אלא על שהשוו בין גדול לקטון

יש מחלוקת בנושא וכל עוד זה לא דיון רציני עם מקורות להביא רבנים זה דיון מיותר לגמרי

בושה שמחתימים אותם על מכתבי רבנים (לפחות שניים כאלה ישנם).

אתה באמת שואל?

באמת מוזר. אבל זה שהחתימו אותם לא אומר שאין שם רבנים שראויים להיקרא ''גדולים''.

של המכתב הנגדי.

הגרשז"א, הגר"א שפירא ועוד - הם מסדר גודל אחר.

חוץ מהר ליאור והרב רבינוביץ', אין עוד הרבה שיכולים להיות בשורה עם הרב נבנצל, הגרז"ן, הרבנים הראשיים, הרב איגרא ועוד.

יש מכתבי רבנים רציניים הרבה יותר מהמכתב שהעלית, שתומכים בעליה להר.

למשל:

הבהרה וגילוי דעת.jpg

שים לב לשני החלקים שבמכתב.

רבים מחותמי המכתב שלמטה (שאצלו החידושים עם רבנים גדולים נוספים) חתמו על מכתב שלא ישתמע מזה שהם תומכים בעלייה להר. זה כולל את הרב גרינברג, הרב הרשקוביץ, הרב אליקים והרב שחור. גם הרב דרוקמן ידוע שלא תומך בעלייה.

אז למה הם חתמו? לצמצם נזקים. שלפחות יעלו אחרי טהרה והיזהרות.

הוא גם לא מפספס הזדמנות לחתום על מכתב לחיזוק העולים.

לדוגמה:

מכתב חיזוק - כסלו תשעה.jpg שים לב ללשון עליה חתם. הוא לא "מצמצם נזקים" אלא מחזק את ידי העולים.

לקמן הבאתי עוד מכתב שחתם עליו.

הרב דרוקמן אף משתתף מדי שנה בעצמו בתפילת מנחה בתשעה באב ב'מחכמה'.

הרב הרשקוביץ' אף הוא לא חתם על המכתב של מורא מקדש.

הרב אליקים - הבהיר את עמדתו היטב בעצמו:

http://a7.org/im/bpRBaXNg7XpCnBTlm9o1dA==/174138/image.png

הרב הרשקוביץ לא חתם על המכתב הזה, אבל היה מכתב משותף שהוא חתם יחד עם הרב אליקים ועוד נוספים. קרא בקובץ המצורף.

גם תשובתו של הרב יעקב אריאל הובאה שם, אבל רוב רובה היתה בגיליון הקודם.

אני משער שלא רוצה לצאת בכרוזים מפאת כבודו של אחיו.

על הרב דרוקמן אין לי תשובה ברורה, אבל הבנתי מנכדיו שאינו תומך, והמחכמה לא ממש הר הבית.

כתב שם שהוא לא תומך, אבל גם לא חתם שהוא מתנגד.

הרב לבנון, כאמור, הבהיר היטב את עמדתו במכתב מטעמו.

הרב יעקב אריאל לא כתב שאסור. רק כתב שזו לא ריבונות. אגב - כתב שם שמותר לעלות למחכמה.

גם הוא לא חתם, ולא רק מפני כבוד אחיו; ישיבתו עלתה מספר פעמים וזה אומר לא מעט.

הרב דרוקמן חתם על שלושה כרוזי תמיכה, ולא חתם על שום הסתייגות.

לא צריכה להיות לך תשובה ברורה.

יש רבנים שבאמת לא מתנגדים.

קשה לך לקבל את זה? תתמודד.

20200803203938.pdf

לגבי הרב אריאל לא נכון. הוא אוסר.

ישיבתו לא עולה. הרב יהושע מתנגד לעלייה ואף כתב מאמר למורא מקדש.

הרב דרוקמן מעולם לא חתם על כרוז תמיכה. תמיד הוא בנספח שבו מעודדים את ההטהרות למי שעולה, והראיה לכך היא שהרבה מהרבנים החתומים שם הבהירו מספר פעמים שאינם תומכים בעלייה להר. (הרב יהודה עמיחי, הרב גרינברג, הרב הרשקוביץ ועוד)

יש רבנים גדולים שמעודדים עלייה. 

אבל הם מעטים. כה מעטים.

הרב אריאל לא כתב בשום מקום את המילה אסור. חפש ולא תמצא.

ישיבת רמת גן עלתה כמה פעמים. צר לי לאכזב אותך. אלו העובדות.

הרב יהושע כתב מאמר אבל גם הוא לא כתב "אסור".

בשורה התחתונה, ניחא לרב דרוקמן שעולים, או לא?

הוא מתנגד או מחזק או ידי העולים?

יתכן שחזר בו רק בהוראה לרבים

וודאי שלא יספר כרב מתיר

הרוב לא אוסרים ולא מתירים.

ושוב - אתה עוסק בסוגיה שלשיטתך אמור להיות בה קונצנזוס הלכתי - הר הבית

תגלוש למחוזות של הגדרת המונח גדול.

לשם אני לא רוצה להגיע, שלא יהיה ספק זלזול בת"ח.

אתה עוסק בסוגיה שלשיטתך אמור להיות בה קונצנזוס הלכתי - הר הבית

לדעתי חוץ מאחד, כל גדולי הדור אוסרים. זהו קונצנזוס.

לא אוסיף מילים, שלא נגיע לביזוי ת"ח.

אני לא אתחיל למנות שמות כרוכלא, כי אין לדבר סוף.

אבל רק אזכיר, שכבר נכשלת - כי אני מכיר לפחות שנים - הרב ליאור והרב רבינוביץ.

נהדר... - הר הבית

"הסתיים הדיון"

מעכשיו אני אשתדל להשתמש בו

מקיר לקיר, אבל לא מביא שום חתימה משמעותית מהרבנים החיים עמנו.

איפה זקני הרבנים? הרב זלמן מלמד? הרב יעקב אריאל? הרב דרוקמן שאתה טוען שלא תומך?

אם לדעתם אסור לעלות - למה הם לא חתומים?

כדי שלא יגידו שאוסר או מתיר והרי אי אפשר לפסוק פסיקה גמורה בלי סנהדרין 

אני יודע כי חבר שלי שאל אותו אישית

כי אי אפשר להתיר בלי סנהדרין, א"כ נחשוש לכרת

אתה אולי יכול להגיד שאי אפשר לאסור בלי סנהדרין אבל כל הסברא להתיר היא שאנחנו יודעים את המיקום של מקום המקדש (והנגזרות ממנו) ולכן לא צריך סנהדרין כדי לא לחשוש מכרת

זה בסיסי.

זה הגדרה של ספק. שיש מחלוקת לגבי ההלכה.

אנחנו בדיון פה על דעת הרב דרוקמן, ואם הוא סובר שיש להשאיר זאת לסנהדרין, זה אומר שאנחנו כרגע בספק.

בספק דאורייתא, כרת לענייננו - מחמירים.

הלכות פסיקה בסיסיות.

אם אנחנו מדברים על "הלכות פסיקה בסיסיות". אז כדאי שתרענן אותם אצלך.

זה שיש ספק כי יש הפוסקים לחומרא. לא משנה את זה שהפשטות היא להתיר והם המחדשים.

התחלתי לכתוב טענה ארוכה ומנומקת, אבל אני כבר יודע מה תענה, וסתם אין לי כח לוויכוח המיותר הזה.

מי שלא מעניין אותו דעת הרבנות הראשית לא נראה לי שיש יסוד שעליו יש מה לדון איתו.

דרך מעולה להתחמק מדיון.

"לי יש מה לומר, אבל אני יודע מה תענה.. וחבל זה מיותר"....

בע"ה כל מי שיטרח לעבור על השרשור, יראה מי כאן יודע מה שהוא מדבר, ומי מעוניין ללכלך על יראים ושלמים וכשטוענים כנגדו טענות בורח כמו חתול..

ומילא אם היית אחד מן הצד, אבל אתה זה שפתח כאן את הדיון, כמה מגוחך,  באת "לצאת יד"ח מחאה ולברוח"?

אני, כתלמיד למרן ר' אברום זצ"ל, לא עולה להר. לע"ע לכה"פ.

אבל אני ישר. ודו"ק.

אבל כפי שאמרתי לאריאל, אני לא מעוניין להגיע למקום של השוואה בין ת"ח.

הנחתי את זה כאן, ע"מ שמי שמתחשב בדעת הרבנים הראשיים, ובדעת כל הגדולים שמנויים שם, יידע ויהיה בהיר לו שהם אוסרים את העלייה.

הביאו לי כרוז הפוך, הגבתי, ובצדק שאין להשוות את כמות הגדולים בין שני הכרוזים.

"מה, הרב פלוני הוא לא גדול?" זו שאלה מכשילה, כי א"א לענות עליה בכנות לפעמים מבלי לפגוע בכבודו.

מה חשבת? שאנשים עולים "בלי לדעת" שהכרוז הזה קיים? בחייאת...

מזכרי לי שהתווכחתי עם חרדי בעניין הציונות, ולגלגתי על טענת הג' שבועות, אז הוא אמר לי ברצינות תהומית ותבהלה "מה, זו גמרא בכתובות!!" ואני כזה "הא כן? גילית את אמריקה...."..

תפסיקו לזלזל באינטלגנציה של הציבור, אנשים יודעים מה שהם עושים. אם אתה מעוניין לקיים איתם דיון על מה שהם עושים - בכבוד, ואם לא - סע, אין טעם לזרוק משהו ולברוח. זו לא צורה.

ואגב, גם שורתך האחרונה איננה משכנעת במיוחד... מה זה "אי אפשר להגיב מבלי לפגוע"? מבחינתך הם אינם גדולים רק שלא באלך לומר את זה בקול? אז אענה לך במטבע שלך: מי שחושב שהרב ליאור אינו גדול דיו, אין מה לדון איתו.

וד"ל.

אבל שאלה אחת כן מסקרנת אותי: אם הנשיא של הר המור יורה הוראה במשהו הפוך מהרה"ר - מה תעשה?

א. כן, רבים האנשים שבטוחים שפשוט שמותר לעלות, משום שיש כאלו שמציגים זאת כאמת פשוטה. בעצמי מנעתי אנשים מלעלות להר בשנייה האחרונה, ואמרו לי אנשים "אמרו לנו שמותר". כן. יש אנשים תמימים שמשקרים להם בפנים. לחשוב שיש אנשים שאינם מעורים בסוגיה אינה זלזול באינטליגנציה שלהם.

ב. הרב ליאור מגדולי הדור ללא כחל ושרק.

ג. הרב שהרצי"ה כ"כ העריך לא יורה כנגד הרבנות הראשית בעניין כללי. שאלה היפותטית בדיוק כמו לשאול מה תעשה אם הרב ליאור יגיד שחזיר זה סבבה. מדוע כ"כ ברור לי שהרב הזה, ונתעלם מהעקיצה ששלחת, לא יורה כנגד הרה"ר בעניין כללי? כי זה אולי הדבר הכי יסודי בהנהגה שלו. העניין של כלל ישראל. הרה"ר של הרב קוק.

לסיכון, בעניין פרטי ייתכן שאנהג אחרת, אבל בעניין כללי הרה"ר היא המרא דאתרא והיחידה הקובעת. כן, אפילו כנגד גדול הדור.

א. לא קונה, מה לעשות. באמת חשבת שיושבי הפורום כאן "פשוט מעולם לא נתקלו בזה"? תגיד, סבתא שלך כבר איננה עד שאתה צריך לעבוד עלינו דווקא?

ב. יופי, והוא פסק פסק, וזה לגיטימי, אז אל תפסול את דעתו, ואל תתחמק כשמעמתים אותך עם זה - באמירה שאתה חושש "לפגוע בכבודו".

ג. אני מבין שאתה חושב בשם הרב שהזכרתי, שהוא סבור שהישיבה המרכזית העולמית חשובה למרן הרב ובנו פחות מן הרבנות? אם תוכל למסור בשמי שהרב זצ"ל כתב על הישיבה שממנה תצא תורה וכל העולם יידע ששם ניתן לברר דעת תורה, עליה הוא כתב זאת, לא על הרה"ר.

  (ובל נשכח אף, שבראשות הישיבה, עמד מי שמונה לכך ע"י הרצי"ה, שאף ישב בעצמו על כסאו של מרן הרב ברבנות, ואיתו עימו החברותא של מרן הרב. וזה לא הפריע למי שזה היה צריך להפריע..)

א. אל תקנה, אבל זו ראיית המציאות שלי.

ב. כנראה לא הסברתי את עצמי נכון. הרב ליאור הוא גדול ואדיר. אבל לצערי הוא היחיד מבין הסוברים שיש לעלות שמשתווה בגדולתו לאלה שאוסרים.. כמובן לא לכל הכרוז, אבל הכוונה לגדולים שבו. כלומר, מול כל הגדולים העצומים שאוסרים, כגון הרב עובדיה, הרב אליהו, הרב שפירא, הרב אלישיב, הרב נויבירט וכו וכו, יש רק אחד שבאמת יכול להיות בשורה כזאת וחולק עליהם, וזה הרב ליאור. לכן זה דעת מיעוט.

אז למה התכוונתי שאני לא רוצה לפגוע בת"ח? כי אני רגיל שאחרי הטענה הזו שאני טוען מקשים עלי - "מה, הרב פלוני הוא לא מגדולי הדור?" אז התשובה היא - כן. לא כל אחד הוא גדול הדור, ואע"פ שאין לי רבומטר, עדיין יש ידיעה מסויימת מי גדול ומי ת"ח חשוב. לכן, איני מעוניין להיכנס למקום של הגדרות ספציפיות של כל רב, מחשש לפגיעה בת"ח.

ג. ראה איך אתה מסיט את הדיון לנושאים אחרים. סימן שאני צודק, כי כשטוענים טענות לא לעניין סימן שאין מה לטעון לעניין.

נ.ב. אם כ"כ חשוב לך כבוד הרב שפירא כדאי שתקשיב למה שאמר ב-כ-ל הנושאים. כן,, גם בנושא הר הבית.

א. זה ויכוח מציאותי זבו אף אחד לא ישכנע את השני.

ב. לא פוסקים כאן ע"פ רוב, זה לא שייך. בנוסף, כבר הבאתי למטה(התעלמת מזה) בשם ר"א בן הרמב"ם שאין פוסקים ע"פ גדלות אלא ע"פ טענות. ועוד שהרב ליאור הוא לא היחיד, תוכל לצרף אליו את 'כף החיים(או"ח, תקס"א ח'), ברכי יוסף, הרב פיינשטיין, הרב שאר ישוב, הרב רענן(שני האחרונים מעידים על הרצי"ה והראי"ה שלא אסרו, וכן מעיד הרב שילת).

נ.ב. מה הקשר בין לכבד ללפסוק?

א. אם זו ראיית המציאות שלך חפש לך מי שרואה אותה כמוך ותלך לבלבל לו את המח. לא לנו. אוקיי?

ב. שוב - אם אתה עומד מאחורי עמדותיך - תאמר אותם, ואם לא - אל תרמוז להם. ואם אתה מבין שהם בעייתיות רק שאתה מפחד לאומרם ברבים, אז לך ותקן אותם....

ג. ראה שזה היה רק בסוף שאר הטענות, לא הסטתי כלום, ורק כשסיימתי לטפל בשאר דבריך גם נגעתי בזה, את הסימנים תשאיר למסכת נידה, מה שיוצא כאן זה שנתקעת בלי תשובה, כנראה כי אתה יודע שאני צודק....

נ.ב. אם פספסת, אני אכן כתבתי שאישית אינני עולה להר, בגלל מרן הגרא"ש. ולא בגלל "כבודו", אלא בגלל שאני מקיים דבריו.

רק שבאותו מטבע אני טוען "אם כ"כ חשוב לכם (כולכם. וד"ל) כבוד הרצי"ה - כדאי שתקשיבו למה שאמר ב-כ-ל הנושאים. כן,,, גם בנושא הנהגת הישיבה ודרכה.

לפי כמויות התגובות פה מבין שקשה לכם לראות שרוב גדולי ישראל סוברים שאסור לעלות.

דמגוגיה בשקל לא תפתור את הקושיה הזו עליכם, תמשיכו לפעול לפי ההבנה שלכם, כנגד רוב גדולי ישראל, והאמת תגבר בקרוב.

דיון ענייני אינו מעניין אותך, אלא התנגחות והחזרה בתשובה של אותם האומללים שלא זכו לראות את האור הזורח היוצא מן המוסד אשר פילג עצמו מרבותיו ומן הישיבה המרכזית העולמית. וכאשר מקשים עליך את ההתמודדות אתה בורח כמו שפן עם זנב בין הרגליים.

ומי שהצהיר שהוא יעשה את הוראת הרב לאו גם אם כל גדולי ישראל יורו בהיפוך, אז שיסתום מהר עם הדמגוגיה שלו על "רוב גדולי ישראל" אוקיי? עשית מעצמך כזו חוכא ואיטלולא, שיקשה עליך לתקנה...

זהו חזונו של הרב זצ"ל.

שימו לב כמה מאבדים פה את העשתונות ורצים לרדת על הישיבה הגדולה בציבור שלנו.

מראה את ביטחונכם בעמדתכם.

אתה מאוד מאוד משתדל להיטפל לפרטים קטנים שהזכרנו ולהאחז בם כטובע בקש תחת להתייחס לעיקר הדברים, ובהיתפסותך בם אתה משחק משחק של הפוך על הפוך - מנסה להעמיד אותם בפרונט כדי להגיד שאנחנו הסטנו. זה כנראה חלק מקו המחשבה הראשוני שלך - שאתה חושב שכולם פה בורים ועמי הארץ ולכן אתה מניחש לא ישימו לב לנחיתות עמדתך בדיון, אז שוב נחדש לך: הם לא! כולם כאן רואים את הפאשלות שלך לעומת הצד שלנו...

אתה יכול לנאום מכאן עד מחרתיים על חזונו של מרן הרב, לא מפיכם אנו חיים, הכי לא מפיכם. רק ששוב אדרוש ממך להיות כנה ולא להתחבא ולהסתתר, אם המחייב מבחינתך זה הרה"ר - תאמר, אם המחייב מבחינתך זה רוב גדולי ישראל - תאמר, אבל אל תרקוד על שתי החתונות. אם בעיניך הרב לאו שווה יותר מכל גדולי ישראל בשל תפקידו, אז אל תבלבל לנו את המוח על גדולי ישראל - שזה דבר שבעצמך אינך מחוייב לו. 

אף אחד לא איבד עשתונות - כולם פה כתבו דברים של טעם, ואתה לא מגיב כי "לא אכפת לנו מהרה"ר ומרוב גדו"י", זה אפילו לא דמגוגיה בשקל, זה דמגוגיה באגורה. אם יש לך אומץ ויכולת (ואין לך..) אז במקום להכריז בדרמטיות ש"איבדתם את העשתונות" תענה למה שהעמידו בפניך. 

כדי להקל עליך, אתן כאן רשימה של המקומות שלא הגבת לטיעונים שהציגו בפניך:

מוזמן להביא דיון הלכתי ברבנות הראשית על הנושא. - הר הבית

לא רק. - הר הבית

לא ששתי להיכנס לשום דבר. - הר הבית

.... - הר הבית

... - הר הבית

וגם לזה: כותב רבינו אברהם בן הרמב"ם בהקדמתו לעין יעקב - הר הבית הגבת רק לאחר שהכותב תייג אותך בלעג על התחמקותך, ועוד העזת פניך להגיב בציניות "וכי צריך להיות כאן 24/7" בעוד שעיני הכל רואות כי היית כאן אתמול שעתיים לאחר שכתב זאת, ואף הגבת 2 תגובות, זו:  שקר - הר הבית וזו: תשובות - הר הבית אך לדבריו נמנעת מלענות, עד שהוא "חייב אותך" לעשות זאת.....

אממה, אין לך מה לענות לעניין, לכן אתה מעדיף להתמקד בכך שלצערך הרב אני לא מעריך את גודל המכון התלמודי - השקפתי בו אתה מקיים את לימודיך ולא מקבל עלי את מרות "מנהיג הדור" שלך, ולצווח על זה ללא הרף. והאמת, שאפילו על הטענות בנושא הזה גופא לא הגבת, בקיצור, התגובה שלך לכל טענה שמביאים היא נאדה.

(ואני בכלל לא מבין את העזות לדבר על "חזונו של מרן הרב" אחרי מה שעשיתם לישיבתו, על "דרכו של הרצי"ה" אחרי שרמסתם את בחירתו, ו"סמכות הרבנות הראשית" אחרי שהשפלתם את מנהיגיה הדגולים, בתקופה שעוד היו לה מנהיגים דגולים. ר' אברום זצ"ל והרב אליהו זצ"ל רצו"ב מכתבו)

ולא, אני לא קובע את חשיבותם של מקומות לפי גודלם, וזה שהמכון התלמודי - השקפתי המדובר הוא יותר גדול מהישיבות בצה"ד לא מזיז לי. לי מזיז כמה ערכים חשובים יותר מאשר גודל אוכלוסיה.  בפרט גודדל אוכלוסיה במקום שהוקם במוצהר על ביזוי ת"ח, איסורי תורה, ורמיסת מרן הרב והרצי"ה. אז לא גודלו יכפר לו. ממש לא.

ואגב, קודם כל מוסד צריך להיות ראוי לשם "ישיבה" אח"כ נדון אם הוא "ישיבה הכי גדולה" וכידוע לנו מדברי כבוד הרב הראשי הרב שפירא זצ"ל ישיבה זה מקום שמעביר את מסורת התורה, מוסד שניתק עצמו מן השרשרת של מסורת התורה, הוא אולי מכון גבוה ללימודי תלמוד להשקופע (לאפוקי מאמונה), ישיבה הוא לא.

נספח, מכתב בו רב ראשי מסויים יוצא להגנת רב ראשי שני וכנגד אנשים מסויימים שערערו עליו, מה לדעתך היחס של "המוסד הגדול" למכתב זה?

בואו באמת נחזור לדון עניינית.

אלא שהוא מעדיף להתמקד בלריב איתי למה אני מזלזל בתורה הגואלת היוצאת ממכון לימודיו. ולהתחמק מלענות לטענות האמיתיות. כי הוא יודע שאין לו תשובות עליהם.

נעשה טענה טענה.

לא עניתי על חלק מן הטענות, מרוב הטענות ומההסטה לכל מיני טענות לא לעניין.

אמנם הגבתי על דברים מקודם, אבל לא יכול לשים לב לכל משפט בשרשור הזה. אם יהיה מסודר לאורך זמן ניתן יהיה להתקדם.

לפני שאנו ממשיכים מקווה שגם אתה תדע לרדת קצת מהטונים האלה ולא לרדת לרמת הטיעונים שנתת פה לגופם של גדולי תורה ולגופה של ישיבה.

קח אחריות על דיון שאתה מרים. אם אני עוקב קל וחומר שאתה יכול וצריך לעקוב.

חוץ מבלדון עם אוא"ר על מזה ספק.

@הנודד הבודד. לתשומת ליבך.

טענה טענה. אני עכשיו בדיון איתו. אח"כ נדבר. איני מסוגל לנהל דיון על כמה נקודות במקביל.

ידעתי בני ידדעתי - הר הבית

והבהרתי את עמדתי גם דרך צד שלישי

אתה סתם קופץ כאן.

אני יודע שאתה לא עונה לי.

למרות שמי שאתה כן עונה לו מבזה את הרבנים שלך פי כמה יותר ממני

(וברוב מה שכתבתי הסברתי את עמדתו בכלל אבל העובדות לא חשובות לך).

אני חושב שהוא גם מודה בכך.

לא הייתי אומר מבזה, אבל בהחלט.. אהמ.. מעריך פחות.

נשמע שהוא פשוט יותר חושש ממך, לכן ממך הוא מתחמק ב"חרם" של ראש בקיר.. נו שוין, מוכיח לכולם שאין לו דרך להתמודד עם טענות ענייניות..

אם לא יפסיק גם לו אפסיק לענות

הוא קולט שסוגרים עליו מכל הכיוונים...

להתמודד עם טענות נגדם.

והערה: אם הטענה היא -

"מי שלא מעניין אותו דעת הרבנות הראשית לא נראה לי שיש יסוד שעליו יש מה לדון איתו",

לשם מה דרושות 136 חתימות? לא מספיקות שתיים?

@הנודד הבודד, נסה פשוט להחתים רבנים על קריאה

לציית לכל פסיקה של הרבנים הראשיים בכל נושא ציבורי.

נראה לכמה חתימות תגיע ועם כמה רבנים יש לך בכלל יסוד לדון עליו, כדבריך.

(כמדומה שגם לשיטתך, אפילו עם הרב דרוקמן אין לך על מה לדון...)

היה דיון בתשמ"ו, זה מה שהבאתי.

את הועדה לענין הקמת בית כנסת הקימו רק בשנת תש"ס, באותו הזמן הרבנות הראשית הוציאה קריאה לכל העוסקים בתחום שיכינו מקורות לדיונים בנושא. הועדה לא הביאה מסקנות ותוצאות, הרבנות שכחה מהקריאה שלה ולא קיימה דיון. פה נגמר הסיפור.

מוזמן לראות את ההקדמה בחוברת 'בית ה' נלך' או לחילופין לקרוא פשוט בויקיפדיה.

אני לא מכיר את הפרוטוקולים. אבל הרב יוסף אמר שדנו על זה כמה פעמים. אני מקווה שאתה לא חושד אותו בשקר.

האם אתה טוען שגם כאשר יש ספק כריתות המקום הוא קודם כל להקל?
זה לא מה שאני מכיר מהלכות שבת, טהרה או אפילו חמץ בפסח.
טענת המגיב "אליה פ" שונה מכל מה שאני מכיר ושלמדתי בערך מהתלמוד תורה ועד ישיבת מרכז, אבל אולי יש פה משהו מעניין שקורה בישיבות הקו (סתם, סתם, אני ציני כאן, אבל באמת לא מצליח להבין האם זה מה שטענת), כולל המושג "הפשטות היא להתיר".
אשמח מאוד לתשובה.

הטענות הללו גם לא התחילו בשרשור הזה. ראה מה כתב כאן:

לא קשור לסוגיא - הר הבית

ואם כבר נכנסים לזה אני מנסה להבין מה בדיוק הטענה.
מתנצל אם זה ניצול גדול מדי.

לא הבנתי למה ממקום אחד שבו אתה לא מסכים איתי אתה מסיק שאני טועה באופן כללי

באופן אישי ובלתי אמצעי ולא ע"י ת"ח שמעורים שאתה אפילו לא נוקב בשמם.

ב. אני רואה גם כאן שהטענות שלך לא מבוססות.

ואכן לא התווכחתי איתך שם בנושא.

לעניין הטענות שלי פה, לא הבנתי מה הבעיה

כמו שכבר העיר לפני:

לא הבנתי את הטענה. - הר הבית

אתה רוצה שאני אביא פה את המשנה בכלים ואת הרמב"ם? אתה לא מכיר אותם בעצמך?

אם דברי לא מספיקים נשמה כללית הסביר את זה בצורה קצת שונה אבל אם הבנתי נכון התכוון לאותו דבר

שים לב להתפתחות הדיון מכאן:

הרב דרוקמן לא תופס עמדה לא לפה ולא לפה - הר הבית

לא איסור על העלייה.

אם כך, מדוע הוא מחזק שוב ושוב את ידי העולים?!

אבל נראה שבאמת השרשור כאן לא הלך בצורה הגיונית...

סברה הגיונית סה"כ.

ייתכן שהוא מבין שיש אנשים שלא משנה מה יגיד הם יעלו. לכן לפחות שייטהרו לפני.

כבר מצינו מהחותמים איתו שהבהירו שהעלייה אסורה. א"כ, יש סברה לחתום על זה למרות שאתה סובר אחרת.

מדוע אינו חותם ביחד עם כולם??

מצד אחד, אתה טוען שחלק מהחותמים עימו חזרו בהם והבהירו שאינם תומכים.

מצד שני הוא לא הבהיר שום דבר כזה, ובכל זאת אתה רוצה לטעון שזה מה שהוא חושב.

זה לא הגיוני ולא ישר.

הוא חתם בלי שום הבהרות כאלה על שני כרוזים,

ורק בכרוז השלישי, שכולו היה אזהרות מטעם הרבנים התומכים, הוא חתם ג"כ על אזהרה.

אתה מעדיף לעשות מניפולציות ולטעון שהוא בעצם מתנגד ורק מנסה לצמצם נזקים.

שאלתי את נכדיו וכך אמרו לי.

הסברתי כיצד זה הגיוני.

לא ענית מדוע הוא חתום רק על הכרוזים הנפרדים

בכרוז הראשון חתם עם כולם.

https://a7.org/?file=20200803164218.png

בכרוז השני כתוב "גם אנו, החתומים מטה" וכו' (שורה רביעית)

מכתב חיזוק - כסלו תשעה.jpg 

שזה משפט שהוא לא יכול לחתום עליו כיוון שאינו עולה בפועל.

מפריע לתיאוריה, @הנודד הבודד?

לא אמרתי להקל. הכוונה היא שבסוגיא הפשיטות היא שמותר לטמא מת להיכנס להר הבית ורק לאנשים הטמאים בטומאות היוצאות מן הגוף אסור לעלות להר. אין פה קשר לקולא. האיסור לעלות להר הוא חידוש שלא מופיע בשום מקום בתורה שבכתב או בתורה שבעל פה ולכן הפשיטות היא שמותר (כמובן אחרי טבילה במקווה כשר ורק מחוץ לחיל)

תודה.
אני בטוח מכל מקום שיש מחלוקת בין ההרים גם לגבי ההבנה והפסק, אבל חייב בעיקר להעיר שזה רחוק מאופי הפסיקה של האחרונים שרואה בעולמנו מצב שבור ולא נכון, ואצלם קודם כל שב ואל תעשה עדיף (ואין לי הכלים לשפוט מה צריכה להיות הדרך, במשפחתי מי שעלה לארץ ישראל לפני השואה בהפניית עורף מוחלטת להוראת רבותיו הוא ששרד ומי שנותר מאחור שילם על כך ביוקר).

מה עם הערב שמש? מה עם שאר ההלכות לגבי קדושת ההר?

ומחוץ לגבולות החיל. זה בכלל לא הדיון

ולא לרוקק וכו'?

הרב דב ליאור: יש עולים להר הבית הנכנסים למקומות האסורים!!! - הר הבית

אני טוען, שלכל שאלה יש מושכל ראשון. 

וזה לא משתנה בדרגת חומרתה.

זה לא שעקרונית "אני אומר שהמקום בספק כריתות הוא ראשית להקל" אלא שבשאלה זו המושכל ראשון הוא לסמוך על החקירות וכו', והאחרים מוציאים מן הפשטות.

וככה יהיה אכן גם בחמץ, שבת, וטהרה.

מקווה שאני ברור דיי.

אין לי בעיה לקבל הבנות כאלו.
אבל עדיין בעולם הפסיקה הממשי מהדהדת האזהרה "חדש אסור", ולכן נותרות מחלוקות בשאלה כגון העלייה כשהמצב בשטח התחום בין הכותל והחומה המזרחית הוא לכאורה משהו לא מוכר ולא ידוע אחרי מאות שנים ביזנטיות ומאות נוספות איסלאמיות ובנייה של כל מיני שיקוצים, או שאלת ההצבעה בבחירות ל"תופעה" הריבונית הציונית וכדומה.

אתה לא רציני, נכון?

אלא אם אתה בטוח שכל פוסק חושב דווקא ההיפך.
חוץ מזה, זה עולם די נרחב, תסכים איתי שלא הרי פוסק בעדה החרדית כהרי פוסק בישיבת ברכת משה במעלה אדומים.

זה "השקופע".

ןתכל'ס הלכתית המושכל ראשון הוא שמותר לעלות להר.

אם נערבב כאן את ההשקופע, אז לא תקבל כמעט על כלום מושכל ראשון אם סבא שלך בפוילין או מרוקו לא שמע עליו.

מעניין אם ליד הרב צבי יהודה היית ככה מזלזל ב"השקופע"...

אבל הרצי"ה מחה כשקראו לאמונה במונח מזלזל "השקופע".

בכללי, גם אם זה לא פסיקת הלכה, אבל ה"השקופע" הזאת היא אבן יסוד בחיינו ואמונתנו. 

הזלזול בה לא מפתיע אותי ממי שמזלזל בקודש בכללי...

התכוונתי שכנראה לא הבנתי את מה שנשמה כללית טען. בסלנג זה "איבדתי אותו".

מישהו פה זלזל ב"השקופע" (דבר שאני שומע רבות מהנכנסים להר הבית) אז הזכרתי לו את הרצי"ה שטיפל'ה הדגיש את חשיבות האמונה בבניין הרוחני של האומה.

כמדומה שהתבטא כמו שכתבתי.

(אגב - ב"גדול שימושה" הרב רמר מעיד שגינה את המושג "מחשבה").

הוא אמר שהוא ממש שמח שנפטרנו מהמושג "השקפה" ועברנו ל"אמונה".

לזה בדיוק כיוונתי.

העניין שאנשים מזלזלים בבניין האמונה וחוזרים לקרוא לו "השקופע" ע"מ להנמיך אותו.

"השקופע" זה מינוח מזלזל באמונה, שים לב כיצד מזלזלים בגדולים כמו הרב טאו בסוגיית הר הבית.

"הוא סה"כ הוגה דעות", "איש מחשבה"  - - זה זלזול וחוסר הבנה בסיסי של תורת הרב קוק ויריקה בפרצוף של רבנו הרצי"ה.

הוא מזלזל בהשקפה החרדית ולא בבניין האמונה.

בעבר כמדומני כבר הודית בהתכתבות כאן,

שההכרעה ההלכתית באה לפני הביאורים האמוניים,

שמטרתם רק להטעים אותה.

זה בדיוק מה שהוא טוען. לא ככה פוסקים.

לגבי הרב טאו - הזלזול נובע מסיבות אחרות, וד"ל ואכמ"ל.

אין כאן שום "יריקה בפרצוף". אם כבר, היא מגיעה מהכיוון ההפוך.

ורק במקרה, כנראה, לדעת כבוד הנודד, רוב מכריע של תלמידי הרצי"ה, ושל תלמידי הרב זצ"ל תמכו ב"צד השני"?   ועוד מעיזים לומר שהביקורת על הצד שלו היא יריקה בפרצוף?? נו באמת. 

ונורא מעניין מה היה הרצי"ה אומר על מי שחושב שלדחות את מושג "חדש אסור" כמכריע הלכה זה "זלזול בבניין האמונה"......

דווקא הוד רוממות בניין האמונה, יקר תפארת גדולתה, שפעת עוזה, ועוצם כוחה, דווקא חשיבותה המכרעת והבנת מעלתה המופלאה,  

הם הם המחייבים כי תהיה היא אחות תאומה להלכה ועיון התורה, חוברות האשה אל אחותה ובל תיפרדנה זו מעל זו, ולא כשתי תורות נעשה תורתינו. אלא בקנה האחד יש להן לעלות לתפארה.

והם הם המחייבים שלא תיבנה ולא תוכרע על ידי מי שאין כוחו בש"ס ופוסקים, שלא נודע בעמלו בם, ולא המית עצמו באהלם. אלא על ידי גדולי תורה והלכה, שטבחו טבחם ומסכו יינם וערכו שולחנם, במטעמים ומגדים ובבשר ויין.

ומכאן יוצאת הקריאה הגדולה לה' ולתורתו, אין, אין, אין דבר כזה "גדול הדור באמונה" לא היה, לא הווה, ולא יהיה!!! גדול דור הוא גדול דור, גדול דור באמונה זה קשקוש פוליטי!!! אין סמכות כזו, אין תואר כזה, נאדה!!

מי שלא מבין זאת - הוא הוא מחריב בניינה של האמונה וחורשה עד היסוד,

כפי שכבר ציינתי מקודם, ייתכן וכאן לא ירדתי לעומק טענתו של נשמה כללית בנוגע ל"השקופע", וייחסתי אותתה לזלזול שאליה אני רגיל מחלק מהנכנסים להר הבית כלפי האמונה.

הזלזול הזה קיים, אני מקווה שלא בפורום הזה, אבל לצערי הוא קיים.

לגבי מה מכריע, ודאי שזו ההלכה, אך ההבנה של ההלכה, רוח ההלכה, כאן נכנסת האמונה ומבארת את הדברים.

אבל מכאן ועד לזלזול כלפי גדולי גדולים כגון הרב טאו והרב שטיינר הדרך ארוכה.

שוב, ייתכן ופה לא הבנתי את הטענה שנטענה, אך מחיתי כנגד  המזלזלים בגדולי האמונה בדורנו.

ב"יריקה בפרצוף" התכוונתי לעניין הזלזול באמונה, אבל במחשבה שנייה יש גם יריקה בפרצוף בעניין היחס הכללי להר הבית המנוגד לשיטתו. "ורקיקה מקל וחומר".

אריאל יוסף - כדאי שתבהיר היטב מה רמזת לגבי הרב טאו. עד עכשיו נהניתי לדון איתך, והתרשמתי ממך, אבל רמזים כאלו ואחרים אינם מקובלים עלי. וד"ל ואכמ"ל.

אתה מתלונן על דברים שלא נראים לך כאן,

כשברור שכרכת אותם יחד כדי לייצר כאן דברים שלא אמורים לייצר כאן, לשיטתך:

יש מצב שהמחלוקת שלנו - הר הבית

בדיוק - הר הבית

אז במחילה, קשוט עצמך תחילה לפני ש"רמזים" לא מקובלים עליך.

אני יכול לטעון באותה מידה שאתה מזלזל בלימוד האמונה של רבנים שתומכים בעליה (תתפלא, יש כאלה, והם גדולים לא פחות) ולטעון שזה לא מקובל עלי.

גם הטענה שחלק מגדולי תלמידי הרצי"ה אינם נוהגים כבוד

בשיטתו בעניין עליה להר הבית לא מקובלת עלי.

למען הסר ספק - גם לא זלזלתי כאן בלימוד אמונה.

להתראות

לראש הישיבה שמינה הרצי"ה במרכז הרב ולא יורקים לו בפרצוף.

אז כן, אני כזה ואם לא נאה לך לדון איתי - הבעיה כולה שלך.

קשה לך? "לא מקובל עליך"? תתמודד. לאחרים קשה יותר עם אלו שכן ירקו בפניו ובפני מי שמינה אותו. דווקא בגלל שהם *כן* תלמידי חכמים חשובים.

היו גם שם דברים "לא מקובלים" ולא זכור לי שהם נמנעו מהם.

אני מבין שאתה יכול, כדבריך, ליהנות לדון עם אלו שבצד שנגדך ואף להתרשם מהם,

עד שאתה מגלה שר"ל, הם חושבים אחרת ומאותו רגע אסור לדון איתם בשום נושא.

בניגוד אליך, אני יודע מתחילת הדרך (כבר הרבה מאוד זמן) שאתה נמצא בצד השני,

ובכל זאת לא נמנעתי מלדון איתך, למרות שהזלזול של הצד שלך צורב הרבה יותר,

ואדרבה, הבריחה שלך ברגע שגילית את האמת ה"נוראה" היא חלק מאותו זלזול.

אז צר לי, אלו שלומדים במקום שנוסד על ביזוי כבוד ת"ח

הם האחרונים שאני מוכן לקבל מהם מוסר בנושא הזה.

לפחות שלא יהיו צבועים ולא יתנו מוסר לאלו שעושים מה שהם עשו,

וכש"כ לא יפסלו אותם מלדון עמהם.

ביזוי ת"ח לא יכול להיות בעיה רק לכיוון אחד.

בניגוד לכך, אני מכבד בעז"ה כל ת"ח - 

גם כאלו שיש החושבים שמותר לנהוג כלפיהם אחרת.

לזה רמזתי ואני חושב שכעת - לבקשתך - הבהרתי היטב.

לא רציתי לעשות זאת, אבל אתה דרשת

ואילצת אותי להסביר יותר מהמעט שכתבתי קודם.

@הנודד הבודד, באמת שאין לי כ"כ מה להבהיר. אתה יודע כל זאת מזמן מש.א. שלנו,

וגם הודית בעבר שבעיניך מי שמתיר עליה הוא כבר "פחות תלמיד" של הרצי"ה.

גם זה זלזול בת"ח שלמדו אצלו עשרות שנים.

אנא אל תאלץ אותי שוב "להבהיר" (בתמונות מש.א.) למה אני מתכוון.

אגב - התעלמת מכמה וכמה הודעות שלי כבר לפני השלב הזה,

מבין שקשה לך להתמודד גם איתן:

לא רק. - הר הבית

אז להבא, אנא ממך אל תניח כאן דברים אם אתה לא מסוגל - הר הבית

וגם זו:

ובכל זאת למחכמה הוא כן עולה... - הר הבית

ידעתי שאתה "בצד השני" (ביטוי מעניין) ושמחתי לדון איתך. רציתי להימנע מביזוי ת"ח, ולראות שאתה שש להיכנס לבוץ שאין לנו שום מושג בו - איכזב אותי מאוד.

מקווה שכלפי הר הבית יש לך יותר כבוד.

לפעמים בשטף ההודעות, א"א לשים לב לכל טענה, והאמת שאם היה יותר מסודר היינו יוכלים להמשיך לדון, אבל איני מדבר עם מבזה ת"ח בפרהסיא.

ההפך. כתבתי ברמיזה קלה שאתה התעקשת שאבהיר.

אתה זה שניסה לגרור למקום הזה.

עבור על השרשור וראה בעצמך.

אני מקווה שעם הרבנים שביזו את ר' אברום אתה ג"כ נמנע מלדבר,

ואינך עושה איפה ואיפה בין מבזה ת"ח מסוים למבזה ת"ח אחר.

ואם בדמגוגיה בחרת - אני מקווה שיראת ת"ח שלך לא גורמת לך להתרחק מהם,

כמו שיראת המקדש שלך גורמת לך להתרחק ממנו.

(מכיר אותו אישית) אתה ממשיך לדון, ואילו איתי לא...

@הנודד הבודד

לא מבין מה אתה קורא "זלזול בגדולי האמונה בדורינו".

קרא שוב את מה שכתבתי כאן: ועוד משהו יסודי: - הר הבית

החת"ם סופר הוא שדרש את הדרשה אז היה לפחות אחד...

אבל הוא לא אמר את זה כפסק, בוא תהיה רציני....

כל מי שלמד היסטוריה ברמת יסודי יודע בדיוק בדיוק מה היה שם.

לא מבין למה אתה מתפתה לאנשי יתד ודומיהם שעשו מזה כזה עסק לדורות...

אתה הרי התחמקת מלענות עוד על השאלה המקורית, האם פוסק של העדה החרדית בירושלים לא משתמש בכל הגותו בדיוק ברעיון הזה?
למה אתה טוען שזה רק עניין של ליטאים בבני ברק, האם הקנאים של הרב זוננפלד בירושלים לא היו שלושה דורות עוד לפניהם (ואגב, הרב חיים בעצמו עוד פירסם את הכרוז המפורסם נגד בן יהודה ש"איך שרייב אויף זשארגאן" ושאסור להשתמש חלילה בשפה העברית המודרנית שהבלשן מחייה ומייצר ומחדש, האם אין זה פסק)?

לא התחמקתי מכלום, עניתי שלזה קוראים פשוט השקופע. זכותו של כל פוסק להיות גם בעל השקופע, אבל הלכה זה לא.

מגוחך בכלל שצריך להסביר למישהו שמליצה עוקצנית נגד רפורמים איננה הלכה.

באמת חשבת שהחת"ס חידש הלכה חדשה? 

זו כמובן דעתי ואתה מוזמן לחלוק עליי בלי שום מחוייבות, אבל אני אסביר למה אני חושב ככה.
ברור שזו לא הלכה, אבל לא מתקבל על הדעת להבנתי להתחמק מחשיבות המימרא הזו בעולם החרדי מאז שהופיעה ועד היום.
זה הקאנון המוחלט של העולם ההלכתי החרדי, מהפועל האגודאי בואכה הלמדן האברך המתנגד הקלאסי דרך הקנאי הצ'אלמער ועד החסיד מכל חצר שהיא, וגם מהליובאוויטשער ועד הספרדי.
אני בכלל מעלה את כל זה רק מפני שעם כל הכבוד למחלוקת החשובה שמתנהלת כאן, היא ממש לא נחשבת לשום דבר אצל באמת רוב מוחלט של העולם ההלכתי היהודי.
זה לא רק בחור ישיבתי מלייקווד שבטח ובטח לא ישמע אישור מאף אחד מרבותיו ומחנכיו להיכנס להר, אלא גם "מודרן אורתודוקס" מניו ג'רזי (פרט אולי לאיזה תלמיד פרטי של רבנים אמריקאיים מאוד מאוד ימניים שלדעתי יהיו מוכנים להודות שהשיקול אצלם הוא פוליטי במובהק בהתעלם משאלות בהלכה, ושממש לא מתיימרים להיות פוסקים מקובלים), וכל שאר הסיפור שאנו דנים בו נוגע לכמה קבוצות זניחות של הציבור היהודי הדתי הישראלי המודרני שרבניהם לא מקובלים כמעט בשום מקום אחר, לאורך ולרוחב, ומי שיחשוב שיש באמת משקל לשקלא וטריא של הרב ישראל אריאל מחוץ לארבע אמות מיקרו-מגזריות לא יודע מה הוא סח.
ואגב, הכי אשמח לדעת האם רבנים אשכנזים שמתירים ואף מעודדים לעלות, מוכנים גם חד משמעית להכיר בהיתר אורז וקטניות בפסח לתלמידיהם וכל שומעי לקחם. זה אפילו לא היה מנהג בכלל אי פעם, אלא איכשהוא התרחש והתגלגל עד אותו רמ"א ה"י "ובמדינות אלו". שלא לדבר על המהרי"ל שהגדיל לעשות ולנסח זאת "ואל יאמר אדם כיון שאין איסור מדאורייתא אין לחוש, דכל דגזרו רבנן, העובר עליו חייב מיתה" (קטניות בפסח!!!), אז אני מאוד מבקש מהרב ישראל אריאל שליט"א היתר כתוב לפסח הקרוב בעניין.

בסדר, לקחו עקיצה של החת"ס, ועשו ממנה עסק, שמעולם, אגב, לא עומדים בו כשרואים שיש טעם לחדש.... זה פשוט סיסמא שזורקים כשרוצים לדחות משהו ש"לא מריח טוב"....

איך אמרתי פעם במענה לאיזה ת"ח שטען שיש "מנהג בכלל ישראל במעל מאתיים שנים האחרונות" לא לחדש דברים? מצות הוא אוכל מכונה, שבת הוא מוציא בזמן של הגאונים, תפילין הוא לובש מעור גסה, וכו' וכו', אבל הוא "לא מוכן לקבל דברים חדשים"..... סבתא? מישו?

שום ת"ח ברמת ישיבה גבוהה ומעלה, לא היה מוכן לשמוע, אפילו ברמת הפלפול בסדר א', עוד לפני ההלכה, איזה שהוא שיקול דומה, של להמציא הלכה בלי שום בסיס, על פי עקיצה נאה, נו באמת! תעצור רגע ותחשוב   א-י-ן  ל-ז-ה  ש-ו-ם  מ-ק-ו-ר  !! בש"ס, ברי"ף ר"מ ורא"ש, בשו"תים, בשו"ע, כלום! נאדה!! החת"ס נתן תורה חדשה? (מי יודע.. משה משה לגזירה שווה....) 

זה רמאות עצמית, זה סיסמא נבובה לברוח מדיון הלכתי. אם "מזה אתה לא רואה דרך להתחמק" ובגלל זה דיונים הלכתיים הפכו בטלים, זה פשוט איום ונורא.

אני מדמיין מה היה קורה אם כשהח"ח עמל להשריש הלכות לשה"ר, אם כשהגרי"ז הקים עולם של לימוד קדשים, אם כשהחזו"א העמיד מחדש את הלכות התלויות בארץ, מה היה קורה אם כשכל זה נעשה היה קם לו הקנאי התורן וזועק "חדש אסור"... 

ואם המדד שלך הוא כמה מקבלים את זה, ולכן מו"מ של הרב אריאל, שמבוסס על אינספור מקורות, על עיון עמוק ועמל התורה, הוא לא רלוונטי כי הוא נישתי, אבל סיסמא שאין לה שום זכר ב"ספרי הלכה של בני אדם" היא כן שיקול בעיניך, בגלל ש"כל החרדים" אומרים אותה, אז באמת הסיפור נהיה עצוב.

אתה מוכן להסביר מה הביסוס ההלכתי שלה? אע"פ שאין ראיה לדבר - לכה"פ זכר לדבר? משו? מאיפה ההנהגה הזו להמציא הלכות? מסכן החת"ס מתהפך בקבר אם היה יודע מה עשו מאיזה שנינות אומללה שלו! אנשים אשכרה מבטלים דיונים הלכתיים בלי שום מצפון, בלי שום צורך לענות בקני מידה הלכתיים, רק כי יש להם ביד את הסיסמא של "חודוש אסור מין התיירע" אללי לנו.

ועזוב, אתה מנותק מהמציאות, אם כל העולים ורבותיהם הם בעיניך מיעוט זניח, אם אפילו מודרן אורתודוכס לא יכול לדעתך להביא נימוק הלכתי אלא רק פוליטי, אם הרב ליאור והרב רבינוביץ הם בעיניך נישה בפסיקת הלכה, אם עדות הגר"מ טנדלר שחמיו הגר"מ פיינשטיין הורה לו לעלות להר - היא מזוזלת בעיניך. אז יש לי הרבה ספיקות בעניין "מי כאן מונע משיקולים פוליטיים"

|ואני עדיין שובר את הראש מה הקשר לתקוע כאן את הקטניות|

ולמקרה שמאוד מעניין אותך רמת הת"חיות של הרב אריאל, אז אספר שני מקרים - האחד, עגונה שהסתבך עניינה, וביה"ד של הגר"נ קרליץ, ע"פ עצת תלמידו המובהק של החזו"א - ר' יוד'ל בויאר, פנו לרב אריאל לבקש סיוע.

והשני, שהוא בעצם מקרה מתמשך ותמידי, זה שהג"ר אביגדר נבנצאל שולח לשאול את הרב אריאל בדרך קבע, ובפרט בענייני מראות, וטוען "יש לו את הכח והכתפיים".

אז תשקול שוב לפני שאתה לועג לו, לתורתו ולדעותיו.

|רות, סוף,|

לרגע לא פיקפקתי (שלא לומר חלילה לעג) בגדולת הרב, אלא מה לעשות שהצגתי משאל עם הלכתי, ממש בלי לנסות בכלל לפקפק ולו לרגע בנכונות העמדה (ובוודאי לא אעשה זאת שהרי אינני רב ובקושי בר בי רב).

הבעיה היא שאני לא מסוגל לראות שום דרך אחרת בקביעת הלכה פרט למשאלים שכאלו, כי הלוא בעצמך אתה מודה שאכן רק כך דברים נקבעים, תחת איזה שהוא מכבש די אקראי של כל דור וכל זמן (וזה כולל את הקטניות שכפי שהקשיתי, לא ראיתי שום רב - ותהיינה מותניו ההלכתיות עבות כשתהיינה - שיעז להיכנס למקום הפשוט והקטן וההוא), ושבאותה שעה שהכל מודעים למימרת "חדש אסור" (ומצטטים אותה מספיק ונתתי את הדוגמא של שפת דיבור), כן מחדשים את שמירת הלשון וכל היתר, אלא שיש ויש פופולריות לדיעות וזה האופן היחיד שאני רואה שהן תופסות, ואכן אני לרגע לא אטען שזה מצב טוב.

מנין הפשיטות הזו שהדרך היא המשאלי עם האלו?

נכון שלפעמים משתמשים בכלי של פוק חזי.... אבל זה ממש לא נהיה כלי יחיד ולכתחילאי.

בעיני הכלי היותר הגיוני הוא ההלכה וגדריה הברורים.

קטניות לא קשור לכאן, אין לי כח להאריך בו, אבל היסוד הבסיסי הוא שקטניות היה מנהג "אקטיבי" ובעליה להר הבית יש לכל היותר פסיביות. ודוק בזה, אך לא אאריך כאן עוד על זה.

ואני ממש לא רואה את סמכות הגר"א, למשל, שהפך את העולם בזמני השקיעה שלו (ו-סורי, בלי כמעט ביסוס בראשונים, ודו"ק, כל מה שהיה לפני היתה תשובת מהר"ם אלאשקר בשם גאונים, שנכון לאז טרם נראו בעצמם, כנגד כל שאר הראשונים, כולל ג' עמודי הב"י, וכו', אבל ככה היה נראה לו, וזה מה שהוא עשה) היא בגלל שהעוילם קיבל את זה.... אלא אך ורק כי הוא בגודל כתפיו הכרע כך, ושלום על ישראל.

אליה פ. טוען כדי להתיר עליה. אל תכליל את ישיבות הקו בזה כי הם ממש מממש לא קרובות לזה.

אתה מכיר מישהו מהגדולים שחילק והתיר כניסה אליה?

ששנייהם התבטאו שאם יהיה מקום בו לא יהיה אפשר להתקדם למקומות שהם בעייתיים הלכתית הם יתירו לעלות

היא הייתה קיימת בחייהם.

עלו אליה אי-פעם?

נשאלו עליה והורו להיתר?

ולא ידוע לי שעלו אבל על פי מה שכתבו - זה אמור להיות מותר

זכורני שכשהרב אריאל פרסם לראשונה את התשובה המתירה עליה למחכמה הוא קיבל נזיפה מר' אברום.

לרב אליהו הציעו כמה פעמים לעלות למחכמה, והסכים להיכנס בה רק לשטח שמחוץ לתחום ההר.

עלה בעצמו ולא היה מוכן לעבור את הגבול לתחומי ההר.

הם הסבירו למה? לכאורה על פי שיטתם זה אמור להיות בסדר...

אני יודע שרבים מנסים להציג כאילו הרב אליהו התיר עליה להר.

הרב שמואל אליהו מוכן לעלות ולו למחכמה?

אני כן יודע שהרב מרדכי אליהו כתב מפורש שאם יהיה גידור זה יהיה מותר

אתה תופתע לשמוע את התשובה.

הרב זלמן מלמד ידוע ומפורסם שאוסר (אפי' שאלתי את בנו הרב אברהם מלמד).

הרב יעקב אריאל כנ"ל.

זו לא הקדמה שהוא כתב לעין יעקב, זו הקדמה שהוא כתב לפירושי האגדות שלו ווילנא שמו אותה בעין יעקב.

האם טענתך היא שאין כזה דבר קבלת מרות הלכתית? איש ככל הישר בעיניו?

סבורני שיש להסביר את רבינו אבררהם כך, לעניין סברות והעלאת דעות, על האדם לדון בשכלו, לעניין פסיקת הלכה ודאי שיש לקבל את דעת רבו. ככה היהדות עובדת מימים ימימה.

לעניין הגרז"ן, זו שמועה שמבחינתי אינה מבוססת, וכמה פעמים הגרז"ן הכחישה.

לעניין הטענה על רב ראשי - סתם הלכה אדם הולך אחר רבו. אבל יש דברים שאליהם שייך דווקא מרא דאתרא ולא כל אחד, לא משנה כמה רחבים מותניו, יכול להורות בזה. יש סמכות, זוהי הרבנות הראשית.

יהיה אפשר לדון, אם תהיה טענה טענה.

לעניין הטענה בדבר ציות לגדולי הדור במקרה בו אתה סבור שנתעלמה מהם הלכה.

לענ"ד לא זה המקום לפתוח את המקורות ולדון כמו בבית המדרש, יען כי אין זה בית מדרש.

אנסה בכל אופן לענות בקצרה, אבל זה מבלי לעיין כנדרש.

א. לא עיינתי בדקדוק, אבל עכשיו ראיתי כי הוא מדבר על נביא, וכידוע חכם עדיף מנביא, וכל הבעייתיות היא שהוא אומר דבר מבלי מקור. אבל הפוסקים האוסרים את העלייה אוסרים עם מקורות. 

ב. נכון, לאחר העיון הנוסף ראיתי שכך כותב, אבל שוב, מדובר במקרה בו אומרים פסיקה ללא כל סברה.

ג.

1. לכא' זה נקבע בכללי הפסיקה, ע"פ דעת הרוב.

2. צריך להסביר יותר את ההו"א לא לפסוק כמוהו ומה בדיוק המקרה והאם נפסק שכך מכריעים כל דיון - ע"פ מי שנראה לך.

3. מדוע לא שייך הכלל של יחיד ורבים? שוב, כיום בין גדולי הדור הרב ליאור הוא דעת יחיד.

4. גם כיום, בדורנו, הבתראי, רוב הפוסקים אוסרים. וגדולים שנפטרו לפני עשור אינם כה רחוקים מדורנו ולא נראה לי שניתן להגדירם כקמאי.

ד. בשו"ת הרדב"ז תשובה תצ"ה שואל, האם תלמיד שיש לו ראיות ברורות נגד רבו - יכול לחלוק עליו?
הוא מסכם כמה הלכות בעניין: א. יכול להביא ראיות נגד דברי רבו ולדון עליהם בפניו. אם ראיותיו ישרו בעיני רבו מוטב, ואם לאו ישתוק.
ב. לכתוב לעצמו ראיותיו נגד רבו- מותר. אבל לכתוב פסק או הוראה לאחרים כנגד רבו, בחייו- אסור. כמובן, שכל זה מדבר הרדב"ז אפילו כאשר יש לתלמיד ראיות מפורשות נגד רבו ובכל זאת אם רבו לא מקבל ראיותיו עליו לשתוק. חז"ל והראשונים לא העלו על דעתם לדבר על מצב, שתלמיד חכם בינוני, חולק על גדול הדור בלי שום ראיות, אלא ב'סברות כרס'.

טענות הבאות - בבקשה אחת אחת על מנת שיישמר הסדר!

לילה טוב.

ואשמח שתביא לי רב שאוסר עם מקורות חוץ מעצם האמירה של 'ספק כרת'...

ב. ר"א כותב "ללא עיון והבנה" כלומר גם כשנאמרה סברא אך היא אינה מובנית. וכן משמע מהמקורות שהבאתי לאחר מכן. שהרי ר"מ היה מביא הסברים לדבריו אלא שלא היו עומדים עליהם. וכן ראה בגיטין שם לעייל שמונים מידות של חכמים בתקופת רבי יוסי. וכן מפסק תרומת הדשן והרמ"א.

ג. 1. הגמרא לא אומרת מפני דעת הרוב אלא מפני שלא עמדו על דעתוץ ועוד שע"פ זה פסקו גם במח' בין ר"מ ליחיד אחר, ראה כללי הפסיקה במשנה שכתב מהר"י חאגיז(מובא במהדורת וילנא בהקדמות).

2. הכלל שהלכה כר"י מפני שנימוקו עימו מובא הרבה פעמים בש"ס. (אין הכוונה שכיוון שהביא המקרה זה טעמים הוי הלכה כוותי, אלא שתמיד הוא מביא עימו ראיות וסברות ולפיכך קבעו הלכה כוותי כמעט בכל מקום).

3. יחיד ורבים שייך רק כאשר ישבו כולם במשא ומתן של הלכה, לא כאשר המחלוקת היא לא פנים בפניםץ מה עוד שהאוסרים אינם מביאים נימוקים מפורטים אלא רק טענות כלליות שאינן מוסברותץ

4. זה היה רק דוגמא שבתוך תקופה הולכים אחר השכל ולא אחר הגודל. ואדרבה אלא שנפטרו לפני עשרות שנים מוגדרים כקמאי שניתן לחלוק עליהם והלכה כבתראי.

ד. בלבלת את דברי הרדב"ז. ז"ל: "...כן בכל דור ודור ויכול לחלוק עליו בחייו בראיות דרך משא ומתן אבל לא יהיה קובע עצמו לדרוש ברבים או לקבוע ישיבה... שלא יחלוק על רבו כדרך החולקים לנצח את רבו אלא אומר ראיותיו בפניו אם ישרו בעיניו מוטב ואם לאו ישתוק. ולא יאמר לו כך נ"ל ובכלל זה לא יאמר לאחרים רבי מתיר ואני אוסר וכן להפך וכן כל כיוצא בדברים אלו. אבל לכתוב לעצמו ראיותיו אפילו שהם כנגד רבו מותר אבל לכתוב פסק או הוראה לאחרים כנגד רבו בחייו אסור וכן מותר לחלוק עליו אחר מותו ולפסוק ולהורות כפי ראיותיו ולעשות עליהם מעשה אעפ"י שהם כנגד רבו ולקבוע מדרש ולדרוש ברבים סברתו סתם אבל לא יאמר רבי היה אומר כך ואני אומר כך שזה מלבד שהוא חולק על רבו מבזה את רבו ברבים. אבל לכתוב בספר דברי רבו וראיותיו ודברי עצמו וראיותיו אפילו שהם סותרים דברי רבו דבר זה מותר וכן עשו כל הראשונים ואין בזה בזיון כלל כי הבא אחריהם יבחר לו הדרך הישר והטוב ועל הכל יהיו דבריו לשם שמים."

כלומר הרדב"ז מתיר לחלוק על הרב לגמרי, אלא שצריך לעשות זאת בדרך מכובדת. אם לאחר שאמרת טענותיך והרב לא קיבלן, אל תחזור ותתעקש עליהן. ומה שכתב שאסור להורות כנגד רבו בחייו היינו כדברי הרמב"ם בפ"ה בהלכות תלמוד תורה, שמדובר או בפניו או בתלמיד שלא קיבל רשות להורות. ובכל מקרה כאן מדובר לאחר מיתה שמותר להורות.

כתבת "חז"ל והראשונים לא העלו על דעתם לדבר על מצב, שתלמיד חכם בינוני, חולק על גדול הדור בלי שום ראיות, אלא ב'סברות כרס'" לא ידעתי שהרב ליאור(הרב פיינשטיין, הרח"ד הלוי, הרב רוזנטל ועוד) הם ת"ח בנוניים בשבילך... מה עוד שאדרבה כאן הצד האוסר אינו מביא שום ראיות.

"עוד רגע אחד אדבר על דבר המצפצפים ומהגים שאין לחלוק על ספרי האחרונים, ובראותם ספר חדש שבא להכריע נגד איזה אחרון צווחי ככרוכיא בדברים הדברים. וכל היודע ספר עיניו רואות נכוחה שזהו דרך כל רבותינו למימי התנאים והאמוראים ועד אחרוני הפוסקים, וכמ"ש בקידושין (ל שאפילו הרב ותלמידו נעשים כאויבים זה לזה, ואת והב בסופה. וכן מבואר בפסקי מהרא"י (סימן רל"ח), שאם ההוראות ברורות קצת כדברי התלמיד, והכי אזלא צורתא דשמעתתא, למה לא יחלוק על רבו, והלא כך היתה דרכה של תורה מימי התנאים, ורבינו הקדוש חלק על אביו ורבו רשב"ג, ורבא חולק על רבה רבו, והרא"ש חולק על מהר"ם שהיה רבו מובהק. ע"כ. וכן כתב בתשובות הרדב"ז (סימן תצ"ה). ע"ש. וע"ע בתשובת הרא"ש (כלל נה סימן ט, דנ"ג רע"א) שכ', ומה שכתבת שמהר"י בן שושן היה בעל סברה ישרה וכו' ומי יהרהר אחריו לבטל פירושו, זו אינה ראיה, כי מי לנו גדול כרש"י ז"ל שהאיר עיני הגולה בפירושיו, ונחלקו עליו יוצאי ירכו ר"ת ור"י וסתרו דבריו בהרבה מקומות, כי תורת אמת היא ואין מחניפים בה לשום אדם. ויפתח בדורו כשמואל בדורו... אלא עליו לעיין היטב ולהכריע בהלכה כאשר תשיג יד עיונו (אם הרשוהו גדולי דורו לכך(= היינו מה שכתב הרמב"ם שקיבל רשות להורות). והיה ה' עם השופט. ובלבד שיהיה מתון בדין, ולא ימהר לחרוץ משפט, פן יהיו דמיונותיו וסברותיו בכזיב, אלא ישקול בפלס סברותיו ואחר העיון כדת יוכל ג"כ לחלוק על ספרי אחרונים כשלבו לשמים. ומכ"ש כשמוצא סעד לדבריו באחרונים אחרים... וכ"כ כיו"ב הגאון ר' חיים פלאג'י בשו"ת חקקי לב (חיו"ד סי' מב) שאין לת"ח לכבוש את נבואתו, וחייב לגלות דעתו, ונכתב בספר, שאין משוא פנים בדבר. וע"ע בספרו כל החיים (דף יח ע"ג). ע"ש. והגאון מהר"ח מוואלוז'ין ז"ל כ' בשו"ת חוט המשולש (סימן ט), ואף על פי שאנכי שמשתי את מו"ר הכהן הגדול, ומחוייב אני בכבודו ומוראו כמורא שמים, אני שומר מ"ש חז"ל (ב"ב קל כי אתי פסקא דדינא קמייכו וחזיתו ביה פירכא, לא תגמרו מיניה, שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות. וכבר הוזהרתי מפי מורי קדוש ישראל הגר"א מווילנא ז"ל שלא לישא פנים בהוראה. עכת"ד. וגם הלום ראיתי להגר"ח מוולוזי'ן בספר רוח חיים (פרק קמא דאבות משנה ד'), שכתב וז"ל: ואסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם ולפעמים יהיה האמת עם התלמיד, וכמו שעץ קטן מדליק את הגדול. וזהו ששנינו, יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם, מלשון ויאבק איש עמו, שהוא ענין התאבקות מלחמה, כי מלחמת מצוה היא, וכן אנו נגד רבותינו הקדושים אשר בארץ, ונשמתם בשמי מרומים, המחברים המפורסמים וספריהם אתנו, הנה על ידי הספרים אשר בביתינו ביתינו הוא בית ועד לחכמים, והוזהרנו וגם ניתן לנו הרשות להאבק וללחום בדברים, ולא לישא פני איש, רק לאהוב האמת..."

רבו האוסרים בתשובות.

החל מהרב בקשי דורון, הציץ אליעזר, הרב דבליצקי דרך הרב עדס, הרב יצחק יוסף ועד לחוברת של הרב סילבצקי, שלא לדבר על תנועת מורא מקדש המביאה מאמרים רבים.

אלו הן טענות שאף אם תחלוק עליהן, קשה לי להאמין שלא תסכים שיש צד כלשהו לדבריהם.

חוץ מהרב סלבצקי, לא ראיתי מי שמתייחס לגוף הטענות על מקום המקדש אלא דנים יותר על מחלוקת הרמב"ם והראב"ד שלא קשורה לענייננו או מביאים את רשימות האוסרים אבל לא דנים על גופן של דברים.

'מורא מקדש' מביא הרבה מאמרים, בעיקר אמוניים. כנ"ל אינו מתייחס לגוף הדברים. דיברתי עם רבים משם, יש נטייה לעוות מקורות מסויימים.

הרב סלבצקי זה דיון אחר, אמנם הוא מתייחס לגוף הדברים אך אין זה נעשה מתוך משא ומתן של הלכה. אין לו מטרה להגיע לפסיקה מוחלטת טלט למצוא ספקות על גבי ספקות גם כאשר הספק הוא דחוק(אני אומר את זה לאחר שיחות ארוכות שהיו לי איתו ומשפטים מפורשים כאלה שהוא אמר לי). לכל הקושיות שלו ישנן תירוצים אלא שהוא אומר על חלק מהתירוצים שהם לא מוכרחים ולכם לא ניתן לסמוך עליהם.

לדוגמא, ישנה קושיא מהטופוגרפיה של ההר אם מסתמכים על מחקר שנעשה בתקופת הטורקים, אך אם נסמכים על מחקר שנעשה לאחר מלחמת ששת הימים הקושיות מתורצות. הטענה של הרב סלבצקי היא 'מי אמר שהמחקר החדש, אע"פ שנעשה בתנאים טובים יותר ועם כלים טובים יותר, מי אמר שהוא צודק'.

לדוגמה בנושא המדידות, זו טענה הלכתית ברורה שלסמוך על מדידות זה לסמוך על ספק. כי גם מדידה, טובה ככל שתהיה היא השערה. השערה טובה, השערה יפה, אבל השערה. הטענה שא"א לסמוך על השערות ע"מ לקבוע מציאות זו טענה הלכתית שנטענת בהרבה נושאים. כנ"ל בגבולות א"י, כנ"ל בתכלת וכנ"ל אפילו בזרע כהונה.

ניתן דוגמה של ידיעה בעולם - אני יודע מי זה אח שלי. אני זוכר שהוא נולד, אני חי איתו שנים וכו'. לעומת זו, אחים שהופרדו בשואה כשהיו תינוקים, ופוגשים אחד את השני אחרי שנים - כל עוד לא יעשו בדיקות ד.נ.א. ביניהם, לא יוכלו לדעת בוודאות כי הם אחים. נכון שההם דומים, וחושבים באופן דומה. אבל זו השערה, לא ידיעה.

לדוגמה בנושא התכלת - יש לנו מידע כללי על החילזון, איפה הוא יוצא, מה הגוון שלו וכו'. מוצאים חילזון שנראה ונשמע כמוהו. האם זה ידיעה או השערה? רוב הפוסקים יתייחסו לזה כאל השערה. ידיעה זה דבר מאוד מוצק. לדוגמה, בעניין ירושלים עם ישראל יודע מה זו ירושלים. א"י - עם ישראל יודע איפה היא. מה הגבולות המדויקים? כאן נכנסות סברות והשערות, ומכאן מחלוקות, וא"א להכריע באופן מוחץ לצד אחד ולהגיד שזה בטוח במיליון אחוז.

ככה גם לעניין המדידות. אם הבנתי מה שאתה מעיד לעניין הרב סילבצקי, הכוונה היא שהוא מעלה ספקות על המדידות, וזה מספיק בשביל להכריע לחומרה כי בשביל להחמיר לא צריך לתת מדידות הפוכות. (אע"פ שיש שיטות אחרות לעניין המדידות כמו גודל אחר של האמה) מספיק להוכיח כי המדידה לא בטוחה במאה אחוז. 

לפי מה שאמרת לי, כל הסיבה שלא מקשיבים כאן לרוב מניין ובניין של חכמי ישראל, היא כי אין שום סיבה וטעם לדבריהם. לשיטתך, אם יהיה סיבה, אז אנו חוזרים לנהוג כמנהג היהדות ולהתחשב בגדולי ישראל, וודאי בסוגיות חמורות כאלו.

האם הספקות בנוגע להשערות על מקומו המדויק של המקדש אינו סברה כלל, ואין להתחשב בדעות אלו?!

ככה הבנת אותי? יש לך ידיעה מהי אמה, גם לשיטה המחמירה ביותר, יש גבול מהי אמה, וככה אפשר למדוד ולדעת בוודאות מהו מקווה כשר. אבל כאן, בגלל שיטות שונות, אין אפשרות לדעת איפה הבית היה.

מה הקשר?!?

בוא נציג את זה כך.

יש כמה שיטות, ויש שיטה אחת שמסתברת יותר. אממה, שום שיטה לא מושלמת.

אם כן, בגלל שמשהו מסתבר יותר (ואני לא הולך לחלוק על זה) נחליט כי אין בכלל נימוק לאסור, ואין מה להתחשב ברוב מניין ובניין של גדולי הדור?!

יש שיטה אחת שמקובלת במסורת ועל ידי החוקרים. בשנים האחרונות(כלומר מאז התחיל ה'איסור', אגב זה התחיל בכלל מהשלטון הטורקי ולא מהרבנים) נאמר שאסור כי זה 'ספק כרת' ולכן הועלו עוד מקומות בהם הגיוני שהמקדש קיים, אך כמעט אף אחד לא התייחס למה אין מסורת ולמה לא להתייחס אליה אע"פ שהיא הכי מתאימה בכל צד שהוא.

כמו שהבאתי לעייל מרבינו אברהם, אני לא פוסק כגדולי הדור כאשר יש נימוקים וסברות להתיר ולא נאמר שום נימוק מפורט שיורד לעצם העניין ומערער על היסוד להתיר.

אולי נגיד שאסור ללכת בכל ירושלים כי אולי המקדש היה בליפתא? צריך להוכיח את האפשרות הזו...

יש מחלוקת גבי מיקומו של הבית בתוך שטח הר הבית, אולם אין חולק בראשונים ובאחרונים על כך שהבית היה בתוך השטח הידוע כיום כהר הבית. לכן אנו יודעים שמחוץ לו בטוח אפשר ללכת. זוהי מסורת בישראל שאין חולק עליה.  אולעם בתוך השטח ישנן שיטות שונות, (רדב"ז, כפתור ופרח ועוד) ועדויות שונות, ולכן הדברים הם בספק.

אתה מעלה פה הרבה דברים שצריך להוכיחם. אבל גם אם נניח שהם נכונים, ונניח שפעם לא היה איסור. מדוע? כי אז ידעו היכן המקום, והיום, לשיטתך בגלל שהטורקים אסרו להיכנס לשם, אנחנו לא מחזיקים במסורת ובידיעה היכן המקום המדויק, ולכן אנחנו מגיעים למקום של מחקר והשערות.

מה שאני חושב שהסכמנו לגבי ר' אברהם, זה שלא הולכים אחרי גדולי הדור, זה כשאין להם שום סברא בצידם. מדוע הסברא להחמיר מפני שיש כמה שיטות בנוגע למקום המקודש, ושאם נחמיר לכל השיטות אין מקום שאפשר להיכנס - מדוע זוהי אינה סברא?? יש לאוסרים עוד סברות לאסור, אבל לצורך העניין אני פותח את הסברא הזו.

שיטה אחת בוודאות מצאנו, זו שיטת הרדב"ז שכתב שאבן השתיה נמצאת 'בלי ספק' תחת 'אלצאכרה' זו כיפת הזהב. לשיטה זו מצאו הרבה מאוד מקורות הסטוריים מאחרי החורבן דרך רבי בנימין מטודלה, תלמיד הרמב"ן, הברטנורא, רדב"ז, ר' גדליה מסימיאטיץ(ה'תס"א) ועוד ועוד.

הכפתור ופרח עצמו אינו כותב את מקום המקדש. רוצים לחדש שיטה על פיו שהוא סבר שהמקדש בדרום. כיון שכתב שאם תחלק את כותל המזרח ל3 תמצא כי שער שושן הוא בשליש הדרומי.

על חידוש זה יש מספר שאלות:

א. מי אמר ששער שושן צריך להיות בדיוק מול קוה"ק? יש שחידשו(שמעתי את זה אפילו מהרב סלבצקי את החידוש הזה) כי לשיטת ראב"י שנפסק כוותי אין צריך שהשערים יהיו מכוונים.

ב. אולי הכפתור ופרח שכתב לחלק את החומה התכוון לחומת העיר ולא לחומת הר הבית ולפי"ז שער שושן יוצא מול כיפת הזהב.

ג. הכפתור ופרח כותב כי מקום שריפת הפרה האדומה הוא כמטחוי קשת צפונית לקבר חולדה הנביאה. דבר זה אינו מסתדר עם אף אחת מהשיטות הנ"ל. ניתן לומר כי כבר נמצא בכמה מקומות כי הכפתור ופרח כתב 'צפון' במקום 'דרום' או להיפך וכך גם כאן הוא כתב הפוך. אך זה מסתדר עם שיטת הרדב"ז ולא עם השיטה החדשה. שהרי מרחק של 'כמטחוי קשת' זה כ70 מטר, כמו שכתב במקומות אחרים, אך לשיטה הדרומית המרחק הוא מעל 200 מטר. הרבה יותר רחוק ממה שהכפתור ופרח כתב?

אם כן למה להמציא שיטה חדשה ולא להעמיד את הכפתור ופרח כשיטת הרדב"ז? במיוחד כאשר הרדב"ז כתב בפירוש 'בלי ספק'.

גם אם אתה נוטה לשיטה אחרת, הנושא במחלוקת, ויש צד לסבור שההשערה אינה ידיעה. אם יש צד לסבור ככה, מאיפה המחשבה לחלוק על רוב מניין ובניין של חכמי ישראל.

יש שיטה אחת ודאית, כדי להמציא שיטה חדשה צריך הוכחות.

לדברי רבינו אברהם בן הרמב"ם אסור מדרך השכל ומדרך התורה לקבל פסק/שיטה/דעה ללא עיון(במיוחד, כמו שהבאתי לעייל מהרב נבנצאל, שרוב האוסרים לא למדו את הסוגיא לעומק).

איפה הנימוקים והסברות ללכת נגד פסק מפורש של הרדב"ז ונגד מסורת חזקה על שיטה זו? בגלל דקדוק לא ברור וקשה בדברי הכפתור ופרח? זה נקרא שיטה?

כמו שכתבתי, באותה מידה תאסור ללכת בכל ירושלים בגלל חששו של השואל באיגרת השל"ה...

כל המתירים להיכנס להר זה רק לשיטה אחת של אמה... לשיטה אחרת זה בכלל לא מסתדר.

אבל עזוב את זה, תראה מה אתה מגדיר- מה שנראה לך שאתה מבין זה שיטה מבוססת, ואם יש ראשונים אחרים, שעל פיהם יוצא שאולי לא הבנת נכון גם את השיטה שכתבת אז אין להם טעם וחזרנו לדברי ר' אברהם.

מה שאתה עושה זה שאתה משתמש בדברי ר' אברהם להצדיק פסיקה של דעת מיעוט כנגד רוב מניין ובניין של חכמי ישראל.

אני רק שואל - מאיפה הביטחון הכ"כ גדול לפסוק לדעת יחיד? ועוד בכרת?

שערי תשובה, כף החיים(סופר), הרב פיינשטיין, הרח"ד הלוי, הרב יעקב רוזנטל, הרב שלוש, הרב גורן, הרב שאר ישוב, הרב רענן(השניים האחרונים כותבים כי הרצי"ה והראי"ה לא אסרו הלכתית) ועוד ועוד.

אפילו האוסרים סומכים על הרדב"ז כדי להתיר להתקרב עד לכותל(כמו הגר"ע יוסף והרב עמאר)

ב. רוב האוסרים לא למדו את הסוגיא לעומק.

ג. לא ידוע לי על אוסר אחד שמתייחס לעומק הטענות במשא ומתן של הלכה. וכבר הבאתי את רבינו אברהם בן הרמב"ם שכותב שזה איסור תורה לקבל דעה כזאת רק בגלל שהם הרבה או גדולים יותר.

ד. חבר שלי(מתנגד לעליה להר הבית ולכן הוא נאמן עלי בסיפור הזה) שאל את הגרז"ן אם אדם שלמד את הסוגיא יכול לסמוך על שיטות המתירים כנגד דעת גדולי הדור והגרז"ן ענה לו שכן(אני לא אומר שהגרז"ן מתיר עליה, שמועה שהכחיש כמה פעמים אף שגם בזה יש ויכוח, אלא רק שאמר שמבחינה הלכתית ניתן לסמוך על המתירים). כמו שבית שמאי עשו כדבריהם, ובמקומו של ר' יוסי הגלילי אכלו בשר וחלב, כך כאן אע"פ שאוסר סובר שניתן לסמוך על דעת החולקים. שלא כמו בבית מדרשות אחרים שמוחקים את מי שחולק עליהם.

ה. לגבי מה שכתבת שזה רק כלפי מידת אמה אחת, אין זה נכון. אך זה דיון אחר וכמו שכתבת נעזוב את זה...

ו. לגבי מה שכתבת "תראה מה אתה מגדיר- מה שנראה לך שאתה מבין זה שיטה מבוססת, ואם יש ראשונים אחרים, שעל פיהם יוצא שאולי לא הבנת נכון גם את השיטה שכתבת אז אין להם טעם וחזרנו לדברי ר' אברהם" במחילה, זה דמגוגיה זולה.

אם מצאנו רק שיטה אחת מפורשת, כדי לחדש שיטה אחרת צריך הוכחות. כיון שאין הוכחות אז לא ממציאים שיטה חדשה. זה כלל בסיסי בלימוד עיון, לא סתם ממציאים מחלוקות.

ז. מה שכתבת "מה שאתה עושה זה שאתה משתמש בדברי ר' אברהם להצדיק פסיקה של דעת מיעוט כנגד רוב מניין ובניין של חכמי ישראל" זה גם דמגוגיה. אם כך הם כללי הפסיקה, אז כך פוסקים. לשיטת חלק מהראשונים משתמשים בטענה של 'נימוקו עימו' לפסוק יחיד כנגד רוב בניין ומניין של חכמי ישראל(עיין רא"ש ב"ב פ"א, נ').

דרך אגב רבינו אברהם מביא שם בהמשך פסיקה של רבי, שפסק כמו חכמי אומות העולם כנגד רוב בניין ומניין של חכמי ישראל.

ח. פסיקה של רבים ויחיד שייכת רק כאשר המחלוקת היא פנים אל פנים ע"י משא ומתן של הלכה. כאן זה לא קורה.

א. אני לא מצוי בכל הדברים, אבל ברור שעל כל אחד שאתה סובר שמתיר יש רבים מאוד שאוסרים. רק אזכיר כמה מן השמות שהעלית - הרב רוזנטל - הרב עמאר כל הזמן מסביר שוב ושוב שלא התיר לעלות. הרב שלוש- האם מדובר על הרב שלוש שליט"א שעולה?ולגבי הרצי"ה תמוהים הדברים ועד היום איני מבינם, כי יש קונצנזוס ברור, ודברים כתובים, שהרצי"ה והר זצ"ל אסרו הלכתית.

ב. אקסיומה שקרית. מנין לך?

ג. אמת שרק בתקופה האחרונה התעוררו לענות במאמרים מנומקים, כי רק לאחרונה אנשים העלו על דעתם שזה מותר. וב"ה לאט לאט נאספות יותר תשובות הלכתיות מנומקות בעניין. הזכרנו כבר את הרב יוסף, הרב עדס, הרב בקשי דורון והרב סילבצקי.

ד. יש דברים ברורים של הגרז"ן בעניין. לכן השמועה הזו מוזה בעיני. האם החבר ששאל אמר לרב שיפרסם כך את הדברים?

ה. טווווב.

ו. חידוש השיטה הוא המצאת מסורת מימים ימימה שיודעים איפה היה ההר. מי שעולה הוא המחדש.

ז. אני עומד מאחורי הדברים. כי אחד שקורא את הדברים של ר' אברהם בלי שיהיה לו יר"ש (ח"ו לא מדבר עליך. אני מדבר על רוח כזאת שיש היום לצערנו בציבור) יגיע מכאן למסקנה כי הכזית מח שלו היא היא  הובעת היחידה בהלכה, ואין סמכות ואין רבנים ואין מרא דאתרא. ע"כ זהירות מופלגת צריכים אנו כשפוסקים כנגד כולם. צניעות, ענווה, יר"ש. 

ח. טענה זו אני אטען ביתר שאת עליך. אם הצדדים לא נפגשו, מניין לך שהצד שלך צודק? אולי אם היו מדברים בהלכה עם הרב אלישיב הייתה מתבררת להם טעותם? אולי גם הדברים של ר' אברהם היו שייכים רק אם כל המתירים היו יושבים בחיל ורעדה אצל הרב אויערבאך ושותים בצמא את דבריהם?

שבת שלום!

הנימוק: רמזים שלא מקובלים עליו;

כתבת "ראש ישיבת עטרת כהנים", אך "משום מה", לא כתבת "רב העיר העתיקה"

ו-"ראש ישיבת נתיבות ישראל" או "ראש מוסדות אורות התורה" וד"ל.

ב. כתבתי כך לא בגלל שדעותיו אינן תואמות לשלי, אלא בגלל פסק של הרב ליאור(על כך שהתיר איסורי כרת ודאיים, לא רק ספק, כנגד גדולי הדור).

ולכן לא יענה לך.

גם כלפי רבני ה"ה @נשמה כללית ואני לא כתבנו מה שכתבנו בגלל שדעותיהם אינן תואמות לשלנו, אלא בגלל פסק של ר' אברום והרב אליהו. זה לא הפריע לו.

אחרי שחזרתי מנופש קצר, ואחרי שראיתי את ההשמצות של אריאל שנעלב עד עמקי נשמתו, הריני להודיע שלא סיימתי את הדיון, אלא לא הייתי זמין יומיים. קורה. אני קצת עייף, ייקח זמן עד שאענה. לילה טוב.

לא ראיתי.

מי שהשתולל כאן כמו אנלוידע מה כשאמרו דברים שלא נעימים לאוזניו, הוא אחד מארבעת הבאים:

אני, אריאל, אתה, אוא"ר.

רמז למתחילים: זה לא היה אני או אריאל או אוא"ר.

מי שמחרים כאן זה לא אני ולא @נשמה כללית...

אבל מעניין לראות איפה ואיפה בין מי שמתייחס שלא כראוי לרבני ה"ה,

למי שמתייחס אליהם גרוע הרבה יותר או שמתייחס באותו אופן לר"י עטרת כהנים.

א. לא על כל טענה חייבים לענות מיד, יש דברים שצריך לברר קודם. - הר הבית

לגבי הרב אויערבך, משמע שאסר, אלא שלא מכח גזירה חדשה, אלא מצד שזה שזה פשוט - ובכן - אסור.הרב דודקביץ' עצמו מעיד שלא שאל אותו האם מותר לעלות.

אם תביא ציטוט נוכל בעז"ה להסתכל בו.

יש לאסור מצד שזה אסור ויש לאסור מצד חששות אחרים(כגון שיעלו שלא בטהרה וכו'), אנו דנים כאן כרגע בעניין ידיעת מקום המקדש. כדי שיהיה מסודר 'טענה טענה'.

הרב דודי מספר כי הרב אוירבעך ידע שאם יגיד לו שלא יעלה, הרב דודי היה מבטל את העליה. בכל זאת הרב אוירבעך לא מנע ממנו ואדרבה הציע לו הצעות יעול. מכאן יש להסיק או שהרב אוירבעך לא כ"כ התנגד או שסבר שמותר לסמוך על המתירים או שהורה בציבור שלא לעלות מחשש שלא יעלו בטהרה אך אנשים שהגיעו לשאול אותו בפרטיות וידע כי הם שומרים על כל הכללים ולכן התיר להם.

אם תרצה להמשיך לטענה הבאה של חשש שמא אחרים נכשלים או טענה אחרת, אתה מוזמן. אבל ביקשת שיהיה מסודר ואני מסכים איתך שכך צריך להיות...

א. שוב, הרב עמאר אומר מפורשות שאלו עיוותים משמו. מוזמן לשלוח לו שאלה נוספת. כוונתי בדעת יחיד היא שכיום בין ההפוסקים בדור האחרון, כולל אלו שנפטרו לאחרונה, רוב רוב גדולי הדור התנגדו. אני מדבר על גדולי הדור. לגבי עדותם של הרב רענן הי"ד והרב שאר ישוב זצ"ל - הרב שאר ישוב זה דווקא מאוד מסתדר עם מה שכתבתי מקודם שדעת הרצי"ה היא שזו סמכותה ההלכתית של הרה"ר, אבל מניין הרב הסיק שדעת הרצי"ה להתיר? הרי הדברים כתובים ומפורשים בדברי הרצי"ה, וכן מודה לזה הרב ליאור ורוב ככל תלמידי הרצי"ה.

ב. מודה ועוזב ירוחם. לגבי התשובות שניתנו, אם כולם כותבים ככה, יכול להיות שפספסת משהו. ייתכן שיש מקום של יר"ש בסיסית וענווה כלפי גדולי הדור. תמיד בשו"תים, בתשובות מהפכניות, גדולים  ועצומים תולים את תשובתם בהסכמת גדולים אחרים. בכלל, כל הנקודה הזאת שאתה מציג נראית לי מסוכנת נורא. כל אחד יעשה כך מה שבראש שלו, כי "השכל מחייב זאת", ו"לא הביאו לי סברה מספקת למה זה לא נכון". בנוסף, ספק אסור כרת זה בדיוק הסברה שהבאתי וזה סברה מצוינת. יש כמה שיטות לגבי המיקום, ואין לנו ודאות. לכן זה ספק כרת, ובספק כרת כידוע מחמירים. וכאן אנחנו מגיעים לתשובה השלישית, שיטענו העולים " נכון שזה ספק כרת אבל יש מצווה לעלות, ולכן הכרענו כדעה אחת" לכן, זה שכיום אין מצווה לעלות זה סברה מאוד מאוד שייכת לעניין. כל המצווה היום היא להביא למצב שנגיע לבניין ביהמ"ק, והרבנים האוסרים סוברים שלהביא לבניין ביהמ"ק יש דרכים אחרות, טובות בהרבה. זה גם נוגע לדין מורא מקדש, שלשיטת האוסרים, אם אתה עולה ללא מצווה זו פגיעה במורא. לגבי החשש מלהחטיא אחרים, החשש ברור ומוצדק, עיין ערך כל תנועות העלייה להר שמעלות כמעט ללא חשבון. לדוגמא דובר ידוע של התנועות שעולה לרחבה העליונה, בניגוד לכל רב שקיים על פני הגלובוס, ומעלה נשים אף רווקות. כנראה הוא מתיר כי אף רב לא שכנע אותו שהוא טועה.

ג. אולי כי הסוגיה מוכרעת בשלב יותר בסיסי ממה שאתה חושב.

ד. לא מסכים. קודם כל כי במפורש הוא דיבר על נושא הר הבית ששם אומרים דברים שקריים בשמו, וגם מפני שבדברים שהבאת, על חלקם יש לחלוק, ועל חלקם יש לענות ש"פוק חזי מאי עמא דבר" תרתי משמע - קודם כל, ראה איך עמ"י הולך אחרי רוב, וכן ה"פוק חזי" מראה שמסתכלים מה עמ"י אומר בסוגיות. ועמ"י לא עולה להר הבית.

ה. המציאות היום היא שלא עולים. מאות שנים. מה לעשות.

ז. עיין ערך הדברים בסוף סעיף ב כאן שזה הגלגול המתקדם של הסברה שלך. בעצם, בעומק העניין, אין הבדל.

ח. לא נכון, אלא כל עוד לא נפגשו, יש לנו זקני ומאורי הדור, ונלך לאורם. גם אם לא נבין כל דבר וכל נימוק. ענווה.

לגבי הסיום, האם המסקנא היא שאין להם מה לענות? ייתכן שהסיבות שונות. אולי הגיעו למסקנא כי מה שיאמרו ממילא לא ישכנע אותו, אז ריחמו על הזמן שלו ושלהם.

אגב, חשבתי קצת על מה שהבאת שלא פסקו כר' מאיר, ונראה לי שזה ראיה לדעתי, שהולכים אחרי רוב גדולי הדור, ולא אחרי זקן יחיד, גדול ככל שיהיה.

סליחה על העיכוב בתשובות, יש לי עוד דברים לעשות 

ישנם כמה סברות לאסור: מצד 'ספק כרת', חשש שמא יכנסו למקומות אסורים, חשש שמא יעלו שלא בטהרה וכו'.

אנו דנים כאן מצד 'ספק כרת' שלא ידוע מקום המקדש, מצד חששות האחרים, אין זה הופך את הדבר לאסור אלא גורם להנהגה שלא לעלות. הדיון שלנו, כרגע, אינו על התנגדות לעליה מצד הנהגה אלא מצד עצם הדבר. ובעז"ה נדון על שאר הסברות.

עכשיו נחזור לענייננו.

א. לגבי הרב עמאר, ציטוט מעולם קטן: "נכון גם שעלו בעבר אל הר הבית, אבל הייתה להם מסורת. גם הרב שלי, הרב יעקב ניסן רוזנטל עליו השלום, עלה להר הבית לפני קום המדינה. כשהוצאתי את הפסק שאסור להיכנס, אמרתי לו – אתם הלכתם עם גדולי הדור ההוא שהייתה להם מסורת, והיום לא יודעים איפה מותר. אם נתיר, רובא דעלמא ייכנסו בכל מקרה. הרב רוזנטל הסכים אתי. אנשים באים אחר כך ומספרים לי שהרב רוזנטל עלה להר הבית. זה נכון, אבל הם לא יודעים את ההמשך" הרי כשאנשים סיפרו שהוא עלה להר הבית, ודאי שהתכוונו שעלה להר עצמו ולא רק לשער המוגרבים...

ואם אפשר להוסיף כי כתבת בהמשך "המציאות היא שלא עולים מאות שנים", אז הרב עמאר עצמו חולק עליך בעינן זה(נביא עוד דוגמאות בהמשך). עוד כתבת לעייל "חידוש השיטה הוא המצאת מסורת מימים ימימה שיודעים איפה היה ההר" מתברר שגם בזה הרב עמאר חלק וסבר שלפחות עד קום המדינה הייתה מסורת.

לגבי מה שכתבת "כוונתי בדעת יחיד היא שכיום בין ההפוסקים בדור האחרון, כולל אלו שנפטרו לאחרונה", זה קצת מצחיק להחשיב את אלו שנפטרו אבל רק עד לפני 10 שנים ולא יותר כדי להחשיב את הרב ליאור כדעת יחיד. בנוסף לזה שכבר כתבתי שאין זה משנה יחיד ורבים כאן.

לגבי דעת הרצי"ה כתבת "לגבי עדותם של הרב רענן הי"ד והרב שאר ישוב זצ"ל - הרב שאר ישוב זה דווקא מאוד מסתדר עם מה שכתבתי מקודם שדעת הרצי"ה היא שזו סמכותה ההלכתית של הרה"ר, אבל מניין הרב הסיק שדעת הרצי"ה להתיר?" אחרי שהתעלמת ממה שכתב הרב רענן והרב שילת, שאלת מנין לי שהתיר?

בנוסף שכמו שכתבתי לעייל הדיון כאן הוא מצד 'אי ידיעת מקום המקדש' שאז ניתן לקרוא לעליה להר הבית 'איסור'. והרי עכשיו יש הוכחות כי הרבה מן האוסרים מתנגדים מצד טעמים אחרים ולא מצד 'ספק כרת'(לטעמים אלו בעז"ה נדון בהמשך).

ב. אם זה הייתי אני מול כל גדולי הדור, ודאי שהיית צודק. אך מכיון שזה לא אני אלא הרב ליאור, הרב פיינשטיין, הרח"ד הלוי, הרב רבינוביץ', כף החיים ועוד רשימה ארוכה של רבנים, מדובר על היסמכות על המתירים ולא פסיקה חדשה מול כל גדולי הדור.

'ספק איסור כרת', כמו שכתבתי לעייל, זו סברא מצויינת ומעולה. אך זה רק כשיש הסברים למה זה ספק איסור כרת. כמו שכתבתי לעייל, תאסור כניסה לכל ירושלים כי יש סברא מעולה של 'ספק איסור כרת' שהיו שרצו לאסור כך כבר בדורו של השל"ה. אלא מה? אין שום נימוק וסברא לומר 'ספק איסור כרת' בירושלים ולפיכך לא אומרים סברא מעולה זו... כך גם כאן, כדי לומר סברא זו, צריך לחקור את שורשי הדברים ולבדוק אם היא באמת שייכת.

לגבי התשובה השלישית שהבאת, לא טענתי אותה...

לגבי איסור רווקות לעלות, הרב ישראל אריאל מתיר. ושוב, אין זה הדיון שלנו כרגע וביקשת שיהיה מסודר. וכן לגבי שאר הטעמים לאסור עליה, בהמשך נדון בזה אחרי שנסגור את הפינה של 'אי ידיעת מקום המקדש'. ויש לי עוד מה להאריך במה שכתבת(על עניין הכשלת אחרים) כאן אך בהמשך...

ג. אין זה שייך, כיון שבין אם תפסוק כהראב"ד ובין אם תפסוק כהרמב"ם עדיין מותר. ולכן הדיון אם הלכה כהרמב"ם או כהראב"ד אינו שייך לעליה היום. אא"כ תרצה להתיר להיכנס לעזרה, אבל אין זה מה שעושים היום.

וכן כך לגבי רוב הדיונים שדנו בהם, בין אם תפסוק כך ובין אם תפסוק אחרת בדיונים הנ"ל, עדיין הסיבות של המתירים שייכים ואינם נפקעים.

יש דיון שכן שייך והוא לגבי 'זבים', אך מכך שכמעט אף אחד לא טוען אותו משמע שפוסקים שאין חשש היום(וכך פסק הרב ישראל פישר והרב אוירבעך ועוד רבים).

ד. אתה לא חייב להאמין לי(אבל תבין אותי למה אני כן נוהג כך), ושוב אני אחזור שהסיפור אינו משנה מאומה כיון שיש מקורות רבים לכך שניתן לחלוק ולפסוק להיתר.

לגבי 'פוק חזי', רובו של עמ"י לצערי אינו דתי ולפיכך הנושא אינו מעניין אותו. עוד יש להוסיף כי האיסור לעלות התחיל מהשלטון הטורקי ולכן לא שייך לומר 'פוק חזי'. אדרבה 'פוק חזי' שרבים מעמ"י נהגו היתר בדבר. ועוד שלאחר מלחמת ששת הימים אלפים מעמ"י עלו להר ולכן פירסמה הרבנות הראשית את הכרוז דאז. כמו"כ הרב גורן אירגן אז תפילה של עשרות אלפים בהר הבית(אם זכור לי נכון, הממשלה עצרה אותו בסוף).

ה. קצת היסטוריה(נתחיל מחורבן הבית): 1. הגמרא במכות(כ"ד) מספרת: "כבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך... שוב פעם אחת היו עולין לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית..."

2. כמו"כ כתוב בבראשית רבה(ס"ד, י') כי בימי רבי יהושע בן חנניה נעשה נסיון לבנות את ביהמ"ק.

3. מסופר בירושלמי (פסחים ז', י"ב): "רבי יוחנן בר מדייא בשם רבי פנחס מן מה דאנן חמיי רבנן שלחין סנדליהון תחת האגוף של הר הבית הדא אמר שלא קידשו תחת האגוף של הר הבית." כלומר היו חולצים נעליהם לפני העליה להר הבית ומניחים בכניסה. כמו"כ מסופר בתנא דבי אליהו(כ"ח) "פעם אחת נכנס רבי צדוק לבית המקדש..."

הוא מה שנאמר בשיר השירים רבה(ד', ב'): "מה יונה זו אף על פי שאת נוטל גוזליה מתחתיה אין מנחת שובכה לעולם, כך ישראל אף על פי שחרב בית המקדש לא בטלו שלש רגלים בשנה"

4. בערך באותה המאה היה נסיון נוסף להקמת המקדש בית המקדש של יוליאנוס – ויקיפדיה

5. בתקופת הגאונים נשלחה איגרת מראשי העדה בירושלים(מובאת ב'אגרות ארץ ישראל, א. יערי) וז"ל: "מאת אלהינו היתה זאת, כי הטה עלינו חסד לפני מלכות ישמעאל, בעת אשר פשטו ידם ולכדו את ארץ הצבי מיד אדום ובאו ירושלים. היו עמהם אנשים מבני ישראל, והם הראו להם מקום המקדש וישבו עמהם מאז ועד היום". עדות דומה לכך יש גם בדברי רבי פתחיה מרגנשבורג, תלמידו של ר"ת: "והיכל נאה שם שבנה מלך ישמעאלים, בימי קדם כשהיתה ירושלים ביד הישמעאלים. ובאו פריצים והלשינו למלך הישמעאלים, ואמרו: זקן אחד יש בינינו שיודע מקום היכל והעזרה. ודחק אותו המלך עד שהראה לו [את המקום]. והמלך היה אוהב יהודים, ואמר: אני רוצה לבנות היכל שם, ולא יתפללו בו כי אם יהודים ובנה היכל." ישנם עדויות כי לאחר זמן סילקו את היהודים משם וכך כותב רבי אברהם בר חייא(לפני כ950 שנה): "ובתחילה כשהחריבוהו הרומיים לא היו מונעים את ישראל מלבוא אליו ולהתפלל בתוכו, וכמו כן היו מלכי ישמעאל נוהגים עמם מנהג טוב והרשו אל ישראל לבוא אל הבית ולבנות בו בית תפילה ומדרש, והיו כל גלויות ישראל הקרובים אל הבית עולים אליו בחגים ובמועדים ומתפללים בתוכו ומעמידים תפילתם כנגד תמידין ומוספין, ועל המנהג הזה נהגו כל ימי מלכות ישמעאל, עד שפשטה על הבית בעת הזאת מלכות אדום הרשעה והסירה את מלכות ישמעאל מעליו. ומן העת ההיא חיללו המקדש המעוז, שעשו אותו בית תפילה להם והעמידו פסלי טעותם בתוכו, והסירו התמיד, שמנעו את ישראל מלהתפלל בבית ולקיים בו מצות תפילה אשר היא כנגד התמידים, כי מיום שגברו אלו הרשעים לא הניחו ישראל לבוא בתוכו..."

6. מאז התחיל איסור על יהודים לעלות להר הבית, וכמו שכותבים רבים מהראשונים שאין הישמעלים מניחים אף אחד להתקרב להר הבית(אם לא שכפוהו להיכנס אל הכיפה כדי לשפץ ולתקן כמו שמצינו בשו"ת הרדב"ז (ב', תרמ"ח): "שאלת ממני אודיעך דעתי במי שאנסוהו ליכנס לב"ה לעשות איזו מלאכה והגיע זמן תפלה ונמצא עומד בין כותל מערבי ובית קדש הקדשים..."). ישנם עדויות(פסקי דין ערביים שנמצאו בבי"ד שלהם בהר הבית) על ענישת יהודים שעלו על גגות כדי להסתכל על מקום המקדש(אמנם יחס זה היה לו עליות ומורדות) אך עדיין נעשו נסיונות רבים להמשיך ולעלות.

7. כן מצינו באיגרת הרמב"ם: "ביום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מרחשון שנת ששה ועשרים ליצירה, יצאנו מעכו לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי ל'בית הגדול והקדוש' והתפללתי בו.." אמנם יש שרוצים לומר כי התפלל בבית כנסת על יד הר הבית. ‏אך כבר מצאנו באגרת של בנו שכתב אל רבי יפת הדיין: " "שאני והוא ואבא מרי זצ"ל ואתה – ארבעתנו הלכנו בבית ה' ברגש"

8. וכן כתב ר' ישראל מפירושא(לפני 500 שנה): "ובכותל המזרח יש שער אחר שקוראין שער הרחמים... והוא סגור בשער של ברזל... ואין הישמעלים מניחין להתקרב..."

9. עוד כתב זכריה יחיא אלצא'הארי(למד אצל מהר"י קארו): "...משם עליתי אל הר ציון/מקום ההיכל והאפריון/ואלך בחוצות העיר/וליבי בקירבי הבעיר/על עיר אבותי וחורבותיה/ותוקף שוממתיה/והייתי מתהלך בהר הבית...(אגרות ארץ ישראל).

10. אמנם רוב הזמן לא ניתן ליהודים להיכנס אל ההר כמו שכתב הרמב"ם על 'סכנה' וכן ר' ישראל מפירושא' וכן כתב רבי גדליה מסימיאטיץ(לפני כ300 שנה): "אינם נכנסים למקום המקדש רק ישמעאלים, אבל לא יהודים ולא משאר האומות, אם לא ח"ו שישתמד לאמונה שלהם, כי אומרים שאין שום אמונה ראויה ליכנוס במקום קודש זה..."

11. הכפתור ופרח כותב על ר"י מפאריש כי רצה להקריב קורבנות.

12. המהרי"ט כותב בספרו(דרך הקודש, ו', א'): "צריך להודיע בזמן הזה בעוונותינו... אם מותרים אנו ליכנס שם... ואם כן תורה יוצא לזמננו זה: מותר ליכנס שם כשיטבול... לפנים בהר הבית, וכאשר זיכני ה' לעלות וליראות שם את פני ה'"

13. לשון השל"ה באיגרת: "דע! כי מעולם לא היה ספק במקום בית המקדש, כמו שאין ספק שהיה בית המקדש ושיהיה בית המקדש - כך אין ספק במקום בית המקדש - כי הוא זה! ולא היה נתעלם מן העין אפילו רגע אחד. אע"פ שהיתה ירושלים הולכת מממלכה לממלכה מכל מקום לא נפסקה הקבלה והידיעה"

14. סיפר רבי יהושע מבעלז(מובא בספר אוהל יהושע): "כאשר הייתי עם אבי ז"ל (הוא הרה"ק רבי שלום, השר שלום זי"ע מבעלזא) בכתל המערבי, עליתי איתו למקום המקדש..."

15. עוד מצאנו בספר 'ימי שמואל' לרבי שמואל הורוביץ שבשנת תרפ"ה הוא עלה עם קבוצה להר הבית עד שהערבים זרקו אותם החוצה.

16. כתב האדמו"ר מקלויזנבורג(גליון א'תקצ"ו): "הנה ידוע שבכל הדורות היה שריד בית מקדשנו הכותל המערבי פתוח לרווחה לכל איש מזרע ישראל באין שום מעכב ומונע... כן גם בנוגע להר הבית והמקומות הקדושים סביב, שבדורות הראשונים לא היה מי שיעכב בעד בני ישראל את הכניסה אליו, והיו מי שעלו להתפלל בהר הבית עד הגבול שהיה ידוע להם בבירור ששם מותר לטמאי מתים לגשת ולהתקרב, וכפי שמעיד הרמב"ם באיגרתו. אולם ככל שנקפו השנים, באו אומות העולם ושלטו בזרוע על כל מקום המקדש וסביבותיה ועל הכותל המערבי... ושוב לא נתנו לבני ישראל עוד מדרך כף רגל בכל הר הבית ומנעו בעדם עלות בהר ונגוע בקצהו..."

17. וכן לעייל כבר הובא מהרב עמאר כי לפני קום המדינה הרב יעקב רוזנטל עם גדולי הדור עלו להר.

לא הבאתי את כל העדויות, כי זה פשוט ארוך מדי. וכבר עכשיו יצא לי ארוך מאוד.

ו. כתבת כי המסורת זה חידוש. אז הבאתי קצת מקורות באות ה'.

ז. אתה משום מה כתבת כי זה אני נגד גדולי הדור, ח"ו, כמובן שזה לא נכון וכבר הערתי מספק פעמים כי מדובר על פסיקה כשיטת המתירים כנגד האוסרים ולא פסיקה מחודשת שלי, ח"ו.

ח. זה חוזר שוב לסעיף ז' שמשום מה אתה מתייחס לזה כפסיקה עצמית נגד גדולי הדור ולא כמחלוקת בין גדולים(שרבים סוברים כך ורבים אחרת), שאז כמו שהבאתי מרבינו אברהם לפסוק בלי נימוק ע"פ גודל זה איסור דאו'.

ואתה מתעלם ממה שהבאתי כי הרב ישראל אריאל שלח מכתבים מספר פעמים לכולם וקיבל התעלמות מרובם המוחלט וכן שהרב דודקביץ' נפגש עם רבים. כדאי לך לשמוע סיפורים ממנו(כיון שאותי אתה חושד בשקר, ואני מקוה שאותו לא).

ט. לגבי מחשבותיך, חבל שהגמרא לא אמרה שאין הלכה כר"מ בגלל שהוא יחיד אחרת אולי היית צודק במקרה הזה. חבל שהיא אמרה שזה מפני דלא עמדו על דעתו(אולי תוסיף הגהה להגהות וציונים).

אני חיכיתי בסבלנות, אפילו כתבתי את זה למעלה...

א. לגבי הרב עמאר, עדיין חוזרים לנקודה שהיום לא יודעים וכן הרב רוזנטל בעצמו אמר שזה איסור גמור, אלא שפעם היו יודעים. הרב שלמה עמאר: "מפיצים בשמי שקרים" - סרוגים

אני כותב את זה פפה אבל זה רלוונטי בהמשך, נכון שדיברנו על איסור העלייה מצד הספק, אבל הגענו לזה מכיוון שטענת שאין סברה לאסור עלייה ולכן לא הולכים אחרי רוב הפוסקים בעניין. כראיה הבאת לי את הדברים מהרב דודי, ולכן הצדקתי את התשובות הנ"ל. נכון שאנחנו רוצים להתמקד בנושא אחד, אבל הנושא שדנו בו הוא הציות לרוב גדולי הדור, ולכן הגענו למקום של דיון האם יש להם סברה (אוי לאוזנייים ששומעות זאת).

ב. לגבי הרב פיינשטיין, הרב נבנצל ענה שהוא ענה כנראה מצד העיון, אבל הרבנים בא"י בתשכ"ז, (שכנראה הוא מציין את זה כי הם הורו למעשה) הורו לאסור. הרח"ד הלוי אסר עלייה, והוא חתום על הכרוז. בפורום הזה כבר הקשו עלי ממקור אחר, וזכור לי שהפרכתי אותו. אפשר להביא אותו שוב וניזכר.

ג. אבל בוא נהיה דוגרי. הכתפיים שכולם מסתמכים עליהם זה הרב ליאור. או שאתה סובר שגם הרב אריאל לבדו יכול לעמוד מול כל גדולי הדור. זה לא הייתה סטייה מהנושא, כי הנושא שלנו הוא הציות לגדולי הדור, וקישרתי את זה לזלזול הכללי ברבנים שמנשבת מתנועות הר הבית.

ד. עדיין, המספרים שאתה מציין הם מיעוט שבמיעוט מרוב עמ"י הבריא וירא השמיים. ק"ו בגדולי הדור.

ה. זה ללא משנה במאומה את העובדה שאין היום מי שיודע היכן היה הבית ולכן עמ"י לא עולה להר. אתם המשנים. אם זה היה כ"כ פשוט לא הייתם צריכים לעשות קמפיינים בלתי פוסקים והסתה שאינה נגמרת להיכנס להר הבית.

ו. זה חידוש שנכנסים לשם. יכול להיות שתראה כאילו זה לא היה חידוש פעם אבל זה לא משנה את העובדה שזה חידוש כנגד הדעה הרווחת בעמ"י ואצל גדולי הדור.

ז. זה לא 50-50. יש רובא דגדולי הדור.

ח. כנ"ל. לגבי עדויות - יש עדויות רבות לצד ההפוך, ולכן אין לנו להסתמך אלא על דברים שבכתב.

ט. כנראה לא הסברתי טוב. חלקו עליו כי לא עמדו על דעתו, והלכה כחולקים עליו. כי יש כללי פסיקה - יחיד ורבים הלכה כ...

ראיתי שחיכית בסבלנות, יישר כח. כתבתי בגלל מישהו שנעלב אז האסטרטגיה שלו זה להציג אותי כפחדן, שקרן, ו"עושה איפה ואיפה".

בהמשך ההתכתבות לצערי תהיה עוד יותר איטית עקב הגעתו של זמן אלול המבורך.

א. יש תשובה של הרב עמאר בעיטורי כהנים(לצערי לא זוכר מספר גליון) לגבי שיפוץ אבני הכותל. בתשובה זו הרב עמאר מביא להלכה את תשובת הרדב"ז כי אבן השתיה היא בכיפת הזהב. עוד יש להקשות על הרב עמאר, כיצד רבו ידע והוא לא? וכי הוא עצמו לא רצה לדעת את מקום המקדש? לכן לדעתי הרב עמאר סובר כי ידוע מקום המקדש אלא שהוא חושש כי אם נתיר את העליה, יעלו רבים שלא יקפידו על הגבולות ולפיכך הוא אוסר. עיקר טעמו הוא מה שכתב "רובא דעלמא ייכנסו בכל מקרה" והם לא יודעים איפה מותר. אך אינני הדובר שלו.

בכל מקרה כיצד ניתן לומר כי היום אנחנו לא יודעים את הגבולות אם יש ראשונים שכתבו במפורש היכן הם(רבינו יונה הזקן, תלמיד הרמב"ן, וכן הרדב"ז, החת"ם סופר ועוד עשרות מקורות שחלקם הבאתי לעייל)?

ב. לגבי הרב פיינשטיין, חתנו הרב טנדלר מעיד כי הוא התיר ועל פיו הרב טנדלר עד היום עולה להר. לגבי הרב חיים דוד הלוי, הוא כותב בשו"ת "עשה לך רב" (ח"א סימן טו): "לענ"ד אין כדאי בחששות אלה לאסור על עצמנו הכניסה להר הבית, כי אלה שאינם חוששים לקדושת המקום הלא גם עתה נכנסים הם לפני לפנים, ומי הוא המפסיד מגזרה זאת? רק יראי השם שליבם יוצא לעמוד במקום הקרוב ככל האפשר לאותה נקודת אור מופלאה שבה נגלתה בעבר שכינת ה' באור בהיר, ושרויה גם בהווה, אם כי בהסתר פנים. וחזקה על אילו הרוצים לשפוך שיחם ושיגם לפני בוראם במקום קדוש זה, שיזהרו לבל יכשלו באיסור כל שהוא. זאת ועוד, ידוע הוא שאין אנו רשאים לגזור גזירות מדעתנו לאסור את המותר"."

ג. לא הבנתי, אני כתבתי כי הספרים והנימוקים שכתבו הרבנים לאסור עליה. אינם שייכים לדיון האמיתי. כיון שהם דנו אם יש קדושה בהר וכו' והמתירים דנים על הצד שיש קדושה לאן מותר להיכנס.

ד. כמו שכתבתי כבר, כאן אין שייך מיעוט ורוב, לפחות כבר הסכמת איתי שהרב ליאור לא נקרא דעת יחיד אלא דעת מיעוט.

בנוסף אתה מחשיב אותם דעת מיעוט כיון שאתה סופר רק את מי שחי ב50 שנה האחרונות. כנראה מי שחי לפני כן לא מספיק גדול דור בשבילך.

ה. אז קצת מקורות: 1. רבי בנימין מטודלה(לפני 860 שנה) כתב: "...והוא היה מקום המקדש ובנה עליו עומר בן אל כטאב כיפה גדולה ויפה עד מאוד..."

2. כתב רבי פתחיה מרגנשבורג תלמידו של ר"ת(לפני 850 שנה): "ובנה היכל מאבן שיש, בניין נאה... ובאו גויים ושמו בו צלמים והיו נופלים וקבעו הצלם בעובי הכותל, אבל בבית קודש הקודשים לא היה יכול לעמוד..."

3. תלמיד הרמב"ן(לפני 720 שנה): "על אבן השתיה בנו מלכי ישמעאל בנין מפואר מאוד, עשו אותו בית תפילה. ובנו למעלה מן הבניין כפה נאה מאוד. והבנין על בית קודשי הקודשים ועל ההיכל."

4. רבי משולם מוולטרה(לפני 540 שנה): "...ולצד מערב(-של הר הבית) תוך הרצפה יש מקום גבוה כמו שלוש אצבעות, ואומרים כי הוא אבן השתייה. ולשם כיפה גדולה ומוזהבת בתכלית היופי... ואומרים כי הוא בית קודשי הקודשים בלי ספק. ודעו רבותי כי זה כמה שאין ספק בו..."

5. רבי עובדיה ברטנורא(לפני 530 שנה): "גם חקרתי על אבן השתיה ששם היה הארון מונח, ורבים אומרים כי היא תחת כיפה אחת יפה גבוה אשר בנו הישמעאלים במקדש וסגורה בתוך הכיפה ההיא."

6. רבי משה באסולה(לפני 500 שנה): "בבית המקדש יש לישמעלים קובה עגולה"

7. הרדב"ז(לפני 480 שנה): "אין ספק כי האבן הזאת אשר תחת הכיפה היא אבן השתיה אשר עליה היה הארון בבית קדש הקדשים לצד מערב."

8. הב"ח(לפני 400 שנה): "כשאדם בא לירושלים ורואה את הקובה של בית המקדש שהיא עזרה אז חייב להשתחוות כנגדה ולקרוע את בגדיו ולבכות ולהתאונן ולהתאבל ולדאג על חורבן בית המקדש" וכן כתב בספר 'פאת השולחן'(רבי ישראל משקלוב מתלמידי הגר"א, לפני 230 שנה).

9. רבי דוד דב"ה(לפני 200 שנה): "הר המוריה... על המקום המקודש ביותר בנוי מסגד, בניין יפה עד מאוד..."

10. ר' מנחם מנדל מקמיניץ(לפני 190 שנה): "על אבן השתיה עומדת בית תפילה של הישמעאלים"

11. אליעזר הלוי(עוזרו של מונטיפיורי, לפני 180 שנה): "המקום אשר עליו בנוי מגדל בית התפילה היה לפי מה שאומרים מקום קודש הקודשים, ובתוכו מראים עוד שרידי אבן יסוד גדולה, היא אבן השתיה המפורסמת."
12. ישעיהו פרס(לפני 100 שנה): "באמצע המסגד מתחת הכיפה מתרומם הסלע הקדוש או אבן השתיה..."

13. החת"ם סופר(ואיתו רבי עקיבא איגר והרב קאלישר לפני כ200 שנה): "מ"ש מו"ח הגנ"י לבקש משרי ירושלי' ליתן רשות להקריב הוא קפדן גדול כי ההוא אמר לבל יקרב שם מי שאינו מאמונת ישמעאל כי שם נבנה בית עבודה שלה' ואומרי' שאבן שתייה באמצע הכיפה ההיא ולא יקרב שם איש זר שאינו מאומנתם..."

לא הבאתי את כל המקורות, אבל אלו העקריים.

כמובן כבר הבאתי לעייל מקורות לכך שעד לפני 80 שנה עלו להר הבית...

ו. הבאתי לך לעייל, בתשובה הקודמת, כמעט רק מקורות לכך שעלו להר הבית עד לפני כ80 שנה, אתה מתעלם מהם.

ז. התייחסתי לזה לעייל ובעז"ה גם לקמן.

ח. מוזמן להביא עדויות להיפך, אל תגיד סתם...

ט. שוב, חבל שהגמרא כתבה במפורש כי אין הלכה כמותו כי לא עמדו על דעתו ולא כי הוא דעת יחיד(מה גם שכאן הרב ליאור, כבר הסכמנו, אינו דעת יחיד).

סיכום: א. שנינו מסכימים כי יש עשרות מקורות לכך שאבן השתיה היא תחת כיפת הזהב.

ב. שנינו מסכימים כי זו השיטה המרכזית והיחידה שמוכחת ומגובה ואפילו שפסקו על פיה בעבר.

ג. שנינו מסכימים על כך שיש היום רוב שאוסרים והמתירים הם המיעוט אבל בם אינם יחידים.

ד. שנינו מסכימים לכך שהסברא הפשוטה היא שאין 'ספק איסור כרת' אך יש שסוברים כי עדיין יש 'ספק כרת' (ולפיכך, לשיטתך, יש לאסור עליה אע"פ שלא ברור לנו מהו הספק).

אם כן על מה המחלוקת שלנו?

א. האם פוסקים כאן ע"פ רוב?

ב. האם מותר לחלוק על גדולי הדור?

ג. האם ניתן לסמוך על המתירים מפני שמסתברא טעמייהו?

ל3 נקודות אלו הבאתי מקורות לחזק את שיטתי.

לא. הבאתי מקורות מהגמרא שב"ש עשו כדברי עצמם אע"פ שהיו מיעוט. במקומו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלים בשר בחלב ועוד. כמו"כ יש כלל כי פוסקים אחר הרוב היכא שנפגשו עם המתירים והתקיים משא ומתן של הלכה, מה שכאן לא קרה אף על גב מאמצים רבים שנעשו על ידי הרבנים המתירים(כלל זה מובא בתשובה של הרב מאזוז שפורסמה באתר של ישיבת כסא רחמים).

ב. הבאנו לעייל מקורות רבים לכך שניתן לחלוק אפילו תלמיד על רבו, כמובן שצריך להיות בדרך של כבוד, וישנם כללים לפסיקת הלכה במקומו של הרב וכו'. הבאנו את רבינו אברהם בן הרמב"ם שאסור לפסוק על 'גדלות' אלא ע"פ סברא. וכאשר לא מצאנו סברא(אע"פ שכנראה יש סברא) חובה הלכתית לפסוק כדעה המוסברת עם ראיות ולא עם החולקים אע"פ שגדולים יותר, אחרת זה איסור דאורייתא.

ג. הבאנו מקורות רבים לכך שפסקו ע"פ סברא ו'מסתבר טעמייהו' על פני גדלות ואפילו יש שיטות שעל פני רוב.

מוזמן להגיב על 3 נקודות אלו ולהביא מקורות חולקים. אך אנא אל תדחה את כל המקורות שהבאנו מפני סברא עצמית שלך(קצת ענווה, כבר הזכיר כאן מישהו).

או לחלופין להעלות ספקות בנוגע למקום המקדש, ולא סתם להגיד שיש ספק ולדחות את כל המקורות הנ"ל.

או שאולי תרצה להמשיך אל הטענה הבאה של חשש להכשיל אחרים או שיעלו שלא בטהרה או כל טענה אחרת.

אדרבה, אם אתה חושב שהעלבת אותי, מוטב שתבקש סליחה.

אבל באמת שאין צורך. אגב - גם לא הצגתי אותך כשקרן (שזה קצת פרדוקס, כי בעצם שיקרת כשטענת את זה...).

כדאי גם בהזדמנות שתסביר למה זה - 

א. לא על כל טענה חייבים לענות מיד, יש דברים שצריך לברר קודם. - הר הבית

לא ביזוי ת"ח, אם אכן אינך עושה איפה ואיפה.

לא, לא בשבילי (אתה ממילא "לא מגיב לי" רק כותב דברים כלפי לאחרים...). בשבילך.

אז אתה טוען שאסור לחלוק על גדולי הדור?

רק אני שואל את עצמי אם אתה סבור שמשום מה לראשי המכון בו אתה רוכש השכלה תורנית יש פרוטקציה?

כי אתה שוב ושוב מעלה על נס את גדולי הדור והרבנים הראשיים.

ושוכח שרבותיך רמסו ורקקו על שני אנשים שהיו גם גדולי הדור וגם הרבנים הראשיים...

או שאולי "אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט"?

מחנכים אצלכם שמי שהוא גם גדול וגם רה"ר איבד את שתי הזכויות?

שם פה שוב:

מה שכתבת כי תמיד ידעו היכן מקום הר הבית בערך, אינו מדוייק. שהרי השל"ה נשאל כיצד הוא נכנס לירושלים ואינו חושש שאינו יודע את מקום המקדש.

השל"ה עצמו עונה שמעולם לא נפל ספק במקום 'בית המקדש'(מכאן גם מוכח שתמיד ידעו את מקום בית המקדש, והשל"ה שחי דור אחריו כנראה התכוון לאותו מקום) אך לשיטתך יש להקשות שהרי מצאנו מישהו שיש לו ספק אז מעכשיו מקום הר הבית הוי 'השערה'?

התכוונתי שהשל"ה חי בדור שאחרי הרדב"ז, נולד 15 שנה לפני פטירת הרדב"ז. ולכן כשכותב 'כמו שידוע כי היה בית מקדש וכי יהיה בית מקדש כך מעולם לא נפל ספק במקום בית המקדש' הסברא הפשוטה אומרת כי התכוון למה שכתב הרדב"ז שאבן השתיה זה 'אלצאכרה בלי ספק'.

אמנם השל"ה המשיך וכתב 'אלא שלא ידוע עד היכן המקדש הלך', יש הרוצים לדקדק מכאן כמו שכתבת. אך אין זה כוונתו. בתחילה כתב השל"ה שאין ספק במקום בית המקדש ואח"כ כתב עד היכן  המקדש הלך. ר"ל כי מקום בית המקדש, היינו הבנין, קוה"ק, ההיכל וכו' ידועים אך אי אפשר לחשב עד לאן התחום של הר הבית(בזמנם קראו להר הבית, מקדש או עזרה, יש הרבה מקורות ללשון זו ביחס להר הבית. בניגוד למה שכתב בהתחלה 'בית') מגיע כיון שאי אפשר להיכנס(מחמת סכנה) וכמו"כ אי אפשר כמעט למדוד מרחקים מדוייקים מבחוץ.

ביחס למה שכתבת על מדידה והשערה אביא את לשון הרדב"ז בתשובה: "...שיערתי שאין בכל הפתחים יותר קרוב לכיפה מאותן הפתח הקטן אשר משמאל לבאבאל קטאנין ולכן צריך ליזהר מן העליות אשר על אותו פתח וכבר שמעתי על קצת חכמים שלא היו רוצין ליכנס בשוק אל קטאנין וזו חומרא יתירה כי אני שיערתי שיש משם עד הכיפה יותר מי"א אמה... שוב ראיתי וכן אמרו לי בני אדם היודעים לשער שאין לך פתח ולא עלייה שלא תהיה רחוקה מהכיפה כפי השיעור אשר כתבתי הילכך מותר להתקרב אל הפתחים ולעלות אל העליות..."

פשוט העתקתי משיעור של הרב אביהו שוורץ, כולל הקטע עם סברות הכרס

הכוונה לא היתה בנידון דידן, אלא כביקורת כללית על סיטואציות כיום בהן כל אחד מרשה לעצמו לפסוק כנגד גדולי הדור בגלל שהוא סובר אחרת, ואוי לנו מכל הצרות שהזלזול בגדולי הדור גורמות

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

או אפילו יותר מזה?

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?