הגבר בכתובה הבטיח לזון ולפרנס. לא האישה. 

ביהדות אין שום חובה לאישה לעבוד וזה מעולם היה כך בעבר הרחוק.

לא יודעת מי החליט במהלך השנים שבית של תורה זה בית שהאישה עובדת והגבר מובטל.

בדיוק נפתח על זה שרשור שיש אברך שקם מאוחר, ואגב, לא הגבתי שם אבל אני אישית מכירה הרבה כאלה שלא יודעים ללמוד תורה ולהציב לעצמם זמנים כמו שצריך אבל חיים תחת השם "אברך"..

מעטים אלה שתורתם אומנותם באמת.. כל השאר לדעתי נהנים לא לעשות כלום או רק לטייל כל היום..

לגבי העבודה של האישה- אך ורק מה שהיא אוהבת ורוצה. אבל אין ספק שעבודה במשרד החינוך הרבה יותר נוחה כשיש ילדים.. השיקול הוא אינדיבדואלי..

נהנים לא לעשות כלום...? ח''ו זה ממש לא נכון

צעולם לא היה כך...? פסוקים מפורשים 

דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים;    וַתַּעַשׂ, בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.
הָיְתָה, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר;    מִמֶּרְחָק, תָּבִיא לַחְמָהּ.
 זָמְמָה שָׂדֶה, וַתִּקָּחֵהוּ;    מִפְּרִי כַפֶּיהָ, נטע (נָטְעָה) כָּרֶם.
חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ;    וַתְּאַמֵּץ, זְרוֹעֹתֶיהָ.
טָעֲמָה, כִּי-טוֹב סַחְרָהּ;    לֹא-יִכְבֶּה בליל (בַלַּיְלָה) נֵרָהּ.

נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ;    בְּשִׁבְתּוֹ, עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ.

מלבי''ם שם: "נודע", והיא תחזיק יד בעלה שיעסוק בתורה, עד שיהיה איש גדול מצוין בשבתו עם הסנהדרין והזקנים יושבי שער:

וברור מקצוע שהאשה אוהבת... אני מדבר מהצד של בחירת אשה.

ולא הוצאתי שם רע על אף אחד. אמרתי שאני מכירה הרבה כאלה שלא עושים כלום, לא שכולם ככה.

האישה העובדת לפי הציטוטים שלך הכוונה לעבודות הבית! לא לעבודה בחוץ. אם פעם אישה היתה הולכת ברחוב היו קוראים לה "יצאנית".. 

ולימוד תורה עד שהיה גדול כמו הזקנים, לא סותר עבודה ופרנסה. תנאים ואמוראים היו עובדים ולומדים, לא רק ישבו ללמוד. 

הדבר הטוב ביותר זה שילוב של תורה ועבודה. ושאף אברך לא ישלה את עצמו שהוא עושה את רצון ה' אם אישתו צריכה לסבול בלעבוד קשה גם בחוץ וגם בבית וגם לגדל ילדים והוא בתוך התורה. ה' לא צריך תורה כזאת.

זו לא עבודת בית.

ומהשכר שהיא מקבלת היא קונה שדה וכרם (ראי מפרשים על 'זממה שדה'), סימן שהיא מרוויחה הרבה.

וכתוב בבא בתרא "עושה אדם את ביתו חנוונית", זה כן היה.

"מעטים אלה שתורתם אומנותם באמת.. כל השאר לדעתי נהנים לא לעשות כלום", זה שם רע על 90% מהאברכים.

בימינו אי אפשר להגיע לדרגת אמורא (יחסית לדורינו) בלי רק ללמוד כל היום. כל הפוסקים והרבנים אומרים את זה גם השו"ע. עת לעשות לה' הפרו תורתך (כס"מ הל' ת''ת פרק ג)

אני עוצר את הדיון כאן.

תודה ובהצלחה

האישה היא פשוט שפחה.

עובדת קשה, עושה עסקים, באה הביתה, מבשלת מנקה, מחנכת את הילדים, כשהבעל בא הביתה שוטפת לו את הרגליים, מגישה לו אוכל ושתיה, הוא עושה פוצי מוצי לילדים ואז הולך שוב להתפלל וללמוד והיא נשארת לנקות אחריו ולהשכיב את הילדים, ונשארת לבד עד שמגיע בשעות הקטנות של הלילה כשהיא גמורה ואז הוא מצפה לסקס. חחחחחחחחחחחחחחח....

מסכנה אישה כזו.. לא מקנאה במי שנשואה לכזה.

זו לא דרך תורה. שילמד תורה 24/7 והוא עדיין יגמור בגיהנום.

אתה מטריף לי את הדעת.

כמה אנוכיות יש בהודעות האלו שלך.

אתה מגייס את התורה לראייה הצרה שלך.

בעצם מה שאתה שואל כאן זה,

אני כבר קבעתי שאני אברך.

ואני רוצה אישה שתפרנס אותי.

מי יכולה לפרנס אותי הכי טוב?

אה, לא רק אותי, את כל המשפחה!

אתה בא לנישואים מעמדה של מקבל.

וגבר שבא ככה- 

מתכון לאסון בשביל האישה.

חביבי,

תתאפס.

ככה לא מתחתנים.

תשנה גישה דחוף.

ורבנים לא הכריחו אותך?

ממש אומללות

*נכתב בציניות*

היום רוב הזוגות עובדים 2 בני הזוג משרה מלא

אז זה ממש לא קשור לאבא אברך או לא!

מכירה מלא (גם קרובי משפחה) שגרים בחו"ל והם אברכי כולל בדיוק כמו בארץ.

לא יודעת מי הוציא את הסטיגמה הזו שבחו"ל כולם עובדים,זה פשוט לא נכון,אין לזה שום קשר לצבא.

מי שרוצה להתחמק מהצבא,לא צריך את הכולל בשביל זה.

בציבור החרדי יש חסידים וליטאים

אצל הליטאים יש ציבור הרבה יותר גדול שנשארים אברכים לכל החיים,אני מכירה נשים שעובדות עד מוות בשביל לכלכל את הבית,אבל זו זכותם.

אצל החסידים (אני מהציבור הזה) הרבה יותר מקובל ללמוד כמה שנים ואז לצאת ללמוד /לעבוד וכו' (יש גם אברכים לכל החיים,אבל בהרבה פחות מהליטאים)

אני מכירה בחו"ל אברכים מהציבור שלי שלמדו כמה שנים וחלקם הגדול יצא בסוף לעבוד,מה שהיה קורה גם אילו היו גרים בארץ.

אני לא מכירה ליטאים מחו"ל.

ולגבי הפותח (אני מניחה שהוא ליטאי,לפי סגנון השאלה) אז אם אני לא טועה בהשתייכותו לקהילה מאוד מסוימת,מאוד מקובל שם לבחור כלה גם לפי המקצוע, אני מניחה שזה לא בגלל שהוא מתכנן חופשות באיטליה,אלא שיהיה קל יותר כלכלית בבית. בנוסף לסכום כסף האגדי שהכלה אמורה להביא לחתונה (מי שיש לו בית של בנות,הוא מסכן )

הם היו מוציאים חוק אחר שיפטור את החרדים מהצבא,אל תדאגו

שרוצים שאבא של הבחורה יהיה אברך,ומנגד יממן דירות. מאיפה???

פשוט עצוב

הפכו את היהדות לדבר שאם מתחזקים בו אז גם סובלים בו.

פשוט הפכו את התורה לעבודה זרה מבחינתי. לא מבינה אנשים. פשוט לא מבינה.

זו קהילה מאוד מסוימת

אני מהמיגזר החסידי,עד לפני כמה שנים,ההורים עזרו לקנות דירה,מי שהיה לו כסף התחלק חצי חצי בין ההורים של החתן וההורים של הכלה.

מי שהיה לו פחות,או שבאופן עקרוני החליט שזה מספיק,נתן שליש והזוג לקח על עצמו שליש

יש לציין שהחסידים ברובם קנו בערים זולות מאוד ולא בב"ב או בירושלים. ככה שאצלי למשל שילמו כל זוג הורים שליש מהדירה,כשהדירה עלתה כ 400,000 ש"ח,ועוד שליש אנחנו לקחנו משכנתא. (להורים שלי ב"ה לא חסר כסף)

כיום הדירות יקרות מאוד,גם בפריפריות,ולכן מאוד מקובל היום שלא נותנים דירות (בציבור הליטאי למיטב ידיעתי,ממשיכים לבקש דירות על בחורים,ואפילו בב"ב ובי-ם),עוזרים לזוג עם השכירות בשנה או בשנתיים הראשונות,וזה מתחלק שווה בשווה בין ההורים, ונותנים סכום סימלי לזוג בשביל האפשרות לקנות דירה (בין 20 ל100 אלף ש"ח) בהתאם לכמה שההורים סיכמו בינהם.

זה שונה מאוד מאוד מהמיגזר הליטאי,

הפריפריות של החסידים הן:צפת,חיפה,נצרת עילית,עפולה וטבריה בצפון

קרית גת,ערד (גור) בדרום

שהם צריכים לכפר על הקטניות שהם אוכלים בפסח,לכן יש יותר סליחות

חחח

לכל עדה יש את היופי שלה

ספרדים,אשכנזים,אתיופים, מה זה משנה? כולנו אחים

והבנתי הכל

חרדי מעולם לא היה מוריד כיפה רק בגלל שאלות לא נעימות שמפנים אליו

אני חושבת שזה לא נכון להשוות בין הארץ לחו"ל,בחו"ל ההגדרה של חרדי היא שונה,פה  בארץ אף אחד לא היה קורא לו חרדי ואני גם מניחה שהכיפה שלו לא היתה שחורה.

ואת גם שוכחת שבאמריקה דווקא,המירוץ אחרי הכסף הוא ביחס לאמריקאים,זה חודר גם לחרדים אין מה לעשות. אני מכירה שם נשים שנמצאות מהבוקר עד הלילה בשופינג,זה חלק מאוד גדול מחייהם.

גם פה יש נשים כאלה,אבל שם זה ממש תרבות ודרך חיים.

ושוב יש לי בני דודים וקרובי משפחה משם,שחיים בעניות גדולה והם אברכים.

הגדרה של חרדי היא שונה בארץ ובחו"ל

ובכלל כל אחד יכול להגדיר את עצמו איך שבא לו

שלא תטעי ,אני גם חושבת שגבר אמור לפרנס,אלא אם כן חשקה נפשו בתורה והוא משקיע בה את כל כולו ואשתו מחזקת אותו,והם במסע הזה ביחד.

זה לא אוניברסיטה,לא באו ללמוד תורה בשביל להצליח ולעבוד בזה.

הם באים ללמוד תורה,כי זה ייעודם בעולם וזה חשוב להם. זה עניין של רצינות.

מי שרציני,ואפילו אם יש לו ראש חלש,אבל הוא לא מזלזל ולומד בכל רגע פנוי,אז מגיע לו בהחלט הכבוד

ומי שבא לכולל בשביל לשתות קפה ולפטפט,גאון ככל שיהיה,ובין לבין ללמוד תורה,שיצא לעבוד ויקבע עיתים לתורה.

אני הסכמתי על עניין העבודה

יש צדיקים שאין להם המוח הכי שפיץ,

תסתכלו בדורות קודמים היו כאלה שנקראו צדיקים , ולא הגאונים

כי כול כולם היה קשור לתורה מבוקר עד לילה ולעבודת ה' 

אבל הם לא היו חדי מוח,

אבל כן כל מחשבה ודקה שהייתה בהם הייתה קשורה לתורה , אפילו לחלקים "הקלים " שבה,

והיו מתייעצים ומבקשים מהם ברכות וכו'. והם היו באמת צדיקים, ודוגמא בעבודת ה'

זה היה קיים בכל הדורות.

צריך להבין שתורה זה לא רק ידע

בניגוד לתחומי לימוד אחרים בעולם.

זה לא קשור בהכרח רק לIQ שיכלי,

זה קשור לIQ רוחני ,

ולכן כל ההבדלה שרק 'העילויים' ישארו ללמוד

מבחינתי מוטעת לחלוטין ובכלל לא נקודת מוצא נכונה

כדי לבדוק את נכונות הצדקת השארתו של אותו יהודי תחת כנפי השכינה בין כותלי בית המדרש.

ועדין רבים למדו

זו תפיסת עולם חברה 

תתחילו לקבל ערכים של אחרים בכבוד ובהכלה

גם אם זה לא מתיישב לכם טוב על הלב

ובכלל בארה"ב ובאירופה גם יש הרבה כוללים ... ועדין לא ראיתי שצריך שם פטורים ודחיות.

תקבלו את השני.

ובתורה יש מספיק דוגמאות לצבא , ולניהול ולמשפט.

והתורה מספיק פיקחית וגדולי ישראל , 

מספיק חכמים ויודעים גם את כל זה ,

וראו ערך בהשקעה רק בלימוד התורה הקדושה למרות ובגלל....

(ועדין אם היה מצב שכל עמ"י ילמדו תורה אז בוודאי שחלק יצטרכו ללכת לצבא גם מתוך תלמדי החכמים, אבל ברגע שצבא = הרבה נגד רצון ה' וצריך לחרוק שיניים כדי לא להתגלש שמה(אני יודעת לא כולם אבל גם קצת מספיק) , (לדוגמא ראה ערך קבלת ההבנה לאי שמיעת שירת נשים ) במצב כזה הצבא לא יכול להיות מקום ללכת אליו במודע, זה רק מהפן הרוחני , חוצמזה שעם כל הכבוד את לא יווני ולא רומאי והם כבר עמים שנעלמו לגמרי מהמפה למרות שהם היו המודרני של אז, אז צריך לדעת שהתורה זה מה ששומר וזה השוני ויחודיות שלנו על פני הטבע בעולם , טבע שאומר שממזמן היינו צריכים לא להיות פה , ואנחנו פה, רק בגלל התורה הקדושה , היא מגן ומצילא לנו , בלי תורה שום צבא לא היה מחזיק כאן. ומודרני של היום עוד 300 שנה לא היה רלוונטי התורה כן!)

האישה שם שפחה וחסרת מעמד וטוב להן ככה. למה? כי ככה חונכו.

כל בן אדם נורמלי יודע שהמציאות שם זוועה. ולצערי אני רואה גם בתים של תורה שפשוט זוועה שם והאישה חושבת שהיא מאושרת.. ככה זה כשמחנכים את הילדים בתוך בועה.

אם הן היו יודעות מה מגיע להן ומה יכול להיות להן, הן לא היו מסתפקות בחיים כאלה.

אלה שגדלו בבית כזה- פשוט גדלו בתוך בועה. ואלו שחזרו בתשובה- חיות באפוריה.

חכו לרגע שיפול להן האסימון... רק זה יהיה מאוחר מידיי. ואז מתחילות הבעיות בשלום בית- בעלי לא מבין אותי, לא מתחשב בי, לא עוזר לי בלה בלה בלה.... אחרי 10 שנות נישואין לשייח סעודי פתאום הן מבינות איך גבר צריך להתנהג ואז לחנך שייח סעודי להיות בעל טוב ומתחשב זה כבר מקרה אבוד.

יש גם אברכים שהם אחלה גברים, אני מדברת על אלה שרגילים לא לעשות כלום לא בכולל ובטח לא בבית.. והכל מתוך תורה הצדיקים התמימים האלה.

זו פשוט תופעה בציבור הדתי והחרדי וזה חורה לי כי זה חילול ה' גמור!

טוב להם.. הם ילדות גדולות ובוחרות את הבחירות שלהם.

אתן חושבות שהאמת אצליכם... והן מאמינות במשו אחר

מיני לשונות רעות שרצות פה.

נשות אברכים הם בעלות שכל ובחירה בדיוק כמוך. גם את גדלת בבית מסויים וחברה מסויימת, ואי אפשר להגיד על כל בחירה שלך שהיא לא באמת בחירה כי אם היית מכירה משהו אחר היית עושה אחרת, נכון?

אני לא מבינה מאיפה החוצפה שלכם לפתוח פה ככה . ואל תגידי לי "זאת דעתי וזכותי להגיד אותה" כי זה לא דעה זה זלזול. מה בינינו לבין נשות ערבים או נשות בעלים שמתייחסים אליהן בזלזול???????

לא טוב לכם? יום טוב אל תהיו אברכים. מכאן ועד לזלזל ככה זה מאד רחוק.

בואי אני יספר לך שאבא שלי למד תורה המון שנים, אמא שלי עבדה במשרה מלאה והיתה מאושרת שבעלה לומד כל עוד הוא יכול. היא היתה מאושרת מסוג הבית שהיא חיה בו, מהערכים שהיא בונה את הבית שלה, ממה שהילדים שלה גדלים לתוכו.

היה חסר לי משהו? כלום

הייתי מוקפת אהבה? המון. מוקפת אהבה וערכים ושאיפה לגודל.

היה חסר לי כסף? יכול להיות. חיינו בצמצום בלי שום עננת פחד מעל הראש.

אבא שלי מתייחס לאמא שלי כמו מלכה ואמא שלי היא אצילית ביותר ולא שפחה ולא שום דבר אחר. כן למרות שגם אבא שלה היה לומד תורה. זאת היתה בחירה שלה (עובדה שאחיות אחרות שלה בחרו אחרת)

והנה אני אומרת לך שגם אני כרגע אשת אברך

ככל הידוע לי זה מתוך בחירה מלאה. 

ככל הידוע לי, אם זה לא חלק מהשטיפת מוח שעברתי, אנחנו עוצרים ממדי פעם ובודקים את הבחירה שלנו ואת האיזונים.

אני לא אומרת שרק בית שהאבא לומד תורה הוא בית גדול ומלא ערכים. בכלל לא. אבל למה אתם עושים את ההיפך ופוסלים את זה ככה??

אפשר להגיד שאפשר להגיע לחוסר איזון. מקבלת.

אפשר להגיד שצריך לא ללכת על אוטומט שאישה עובדת והכל והבעל מתבטל במקום ללמוד. מקבלת.

אפשר גם להגיד שיש אברכים בטלנים. נכון.

אבל אוףףף כל הזלזול שיש פה זה כל כך מכעיס. כאילו התופעה בכללותה זה חבורת בטלנים משתמטים.

אנשים לומדים תורה.

אנחנו יהודים.

על מה התסכול הגדול פה???

הן לא מסכנות,ואפילו שחלקן מוכות הן יודעות בדיוק מה טוב להן. ואצלן ההפרדה המגדרית היא בגלל התרבות בלה בלה בלה......

כמה התנשאות יש בפמניזם הקיצוני הזה

אפילו נגד בהרבה דברים.

רק בגלל שמביעים עמדה לטובת האישה ישר קופצים ואומרים "פמיניסטית".. נו באמת..

אברך שלא עובד הוא מובטל. אמנם לומד תורה אבל מובטל והוא מפיל את העול על האישה. איזה מן גבר זה? גועל.

נשמע שיש לך משהו נגד אברכים בלי קשר לנכתב פה,או שאת מכירה מישהו ספציפי ומכלילה ממנו על כולם.

אני מכירה אברכי משי,אנשים מדהימים שהתורה מעדנת אותם,והם חיים בפשטות ובאושר,שנשאר רק לקנא בהם.

האישה עובדת קשה מרצון,וכן כל חינוך שהוא הוא שטיפת מוח,גם אני וגם את שוטפות את המוח של הילדים שלנו בדרך שאנחנו מאמינות בה.

למה קשה לך לקבל את צורת החיים הזו? הם חיים בצמצום מאוד גדול.חיים לא קלים,למען מטרה מסוימת.זה יפה בעיניי.

זה מגיע בהסכמה משותפת של שני בני הזוג,מה רע בזה?

כמעט בכל בית שני,ויעידו השרשורים שנפתחים פה על הנושא הזה המון,יש מריבות על כך שהבעל לא עוזר מספיק בבית ,בלי קשר בכלל אם הוא אברך או עובד.

כבר כתבתי שאני לא מכלילה ושיש אברכים שהם אחלה גברים.

דיברתי על מקרים שאני ראיתי ושמעתי.

ולמה שאגיד סליחה על משהו שאני מאמינה בו? אני לא חוזרת בי מדבריי ולא מצטערת עליהם. מותר גם לאחרים להביע דעה שהיא לא כמו שלכם הדוסים שחושבים שרק אתם צודקים ושופטים את כל השאר שלא חושבים כמוכם.

אם כבר הזלזול הוא שלך שאת מבקשת ממני לבקש סליחה על מה שאני חושבת.

ולא, אין לי שום דבר נגד אברכים או לימוד תורה, לתדהמתכם הרבה.

וגימוד הערך של העולם שאחרי שהוא העיקר

אשמח לתגובות לשאלה ששאלתי תודה

בית תורני = הרבה ילדים. הרבה ילדים = המון הוצאות. קרי, משכורת של גננת/מורה לא בהכרח תספיק.

לעניות דעתי, אברך בהחלט יכול (ואף חייב) לעזור לאשתו בלהלביש, להאכיל ולהוציא ילדים.

ומעניין אותי לדעת האם מסלול החיים שלי מקבל תפנית משמעותית לכאן או לכאן בגלל הפרט הזה.

כל שני וחמישי יש להם חופש. ואז חופש גדול.

ואני זאת ש90 % נשארת עם ילד שלא מרגיש טוב

בבוקר אני מוציאה חלק ילדים והוא חלק 

בצהרים אני בעקרון בד"כ אוספת

עובדת בתחום הייטק

עבדתי בעבר בחברה הייטקית בשורה הראשונה תנאים ומשכורת ++ אבל בקושי פניות לחיים

ואז עברתי לעבודה פחות רווחית ועדין בתחום שלי, אבל הרבה יותר גמישה ומתאמת לבית עם ילדים 

וגם בסמיכות לבית 

ככה שכל אדם צריך לעשות חושבים ולראות מה מתאים ונכון לו,

והד"כ מי שהוא טוב יכל לתמרן ולמצוא עבודה לפי סדר העדיפויות שלו (ובטווח ההגיוני לתחום שהוא בחר בו )

ובעלי ב"ה ממשיך ללמוד (הלוואי שעוד הרבה שנים , וגם אם הוא יצא מתי שהוא לעבוד אני תמיד מתפללת שהתורה תמיד תשאר העיקר וכל השאר טפל )

ובחלק מהערבים לומד עם בחורים חילונים 

שזה גם מלגה מסוימת.

מי שלא מגיע מהעולם שראה את זה 

או שלא רוצה זאת בכל מאודו לא יבין איך זה בדיוק עובד

וחוצמזה בחברת הייטק שעבדתי בה 

היו מלא נשים ורובן היו נשים לבעלים שעובדים אף הם משרה מלא ...

למשל חברה שלי - למדה מקצוע מכניס, הלכה לעבוד חודש אחד, והחליטה שהיא בכלל לא רוצה לעבוד אלא להיות בבית עם הילדים.

אז היא פתחה משהו מהבית מן הסתם פחות מכניס.

אנשים משתנים מתפתחים עוברים שינויים,

וגם החיים עצמם לא ניתנים לחיזוי.

תתמקד במה שחשוב.

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

מעריך את המילים

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!