פירוש ל"ואהבת את..."נב"י
שלום לכולם,
על הפסוק " ואהבת את..." פירוש אונקלוס על המילה אהבה הוא לרחמים, לא מצליחה להבין איך אפשר לרחם על הקב"ה, מבינה רחמים על השכינה או לחוס על כבודו בקיום הלכות וברכות אבל רחמים ממש זה נתפס אצלי כסותר את היראה והכבוד, אשמח להסבר ממי שמכיר.

תזכו למצוות
רחמים זו מילה שמקורה בארמית, שם המשמעות שלה היא אהבהימ''ל

בעברית המשמעות שלה שונה.

מקורה בארמית?!חידוש

י"ג מידות זה בתורה ובעברית

כן, עברית מקורה בארמית וזו מילה ארמית אז כן- מקור המילה ארמיימ''ל


וזאת מניין.?חידוש


אם לדייקימ''ל

שתיהן שפות שמיות מאותה משפחה (יש מספר משפחות בשפות השמיות, שהושפעו בתוכן זו מזו בעיקר בגלל קרבה גאוגרפית). לומר שהעברית הגיעה מהארמית זה לא מדויק, כמו לומר שהאדם הגיע מהקוף כשבעצם הכוונה היא ששניהם מגיעים מאב קדום משותף.

 

העניין הוא שהמילה היא מילה ארמית שורשית (שגם העברית וגם הארמית קיבלו מאותו מקור ככל הנראה) ולכן המשמעות שלה היא לא 'רחמים' כמו המשמעות בעברית.

 

ומניין שהעברית הגיע מהארמית? כל העברים הגיעו מארם - זו משמעות השם 'עברי' - שהגיע מעבר הנהר "מעבר הנהר ישבו אבותיכם".

האמת היא שבתגובה יש תנודות קלותשום וחניכה

ודי קשה להבין האם התכוונת לומר שהיה א' (שפה קדומה כלשהי), ומאלף הגיע ב' (ארמית), ומב' הגיע ג' (עברית).

או שהיה א' שממנו הגיעו במקביל ב' וג', והם הושפעו זה מזה.

ובכל זאת נראה שהתכוונת לאפשרות הראשונה (לפי משל האדם והקוף, ולפי הסיפא). אך לפי הידוע לי, לפי המחקר המקובל, הכיוון דווקא יותר קרוב לאפשרות השניה. הארמית והעברית שייכות לשתי תתי משפחות שונות, שהתפצלו מתת משפחה אחת, שהתפצלה משפה אחת קדומה. 

בכל אופן, לא יודע מה מקור ההנחה שעברית התפתחה מארמית.

השאלה היא באיזו רזולוציה מדבריםימ''ל
בדומה לדוגמה על האמירה שמקור האדם מהקוף - היא לא מדויקת כי המקור המשותף הוא אב קדמון, אבל האב הקדמון הזה דומה יותר לקוף ולכן האמירה היא לא בלתי נכונה. השאלה היא באיזו רזולוציה מציגים את הדברים.

כך:
העברית היא לא גלגול של הארמית המוכרת לנו, הבבלית או הגלילית (או אפילו המדוברת), אבל כן מקורה בשפה שדוברה בארם. שפת 'העברים' המוזכרים במקרא - שפתם של האבות - היא השפה שהביאו איתם מארם, הארמית של זמנם.
אבל הדיון היהשום וחניכה

על הארמית המוכרת לנו, זאת שאנו יודעים שבה רחים=אוהב.

 

מנין אנו יודעים איך אהבו בארמית שהביאו איתם מארם?

 

נכון מאודימ''ל
ומה שאמרתי זה שהיא מילה ארמית מקורית, כלומר שהיא לא נובעת ו/או כפופה למשמעות העברית (וגם לא אמרתי את ההפך כי זו מילה שכנראה הגיעה מהשפה הקדומה יותר ולכן ייתכנו משמעויות שונות במעט).
אני לא יודע,שום וחניכה
אבל זה כבר נשמע מסורבל מדיי.
זה די פשוט:
המילה רחמים מופיעה בשתי השפות, העברית והארמית, עם משמעויות שונות.
עדיין לא מבין איך נכנסה תורת הגלגולים (ארמית או ארמית קדומה לעברית) לדיון.
העברית לא הגיעה מארמית. ואם הגיעה מארמית קדומה - זה לא רלוונטי לדיון.
לא מבין מה לא הבנת, אמרתי בדיוק מה שאמרתימ''ל
המילה מופיעה בשתי השפות (כנראה ממקור משותף) ולכן אין מקום לשאלה הפותחת המבוססת על השלכה מהמשמעות העברית לארמית כי המשמעות שונה בשתי השפות.
את משל האדם והקוףשום וחניכה
והרלוונטיות שלו לדיון.
אם הבנתי נכון:
האדם - עברית.
הקוף - ארמית.
אב קדמון - שפה משותפת.

אבל הנמשל לא נכון!

בנמשל, האדם לא השתלשל
מהקוף.
לא אמרתי שהמילה רחמים העברית מקורה בארמית המוכרת לנוימ''ל

אמרתי שהמילה רחמים הארמית שבתרגום, עליה נשאלה השאלה, היא מילה שמקורה בארמית ולא יובאה אליה מהעברית. לכן המשמעות שלה שונה מהמשמעות העברית וזה בסדר גמור (עכשיו קרא שוב את התגובה הזו - רחמים זו מילה שמקורה בארמית, שם המשמעות שלה היא אהבה - בית המדרש).

 

הדיון אח''כ היה על מקור השפה - עליה אמרתי שמקור השפה היא בשפה הארמית הקדומה, שהיא מקור לארמית ולעברית. בדומה למה שאומרים שהאדם בא מהקוף, כלומר אב קדום משותף לאדם ולקוף.

 

מקווה שעכשיו יותר ברור.

עיקרי הדברים כבר היו ברוריםשום וחניכה

אבל יש פה איזו מהמורה שאני עדיין לא מצליח להלום, שאני חושב שעיקרה נעוץ במה שכתבת בהודעה המתחילה ב-'אם לדייק':

"לומר שהעברית הגיעה מהארמית זה לא מדויק, כמו לומר שהאדם הגיע מהקוף כשבעצם הכוונה היא ששניהם מגיעים מאב קדום משותף".

בקריאה פשוטה מובן שהדמיון באי דיוק הוא שכמו שלא נכון לומר שהאדם הגיע מהקוף, שהרי הקוף הוא רק תחנת ביניים בינו לבין האב הקדמון, כך לא נכון לומר שהעברית הגיעה מהארמית, שהרי הארמית היא רק תחנת ביניים בין העברית לשפה הקדומה.

ולא היא. 

 

אם אני לוקח את ההודעות האחרונות שלך כשלעצמן, הן יותר מובנות. אבל אם אני מנסה לייצר קוהרנטיות בין כל ההודעות,  נוצר לי כשל.

 

זה כי עניתי שני דברים לשתי שאלותימ''ל

זה שרשור ולא מאמר. אנסה להסביר ע''פ סדר הדברים דבר דבור על אופניו:

 

א. נשאלה השאלה על השימוש במילה הארמית רחמים שלא תואם את המשמעות העברית, על זה עניתי שהמילה הארמית היא מילה שמקורה בארמית ומשמעותה שונה מעט ממקבילתה העברית.

 

ב. על זה שאל חידוש (במין זעזוע שהוסיף למוטיבציה שלי לערער על ההנחה הרווחת שלשון הקודש היא השפה הראשונה והיא המקור) - והרי המילה מופיעה במקרא. על זה עניתי שלא זו אף זו - גם העברית עצמה וכולה מקורה בארמית.

 

ג. על זה סייגתי שהאמירה שהארמית היא המקור לא מתייחסת לארמית המוכרת לנו מחז''ל (דוגמת התרגום) או המדוברת אלא זו שדוברה בעבר הנהר בימי האבות, שהיא מקור הארמית המוכרת והעברית גם יחד (וזה מאוד דומה לדוגמת אבולוציית האדם שבה יש אב קדום משותף לאדם ולקוף שהוא אף אחד מהם, שכן אבותיו של האדם לא היו קופים בשום שלב, אבל הוא דומה לקופים יותר ולכן האמירה שהאדם בא מן הקוף).

אוקיי, זיהיתי את מקור הכשלשום וחניכה

זה כנראה נמצא במה שכתבת: "שכן אבותיו של האדם לא היו קופים בשום שלב" - הלנאבולוציה אתה או לצריה? לפי האבולוציונים היו גם היו (כמובן יש בהם הרבה משפחות ותתי תתי תתי משפחות), ולכן לא הבנתי את המשל, ואיך אתה מדמה אותו לנמשל.

ואגב, לדעתי זעזועו של חידוש לא נבע ממה שכתבת במוסגר (כי שבירת ה'מיתוס' הזה היא חזון די נפרץ, ולא היה לו להזדעזע, ולא היה לך להשתלהב בניפוצו) אלא ממה ששללת בסייג בג'. כי בהתחלה, לפי הקשרן של דברים, באמת היה מובן כפי מה ששללת.

 

   

עכשיו לי לא מובן איפה הכשלימ''ל

כשכתבתי שאבותיו לא היו קופים בשום שלב הכוונה כמובן לקופים בני זמננו (כמו שכתבתי על העברית שלא הייתה בשום שלב הארמית בת זמננו, אבל כן הייתה הארמית הקדומה), כלומר אחד מזני הקופים המוכרים לנו, הרי כתבתי שהיה אב קדום משותף שכן היה דומה לקוף (או אפילו מוגדר זואולוגית כקוף, כמדומני שגם האדם המודרני מוגדר זואולוגית כמין של קוף).

 

וזה דומה מאוד לנמשל - אב קדום משותף שיותר דומה (ואף נקרא כמו) לאחד משתי ההתפתחויות.

ראה,שום וחניכה

השרשור הזה עבר אבולוציה, והיה זקוק להרבה הבהרות, שכנראה לך (ואולי גם לשאר הקוראים) היו מובנות מלכתחילה, אך לא לי.

הכשל היה שבניגוד לאבולוציה ולשפות, לי היה קשה לראות בהודעות הראשונות כ'אבות קדומים' לביאורים שבאו אחריהן.

 

אל תדאגי, אין שום צורך לרחם על הקב"הdavid7031

השורש "רחם,, הוא השורש איתו מתרגם אונקלוס את המילה "אהבה" בכל התורה (או לפחות באופן די סדיר, לא עברתי על כל התורה עכשיו)

מה הקשר בין זה לבין רחמים? אני לא יודע. יש קשר, כי גם את "רחמים" אונקלוס מתרגם עם השורש "רחם", אבל אני לא יודע מספיק דיקדוק ארמי ואטימולוגיה ארמית בשביל להסביר מה הוא.

שאלת המשךנב"י
האם נכון להקיש מפירוש אונקלוס למילה אהבה (שעכשיו אני מבינה שיכול להיות שהאיחוד בין אהבה-רחמים בארמית הוא טכני ולא משקף שאהבה היא בהכרח רחמים) בנושאים שיש היררכיה או חשיבות לכבוד בנוסף לאהבה, נגיד בין אדם להוריו או בין אישה לבעלה.

פשוט הייתי בשיעור של רבנית מקסימה שאמרה שאהבה היא בהכרח רחמים וכל מערכת יחסים אוהבת חייבת להיות מלאה ברחמים אחרת אי אפשר לצלוח משברים ופגיעות. באופן כללי קיבלתי את האמירה אבל באהבה שאמורה לבוא עם כבוד נגיד ביני לבין הוריי או ביני לבין בעלי או אפילו ביני לבין בורא עולם האמירה הזאת של רחמים מוזילה את הכבוד, הרי על מי מרחמים? על מי שמסכן, אז כשלא יכולתי לקבל את העניין הזה היא הסבירה שהסתמכה על פירוש אונקלוס ושאהבה ורחמים הם אחד.
יצאתי מבולבלת.
אם יש מישהו שיוכל לשפוך אור על הנושא אשמח מאוד, תודה רבה
אני חושב שאפשר לומר ככה-נוגע, לא נוגעאחרונה
לא מרחמים עליהם (ה', הורים) כי הם חלשים בפני עצמם אלא כי הם חלשים בגללנו. כלומר כואב להם כשאנחנו לא הולכים בדרך הישרה אבל אין להם מה לעשות כי זה תלוי בבחירה שלנו.
לכן אם אנחנו לא בוחרים בטוב ונמנעים מהרע מצד עצמנו, כדאי שנעשה את זה לפחות מצד הרחמים עליהם, שיסבלו אם נבחר ברע.

אז כן, זו מסכנות, אבל מסכנות לא בגלל חסרון אלא בגלל מעלה.

ובהקשר של זוגיות, יתכן שלפעמים בן זוג אחד רוצה לתת לשני המון, אבל לא יכול כי הצד השני לוקח את זה למקומות לא נכונים (מתגאה, מתחיל לזרוק, עושה מההנאה עיקר ולא מהאהבה).
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך