בספר השביעי כשפנסי פרקינסון צועקת שהארי באולם. תלמידי הפלפאף קמים לפני רביינקלו.

בנוסף, ציטוט מויקיפוטר: "

ידוע כי התלמידים המשתייכים לבית זה הם חרוצים, ידידותיים, נאמנים וישרים. יכול להיות כי בשל תכונות אלה, בית הפלפאף יותר צנוע ופחות תחרותי מהבתים האחרים.בית הפלפאף מזוהה עם הגינות וחוש צדק מפותח. הפלפאף מזוהה כבית המקבל את כולם ומתייחס לאחר כאל שווה."

אז אני חושב שהפלפאף יותר טוב מרביינקלו.

הפלפאף קמים רק טיפה לפני רייבנקלו, כך שזה לא מוכיח כלום, יכוללהיות הרבה סיבות לתיאור הזה אבל בכל אופן הוא לא אומר משהו רציני על תלמידי רייבנקלו.

תרגום מהספר באנגלית (אין לי אותו בעברית): "אחר כך בית האפלפאף נעמד (או ההאפלפאפים נעמדו), וכמעט באותו רגע, גם בית רייבנקלו (או גם הרייבנקלואים).

אז מה אם הם קמו מוקדם יותר?

אז זה שהבית תמך יותר בהארי הופך אותו לבית טוב יותר?

לדעתי

זה לא שהבית יותר חברותי אלא שהוא יותר מה שאתה מגדיר אותו כ"טוב" וגם זה רק בקצת

אבל זו טענה אחרת...

כמו שניב אמר- זה אומר שהוא תמך בהארי

וזה לא הדבר היחיד שקובע איזה בית "הכי טוב"

לעודפים "והפלפאף טובת הלב לקחה את כל השאר" (מצנפת המיון) 

בקווידיץ'? בהתנהגות? בחברותיות? בהצטיינות בלימודים?

לכל אחד יש יתרונות וחסרונות.

כי זה הכי מתאים לי

אני מניח שזה בגלל שזה הבית שהוא היה מעדיף להיות בו, לא?

חוץ מ@אמממ שבחרה בגלל לחץ חברתי

סליחה הפלפאף!!

הפלפאף יותר נחמדים.

מה יותר חשוב, מידות או חוכמה?

הפלאפאף הוא הבית שאליו השתבצו כל מי שנשאר ולא נמצא לו בית מתאים, אז סורי כל אלה מהפלאפאף אבל זה מציאות...

(מתוך ויקיפדיה: "בית זה נוסד על ידי הלגה הפלפאף, אשר נחשבה לטובת לב והייתה מוכנה לקבל לביתה תלמידים ללא דרישות מוקדמות.")

יש אי הסכמה בין מצנפת המיון בספר הראשון לבין מצנפת המיון בספר החמישי

שלהפלפאף הולכים "בעלי לב טוב ואורך רוח"

ובספר החמישי היא אומרת "הפלפאף טובת הלב לקחה את כל השאר"

זה לא ממש סותר, בדרך כלל האנשים הפחות דומיננטיים ופחות אמיצים או חכמים וכו' הם טובי לב שלא מתבלטים.

לדוגמה, בספר השביעי, אחרי שפנסי פרקינסון מצביעה עליו, הפלפאף קמים לפני רביינקלו.

אגב (לא שאני חושב שזה באמת משנה)

(אם אפשר לקרוא להם ככה).

ס'מית לא התאים לאף בית אחר...

הוא פשוט לא נחמד.

ולדעתי זאת טעות של רולינג שהיא שמה אותו בהפלפאף...

שהאפלפאף לא היו דווקא טובים, אלא כל מי שלא היה לו לאן ללכת.

רוב מי שהלך להפלפאף, הלכו לשם בגלל טוב לב. היו מעטים כמו סמית' שלא היו להם בתים אחרים ללכת אליהם. (אני חוזר בי ממה שכתבתי קודם, הוא כן היה צריך ללכת לסלית'רין, וזאת טעות של רולינג. לדעתי.)

וחוץ מזה, להיות טובי לב זה לא כל העולם.

ודיברנו על (מחוסר מילה טובה אחרת) מהות של הבית, לא מי האנשים שם.

טוב לב אבל טיפש או טוב לב טיפה פחות וחכם הרבה יותר? (זה, כמובן, הגזמה, אבל זה העיקרון)

ואתה טוען שהוא יותר טוב מרייבנקלו?

הפלאפאף זה לכל מי שהוא לא ערמומי לא אמיץ ולא חכם - נשמע לי הבית הכי גרוע

רייבנקלו הם אנשים ממש שאפתניים עם אף בשמיים (לדעתי) לעומת זאת הפלפאף הם אנשים טובים שיודעים גם להסתכל על הדרך שבה הם הולכים, רייבנקלו קצת שחצנים לדעתי... (אבל כל אחד והדעה שלו...)

רביינקלו הם לא אנשים שאפתנים הם אוהבים ידע!

ומי שם שחצן עם האף בשמיים?

מה אתה מעדיך להיות, - הארי פוטר

הדמות הכי "רעה" שהיה שם היא מייקל קונר (נראה לי שככה כותבים את זה). אז אין לך שום ביסוס מהספר לזה.

ב. הרעיון שהפלפאף הם בעלי מידות טובות ורייבנקלו- לא, הוא פשוט לא נכון. והוא בטח לא מתבסס על מידע מהסדרה.

ג. בגלל הסתרה שניב הזכיר קודם (של מצנפת המיון), נראה שיש פה מבוי קצת סתום. אם כי אני כן חושב שרק מייסדת הבית (הלגה הפלפאף), היא הייתה טובת הלב בכך שלקחה את כל התלמידים ששאר המייסדים לא בחרו. יכול להיות שמצנפת המיון רצתה לנחם או משהו כזה את בית הפלפאף ולכן היא אמרה מה שאמרה, אבל ממילא כיוון שיש דמות בהפלפאף שהיא לא טובת לב (זכריה סמית'), נאלץ לומר שכנראה הקריטריון לא היה טוב לב....

לונה, לדוגמא, ממש נשמעת הפוך מהתיאור שלך, וגם צ'ו לא מתאימה לו.

ארני הוא בהפלפאף או גריפינדור? נראה לי הפלפאף, נכון? גם הוא די מלא מעצמו. גם ג'סטין פינץ' פלצ'לי או סדריק לא היו מופת לטוב לב. ההתיחסות של בית הפלפאף בספר הרביעי הייתה מחפירה (גם אם ניתנת להבנה), זו לא התנהגות שהיית מצפה מבית שתלמידיו נברו עקב טוב לבם.

או שהיו צפרדעים רבות כל כך, עד שהם פשוט לא יכלו להשתלט על כולן...

(באמת החרטומים מוזכרים בתחילת הספר השלישי, ובתור לומדי תורה בני העם העברי - אנחנו אמורים לחוש קצת חוסר נוחות מול ההתפעלות של רון מהם...)

(אני יכול לקבל מי שיטען שאנחנו יודעים שזה רק סיפור, אבל אז לא רואה למה החרטומים ספציפית יותר מטרידים את מנוחתך.)

זה אמנם דיון הלכתי תיאורטי. אבל לא נראה לי שהקסמים שבהארי פוטר אם היו קיימים במציאות היו אסורים הלכתית, שהרי מכיוון שהם נוצרים באופן תמידי ורק בצורה לוגית מסויימת, זה כמו טכנולוגיה שאינה כישוף. כמו שאין איסור בלסובב מגנט סביב סליל וליצור אור וזה לא כישוף, כך תיאורטית אם היו מצליחים להניף באוויר חפץ באמצעות אמירת מילה מסוימת עם נפנוף במטה מעץ מסוים, זה היה כבר מדע, לא כישוף.

באופן כללי לזכרוני הרמבם כותב באיסור כישוף רק טקסים ספציפיים מאוד , לא?  כאוב ידעוני וכדומה. או כל מי שמתיימר לטעון שהוא מכשף באמצעות שדים וכדומה, לא באמצעות מתודה פסאודו-מדעית. (אחרת כל הרפואה האלטרנטיבית תהיה אסורה).

לגבי הפן האמוני. מצינו שכישוף אסור לפי הרמבם כי נוגד את השכל ומחנך לסכלות, ולפי המקובלים כי זה כוחות טומאה.

לא נכנס לשאלה כמה הארי פוטר חינוכי. אבל דווקא הכישוף בו מתואר כדבר סופר לוגי שמצריך חשיבה אנליטית, ובז לסוגי כישוף שרלטניים ולא "רציולנליים לפי הההיגיון בעולם של הספר" כגילוי עתידות.

ולגבי דעת המקובלים - הכישוףלא מתואר בספר ככוחות טומאה ושדים (למעט אומנויות האופל שמתוארות כנובעות מהשחתת הנפש, שמהם יש סלידה של הטובים בספר).

לגבי התפעלות מקוסמים אמיתיים בהנחה כמקובלים שכישוף באמת עבד בעבר. אנחנו כן מעריכים את כשרונם בקטע האינטלקטןאלי כמו שמעריכים כשרון אינטלקטואלי של פילוסוף כופר, ועובדה שהיה חשוב לנו שבלעם הקוסם יודה שישראל הם עם ה'.

אנחנו כן סולדים מהדרך בה הגיעו לזה,שהוא על ידי חיבור רוחני ליצרים שפלים בנפש ובלתי מוסריים,כעריות רצח ועבודה זרה. ולכן בפועל זה אמנם כישרון מכובד לכשף ולקסום, אבל הוא רע.

בדיוק כמו שאנחנו מעריכים את נסראללה כגנרל מעולה עם כשרונות צבאיים איכותיים, אבל רשע. הלוואי שהמטכל אצלינו היה כשרוני כמו נסראללה (בכל מקרה לפי הספר עצמו, שמחלק בין קסם טוב לאומנויות האופל,  לא משמע בספר שיש הערצה לחרטומים מצד זה שעסקו באומניות אופל אלא כקוסמים טובים, אם נזרום עם הסיפור הפנימי בספר. שהרי הטובים סולדים מהאופל בספר. מה גם שהאזכור של החרטומים בספר מוזכר רק פעם אחת ואין פה סכנה חינוכית שילדים יזדהו עם החרטומים).

היית יודע שמדובר בקסמים מסוג שונה מאוד מהקסמים שמתוארים כאסורים לפי התורה.

וכן, זה רק סיפור, שההנאה ממנו היא בגלל המתח והרגש שבו, ומהעולם החדש שנבנה בגאונות, ולא בגלל הקסמים שבו.

(בכל אופן @קעלעברימבאר הסביר את זה טוב ממני)

ובלי קשר בלדון באופן כללי על אם יש בעייתיות חינוכית לילדים בהארי פוטר בשל תכנים אחרים

הילדים שלי למשל לא קוראים הארי פוטר (רק ספרות של אנשים שומרי מצוות, שגם בה צריך להיזהר לפעמים).

כשיהיו מבוגרים יוכלו להחליט אם לקרוא, ואז הם כבר יהיו במקום בשל יותר כדי לשפוט את מכלול התכנים... (אחת מהם כבר מבוגרת, למעשה, ולא כל כך מעניין אותה לקרוא את הארי פוטר אף שהיא תולעת ספרים. יש היום הרבה מאוד ספרים של אנשים שומרי מצוות...)

אבל נגיד בשר הטבעות אין תכנים בעייתיים

גדולים"

ואיך זה קשור להארי פוטר?

המונח "ניטל" (Nिटल) בהקשר של הארי פוטר הוא למעשה הדרך שבה תורגמה המילה Muggle (מאגל) לעברית במהדורות המוקדמות ביותר של הספר הראשון ("הארי פוטר ואבן החכמים").

הנה כל מה שחשוב לדעת על הבחירה המעניינת הזו:

המקור והמשמעות

המתרגמת גילי בר-הלל בחרה בתחילה במילה "ניטל" כדי לייצג אדם שאין לו כוחות קסם. המילה לקוחה מהשורש העברי נ.ט.ל, שמשמעותו נטילה או חיסרון – כלומר, מי שניטל ממנו הכוח להשתמש בקסם.

למה זה הוחלף?

זמן קצר לאחר צאת המהדורה הראשונה, הוחלט לשנות את התרגום בחזרה למילה "מאגל". היו לכך כמה סיבות:

* הוראה של ג'יי קיי רולינג: הסופרת ביקשה שהמונח הייחודי שהיא המציאה יישמר ככל הניתן בצלילו המקורי בשפות השונות.

* צליל ומטען: המילה "ניטל" נשמעה מעט ארכאית או טכנית מדי, בעוד ש"מאגל" נשמעה חביבה וייחודית יותר לעולם הקסמים.

* הקשר יהודי: ביהדות, "ניטל נאכט" הוא כינוי לליל חג המולד, מה שיכול היה ליצור בלבול לא רצוי אצל חלק מהקוראים.

איפה אפשר למצוא את זה היום?

כיום כמעט בלתי אפשרי למצוא עותקים שבהם כתוב "ניטל". אלו שנשארו נחשבים לפריטי אספנות נדירים מאוד בקרב מעריצי הסדרה בישראל. בכל המהדורות המאוחרות יותר ובשאר הספרים, נעשה שימוש בלעדי במונח "מאגל".

מעניין לציין שגם המילה "סקיב" (אדם שנולד למשפחת קוסמים ללא כוחות) עברה תהליך דומה של חיפוש תרגום, אך "מאגל" הפך למושג כל כך מזוהה עם המותג שהיה קשה להחליפו במילה עברית "תקנית".

———-

זהו מושג מרתק שמשלב היסטוריה יהודית, הלכה ופולקלור. ניטל נאכט (ביידיש: ניטל) הוא הכינוי היהודי לליל חג המולד (הלילה שבין ה-24 ל-25 בדצמבר).

בעבר, לילה זה לווה במנהגים ייחודיים בקרב קהילות אשכנז וחסידויות רבות, שנועדו להבדיל את היהודים מהחגיגות הנוצריות שמסביבם.

הנה עיקרי המנהגים והסיבות מאחוריהם:

1. איסור לימוד תורה

המנהג המפורסם ביותר ב"ניטל" הוא הימנעות מלימוד תורה מחצות הלילה ועד חצות היום שלמחרת. זהו מנהג חריג מאוד, שכן לימוד תורה נחשב למצווה שאין לה הפסקה. ההסברים לכך מגוונים:

* אבלות וצער: כדי לא להוסיף חיות וקדושה לעולם בזמן שחוגגים חג שנתפס בעבר כעבודה זרה.

* סיבה בטיחותית: בתקופות חשוכות של רדיפות, ליל חג המולד היה זמן שבו התפרעויות נגד יהודים היו נפוצות. הרבנים הורו ליהודים להישאר בבתיהם, לא להדליק אורות בבתי המדרש ולא למשוך תשומת לב.

2. משחקי שחמט וקלפים

מכיוון שאסור היה ללמוד תורה, והיהודים נדרשו להישאר בבתים, נוצר הוואקום של זמן פנוי. במקום לימוד, נהגו לעסוק בפעילויות חולין כמו:

* משחק שחמט: הפך למזוהה מאוד עם הלילה הזה (קיימות תמונות מפורסמות של אדמו"רים משחקים שחמט בניטל).

* משחקי קלפים: בעיקר בקרב הקהל הרחב.

* מטלות הבית: תיקון בגדים, סידור מסמכים או קריאת ספרות חול.

3. מקור השם

ישנן כמה סברות למקור המילה "ניטל":

* מלטינית: מהמילה Natalis (יום הולדת).

* מהשורש העברי נ.ט.ל: "ניטל" (נלקח) הכוח מהקדושה, או "ניטל" מלשון ביטול (ביטול תורה).

* ראשי תיבות (בדיעבד): "נולד יהושע טרם לידתו" או "נשתנה יום טוהר לטומאה" (כינויים פולמוסיים מהעבר).

4. ה"ניטל" כיום

כיום, ברוב הקהילות הדתיות והחרדיות המודרניות (ובוודאי אצל יהדות המזרח, שלא הכירה את המנהג), לומדים תורה כרגיל. המנהג נשמר בעיקר בחסידויות שמרניות (כמו סאטמר, בעלז, גור ועוד), שם עדיין מקפידים לסגור את הגמרא בלילה זה ולהעסיק את התלמידים בפעילות אחרת.

מעניין לדעת: כפי שהזכרתי קודם, זו בדיוק הסיבה שהשם "ניטל" הוסר מהתרגום של הארי פוטר – המטען הדתי וההיסטורי של המילה היה כבד מדי ולא התאים להקשר של "מאגלים"  

כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל (והנרי גולשטיין הוא בכלל גוי שאבא שלו יהודי ואמו גויה)

אבל יש לו רק את שלושת הספרים הראשונים.

זה מישהו שמקריא ספרים בצורה נדירה. מסודר לפי פרקים, עם קולות, הגייה ברורה של המילים, והכי חשוב במקביל רואים את הטקסט!!

זה מעולה ממש למי שלא מבין אנגלית בצורה שוטפת או למי שרוצה לשפר את האנגלית. וכמובן שתמיד אפשר להגביר מהירות...

הנה קישור של הספר השלישי:

זה נועד בשביל ללמוד אנגלית, לא בשביל ליהנות...

(מוזר לי שהם העבירו הכול לזמן הווה במקום זמן עבר המקורי של הספר...)

כי אם בתשלום - כמובן שיש את האייקונים של סטיבן פריי וכן את החדשים שיצאו ממש עכשיו לאמזון (בינתיים רק הראשון והשני. כל חודש בערך אמור לעלות עוד ספר.)

בחינם ובעברית אני לא כ"כ מכיר, מלבד פוטרקאסט שעשו כמה פרקים כפרקי הקראה (הם בעונה 6) ועוד איזה אדם אחד או שניים שעשו כמה מהספרים (גגלי ביוטיוב).

הכי טוב. נקי ומותאם לציבור (אחת הפאנליסטיות-לשעבר שם דתייה) וגם לילדים שרוצים להאזין למשהו שקשור לספרים. יש להם גם אירועים ממש שווים בתחילת, אמצע וסוף עונה, כך שאפשר גם להגיע ולחזות בלייב בהכל. 

רק לשים לב - הם כבר לקראת סוף הספר השישי, כך שאם את לא רוצה להפסיד אירועים כדאי שתבדקי מראש את התאריך...

בהמלצת @לביטה ונהנית מאוד.

בכל מקרה לא מתכננת להגיע לאירועים שלהם, אז לא נורא לי לשמוע הכול בדיליי...

(באמת מרגישה שהם שומרים על שפה נקייה יחסית בזכות הפאנליסטית הדתייה, ואני תוהה איך זה בעונות שבהן היא לא נמצאת...)

בסופו של דבר הפודקאסט מיועד גם לילדים ולמיטב זכרוני הוא נשאר נקי בהחלט גם בעונות הבאות...

בפנימיה, שאחד ידליק בשביל כולם בחדר, אז כנראה זה יהיה רון, כי הוא הגדול מבינהם

אשתו כגופו.

אז אולי גם וולדמורט כגופו של הארי? השאלה אם בית רידל או אחוזת מאלפוי זה נחשב הבית של וולדמורט. אולי זה שהוא שם שם את היומן זה נחשב שהוא השתתף בפרוטה עם בעל הבית?

אם מוסיף והולך כמו וולדמורט שכל שנה הוסיף הורקרוקס עד שהגיע ל8. או הולך ופוחת כנגד כל הורקרוקס שהושמד