אין לכם מושג על מה אתם מדברים.

ואני חיה במשפחה כזאת...

מעניין מה היא היתה אומרת בגיל 24 ומעלה.

כשהיא כבר נשואה + 4

ונמצאת בדרך אל חזור שלא היא בחרה בה. 

אז אני מאמינה שאנחנו כן מדברות על אותו סוג של אנשים.

באופן כללי במידה והאדם נשאר עם אותו ראש "סגור" זה יכול לעבוד לאורך ימים ושנים. (אבל זו זוגיות מאד מסויימת,שמי שלא גדל כך לעולם לא יתחבר)

אלא,

שתהליכי ההפתחות שעוברים על כלל המגזרים לא פוסחים אף על הקהילות האלה.

מה שיוצר מצבים של התבגרות מאוחרת והתפכחות מאוחרת.

ולפעמים ההתפכחות הזו היא כואבת מאד. וגובה מחירים יקרים.

ב. אצל הציבור החילוני, כאשר לא טוב בקשר (שזה מדד די טוב לכך שהקשר לא נכון) נפרדים מהר מאוד, הרבה יותר בקלות מאשר גירושים בציבור החרדי. ברור שצריך איזון, לא להתרגש מהר מידי ולא להימרח שנים על גבי שנים. האיזון לדעתי ממש לא נמצא שם.

ג. קיים הרבה פחות במקומות שמחוץ לעולם החרדי.

ההורים שלך גרושים

יש לך אח עם מחלה נפשית

יש לך אחות שיצאה בשאלה

ההורים שלך בעלי תשובה

יש לך סוכרת, אסתמה, או כל מחלה כרונית אחרת

הבחור שהציעו לך הוא סוציופת, או סתם בחור עם נטיות לכעס ואלימות (יש דברים שאפשר לגלות רק בקשר עמוק, ולא אחרי שני דייטים. וההורים שלו בטוח לא ינדבו את המידע הזה מעצמם)

ועוד כהנה וכהנה מקרים קשים.

ברור שיש גם יתרונות, אבל אל תחשבי שזאת שיטה מושלמת. יש סיבה לכך שרוב העולם זנח אותה.

והבחירה מוטה יותר לכיוון של הבנאדם עצמו, ופחות לכיוון של המשפחה שלו.

בעייני - זה מה שחשוב.

או בהתאמה אישית?

ברור שמידות זה בסיס.

אבל מידות בלי התאמה אישית זה חסר מאד...

והיא לא קשורה למידות.

וכמובן לא צריכה לבוא על חשבונן.

אבל רק מידות ללא התאמה אישית זה לחוות זוגיות ברובד נורא בסיסי. 

והתאמה אישית מבחינתי זה אופי. זה לא רק כימיה.

אופי זה נטיות נפש.

שקט/ סוער

עמוק/ רדוד

חכם/תם

העיפרון הכי חד בקלמר זה ביטוי שאני מכירה מאד מהציבור החרדי.

קוראים לזה: השפיץ של הישיבה.

וכשחברות שלי דיברו על השפיצים שהן פוגשות, אני רק טענתי ששפיצים זה דוקר.

בציבור החרדי מתמקדים המון בכשרונות, לא יודע כשרונות מול מידות מי מנצח

בציבור הדתי לאומי שאני מכיר נותנים משקל לכשרונות ולמידות, מתמקדים באישיות

אבל זה הבסיס להתאמה בדרך כלל במגזר הדתי לאומי. לא בהכרח מכירים את האישיות, אבל טוענים "אתה מתאים לה באישיות".

לעומת הצעות חרדיות שיישמעו יותר כמו "היא מאד מיוחדת, יש לה כשרונות א' ב' ג' ומידות טובות ד' ה' ו'"

לא אוהב את הציניות (ציניות – ויקיפדיה) שרווחת פה יותר מדי.

כמו כל מושג מופשט, ברור שקשה להגדיר. אבל אני לא חושב שמדברים על משהו אחד מתוך מודעות לזה שמתכוונים למשהו אחר

ציניות היא (בניגוד לסרקזם, ולכן הבאתי את הקישור) זלזול בכנות של בני אדם. אמירה כמו 

באיזה מילה עטפנו את מה שבא לנו כדי להרגיש טוב עם עצמנו-
'התאמה', 'אישיות', 'חיבור'.

וזה מאד לא נעים באופן כללי, ולא מאפשר לנהל שיח. כי אתה פשוט לא מאמין לאנשים. אז התיאוריות שלך הן מקור הידע היחיד. ואז ברור שאתה יודע יותר ממני, כי את התיאוריות שלך אתה יודע. והעובדות בעיניך הן צביעות.

אני חושב שכן.

ומחיתי על הפקפוק שלך בכנות שלנו. זה היה תוכן ההודעה שלי.

ולעצם הנקודה אמרתי שגם אם לפעמים זה נראה כאילו אמרו אישיות והתכוונו למשהו אחר, יכול להיות שהתכוונו לאישיות ופשוט זה מושג כל כך לא מוגדר שזה לא נראה ככה.

בן הזוג לא מעסיק אותן בתקופת האירוסין.

רק שמלת הכלה.

והמתנות מהשוויגער

והמתנות לשוויגער.

והמצעים שהן קנו לחדר השינה.

(ולא לתקוף אותי. מדברת על אלו שמתארסים מאד מוקדם,ובסגנון כזה של שידוכים)

אבל זה לא המקום לדון בזה. יש לאמנון לוי תחקיר על זה שנקרא חיי המין של החרידים

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם