השאלה באיזו רמה ואיך היא מתבטאת.. 

למישהו אחד יש פתיל קצר ולשני אין בכלל פתיל, אנחנו אנשים מאוד שונים אחד מהשני ולמרות שזאת אנחנו יוצרים קשרים אחד עם השני. אם בנאדם מודע לחסרונות של זה דבר ממש ממש מוערך.

זה הבעל שלך ולא צחוק. 
לבדוק טוב טוב

מבחנים? להחטיא אותו?

מבררים מסביב, או ששואלים ישירות.

התכוונתי מבחן לדוג' לאחר לו ברבע שעה .. 

כעס זה חטא, לפחות לפי המקובלים ואם הוא יכעס זה לעבור על "בפני עור".

להכעיס אדם כדי לדעת אם להתחבר עמו

אבל זה עונה רק על צד הכעס, ולא על צד האונאת דברים שזה איסור דאורייתא.

אני מבין את דברי האורחות צדיקים כמשל, שמשמעותו לבדוק את האדם במצבים שבהם הוא כועס (כמו המקור בחז"ל).

והראיה מרב הונא אליבא דהרב זילברשטיין מוכיחה את זה יותר, שידע מעיקרא שלא יצטער (כי הוא אביו) ומאידך שלא ירתח (כי הוא מכיר את טבעו, כאביו).

אני לא בטוח לגבי איחור אבל לדעתי זכותה לאחר בכמה דקות,

או זכותה לדוגמא לחלוק על דעתו ולראות איך הוא מגיב...

אם הוא כועס זו בעיה שלו.  

אתה רואה שכתוב "הכעיסהו" לא רק אם אתה יודע שבוודאות הוא לא יכעס.

אם יש לך רעיון איך לפרש - בכבוד.  אבל הדברים כתובים...

אם היא חולקת כי היא חולקת, דיינו.

אם היא חולקת בצורה שמעוררת את הצד השני לכעס, זה מצער אותו, וזאת אונאת דברים. וכו'.

ספרים מתקופת האורחות צדיקים שמזכירים "אמר החכם", לא פעם ולא פעמיים מביאים ציטוטים מפילוסופים גויים וכדומה. אין לזה תוקף הלכתי. אתה לא יכול להביא את זה כראיה כאילו שזאת משנה או מימרא מהגמרא.

אם כבר ממעשה דרב הונא, ושוב, הוא יצא דופן כמו שהגמרא אמרה בעצמה.

לגבי האיחור, אתה צודק שקשה להגיד שזאת אונאת דברים. כי אין פה דברים ואין מעשה בפועל.

מכל מקום, אנשים שהם מתעללים, קרי פסיכופתים ברמה כזאת או אחרת, הם שחקנים מספיק טובים כדי להתגבר על איחור של כמה דקות.

בד"כ הקשר מתחיל הרבה יותר ממושלם במקרים כאלה.

וכעסנים יש הרבה, מכל הסוגים. כמעט כולם כועסים מתישהו. לא כל אדם שמתרעם על בזבוז הזמן שלו או על מחלוקת שנוגעת לליבו הוא אלימ/ה.

זאת עצה לא יעילה לענ"ד. עדיף לנסות לברר מסביב, או לשאול ישירות. רוב האנשים יענו בצורה כנה, מנסיוני.

אם אותו צדיק הביא מאמר, הוא ידע את ההלכה ואת ההשלכות של מי שיקרא כשהוא כתב את זה. 

הוא לא העתיק כמו ילד בגן.

אפשר לחלוק בלי לעצבן - זה לא חייב לבוא ביחד.

סתם פשוט להגיד דעה שונה או לשחק אותה לא מבין ולראות אם יש סבלנות.   אולי אני לא מספיק טוב בעצות אבל צריך לבדוק איכשהו..

אין מה לעשות זה החיים שלה והיא צריכה לדעת עם מי היא הולכת לחיות...

אבל לדעתי הראש האולפניסטי הזה שמאתר כל היום גברים אלימים בכל התנהלות שהיא קצת "גברית" היא לא בריא בשידוכים.

מסתמא אפשר לסמוך על הרב זילברשטיין יותר מאשר עלי, אין ספק בזה.

אני פשוט חושב שזה לא יעיל...

אני מכיר כמה וכמה כעסנים רציניים שלא היה מזיז להם איחור של רבע שעה. ולא היו מתלהטים אם היו חולקים עליהם.

אבל כשהם מתעצבנים הם מאבדים שליטה, וה' יעזור לכל מי שבסביבה.

בשורה התחתונה, זאת עצה לא יעילה כל-כך, אם זה כעס קטן.

ואם זה כפשוטו כאותו חכם, אז זאת כן עצה יעילה אבל היא עבירה גמורה אליבא דהרב חיד"א והרב זילברשטיין.

רוב מי שאני מכיר שהוא אלים בטבעו, מודה שהוא אלים וגם די מתגאה בזה.

כמה הם גברים מתעללים? אפס...

אבל לדעתי לשאול חברים או שאלה ישירה זה העצה האחרונה שמועילה

כי לרוב החברים ואותו אדם רק יכסו על הרע ולא יגלו אותו.  בעיה...

אני חושב שהכי חשוב זה לשים לב אם מרגישים בנוח לידו או לידה.

גם אם הבן זוג לא מתעלל פיזית, הוא עשוי להיות מתעלל רגשית.

וגם אם לא רגשית, אז הוא/היא יגרום לך לנבול בסופו של דבר מההרגשה השלילית שמערכת היחסים איתו מייצרת.

ברוך ה' לא "זכיתי" להכיר אנשים שמתעללים שיטתית מקרוב, אז אין לי מושג איך זה נראה.

וזה למרות שנתקלתי בהרבה מצבים של קשרים שרעילים לאחד מהצדדים במקרים של קשיים בשלום בית.

נראה לי שזה דבר שנפוץ יותר מנישואים לפסיכופת...

בטעות חשבתי בהתחלה שהגבת לי אז כתבתי חח

אבל לא משנה, זה גם ככה חשוב לכתוב את זה 

אז מי שבאמת חשוב לו התורה ימצא דרך להסתדר

מנסיון, קשה מאוד להתרכז בזמן שמחכים למישהו. זה בכל מקרה פגיעה באיכות הלימוד.

אליבא ד@מבשר שלום.

לא הפריעו לי איחורים אף פעם. רק ביטולים ברגע האחרון שמשבשים את כל התוכניות הצליחו לבאס אותי.

זה ותהילים, כל מה שגם אם לא הכי הבנת מה אתה עושה מרוב התרגשות או מתח, גם איכשהו יצאת ידי חובה

זה גם "בזבוז זמן" לכאורה.

המטרה היא לבדוק התאמה, זה לא ביטול תורה (כל עוד אין דרך אחרת).

לפעמים בכמה דקות איחור אפשר לגלות דברים שסתם ככה היית מגלה בכמה פגישות.

זה לא הכי מציאותי.

ואם מישהי תאחר שעה ומעלה היא תשדר שיש לה בעיה כלשהי...

מזל שכבר דנו בזה בעבר

הצעתי מנסיון - לקראת נישואין וזוגיות

קישרת להודעה משובשת קצת... מה זה לצרוח על רבע שעה?

גם בהנחה שנוהגים וגם בהנחה שבתח"צ, אין מצב להגיע בדיוק על הדקה אלא אם אתם שכנים.

זה זמן בלתי סביר בהתחשב בעובדה שדייטים לא אמורים לקחת יותר משעתיים וחצי במצב אידאלי (לא מעיד מנסיון ).

ואם מישהו יעשה דבר כזה סביר מאוד שהצד השני ישלח הודעה "התנצלותי הכנה, חיכיתי שעה ונאלצתי ללכת".

הברזה כזאת תעצבן כל אדם מן השורה, לענ"ד.

גם חצי שעה זה קצת מוגזם בלי להודיע, זה לא שאנחנו בשנות ה90

לא יודע

שכל אחד יחשוב איך הכי נכון לעשות את זה

אני מסכים שהעצה הזאת היא לא לכתחילה, רק אם אחרי כמה פגישות עדיין לא ברור לך מה מידת הכעס של הצד השני, ואתה מכיר את עצמך שלא יצא לך לאחר גם ככה.

הכי טוב זה להביא בקבוק מהיי"ש החריף ביותר שיש ולתת למדוייט/ת לשתות.

זהו. במהרה טבעו של המדוייט/ת יתברר.

וגם יותר קל הלכתית

(למי שתוהה, זה לא באמת קל הלכתית. אסור להשתכר חחח)

לפעמים הרבה יותר מעוד פגישה של דיבורים

הזמן שלך , אתה בא לבדוק האם זו שמולך מתאימה להיות אשתך .
כל יום שעובר אתה נקשר לבחורה, וכשהרגש גובר על השכל זה לא טוב.כמעט תמיד.
ודבר שני, ממממש לא בוחנים בכל תכונה ...... אמרתי בכעס כי זו תכונה שצריך להיזהר בה מאוד מאוד.
וקמצנות
 

קורת בפגישות. חלק מהיופי האדיר של הפגישות שהם טבעיות ולא מלאכותיות.

ולגכן אם משהו ממליץ לך להפוך את הפגישה למלאכותית - לא אסכים איתו.

את פגעת פה בנקודה אמיתית שהיא גם כואבת. ככה למדוד דברים בפגישות. אין 100%. אבל זה מה שיש לנו - איך שאנחנו מתרשמים מהאדם בפגישות ולא דברים אחרים.

איך זוגות מתחתנים - ע"י הכירות ספונטנית. רק ע"י כך אפשר לגשת לשלב המתקדמים. וכדי להתקדם צריך ספונטניות.

אבל תכלס לפי דעתך היא צריכה לחתוך, כי בצורה ספונטנית היא מרגישה שהוא כעסן

ולהתחיל לדון לכף זכות זה לא ספונטני אלא שכלי. 

היא לא אמרה שהיא הרגישה שהוא כעסן. היא אמרה שהיא חוששת ע"פ מה שהוא סיפר. אלו שני דברים שונים.

לא אמרתי לדון לכף זכות. אמרתי שצריך להרגיש דברים כדי להביע בהם עמדה.

עכשיו אחרי שדבריך @להיות בשמחה1 -

מתי שתרגישי בנוח איתו וזה יטריד אותך, את מוזמנת לשאול אותו בעדינות. לא בתור שיפוטיות אלא באופן כללי - עד כמה הוא מרגיש שיש לו פתיל קצר או ארוך.. אבל זה ממש תלוי בסיטואציה וברגשה כלפי זה.

יתכן שיש לה חושים יותר חדים ממני וממך.. ובשבילך זה רק השערה.

בכל אופן, ללכת על פי הרגשה בחיים זה הימור - לטוב ולרע... עדיף לבדוק. 

ולשאול ישירות לדעתי זה ממש מיותר.

אולי לדעתו בכלל הוא תמיד צודק ואחרים מעצבנים אותו?  הוא יגיד שהוא לא כעסן.. יופי

"מכל מיני דברים שסיפר יש לי חשש שיש לו מידת הכעס.

איך ניתן לבדוק זאת?"

היא לא הרגישה ממנו שיש לו את מידת הכעס ולכן היא מבקשת מאיתנו דרך לבחון זאת. כי היא לא הרגישה ולכן היא לא יודעת. מה שעורר אצלה חשד לכך זה תוכן מסויים של דברים שהוא אמר לה. זהו זה. משהו שיכלי שלא מבורר עד כה.

אענה לה שמידת הכעס איננה נבחנת רק על פי פרמטרים שיכליים לא מובררים כאלה ואחרים ולכן אם היא רוצה לשמוע מה הוא חושב על זה כדאי לה לשאול אותו או להרגיש אותו יותר ולראות ע"פ התחושה שלה (כלי מוגבל, מסכים).

בכל אופן אם אדם שמודע לחולשותיו - זה דבר שראוי להערכה. 

לקלוט אדם על פי הדיבור זו הרגשה לדעתי...

אם הוא לא מודע לחולשותיו או מסתיר אותם החיים שלה יהרסו...

אין צורך לדון בזה.

לעשות מבחנים לשני זה לא בריא בדר"כ. זה משאיר אווירה חשדנית.

ועכשיו אסייג - ככה אני מכיר, ככה לי עושה טוב.

זו זכותך לבדוק אותם. שיתבגרו...

תנסה פעם לבחון בחורה, תשפוך לה כוס שתיה לתוך הפנים ואז תפזר עליה נצנצים ונראה איך היא תגיב 

עוד רעיון

כמעט הכרתי מישהו שהיה כמעט באותו מצב - לקראת נישואין וזוגיות

ההודעה שם בתגובה למישהי שניסתה בחור ואז עוד חתכה את השידוך

לא אמורים לקחת ברצינות מישהו עם כינוי "עשו". 

לא כי "פלונפון"

אדם מצפה שתתיחס אליו בכנות ובשקיפות ולכן זה הגיוני שזה יעצבן אם אדם עושה מבחנים לשני שמעידים על חוסר שקיפות וכנות. להיפך כנות ושקיפות זה דבר שמצריך בגרות. לא להיפך. 

כרגע שנינו יודעים שאנחנו לא מכירים אחד את השני...

אם הוא מצפה מהשני לסמוך עליו בלי לבדוק הוא צריך להתבגר. 

משתפים, משוחחים, חיים ומרגישים אחד את השני ואחד עם השני. וזה דורש כנות ושקיפות.

לעשות 'מבחן' למשהו זה לא כנה וההיפך משקיפות. זה הכי לא שקיפות שיש.

מי שהולך ככה מתגרש מהר מאד או נתקע עם מה שלא טוב לו.

כנות ושקיפות זה לא קשור לכאן... אני לא משקר בזה שאני מברר

פה באים במטרה לברר מי הצד השני שאיתו אני הולך לחיות, ואדם לא תמיד מודע לבעיות שלו

או לפעמים מסתיר אותם, ואח"כ זה מתגלה...

הדרך הזאת היא חסידות מוגזמת שעלולה להרוס את החיים. מחילה.

או על 'מבחנים' שעושים אחד לשני בפגישות עצמם?

בירורים זה דבר חובה, אתה צודק.

הלואי שהיו אומרים אמת ואז לא היה צריך כלום...

אני מכיר שני בחורים שסידרו להם בחורה עם בעיות נפשיות (היום שניהם גרושים)

באחד ה"רב" אמר מפורש למשפחה לא לגלות לו.  לשני הרבנית גמרה את ההלל על הבחורה ולא גילתה לו כלום.

אתה מבין... לך תסמוך על אנשים.

ולמה לדעתך בירורים אצל צד שלישי שונה ממבחנים מבחינת חוסר אמון? 

בנאדם לפעמים ממש רוצה להתחתן אז הוא מסתיר את המידות שלו,

או שהוא לא מודע אליהן...

אחד ילדותי ובטוח שהוא מוכן לחתונה,

השני כעסן וחושב שהוא צודק וצריך לחנך אנשים,

השלישי עצלן ובטוח שאם הוא יתחתן הוא יהפוך לחרוץ בשביל אישתו.

תשאלי אותו על זה הוא יגיד את האמת שהוא מרגיש. 

מודעים לעצמם. ומי שלא - בדר"כ קל מאוד לזהות את זה..

בנחת, רוב האנשים סה"כ דוברי האמת.. ב"ה.

ונניח שיש מעט, עדיין בשבילם שווה לעשות בדיקה.  זה לכל החיים.

אתה רוצה להסתכן? תסתכן.  יש מי שלא רוצה.

אני מוכן להסכים שהרוב הם אנשים אמיתיים...

אולי הגזמתי, אבל באמת שאני מכיר הרבה ששיקרו בשידוכים

גם בשבילי - למרות שאין לי מה להסתיר החליטו לעשות ממני מלאך ולחרטט דברים שלא שייכים לי.

כמה הם באחוזים לעומת השאר, לא יודע.  זה לא המחלוקת.. העניין הוא שזה קיים.

לא צריך להגזים עם ההפחדות מכל הסיפורים על ה"משודכים עם בעיות".

ברוב המקרים זה סתם אנשים שעברו דברים קשים וסובלים מדיכאון קל או חרדות בקטנה.

אנשים מנפחים את זה כאילו כל מי שאי פעם לקח כדור הרגעה צריך אישפוזים דחופים.

ואז גם מהאחוז הקטן הזה של המספרים משליכים לכל השידוכים.

רוב האנשים נורמלים, רובם לא כעסנים, ורובם גם לא שקרנים. וחשוב מכל, ה' טוב, ושומר עלינו שלא נעשה טעויות

הרי חכמים אמרו על כל אדם כבדהו וחשדהו...

אם אי אפשר לבדוק - לברר ולבטוח בה'. אבל אם אפשר, למה לא?

כידוע.

יש גבול שחז"ל תיקנו לנו שאותו צריך לברר. בודקים במשפחה וכו' (והאחרונים הוסיפנו לנו דברים שכנראה היו ברורים להם כמו שמירת שבת, כשרות, וכו' דיברנו על זה פעם. גם מידות, מניח שפעם היו יותר בהכנעה אז היה פחות שייך לבדוק את זה).

ולא כתוב שם לחבר למכונת אמת, ובטח שלא כתוב שם לבחון אנשים כאילו שאנחנו מלאי שלמות...

זה לא יכול להמשיך בינינו

וכבר דנו בזה אליבא דשיטת החיד"א שאחריו הלך הרב זילברשטיין שבמפורש אומר שיש בזה חטא רק שתרצו בדוחק במקרים יוצאי דופן.

כשמישהו מוצא איזה חשד קל ומתחיל לשגע את המשודכ/ת שלו הוא בבעיה רצינית.

אני מכיר כמה וכמה שעשו את זה למשודך, במקום לסגור חתונה, מרוב פחדים ודמיונות.

רובם עדיין רווקים, חלקם התחתנו מאוד מאוחר. והיו כאלה שאפילו היו חייבים ללכת לחתונה של המשודך הזה ולעבור צער לא קל.

שוב, תמים תהיה, ביטחון בה'.

לבדוק מה שהתורה אומרת לנו, לא צריך להגזים מעבר.

לא לשגע ולא לצער, אבל יש דרך לעשות את זה.  גם אני לא בעד להגזים..

אבל בטוחני שאותו צדיק אמר את המשפט הוא ידע מה הוא אומר. 

מה נאמר, שכל אחד יעשה מה שהוא חושב.. לפי ההלכה.

כבר כתבתי לך, וזה דבר מאוד ידוע, שבספרי המוסר הראשונים יש המון ציטוטים של גויים ופילוסופים.

למה אתה קורא לזה "אותו צדיק אמר"? זה יכול להיות אריסטו או אבן סינא.

זאת לשון מליצית, אין הכרח שזה כפשוטו. צריך לדעת מה אתה לומד.

כבר מצינו באחד מגדולי ישראל מתקופת הראשונים שהשתמש בביטוי "האלוהי אריסטו" (כמובן שזה תרגום מדעי ללשון ערבית כלשהי, לא עיינתי). אתה היית מתייחס לזה כאל דברי נבואה?

לא יודע מאיפה הם הביאו אבל התכוונתי שהם הצדיקים שאם הם כתבו, הם חשבו על ההשלכות

ועובדה שמנסים לתרץ את זה ולא אומרים "זה סתם משפט של איזה גוי"

מהחיד"א הוא רק הביא איזה משהו שדומה.. לא מחייב שלזה היתה הכוונה

לא יודע מה לגבי האמירה עם אריסטו, באיזה הקשר נאמר... אז אני לא יכול לענות.

הלכתיות אחרות, כגון דברי חכמים. זה מראה לך שמלכתחילה יש פה בעיה בעצם האמירה.

כשמקור האמירה הוא "חכם אחד" וכו' ויש מצב שזה גוי, זה לא מקור הלכתי. לא עושים ורמינהי מזה על חז"ל.

ומה שניסו לתרץ זה את עצם הבאת המקור כשיש בו סרך איסור. ואיך תירצו? בטח לא שמותר כפשט הלשון, אלא שזה מותר בתנאים א', ב' וג'. מה זה אומר? שזה לא כפשוטו וזאת לשון מליצית!

עכשיו אתה מבין למה אני אומר שזה לא נאמר כראיה הלכתית מכריעה? כי זה לא מיועד. ספר הלכתי חייב להיות מדוקדק בלשון שלו, אין בו לשונות ציוריים או פתגמיים או עממיים.

אפילו כשחז"ל אומרים "כדאמרי אינשי" זה לא מכריע הלכות.

נראה לי שהשתלטנו פה על השרשור, אם תרצה להרחיב על ההבנה ההלכתית של זה או על המקור של "אריסטו האלוהי" נראה לי שעדיף שנעשה את זה בינינו (אני פה לפחות בדקות הקרובות)

מסויימים שמכירים את האדם כמו שאב מכיר את בנו, כלומר שלא יתפרץ ויעבור על עבירות חמורות כמו כעס, ניבול פה, שנאה ליהודי וכו'.

והיה שם עוד טעם שברח לי תוך כדי כתיבת ההודעה.

משמע שבדייטים אין שום היתר לעשות את זה, כי אם מכירים את האדם ויודעים את גבולות הכעס שלו בוודאי שלא צריך לבדוק אם הוא כעסן או לא.

בטח לא כשאפשר לבוא לידי הקפדות, כעס, שנאה וכו'

הוא אמר להכעיס במשהו קטן, כדי שיהיה ברור שהוא לא יגיע מזה לכעס גדול.

הוא לא אמר שמותר רק אדם שמכירים אותו.

להכעיס אדם כדי לדעת אם להתחבר עמו

והוסיף את הטעם השני, שאותו שכחתי והזכרת, שזה מעשה קטן שודאי שלא יגיע מזה לכעס גדול (אלא אם הוא לא נורמלי).

והוא תלה את זה בזה שלא ישבור כלים וכו' שזה לא איסור תורה מפורש. ושנאה, טינה, נקמה ושאר העבירות הנתלות בזה הן דאורייתא גמור.

מכאן שברור שאם אדם בודק אדם שעלול לפחות להגיע לידי טינה בלב, הוא בבעיה.

@מבקש אמונה אתם שמים לב שמדובר פה על אנשים עם היכרות מוקדמת מסויימת, והרצון "להתחבר איתו" קרי לעשות איתו עסקים, ולא על שידוך שלא מכירים את הצד השני?

מה הייתם עושים אם היו בודקים אתכם ככה והייתם נכשלים, כי אתם בני אדם?

הוא כותב במפורש שהנקודה של הבן היא שהוא יודע שלא יבוא מזה לכעס גדול, הוא לא כותב שמותר רק באדם שמכירים.

"ותירץ החיד"א: "ויש לומר שהיה ברור לרב הונא שלא ילכד בנו בסוג הכעס שאמרו עליו חז"ל ששקול כעבודה זרה, ורק אפשר שירתח כל שהוא (ויאמר לאביו דבר אשר לא כדת), באופן שאין בו משום עוון הכעס".

וגם בענייננו הכוונה היא שיבדוק את האדם באופן שעלול להתעורר לידי כעס קל, ולא להתמלאות בחימה ולשבור כלים בחמתו וכדומה."

ועדיין הטעם הזה לא מתקיים בשידוכים בשום פנים ואופן. ותשובת הרב זילברשטיין ודברי האורחות צדיקים אליבא דהרחיד"א והרב זילברשטיין לא נאמרו על היכרות כזאת.

ואגב,

@פלונפון מירוסלב

לפי המילים "אם יודה לך האמת" זה לא מדובר על סתם להכעיס,

אלא נראה שהכוונה לעורר דיון כלשהו ולראות אם אותו אדם מסוגל לחזור בו כשהוא טועה או שהוא עקשן.  ולא נראה לי שיש בעיה הלכתית בזה..

(אם בכל דבר יהיה בעיה הלכתית, אז לצער אדם אסור גם מאילוץ..

יוצא שבפגישה אתה צריך להיות כלבלב מאולף אחרת אתה עושה איסור חח)

מתחילה. אני לא אחראי על איך הוא יגיב לעצם העובדה שאני מדבר.

אני כן אחראי אם אני מתכוון להכעיס אותו בדווקא.

לא הבנתי למה אתה טוען ההפך ממני אם אתה נתלה ברב זילברשטיין. התנאים שלו בהחלט לא מתקיימים בהצעות פה.

בכל מקרה, הדיון קצת מצחיק אותי. מי שירצה לסמוך על ההבנה שלו בעניין הזה, שיבושם לו. אבל שלא יחפש בגיל מבוגר את כל היהודים שהוא גרם להם להקפיד עליו כדי לנסות להבין למה הוא תקוע ולא מתקדם בחיים 

לתפוס על טעות ולהביא מקור או עובדה הפוך לדבריו, או משהו כזה.

(בלי מבט מעצבן חח)

זה קצת שונה מלדבר עם בן אדם ולא להסכים איתו, שזה דבר שגם ככה קורה בדייטים.

למרות שאני לא חושב שמישהו ימשיך בדייטים עם אדם שתוך כדי מחלוקת בשיחה מתנהל בצורה שיכולה להכעיס.

זה נראה קטנוני או קצת מטורלל כשאדם לא יכול להביע את אי ההסכמה שלו בצורה נעימה. לא?

אי שם באחת התגובות.  בכל אופן, אני אומר את זה שוב.

למה שלא ימשיך? מה אני חייב להסכים על כל דבר? סתם מביא דעה אחרת בתמימות...

אפשר גם להגיד "דעה מעניינת, ולהסביר למה אני חושב אחרת" זה בהחלט מתקבל

השאלה אם הוא יענה ככה, או ירגיש מאויים ולא מסוגל להתייחס בענווה שיש עוד דעות.

לא הבנתי למה התכוונת במילים  "כשאדם לא יכול להביע את אי ההסכמה שלו בצורה נעימה"

אנחנו לא מכירים ובאים לברר אחד על השני, זו האמת.   

וזכותו של כל אחד לבדוק בדרכו והוא לא חייב להודיע לי לפני שהוא בוחן כדי להכין אותי

בהחלט אני אקבל את זה אם הבחורה תעשה לי את זה..

הרי הסכמת שאיחורים זה בעיה. אז מה המדד? נתת דבריך לשיעורים! זה לא תופס הלכתית.

אם יש דברים שכן ודברים שלא, אתה לא המדד האישי. יש דברים שמקובלים עליך ועל אחרים לא.

זאת לא זכותו של האדם לעשות מה שהוא רוצה, אנחנו יהודים לא ליברלים נושאי דגל הפי.סי... חובה עלינו להמנע מלפגוע באחר. ואפילו ממה שהתורה התירה משנת חסידים להמנע גם.

אמרתי שאני לא בטוח..

הכלל הוא לא לצער אקטיבית מה שאסור לפי התורה.  

כל השאר זה החיים שלי, ואני לא אמור להמר עליהם אז פה כנראה משנת חסידים לא רלוונטית

שאתה בעצמך ציטטת שהיא אסורה וששייכת רק בהיכרות מוקדמת.

אחר המחילה, הקורונה המשעממת הזאת עלולה לגרום לי להשאב חזרה לפורום אז אני אמנע מלהמשיך את הדיון הזה

הבעיה עם דברים שצפים עם הזמן, שלא תמיד יש זמן לחכות להם. 

לפעמים עד אז נקשרים והלב משוחד.  ויש עוד חששות...

הייתי רוצה לסמוך על זה אבל זה נראה לי מסוכן מידי. גם ממה שאני מכיר..

אני לא שולל על דברים קטנים, אבל יש דברים שהם מהותיים...

לא משנה איזה יום היא תעבור היא לא אמורה להתנהג ככה. 

זה לא אמיתי. 

לא יודעת, אולי נכווית מזה אז בגלל זה אתה חושב ככה, אבל לדעתי אפשר להשקיע בבירורים ואז בפגישה לתת לדברים לזרום.

יש התנהגויות קיצוניות בסדר, אבל רוב האנשים לא כאלו ובעיניי לא כדאי לאבד אמון רק בגלל אותו מיעוט

אני מדבר רגיל, מנסה לשמוע את השני, להבין מה דעתו... בדיוק כמוכם.

שנינו מבררים ולא סומכים עליו במאה אחוז

רק שאתם אומרים לחכות לטבע שיכשיל אותו במקרה והוא מסתיר משהו, 

ואני אומר ליזום את זה. זה הכל. 

ולמה להחליט שיש מה להכשיל אותו? למה לא לצאת מתוך נקודת הנחה שהוא אדם טוב אלא אם כן יתברר אחרת?

אני חושבת שכשנמצאים בעמדה כזאת אז בלי לשים לב רק מחכים לזה שיצוץ משהו כדי להגיד " אה הנה! ידעתי שיש בו משהו לא בסדר" או שנותנים פרשנות לא פרופורציונאלית לסיטואציות.

חס וחלילה אני לא מחליט שיש על מה להכשיל.

לא יודע למה אתם חושבים שמבחן נובע ממחשבה רעה

אני מתייחס לאדם מולי בדיוק כמו זה שמחכה לסימנים בצורה טבעית...

שנינו יודעים שאנחנו לא יודעים מי זה מולנו ומחכים לסימן

שוב, הסכמנו על העניין של האיחור.

והסכמנו גם על העניין שדווקא האנשים הכי נוראיים ומטורפים יכולים להראות כלפי חוץ הכי מושלמים ועדינים. זה לא בדיוק מלמד.

אני לא מסכים עם חלק מהדרך הזאת מצד ההלכה (ועל זה הסכמת איתי, כמו איחורים וסייעתם).

ואני לא מסכים עם השאר כי זה פשוט לא עובד. אז לא הסכמת עם בן אדם, אז מה? מכיר הרבה אנשים שיש להם מזג מאוד חם, אבל לא אכפת להם שחולקים עליהם.

שוב, קל לשחק על הנקודה הזאת.

זה יכול להציל רק מלהתחתן עם אנשים עם אופי מאוד ילדותי ולא בנוי, אנשים בלי דעת. הם לא כאלה נוראיים, במיוחד לאנשים שגם הם כאלה (ולא כדאי להם לחתוך אחד את השניה גם ככה), למרות שלא כיף לאנשים שהם לא כאלה לנהל חיים שלמים איתם. אבל יש כאלה, וזה עובד.

כשאדם לא מביע את אי ההסכמה שלו בצורה נעימה - דומיא דלאחר. לנהל דיונים מתגרים בצורה של "אתה לא מסכים. אתה טועה. מה פתאום. זה שטויות" על דברים שהצד השני אומר.

זה לא רק שלא ממש מועיל למבחן, כי זה הרבה יותר מכעיס - גם אדם פשוט - מלאחר. זה בד"כ מצייר את הצד ה"בוחן" כקצת משובש וחסר מידות 

אם השני שמקשים עליו יגיב בתוקפנות, או שהוא לא מסוגל להתייחס בענווה לדעה השונה 

או שהוא יחזור בו, או לפחות יגיד "דעה מעניינת ויסביר למה הוא חושב אחרת בצורה יפה"

אתה מקשה על העצה שלי, אבל יתכן שיש עוד דרכים.

אני מכיר מישהי שהמשפחה שאלו את בעלה מה מה הוא מתכנן לחיים והוא ענה בעוקצניות תשובה צינית.  (אגב, מכיר עוד כמה שמתעצבנים מזה משום מה)

והיא לא ייחסה לזה חשיבות והיום היא גילתה כמה הוא אלים מילולית..

בקיצור, אפשר להגדיל ראש ולחשוב על עוד דרכים.   זה לא הדיון

לא נראה לי שזה עדות לאלימות מילולית

ההפך, זה מוכיח את הרעיון שלי.

לצערה כנראה שזיווגו לה אדם לפי מעשיה, וזה היה רצון ה'. אם להתגרש או לא זאת שאלה למקום אחר לחלוטין.

אבל פה בדיוק נכנסת הנקודה שאמרתי, ביטחון בה' ואמונה...

לא יודע מה נראה לך, עובדה בשטח. 

לענות לא עניינית אלא בציניות זה אונאת דברים קלאסית.  אולי לא הסברתי אבל הוא לא ענה תשובה אלא סתם משהו ציני כמו "אני מתכנן ללכת הביתה עוד מעט"

מה זה מוכיח? איפה הלהפך פה?   

ידידי אתה צריך לכתוב מה אתה טוען בבירור, ולא רק ברמזים...

באותה מידה היא יכלה להגיד שזה שהוא לבש חולצה אדומה בדייט הראשון מעיד על נטיות תוקפניות...

לא יודע אם סרקזם מהסוג הזה עונה על אונאת דברים לכולי עלמא. אני נגד, אבל יש אנשים שנהנים מזה.

כתבתי בסוף הפסקה מה אני טוען, שזה עניין של ביטחון בהשם וכו'

לרוב גדולי ישראל שזכינו בדורנו לראות היה חוש הומור בריא ואפילו קצת עוקצני

אם אומרים את זה בצחוק ואח"כ מיד עונים על השאלה.. זה נחמד.

אבל אם עונים ככה בציניות בלי לענות על השאלה.  זה זלזול. 

וזה מה שהיה...אם לא הסברתי טוב.

לא יודע, הציור קשה לי.

אם מישהו שואל אותי על תוכניותי, אני לא זכאי לפרטיות?

אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין. ולאדם זכות לא לספר את כל מעשיו לאנשים שאין להם חלק בעניין.

אני חושב שכנראה שמעת את הסיפור מהצד הפגוע ולכן הדברים נופחו.

בכל אופן, ממקרה אחד אין ללמוד על הכלל דבר. ולענ"ד במקרה כזה, בכלל לא.

ובגאווה גדולה.  אבל עזוב...

פרטיות זה אחלה, אבל אתה יודע, כשבאים להתחתן תמיד שואלים אדם מה אתה מתכוון לעשות הכוונה לעבוד או ללמוד כדי לדעת שהבית יהיה נורמלי ויציב... זאת הרי הכוונה בשאלה. 

אין מה ללמוד, זה קשר ישיר

אם מישהו מתנהג לא יפה אז הוא מתנהג לא יפה וזה המידות שלו.

בכל מקרה אני חושב שכדאי להפסיק לשפוט כל אחד על כל דבר קטן.

יש אנשים רשעים, רוב המוחלט של עם ישראל אינו כזה.

וכל מי ששופט, שיקח בחשבון שהוא שופט את עצמו כדברי הבעש"ט וזאת הנקודה שאני מנסה להעביר אגב הדיון הזה

סבבה. 

לא אומר לשפוט, כבדהו וחשדהו. 

לבדוק ולהתנהג לפי המציאות שרואים בעיניים בלי סתם לשפוט

זה חתונה מה לעשות. 

יאלה סיכמנו. (:

מה שהצעת באמת הזוי. 

אני אמרתי משהו אחר ואת מוזמנת להגיד מה הבעיה ואני מוכן לחזור בי 

אבל בבקשה, טענות לעניין.  לא סתם לנסות להגחיך את מי שחושב אחרת.. זה לא עובד ככה

כנראה שיש דרך מותרת ונחוצה.

יפה שאת נשואה הרבה שנים, אבל אנחנו מדברים פה על תקופת הפגישות שהיא די קצרה..

לפי התורה לא יוצאים יותר מידי זמן - גם זה גובל בעבירות.

אדרבא,שגם הבחור יבדוק... פשוט לזמן לאדם 

אז מה לעשות? יש לך הצעה?

ברור לי שאם מישהו יכול לעשות את זה, זה הדבר הכי טוב והכי משקף

אבל באמת שאין לי מושג איך.

כי קודם כל זה באמת לא מתאים לאנשים שומרי תורה ומצוות - הן לבחור והן לבחורה.

אם בכלל מתארחים אז רק בשלבים מתקדמים.

ולמה שבחורה תשב עם חברים שלו או הגבר עם חברות שלה.. 

אז מה יעשה מי שזה לא מתאים לו? חזרנו לשאלה שלנו..

ודבר שני, יוצא שצריך להידבק אליו עד שיצא ממנו השד בטעות. 

זה באמת לא בעיה לשחק אותה בקטעים כאלה ככה שצריך לחכות ולחכות ואולי תצליח..

רק לא ישנים באותו הבית.

מכיר מקרה שעשו את זה וזה חשף בעיה רצינית לגבי השידוך, שאחרי זה צצה לה כשהיא התחתנה (וגם את הבעייתיות של בעלה)...

אני חושב שזה אחלה רעיון אם כבר עברתם את שלב השידוך ואתם מאורסים, כמובן לפי ההלכה והצניעות

כלי מוגבל, כלי ממש לא מושלם אבל איתו אנחנו בוחנים דברים.

אפשר גם לשאול ולשתף את החששות בכנות.

אין מה לעשות, שערי קונספירציות לא ננעלו. תמיד יהיה אפשר "לפחד שמא הוא..." - הפתרון הוא ללכת לפי הסבירות הראוייה ע"פ השכל והאינטואיציה שברשותו של האדם.

השאלה היא באיזה מידה הוא משתמש בה.

לכי עם הלב.

דברי עם אנשים קרובים אליך.

תחקרי אותו על המשפחה שלו.

אל תכנסי לבית שיש בו כעס.

את תיקון המידות שלו הוא לא צריך לעשות עליך כשפן!

אני כמובן לא אומר שהוא כעסן

רק מציע לברר!

והיא אמרה משהו ממש נכון

לפי מידת הגאווה שלו

או במילים אחרות- אגו...

תבדקי אם היה בינכם איזה ויכוח, איך הוא מגיב בתוך הויכוח, ואחרי הויכוח.

אם חשוב לו משהו עד כמה הוא מתעקש עליו 

אבל באמת של זה, אין כאן משהו ספציפי, לכן אני נזהרת במילים שלי

יותר בהרגשה....

אם מישהי הייתה מאחרת לי בשעה לדייט בשל טעות, זה לא כל כך היה מפריע לי. אך אם הייתי יודע שמישהי מאחרת לי בחמש דקות בשביל לבדוק איך אני מגיב, יש סיכוי שהייתי נפרד ממנה. וגם אם לא אפרד, זה היה ממש מפריע לי.

עד שאנחנו מחפשים בציציות של המשודכים שלנו אחרי כל סימן קל למידה רעה כזאת או אחרת.

במיוחד כאלה שנפוצות מאוד כמו כעס וכו'. האם הסתכלנו על עצמנו?

מכירים את הרעיון שמה שרואים באחר זה מה שה' שולח לנו לתקן?

ושמזווגים לאדם לפי מעשיו וכו'?

האם כשביטלנו הצעה על סמך מידה כזאת או אחרת שחשבנו שראינו (דגש על חשבנו, ה' יראה ללבב), לקחנו בחשבון שיש לנו עבודה לעשות?

זה מזכיר לי מאוד את דברי הצדיק מיבניאל לגבי העניין שרוב השידוכים נדחים ומתעכבים על גאווה.

נקודה למחשבה.

והכל אמור לצוף מעצמו,

רק צריך לשים לב.

הסיטואציות בחיים עצמם מזמנות כל הזמן מבחנים.

אני לא חושבת שיש שחקנים עד כדי כך טובים.

צריך אולי לגוון את מקומות הפגישה, התכנים כדי לראות כמה שיותר צדדים באישיות של האחר.

כשאדם מאופק וסגור ולא נינוח קולטים שזה המצב צריך פשוט לחכות שהרשמיות הזאת תחלוף.

אני בעד ליזום מבחנים רק אם עולה חשד שיש משהו באמת בעייתי אבל לא משוכנעים לגמרי

ואם משום מה מתרשמים ששיחה פתוחה לא תניב את התוצאה האמיתית מסיבה כזאת או אחרת..

אישית בחיים לא עשיתי מבחנים לאף אחד אבל יצא שחשדו בי שכן..וזה לא נעים בכלל!

מקווה שאנשים לוקחים בחשבון שאם יוצא שמאחרים זה ממש לא אומר שסידרנו ככה את הסיטואציה כדי לבחון אתכם

ואם לא ענו לטלפון בזמן זה לא אומר שאת מנהלת קשר מקביל עם עוד אחד

וכו

אנשים לפעמים סוחבים טראומות מקשרים אחרים ומלבישים על חפים מפשע וזה עוול!

אין תשובה אחת לשאלתך.

צריך התרשמות כללית

לבלות מספיק זמן יחד עד שתקבלי בהירות בנושא. אם אכן יש בו מידה כזו בעוצמות שלא מתאימות לך את תביני את זה

צריך להיות עם אוזניים מחודדות,

לראות עקביות בסיפור חייו

ולברר בעדינות מה שלא נראה הגיוני.[כוונתי לעודד נתינת מקום לכעס היכן שזה עשוי להיות, ולראות איך הוא מגיב]

נותן טעימות קטנות מספרי "להצליח להשתדך ברוגע" שתוכלי למצוא בו המון עיצות וטיפים איך לברר אצלו על מדת הכעס.

אצל מי לברר?

ידידים וקרובים

עדיף שה"ממוצע" שאצלו מבררים יהיה קרוב וידיד של המשפחה המבררת המכיר הן את הבחור והן את הבחורה. זה כדאי, כיוון שאם למשל אני שומע מראובן על שמעון שהוא בחור טוב, אני לא יודע מה אצל ראובן נקרא טוב, האם להרוויח בחיים כמה שיותר כסף או להשקיע בחיי משפחה?. מה שאין כן כאשר אני מכיר את ראובן, אני יודע למה הוא מתכוון כשהוא אומר בחור טוב.

מעלה נוספת שיש בבירור אצל קרוב וידיד היא שיש אמינות לדבריו, ועוד מעלה- שאפשר להאריך איתו בשיחה.

אנשים שאינם ידידים וקרובים

אפשר וכדאי לברר גם אצל אנשים שמכירים את המועמד אע"פ שהם לא קרובים וידידים של המשפחה המבררת, משתי סיבות:

1. אף על פי שלא בהכרח שהם יודעים לדייק בתכונות ואופי של בני אדם, אבל מספיק שהם לא אומרים משהו שלילי- זה כבר מוסיף לבירור. וגם אם מעידים על דברים טובים, כששומעים את כולם- אפשר להבין "בין השורות" למה בדיוק הם מתכוונים, כלומר באילו תכונות האדם מתייחד.

2. ככל שמבררים יותר, כך התמונה הכללית על המועמד נהיית ברורה יותר, וזה יותר טוב, כי במהלך הפגישות הנפגשים עושים "הצגה", הם מנסים לשווק את עצמם ולהציג את עצמם רק באור חיובי, ואם יש לאחד מהם מידות לא טובות אז לאחר שהושג השידוך או לאחר תקופה קצרה מהחתונה חוזרות וניעורות אותן המידות.

חברים

כדאי לברר גם אצל החברים של המועמד, אלא שהחיסרון בבירור אצל החברים הוא- שהם חבריו, וממילא לא יאמרו עליו דברים רעים, ואדרבה, ישבחו אותו, ואם כן, לכאורה לא השגנו דבר? אלא שבכל זאת יש מעלות דווקא בבירור אצל החברים כי:

1. חבר קרוב וטוב יודע ומכיר את המעלות החיוביות שיש בו דווקא מצד החברות הקרובה. אם נברר רק אצל מכר שאינו קרוב יש בכך חיסרון מצד זה שהוא אינו מכיר במעלותיו של המדובר מפני שאינו חבר קרוב. יתירה מזו, המכר שאינו חבר קרוב יכול לספר על חסרונות שקיימים לכאורה אצל המיועד שלכן הוא אינו מתחבר אליו בחברות קרובה, אך יכול להיות שראיית החיסרון והעדר חברות מצידו, זה מפני החסרונות של המכר עצמו, שאצלו אנו כרגע מבררים, שהוא עצמו אינו מסוגל לראות במעלותיו של המיועד ורואה רק בחסרונן.

יש לדעת שעצם המציאות שאדם לא מתחבר לאדם אחר אפילו שהם מכירים, יכול להיות מפני שאחד מהם לא רואה מעלות בשני. זה לא אומר שבאמת אין בו מעלות. כמו כן אם אדם לא מתחבר לשני מפני שהוא רואה בו חסרונות, יתכן מאוד שהחיסרון הוא ברואה החסרונות, שלכן הוא אינו מצליח לראות בשני את הטוב והחיובי.

 2. חבר קרוב אכן יאמר דברים חיוביים וימנע את עצמו מלומר דברים שליליים, אך יחד עם זאת יתקשה לשקר בפה מלא ובמצח נחושה. כאן יש לשים לב לדברים שמספרים וגם לצורה בה הם נאמרים, מפני שאם אין לבחור מידות טובות, ייתכן שחבריו ישבחו אותו מאוד על רמת הלימוד שלו ופיקחותו הרבה אך יאמרו קצת מאוד (או כלל לא) על מידותיו הטובות. או למשל, אם הבחור הינו "עסקן" ולא למדן, חבריו יספרו בשבח יכולת הארגון שלו וימעיטו לדבר על למדנותו. כשהחברים יישאלו על הצדדים שהם לא דיברו, שאינם קיימים בחברם, הם יאמרו דברים מתוך אילוץ, איפוק, הם ינסו אולי לנסח תשובה מעורפלת או שנזהה אצלם מעין שתיקה שמבטאת הסכמה שזה לא הצד החזק בחברם וכדומה.

 3.  טוב ששומעים מעוד אדם אפילו את אותם דברים.

 4.  ייתכן ויתווספו פרטים שישלימו לתמונה הכללית, וייתכן שייווצרו שאלות חדשות בבירור כתוצאה ממה שאמרו.

 5.  כדאי להתייחס ולהקשיב "למילים הראשונות" של החבר, לדעת מה ה"מושכל הראשון" שלו על המיועד. האם הוא ישר משבח אותו או שהשיחה מתחילה בגמגום? האם הוא מתחמק ומנסה למרוח את התשובה או מנסה לנסח תשובה מעורפלת, או שזרם דיבורו שוטף וקולח?

6.  ככל שהשאלות בבירורים נוקבות יותר וממוקדות יותר, כך יותר קשה לטייח ולדבר בשבחי המיועד- אלא אם כן זה אמיתי.

כללו של דבר- הבירור צריך להיעשות אצל מגוון אנשים המכירים את המועמד. המטרה בבירור היא לנסות להצליב ולראות אם המידע שמגיע דומה והתשובות הן פחות או יותר זהות, ואז אפשר לסמוך על האינפורמציה.

להלן מספר נקודות שעלינו לנסות להבין במהלך הפגישות לשם הכרת הפנימיות של האדם עימו אנו נפגשים:

1. מה חושב הנפגש על עצמו, מה הוא מרגיש כלפי עצמו וכיצד הוא נתפס בעיני עצמו?

2. מה חושב הנפגש על אנשים אחרים ומה הוא מרגיש כלפיהם, בייחוד כאשר מדובר על האנשים המשמעותיים בחייו, וכן מה הוא חושב ומרגיש כלפי אנשים באופן כללי?

3. מה לדעתו חושבים עליו ומרגישים כלפיו אנשים אחרים, בייחוד האנשים המשמעותיים בחייו?

4. כיצד נתפסים בעיניו הנושאים שאת או הוא או שניכם כאחד, מעוניינים לשוחח עליהם. מה הוא חושב ומרגיש בקשר לנושאים אלה?

5. מה הן שאיפותיו ומטרותיו?

6. מה הם ערכיו?

7. מה היא תיאורית החיים שלו?

8. בעזרת אילו מנגנוני התמודדות הוא מתמודד עם אתגרי החיים והקשיים הניצבים בפניו?

להלן דוגמאות נוספות לשאלות פתוחות ומבררות המאפשרות העמקת השיחה וההבנה בין זוג הנפגשים:

-"איך זה משפיע עליך?"

-"כיצד התמודדת עם זה?"

-"איזה משמעות יש לכך עבורך?"

-"מה מניע אותך ל..?"

-"מה הסיבות שלך ל...?"

-"האם אתה יכול לספר לי עוד קצת על...?"

-"האם אתה יכול להרחיב בנושא?"

-"לגבי הנקודה האחרונה שדיברת עליה, אני זקוק להסבר נוסף"

-"למה התכוונת כאשר אמרת ש...?"

-"מה נראה לך בדרך הזו? לאן לדעתך זה מוביל?"

-"מה היית רוצה שיקרה?"

-"כיצד זה היה עוזר לך"?

-"כיצד אתה מרגיש כאשר...?"

-"ממה אתה חושש?"

-"מהי הבעיה האמיתית מבחינתך?"

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: