כי אין לי כח לעונשים שלו.

ובהגיון רב

למה אתם דתיים משאר לשאול על למה אתם *לא* לא דתיים.

כלומר מובן שזו לא ההנחה, פשוט לשאול את זה באופן כזה - צעירים מעל עשרים

בעצם השאלה היא - צעירים מעל עשרים

אז התשובה היא כן. זאת שאיפה טובה לעשות דברים מתוך מודעות עצמית ובחירה.

הרעיון 'חופש בחירה' הוא רעיון דתי בעיקרו. א-להים מאפשר לאדם חופש בחירה, זה חלק מהכללים בהם הוא מנהיג את עולמו.

לפעמים דווקא הנורמות החברתיות מסתירות בכך שזה רעיון דתי, אבל הוא כזה. זה לא רעיון 'חילוני או 'אנטי דתי'.

הרבה בירור, בכמה מישורים. זה גם קשור לזהות אישית, אז בדברים מסויימים לא יעזור לי לשאול למה אני כמו שאני..

איך מגיעים לקבלת החלטה? מבררים לפני.

מדינה חופשית. מישהו שמחלל שבת בסקילה נסקל כיום? מי שאוכל נבלות לוקה 39 מלקות?

או שאת מדברת על העולם הבא?

בדברים שהוא לא מבין בהם. כדאי לחיות את הכאן ועכשיו ולא מה יהיה אחרי 120.

פעם זה הצליח להפחיד אנשים פחות חכמים. היום כבר זה לא עוזר. ב"ה הרמה עלתה.

העולם הזה הוא הוא העיקר. מי שמפסיד את הקשר שלו עם הקב"ה הוא מפסיד את העולם הזה, לא רק הבא.

הציורי הזה בראש שהעולם הבא והעולם הזה הם שני דברים נפרדים הוא לא נכון. יש כאלה שחיים כבר בעולם הזה הרבה מהעולם הבא. לחיות חיים רוחניות זה לחיות חלק מהעולם הבא כבר בעולם הזה.

המצוות מופיעות בתורה כטובות לנו (אין לי עכשיו את הפסוק מולי), מי שלא מאמין בזה - כופר בדברי התורה עצמה.

בלי קשר ליהדות - ברור שמי שחיי חיים חומרניים הוא עצוב, זה לא מתאים לעולם שלנו. לכן התרבות המערבית מכניסה הרבה עצבון וריקנות לאדם.

שזה יכול לנבוע ממקום מאוד עמוק ואמיתי, אבל התורה טוענת שהמצוות שלה הם טובות לאדם.

אז יש שני אפשרויות, אחת - להתקע בעמדתך איפה שאת עכשיו. שנייה - לנסות להפתח לבחון את הדברים מחדש..

נכון. חיי רוח הם לאו דווקא תורה. אך אושר הוא דבר שבנפש האדם, קשור לרבדים הכי עמוקים ופנימיים באדם. בלי דרך תורה לא נראה לי שאפשר להגיע אליו.

וזכותך להמשיך להתסגר בתוך הכונכייה הקטנה שלך ולא להפתח לדברים אחרים בגלל שאת לא יודעת אותם ולכן הם "לא הגיוניים". כל דבר שאת לא יודעת הוא מבינה כרגע, הוא לא הגיוני? אולי ניתן גם ללמוד? אולי יש עולם רחב שאת לא מכירה בכלל?

"לא מוסגלת לחשוב אחרת" זה לא יתרון זאת חולשה. אני מקווה מאוד בשבילך שאת יכולה לחשוב אחרת. שהמוח שלך לא סתום מהלמשיך לחשוב ולבחון דברים חדשים.

מה זה אושר מבחינתך? תפיסת האושר כפי שאני תופס היא קשורה לפסיכולגיה ההומנית שמי שפיתח אותוה היה ויקטור פרנקל. שאדם מחפש משמעות. כשאדם יודע שהוא משפיע ומשמעותי במעגל רחב אז הוא שמח.

שמי שלא מאמין שיש תשובה לשאלותיו ומצוקותיו - לא יגיע לתשובה. זה לא מפתיע בכלל, כל עוד לא תאמיני שיש תשובה - את לא תמצאי תשובה. מניין האמונה התמימה שלך שאין תשובה? אין לי מושג, כדאי לך לשאול את עצמך, את יכולה להגיע לתשובה לשאלה זו (אולי זאת תוצאה מאכזבה מתמשכת עם שאלות ללא מענה)

משמעות ומצוות הם שני דברים שונים. יכולה להיות תפיסה לגבי המצוות שהן מובילות למשמעות (חיובית או שלילית), יכולה תפיסה תפיסה כי הן מיותרות. זה קשור מאוד לשאלה היסודית - מהי היא תכלית החיים. שאלה בומסטית שעסקו בה הרבה אנשים חשובים במשך ההסטוריה. למזלנו הם גם כתבו על ואפשר לקרוא ולהתרשם.

את מאמינה שאוכל לשכנע אותך?

לבנתיים ארשה לך להסתקרן

סליחה על האיחור ביום, כמובן תקני אותי אם את רואה צורך (אחרי שאת קורת) -

1. דברים שבאים בקלות - הולכים בקלות..

אנשים שעשו מהפכות או דברים משמעותיים בחיים שלהם להם ולעולם יעידו כי לא היה להם קל.  ויותר משהיה להם קשה - הם מאושרים יותר משהיה קשה להם.

משחק מחשב שהוא קל הוא משחק משעמם. אם העולם היה מושלם לא היה לאן להתקדם, בתור בני אדם יש לנו תכונה תמידית של התקדמות. ברגע שהגענו למושלם אנחנו כבר מאבדים עניין. כל הכיף בעולם הזה הוא תנועת הנפש של ההתקדמות ולא התוצאה שהגענו אליה. יכול להיות אחד שעשה משהו אחד והוא עד הגג בגלל שמבחינתו הוא התקדם ממש ואחד שעשה אותו דבר ומבחינתו זאת ירידה. אנשים לא שמחים ומקבלים סיפוק בתוצאה אלא בדרך. ככל שהדרך משמעותית יותר כך הסיפוק גדול יותר.

אבל מאיפה נובעת ההנחת יסוד שאם א-להים אוהב אותנו אז הוא צריך לעשות לנו חיים קלים? רב האנשים אני מכיר בוחרים לעשות תואר אדקמי וקריירה מקצועית, אלו דברים שלא באים בקלות ואנשים בכל זאת עושים אותם. ומהם הם מקבלים את הסיפוק שלהם. לכן לא נראה לי שזה הצורך שלך..

צורך שניראה לי יותר הגיוני שהחיים הדתיים הם לא משמעותיים ולכן לא שווה להשקיע בהם ולכן אין סיבה לעבוד קשה בשבילם. ואם א-להים רוצה שנעבוד קשה בשביל דברים לא משמעותיים הוא באמת אכזרי ח"ו.

אבל זאת שאלה אחרת כבר.. היא השאלה למה א-לים לא עשה לנו חיים קלים.

2. אני אכן אוחז בתפיסה שאושר קשור למשמעות. שמחה שלא קשורה למשמעות היא כמו מופע סטנדאפ - היה צחוקים אבל זהו, בדיחה לא מספרים פעמיים.. השמחה הזאת לא מחזיקה את עצמה בכלל. היא מתפוגגות תוך שניות ואז אדם חי ברדיפת רגושים כדי שיוכל להיות שמח. צריך להיות מאוד יצירתי בשביל כל זמן להחליף ריגוש (או שלא?).

ויקטור פרנקל הוא מייצג את הגישה הפסיכולוגית ההומאנית שטוענת שאדם מאושר הוא אדם בעל משמעות, תפיסת עולם שמחייה אותו. יש לו ספר מאוד מפורסם 'האדם מחפש משמעות'. 

בתשובה:

אממ.. - צעירים מעל עשרים

ואם קראת קצת ברצינות את דברי - 

את עושה דברים שקשה לך לעשות בעולם הזה? למה את עושה אותם אם זה קשה לך?

כנ"ל לגבי קושי בקיום מצוות - כל עוד למצוות יש ערך כלשהו - את תרצי לעשות אותם. אבל אם אין להם ערך בעיניך - לא משנה כמה הם יהיו קלות - את לא תרצי להשקיע בשבילם.

התשובה שהוא נתן היא לא חופפת בדיוק לתשובה שנתתי.

עיקר דברי הם לא - "חשוב שיהיה לך קשה",

אלא "אלו החיים שאת בעצמך חייה" - את לא חיה חיים כאלה?

רק דברים שהולך לך בקלות משמחים אותך?

סיכום: החוסר שמחה בקיום מצוות הוא לא בגלל שהם קשות אלא בגלל שאנחנו לא מבינים את ערכם.

אפילו ללרבוץ על פוך מול טלויזיה ולצפות בסרט, צריך שיהיה פאנץ' כלשהו. אם בסרט הכל מושלם אז הוא משעמם, צריך אזה קונפליט (מתח קומדיה וכולי) שיהיה סיבה לראות אותו. כך אם יש לך תחביב -לדוגמא ריקוד - אם כל אחד היה יכול להיות מייקל ג'קסון תוך שניות כבר זה היה יוצר פחות עניין. כדורסל - אם כל אחד היה מכניס לסל כמו מייקל ג'ורדן - היה פחות כיף לשחק כדורסל. חד משמעית.

אבל עזבי את זה. כל זה בכלל לא חשוב - גם אם זה נכון.

את רואה את המצוות כחסרות משמעות וזה הקושי האמיתי שלך בקיומם. את רוצה לדבר על זה? את חושבת שיכולה להיות דרך לראות ערך בקיום המצוות?

אבל הוא בחר בכל זאת לא למצוא לזה פתרון. אולי ככה עדיף. אם כך הוא עשה מסתבר שככה עדיף. בכל אופן - על זה את לא ראית צורך לשאול.

זה שיש קושי בחיים ושבתור בני אדם אנחנו מוצאים העניין דווקא בקונפילקטים זאת מציאות. לשאול "למה ככה ולא אחרת" זה נחמד זה יפה אבל אנחנו מקבלים את החיים כמו שהם ואם ככה בכל הדברים ככה גם בקיום מצוות. הכי הגיוני, לא?

חלק מזה שאדם מתעניין בקונפליקטים ולא בדברים פשוטים כולל את העובדה כי בנאדם מקבל משמעות ע"י פעולות מעשיות ולא ע"י מחשבות (גם אם אני אדמיין שמחזיק גלידה אני לא יקבל את המשמעות עד שלא אלקק אותה בתאבון). כל משמעות נוצרת מפעולה כלשהי שהאדם עושה. מצוות הן בסה"כ פעולות שיוצרות משמעות. זה כלל שקיים לא רק במצוות. כל משמעות היא נובעת ע"י פעולות. לכן אפשר לשאול על העולם בכללי, אבל אז את מפספסת את המועקה שיש לך כלפי המצוות בשאלה.

אם את לא בטוחה בנכונות התורה - אז על מה אנחנו מדברים? על צד זה התורה נכונה - אם לפיה הקב"ה אכזרי ועושה לנו דברים סתם כדי להטריד אותנו משלוותנו? 

בנכונות התורה את בספק אבל במקור האושר את לגמרי ודאית? האמנם?

זיהית פעם מקור אושר באופן ודאי? את יכולה לגלות לי אותו?

"הוא המדע והוא היודע" דהיינו - לא שיש עובדות חיצוניות שהוא מעודכן בהם, אלא הכל זה הוא, והיינו, באופן של לסבר את האוזן, שבעצמו כלול שהאמת היא כך וכך, זה לא חכמה לומר "הוא יכול לשנות" הוא לא ישנה - כי זה הנכון ביותר לעשות. (אני כותב ברמזי רמזים, לחומר העניין, ושרח"ל לא נגיע להגשמה, אבל מי ש"חכם ומבין מדעתו" מבין את העניין, ואינו תמה.)

תחשבי על זה טוב.

"כל יכול" זה לא "מאוד מאוד מאוד מאוד חזק", אלא זה מהות אחרת, ועניינה הוא - שלימות, וכיוון שהוא שלם אנו אומרים שהוא כל יכול, ואם את מאמינה בשלימותו - את מבינה שישות לימה לא פועלת בצורה בלתי הגונה, כי לנהוג כך זה (נובע מ)חסרון.

לכן למרות שיש לך שאלות - את צריכה להסיק דווקא מפני אותה הנחת יסוד עליה את מתבססת בשאלתך - שיש עליהם תשובות, אף אם אינך יודעת עליהם.

(בדומה לראייתו הראשונה של קאנט ב"הגיונות" לאמיתות המציאות, אם את מכירה)

מבחינה לוגית את מוכרחת או לומר כך - או לכיוון ההפוך, שהוא לא שלם, ואז גם אין הכרח שהוא כל יכול וממילא נופלת השאלה.

כמובן שבהתחשב במכלול הדת והראיות לאמיתותה - אנו יודעים שהאופן ראשון הוא הנכון, שהוא באמת שלם וממילא כל יכול, וכן ממילא הוא הגון, ולכן  בלתי אפשרי שפעל בחוסר הגינות, וזה או שלא נבין איך, או ע"פ התגובה הקודמת שלי, או ע"י רעיונות אחרים שאולי יש למישהו, אבל על כל פנים זה יהיה ברור ומוכרח. שלא יתכן לומר מכח היותו כל יכול שהוא לא הגון.

מקווה שהועלתי.

אשמח אם תגיבי לדברים.

@חולת שוקולד

א', החלטה לנהוג בחוסר הגינות היא חסרון, זה לא דבר מורכב מדי. (אם את רואה בנאדם מתנהג בצורה לא הוגנת, נכון תאמרי שזה חיסרון בו? זהו!)

ב' מה את אומרת על התגובה הראשונה שלי?

העיקר, אל תבהלי מהבלבול, קורה לכל אחד, תאזרי כח, תבדקי, תחקרי ותחשבי, אל תהססי לשאול ולתמוה, תחפשי את התשובות ובע"ה תמצאי אותן, אל תרגישי רעה עם עצמך, את מובנת לגמרי. תזכרי שיש תשובות, גם אם נראה לך שאין... ובסוף תמצאי אותם, אני כאן לעזור במה שאני אוכל.  

לא הבנתי, לא הגבת להסבר שלי.

לגבי התגובה הראשונה - אשתדל מחר בע"ה לנסח בנוסח יותר בהיר.

זה נכון, רק שמשתנה הכיוון, מכיוון של לבדוק "אם" לכיוון של לבדוק "איך", זה כבר הרבה יותר פשוט. 

לגבי התגובה הראשונה שלי, הדברים הם כך: האמת היא אמת, מחמת שהקב"ה יודע היא היא הראויה להיות אמת, ולא אחרת, ולומר "אז שהוא יעשה את האחרת ראויה" זו לא טענה, כי אין לנו השגה במי שהוא, ובו עצמו כלול זה שהיא לא ראויה. כי הראוי והלא ראוי נגזר ממנו עצמו, לזה קורא הרמב"ם "הוא המדע והוא היודע" דהיינו שהוא לא רק יודע את הידיעות, אלא הוא הוא הידיעות עצמן, ממנו הן נובעות.

אני זוכר שהיו לי חברים בישיבה ששאלו ממש דומה לך - למה נברא העולם בצורה שצריך לעמול בשביל השכר, הרמח"ל כותב כדי שהשכר לא יהיה "נהמא דכיסופא" - דהיינו - לחם חסד, המבייש את המקבלו, והם שאלו - שיעשה שזה לא יהיה בושה, אמר להם מישהו מהצוות - זה לא "אמת", האמת היא שמי שמקבל לחם חסד אמור להתבייש, והם שאלו - שיעשה שזה כן יהיה אמת, אני לא זוכר מה הוא ענה, אבל אני זוכר מה שאני חשבתי, ששאלה כזו לא מתחילה, האמת היא לא דבר נקודתי, אלא הדעת העליונה השלימה, שככה עולם צריך להיות, ככה ולא אחרת, 

ברור שתמיד נוכל לשאול, שיעשה שהעולם יהיה מושלם גם בלי ה"ככה", אבל זה שאלה שאין לה סוף, כי על כל הבריאה בכלל נאמר, שיכל להשיג את המטרות שרצה בלי לברוא אותו, ואם היה באמת משיגם בדרך X היינו שואלים למה לא בלי זה, ואם בדרך Y היינו שואלים שוב, למה לא בלי זה... ואין לדבר סוף.

אלא שאנו מבינים שאין לנו הבנה בדעתו, והוא החליט שאופן מסויים הוא הכי טוב, כן, גם אם אנו לא אלו שיודעים להסביר את זה, כשם שאנחנו לוקחים אנטיביוטיקה בלי לדעת איך היא עובדת, לא מתוך עיוורון ונתינת אמון, אלא מתוך ידיעה שמי שיוצר אותה, יודע מעבר למה שאנו יודעים.

אין בעד מה....

אשמח לעזור עוד אם יש צורך.

(אם עוד יש משהו בין תגובותי שטרם הוברר כראוי, או אם יש לך שאלה אחרת, אשמח לעשות כמיטב יכולתי..)

1) ולמה רע זה חסרון? כי זה לא הגון... אם אני יודע שלא יכול להיות שהוא לא הגון, אז לא יכול להיות שהרע הוא רע. בהכרח שיש לו מטרה, והמטרה, או שאדע אותה, או שאומר נסתרות דרכי האל, אבל לא יכול להיות שהוא עושה רע לשם רע.

ולמה באמת יש רע? בהנחה שאנחנו רוצים כן להבין, לפחות את מה שאינו חלק מ"נסתרות דרכי האל", אז יש את כל ספרי הרמח"ל, שמבאר  שורש וטעם בריאת הרע, ומה תכליתו, ולאן חוזר הכל. וכו' וכו', דברים העומדים על גבול הקבלה עם רגל אחת בפנים... אבל את מוזמנת ללמוד אותם, הוא יודע להנגיש אותם נפלא.

וגם מה שלא יובן - בסוף - כנ"ל, נדע שיש כאן תשובות רק שלא עלינו עליהם, והכל למעשה הוא טוב, כי לא יתכן שהמושלם לחלוטין עשה אחרת!

2)שימי לב, לא כתבתי שתמיד באמת אפשר יותר טוב, אלא שתמיד *נוכל להגיד* אפשר יותר טוב, כי כל דבר שנגיד שהוא עשה כי... נוכל לשאול - ולמה לא יכל להשיג את ה"כי..." בלי לעשות בשביל זה את ה...

מה שאומר, שאין לנו באמת יכולת לתפוס את המושלמות וה"כל יכול" שלו, כי זה למעלה מהשגתינו, דהיינו - זה בגדרים שונים מהגדרים של הבריאה שברא, ובתוכה - השכל שלנו ודרכי החשיבה שלנו.

כי באמת כמו שפתאום עלית על זה, "כל יכול" במושגים שלנו, זה כשל לוגי עם בחירה לעשות דבר מסויים, מכל סוג שהוא, כי מבחינתינו זה יכול הרבה הרבה הרבה... אז אם הוא היה צריך דבר פלוני ו"לא יכל בלעדיו" נעצרה רשימת ה"הרבה'אים"...

(בקרב עובדי אלילים בהודו, יש פסל של אל עם עשר ידיים ועשר רגליים... זה הביטוי מבחינתם לכל יכול - יש לו מלא מלא מלא כח... מלא'נתלפים....)

אנחנו יודעים, ש"כל יכולתו" היא לא שהוא "יכול הרבה", שאז - הגיוני שה"הרבה" ייעצר מתישהוא... אלא היא מושלמות על טבעית, מושלמות מושלמת, מהותית, ולא כמותית. 

אין לה קץ, ואין מה שהוא "לא יכול", ואכן - זה מושג שאין אפשרות לתופסו בשכל אנושי, אבל גם את היותו קדמון ונצחי אי אפשר לתפוס, אין לנו השגה באלוקות!!.

ואם ככה - תכל'ס למה הוא בחר לפעול בדרך זו ולא אחרת? על זה אמרתי - שתמיד נוכל לשאול את זה, וזה דבר שמנוע מלהגיע לתשובה אנושית, במהותו הוא בלתי אפשרי, לא ש"אין לי הסבר" אלא אני יכול להיות בטוח שלא יהיה לי הסבר, כי איך אסביר למה מי שיכול הכל הוזקק לדבר פלוני - בעוד אינני מבין מה הוא "יכול הכל"??

רק דבר אחד אני יכול לדעת - וזה מה שכתבתי לעיל, שבחירותיו אינן חיצוניות לו, אלא חלק ממנו וכלשון הרמב"ם "הוא המדע" - דהיינו - הוא הידיעה עצמה, ולא רק יודע הידיעה. והוא החליט בגודל דעתו שזה הוא האופן הרצוי ביותר. והכל מכוון אל התכלית והטוב הנצחי והשלם.

1) לא מכיר (או לא מזהה) אשמח לפירוט.

2) זה לא יעזור - כי חולת שוקולד טוענת, בצדק, "למה הוא לא יכל להשיג את המטרות האלו בלי הדרך הזו...", שזו שאלה שלא תיגמר לעולם, והפתרון לה הוא ההפנמה של מה שכתבתי.

בכל מקרה - תודה לך על ההוספות!!

הבנתי.

לגבי שאר ההסבר שלך - שוב, לעולם תשאל השאלה למה ה' לא יכל להשיג את הרווחים האלו בלי הבעיות בדרך... הרי הוא כל יכול?

הרי הוא כל יכול?

אגב -קראת את הדיון שלי איתה עד כאן? כי כבר היינו בנקודות האלו.

כל מטרה שתרצי לומר, נוכל לטעון שיכל לגרום לה בלי הקושי.

מה הרווח בעולם מושלם? כי לא היה לנו קשה!

ואם תאמרי - אבל זה שקשה זה חשוב ל.. ומועיל ל...

תחזור השאלה - הוא לא יכל להשיג מטרות אלו בלי זה? 

לא כ"כ יודע איך להתמודד עם משפט "כי זה מוכרח להיות ככה"

והיא לא חייבת להיות זו...

שבי על זה,

וספרי לנו מה אומרת...

אבל הדפוס מחשבה שלך כלפי היהדות הוא דפוס מחשבה מאוד מיושן ולא רלוונטי למציאות העדכנית (שבה את חיה).

ברור שצריך להסתכל בפרספקטיבה על החיים. אבל אם את מנתק בין העולם הזה לעולם הבא את מרוקנת את העולם הזה מתוכן. למה צריך שהוא יהיה? שיהיה רק העולם הבא וזהו. זאת תודעת חיים מאוד לא נכונה ומאוד עצובה גם.

למה צריך את כל הסבל הזה? זאת ממש התאכזרות.

או שנותן לו תוכן מאוד מאוד שלילי (התאכזרות באדם). אחת מהשתיים.

בלי קשר אני חושב שזאת הסתכלות רדודה ושיטחית.

אסכם בכך - - צעירים מעל עשרים

גם אם אין לו כח לעשות את זה, הוא יעשה את זה רק בגלל הפחד מהעונש.

פעם עשיתי השוואה בין המחזור (של ימים נוראים) לבין הניירות של מס הכנסה. שניהם עול מעצבן, ואם לא מטפלים בזה יש עונש.

(או לא)

אבל בסוף יש חוקים מעשיים, ואנחנו מאמינים שיש גן עדן ויש גיהנום אחר כך.  אז צריך להקפיד גם כשקשה ומעצבן.

ומה לעשות שכבר חטפתי בעבר. ואין לי כח אליו ולעונשים שלו.

אני לא אשלם שכ"ד?

מס הכנסה (ומע"מ) לא יחכו לי בסיבוב?

הגיהנום לא יחכה לי ?

זה שטויות. גם לא לבחור זה סוג של בחירה.

זה לא סותר את זה שהרבה דברים הם קשים עד תסכול, ששבתות הקיץ הן סיוט שמחכים לסופו, שהתפילות הארוכות בשבת ובחג מוקדמות מדי ואתגר סיוטי במיוחד לבעלי אתגרי קשב וריכוז ושיש דברים אחרים שהיו טובים יותר בלי ערימת החוקים האלה.

ועדיין, אני מאמין באופן בסיסי בנכונות שלהם לעולם ומקווה שיהיה טוב יותר.

שהם חושבים שאלוהים ברמה שלהם. הם עדיין ברמת גן שאלוהים הוא המעניש ואנחנו העבדים.

אלוהים הרבה יותר גדול מלתת לך עונש כי חיללת שבת. זה לא מעסיק אותו. אלוהים לא יורד איתנו לקטנות שלנו. אלהים הוא שפע אינסופי.

אנחנו לא יודעים איך נקבל תגמול על מה שאנחנו עושים. אבל אנחנו בטח לא יכולים לדעת. נענשתי כבר.

חיללתי שבת אז נפלה עלי אבן מהשמיים. זה לא הרמה שלו.

האמת יותר מורכבת כמובן, אבל בגדול הדברים עובדים בתצורה דומה.

וזה לא על כל דבר ולא בכל נושא.  

לקשיים שהיא תעבור בתוך הגוף...

אם את מצהירה ש"בכל מקרה" לא תשני את דעתך. אז חבל באמת.

שאלה על השל"ה ההוא.

ובאמת אין לי תשובה טובה כעת.

אשתדל לעיין.

בכל מקרה - עכשיו טענת טענה, וזה מתחיל להיות טוב...

מה שמצאתי בשל"ה זה רק זה.. אנסה לחפש מקורות נוספים.

כלל ה', לאחר גמר הדין ראוי לדיין שיאמר הדין בטעם ובסברא מאיזה טעם דן כך, שלא יהא המחוייב צועק חמס. אעפ"י שאינו מחוייב בדבר, מכל מקום קבלתי מאלהי אבי מורי זלה"ה שראוי לעשות כן. ופירש על זה הגמרא (סנהדרין ז, א) מאן דאזיל מבי דינא ליזמר וליזל. כלומר כשאתה אומר להמחוייב בדין בטעם ובסברא, אז לא צועק יצעק, ויקבל באהבה ויזמר וילך. ואז הדיין נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, שידוע שכל מעשה בראשית בצביונן ובדעתן נבראו (ר"ה יא, א) והיו מרוצין הכלב והחמור כו' שלא נעשו אדם, והאדם שלא נעשה כוכב, והכוכב שלא נעשה מלאך:

ובמקום אחר

אלא הכוונה הנכונה בקריאת שמע שנייחד הספירות כלם אחד אל אחד וכלם במאציל ונמליכהו בכל הנמצאים גדולים וקטנים שהוא בשפעו הגדול והקדוש ע"י נאצליו סיבת קיומם וזהו אמונתנו, אבל לא להוסיף ולהעדיף שפע יותר על המתנהג בעת אצילותן לקיום העולם והעמדתן, כי כל הנבראים על צד היותר שלם נבראו כאמרם ז"ל (ר"ה יא, א) כל הנבראים בצביונן ובקומתן ובדעתן נבראו, רצו לומר בכל השלימות היותר שלם, וע"כ עליו אין להוסיף ואין לגרוע:

מייצר חשיבה שונה ושאלות שונות

אם אתם דתיים כי זו ברירת מחדל / מובן מאליו, או מתוך בחירה מודעת (ומה גרם לה).

בחירה ומודעות לגמרי. 

והוא ענה ועונה לי כל הזמן להגיד שהוא לו קיים זה פשוט שגעון גמור מבחינתי

למה והאם את דתלשית?

מה קרה, קצת קשה אז דתיים? (:

מורפיוס: "אם תיקח את הגלולה הכחולה, הסיפור ייגמר כאן,

אתה תתעורר ותאמין במה שאתה רוצה להאמין.

אם תיקח את הגלולה האדומה,

תישאר בארץ הפלאות ואני אראה לך כמה עמוקה מערת הארנב."

<כמה שנים אחרי>

סייפר: "אני יודע מה אתה חושב, בגלל שאני חושב עכשיו אותו דבר.

למען האמת, אני חושב את זה מאז שהגעתי לכאן. למה, למה לא לקחתי את הגלולה הכחולה?"

ובכן, אני מניח שהתשובה שלי היא שעדיף אמת מרה משקר מתוק.

וזאת בהנחה ששניהם זמניים כרגע. 

יש להם אחלה מוסיקה וזה תמיד יותר עדיף

או כמו שענו לי כששאלתי את אותה שאלה:

שאיפה קטנה ואתה הופך לערך באנציקלופדיה רפואית (:

כי הדעת שלי נוטה לצד שלא שם האמת.

מרגיש כמו ילד שעף לו בלון

אני נמצאת במקום שטוב לי

למה ניראה לך שלהיות חילוני זה אומר להיות יותר שמח?

לא יותר קל שם, בעיקר לא לדתל'שים....

בפשטות זה לא קרה כי אין לי אומץ, זה צעד מפחיד מאוד שלפעמים משמעותו לאבד כל מה שמסביבך ולא העזתי

קצת יותר בעומק, כל פעם שניסיתי או שזה עלה במחשבה הגעגועים הרגו אותי.

גם לא הצלחתי לדמיין את עצמי בעולם החילוני, אוהבת את העולם הדתי מאוד. זה שלא ככ מצליחה להסתדר תמיד עם מה שהוא אומר זו כבר נקודה אחרת

והיא לפני\מעל\סביב\מתחת למחשבות האנושיות החסרות

ממישור הזהות (שמועד מאוד לייצר טרמינולוגיה ערטילאית ומבלבלת) למישור המעשה: למה אתם שומרים את המצוות?

והתשובה שלי היא - כי אני (למזלי הטוב) מכיר אותן, ויודע שהן מצוות ה' אדון העולם, ואת מה שהוא מצפה ממני אני משתדל לעשות.

שאלה תמוהה לכאורה..

כאילו ה"מובן" זה ככה.

הרי אם כבר צריך לשאול ההיפך..

משל לאדם שיש לו אוצרות נפלאים, שואלים: למה אתם לא שורפים מה שיש לכם?...

הרי יש לנו תוכן לחיים. יש לנו נשמה. יש לנו תכונת חיים מלאה טוב ששייכת לעם ישראל וגם לנו כחלק ממנו. יש לנו מידות ומעשים שהיא מופיעה על ידם, ונותנים מקום גם לגוון האישי של כל אחד. יש לנו אפשרות להופע את כל כחות החיים, אבל בצורה שלא יהרסו אותנו ואת עצמם מהפקרות של רגע; יש לנו תקוה ולא תחושה של "אכול ושתה כי מחר נמות"; יש לנו קישור עמוק אל שלשלת דורות הכי עמוקה, הכי ארוכה, הכי ערכית, בכל העולם - ותקוה עוד יתר גדולה לעתיד; יש לנו אמת, אמת מוחלטת, דבר ה', מחיה ומעודד - 

אז לתמוה למה לא לעזוב בא רמים חיים ולחצוב בארות בארות  נשברים?....

הרבה טוב..

מי שמאמין שהכל מאתו לטובתו באמת, החיים שלו יפים ובטוחים והוא לומד את זה ויוצא חזק מכל הנסיונות.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!

רעיה דורשת לימוד ונסיון. מתנדבים שבאים לזמן קצר, יכולים להועיל מאוד בעזרה בשוטף - נקיון, שמירה, גידור, בניה ועוד. בשביל להכנס לרעיה, צריך להגיע ולהתחייב לזמנים משמעותיים.

גבעת אור אהוביה יש שם פרטים ליצירת קשר

אני יכול לשלוח לך מספר של בעל חווה ליד גוש טלמונים מעל צומת הדואר, עדר פרות, ולא צריך כזה נסיון הכל טוב...

הוציאה כמה פעמים בת מרעה

כמה רומזים עליו שהוא משלנו חחח

עוד יוציאו אותו להורג בגללנו... 

לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים

בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש

למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין

שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?

כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.

דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.

לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.

לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.

להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.

זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.

אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.

צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.

כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.

כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.

את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.

מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.

הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?

אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.

רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼‍♀️

להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.

טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה  שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"

הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.

הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.

גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא  טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.

קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.

לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.

בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.

מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.

מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.

ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.

כמה נקודות חשובות:

1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.

2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.

3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).

4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.

5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).

וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן?  אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.

הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"

מלפני כחמש מאות שנה!

"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;

בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,

והוא  הורמוז  . והוא נמצא תחת ממשלת

הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה

האחרונה באחרית הימים".

על הפסוק בישעיהו:

"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול

בארץ אדום".

שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.

מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.

הייתי אז בכתה ח.

גם אז אמרו משיח

גם אז אמרו המלחמה האחרונה

גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם

לא הגיע, לא נורא.

"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה

"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).

הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.

שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר

.

דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.

ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...

'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/

נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב

ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/

וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...

אמרת יפן - הזכרת לי

"האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם"

(The empire on which the sun never sets)

בשיא כוחה של האימפריה הבריטית (סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20), היא חלשה על שטחים בכל יבשת אפשרית ובכל אזורי הזמן.

בכל רגע נתון, השמש זרחה לפחות על אחד מהטריטוריות הבריטיות (מאוסטרליה וניו זילנד, דרך הודו ואפריקה, ועד קנדה והאיים הקריביים).