כי אין לי כח לעונשים שלו.

ובהגיון רב

למה אתם דתיים משאר לשאול על למה אתם *לא* לא דתיים.

כלומר מובן שזו לא ההנחה, פשוט לשאול את זה באופן כזה - צעירים מעל עשרים

בעצם השאלה היא - צעירים מעל עשרים

אז התשובה היא כן. זאת שאיפה טובה לעשות דברים מתוך מודעות עצמית ובחירה.

הרעיון 'חופש בחירה' הוא רעיון דתי בעיקרו. א-להים מאפשר לאדם חופש בחירה, זה חלק מהכללים בהם הוא מנהיג את עולמו.

לפעמים דווקא הנורמות החברתיות מסתירות בכך שזה רעיון דתי, אבל הוא כזה. זה לא רעיון 'חילוני או 'אנטי דתי'.

הרבה בירור, בכמה מישורים. זה גם קשור לזהות אישית, אז בדברים מסויימים לא יעזור לי לשאול למה אני כמו שאני..

איך מגיעים לקבלת החלטה? מבררים לפני.

מדינה חופשית. מישהו שמחלל שבת בסקילה נסקל כיום? מי שאוכל נבלות לוקה 39 מלקות?

או שאת מדברת על העולם הבא?

בדברים שהוא לא מבין בהם. כדאי לחיות את הכאן ועכשיו ולא מה יהיה אחרי 120.

פעם זה הצליח להפחיד אנשים פחות חכמים. היום כבר זה לא עוזר. ב"ה הרמה עלתה.

העולם הזה הוא הוא העיקר. מי שמפסיד את הקשר שלו עם הקב"ה הוא מפסיד את העולם הזה, לא רק הבא.

הציורי הזה בראש שהעולם הבא והעולם הזה הם שני דברים נפרדים הוא לא נכון. יש כאלה שחיים כבר בעולם הזה הרבה מהעולם הבא. לחיות חיים רוחניות זה לחיות חלק מהעולם הבא כבר בעולם הזה.

המצוות מופיעות בתורה כטובות לנו (אין לי עכשיו את הפסוק מולי), מי שלא מאמין בזה - כופר בדברי התורה עצמה.

בלי קשר ליהדות - ברור שמי שחיי חיים חומרניים הוא עצוב, זה לא מתאים לעולם שלנו. לכן התרבות המערבית מכניסה הרבה עצבון וריקנות לאדם.

שזה יכול לנבוע ממקום מאוד עמוק ואמיתי, אבל התורה טוענת שהמצוות שלה הם טובות לאדם.

אז יש שני אפשרויות, אחת - להתקע בעמדתך איפה שאת עכשיו. שנייה - לנסות להפתח לבחון את הדברים מחדש..

נכון. חיי רוח הם לאו דווקא תורה. אך אושר הוא דבר שבנפש האדם, קשור לרבדים הכי עמוקים ופנימיים באדם. בלי דרך תורה לא נראה לי שאפשר להגיע אליו.

וזכותך להמשיך להתסגר בתוך הכונכייה הקטנה שלך ולא להפתח לדברים אחרים בגלל שאת לא יודעת אותם ולכן הם "לא הגיוניים". כל דבר שאת לא יודעת הוא מבינה כרגע, הוא לא הגיוני? אולי ניתן גם ללמוד? אולי יש עולם רחב שאת לא מכירה בכלל?

"לא מוסגלת לחשוב אחרת" זה לא יתרון זאת חולשה. אני מקווה מאוד בשבילך שאת יכולה לחשוב אחרת. שהמוח שלך לא סתום מהלמשיך לחשוב ולבחון דברים חדשים.

מה זה אושר מבחינתך? תפיסת האושר כפי שאני תופס היא קשורה לפסיכולגיה ההומנית שמי שפיתח אותוה היה ויקטור פרנקל. שאדם מחפש משמעות. כשאדם יודע שהוא משפיע ומשמעותי במעגל רחב אז הוא שמח.

שמי שלא מאמין שיש תשובה לשאלותיו ומצוקותיו - לא יגיע לתשובה. זה לא מפתיע בכלל, כל עוד לא תאמיני שיש תשובה - את לא תמצאי תשובה. מניין האמונה התמימה שלך שאין תשובה? אין לי מושג, כדאי לך לשאול את עצמך, את יכולה להגיע לתשובה לשאלה זו (אולי זאת תוצאה מאכזבה מתמשכת עם שאלות ללא מענה)

משמעות ומצוות הם שני דברים שונים. יכולה להיות תפיסה לגבי המצוות שהן מובילות למשמעות (חיובית או שלילית), יכולה תפיסה תפיסה כי הן מיותרות. זה קשור מאוד לשאלה היסודית - מהי היא תכלית החיים. שאלה בומסטית שעסקו בה הרבה אנשים חשובים במשך ההסטוריה. למזלנו הם גם כתבו על ואפשר לקרוא ולהתרשם.

את מאמינה שאוכל לשכנע אותך?

לבנתיים ארשה לך להסתקרן

סליחה על האיחור ביום, כמובן תקני אותי אם את רואה צורך (אחרי שאת קורת) -

1. דברים שבאים בקלות - הולכים בקלות..

אנשים שעשו מהפכות או דברים משמעותיים בחיים שלהם להם ולעולם יעידו כי לא היה להם קל.  ויותר משהיה להם קשה - הם מאושרים יותר משהיה קשה להם.

משחק מחשב שהוא קל הוא משחק משעמם. אם העולם היה מושלם לא היה לאן להתקדם, בתור בני אדם יש לנו תכונה תמידית של התקדמות. ברגע שהגענו למושלם אנחנו כבר מאבדים עניין. כל הכיף בעולם הזה הוא תנועת הנפש של ההתקדמות ולא התוצאה שהגענו אליה. יכול להיות אחד שעשה משהו אחד והוא עד הגג בגלל שמבחינתו הוא התקדם ממש ואחד שעשה אותו דבר ומבחינתו זאת ירידה. אנשים לא שמחים ומקבלים סיפוק בתוצאה אלא בדרך. ככל שהדרך משמעותית יותר כך הסיפוק גדול יותר.

אבל מאיפה נובעת ההנחת יסוד שאם א-להים אוהב אותנו אז הוא צריך לעשות לנו חיים קלים? רב האנשים אני מכיר בוחרים לעשות תואר אדקמי וקריירה מקצועית, אלו דברים שלא באים בקלות ואנשים בכל זאת עושים אותם. ומהם הם מקבלים את הסיפוק שלהם. לכן לא נראה לי שזה הצורך שלך..

צורך שניראה לי יותר הגיוני שהחיים הדתיים הם לא משמעותיים ולכן לא שווה להשקיע בהם ולכן אין סיבה לעבוד קשה בשבילם. ואם א-להים רוצה שנעבוד קשה בשביל דברים לא משמעותיים הוא באמת אכזרי ח"ו.

אבל זאת שאלה אחרת כבר.. היא השאלה למה א-לים לא עשה לנו חיים קלים.

2. אני אכן אוחז בתפיסה שאושר קשור למשמעות. שמחה שלא קשורה למשמעות היא כמו מופע סטנדאפ - היה צחוקים אבל זהו, בדיחה לא מספרים פעמיים.. השמחה הזאת לא מחזיקה את עצמה בכלל. היא מתפוגגות תוך שניות ואז אדם חי ברדיפת רגושים כדי שיוכל להיות שמח. צריך להיות מאוד יצירתי בשביל כל זמן להחליף ריגוש (או שלא?).

ויקטור פרנקל הוא מייצג את הגישה הפסיכולוגית ההומאנית שטוענת שאדם מאושר הוא אדם בעל משמעות, תפיסת עולם שמחייה אותו. יש לו ספר מאוד מפורסם 'האדם מחפש משמעות'. 

בתשובה:

אממ.. - צעירים מעל עשרים

ואם קראת קצת ברצינות את דברי - 

את עושה דברים שקשה לך לעשות בעולם הזה? למה את עושה אותם אם זה קשה לך?

כנ"ל לגבי קושי בקיום מצוות - כל עוד למצוות יש ערך כלשהו - את תרצי לעשות אותם. אבל אם אין להם ערך בעיניך - לא משנה כמה הם יהיו קלות - את לא תרצי להשקיע בשבילם.

התשובה שהוא נתן היא לא חופפת בדיוק לתשובה שנתתי.

עיקר דברי הם לא - "חשוב שיהיה לך קשה",

אלא "אלו החיים שאת בעצמך חייה" - את לא חיה חיים כאלה?

רק דברים שהולך לך בקלות משמחים אותך?

סיכום: החוסר שמחה בקיום מצוות הוא לא בגלל שהם קשות אלא בגלל שאנחנו לא מבינים את ערכם.

אפילו ללרבוץ על פוך מול טלויזיה ולצפות בסרט, צריך שיהיה פאנץ' כלשהו. אם בסרט הכל מושלם אז הוא משעמם, צריך אזה קונפליט (מתח קומדיה וכולי) שיהיה סיבה לראות אותו. כך אם יש לך תחביב -לדוגמא ריקוד - אם כל אחד היה יכול להיות מייקל ג'קסון תוך שניות כבר זה היה יוצר פחות עניין. כדורסל - אם כל אחד היה מכניס לסל כמו מייקל ג'ורדן - היה פחות כיף לשחק כדורסל. חד משמעית.

אבל עזבי את זה. כל זה בכלל לא חשוב - גם אם זה נכון.

את רואה את המצוות כחסרות משמעות וזה הקושי האמיתי שלך בקיומם. את רוצה לדבר על זה? את חושבת שיכולה להיות דרך לראות ערך בקיום המצוות?

אבל הוא בחר בכל זאת לא למצוא לזה פתרון. אולי ככה עדיף. אם כך הוא עשה מסתבר שככה עדיף. בכל אופן - על זה את לא ראית צורך לשאול.

זה שיש קושי בחיים ושבתור בני אדם אנחנו מוצאים העניין דווקא בקונפילקטים זאת מציאות. לשאול "למה ככה ולא אחרת" זה נחמד זה יפה אבל אנחנו מקבלים את החיים כמו שהם ואם ככה בכל הדברים ככה גם בקיום מצוות. הכי הגיוני, לא?

חלק מזה שאדם מתעניין בקונפליקטים ולא בדברים פשוטים כולל את העובדה כי בנאדם מקבל משמעות ע"י פעולות מעשיות ולא ע"י מחשבות (גם אם אני אדמיין שמחזיק גלידה אני לא יקבל את המשמעות עד שלא אלקק אותה בתאבון). כל משמעות נוצרת מפעולה כלשהי שהאדם עושה. מצוות הן בסה"כ פעולות שיוצרות משמעות. זה כלל שקיים לא רק במצוות. כל משמעות היא נובעת ע"י פעולות. לכן אפשר לשאול על העולם בכללי, אבל אז את מפספסת את המועקה שיש לך כלפי המצוות בשאלה.

אם את לא בטוחה בנכונות התורה - אז על מה אנחנו מדברים? על צד זה התורה נכונה - אם לפיה הקב"ה אכזרי ועושה לנו דברים סתם כדי להטריד אותנו משלוותנו? 

בנכונות התורה את בספק אבל במקור האושר את לגמרי ודאית? האמנם?

זיהית פעם מקור אושר באופן ודאי? את יכולה לגלות לי אותו?

"הוא המדע והוא היודע" דהיינו - לא שיש עובדות חיצוניות שהוא מעודכן בהם, אלא הכל זה הוא, והיינו, באופן של לסבר את האוזן, שבעצמו כלול שהאמת היא כך וכך, זה לא חכמה לומר "הוא יכול לשנות" הוא לא ישנה - כי זה הנכון ביותר לעשות. (אני כותב ברמזי רמזים, לחומר העניין, ושרח"ל לא נגיע להגשמה, אבל מי ש"חכם ומבין מדעתו" מבין את העניין, ואינו תמה.)

תחשבי על זה טוב.

"כל יכול" זה לא "מאוד מאוד מאוד מאוד חזק", אלא זה מהות אחרת, ועניינה הוא - שלימות, וכיוון שהוא שלם אנו אומרים שהוא כל יכול, ואם את מאמינה בשלימותו - את מבינה שישות לימה לא פועלת בצורה בלתי הגונה, כי לנהוג כך זה (נובע מ)חסרון.

לכן למרות שיש לך שאלות - את צריכה להסיק דווקא מפני אותה הנחת יסוד עליה את מתבססת בשאלתך - שיש עליהם תשובות, אף אם אינך יודעת עליהם.

(בדומה לראייתו הראשונה של קאנט ב"הגיונות" לאמיתות המציאות, אם את מכירה)

מבחינה לוגית את מוכרחת או לומר כך - או לכיוון ההפוך, שהוא לא שלם, ואז גם אין הכרח שהוא כל יכול וממילא נופלת השאלה.

כמובן שבהתחשב במכלול הדת והראיות לאמיתותה - אנו יודעים שהאופן ראשון הוא הנכון, שהוא באמת שלם וממילא כל יכול, וכן ממילא הוא הגון, ולכן  בלתי אפשרי שפעל בחוסר הגינות, וזה או שלא נבין איך, או ע"פ התגובה הקודמת שלי, או ע"י רעיונות אחרים שאולי יש למישהו, אבל על כל פנים זה יהיה ברור ומוכרח. שלא יתכן לומר מכח היותו כל יכול שהוא לא הגון.

מקווה שהועלתי.

אשמח אם תגיבי לדברים.

@חולת שוקולד

א', החלטה לנהוג בחוסר הגינות היא חסרון, זה לא דבר מורכב מדי. (אם את רואה בנאדם מתנהג בצורה לא הוגנת, נכון תאמרי שזה חיסרון בו? זהו!)

ב' מה את אומרת על התגובה הראשונה שלי?

העיקר, אל תבהלי מהבלבול, קורה לכל אחד, תאזרי כח, תבדקי, תחקרי ותחשבי, אל תהססי לשאול ולתמוה, תחפשי את התשובות ובע"ה תמצאי אותן, אל תרגישי רעה עם עצמך, את מובנת לגמרי. תזכרי שיש תשובות, גם אם נראה לך שאין... ובסוף תמצאי אותם, אני כאן לעזור במה שאני אוכל.  

לא הבנתי, לא הגבת להסבר שלי.

לגבי התגובה הראשונה - אשתדל מחר בע"ה לנסח בנוסח יותר בהיר.

זה נכון, רק שמשתנה הכיוון, מכיוון של לבדוק "אם" לכיוון של לבדוק "איך", זה כבר הרבה יותר פשוט. 

לגבי התגובה הראשונה שלי, הדברים הם כך: האמת היא אמת, מחמת שהקב"ה יודע היא היא הראויה להיות אמת, ולא אחרת, ולומר "אז שהוא יעשה את האחרת ראויה" זו לא טענה, כי אין לנו השגה במי שהוא, ובו עצמו כלול זה שהיא לא ראויה. כי הראוי והלא ראוי נגזר ממנו עצמו, לזה קורא הרמב"ם "הוא המדע והוא היודע" דהיינו שהוא לא רק יודע את הידיעות, אלא הוא הוא הידיעות עצמן, ממנו הן נובעות.

אני זוכר שהיו לי חברים בישיבה ששאלו ממש דומה לך - למה נברא העולם בצורה שצריך לעמול בשביל השכר, הרמח"ל כותב כדי שהשכר לא יהיה "נהמא דכיסופא" - דהיינו - לחם חסד, המבייש את המקבלו, והם שאלו - שיעשה שזה לא יהיה בושה, אמר להם מישהו מהצוות - זה לא "אמת", האמת היא שמי שמקבל לחם חסד אמור להתבייש, והם שאלו - שיעשה שזה כן יהיה אמת, אני לא זוכר מה הוא ענה, אבל אני זוכר מה שאני חשבתי, ששאלה כזו לא מתחילה, האמת היא לא דבר נקודתי, אלא הדעת העליונה השלימה, שככה עולם צריך להיות, ככה ולא אחרת, 

ברור שתמיד נוכל לשאול, שיעשה שהעולם יהיה מושלם גם בלי ה"ככה", אבל זה שאלה שאין לה סוף, כי על כל הבריאה בכלל נאמר, שיכל להשיג את המטרות שרצה בלי לברוא אותו, ואם היה באמת משיגם בדרך X היינו שואלים למה לא בלי זה, ואם בדרך Y היינו שואלים שוב, למה לא בלי זה... ואין לדבר סוף.

אלא שאנו מבינים שאין לנו הבנה בדעתו, והוא החליט שאופן מסויים הוא הכי טוב, כן, גם אם אנו לא אלו שיודעים להסביר את זה, כשם שאנחנו לוקחים אנטיביוטיקה בלי לדעת איך היא עובדת, לא מתוך עיוורון ונתינת אמון, אלא מתוך ידיעה שמי שיוצר אותה, יודע מעבר למה שאנו יודעים.

אין בעד מה....

אשמח לעזור עוד אם יש צורך.

(אם עוד יש משהו בין תגובותי שטרם הוברר כראוי, או אם יש לך שאלה אחרת, אשמח לעשות כמיטב יכולתי..)

1) ולמה רע זה חסרון? כי זה לא הגון... אם אני יודע שלא יכול להיות שהוא לא הגון, אז לא יכול להיות שהרע הוא רע. בהכרח שיש לו מטרה, והמטרה, או שאדע אותה, או שאומר נסתרות דרכי האל, אבל לא יכול להיות שהוא עושה רע לשם רע.

ולמה באמת יש רע? בהנחה שאנחנו רוצים כן להבין, לפחות את מה שאינו חלק מ"נסתרות דרכי האל", אז יש את כל ספרי הרמח"ל, שמבאר  שורש וטעם בריאת הרע, ומה תכליתו, ולאן חוזר הכל. וכו' וכו', דברים העומדים על גבול הקבלה עם רגל אחת בפנים... אבל את מוזמנת ללמוד אותם, הוא יודע להנגיש אותם נפלא.

וגם מה שלא יובן - בסוף - כנ"ל, נדע שיש כאן תשובות רק שלא עלינו עליהם, והכל למעשה הוא טוב, כי לא יתכן שהמושלם לחלוטין עשה אחרת!

2)שימי לב, לא כתבתי שתמיד באמת אפשר יותר טוב, אלא שתמיד *נוכל להגיד* אפשר יותר טוב, כי כל דבר שנגיד שהוא עשה כי... נוכל לשאול - ולמה לא יכל להשיג את ה"כי..." בלי לעשות בשביל זה את ה...

מה שאומר, שאין לנו באמת יכולת לתפוס את המושלמות וה"כל יכול" שלו, כי זה למעלה מהשגתינו, דהיינו - זה בגדרים שונים מהגדרים של הבריאה שברא, ובתוכה - השכל שלנו ודרכי החשיבה שלנו.

כי באמת כמו שפתאום עלית על זה, "כל יכול" במושגים שלנו, זה כשל לוגי עם בחירה לעשות דבר מסויים, מכל סוג שהוא, כי מבחינתינו זה יכול הרבה הרבה הרבה... אז אם הוא היה צריך דבר פלוני ו"לא יכל בלעדיו" נעצרה רשימת ה"הרבה'אים"...

(בקרב עובדי אלילים בהודו, יש פסל של אל עם עשר ידיים ועשר רגליים... זה הביטוי מבחינתם לכל יכול - יש לו מלא מלא מלא כח... מלא'נתלפים....)

אנחנו יודעים, ש"כל יכולתו" היא לא שהוא "יכול הרבה", שאז - הגיוני שה"הרבה" ייעצר מתישהוא... אלא היא מושלמות על טבעית, מושלמות מושלמת, מהותית, ולא כמותית. 

אין לה קץ, ואין מה שהוא "לא יכול", ואכן - זה מושג שאין אפשרות לתופסו בשכל אנושי, אבל גם את היותו קדמון ונצחי אי אפשר לתפוס, אין לנו השגה באלוקות!!.

ואם ככה - תכל'ס למה הוא בחר לפעול בדרך זו ולא אחרת? על זה אמרתי - שתמיד נוכל לשאול את זה, וזה דבר שמנוע מלהגיע לתשובה אנושית, במהותו הוא בלתי אפשרי, לא ש"אין לי הסבר" אלא אני יכול להיות בטוח שלא יהיה לי הסבר, כי איך אסביר למה מי שיכול הכל הוזקק לדבר פלוני - בעוד אינני מבין מה הוא "יכול הכל"??

רק דבר אחד אני יכול לדעת - וזה מה שכתבתי לעיל, שבחירותיו אינן חיצוניות לו, אלא חלק ממנו וכלשון הרמב"ם "הוא המדע" - דהיינו - הוא הידיעה עצמה, ולא רק יודע הידיעה. והוא החליט בגודל דעתו שזה הוא האופן הרצוי ביותר. והכל מכוון אל התכלית והטוב הנצחי והשלם.

1) לא מכיר (או לא מזהה) אשמח לפירוט.

2) זה לא יעזור - כי חולת שוקולד טוענת, בצדק, "למה הוא לא יכל להשיג את המטרות האלו בלי הדרך הזו...", שזו שאלה שלא תיגמר לעולם, והפתרון לה הוא ההפנמה של מה שכתבתי.

בכל מקרה - תודה לך על ההוספות!!

הבנתי.

לגבי שאר ההסבר שלך - שוב, לעולם תשאל השאלה למה ה' לא יכל להשיג את הרווחים האלו בלי הבעיות בדרך... הרי הוא כל יכול?

הרי הוא כל יכול?

אגב -קראת את הדיון שלי איתה עד כאן? כי כבר היינו בנקודות האלו.

כל מטרה שתרצי לומר, נוכל לטעון שיכל לגרום לה בלי הקושי.

מה הרווח בעולם מושלם? כי לא היה לנו קשה!

ואם תאמרי - אבל זה שקשה זה חשוב ל.. ומועיל ל...

תחזור השאלה - הוא לא יכל להשיג מטרות אלו בלי זה? 

לא כ"כ יודע איך להתמודד עם משפט "כי זה מוכרח להיות ככה"

והיא לא חייבת להיות זו...

שבי על זה,

וספרי לנו מה אומרת...

אבל הדפוס מחשבה שלך כלפי היהדות הוא דפוס מחשבה מאוד מיושן ולא רלוונטי למציאות העדכנית (שבה את חיה).

ברור שצריך להסתכל בפרספקטיבה על החיים. אבל אם את מנתק בין העולם הזה לעולם הבא את מרוקנת את העולם הזה מתוכן. למה צריך שהוא יהיה? שיהיה רק העולם הבא וזהו. זאת תודעת חיים מאוד לא נכונה ומאוד עצובה גם.

למה צריך את כל הסבל הזה? זאת ממש התאכזרות.

או שנותן לו תוכן מאוד מאוד שלילי (התאכזרות באדם). אחת מהשתיים.

בלי קשר אני חושב שזאת הסתכלות רדודה ושיטחית.

אסכם בכך - - צעירים מעל עשרים

גם אם אין לו כח לעשות את זה, הוא יעשה את זה רק בגלל הפחד מהעונש.

פעם עשיתי השוואה בין המחזור (של ימים נוראים) לבין הניירות של מס הכנסה. שניהם עול מעצבן, ואם לא מטפלים בזה יש עונש.

(או לא)

אבל בסוף יש חוקים מעשיים, ואנחנו מאמינים שיש גן עדן ויש גיהנום אחר כך.  אז צריך להקפיד גם כשקשה ומעצבן.

ומה לעשות שכבר חטפתי בעבר. ואין לי כח אליו ולעונשים שלו.

אני לא אשלם שכ"ד?

מס הכנסה (ומע"מ) לא יחכו לי בסיבוב?

הגיהנום לא יחכה לי ?

זה שטויות. גם לא לבחור זה סוג של בחירה.

זה לא סותר את זה שהרבה דברים הם קשים עד תסכול, ששבתות הקיץ הן סיוט שמחכים לסופו, שהתפילות הארוכות בשבת ובחג מוקדמות מדי ואתגר סיוטי במיוחד לבעלי אתגרי קשב וריכוז ושיש דברים אחרים שהיו טובים יותר בלי ערימת החוקים האלה.

ועדיין, אני מאמין באופן בסיסי בנכונות שלהם לעולם ומקווה שיהיה טוב יותר.

שהם חושבים שאלוהים ברמה שלהם. הם עדיין ברמת גן שאלוהים הוא המעניש ואנחנו העבדים.

אלוהים הרבה יותר גדול מלתת לך עונש כי חיללת שבת. זה לא מעסיק אותו. אלוהים לא יורד איתנו לקטנות שלנו. אלהים הוא שפע אינסופי.

אנחנו לא יודעים איך נקבל תגמול על מה שאנחנו עושים. אבל אנחנו בטח לא יכולים לדעת. נענשתי כבר.

חיללתי שבת אז נפלה עלי אבן מהשמיים. זה לא הרמה שלו.

האמת יותר מורכבת כמובן, אבל בגדול הדברים עובדים בתצורה דומה.

וזה לא על כל דבר ולא בכל נושא.  

לקשיים שהיא תעבור בתוך הגוף...

אם את מצהירה ש"בכל מקרה" לא תשני את דעתך. אז חבל באמת.

שאלה על השל"ה ההוא.

ובאמת אין לי תשובה טובה כעת.

אשתדל לעיין.

בכל מקרה - עכשיו טענת טענה, וזה מתחיל להיות טוב...

מה שמצאתי בשל"ה זה רק זה.. אנסה לחפש מקורות נוספים.

כלל ה', לאחר גמר הדין ראוי לדיין שיאמר הדין בטעם ובסברא מאיזה טעם דן כך, שלא יהא המחוייב צועק חמס. אעפ"י שאינו מחוייב בדבר, מכל מקום קבלתי מאלהי אבי מורי זלה"ה שראוי לעשות כן. ופירש על זה הגמרא (סנהדרין ז, א) מאן דאזיל מבי דינא ליזמר וליזל. כלומר כשאתה אומר להמחוייב בדין בטעם ובסברא, אז לא צועק יצעק, ויקבל באהבה ויזמר וילך. ואז הדיין נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, שידוע שכל מעשה בראשית בצביונן ובדעתן נבראו (ר"ה יא, א) והיו מרוצין הכלב והחמור כו' שלא נעשו אדם, והאדם שלא נעשה כוכב, והכוכב שלא נעשה מלאך:

ובמקום אחר

אלא הכוונה הנכונה בקריאת שמע שנייחד הספירות כלם אחד אל אחד וכלם במאציל ונמליכהו בכל הנמצאים גדולים וקטנים שהוא בשפעו הגדול והקדוש ע"י נאצליו סיבת קיומם וזהו אמונתנו, אבל לא להוסיף ולהעדיף שפע יותר על המתנהג בעת אצילותן לקיום העולם והעמדתן, כי כל הנבראים על צד היותר שלם נבראו כאמרם ז"ל (ר"ה יא, א) כל הנבראים בצביונן ובקומתן ובדעתן נבראו, רצו לומר בכל השלימות היותר שלם, וע"כ עליו אין להוסיף ואין לגרוע:

מייצר חשיבה שונה ושאלות שונות

אם אתם דתיים כי זו ברירת מחדל / מובן מאליו, או מתוך בחירה מודעת (ומה גרם לה).

בחירה ומודעות לגמרי. 

והוא ענה ועונה לי כל הזמן להגיד שהוא לו קיים זה פשוט שגעון גמור מבחינתי

למה והאם את דתלשית?

מה קרה, קצת קשה אז דתיים? (:

מורפיוס: "אם תיקח את הגלולה הכחולה, הסיפור ייגמר כאן,

אתה תתעורר ותאמין במה שאתה רוצה להאמין.

אם תיקח את הגלולה האדומה,

תישאר בארץ הפלאות ואני אראה לך כמה עמוקה מערת הארנב."

<כמה שנים אחרי>

סייפר: "אני יודע מה אתה חושב, בגלל שאני חושב עכשיו אותו דבר.

למען האמת, אני חושב את זה מאז שהגעתי לכאן. למה, למה לא לקחתי את הגלולה הכחולה?"

ובכן, אני מניח שהתשובה שלי היא שעדיף אמת מרה משקר מתוק.

וזאת בהנחה ששניהם זמניים כרגע. 

יש להם אחלה מוסיקה וזה תמיד יותר עדיף

או כמו שענו לי כששאלתי את אותה שאלה:

שאיפה קטנה ואתה הופך לערך באנציקלופדיה רפואית (:

כי הדעת שלי נוטה לצד שלא שם האמת.

מרגיש כמו ילד שעף לו בלון

אני נמצאת במקום שטוב לי

למה ניראה לך שלהיות חילוני זה אומר להיות יותר שמח?

לא יותר קל שם, בעיקר לא לדתל'שים....

בפשטות זה לא קרה כי אין לי אומץ, זה צעד מפחיד מאוד שלפעמים משמעותו לאבד כל מה שמסביבך ולא העזתי

קצת יותר בעומק, כל פעם שניסיתי או שזה עלה במחשבה הגעגועים הרגו אותי.

גם לא הצלחתי לדמיין את עצמי בעולם החילוני, אוהבת את העולם הדתי מאוד. זה שלא ככ מצליחה להסתדר תמיד עם מה שהוא אומר זו כבר נקודה אחרת

והיא לפני\מעל\סביב\מתחת למחשבות האנושיות החסרות

ממישור הזהות (שמועד מאוד לייצר טרמינולוגיה ערטילאית ומבלבלת) למישור המעשה: למה אתם שומרים את המצוות?

והתשובה שלי היא - כי אני (למזלי הטוב) מכיר אותן, ויודע שהן מצוות ה' אדון העולם, ואת מה שהוא מצפה ממני אני משתדל לעשות.

שאלה תמוהה לכאורה..

כאילו ה"מובן" זה ככה.

הרי אם כבר צריך לשאול ההיפך..

משל לאדם שיש לו אוצרות נפלאים, שואלים: למה אתם לא שורפים מה שיש לכם?...

הרי יש לנו תוכן לחיים. יש לנו נשמה. יש לנו תכונת חיים מלאה טוב ששייכת לעם ישראל וגם לנו כחלק ממנו. יש לנו מידות ומעשים שהיא מופיעה על ידם, ונותנים מקום גם לגוון האישי של כל אחד. יש לנו אפשרות להופע את כל כחות החיים, אבל בצורה שלא יהרסו אותנו ואת עצמם מהפקרות של רגע; יש לנו תקוה ולא תחושה של "אכול ושתה כי מחר נמות"; יש לנו קישור עמוק אל שלשלת דורות הכי עמוקה, הכי ארוכה, הכי ערכית, בכל העולם - ותקוה עוד יתר גדולה לעתיד; יש לנו אמת, אמת מוחלטת, דבר ה', מחיה ומעודד - 

אז לתמוה למה לא לעזוב בא רמים חיים ולחצוב בארות בארות  נשברים?....

הרבה טוב..

מי שמאמין שהכל מאתו לטובתו באמת, החיים שלו יפים ובטוחים והוא לומד את זה ויוצא חזק מכל הנסיונות.

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה