חוץ מזה אין טעם להכנס לציציות של האחר.

אם מישהו יותר דוס ממני פחות יפריע אלה אם קיצוני (כי אני רוצה להיות יותר ...)

דברים נאים אמרת.

ואת הכותרת חשוב להדגיש, משום מה יש רוח אחרת היום...

למה את שוב שמה במסגרת אחת פאות וחצאית?

פאות זה אולי מנהג יפה. חצאית זו הלכה.

אני ממש לא "רוצה לבכות" שאנשים מקפידים על שמירת ההלכה.

ואני גאה בכל בחור ש"רוצה" בחורה ומוותר בגלל שהיא לא מספיק מקפידה על ההלכה ברמה שמתאימה לו.

לא מבין למה את מכניסה אותם למסגרת אחת, ואז זה נהיה כביכול לגיטימי לבוז לזה.

מישהי שהולכת בלי שרוולים זה גם קטנוני לפסול?

אורך החצאית אומר הרבה יותר מכלום, הוא אומר רמת הקפדה על ההלכה!

ועליה אתם לא מסכימים.

אתה אומר שזה על היחס להלכה והיא לא.

לדעתה אי שמירה על ההלכה אינו מעיד על ההקפדה על ההלכה?

וואלה...

ואתה לא יכול למדוד אדם בצורה כוללת על אתגר מסויים שהוא לא מצליח בו.

אחזור על השאלה בסוף:

על בחורה בלי שרוולים גם תגיד ככה?

ובכלל, היא השוותה את זה לפאות שזה בקושי מנהג יפה, והיא אמרה ש"העיקר להכיר את הבנאדם" כלומר - הלכה וזה - פאסה בשבילה....

היא בזה לרצון של אדם להתחתן עם מישהי שמתאימה לו ברמה הרוחנית, ו"רוצה לבכות" עלזה.

אז במחילה...

"היא בזה לרצון של אדם להתחתן עם מישהי שמתאימה לךו ברמה הרוחנית, ו"רוצה לבכות" עלזה"

המחלוקת היחידה בניכם זה מה היחס לחצאית. זהו. שום דבר מעבר לזה.

ואני מאמין שבתור בת עם רגישות לבנות האחרות סביבה זה יותר נוגע לה ורגיש בשבילה איך שמתייחסים לבנות שמתוך חולשה מסויימת לא מקפידות על זה ושופטים אותם ומכלילים אותם.

שיהיה.

אני מסכים שזה כואב וכו', אבל מה לעשות....

יש אנשים עם בנים דתלשים, זה יותר כואב. אז הם ינסו לייפות את המציאות ולטשטש את חשיבות הדת? אני מקווה שלא.

הקפדה על הלכה היא הקפדה על הלכה היא הקפדה על הלכה.

ככה לדעתי לפחות.

ואגב, אין כאן שום הכללה, אף אחד לא צעק עליהן, נאמרה כאן תשובה לשאלה פשוטה: עם מי תתחתנו.

זהו? כבר אין זכות לאדם לומר שהוא יתחתן רק עם מי שמקפידה על ההלכה?

זה נהיה דבר שמתאבלים עליו?

אללי לנו.

ובע"ה לא אשא אשה שתלך לא בצניעות. גם אם מישהו יגיד שהוא רוצה לבכות על אמות המידה שלי.

על אותה דרך אחזור על השאלה שלי: תתחתן עם כלה בלי שרוולים?

אתה יודע שלא, ולא תשווה את זה ללשה"ר. למה?

אולי כי זה דבר שנפרץ גדרו יותר והיצר מורה התר.

אולי כי אני עצמי לא שלם בזה.

אולי אני לא יודע מה, אבל דמגוגיה חבל לעשות.

פחות או יותר אני מניח שהתשובה הכי אמיתית היא שצריך התאמה ברמה, הרי לא תשאל עלי - אם לפי מה שכתבתי - זה אומר שאני צדיק תמים שמעולם לא עבר עבירה, נכון? למה? כי כולנו נופלים. אממה, עדיין אנחנו דתיים יותר מאלו שלא, וגם מאלו שפחות מאיתנו. איך זה? כי יש רמות הקפדה.

אז מה שנדרש מזוג, שרמתם תהא שווה, כפי שאני לא מושלם, כך גם היא, אבל על אותו משקל.

לשה"ר לצערינו, מהווה פחות משמעותי ברמת דתיות מאשר דיני צניעות.

ולכן אני, ברמתי שלי, לא אקח בחורה שאינה צנועה כראוי, אך כנראה שכן אקח בחורה שאינה מקפידה תמיד בלשה"ר.

כשם שאתה, אולי תיקח בחורה שלא מקפידה על XYZ, או הולכת עם חצאית קצרה. ולא תיקח מישהי בלי שרוולים.

ואולי מסורתי שיקח מישהי בלי שרוולים, לא יקח מישהי שנראית, במחילה, כמו בשר למכירה כשנגמר הנייר אריזה.

ואף אחד לא ינסה לטעון "למה זה כן וזה לא" כי יש רמות. וכל ילד מבין שיש רמות.

ועוד משהו: בחורה שקבוע מדברת לשה"ר חופשי על הבר - לא אקח! אכן! זה אכן רמה דתית נמוכה ביותר. אלא שאכן נדיר מי שלא נופל אף פעם בזה, מכל מיני סיבות.  ורחוק לדרוש מי שנקיה מזה לחלוטין. בחורה שרשמית הולכת עם חצאית קצרה - זה סיפור שונה ולא דומה בכלל.

ולסיום: מי שיגיד לי שהוא לא יקח בת שנופלת בלשה"ר - אני אצדיע לו, אני לא אנאם לו ש"קטנוני לפסול, וזה עניינים חיצוניים", ו"באתי להכיר בנאדם ולא כמה מילים" ו"לבכות על זה" וכו'.

היה כאן זלזול עקרוני בעצם הלגיטימיות לדרוש שמירת הלכה. וזה מה שמעורר לבכי על הדור שלנו....

ואתגר למטיבי לכת: אם מישהו יאמר לכם שהוא לא יקח בחורה שנופלת בלשה"ר - גם אז הוא יקבל תגובות שזה חיצוני וקטנוני ובאת לפגוש בנאדם, או שזה ישמע יותר טוב, כי להיות נחמד נהיה היום קדוש יותר מהלכות לא מספיק הומאניות?

תראה, אני לא מכיר אותך, אבל אני בטוח שגם לך יש גבול, אז נניח ששרוולים זה בסדר מבחינתך. מה יקרה אם "קשה לה" ללכת עם חולצה שמצליחה להצמד לחצאית/מכנס?.... כמו שמקובל היום בעוה"ר, ואם גם זה כן - אז בת שמסתובבת עם בגדים במידות של בגד ים, כי "קשה לה" גם תיקח?

לא. כי לכל אחד יש גבול, והגבול אכן נקבע לפי רמתו הדתית שלו.

לא כל כך מבין את העניין של השאיפות, השאלה אם הן מתקיימות... בחורה חילונית שמאוד שואפת לחזור בתשובה, אבל "קשה לה" תיקח? לא...

קשה קשה, אני מרחם ומשתתף בצערה, אבל אני רוצה מישהי שתתאים לי, לא שרק תשאף לזה....

אני לא אומר שצריך להיות בול פגיעה, וכמובן שהכיוון והרוח משחקים תפקיד חשוב, אבל "חייך קודמים" עם כל הצער והכאב, מי שהשאיפות שלה נפלאות והמציאות שלה באנלוידע איפה, אאלץ לא לישא אותה..

לגבי ההשוואה בין לשה"ר לצניעות ומה חמור יותר, שים לב, עניתי על זה היטב.

אבל, וזה אבל גדול, אני חושב שצריך קצת יותר ללמד זכות על בנות ישראל ובני ישראל.

לעניות דעתי, ההסבר הוא שככל שדבר פרוץ יותר בקרב החברה הדתית, ככה הוא כבר פחות אומר בהכרח על רמה דתית. ולצערנו הנושא הזה פרוץ מאד. וזה גם שורש ההשוואה ללשון הרע. לעומת זאת נושא שלא פרוץ בחברה הדתית- הרבה יותר עשוי להצביע על בעיה. במיוחד כשזה במודע ומבחירה ולא נפילות.

לשם המחשה- במובן מסוים, נראה לי שבהחלט עדיפה מישהי שלובשת מכנסי אלאדין מאשר חצאית שמגרדת את הברכיים (ואפילו אם עוברת את הברכיים). אעפ"כ סביר יותר שתעדיף מישהי עם חצאית שעוברת מעט את הברכיים על מישהי שלובשת מכנסי אלאדין. אני צודק? (וממש לא רק בגלל שאלות הלכתיות.)

עקרונית, רק שאע"פ שהדבר נפוץ, מאוד ברורה החלוקה בין תתי המגזרים שהוא נפוץ בהם, וכן, על פי רמה דתית.

לא אמנה שמות וקהילות, אבל כל אחד יכול לחשוב לבדו על המקומות הדוסיים שהציבור (מרכז, הרהמור, וכדו') ויחשוב אם נפרץ שם החצאית.

מה שאין כן בלשה"ר, שנפרץ בכל הרוחב, ולא מאפיין כלום.

ולכן ברור שמי שמגיע מהמקומות שזה לא נפרץ בהם, לא יקח מישהי כזו - כי או שהיא מהמקומות שלו והידרדרה, או שהיא ממקום שמלכתחילה ככה מקובל שם, וזה עצמו סימן שזה לא בשבילו.

וזה עוד רק מצד המאפיין, בלי שנכנסת לשיקול על מה הרמה שלו עצמו. כי אכן בחור שמקפיד מאוד בלשה"ר, לגיטימי שלא יקח בחורה שפרוצה בכך, ואע"פ שאין בזה שום מאפיין. כך גם בנידון דנן.

ובכל מקרה, ברור שזכותם של כל בחור ובחורה לדרוש מישהו שיקיים הלכות כראוי, כן, גם אם מצידם הם מקפידים יותר על הלכות מסויימות ולא אחרות.

לאן הגענו שזה דבר שצריך להתנצל עליו?

יש רוח מסויימת, גם בקרב חלקים כאן בשרשור, שעצם הרצון של אדם לאשתו תקפיד על משהו ראוי לבכי!!!! לאן הגענו? לאן???

לגבי הכמה נקודות... שוין. מה אפשר לעשות.

קצת צורם להגיד את המילה "לדרוש" בעניין הזה.

כאילו אין לי דרישה בזוגיות מול מישהי אלא השאלה אם יש דברים משותפים.

אם היא מדברת לשון הרע ואני נגד זה - אז פשוט אין לנו מטרה משותפת.

אם אני בעד שמירת ההלכה והיא לא תואמת את זה - אז שוב, אין מטרה משותפת.

השפה של מי יותר/פחות טוב או לחלופין מי יותר דתי או פחות דתי איננה צריכה להעסיק אותנו והיא מעוררת סלידה. השאלה האמיתית היא - מי מתאים לי? 

מה קשור להכיר אותך?

הבעת דעה מסויימת. והגבתי במדוייק למה שאמרת.

אם לדעתך מה שאמרת זה לא מייצג אותך - מדוע אמרת אותו?

היא כתבה מה שהיא רוצה. ואני הגבתי על מה שהיא כתבה.

לא רוצה להסביר שלא תסביר, אבל שלא תהלך אימים ותאשים אותי בהכנסת מילים לפיה.

איפה אתה רואה שהסקתי משהו על החיים שלה או נישואין או לוגיקה?

הגבתי רק להלכה, כי כן, היא לעגה למי שמקפיד עליה. זה נקרא בעיניך מסקנות כוללניות?

היא הגיבה לי ב"תרגע ותשמור על הפה שלך"..... אז לא אני נתתי כאן נופך של הילוך אימים.

ואם כן בזה או לא בזה, אינני יודע איזה שפה דובר כבודו, אבל אני לעת עתה דובר עברית. ובעברית. לומר שצריך לבכות על משהו, ולומר שמודדים סנטימטרים במקום בן אדם. ולהגיד שזה דבר שלא מהווה שיקול. ושמי שחושב ככה הוא קטנוני. זה נקרא לבוז. 

לא ממש מטריד אותי שזה מוזר בעיניך, כשיהיה לך טעון ענייני תאמר אותו. בנתיים אני אכן סבור שלומר את כל המילים שהיא אמרה זה נקרא לבוז.

נראה מתי ייפסק המוסר הכפול בין הצד הליברלי לבין הצד הדתי.

לומר שקטוני להקפיד על ההלכה - אין.

לומר שצריך לבכות על זה - אין.

לומר ש.. וש.. וש... - אין.

אבל לומר שכל הנ"ל זה בוז - אאוט.

לליברלים מותר הכל. ושהדוסים יסתמו ת'פה שלהם, הא?

ואם תחליט להגיב לדברים, אז אבקש ממך שבמקום ללכת סחור סחור תענה ישירות לזה:

 לומר שזה קטנוני וצריך לבכות על זה - זה כן בוז או לא בוז?

התגובה הזו מה שנקרא פצלש תמשיך להתסתתר - לקראת נישואין וזוגיות היא לא לבוז?

שמא תלמדי אותי מה זה כן לבוז?

במחילת כבודך, לא תוכלי להטיח דברי עלבון חמורים במי שאכפת לו מההלכה, ואז להגיד "אתה לא יודע לקחת רעיון כללי"... מזכיר את סנגורי היהודים באים "אתם לא מבינים הומור"...

סורי, בלי מילים מכובסות: לעגת למי שיקפיד על אורך חצאית אשתו או לא לעגת????

אל תגידי "רעיון כללי" תגידי אם לעגת. 

תגידי אם אמרת "קטנוני".

תגידי אם אמרת ש"צריך לבכות"

תגידי איזה מילים הכנסתי לך לפה ולא אמרת!

לא חכמה להגיב בטון נפגע, לצאת ה"נעלבת ואינה עולבת" ולברוח מהדיון. ממש לא חכמה.

לא כל כך הבנתי כלום. אבל את במוזה של  להכנס למקום של ה"נאשמת", ולהאשים בחזרה שאני סתם רוצה לרדת עלייך. אין טעם.

ואת לא חייבת כלום, בהחלט זכותך להגיד מה בא לך ולברוח. אף אחד לא יקח אותך על זה לבית משפט. אבל נורמלי זה לא.

מאחל לך באמת המון המון טוב בחיים, בהצלחה ענקית.

זה כמו לומר שלא חשוב מתי נכנסת שבת ומתי היא יוצאת, או לא חשוב האם יש תולעים בכרוב או בקמח

ואם הוא/היא אומר/ת לשון הרע, זאת גם עילה לפסול באותה מידה אך את זה לא כתבת.

יש פה מורכבות בעל שתי צדדים שונים שצריך לשים לב אליה -

א. היחס להלכה 

ב. היחס שלנו לאנשים שמפרים אותה

שני הדברים הללו - הם לא אותו דבר!!

ועכשיו תכל'ס - האם כולנו מקפידים על כל קוצו של יו"ד כל הזמן?

ואם לא  (אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא) - אז כל אחד שלא ישפוט את חברו על דברים שקשה לו בהם להקפיד. כל אחד יודע מה הדברים שקשה לו וכל אחד שיסתכל על עצמו.

האם אנחנו נקבע באופן סלקטיבי אלו איסורים ראוי לפסול עליהם ואילו לא? תמוה מאוד.

חוץ מזה חובה על בעל לדאוג לצניעות של אשתו עד כדי גט בלי כתובה

מצד האמת שניהם בדרגת חומרה של 'לאו'.

מצד הציבור - מי שאוכל חזיר הוא כמעט תמיד מנותק מהיהדות שלו.

לעומת מי שאומר לשון הרע הרבה פעמים מצטער על זה.

ההבדל בין לעבור על זה או זה הוא הבדל חברתי, לא עקרוני, זאת האמת. 

כל חריגה מגדרי הצניעות המוכרים מטעם הטישה בעלה נדרש לגרשה ללא גט על דת יהודית (מתאר לעצמי שזה צריך להיות ניכר...)

לגבי אורך חצאית כתוב בפירוש "שוק באישה ערווה" ורובנו הולכים לדעת מיעוט המאוד מקלה שמדובר בעצם בירך. אז אל תגידי אין מקור

גם אני מכיר את זה.. ראית פעם פסק דין של בי"ד רבני כיום שפסק ככה על אישה שהולכת על פי הסטנדרטים המקובלים בחברה?

יש עוד פרמטרים אחרים, או שהבעל משתמש בהלכה כקרדום לחפור בה והוא עצמו לא מקפיד על הרבה דברים.

אבל רווק שמלכתחילה רומה לקיים הלכה חייב להתחתן עם אישה צנועה

דיברת על מי שרוצה לשמור הלכה - שלא יצא עם מישהי דוברת לשון הרע, היא תכשיל אותו

https://asif.co.il/download/kitvey-et/b%20h%20y/b%20h%20y2/1%20(12).pdf

זה מאילוצים של מה שזה יגרום. אבל ברור שמי שרוצה מלכתחילה להתחתן לפי דת יהודית אמור מלכתחילה לא להתחתן עם מי שלא מקפידה על צניעות

גם אין שום קשר בין תזונה לבריאות, אין קשר בין משרד הביטחון לצה"ל או בין משרד החינוך לבתי ספר. אין קשר בין מלחמת העולם השנייה לשואה או להיטלר, ואין שום קשר בין אסטרונומיה לנוגה צדק ומאדים.

וכמובן שזה אני שמעוות את המקורות בשביל שיתאימו לי ולא את

גם אם לא מגרשים - לקראת נישואין וזוגיות

את מוזמנת להמשיך לקשקש כאן עד שנה הבאה.

(גם ביטלתי הרגע מעקב...)

שיש אורך (קוצר...) מסויים שהוא בוודאי לא עומד בגדרי ההלכה?

הויכוח כעת הוא רק ויכוח הלכתי טהור מהי בדיוק אותה מידה?

לא מה מותר ומה אסור..

עד כמה אתה נכנס לקשקע ובודק בזכוכית מגדלת.

ראית אותי הולך ברחוב ומחלק ציונים לבחורות?

זכותו של אדם להתחתן עם מי שתואמת את עקרונותיו, למה זה הפך להיות מילה גסה?

לבחור אשה שמתאימה לי, שיש בינינו שותפות. זה להכנס לקישקע?

האמת שמוזר לי עליך, מתוך ההכרות עם תגובותיך, שאתה מדבר ככה. באמת הפלאת אותי.

אם זה רק במישור העקרוני - גם לשון הרע זה עקרוני.

אם זה משקף דברים מעבר לנושא הזה ספציפית - אז זה כבר לא החצאית עצמה העניין, אלא המדד.

כבר טחנו את זה, גם אני השבתי, וגם אחרים השיבו.

כעת הנידון היה שקל"ת התווכחה עם בייניש אם בכלל זה מאפיין הלכתי, ושאלתי מה ששאלתי, ואתה בחרת לדחוף את המשגיח כשרות. והגבתי לך שזה דבר לא קשור בגרוש. זה הכל.

וכעת אני ממתין להבין את עמדתה של קל"ת בנוגע למה ששאלתי, אם היא חושבת שיש מידה מסויימת של חצאית שודאי נוגדת את ההלכה. או שהיא חושבת שעקרונית זה לא משנה ולא מעניין...

אם מוסכם שיש משהו שמנוגד להלכה.

ושהמצב הזה אכן מביא לגירושין לפי ההלכה.

ואם כן ברור שלא מתחתנים כך מלכתחילה.

נשאר הויכוח מהו השלב? בסדר, אז שכל אחד ממכם יפרש את המילים "חצאית קצרה" לפי ההגדרה שלו.

העיקר הוא במה שבייניש טוען - ש"חצאית קצרה" שכמובן בכוונה - מה שימצא ככזה על פי ההלכה כ"א לפי אמות המידה ההלכתיות שלו. הוא שלב שאי אפשר להנשא איתו, כי הרי מתגרשים בגללו. וזה תכל'ס עיקר הנידון כאן.

בפעם השלישית:

גם אם לא מגרשים - לקראת נישואין וזוגיות

לא באתי לפסוק הלכה, לא באתי לתת גט לאף אחת בלי כתובה, הייתי מאוד שמח במצבי הנוכחי להתגרש באופן כללי, אבל בתור רווק זה קצת בעייתי.

אבל אני בהחלט יכול לקבוע לפי זה מה צריך לעשות לפי ההלכה מי שמלכתחילה עוד לא התחתן ואין לו את האילוצים שיש בימינו בנוגע למקרה של גירושים, ויכול כך עם הרבה פחות בעיות לדאוג לעצמו לא להיות נשוי לאישה שאינה נוהגת בצניעות

שאני יוצא נגד איך שאת שמה לי מילים בפה, טוענת שאני בא לפסוק הלכה מה עושים בימינו במקרה של אישה שמתחילה ללבוש מעל הברך, כאשר טענתי פעמיים שאני לא נכנס לאילוצים של ימינו

אני יכול להתחתן עם כמה נשים שאני רוצה ואב יכול לחתן את בתו ללא רצונה כשהיא קטנה או למכור אותה לשפחה עד שתגדל

וכמובן שמצווה גדולה לסקול הומוסקסואלים ומחללי שבתות, להוקיע ולהחרים מי שלא מאמין ב13 עיקרים

כל הדוגמאות שנתתי קיימות בגמרא וגם הדינים שלהם

ואני אכן מגיב בציניות לכל הערימה של הקשקושים שלך שנובעת מכך שאת מסרבת לראות בבירור את האמת שאני מציג בפנייך

*גירושין ללא כתובה

גירושין ללא גט זה במקרה של מקח טעות (וגם אז בדרך כלל מצריכים גט לחומרא)

גירושין ללא כתובה זה במקרה שבו האשה מאבדת את זכויותיה, למשל במקרה שבו היא נוהגת בצורה לא ראויה ולכן הבעל לא מחויב לה

מגרשים ללא כתובה מי שהולכת ברמה של צניעות בעייתי מצד ההלכה. גם את מסכימה.

עכשיו יש לכם ויכוח מהי אותה רמה.

אז מה השקר שלו? שהוא סובר שההלכה מחייבת משהו מסויים ואת חושבת שהיא מחייבת משהו אחר?

זה לא שקר. יש לכם ויכוח בהלכה. זה הכל.

תמקדו את הדיון.

ששמה לי מילים בפה, רואה בפירוש שמגרשים על חוסר צניעות ומתכחשת לכך שזה ידבר על לבוש קצר (למה לא? זה נחשב איסור כשרות? ואם זה היה תקף רק לחלק מאיסורי צניעות, למה לא לפרט?) טוענת שאני משקר כאשר אני מביא סימוכים לכל מה שאני כותב תוך כדי שהיא שמה לי מילים בפה? לא תודה

בשביל שאוכל לעמוד על מה שחשוב לי בלי שהיא יותר מידי תתנגד או לא תתנגד בכלל וגם לא תתעקש על דברים שחשובים לה ונראים לי מוגזמים

ולא מתחרטת לרגע,בקשר אליך לדעתי כמה שיותר חרדי רק מרוויחים בדוק.

מבחינתי- מעדיפה מישהו דוס (כמוני או יותר) אבל אם יותר אז שיהיה מסוגל להכיל את המקום שלי ולא יצפה שאני אשתנה בשבילו.

(מכירים את זה: השקפה נסדר לך בבית, את פחות תורנית ממני אז התלבטתי, אבל הרב שלי אמר לי שזה יסתדר עם הזמן, הייתי רוצה שתהיי יותר צנועה, שתשמעי יותר שיעורי תורה.... )

אין סיכוי ככה!!!

לגבי רמה דתית נמוכה יותר- מעדיפה מאד שלא, אבל בסופו של דבר העניין הוא הכיוון של האדם ולאו דווקא המקום הספציפי שהוא נמצא בו עכשיו. כך שאם ברגע נתון זה הוא נחשב כפחות דתי ממני אך הוא במגמת עליה, אני חושבת שעם דיבור ותקשורת נכונים ניתן לגשר על הפערים הללו.

יותר דוסית, אז כל הכבוד. נראה אותה! חחחח סתאאם, אבל נסתדר אני מאמין חח ^_^ לומדת יותר תורה וכזה, ואני נניח פחות ממנה, זה לא בעיה עקרונית נשמע לי.

פחות דוסית, תלוי מאוד מאוד.

העיקרון המנחה כאן מבחינתי, שהמאמא קריטית לחינוך הילדים, וכזו שתפגין זלזול בהלכה כזה או אחר, או מתיחת גבולות ניכרת נשמע לי כדבר שלילי בהחלט.

כמו כן, יש עיקרון מנחה של כיוון ודרך ורצון. אם הרצון הוא להיות צדיקים גם אם עכשיו קשה, לשמור את כל ההלכה וכו' ברצינות אז לא חושב שאפסול.

"שבע יפול צדיק וקם".

הבעיה שלי עם גישה מיואשת. אם מישהי תאמר אני מדברת לשון הרע, לא מתכוונת להשתנות,
אז בהצלחה לה..

(בלי קשר יתכנו דברים שהפער הנוכחי יהיה גדול מדי)

נקודה שניה, שאם זה משהו פומבי מוצהר ולא ב"מאבק". למשל מישהי שהולכת עם חצאית שבקושי מכסה את הברך, ואין לה בארון חצאיות אחרות, זה סיפור אחד, אם יש לה חצאיות/שמלות אחרות זה סיפור אחר בהנחה שהיא באמת נאבקת בזה... במצב כזה אולי כן יהיה בסדר

כדי לחזק אותי..

אבל לי יש שאיפה להתחזק בע"ה.

כמובן שהפער גדול מידי זה לא טוב כי יהיה לי קשה לענות על הצרכים שלו מבחינה דתית

אבל בגדול אני רואה בזה יתרון.

אם הוא פחות דוס ממני מבחינתי זה בעיתי.

בע"ה שתהיה יותר דוסית ממני ככה תמיד נהיה במגמת עלייה.

לגבי אם היא לא שומרת על הצניעות הבסיסית לא הייתי יוצא איתה.

אם כמה שמבחינה מוסרית זה לא ראוי"לפסול" אדם על חיצוניות כביכול.. אבל לא אתפשר על דברים כאלה (מקווה)

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.

ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.

חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו.. 

כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית

ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה 

אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.

לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…

הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.

(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)

^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אם הגבר שלי יצבוט לו הלב ליד נשים יפות לא רוצה אותו כגבר שלי

כשאתה מאוהב במישהי מאוהב באופי שלה והיא נראית טוב בעיניך , היא תהייה הכי יפה לא יעניין אותך ולא יצבוט לך הלב משום בחורה יפה שאתה לא מכיר בכלל 

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

או חתיך וכלומניק או מכוער עם אופי טוב, אין כזה דבר כן?

ויש המון, שגם נראים טוב(גברים ונשים כאחד) ומלאי תוכן ועם עולם פנימי עשיר.

האמירה שלך היא ניסיון כושל לגרום לאנשים שכן אכפת להם מהנראות של בן / בת הזוג (שאיתו אגב הם הולכים בעזרת השם לחיות כל החיים) קצת מעבר לאדם הממוצע, לוותר על זה וכאילו להבין שיש גם מידות..

שים לב שאף אחד לא אמר שאין מידות, ברור שיש וכבודן במקומו מונח, אבל אמרו שחשוב להם יחד עם זאת, לא במקום, אלא יחד עם זאת מה נקרא בלעד together, יופי ומשיכה חזקה.

ולגבי מה שכתבת

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"...יש מאן דאמר שהיא הייתה אחת מ4 נשים הכי יפות שהיו בעולם, נכון שזו מחלוקת אבל אל תשכח שיש גם את הצד הזה.

אני לא כתבתי מכוער, אני כתבתי שהוא רק לא חתיך.

אני גם לא אמרתי לה שזה מה שצריכה לבחור, רק לתת לה כלים שהיא תדע להבחין מה חשוב לה ולהתמקד בזה.

ויש הבדל ענק בין אכפתיות מהמראה של בן הזוג לבין ההגדרה שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שבודקים שבלעדיו לא מנסים אפילו להתקדם.

אין שום הסתכלות על מכלול, וכשלבן-אדם אין הסתכלות על מכלול, אז כנראה שהוא יקבל בן-זוג בהתאם.

ולגבי מה שכתבת על אסתר, זה בדיוק מה שחכמים מנסים לומר (וכנראה שלא הבנת את המסר שלהם).

אם היית בוחן את אסתר באמצעות תמונה - אז היא הייתה נראית לך ירקרוקת.

אבל אם היית נפגש איתה ורואה אותה ממש - היית מבחין בחוט של חסד שמשוך עליה והיית רואה שהיא אחת מה-4 נשים היפות בעולם.

בתקופת הגמרא עד כמה שידוע לי לא היו מצלמות, אבל בכל מקרה למזלנו יש לנו חכמים שלאורם אנחנו הולכים, והבן יהוידע קובע נחרצות שאסתר הייתה יפה, ומוכיח שם שלא סתם "יפה" אלא "יפת תואר ויפת מראה" מדנקט לישנא "יפייפיות" ועוד מוסיף שם "לא הכחישו יופיין מתחילה ועד סוף" זאת אומרת היו יפות בזקנותן כמו בצעירותן, ועוד שאומר שם שאף למאן דמפיק אסתר ועייל ושתי, בא להדגיש עוצם יופיה של אסתר. עיין שם באורך ותרווה צמאונך דוד.

אני הייתי עושה תרגיל בעל שני שלבים , בדרך כלל באמצע השיחה או כשהיא מתחילה לזרום.

שלב ראשון- כשהבחור מדבר יוצרת קשר עין ומסתכלת אליו תוך כדי הקשבה.

שואלת את עצמי איך הוא נשמע לי? איך נוא נראה לי?

בשלב השני ממשיכה להקשיב והפעם מסתכלת על נקודה אקראית באופק.

ואז מפנה את המבט אליו

והשאלה מתחדדת-

האם כשאני שומעת את תוכן הדברים בלי קשר עין, המראה שלו משתנה בעיניי?

האם כשאני מסתכלת ישירות תוך הקשבה אליו משהו מוצא חן בעיניי במה שאני רואה ?

מקווה שזה היה ברור... 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא