אחר כך לא יכולתי ללבוש את הבגד הזה יותר. ממש כאב לי 

ויותר גרוע 

אחרי שהמסכנה קנתה כמה משחקים שיהיה לה בשביל האחיינים

הלכה חמותה החכמה והביאה לה מתנה פליימוביל שהיה במבצע בשביל האחיינים

היתה תקופה שמנעתי בשל קושי נפשי בגלל הניתוחים. לגמרי הייתי מאותגרת פוריות! רציתי עוד ילדים אבל לא יכולתי נפשית לעבור עוד ניתוח. וזה לא היה יותר קל מאשר לעבור טיפול פיזי לביציות שלי. ממש לא!

מה זה הענין של חמותך - או כל אישה אחרת לצורך הענין - אם את בהריון או לא??? זה הגוף שלך, וזה ענין רפואי שלך, שבעתיד בעז"ה אם הכל יתפתח כשורה - יביא לך ולבעלך ילד.

אבל בינתיים זה ענין שלך, ושלך בלבד! בדיוק כמו שזה לא עניינה אם את זקוקה לטיפול שורש ח"ו, או אם יש לך סתימה חדשה, או אם חטפת ח"ו דלקת גרון ואת לוקחת אנטיביוטיקה, או אם צמחה לך ח"ו פטריה באחת מציפורני הרגליים, או כל דבר אחר!

והקטע עם הנסיון - באמת באמת מעצבן, חסר טקט, וגם לא נכון. יש כאלה שהזכרון שלהן יותר טוב/ש5 אחיות שלהן בדיוק בהריון עכשיו ומשתפות אותן בבדיקות/שקראו על זה הרבה/שלמדו על זה וזה עוד לפני העובדה המאוד נכונה שמספר הילדים לצערנו, קטן לפעמים ממספר ההריונות...

איך אני שונאת שעושים לי ככה...

את החמות שזה מעניין אותה ואכפת לה מבנה וכלתה,

ומעניין אותה בהחלט גם הטיפול שורש

ובטח הדלקת גרון

והאנטיביוטיקה...

אבל מסכימה מאד שזה לא מצדיק אמירות לא נעימות

וצריך רגישות וטקט בשביל לדעת מה לומר, למי ומתי.

גם להיות הורה לבן/בת מאותגרי פוריות זה לא קל בכלל

ולפעמים המתח והלחץ שלהם 

והרצון הכ"כ עמוק הזה שיהיה כבר טוב,

גורם להם לומר משפטים לא לעניין.

לא שאני מצדיקה,

ממש לא!!!

זה מעצבן

ומחליש,

ומלחיץ,

ומרגיש חודרני

אבל לא הייתי אומרת "מה זה עניינה".

זו לא השכנה.

גם אנחנו נחתן בעז"ה את ילדינו

ועם כל זה שאנחנו הכי מקסימות,

והכי רגישות

וכי טקטייות

יש סיכוי לא רע שנפלוט פעם משפט לא הכי מוצלח,

כי אנחנו עושות את זה גם היום לצערינו.

חיבוקים לכולן!!!

מגיסתי שעשתה הפסקה של שלוש שנים והוציאה עלי את התסכולים של מה שאמרו לה כנראה

תודה באמת.

בלי קשר לפוריות, תמיד לאנשים שעומדים מול אדם בצרה יכולים לצאת המון משפטים עקומים שהם היו מתים לבלוע בחזרה באותו רגע.

אבל אחד כזה. אמאלה. מאיפה זה בא??

הייתי בתקופה מאד אחרת בחיים שלי. מאד רגישה ושותקת ופגועה. שתקתי. לא היה לי כח לומר משהו

אבל היא מעולם לא היתה ולא תהיה חברה שלי. נו. משפחה לא בוחרים. 

ואנחנו לא מאותגרים ונכון לעכשיו לא רוצים.

אבל כל היום שאלות, ולמה אנחנו מתמהמהים?! ושאנחנו חייבים עוד ילד.

והילד שלי חייב אח, ומה שלא תרצו.

דוגמא: שאני לוקחת את הילד עם העגלה, והילד נותן לי יד, אז אומרים, אה, חשבנו שיש לך עוד אחד בעגלה, מה לא? (וזה מאנשים שאני לא מכירה). או שאני נוקבת בגיל של הילד שלי, אז מיד בן כמה השני?...

בקיצור עקיצות לרוב, שפשוט בא לי סתום לאנשים את פה עם איזה סמרטוט מגעיל.

אז אני חושבת שגם לזה צריך להיות ערניים ודי לדחוף את האף לכל מקום...

דמי חכירה מותק. למעשה רחמך שייך למדינה. והיא משלמת לך על כל ילד שאת תורמת למאמץ הלאומי, ואם את לא משתמשת במוצר כמו שצריך נו נו נו לך!

לא להיכנס ולחטט ברחם. 

היא ממש הכניסה את זה לשפה.

אבא שלי אמר משהו על עוד ילדים

כשהיינו בביקור אצל סבא בבית חולים

והרופאה / אחות צעקה עליו 

מה אתם נכנסים לה לרחם.

יהודי מחזיר תמיד בשאלה

הוא חסום כמעט לגמרי. (אתרוג)

מישהי העלתה כאן פעם.

ועכשיו הסרטון חסום אבל הפרסומת לטרה- לא.

חברה בעבודה אומרת לי, אני לא מבינה יש לך כבר ילד ונכנסת מהר אחרי החתונה, לא אמורה להיות לך בעיה....

כבר מתחילים לחשב לך חשבונות.

 ומטופלת פוריות פגשתי מישהי שלמדה איתי ביסודי היא שאלה אותי אם יש לי ילדים וכששמעה שלא אמרה לי--------

אז אני ניצחתי אותך

הזויה

אוקי

אין ספק שאת ניצחת פה את השרשור

אין לי אייקוןנים מתאימים!!!!! 

לא אומרת שלא הפריע לי קצת אבל בגלל שהיא תינוקת כזאת פחות הזיז לי

אני לקחתי את זה ככפרת עוונות

האמת העליתי את הזיכרון הזה מהאוב.חחח.זה משהו ישןןן

אוף, אוף, אוף...

ברור שתהיו נגד המענקים של הממשלה

אין לכם ילדים 

וחוץ מזה למה את צריכים ת'כסף

פגשתי בבית הכנסת אשה שלא הכרתי בכלל. המשפט הראשון שלה היה - איך קוראים לך? והשני - כמה ילדים יש לך? אמרתי לה שעדין לא, אז היא הגיבה ״ אוי, מסכנה!!!״ זהו. מאז במשך כל הזמן עד שנולד הבן שלי (אחרי 9 שנות נישואין) כל פעם הדהד לי בראש, זה מה שאנשים חושבים עליך.... אוי מסכנה...

אציין שאני אף פעם עד אז לא הרגשתי מסכנה. תמיד חשבתי לעצמי שלכל אחד הנסיונות שלו בחיים, וזה הנסיון שלנו. 

שנייה וחצי אחרי הפלה (שהיא לא ידעה עליה): 

וואו איך השמנת

את בטוחה שאת לא בהריון???!!!

😰😰😥😥

כן אמא, אני פשוט שמנה. קבלי זאת כעובדה!

אבל הקטנה ילדה תמימה בסך-הכול...

(הבת שלי, אז בערך בת תשע, אמרה פעם לגיסי וגיסתי, כשהיו נשואים כשש שנים: "איך עדיין אין לכם ילדים? אני נולדתי להורים שלי מיד אחרי החתונה!" רציתי לקבור את עצמי... ואח"כ עשיתי לה שיחת מוסר בהתאם לגילה, והיום היא יודעת לא לומר דברים כאלה...)

ולא.

אין לי. 

פשוט לא הגבתי כי אין לי שום דרך להגיב לזה.

מי שאומרת כזה משפט מוכיחה את ההיפך, שהרי ה' החליט לתת אותה להורים שלה אפילו שהם לא הצליחו לגדל אותה להיות בן אדם.

כנראה שגם שרה אמנו לא הייתה ראויה לגדל ילדים.

ורחל

ורבקה

וחנה

"יש רופאה מצויינת! קראתי עליה בעיתון היא משהו מיוחד, את חייבת ללכת אליה" 

"התפללתי על אחותך" זה גם קשה לשמוע. ולשמוע שוב. ושוב. וכל פעם לומר בעזרת השם בעזרת השם. ואת חייבת לכבד ולא לצרוח סתמיייייי כברררר תשמרי את התפילות שלך בפרטיות את לא צריכה לגרד לאנשים על מה שחסר להם

אנשים שבכללי יוצאים מנקודת הנחה שיש לי 3-4 ילדים ככה, ומופתעים שאין לי... 

כתוב לי על המצח "אישה עם אופי של הרבה ילדים"? רק שאני אדע... 

שיעור תורני כלשהו, הרב שואל אותי- איך בבית שלכם אתם עושים (משהו) עם הילדים? אני כזה- אין לנו ילדים... 

(אם הוא היה יודע שכמעט עשור אחר כך זה עדיין זכור לי, ורק לאחרונה זה לא צובט- הוא בחיים לא היה אומר את זה. תמימות של אנשים, גם העדינים שבהם, זה משהו מיוחד) 

חברה שלי, כשביקרתי אצלה בבית, אמרה: שקט אצלי בבוקר, העשרייה שלי בישיבה. של מעלה. (בום. חסדי השם יש לה ילד אחד שנולד בריא ושמח ובמטרה להישאר פה הרבה זמן) 

אגב הבטן הקולקטיבית- 

בהריון מתקדם, דודה כלשהיא שמה יד על הבטן שלי "מה שלומנו?" אז שמתי יד על הבטן שלה "מה שלומך גם?" 

שיחה של כמה דקות עם כל אחד יד על הבטן של השניה... 

מאז היא ידעה לא לגעת בי

אגב החטטנות הכללית על היריון-

קרובה רחוקה, באה ונמרחת עלי, חיבוק לכתפיים כולל כל הגוף, "בעלך לא מספר מתי את צריכה ללדת, אז תאמרי לי את. למה לא תספרי לי???" (כאילו, בואי תיכנסי למיטה שלנו וגמרנו) 

די

את לא מבינה כמה צחקתי עכשיו

אוי אוי

ה יברך אותך

אלופההההההההההה

<עם שם כמו מאמע צדיקה ברור שכתוב לך על המצח שיש לך 12 ילדים מותק...>

אני מזועזעת עד עמקי נשמתי.

ובנימה אופטימית יותר- 

אני, אחרי טיפול שבו נפל עלי גילוי כואב כואב ומפתיע מאוד, שבורה לחלוטין.

מישהי, לא חשוב דרגת הקרבה, שואלת אותי מה שלומי, בהקשר הזה, ואני מתפרקת ואף מחליטה לשתף קצת.

היא: "כן... אני ממש מבינה איך את מרגישה. ככה גם אני הרגשתי כשגיליתי שאני בהריון עם X למרות שאני עם אמצעי מניעה. הייתי ממש בדיכאון, כל החברות שלי לא הבינו מה קרה לי".

ועכשיו כשאני כותבת את זה אני מבינה מה היה ההיגיון בהשוואה הזאת, ובכל זאת- לא. 

לא להגיד למטופלת מתחילה משפטי העצמה בסגנון: "את על זה!", "תקחי את זה כאתגר", "קטן עליך" ושאר ירקות. 

סביר להניח שהיא לא שם כרגע...

תנו לה להתאבל בנחת.

זה פשוט היה מופרך מידי בשביל להיות אמיתי.

בס''ד

קראתי והזדזעתי!

כמה חוסר טאקט יש בעולם הזה,

וכמה צער!

ריבונו של עולם!

(גם לי יצא לקבל הערות לא במקום בתחום הזה, וגם לי כאב. אבל לקרוא את הכל בריכוז ככה, זה היה ממש בררררר).

ה' ימלא את משאלות כל אחת בקרוב ממש - בקלות, ברכות ובטוב גלוי!!! 🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏

(וגם חייכתי נוכח כישרון התיאורים שעלו, כמו בהודעת הפתיחה. @השם בשימוש כבר, אם תעשי מופע סטנדאפ, אני רוצה להיות בשורה הראשונה!!)

כן, זה עצוב, אבל זוהי תרבות ישראלית, מה לעשות...

לגבי "בקרוב אצלכם" - זה הגנה נגד עין הרע, אם לא ידעת.

תשתדלי לא לקחת ללב: כל האנשים הטובים הללו בטוח לא רוצים לך כל רע. ואולי מכל הלב רוצים לך טוב.

ובכל מקרה: שיהיו בשורות טובות בקרוב ממש!(מקווה מאד שלא אמרתי משהו שפוגע בך, ואם ח"ו כן - סליחה ומחילה)

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

לא את כל החלונות מוציאים.

וגם כמובן לאחסן אותם בחדר אחר.

וגם לשים לב לסגור את ה"איבטוח" של החלון מתכת.

ויש חלונות שצריך להוריד

אבל אם יש אופציה עדיף להיות בקיר שלא של החלון ולא מול.

אבל אמרת שאת מוציאה את החלונות אז מניחה שאתם בחלונות של התקן החדש? אני חושבת שהם נחשבים עמידים.

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.

קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.