זתומרת, בהתחלה היה קשה קצת להתחבר כי היא הייתה עצורה כזאת...

אבל כשהיא פתאום חייכה והייתה שמחה היא הייתה ממש מתוקה.  אבל בו זמנית הבנתי שיש לה בעיה ו.. 

מה יכלתי לעשות? זה לכל החיים, זה מפחיד.  אז חתכתי...

אם מישהי התלהבה ממך רצח אחרי שתי פעמים ונשבר לה הלב אחרי שאמרת לה שמרגיש לך שלא נכון להמשיך -אין לך אפשרות לקחת אחריות על זה. עשית מה שצריך. אתה יכול להרגיש (ומחובתך להרגיש) טוב עם עצמך.

יש לה מסע לעבור, זה לא קשור אליך.

תמיד כדאי לנסות להפרד הכי יפה והכי מכבד שיש וזהו. כל השאר - מן אללה.

עם הזמן לומדים שקצת מסוכן למסר את הלב שלך למישהו שהתלהבת ממנו משני פגישות.

הרבה אנשים טובים לומדים את זה גם בדרך הלא נעימה. אלו החיים.

אני גם מאוכזב מעצמי שדחיתי בנאדם על זה שיש לו בעיות שהוא לא אשם בהם. 

תמיד אני חושב הלואי שיכלתי לדאוג לאדם כזה, ובסוף אני מרגיש כאילו יצאתי אנוכי שחושב קודם על עצמו. 

משגע אותי שפגעתי באדם כזה שדווקא הוא צריך הכי הרבה אהבה. 

שאתה מכיר במגבולתיך. אתה יודע מה הגבולות גזרה שלך - זה הדבר הבסיסי שהכי בנאדם צריך.

להיות מודע לצרכים שלו. קשר זה משהו הדדי. אתה לא 'עושה טובה' למישהי שאתה איתה בקשר.

אם זה מרגיש לך לא טוב לעצמך - זה גם אחריות מצידך להפרד בשביל שגם לצד השני תהיה זוגיות טובה.

זוגיות שרוצים אותו. כל בנאדם צריך זוגיות רוצים אותה בו לא עושים לו טובה.

לטווח ארוך היא ממש תודה לך שנפרדת ממנה. הדברים הללו כ"F פשוטים.

בסדר אני יודע את גבולות הגזרה שלי.. אחלה. 

אבל הגבולות האלה גרמו לאדם כזה להישאר בחוץ ולהפגע...

אני מעריך את הניסיון לענות, אבל לא הבנתם אולי, אני לא מנסה לצאת בסדר..

משגע אותי שיש אדם פגוע איפשהו...

אם לא תצא - אף אחת לא תפגע.

ברגע שאתה יוצא למסע הזה אתה יודע שאתה עוסק עם נשמות ואתה אכן עלול לפוגע ולהפגע. זה חלק בלתי נפרד מהעסק הזה. אתה לא חושב?

סליחה על כל האגרסיביות שיש בהודעות שהגבתי לך אבל אני חושב שזה סופר חשוב ולכן אני כותב לך.

יש מקרים טרגדיים שנאלץ לראות בחיים ורוב הפעמים לא נוכל לעזור.

העולם מלא בטרגדיות - כדאי מאוד לדעת איך להתמודד עם זה בלי להשאר אדישים. אע"פ שאין בידינו דרך הטבע מה לעשות הרבה פעמים..

בסוף גם מתים, זה גם משהו שצריך לדעת איך להתמודד עם המוות. 

ולגבי העניין על תפילה - התכוונתי ברצינות מליאה!

חלק מהחופש שלנו בתור אנשים זה להתעלות מעבר לגבולות האנושיים המוגבלים שלנו - לפנות לאבא שבשמיים שיעזור לנו. 

חשוב מאוד לבקש מהקב"ה את הצרכים של הזולת. הראשון שעשה זאת היה אברהם. שמעתי פעם מי שפירש את זה שאברהם קיבל רמז בפנייה של הקב"ה שהוא עומד להשמיד את סדום שיש בכוחו להועיל למען זאת בתפילה. ואז אברהם הבין שאם יש לו אפשרות לפנות ברחמיים כלפי הקב"ה - מחובתו לעשות כך. 

אם התעוררו לך רחמים על מישהו - מחובתך להתפלל עליו. חובה מוסרית.

כשאין מה לעשות בדרך הטבע - פונים למעל הטבע. אל תשכח אותה. תזכור אותה ותתפלל עליה.

(ואם יש לך דרך הטבע למצוא לה מישהו אדרבה!)

מה לעשות שאנחנו חיים בתוך עולם מערבי שלא מרגיש את זה? שאלה טובה..

יש פה עניין אחד בסופו של דבר -היחס בטרגדיות בחיים. עניין התפילה הוא נתיב אחד כלפי היחס הזה.

כל עו"ס מתחיל יודע שכדי לעזור למטופל צריך גם לקחת ממנו דיסטנס אחרת אפשר להשתגע.

אם נוציא את המילה 'לגיטימי' מהלקסיקון נרגיש הרבה יותר טוב ולא נצרך לשפוט את עצמנו לשווא.

אין מה טוב ומה לא טוב. יש מה מתאים ומה לא מתאים.

ה' ירחם על בריותיו. אתה תעשה שאתה מצווה עליו.

מישהו יבוא וירצה את הבחורה ולא 'יעשה לה טובה'.

תבקש ממנה את השם של אמא שלה ותתפלל עליה.

אם יום אחד חבר או האשה נמצאים במצב שצריך לתמוך בהם... התשובה היא "אני לא ארגון חסד"?

ההבדל הוא רק כמה אנחנו מסוגלים להכיל.  תקן אותי אם אני טועה..

וגם מה שאמרת "ה' ירחם על בריותיו"

אחי, אני מכיר אישית אנשים פגועים נפשית והם עדיין לבד ומסכנים. 

אז תניח לה שיהיה לה סיכוי להתחתן עם מישהו שיאהב אותה באמת ולא עם מישהו שעושה לה טובה

אבל תודה על הניסיון לעזור אחי

תראה מה כתבתי פה

תודה.  

מה אני אגיד.. אני רק מקווה שאני אשמע שהיא התחתנה בחיי זה יעשה לי טוב 

זה לא שאני מנסה לנקות את המצפון, או להרגיש שאני עושה חסד אחרי הכל...

אני מנסה לדייק מה מפריע..

מפריע לי העובדה שיש אנשים כמותה שנשארים לבד, 

ואם דואגים להם אז מנחמים אותם שהם בסדר אבל בד בבד שומרים מהם על מרחק בטוח. 

ואני אחד מאלה.  ובעקבות כך פגעתי בה כאילו שחסר לה מי שפגע בה בחיים.

@קל"ת 

בקיצור, אני מדמיין אותה נפגעת ונשארת לבד כל פעם מחדש שוב ושוב... כל יום, בחיי

מבאס אותי שאני לא זה שיכל לאהוב אותה, להכיל אותה ולעזור לה, 

והיא חשבה שכן הנה סוף סוף מישהו כזה - וחטפה כאפה.

לא שאני מצטער למה לא התחתנתי מתוך יסורי מצפון..

לא הייתי עושה דבר כזה בחיים- אני יודע שזה גרוע לשנינו.

טוב תתפללו שיהיה לה טוב בקיצור...

תגידו לקב"ה שירחם על הבחורה שמבקש אמונה מדבר עליה.. אולי זה מספיק בשביל תפילה

מרגש האכפתיות שלך

כל הזמן אתה תפגוש בחיים מצבים שהם לא הוגנים , אנשים מסכנים ומצבים קורעי לב 

כמו שכתבו לך לא מתחתנים ככה, ולא בהכרח חכם לשמור על קשר 

כרגע אין לך מה לעשות חוץ מלקוות שיהיה לה טוב ולהתפלל 

וכמובן לנתב את הכוחות האלה ואת האכפתיות למציאת הגברת שלך 

כן,

אך הלואי שיהיה טוב לכולם וכולם יקבלו המון אהבה כמו שמגיע להם.

אז מזלך שקלטת את זה בזמן ואתה לא צריך להרגיש רע תחשוב שהי התפללה עליך כי כל המבקש על חברו נענה תחילה

חוץ מלהתפלל עליה.

יש לך רגישות יפה מאוד.אשריך.

/forum/f76

ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה 

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות. 

הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.

בוגרות ובשלות בהחלט

בשלות לרוב באה עם הגיל. ולא כל בחורה בת 18-19 בשלה 

נכון שזו הכללה אבל בעיקרון הפנימי פה  צריך לכור שיש גילאים שבהם לא בטוחים במה שועשים

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!