה לא ירגיש לו בנוח שהוא יושב בבית קפה עם בחורה שהוא לא מכיר פגישה ראשונה הוא אולי היה צריך מקום יותר סטרלי  

הסיבה השלישי הוא לא בדיוק יכול לדעת  מי תבוא לו יש אנשים שמעדיפים ככה כל זמן שהם לא יודעים מי תבוא ואיך תראה הפגישה מקווה שעזרתי במשהו

אין בזה שום בעיה.

אלא אם היא משוכנעת שיהיה חסר לה בלי ללכת לבתי קפה ביחד איתו

שכנראה מדובר על בחור לא נהנתן, צנוע,פשוט,אולי גם תמים בקטע טוב, תכליתי.

אולי זה בגלל גמרא בקידושין שאומרת שמי שאוכל בחוץ משול לכלב ופסול לעדות 

יש משהו בדבריך

וניסה לקחת את העיקרון של ההלכה לא יודע מה רב היה אומר על זה ואני מאמין שלאידיאל צריך הרבה מחשבה ולא בנאדם שקם בבקר והחליט שיש לו אידיאל (אולי אפשר לראות את זה קצת בעניני צמחונות והרבה פעמים אצל השמאל) אבל לכל טעות יש את המקור האמיתי ממנו היא הגיעה

לפסול עדות??איך זה קשור לנאמנות?

כתוב אוכל בשוק פסול לעדות משום שמזלזל בעצמו אחד כזה לא יכול לעמוד מאחרי הדברים שלו ולכן פסול לעדות

מאוד מוזר.

בחור עם גישה חרדית או הר המורניקית?

התורה היא נצחית ומתוך כך היא הדרכתה את המציאות משתנה מכורח המציאות שהיא משתנה.

לעבוד את ה' בהרבה פעמים זאת סיסמה ריקה מתוכן, כל אחד יכול להכניס מה שבא לו וזה יחשב עבודת ה'. איזה כיף להיות עובד ה', זה אחלה טייטל להתלות בו.

האידיאלים ממש לא מיושנים וממש לא משתנים, מחילה. זה סתירה לוגית מה שכתבת. 'אידיאלים לא באופנה'... נו באמת. זה לא באופנה כי לא למדנו עדיין כיצד לחבר אנשים לאידיאלים האלה, זה הכל.

הדרכים כיצד ליישם אכן משתנים, העקרונות עצמם והאידיאלים ממש לא. עיין בספר 'הלכה בימינו' של הרב יעקב אריאל שליט"א

כלפי הביקורת על התרבנות של היום

 ובעניין נצחיות התורה -

המציאות משתנה ולכן התורה בגלל שהיא נצחית היא משנה את הדרכתה כלפי המציאות המתחדשת. תמצא את זה בדרבי הרב טאו (גם אם לא בניסוח הזה אם אתה רוצה מקורות בפרטי.

אותו דבר במילים שונות

זה נקרא ללמוד ליישם אותם בצורה נכונה. לרומם את המושגים שלנו לגבי התורה כדי לדעת איך ליישם. מי שמשתנה זו ההבנה שלנו, לא התורה. אנחנו פשוט נעשים עמוקים יותר ביחס לתורה וככה יכולים להשפיע על המציאות.

זה מה שהרב קוק אומר

רצון ה' איננה משתנה בגלל שהוא נצחי. ברגע שצונו התשנה הוא כבר לא נצחי.

כל דור ודור מתפתח את התורה שבע"פ בו על ידי גילוי רצונו של הקב"ה. אנחנו לא מפתחים שונים דבר. זה לא תלוי בנו.

ויפה הקונספירציה על התורה לגויים. לי אישית אין בעיה עם ביקורת המקרא, מה רע? כפירה היא דבר נחוץ בימינו אלה.. ברור שהיא עוזרת בראיה הכללית. ברור שהיא חלק בלתי נפרד מהחיים של כל אחד מאיתנו. כפירה זה לא דבר רע, אלא כמו כל דבר במידה. ואם משהו הגזים זה בגלל שמישהו אחר הגזים לצד השני.

אבל יפה.

ע"י חכמינו הקדושים.

לאהוב את ה' זה אידיאל, ואהבת לרעך כמוך אידיאל, צדקה זה אידיאל, אמונה. ושאר המצוות.

מחילה.. לא מסכים בכלל

"פקודי ה' ישרים משמחי לב, מצוות ה' ברה מאירת עיניים.

יראת ה' טהורה עומדת לעד, משפטי ה' אמת צדקו יחדיו"

לצורך הדוגמא- גם הקיום שלי נובע מדבר ה', מציווי, "בדבר ה' שמים נעשו" ויש לי ערך עצמי! אמנם חלקי ופרטי והשאיפה היא להיות יותר ויותר כללי, אבל זה דבר שלם בפני עצמו

"ושמתי לך מהלכים בין העומדים האלה".

התורה היא דרך להגיע לעוה"ב (נתיב התורה למהר"ל פ"א), ואנחנו המהלכים. ויש לפניו כמה דרכים "ואינו יודע באיזה דרך מהלך" והתורה מכווינה אותו.

כלומר מי שמשתנה זה חס ושלום לא התורה, אלא האדם לאור התורה. הוא הולך אל השלמתו ע"פ התורה הקבועה והנצחית שמביאה אותו למדרגת עולם הבא

לי אין אידיאל כזה, נכון. נראה לי מוזר בהחלט- ולכן אני לא מאמץ את זה.

אבל כל אחד מגדיר אחרת את האידיאלים שלו, אפילו את אותם האידיאלים- הם באים לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות. מכיון שאין לי שמץ של מושג מה האידיאל שהוא מוצא ב'לא ללכת לבתי קפה'- אני לא יכול לחוות את דעתי על האידאלים שלו.

ולכן לדעתי חלק מהתגובות פה חוטאות בזה לאמת.. מי שקובע מה דעתו אומר בעצם שהוא יודע את כל התמונה ב100% ולכן יכול לקבוע שהבחור לא יודע להגדיר נכון אידיאלים, או ש"אין שום אידיאל כזה" וכדומה. אבל אנחנו לא כאלה.. בעיה.

קצת מפליא אותי תגובות כאלה- אין שום אידיאל כזה? למה, על סמך מה? לדעתי אנחנו לפעמים נוטים לחשוב שאנחנו הכי ממוקמים במקום הנכון ביותר מכל אחד אחר- כל אידיאל שאני לא מספיק מחובר אליו ישר נראה לי זר ומעוות.. כל אחד מאתנו הוא בסה"כ פרט אחד קטן וייחודי שמרכיב פאזל אחד גדול, כל אחד עם האופי שלו והנשמה שלו.

בקיצור, מה שאני התרשמתי זה שהוא בחור שיש לו כנות, שנאמן לעצמו ולא מסתיר את זה מאחרים, ומה שקובע את סדרי עדיפויותיו במידה מסוימת (לא יודע עד כמה כי אני לא מכיר אותו) הן אידיאלים

מי שמסוגלת להכיל את זה/ ליצור דרכים אחרות של חוויות דומות כדי לספק לנפש שלה את מה שהיא מחפשת בבתי קפה- אני לא רואה שום סיבה שהיא תפסול על זה קשר.

זה כל מה שאני יכול לומר בנושא.

עכשיו בזכות מה שכתבת הבנתי אחרת את הכוונה בהודעה הפותחת..

כלומר הוא פשוט אמר לה שהוא מעדיף שלא להיפגש בבתי קפה כי לא נוח לו בסביבה כזאת..

זה אידיאל שאני בהחלט מעריך

שרואים אותו ושומעים מה שהוא מדבר- בטח אם זה עם המשפחה שלו/ מדוייטת/ אשתו. הוא אדם פנימי..

לדעתי זה ממש יפה אם זה מגיע מהמקום הזה

אבל למה להתפס למילה כ"כ?..

אז ההגדרה שלו לא מי יודע מה..

יש אנשים שבשבילם לטייל ולהסתובב בבתי קפה, קניונים ושות' (וכן, המקומות האלה פחות צנועים מהרבה בחינות ..) זה ההפך הגמור מכיף ושכן מתחברים יותר לטיולים בטבע, אוהבים את הפשטות והטבעיות.

ויש בזה צד מאוד מאוד יפה בעיני.

כי תיאורטית יכול להיות שהאידיאל הוא לא להוציא כסף או כי אין או שלא רוצים לבזבז..חחח

אבל ככלל, נדמה לי שאצל דוסים  זה נובע ממקום שלא מתחבר לתרבות הנהנתנית והראוותנית.

למה את לא מכבדת את זה שהוא רואה אחרת ממך?

לי מפריע פשוט שאתם מורידים את הרצונות שלו כאילו הם נובעים ממקום פחות טוב מאיך שהוא רואה את זה ומאמין, רק כי אתם באופן אישי לא רואים בזה אידיאל. הוא רואה בזה ערך.. לא רק רצון אגואיסטי ומעוות. מחילה

מפריע לך הטרמינולוגיה? סבבה את אל תיפגשי איתו. אבל למה להנמיך את הרצונות שלו? לא מובן לי

"להגדיר אחרים כאילו האידיאלים שלהם ריקים מתוכן"- למשל לומר 'אידיאלים שהוא יצר'- זה "חוטא לאמת",

וזה סתם להוריד אנשים שלא חושבים כמוני.

אני רואה אמת כמשהו שהוא גם אובייקטיבי אבל גם סובייקטיבי- אף אחד לא יכול להגיד שכל האמת אצלו, 'ותשלך אמת ארצה'- אין אמת בעוה"ז בשלימות, וכל אחד קולט אותה אחרת. כמו שאומרים בית הלל במסכת כתובות י"ז. במחלוקת עם ב"ש על כלה כמות שהיא או כלה נאה וחסודה.

לבית שמאי יש אמת טוטאלית- מידת הדין שפשוט כל מי שלא מתיישר לפיה אז הוא לא אמיתי.

יש בזה צדק ולכן לעתיד לבוא כשכל העולם ילך ע"פ מידת הדין הלכה כמותם (בשם האריז"ל), אבל לעניות דעתי בעולם הזה זו ראיה מצומצמת קצת

כל אחד  מבין אחרת את רצון ה'. וזה מה שצריך להיות, כמובן מתוך תורה- שבעים פנים לתורה

יש לנו גם שכל פרטי והסתכלות פרטית שצריך לתת לה מקום

ומתחשבת גם באידיאלים (תגדירי איך שבא לך זה לא משנה איך קוראים לרצונות שלו) שלו

הבנתי כבר אתמול שסימנת אותי, זה בסדר

הל' דעות ה,ב: (הנהגות תלמיד חכם)

"כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו לא יאכלנו אלא בביתו על שולחנו. ולא יאכל בחנות ולא בשוק אלא מפני צורך גדול".

לכן זה שייך לחכם, אבל לא הייתי אומר שככה צריך לנהוג כל אדם.

יש גם ענין של לדעת את מקומך

הנהגות ת"ח זה גם לא לקנות בהקפה, לאנשים אחרים  אין איסור כזה- מה שחילול ה' אצל ת"ח הוא לא חילול ה' אצל אדם אחר

משמע שזה לא רק לת"ח

הרב דב ליאור שליט"א:

https://www.yeshiva.org.il/ask/31881

והרב אבינר שליט"א (מביא גם בשם הרב זילברשטיין שליט"א)- הוא מביא שם שזה ראוי לתלמידי חכמים :

מותר לאכול בשוק? הרב אבינר משיב - כיפה

ומה שכתב הרמבם שגם חנות לא טוב, כנראה אין זה גדר שפוסל לעדות אלא הנהגה של ת''ח.

כדי שלא יתגנה אצל הבריות- לאדם רגיל לכאורה זה לא גנאי.

וגם שם מובאת הסמיכות לאכילה אצל עמי הארץ שזה נראה שמקביל לנקיי הדעת שבירושלים.

"כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו לא יאכלנו אלא בביתו על שולחנו ולא יאכל בחנות ולא בשוק אלא מפני צורך גדול כדי שלא יתגנה בפני הבריות ולא יאכל אצל עמי הארץ ולא על אותן השלחנות המלאים קיא צואה ולא ירבה סעודותיו בכל מקום ואפילו עם החכמים ולא יאכל בסעודות שיש בהן קיבוץ הרבה ואין ראוי לו לאכול אלא בסעודה של מצוה בלבד כגון סעודת אירוסין ונישואין והוא שיהיה תלמיד חכם שנשא בת תלמיד חכם והצדיקים והחסידים הראשונים לא אכלו מסעודה שאינה שלהן"

(הלכות דעות ה', ב')

*אגב- בזכותך הסתכלתי ברמב"ם הזה שציינת ובתשובות שהבאתי למעלה.. יישר כח

בחנות -הנהגת ת''ח.

בשוק - איסור. אך בימינו שונה, וחזר להיות הנהגת ת''ח. 

חזק וברוך!

בעקבות שרשור על האידיאל - לקראת נישואין וזוגיות

@והוא ישמיענו @קל"ת @י.על @מקלידה משהו @באנונימיות @צהרים @יונתן המקורי @מזמור לאל ידי @חסדי הים
סליחה אם שכחתי מישהו חחח

וזה חשוב לך .

וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו

זה חשוב לשים לב .

בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו 

הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער

ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.

מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות? 

אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,

כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'

בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.

באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...

הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.

היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו. 

השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?

לא עם כל מדויט רנדומלי...

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24

שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו.  לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....

שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות

הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .

הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!! 

ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך

אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי  או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים. 

תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן  ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור! 

אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם,  ולברכה בעקבותיו.

אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.

בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.

אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.

ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.

מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו

מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה

אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה

אני לא מכירה אותו מידי לעומק

אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי

אבל זה בעייתי  לי מ2 סיבות:

1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.

2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.

לא קיצוני ברמה כזאת.

לא קיצוני בכלל.

אבל כן פער קיים

זה תלוי בעיקר בך.

עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?

צריכה הרבה בירור עם עצמי

בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.

אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.

מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.

אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק

כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.