כי אין לי כח לעונשים שלו.

ובהגיון רב

למה אתם דתיים משאר לשאול על למה אתם *לא* לא דתיים.

כלומר מובן שזו לא ההנחה, פשוט לשאול את זה באופן כזה - צעירים מעל עשרים

בעצם השאלה היא - צעירים מעל עשרים

אז התשובה היא כן. זאת שאיפה טובה לעשות דברים מתוך מודעות עצמית ובחירה.

הרעיון 'חופש בחירה' הוא רעיון דתי בעיקרו. א-להים מאפשר לאדם חופש בחירה, זה חלק מהכללים בהם הוא מנהיג את עולמו.

לפעמים דווקא הנורמות החברתיות מסתירות בכך שזה רעיון דתי, אבל הוא כזה. זה לא רעיון 'חילוני או 'אנטי דתי'.

הרבה בירור, בכמה מישורים. זה גם קשור לזהות אישית, אז בדברים מסויימים לא יעזור לי לשאול למה אני כמו שאני..

איך מגיעים לקבלת החלטה? מבררים לפני.

מדינה חופשית. מישהו שמחלל שבת בסקילה נסקל כיום? מי שאוכל נבלות לוקה 39 מלקות?

או שאת מדברת על העולם הבא?

בדברים שהוא לא מבין בהם. כדאי לחיות את הכאן ועכשיו ולא מה יהיה אחרי 120.

פעם זה הצליח להפחיד אנשים פחות חכמים. היום כבר זה לא עוזר. ב"ה הרמה עלתה.

העולם הזה הוא הוא העיקר. מי שמפסיד את הקשר שלו עם הקב"ה הוא מפסיד את העולם הזה, לא רק הבא.

הציורי הזה בראש שהעולם הבא והעולם הזה הם שני דברים נפרדים הוא לא נכון. יש כאלה שחיים כבר בעולם הזה הרבה מהעולם הבא. לחיות חיים רוחניות זה לחיות חלק מהעולם הבא כבר בעולם הזה.

המצוות מופיעות בתורה כטובות לנו (אין לי עכשיו את הפסוק מולי), מי שלא מאמין בזה - כופר בדברי התורה עצמה.

בלי קשר ליהדות - ברור שמי שחיי חיים חומרניים הוא עצוב, זה לא מתאים לעולם שלנו. לכן התרבות המערבית מכניסה הרבה עצבון וריקנות לאדם.

שזה יכול לנבוע ממקום מאוד עמוק ואמיתי, אבל התורה טוענת שהמצוות שלה הם טובות לאדם.

אז יש שני אפשרויות, אחת - להתקע בעמדתך איפה שאת עכשיו. שנייה - לנסות להפתח לבחון את הדברים מחדש..

נכון. חיי רוח הם לאו דווקא תורה. אך אושר הוא דבר שבנפש האדם, קשור לרבדים הכי עמוקים ופנימיים באדם. בלי דרך תורה לא נראה לי שאפשר להגיע אליו.

וזכותך להמשיך להתסגר בתוך הכונכייה הקטנה שלך ולא להפתח לדברים אחרים בגלל שאת לא יודעת אותם ולכן הם "לא הגיוניים". כל דבר שאת לא יודעת הוא מבינה כרגע, הוא לא הגיוני? אולי ניתן גם ללמוד? אולי יש עולם רחב שאת לא מכירה בכלל?

"לא מוסגלת לחשוב אחרת" זה לא יתרון זאת חולשה. אני מקווה מאוד בשבילך שאת יכולה לחשוב אחרת. שהמוח שלך לא סתום מהלמשיך לחשוב ולבחון דברים חדשים.

מה זה אושר מבחינתך? תפיסת האושר כפי שאני תופס היא קשורה לפסיכולגיה ההומנית שמי שפיתח אותוה היה ויקטור פרנקל. שאדם מחפש משמעות. כשאדם יודע שהוא משפיע ומשמעותי במעגל רחב אז הוא שמח.

שמי שלא מאמין שיש תשובה לשאלותיו ומצוקותיו - לא יגיע לתשובה. זה לא מפתיע בכלל, כל עוד לא תאמיני שיש תשובה - את לא תמצאי תשובה. מניין האמונה התמימה שלך שאין תשובה? אין לי מושג, כדאי לך לשאול את עצמך, את יכולה להגיע לתשובה לשאלה זו (אולי זאת תוצאה מאכזבה מתמשכת עם שאלות ללא מענה)

משמעות ומצוות הם שני דברים שונים. יכולה להיות תפיסה לגבי המצוות שהן מובילות למשמעות (חיובית או שלילית), יכולה תפיסה תפיסה כי הן מיותרות. זה קשור מאוד לשאלה היסודית - מהי היא תכלית החיים. שאלה בומסטית שעסקו בה הרבה אנשים חשובים במשך ההסטוריה. למזלנו הם גם כתבו על ואפשר לקרוא ולהתרשם.

את מאמינה שאוכל לשכנע אותך?

לבנתיים ארשה לך להסתקרן

סליחה על האיחור ביום, כמובן תקני אותי אם את רואה צורך (אחרי שאת קורת) -

1. דברים שבאים בקלות - הולכים בקלות..

אנשים שעשו מהפכות או דברים משמעותיים בחיים שלהם להם ולעולם יעידו כי לא היה להם קל.  ויותר משהיה להם קשה - הם מאושרים יותר משהיה קשה להם.

משחק מחשב שהוא קל הוא משחק משעמם. אם העולם היה מושלם לא היה לאן להתקדם, בתור בני אדם יש לנו תכונה תמידית של התקדמות. ברגע שהגענו למושלם אנחנו כבר מאבדים עניין. כל הכיף בעולם הזה הוא תנועת הנפש של ההתקדמות ולא התוצאה שהגענו אליה. יכול להיות אחד שעשה משהו אחד והוא עד הגג בגלל שמבחינתו הוא התקדם ממש ואחד שעשה אותו דבר ומבחינתו זאת ירידה. אנשים לא שמחים ומקבלים סיפוק בתוצאה אלא בדרך. ככל שהדרך משמעותית יותר כך הסיפוק גדול יותר.

אבל מאיפה נובעת ההנחת יסוד שאם א-להים אוהב אותנו אז הוא צריך לעשות לנו חיים קלים? רב האנשים אני מכיר בוחרים לעשות תואר אדקמי וקריירה מקצועית, אלו דברים שלא באים בקלות ואנשים בכל זאת עושים אותם. ומהם הם מקבלים את הסיפוק שלהם. לכן לא נראה לי שזה הצורך שלך..

צורך שניראה לי יותר הגיוני שהחיים הדתיים הם לא משמעותיים ולכן לא שווה להשקיע בהם ולכן אין סיבה לעבוד קשה בשבילם. ואם א-להים רוצה שנעבוד קשה בשביל דברים לא משמעותיים הוא באמת אכזרי ח"ו.

אבל זאת שאלה אחרת כבר.. היא השאלה למה א-לים לא עשה לנו חיים קלים.

2. אני אכן אוחז בתפיסה שאושר קשור למשמעות. שמחה שלא קשורה למשמעות היא כמו מופע סטנדאפ - היה צחוקים אבל זהו, בדיחה לא מספרים פעמיים.. השמחה הזאת לא מחזיקה את עצמה בכלל. היא מתפוגגות תוך שניות ואז אדם חי ברדיפת רגושים כדי שיוכל להיות שמח. צריך להיות מאוד יצירתי בשביל כל זמן להחליף ריגוש (או שלא?).

ויקטור פרנקל הוא מייצג את הגישה הפסיכולוגית ההומאנית שטוענת שאדם מאושר הוא אדם בעל משמעות, תפיסת עולם שמחייה אותו. יש לו ספר מאוד מפורסם 'האדם מחפש משמעות'. 

בתשובה:

אממ.. - צעירים מעל עשרים

ואם קראת קצת ברצינות את דברי - 

את עושה דברים שקשה לך לעשות בעולם הזה? למה את עושה אותם אם זה קשה לך?

כנ"ל לגבי קושי בקיום מצוות - כל עוד למצוות יש ערך כלשהו - את תרצי לעשות אותם. אבל אם אין להם ערך בעיניך - לא משנה כמה הם יהיו קלות - את לא תרצי להשקיע בשבילם.

התשובה שהוא נתן היא לא חופפת בדיוק לתשובה שנתתי.

עיקר דברי הם לא - "חשוב שיהיה לך קשה",

אלא "אלו החיים שאת בעצמך חייה" - את לא חיה חיים כאלה?

רק דברים שהולך לך בקלות משמחים אותך?

סיכום: החוסר שמחה בקיום מצוות הוא לא בגלל שהם קשות אלא בגלל שאנחנו לא מבינים את ערכם.

אפילו ללרבוץ על פוך מול טלויזיה ולצפות בסרט, צריך שיהיה פאנץ' כלשהו. אם בסרט הכל מושלם אז הוא משעמם, צריך אזה קונפליט (מתח קומדיה וכולי) שיהיה סיבה לראות אותו. כך אם יש לך תחביב -לדוגמא ריקוד - אם כל אחד היה יכול להיות מייקל ג'קסון תוך שניות כבר זה היה יוצר פחות עניין. כדורסל - אם כל אחד היה מכניס לסל כמו מייקל ג'ורדן - היה פחות כיף לשחק כדורסל. חד משמעית.

אבל עזבי את זה. כל זה בכלל לא חשוב - גם אם זה נכון.

את רואה את המצוות כחסרות משמעות וזה הקושי האמיתי שלך בקיומם. את רוצה לדבר על זה? את חושבת שיכולה להיות דרך לראות ערך בקיום המצוות?

אבל הוא בחר בכל זאת לא למצוא לזה פתרון. אולי ככה עדיף. אם כך הוא עשה מסתבר שככה עדיף. בכל אופן - על זה את לא ראית צורך לשאול.

זה שיש קושי בחיים ושבתור בני אדם אנחנו מוצאים העניין דווקא בקונפילקטים זאת מציאות. לשאול "למה ככה ולא אחרת" זה נחמד זה יפה אבל אנחנו מקבלים את החיים כמו שהם ואם ככה בכל הדברים ככה גם בקיום מצוות. הכי הגיוני, לא?

חלק מזה שאדם מתעניין בקונפליקטים ולא בדברים פשוטים כולל את העובדה כי בנאדם מקבל משמעות ע"י פעולות מעשיות ולא ע"י מחשבות (גם אם אני אדמיין שמחזיק גלידה אני לא יקבל את המשמעות עד שלא אלקק אותה בתאבון). כל משמעות נוצרת מפעולה כלשהי שהאדם עושה. מצוות הן בסה"כ פעולות שיוצרות משמעות. זה כלל שקיים לא רק במצוות. כל משמעות היא נובעת ע"י פעולות. לכן אפשר לשאול על העולם בכללי, אבל אז את מפספסת את המועקה שיש לך כלפי המצוות בשאלה.

אם את לא בטוחה בנכונות התורה - אז על מה אנחנו מדברים? על צד זה התורה נכונה - אם לפיה הקב"ה אכזרי ועושה לנו דברים סתם כדי להטריד אותנו משלוותנו? 

בנכונות התורה את בספק אבל במקור האושר את לגמרי ודאית? האמנם?

זיהית פעם מקור אושר באופן ודאי? את יכולה לגלות לי אותו?

"הוא המדע והוא היודע" דהיינו - לא שיש עובדות חיצוניות שהוא מעודכן בהם, אלא הכל זה הוא, והיינו, באופן של לסבר את האוזן, שבעצמו כלול שהאמת היא כך וכך, זה לא חכמה לומר "הוא יכול לשנות" הוא לא ישנה - כי זה הנכון ביותר לעשות. (אני כותב ברמזי רמזים, לחומר העניין, ושרח"ל לא נגיע להגשמה, אבל מי ש"חכם ומבין מדעתו" מבין את העניין, ואינו תמה.)

תחשבי על זה טוב.

"כל יכול" זה לא "מאוד מאוד מאוד מאוד חזק", אלא זה מהות אחרת, ועניינה הוא - שלימות, וכיוון שהוא שלם אנו אומרים שהוא כל יכול, ואם את מאמינה בשלימותו - את מבינה שישות לימה לא פועלת בצורה בלתי הגונה, כי לנהוג כך זה (נובע מ)חסרון.

לכן למרות שיש לך שאלות - את צריכה להסיק דווקא מפני אותה הנחת יסוד עליה את מתבססת בשאלתך - שיש עליהם תשובות, אף אם אינך יודעת עליהם.

(בדומה לראייתו הראשונה של קאנט ב"הגיונות" לאמיתות המציאות, אם את מכירה)

מבחינה לוגית את מוכרחת או לומר כך - או לכיוון ההפוך, שהוא לא שלם, ואז גם אין הכרח שהוא כל יכול וממילא נופלת השאלה.

כמובן שבהתחשב במכלול הדת והראיות לאמיתותה - אנו יודעים שהאופן ראשון הוא הנכון, שהוא באמת שלם וממילא כל יכול, וכן ממילא הוא הגון, ולכן  בלתי אפשרי שפעל בחוסר הגינות, וזה או שלא נבין איך, או ע"פ התגובה הקודמת שלי, או ע"י רעיונות אחרים שאולי יש למישהו, אבל על כל פנים זה יהיה ברור ומוכרח. שלא יתכן לומר מכח היותו כל יכול שהוא לא הגון.

מקווה שהועלתי.

אשמח אם תגיבי לדברים.

@חולת שוקולד

א', החלטה לנהוג בחוסר הגינות היא חסרון, זה לא דבר מורכב מדי. (אם את רואה בנאדם מתנהג בצורה לא הוגנת, נכון תאמרי שזה חיסרון בו? זהו!)

ב' מה את אומרת על התגובה הראשונה שלי?

העיקר, אל תבהלי מהבלבול, קורה לכל אחד, תאזרי כח, תבדקי, תחקרי ותחשבי, אל תהססי לשאול ולתמוה, תחפשי את התשובות ובע"ה תמצאי אותן, אל תרגישי רעה עם עצמך, את מובנת לגמרי. תזכרי שיש תשובות, גם אם נראה לך שאין... ובסוף תמצאי אותם, אני כאן לעזור במה שאני אוכל.  

לא הבנתי, לא הגבת להסבר שלי.

לגבי התגובה הראשונה - אשתדל מחר בע"ה לנסח בנוסח יותר בהיר.

זה נכון, רק שמשתנה הכיוון, מכיוון של לבדוק "אם" לכיוון של לבדוק "איך", זה כבר הרבה יותר פשוט. 

לגבי התגובה הראשונה שלי, הדברים הם כך: האמת היא אמת, מחמת שהקב"ה יודע היא היא הראויה להיות אמת, ולא אחרת, ולומר "אז שהוא יעשה את האחרת ראויה" זו לא טענה, כי אין לנו השגה במי שהוא, ובו עצמו כלול זה שהיא לא ראויה. כי הראוי והלא ראוי נגזר ממנו עצמו, לזה קורא הרמב"ם "הוא המדע והוא היודע" דהיינו שהוא לא רק יודע את הידיעות, אלא הוא הוא הידיעות עצמן, ממנו הן נובעות.

אני זוכר שהיו לי חברים בישיבה ששאלו ממש דומה לך - למה נברא העולם בצורה שצריך לעמול בשביל השכר, הרמח"ל כותב כדי שהשכר לא יהיה "נהמא דכיסופא" - דהיינו - לחם חסד, המבייש את המקבלו, והם שאלו - שיעשה שזה לא יהיה בושה, אמר להם מישהו מהצוות - זה לא "אמת", האמת היא שמי שמקבל לחם חסד אמור להתבייש, והם שאלו - שיעשה שזה כן יהיה אמת, אני לא זוכר מה הוא ענה, אבל אני זוכר מה שאני חשבתי, ששאלה כזו לא מתחילה, האמת היא לא דבר נקודתי, אלא הדעת העליונה השלימה, שככה עולם צריך להיות, ככה ולא אחרת, 

ברור שתמיד נוכל לשאול, שיעשה שהעולם יהיה מושלם גם בלי ה"ככה", אבל זה שאלה שאין לה סוף, כי על כל הבריאה בכלל נאמר, שיכל להשיג את המטרות שרצה בלי לברוא אותו, ואם היה באמת משיגם בדרך X היינו שואלים למה לא בלי זה, ואם בדרך Y היינו שואלים שוב, למה לא בלי זה... ואין לדבר סוף.

אלא שאנו מבינים שאין לנו הבנה בדעתו, והוא החליט שאופן מסויים הוא הכי טוב, כן, גם אם אנו לא אלו שיודעים להסביר את זה, כשם שאנחנו לוקחים אנטיביוטיקה בלי לדעת איך היא עובדת, לא מתוך עיוורון ונתינת אמון, אלא מתוך ידיעה שמי שיוצר אותה, יודע מעבר למה שאנו יודעים.

אין בעד מה....

אשמח לעזור עוד אם יש צורך.

(אם עוד יש משהו בין תגובותי שטרם הוברר כראוי, או אם יש לך שאלה אחרת, אשמח לעשות כמיטב יכולתי..)

1) ולמה רע זה חסרון? כי זה לא הגון... אם אני יודע שלא יכול להיות שהוא לא הגון, אז לא יכול להיות שהרע הוא רע. בהכרח שיש לו מטרה, והמטרה, או שאדע אותה, או שאומר נסתרות דרכי האל, אבל לא יכול להיות שהוא עושה רע לשם רע.

ולמה באמת יש רע? בהנחה שאנחנו רוצים כן להבין, לפחות את מה שאינו חלק מ"נסתרות דרכי האל", אז יש את כל ספרי הרמח"ל, שמבאר  שורש וטעם בריאת הרע, ומה תכליתו, ולאן חוזר הכל. וכו' וכו', דברים העומדים על גבול הקבלה עם רגל אחת בפנים... אבל את מוזמנת ללמוד אותם, הוא יודע להנגיש אותם נפלא.

וגם מה שלא יובן - בסוף - כנ"ל, נדע שיש כאן תשובות רק שלא עלינו עליהם, והכל למעשה הוא טוב, כי לא יתכן שהמושלם לחלוטין עשה אחרת!

2)שימי לב, לא כתבתי שתמיד באמת אפשר יותר טוב, אלא שתמיד *נוכל להגיד* אפשר יותר טוב, כי כל דבר שנגיד שהוא עשה כי... נוכל לשאול - ולמה לא יכל להשיג את ה"כי..." בלי לעשות בשביל זה את ה...

מה שאומר, שאין לנו באמת יכולת לתפוס את המושלמות וה"כל יכול" שלו, כי זה למעלה מהשגתינו, דהיינו - זה בגדרים שונים מהגדרים של הבריאה שברא, ובתוכה - השכל שלנו ודרכי החשיבה שלנו.

כי באמת כמו שפתאום עלית על זה, "כל יכול" במושגים שלנו, זה כשל לוגי עם בחירה לעשות דבר מסויים, מכל סוג שהוא, כי מבחינתינו זה יכול הרבה הרבה הרבה... אז אם הוא היה צריך דבר פלוני ו"לא יכל בלעדיו" נעצרה רשימת ה"הרבה'אים"...

(בקרב עובדי אלילים בהודו, יש פסל של אל עם עשר ידיים ועשר רגליים... זה הביטוי מבחינתם לכל יכול - יש לו מלא מלא מלא כח... מלא'נתלפים....)

אנחנו יודעים, ש"כל יכולתו" היא לא שהוא "יכול הרבה", שאז - הגיוני שה"הרבה" ייעצר מתישהוא... אלא היא מושלמות על טבעית, מושלמות מושלמת, מהותית, ולא כמותית. 

אין לה קץ, ואין מה שהוא "לא יכול", ואכן - זה מושג שאין אפשרות לתופסו בשכל אנושי, אבל גם את היותו קדמון ונצחי אי אפשר לתפוס, אין לנו השגה באלוקות!!.

ואם ככה - תכל'ס למה הוא בחר לפעול בדרך זו ולא אחרת? על זה אמרתי - שתמיד נוכל לשאול את זה, וזה דבר שמנוע מלהגיע לתשובה אנושית, במהותו הוא בלתי אפשרי, לא ש"אין לי הסבר" אלא אני יכול להיות בטוח שלא יהיה לי הסבר, כי איך אסביר למה מי שיכול הכל הוזקק לדבר פלוני - בעוד אינני מבין מה הוא "יכול הכל"??

רק דבר אחד אני יכול לדעת - וזה מה שכתבתי לעיל, שבחירותיו אינן חיצוניות לו, אלא חלק ממנו וכלשון הרמב"ם "הוא המדע" - דהיינו - הוא הידיעה עצמה, ולא רק יודע הידיעה. והוא החליט בגודל דעתו שזה הוא האופן הרצוי ביותר. והכל מכוון אל התכלית והטוב הנצחי והשלם.

1) לא מכיר (או לא מזהה) אשמח לפירוט.

2) זה לא יעזור - כי חולת שוקולד טוענת, בצדק, "למה הוא לא יכל להשיג את המטרות האלו בלי הדרך הזו...", שזו שאלה שלא תיגמר לעולם, והפתרון לה הוא ההפנמה של מה שכתבתי.

בכל מקרה - תודה לך על ההוספות!!

הבנתי.

לגבי שאר ההסבר שלך - שוב, לעולם תשאל השאלה למה ה' לא יכל להשיג את הרווחים האלו בלי הבעיות בדרך... הרי הוא כל יכול?

הרי הוא כל יכול?

אגב -קראת את הדיון שלי איתה עד כאן? כי כבר היינו בנקודות האלו.

כל מטרה שתרצי לומר, נוכל לטעון שיכל לגרום לה בלי הקושי.

מה הרווח בעולם מושלם? כי לא היה לנו קשה!

ואם תאמרי - אבל זה שקשה זה חשוב ל.. ומועיל ל...

תחזור השאלה - הוא לא יכל להשיג מטרות אלו בלי זה? 

לא כ"כ יודע איך להתמודד עם משפט "כי זה מוכרח להיות ככה"

והיא לא חייבת להיות זו...

שבי על זה,

וספרי לנו מה אומרת...

אבל הדפוס מחשבה שלך כלפי היהדות הוא דפוס מחשבה מאוד מיושן ולא רלוונטי למציאות העדכנית (שבה את חיה).

ברור שצריך להסתכל בפרספקטיבה על החיים. אבל אם את מנתק בין העולם הזה לעולם הבא את מרוקנת את העולם הזה מתוכן. למה צריך שהוא יהיה? שיהיה רק העולם הבא וזהו. זאת תודעת חיים מאוד לא נכונה ומאוד עצובה גם.

למה צריך את כל הסבל הזה? זאת ממש התאכזרות.

או שנותן לו תוכן מאוד מאוד שלילי (התאכזרות באדם). אחת מהשתיים.

בלי קשר אני חושב שזאת הסתכלות רדודה ושיטחית.

אסכם בכך - - צעירים מעל עשרים

גם אם אין לו כח לעשות את זה, הוא יעשה את זה רק בגלל הפחד מהעונש.

פעם עשיתי השוואה בין המחזור (של ימים נוראים) לבין הניירות של מס הכנסה. שניהם עול מעצבן, ואם לא מטפלים בזה יש עונש.

(או לא)

אבל בסוף יש חוקים מעשיים, ואנחנו מאמינים שיש גן עדן ויש גיהנום אחר כך.  אז צריך להקפיד גם כשקשה ומעצבן.

ומה לעשות שכבר חטפתי בעבר. ואין לי כח אליו ולעונשים שלו.

אני לא אשלם שכ"ד?

מס הכנסה (ומע"מ) לא יחכו לי בסיבוב?

הגיהנום לא יחכה לי ?

זה שטויות. גם לא לבחור זה סוג של בחירה.

זה לא סותר את זה שהרבה דברים הם קשים עד תסכול, ששבתות הקיץ הן סיוט שמחכים לסופו, שהתפילות הארוכות בשבת ובחג מוקדמות מדי ואתגר סיוטי במיוחד לבעלי אתגרי קשב וריכוז ושיש דברים אחרים שהיו טובים יותר בלי ערימת החוקים האלה.

ועדיין, אני מאמין באופן בסיסי בנכונות שלהם לעולם ומקווה שיהיה טוב יותר.

שהם חושבים שאלוהים ברמה שלהם. הם עדיין ברמת גן שאלוהים הוא המעניש ואנחנו העבדים.

אלוהים הרבה יותר גדול מלתת לך עונש כי חיללת שבת. זה לא מעסיק אותו. אלוהים לא יורד איתנו לקטנות שלנו. אלהים הוא שפע אינסופי.

אנחנו לא יודעים איך נקבל תגמול על מה שאנחנו עושים. אבל אנחנו בטח לא יכולים לדעת. נענשתי כבר.

חיללתי שבת אז נפלה עלי אבן מהשמיים. זה לא הרמה שלו.

האמת יותר מורכבת כמובן, אבל בגדול הדברים עובדים בתצורה דומה.

וזה לא על כל דבר ולא בכל נושא.  

לקשיים שהיא תעבור בתוך הגוף...

אם את מצהירה ש"בכל מקרה" לא תשני את דעתך. אז חבל באמת.

שאלה על השל"ה ההוא.

ובאמת אין לי תשובה טובה כעת.

אשתדל לעיין.

בכל מקרה - עכשיו טענת טענה, וזה מתחיל להיות טוב...

מה שמצאתי בשל"ה זה רק זה.. אנסה לחפש מקורות נוספים.

כלל ה', לאחר גמר הדין ראוי לדיין שיאמר הדין בטעם ובסברא מאיזה טעם דן כך, שלא יהא המחוייב צועק חמס. אעפ"י שאינו מחוייב בדבר, מכל מקום קבלתי מאלהי אבי מורי זלה"ה שראוי לעשות כן. ופירש על זה הגמרא (סנהדרין ז, א) מאן דאזיל מבי דינא ליזמר וליזל. כלומר כשאתה אומר להמחוייב בדין בטעם ובסברא, אז לא צועק יצעק, ויקבל באהבה ויזמר וילך. ואז הדיין נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, שידוע שכל מעשה בראשית בצביונן ובדעתן נבראו (ר"ה יא, א) והיו מרוצין הכלב והחמור כו' שלא נעשו אדם, והאדם שלא נעשה כוכב, והכוכב שלא נעשה מלאך:

ובמקום אחר

אלא הכוונה הנכונה בקריאת שמע שנייחד הספירות כלם אחד אל אחד וכלם במאציל ונמליכהו בכל הנמצאים גדולים וקטנים שהוא בשפעו הגדול והקדוש ע"י נאצליו סיבת קיומם וזהו אמונתנו, אבל לא להוסיף ולהעדיף שפע יותר על המתנהג בעת אצילותן לקיום העולם והעמדתן, כי כל הנבראים על צד היותר שלם נבראו כאמרם ז"ל (ר"ה יא, א) כל הנבראים בצביונן ובקומתן ובדעתן נבראו, רצו לומר בכל השלימות היותר שלם, וע"כ עליו אין להוסיף ואין לגרוע:

מייצר חשיבה שונה ושאלות שונות

אם אתם דתיים כי זו ברירת מחדל / מובן מאליו, או מתוך בחירה מודעת (ומה גרם לה).

בחירה ומודעות לגמרי. 

והוא ענה ועונה לי כל הזמן להגיד שהוא לו קיים זה פשוט שגעון גמור מבחינתי

למה והאם את דתלשית?

מה קרה, קצת קשה אז דתיים? (:

מורפיוס: "אם תיקח את הגלולה הכחולה, הסיפור ייגמר כאן,

אתה תתעורר ותאמין במה שאתה רוצה להאמין.

אם תיקח את הגלולה האדומה,

תישאר בארץ הפלאות ואני אראה לך כמה עמוקה מערת הארנב."

<כמה שנים אחרי>

סייפר: "אני יודע מה אתה חושב, בגלל שאני חושב עכשיו אותו דבר.

למען האמת, אני חושב את זה מאז שהגעתי לכאן. למה, למה לא לקחתי את הגלולה הכחולה?"

ובכן, אני מניח שהתשובה שלי היא שעדיף אמת מרה משקר מתוק.

וזאת בהנחה ששניהם זמניים כרגע. 

יש להם אחלה מוסיקה וזה תמיד יותר עדיף

או כמו שענו לי כששאלתי את אותה שאלה:

שאיפה קטנה ואתה הופך לערך באנציקלופדיה רפואית (:

כי הדעת שלי נוטה לצד שלא שם האמת.

מרגיש כמו ילד שעף לו בלון

אני נמצאת במקום שטוב לי

למה ניראה לך שלהיות חילוני זה אומר להיות יותר שמח?

לא יותר קל שם, בעיקר לא לדתל'שים....

בפשטות זה לא קרה כי אין לי אומץ, זה צעד מפחיד מאוד שלפעמים משמעותו לאבד כל מה שמסביבך ולא העזתי

קצת יותר בעומק, כל פעם שניסיתי או שזה עלה במחשבה הגעגועים הרגו אותי.

גם לא הצלחתי לדמיין את עצמי בעולם החילוני, אוהבת את העולם הדתי מאוד. זה שלא ככ מצליחה להסתדר תמיד עם מה שהוא אומר זו כבר נקודה אחרת

והיא לפני\מעל\סביב\מתחת למחשבות האנושיות החסרות

ממישור הזהות (שמועד מאוד לייצר טרמינולוגיה ערטילאית ומבלבלת) למישור המעשה: למה אתם שומרים את המצוות?

והתשובה שלי היא - כי אני (למזלי הטוב) מכיר אותן, ויודע שהן מצוות ה' אדון העולם, ואת מה שהוא מצפה ממני אני משתדל לעשות.

שאלה תמוהה לכאורה..

כאילו ה"מובן" זה ככה.

הרי אם כבר צריך לשאול ההיפך..

משל לאדם שיש לו אוצרות נפלאים, שואלים: למה אתם לא שורפים מה שיש לכם?...

הרי יש לנו תוכן לחיים. יש לנו נשמה. יש לנו תכונת חיים מלאה טוב ששייכת לעם ישראל וגם לנו כחלק ממנו. יש לנו מידות ומעשים שהיא מופיעה על ידם, ונותנים מקום גם לגוון האישי של כל אחד. יש לנו אפשרות להופע את כל כחות החיים, אבל בצורה שלא יהרסו אותנו ואת עצמם מהפקרות של רגע; יש לנו תקוה ולא תחושה של "אכול ושתה כי מחר נמות"; יש לנו קישור עמוק אל שלשלת דורות הכי עמוקה, הכי ארוכה, הכי ערכית, בכל העולם - ותקוה עוד יתר גדולה לעתיד; יש לנו אמת, אמת מוחלטת, דבר ה', מחיה ומעודד - 

אז לתמוה למה לא לעזוב בא רמים חיים ולחצוב בארות בארות  נשברים?....

הרבה טוב..

מי שמאמין שהכל מאתו לטובתו באמת, החיים שלו יפים ובטוחים והוא לומד את זה ויוצא חזק מכל הנסיונות.

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים