לא נראה לי שזה כשרות כי היא הציעה מקום מהדרין וגם זה לא שהוא הציע משהו אחר פשוט אמר בהחלטיות שככה
צניעות..אולי אבל לא יודעת בפארק יש לא פחות אי צניעות (כי גם אנשים עושים שם ספורט ומתלבשים בהתאם)
הסתפקות במועט - איך זה קשור לפגישה ?

אה יפה.
אין אפשרות לשאול אותו זה יהיה מפדח גם חחחח

וקיים באמת אידיאל כזה ? זה משהו נפוץ ?
והאם זה שהוא "כופה" עליה את האידיאל הזה אומר שהוא לא מתחשב או עלול לכפות דברים נוספים בהמשך וכדו' ?

תשמעי הרבה פעמים מתחילים פה שאלות או סיפורים בתור "חברה סיפרה/שאלה" או "שמעתי פעם ש" וכדו'.. אבל בבאמת זה לא ככה..
חוץ מזה אם אני רוצה ללמוד מזה ולהחכים / לענות לה על השאלה מה הבעיה?

אבל זה נשמע לי כמו שימוש לא מדויק במילה 'אידאל'.

הוא בטח מתכוון לומר שהוא לא מתחבר לרעיון של ללכת לבתי קפה, ושזה מסיבות מהותיות (ולא, נגיד, כי הוא קמצן.)

אני אישית מאד מבין אותו, למרות שאני יחסית אחד זורם, ופחות הייתי מתעקש על דבר כזה, ואפילו לא הייתי מתאמץ יותר מדי כדי למנוע. אבל מצדי נראה לי שכמעט מעולם לא הצעתי בית קפה. 

אבל אני בהחלט יכול להרגיש הזדהות עם מי שמרגיש צורך להגיד שהוא לא בעניין...

(אני, כמו רוב משפחתי, כמעט מעולם לא אכלתי במסעדה/בית קפה/פיצרייה. עם ההתבגרות שלי זה התרכך קצת, בין השאר בגלל חברים.

זה ענין של סגנון, שהרבה פעמים הוא מושרש עמוק. כמו נגיד לגור בישוב או בעיר, ובהקצנה- זה קצת כמו לטוס לחו"ל, אם נניח בצד את השאלה ההלכתית- יש אנשים שפשוט לא מבינים מה רע לאנשים שהם הולכים למקומות האלה.

יש גם את השיקול של לא לאכול ברחוב...

אולי יש עוד אפשרויות... סתם מעלה...)

אלא פשוט יכול להיות שהבחור רצה מקום שקט ולא רועש כמו בית קפה זה סיבה אחת

סיבה שניה לא ירגיש לו בנוח שהוא יושב בבית קפה עם בחורה שהוא לא מכיר פגישה ראשונה הוא אולי היה צריך מקום יותר סטרלי  

הסיבה השלישי הוא לא בדיוק יכול לדעת  מי תבוא לו יש אנשים שמעדיפים ככה כל זמן שהם לא יודעים מי תבוא ואיך תראה הפגישה מקווה שעזרתי במשהו

אין בזה שום בעיה.

אלא אם היא משוכנעת שיהיה חסר לה בלי ללכת לבתי קפה ביחד איתו

שכנראה מדובר על בחור לא נהנתן, צנוע,פשוט,אולי גם תמים בקטע טוב, תכליתי.

אולי זה בגלל גמרא בקידושין שאומרת שמי שאוכל בחוץ משול לכלב ופסול לעדות 

יש משהו בדבריך

וניסה לקחת את העיקרון של ההלכה לא יודע מה רב היה אומר על זה ואני מאמין שלאידיאל צריך הרבה מחשבה ולא בנאדם שקם בבקר והחליט שיש לו אידיאל (אולי אפשר לראות את זה קצת בעניני צמחונות והרבה פעמים אצל השמאל) אבל לכל טעות יש את המקור האמיתי ממנו היא הגיעה

לפסול עדות??איך זה קשור לנאמנות?

כתוב אוכל בשוק פסול לעדות משום שמזלזל בעצמו אחד כזה לא יכול לעמוד מאחרי הדברים שלו ולכן פסול לעדות

מאוד מוזר.

בחור עם גישה חרדית או הר המורניקית?

התורה היא נצחית ומתוך כך היא הדרכתה את המציאות משתנה מכורח המציאות שהיא משתנה.

לעבוד את ה' בהרבה פעמים זאת סיסמה ריקה מתוכן, כל אחד יכול להכניס מה שבא לו וזה יחשב עבודת ה'. איזה כיף להיות עובד ה', זה אחלה טייטל להתלות בו.

האידיאלים ממש לא מיושנים וממש לא משתנים, מחילה. זה סתירה לוגית מה שכתבת. 'אידיאלים לא באופנה'... נו באמת. זה לא באופנה כי לא למדנו עדיין כיצד לחבר אנשים לאידיאלים האלה, זה הכל.

הדרכים כיצד ליישם אכן משתנים, העקרונות עצמם והאידיאלים ממש לא. עיין בספר 'הלכה בימינו' של הרב יעקב אריאל שליט"א

כלפי הביקורת על התרבנות של היום

 ובעניין נצחיות התורה -

המציאות משתנה ולכן התורה בגלל שהיא נצחית היא משנה את הדרכתה כלפי המציאות המתחדשת. תמצא את זה בדרבי הרב טאו (גם אם לא בניסוח הזה אם אתה רוצה מקורות בפרטי.

אותו דבר במילים שונות

זה נקרא ללמוד ליישם אותם בצורה נכונה. לרומם את המושגים שלנו לגבי התורה כדי לדעת איך ליישם. מי שמשתנה זו ההבנה שלנו, לא התורה. אנחנו פשוט נעשים עמוקים יותר ביחס לתורה וככה יכולים להשפיע על המציאות.

זה מה שהרב קוק אומר

רצון ה' איננה משתנה בגלל שהוא נצחי. ברגע שצונו התשנה הוא כבר לא נצחי.

כל דור ודור מתפתח את התורה שבע"פ בו על ידי גילוי רצונו של הקב"ה. אנחנו לא מפתחים שונים דבר. זה לא תלוי בנו.

ויפה הקונספירציה על התורה לגויים. לי אישית אין בעיה עם ביקורת המקרא, מה רע? כפירה היא דבר נחוץ בימינו אלה.. ברור שהיא עוזרת בראיה הכללית. ברור שהיא חלק בלתי נפרד מהחיים של כל אחד מאיתנו. כפירה זה לא דבר רע, אלא כמו כל דבר במידה. ואם משהו הגזים זה בגלל שמישהו אחר הגזים לצד השני.

אבל יפה.

ע"י חכמינו הקדושים.

לאהוב את ה' זה אידיאל, ואהבת לרעך כמוך אידיאל, צדקה זה אידיאל, אמונה. ושאר המצוות.

מחילה.. לא מסכים בכלל

"פקודי ה' ישרים משמחי לב, מצוות ה' ברה מאירת עיניים.

יראת ה' טהורה עומדת לעד, משפטי ה' אמת צדקו יחדיו"

לצורך הדוגמא- גם הקיום שלי נובע מדבר ה', מציווי, "בדבר ה' שמים נעשו" ויש לי ערך עצמי! אמנם חלקי ופרטי והשאיפה היא להיות יותר ויותר כללי, אבל זה דבר שלם בפני עצמו

"ושמתי לך מהלכים בין העומדים האלה".

התורה היא דרך להגיע לעוה"ב (נתיב התורה למהר"ל פ"א), ואנחנו המהלכים. ויש לפניו כמה דרכים "ואינו יודע באיזה דרך מהלך" והתורה מכווינה אותו.

כלומר מי שמשתנה זה חס ושלום לא התורה, אלא האדם לאור התורה. הוא הולך אל השלמתו ע"פ התורה הקבועה והנצחית שמביאה אותו למדרגת עולם הבא

לי אין אידיאל כזה, נכון. נראה לי מוזר בהחלט- ולכן אני לא מאמץ את זה.

אבל כל אחד מגדיר אחרת את האידיאלים שלו, אפילו את אותם האידיאלים- הם באים לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות. מכיון שאין לי שמץ של מושג מה האידיאל שהוא מוצא ב'לא ללכת לבתי קפה'- אני לא יכול לחוות את דעתי על האידאלים שלו.

ולכן לדעתי חלק מהתגובות פה חוטאות בזה לאמת.. מי שקובע מה דעתו אומר בעצם שהוא יודע את כל התמונה ב100% ולכן יכול לקבוע שהבחור לא יודע להגדיר נכון אידיאלים, או ש"אין שום אידיאל כזה" וכדומה. אבל אנחנו לא כאלה.. בעיה.

קצת מפליא אותי תגובות כאלה- אין שום אידיאל כזה? למה, על סמך מה? לדעתי אנחנו לפעמים נוטים לחשוב שאנחנו הכי ממוקמים במקום הנכון ביותר מכל אחד אחר- כל אידיאל שאני לא מספיק מחובר אליו ישר נראה לי זר ומעוות.. כל אחד מאתנו הוא בסה"כ פרט אחד קטן וייחודי שמרכיב פאזל אחד גדול, כל אחד עם האופי שלו והנשמה שלו.

בקיצור, מה שאני התרשמתי זה שהוא בחור שיש לו כנות, שנאמן לעצמו ולא מסתיר את זה מאחרים, ומה שקובע את סדרי עדיפויותיו במידה מסוימת (לא יודע עד כמה כי אני לא מכיר אותו) הן אידיאלים

מי שמסוגלת להכיל את זה/ ליצור דרכים אחרות של חוויות דומות כדי לספק לנפש שלה את מה שהיא מחפשת בבתי קפה- אני לא רואה שום סיבה שהיא תפסול על זה קשר.

זה כל מה שאני יכול לומר בנושא.

עכשיו בזכות מה שכתבת הבנתי אחרת את הכוונה בהודעה הפותחת..

כלומר הוא פשוט אמר לה שהוא מעדיף שלא להיפגש בבתי קפה כי לא נוח לו בסביבה כזאת..

זה אידיאל שאני בהחלט מעריך

שרואים אותו ושומעים מה שהוא מדבר- בטח אם זה עם המשפחה שלו/ מדוייטת/ אשתו. הוא אדם פנימי..

לדעתי זה ממש יפה אם זה מגיע מהמקום הזה

אבל למה להתפס למילה כ"כ?..

אז ההגדרה שלו לא מי יודע מה..

יש אנשים שבשבילם לטייל ולהסתובב בבתי קפה, קניונים ושות' (וכן, המקומות האלה פחות צנועים מהרבה בחינות ..) זה ההפך הגמור מכיף ושכן מתחברים יותר לטיולים בטבע, אוהבים את הפשטות והטבעיות.

ויש בזה צד מאוד מאוד יפה בעיני.

כי תיאורטית יכול להיות שהאידיאל הוא לא להוציא כסף או כי אין או שלא רוצים לבזבז..חחח

אבל ככלל, נדמה לי שאצל דוסים  זה נובע ממקום שלא מתחבר לתרבות הנהנתנית והראוותנית.

למה את לא מכבדת את זה שהוא רואה אחרת ממך?

לי מפריע פשוט שאתם מורידים את הרצונות שלו כאילו הם נובעים ממקום פחות טוב מאיך שהוא רואה את זה ומאמין, רק כי אתם באופן אישי לא רואים בזה אידיאל. הוא רואה בזה ערך.. לא רק רצון אגואיסטי ומעוות. מחילה

מפריע לך הטרמינולוגיה? סבבה את אל תיפגשי איתו. אבל למה להנמיך את הרצונות שלו? לא מובן לי

"להגדיר אחרים כאילו האידיאלים שלהם ריקים מתוכן"- למשל לומר 'אידיאלים שהוא יצר'- זה "חוטא לאמת",

וזה סתם להוריד אנשים שלא חושבים כמוני.

אני רואה אמת כמשהו שהוא גם אובייקטיבי אבל גם סובייקטיבי- אף אחד לא יכול להגיד שכל האמת אצלו, 'ותשלך אמת ארצה'- אין אמת בעוה"ז בשלימות, וכל אחד קולט אותה אחרת. כמו שאומרים בית הלל במסכת כתובות י"ז. במחלוקת עם ב"ש על כלה כמות שהיא או כלה נאה וחסודה.

לבית שמאי יש אמת טוטאלית- מידת הדין שפשוט כל מי שלא מתיישר לפיה אז הוא לא אמיתי.

יש בזה צדק ולכן לעתיד לבוא כשכל העולם ילך ע"פ מידת הדין הלכה כמותם (בשם האריז"ל), אבל לעניות דעתי בעולם הזה זו ראיה מצומצמת קצת

כל אחד  מבין אחרת את רצון ה'. וזה מה שצריך להיות, כמובן מתוך תורה- שבעים פנים לתורה

יש לנו גם שכל פרטי והסתכלות פרטית שצריך לתת לה מקום

ומתחשבת גם באידיאלים (תגדירי איך שבא לך זה לא משנה איך קוראים לרצונות שלו) שלו

הבנתי כבר אתמול שסימנת אותי, זה בסדר

הל' דעות ה,ב: (הנהגות תלמיד חכם)

"כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו לא יאכלנו אלא בביתו על שולחנו. ולא יאכל בחנות ולא בשוק אלא מפני צורך גדול".

לכן זה שייך לחכם, אבל לא הייתי אומר שככה צריך לנהוג כל אדם.

יש גם ענין של לדעת את מקומך

הנהגות ת"ח זה גם לא לקנות בהקפה, לאנשים אחרים  אין איסור כזה- מה שחילול ה' אצל ת"ח הוא לא חילול ה' אצל אדם אחר

משמע שזה לא רק לת"ח

הרב דב ליאור שליט"א:

https://www.yeshiva.org.il/ask/31881

והרב אבינר שליט"א (מביא גם בשם הרב זילברשטיין שליט"א)- הוא מביא שם שזה ראוי לתלמידי חכמים :

מותר לאכול בשוק? הרב אבינר משיב - כיפה

ומה שכתב הרמבם שגם חנות לא טוב, כנראה אין זה גדר שפוסל לעדות אלא הנהגה של ת''ח.

כדי שלא יתגנה אצל הבריות- לאדם רגיל לכאורה זה לא גנאי.

וגם שם מובאת הסמיכות לאכילה אצל עמי הארץ שזה נראה שמקביל לנקיי הדעת שבירושלים.

"כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו לא יאכלנו אלא בביתו על שולחנו ולא יאכל בחנות ולא בשוק אלא מפני צורך גדול כדי שלא יתגנה בפני הבריות ולא יאכל אצל עמי הארץ ולא על אותן השלחנות המלאים קיא צואה ולא ירבה סעודותיו בכל מקום ואפילו עם החכמים ולא יאכל בסעודות שיש בהן קיבוץ הרבה ואין ראוי לו לאכול אלא בסעודה של מצוה בלבד כגון סעודת אירוסין ונישואין והוא שיהיה תלמיד חכם שנשא בת תלמיד חכם והצדיקים והחסידים הראשונים לא אכלו מסעודה שאינה שלהן"

(הלכות דעות ה', ב')

*אגב- בזכותך הסתכלתי ברמב"ם הזה שציינת ובתשובות שהבאתי למעלה.. יישר כח

בחנות -הנהגת ת''ח.

בשוק - איסור. אך בימינו שונה, וחזר להיות הנהגת ת''ח. 

חזק וברוך!

בעקבות שרשור על האידיאל - לקראת נישואין וזוגיות

@והוא ישמיענו @קל"ת @י.על @מקלידה משהו @באנונימיות @צהרים @יונתן המקורי @מזמור לאל ידי @חסדי הים
סליחה אם שכחתי מישהו חחח

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי