חוץ מזה אין טעם להכנס לציציות של האחר.

אם מישהו יותר דוס ממני פחות יפריע אלה אם קיצוני (כי אני רוצה להיות יותר ...)

דברים נאים אמרת.

ואת הכותרת חשוב להדגיש, משום מה יש רוח אחרת היום...

למה את שוב שמה במסגרת אחת פאות וחצאית?

פאות זה אולי מנהג יפה. חצאית זו הלכה.

אני ממש לא "רוצה לבכות" שאנשים מקפידים על שמירת ההלכה.

ואני גאה בכל בחור ש"רוצה" בחורה ומוותר בגלל שהיא לא מספיק מקפידה על ההלכה ברמה שמתאימה לו.

לא מבין למה את מכניסה אותם למסגרת אחת, ואז זה נהיה כביכול לגיטימי לבוז לזה.

מישהי שהולכת בלי שרוולים זה גם קטנוני לפסול?

אורך החצאית אומר הרבה יותר מכלום, הוא אומר רמת הקפדה על ההלכה!

ועליה אתם לא מסכימים.

אתה אומר שזה על היחס להלכה והיא לא.

לדעתה אי שמירה על ההלכה אינו מעיד על ההקפדה על ההלכה?

וואלה...

ואתה לא יכול למדוד אדם בצורה כוללת על אתגר מסויים שהוא לא מצליח בו.

אחזור על השאלה בסוף:

על בחורה בלי שרוולים גם תגיד ככה?

ובכלל, היא השוותה את זה לפאות שזה בקושי מנהג יפה, והיא אמרה ש"העיקר להכיר את הבנאדם" כלומר - הלכה וזה - פאסה בשבילה....

היא בזה לרצון של אדם להתחתן עם מישהי שמתאימה לו ברמה הרוחנית, ו"רוצה לבכות" עלזה.

אז במחילה...

"היא בזה לרצון של אדם להתחתן עם מישהי שמתאימה לךו ברמה הרוחנית, ו"רוצה לבכות" עלזה"

המחלוקת היחידה בניכם זה מה היחס לחצאית. זהו. שום דבר מעבר לזה.

ואני מאמין שבתור בת עם רגישות לבנות האחרות סביבה זה יותר נוגע לה ורגיש בשבילה איך שמתייחסים לבנות שמתוך חולשה מסויימת לא מקפידות על זה ושופטים אותם ומכלילים אותם.

שיהיה.

אני מסכים שזה כואב וכו', אבל מה לעשות....

יש אנשים עם בנים דתלשים, זה יותר כואב. אז הם ינסו לייפות את המציאות ולטשטש את חשיבות הדת? אני מקווה שלא.

הקפדה על הלכה היא הקפדה על הלכה היא הקפדה על הלכה.

ככה לדעתי לפחות.

ואגב, אין כאן שום הכללה, אף אחד לא צעק עליהן, נאמרה כאן תשובה לשאלה פשוטה: עם מי תתחתנו.

זהו? כבר אין זכות לאדם לומר שהוא יתחתן רק עם מי שמקפידה על ההלכה?

זה נהיה דבר שמתאבלים עליו?

אללי לנו.

ובע"ה לא אשא אשה שתלך לא בצניעות. גם אם מישהו יגיד שהוא רוצה לבכות על אמות המידה שלי.

על אותה דרך אחזור על השאלה שלי: תתחתן עם כלה בלי שרוולים?

אתה יודע שלא, ולא תשווה את זה ללשה"ר. למה?

אולי כי זה דבר שנפרץ גדרו יותר והיצר מורה התר.

אולי כי אני עצמי לא שלם בזה.

אולי אני לא יודע מה, אבל דמגוגיה חבל לעשות.

פחות או יותר אני מניח שהתשובה הכי אמיתית היא שצריך התאמה ברמה, הרי לא תשאל עלי - אם לפי מה שכתבתי - זה אומר שאני צדיק תמים שמעולם לא עבר עבירה, נכון? למה? כי כולנו נופלים. אממה, עדיין אנחנו דתיים יותר מאלו שלא, וגם מאלו שפחות מאיתנו. איך זה? כי יש רמות הקפדה.

אז מה שנדרש מזוג, שרמתם תהא שווה, כפי שאני לא מושלם, כך גם היא, אבל על אותו משקל.

לשה"ר לצערינו, מהווה פחות משמעותי ברמת דתיות מאשר דיני צניעות.

ולכן אני, ברמתי שלי, לא אקח בחורה שאינה צנועה כראוי, אך כנראה שכן אקח בחורה שאינה מקפידה תמיד בלשה"ר.

כשם שאתה, אולי תיקח בחורה שלא מקפידה על XYZ, או הולכת עם חצאית קצרה. ולא תיקח מישהי בלי שרוולים.

ואולי מסורתי שיקח מישהי בלי שרוולים, לא יקח מישהי שנראית, במחילה, כמו בשר למכירה כשנגמר הנייר אריזה.

ואף אחד לא ינסה לטעון "למה זה כן וזה לא" כי יש רמות. וכל ילד מבין שיש רמות.

ועוד משהו: בחורה שקבוע מדברת לשה"ר חופשי על הבר - לא אקח! אכן! זה אכן רמה דתית נמוכה ביותר. אלא שאכן נדיר מי שלא נופל אף פעם בזה, מכל מיני סיבות.  ורחוק לדרוש מי שנקיה מזה לחלוטין. בחורה שרשמית הולכת עם חצאית קצרה - זה סיפור שונה ולא דומה בכלל.

ולסיום: מי שיגיד לי שהוא לא יקח בת שנופלת בלשה"ר - אני אצדיע לו, אני לא אנאם לו ש"קטנוני לפסול, וזה עניינים חיצוניים", ו"באתי להכיר בנאדם ולא כמה מילים" ו"לבכות על זה" וכו'.

היה כאן זלזול עקרוני בעצם הלגיטימיות לדרוש שמירת הלכה. וזה מה שמעורר לבכי על הדור שלנו....

ואתגר למטיבי לכת: אם מישהו יאמר לכם שהוא לא יקח בחורה שנופלת בלשה"ר - גם אז הוא יקבל תגובות שזה חיצוני וקטנוני ובאת לפגוש בנאדם, או שזה ישמע יותר טוב, כי להיות נחמד נהיה היום קדוש יותר מהלכות לא מספיק הומאניות?

תראה, אני לא מכיר אותך, אבל אני בטוח שגם לך יש גבול, אז נניח ששרוולים זה בסדר מבחינתך. מה יקרה אם "קשה לה" ללכת עם חולצה שמצליחה להצמד לחצאית/מכנס?.... כמו שמקובל היום בעוה"ר, ואם גם זה כן - אז בת שמסתובבת עם בגדים במידות של בגד ים, כי "קשה לה" גם תיקח?

לא. כי לכל אחד יש גבול, והגבול אכן נקבע לפי רמתו הדתית שלו.

לא כל כך מבין את העניין של השאיפות, השאלה אם הן מתקיימות... בחורה חילונית שמאוד שואפת לחזור בתשובה, אבל "קשה לה" תיקח? לא...

קשה קשה, אני מרחם ומשתתף בצערה, אבל אני רוצה מישהי שתתאים לי, לא שרק תשאף לזה....

אני לא אומר שצריך להיות בול פגיעה, וכמובן שהכיוון והרוח משחקים תפקיד חשוב, אבל "חייך קודמים" עם כל הצער והכאב, מי שהשאיפות שלה נפלאות והמציאות שלה באנלוידע איפה, אאלץ לא לישא אותה..

לגבי ההשוואה בין לשה"ר לצניעות ומה חמור יותר, שים לב, עניתי על זה היטב.

אבל, וזה אבל גדול, אני חושב שצריך קצת יותר ללמד זכות על בנות ישראל ובני ישראל.

לעניות דעתי, ההסבר הוא שככל שדבר פרוץ יותר בקרב החברה הדתית, ככה הוא כבר פחות אומר בהכרח על רמה דתית. ולצערנו הנושא הזה פרוץ מאד. וזה גם שורש ההשוואה ללשון הרע. לעומת זאת נושא שלא פרוץ בחברה הדתית- הרבה יותר עשוי להצביע על בעיה. במיוחד כשזה במודע ומבחירה ולא נפילות.

לשם המחשה- במובן מסוים, נראה לי שבהחלט עדיפה מישהי שלובשת מכנסי אלאדין מאשר חצאית שמגרדת את הברכיים (ואפילו אם עוברת את הברכיים). אעפ"כ סביר יותר שתעדיף מישהי עם חצאית שעוברת מעט את הברכיים על מישהי שלובשת מכנסי אלאדין. אני צודק? (וממש לא רק בגלל שאלות הלכתיות.)

עקרונית, רק שאע"פ שהדבר נפוץ, מאוד ברורה החלוקה בין תתי המגזרים שהוא נפוץ בהם, וכן, על פי רמה דתית.

לא אמנה שמות וקהילות, אבל כל אחד יכול לחשוב לבדו על המקומות הדוסיים שהציבור (מרכז, הרהמור, וכדו') ויחשוב אם נפרץ שם החצאית.

מה שאין כן בלשה"ר, שנפרץ בכל הרוחב, ולא מאפיין כלום.

ולכן ברור שמי שמגיע מהמקומות שזה לא נפרץ בהם, לא יקח מישהי כזו - כי או שהיא מהמקומות שלו והידרדרה, או שהיא ממקום שמלכתחילה ככה מקובל שם, וזה עצמו סימן שזה לא בשבילו.

וזה עוד רק מצד המאפיין, בלי שנכנסת לשיקול על מה הרמה שלו עצמו. כי אכן בחור שמקפיד מאוד בלשה"ר, לגיטימי שלא יקח בחורה שפרוצה בכך, ואע"פ שאין בזה שום מאפיין. כך גם בנידון דנן.

ובכל מקרה, ברור שזכותם של כל בחור ובחורה לדרוש מישהו שיקיים הלכות כראוי, כן, גם אם מצידם הם מקפידים יותר על הלכות מסויימות ולא אחרות.

לאן הגענו שזה דבר שצריך להתנצל עליו?

יש רוח מסויימת, גם בקרב חלקים כאן בשרשור, שעצם הרצון של אדם לאשתו תקפיד על משהו ראוי לבכי!!!! לאן הגענו? לאן???

לגבי הכמה נקודות... שוין. מה אפשר לעשות.

קצת צורם להגיד את המילה "לדרוש" בעניין הזה.

כאילו אין לי דרישה בזוגיות מול מישהי אלא השאלה אם יש דברים משותפים.

אם היא מדברת לשון הרע ואני נגד זה - אז פשוט אין לנו מטרה משותפת.

אם אני בעד שמירת ההלכה והיא לא תואמת את זה - אז שוב, אין מטרה משותפת.

השפה של מי יותר/פחות טוב או לחלופין מי יותר דתי או פחות דתי איננה צריכה להעסיק אותנו והיא מעוררת סלידה. השאלה האמיתית היא - מי מתאים לי? 

מה קשור להכיר אותך?

הבעת דעה מסויימת. והגבתי במדוייק למה שאמרת.

אם לדעתך מה שאמרת זה לא מייצג אותך - מדוע אמרת אותו?

היא כתבה מה שהיא רוצה. ואני הגבתי על מה שהיא כתבה.

לא רוצה להסביר שלא תסביר, אבל שלא תהלך אימים ותאשים אותי בהכנסת מילים לפיה.

איפה אתה רואה שהסקתי משהו על החיים שלה או נישואין או לוגיקה?

הגבתי רק להלכה, כי כן, היא לעגה למי שמקפיד עליה. זה נקרא בעיניך מסקנות כוללניות?

היא הגיבה לי ב"תרגע ותשמור על הפה שלך"..... אז לא אני נתתי כאן נופך של הילוך אימים.

ואם כן בזה או לא בזה, אינני יודע איזה שפה דובר כבודו, אבל אני לעת עתה דובר עברית. ובעברית. לומר שצריך לבכות על משהו, ולומר שמודדים סנטימטרים במקום בן אדם. ולהגיד שזה דבר שלא מהווה שיקול. ושמי שחושב ככה הוא קטנוני. זה נקרא לבוז. 

לא ממש מטריד אותי שזה מוזר בעיניך, כשיהיה לך טעון ענייני תאמר אותו. בנתיים אני אכן סבור שלומר את כל המילים שהיא אמרה זה נקרא לבוז.

נראה מתי ייפסק המוסר הכפול בין הצד הליברלי לבין הצד הדתי.

לומר שקטוני להקפיד על ההלכה - אין.

לומר שצריך לבכות על זה - אין.

לומר ש.. וש.. וש... - אין.

אבל לומר שכל הנ"ל זה בוז - אאוט.

לליברלים מותר הכל. ושהדוסים יסתמו ת'פה שלהם, הא?

ואם תחליט להגיב לדברים, אז אבקש ממך שבמקום ללכת סחור סחור תענה ישירות לזה:

 לומר שזה קטנוני וצריך לבכות על זה - זה כן בוז או לא בוז?

התגובה הזו מה שנקרא פצלש תמשיך להתסתתר - לקראת נישואין וזוגיות היא לא לבוז?

שמא תלמדי אותי מה זה כן לבוז?

במחילת כבודך, לא תוכלי להטיח דברי עלבון חמורים במי שאכפת לו מההלכה, ואז להגיד "אתה לא יודע לקחת רעיון כללי"... מזכיר את סנגורי היהודים באים "אתם לא מבינים הומור"...

סורי, בלי מילים מכובסות: לעגת למי שיקפיד על אורך חצאית אשתו או לא לעגת????

אל תגידי "רעיון כללי" תגידי אם לעגת. 

תגידי אם אמרת "קטנוני".

תגידי אם אמרת ש"צריך לבכות"

תגידי איזה מילים הכנסתי לך לפה ולא אמרת!

לא חכמה להגיב בטון נפגע, לצאת ה"נעלבת ואינה עולבת" ולברוח מהדיון. ממש לא חכמה.

לא כל כך הבנתי כלום. אבל את במוזה של  להכנס למקום של ה"נאשמת", ולהאשים בחזרה שאני סתם רוצה לרדת עלייך. אין טעם.

ואת לא חייבת כלום, בהחלט זכותך להגיד מה בא לך ולברוח. אף אחד לא יקח אותך על זה לבית משפט. אבל נורמלי זה לא.

מאחל לך באמת המון המון טוב בחיים, בהצלחה ענקית.

זה כמו לומר שלא חשוב מתי נכנסת שבת ומתי היא יוצאת, או לא חשוב האם יש תולעים בכרוב או בקמח

ואם הוא/היא אומר/ת לשון הרע, זאת גם עילה לפסול באותה מידה אך את זה לא כתבת.

יש פה מורכבות בעל שתי צדדים שונים שצריך לשים לב אליה -

א. היחס להלכה 

ב. היחס שלנו לאנשים שמפרים אותה

שני הדברים הללו - הם לא אותו דבר!!

ועכשיו תכל'ס - האם כולנו מקפידים על כל קוצו של יו"ד כל הזמן?

ואם לא  (אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא) - אז כל אחד שלא ישפוט את חברו על דברים שקשה לו בהם להקפיד. כל אחד יודע מה הדברים שקשה לו וכל אחד שיסתכל על עצמו.

האם אנחנו נקבע באופן סלקטיבי אלו איסורים ראוי לפסול עליהם ואילו לא? תמוה מאוד.

חוץ מזה חובה על בעל לדאוג לצניעות של אשתו עד כדי גט בלי כתובה

מצד האמת שניהם בדרגת חומרה של 'לאו'.

מצד הציבור - מי שאוכל חזיר הוא כמעט תמיד מנותק מהיהדות שלו.

לעומת מי שאומר לשון הרע הרבה פעמים מצטער על זה.

ההבדל בין לעבור על זה או זה הוא הבדל חברתי, לא עקרוני, זאת האמת. 

כל חריגה מגדרי הצניעות המוכרים מטעם הטישה בעלה נדרש לגרשה ללא גט על דת יהודית (מתאר לעצמי שזה צריך להיות ניכר...)

לגבי אורך חצאית כתוב בפירוש "שוק באישה ערווה" ורובנו הולכים לדעת מיעוט המאוד מקלה שמדובר בעצם בירך. אז אל תגידי אין מקור

גם אני מכיר את זה.. ראית פעם פסק דין של בי"ד רבני כיום שפסק ככה על אישה שהולכת על פי הסטנדרטים המקובלים בחברה?

יש עוד פרמטרים אחרים, או שהבעל משתמש בהלכה כקרדום לחפור בה והוא עצמו לא מקפיד על הרבה דברים.

אבל רווק שמלכתחילה רומה לקיים הלכה חייב להתחתן עם אישה צנועה

דיברת על מי שרוצה לשמור הלכה - שלא יצא עם מישהי דוברת לשון הרע, היא תכשיל אותו

https://asif.co.il/download/kitvey-et/b%20h%20y/b%20h%20y2/1%20(12).pdf

זה מאילוצים של מה שזה יגרום. אבל ברור שמי שרוצה מלכתחילה להתחתן לפי דת יהודית אמור מלכתחילה לא להתחתן עם מי שלא מקפידה על צניעות

גם אין שום קשר בין תזונה לבריאות, אין קשר בין משרד הביטחון לצה"ל או בין משרד החינוך לבתי ספר. אין קשר בין מלחמת העולם השנייה לשואה או להיטלר, ואין שום קשר בין אסטרונומיה לנוגה צדק ומאדים.

וכמובן שזה אני שמעוות את המקורות בשביל שיתאימו לי ולא את

גם אם לא מגרשים - לקראת נישואין וזוגיות

את מוזמנת להמשיך לקשקש כאן עד שנה הבאה.

(גם ביטלתי הרגע מעקב...)

שיש אורך (קוצר...) מסויים שהוא בוודאי לא עומד בגדרי ההלכה?

הויכוח כעת הוא רק ויכוח הלכתי טהור מהי בדיוק אותה מידה?

לא מה מותר ומה אסור..

עד כמה אתה נכנס לקשקע ובודק בזכוכית מגדלת.

ראית אותי הולך ברחוב ומחלק ציונים לבחורות?

זכותו של אדם להתחתן עם מי שתואמת את עקרונותיו, למה זה הפך להיות מילה גסה?

לבחור אשה שמתאימה לי, שיש בינינו שותפות. זה להכנס לקישקע?

האמת שמוזר לי עליך, מתוך ההכרות עם תגובותיך, שאתה מדבר ככה. באמת הפלאת אותי.

אם זה רק במישור העקרוני - גם לשון הרע זה עקרוני.

אם זה משקף דברים מעבר לנושא הזה ספציפית - אז זה כבר לא החצאית עצמה העניין, אלא המדד.

כבר טחנו את זה, גם אני השבתי, וגם אחרים השיבו.

כעת הנידון היה שקל"ת התווכחה עם בייניש אם בכלל זה מאפיין הלכתי, ושאלתי מה ששאלתי, ואתה בחרת לדחוף את המשגיח כשרות. והגבתי לך שזה דבר לא קשור בגרוש. זה הכל.

וכעת אני ממתין להבין את עמדתה של קל"ת בנוגע למה ששאלתי, אם היא חושבת שיש מידה מסויימת של חצאית שודאי נוגדת את ההלכה. או שהיא חושבת שעקרונית זה לא משנה ולא מעניין...

אם מוסכם שיש משהו שמנוגד להלכה.

ושהמצב הזה אכן מביא לגירושין לפי ההלכה.

ואם כן ברור שלא מתחתנים כך מלכתחילה.

נשאר הויכוח מהו השלב? בסדר, אז שכל אחד ממכם יפרש את המילים "חצאית קצרה" לפי ההגדרה שלו.

העיקר הוא במה שבייניש טוען - ש"חצאית קצרה" שכמובן בכוונה - מה שימצא ככזה על פי ההלכה כ"א לפי אמות המידה ההלכתיות שלו. הוא שלב שאי אפשר להנשא איתו, כי הרי מתגרשים בגללו. וזה תכל'ס עיקר הנידון כאן.

בפעם השלישית:

גם אם לא מגרשים - לקראת נישואין וזוגיות

לא באתי לפסוק הלכה, לא באתי לתת גט לאף אחת בלי כתובה, הייתי מאוד שמח במצבי הנוכחי להתגרש באופן כללי, אבל בתור רווק זה קצת בעייתי.

אבל אני בהחלט יכול לקבוע לפי זה מה צריך לעשות לפי ההלכה מי שמלכתחילה עוד לא התחתן ואין לו את האילוצים שיש בימינו בנוגע למקרה של גירושים, ויכול כך עם הרבה פחות בעיות לדאוג לעצמו לא להיות נשוי לאישה שאינה נוהגת בצניעות

שאני יוצא נגד איך שאת שמה לי מילים בפה, טוענת שאני בא לפסוק הלכה מה עושים בימינו במקרה של אישה שמתחילה ללבוש מעל הברך, כאשר טענתי פעמיים שאני לא נכנס לאילוצים של ימינו

אני יכול להתחתן עם כמה נשים שאני רוצה ואב יכול לחתן את בתו ללא רצונה כשהיא קטנה או למכור אותה לשפחה עד שתגדל

וכמובן שמצווה גדולה לסקול הומוסקסואלים ומחללי שבתות, להוקיע ולהחרים מי שלא מאמין ב13 עיקרים

כל הדוגמאות שנתתי קיימות בגמרא וגם הדינים שלהם

ואני אכן מגיב בציניות לכל הערימה של הקשקושים שלך שנובעת מכך שאת מסרבת לראות בבירור את האמת שאני מציג בפנייך

*גירושין ללא כתובה

גירושין ללא גט זה במקרה של מקח טעות (וגם אז בדרך כלל מצריכים גט לחומרא)

גירושין ללא כתובה זה במקרה שבו האשה מאבדת את זכויותיה, למשל במקרה שבו היא נוהגת בצורה לא ראויה ולכן הבעל לא מחויב לה

מגרשים ללא כתובה מי שהולכת ברמה של צניעות בעייתי מצד ההלכה. גם את מסכימה.

עכשיו יש לכם ויכוח מהי אותה רמה.

אז מה השקר שלו? שהוא סובר שההלכה מחייבת משהו מסויים ואת חושבת שהיא מחייבת משהו אחר?

זה לא שקר. יש לכם ויכוח בהלכה. זה הכל.

תמקדו את הדיון.

ששמה לי מילים בפה, רואה בפירוש שמגרשים על חוסר צניעות ומתכחשת לכך שזה ידבר על לבוש קצר (למה לא? זה נחשב איסור כשרות? ואם זה היה תקף רק לחלק מאיסורי צניעות, למה לא לפרט?) טוענת שאני משקר כאשר אני מביא סימוכים לכל מה שאני כותב תוך כדי שהיא שמה לי מילים בפה? לא תודה

בשביל שאוכל לעמוד על מה שחשוב לי בלי שהיא יותר מידי תתנגד או לא תתנגד בכלל וגם לא תתעקש על דברים שחשובים לה ונראים לי מוגזמים

ולא מתחרטת לרגע,בקשר אליך לדעתי כמה שיותר חרדי רק מרוויחים בדוק.

מבחינתי- מעדיפה מישהו דוס (כמוני או יותר) אבל אם יותר אז שיהיה מסוגל להכיל את המקום שלי ולא יצפה שאני אשתנה בשבילו.

(מכירים את זה: השקפה נסדר לך בבית, את פחות תורנית ממני אז התלבטתי, אבל הרב שלי אמר לי שזה יסתדר עם הזמן, הייתי רוצה שתהיי יותר צנועה, שתשמעי יותר שיעורי תורה.... )

אין סיכוי ככה!!!

לגבי רמה דתית נמוכה יותר- מעדיפה מאד שלא, אבל בסופו של דבר העניין הוא הכיוון של האדם ולאו דווקא המקום הספציפי שהוא נמצא בו עכשיו. כך שאם ברגע נתון זה הוא נחשב כפחות דתי ממני אך הוא במגמת עליה, אני חושבת שעם דיבור ותקשורת נכונים ניתן לגשר על הפערים הללו.

יותר דוסית, אז כל הכבוד. נראה אותה! חחחח סתאאם, אבל נסתדר אני מאמין חח ^_^ לומדת יותר תורה וכזה, ואני נניח פחות ממנה, זה לא בעיה עקרונית נשמע לי.

פחות דוסית, תלוי מאוד מאוד.

העיקרון המנחה כאן מבחינתי, שהמאמא קריטית לחינוך הילדים, וכזו שתפגין זלזול בהלכה כזה או אחר, או מתיחת גבולות ניכרת נשמע לי כדבר שלילי בהחלט.

כמו כן, יש עיקרון מנחה של כיוון ודרך ורצון. אם הרצון הוא להיות צדיקים גם אם עכשיו קשה, לשמור את כל ההלכה וכו' ברצינות אז לא חושב שאפסול.

"שבע יפול צדיק וקם".

הבעיה שלי עם גישה מיואשת. אם מישהי תאמר אני מדברת לשון הרע, לא מתכוונת להשתנות,
אז בהצלחה לה..

(בלי קשר יתכנו דברים שהפער הנוכחי יהיה גדול מדי)

נקודה שניה, שאם זה משהו פומבי מוצהר ולא ב"מאבק". למשל מישהי שהולכת עם חצאית שבקושי מכסה את הברך, ואין לה בארון חצאיות אחרות, זה סיפור אחד, אם יש לה חצאיות/שמלות אחרות זה סיפור אחר בהנחה שהיא באמת נאבקת בזה... במצב כזה אולי כן יהיה בסדר

כדי לחזק אותי..

אבל לי יש שאיפה להתחזק בע"ה.

כמובן שהפער גדול מידי זה לא טוב כי יהיה לי קשה לענות על הצרכים שלו מבחינה דתית

אבל בגדול אני רואה בזה יתרון.

אם הוא פחות דוס ממני מבחינתי זה בעיתי.

בע"ה שתהיה יותר דוסית ממני ככה תמיד נהיה במגמת עלייה.

לגבי אם היא לא שומרת על הצניעות הבסיסית לא הייתי יוצא איתה.

אם כמה שמבחינה מוסרית זה לא ראוי"לפסול" אדם על חיצוניות כביכול.. אבל לא אתפשר על דברים כאלה (מקווה)

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

דבר שני לשאול דברים שאני יודעת שמשמעותיים לי שעליהם יפול או יקום השידוך.

דבר שלישי לקבל קצת מידע על האדם שאני הולכת לפגוש. זה לא כיף להגיע בעיניים עצומות.

אפשר גם לקחת את המידע ובעזרתו לקחת את הפגישה הראשונה בפרופורציות נכונות,נגיד אם אומרים לי שהוא ממש חברותי וזה חשוב לי ובפגישה הוא לא היה ככה אני אדע שזה כנראה מהתרגשות וכו' והוא לא ככה ברגיל.

ואמנם לדבר עם חבר אולי מרגיש להגיע פחות עם עיניים עצומות, אבל בפועל… את באמת יודעת יותר? 

גם לי חשוב להוציא הכי טוב את חברה שלי אבל אני לא אשנה ואשקר על האישיות שלה. אני מסכימה שבבירורים אנשים מיפים דברים אבל הם לא יכולים לשקר על עובדות או על האופי האמיתי.

וגם לא כולם רוצים את אותו הדבר. יש כאלה שלא רוצים מישהו חברותי ויש כאלה שזה חשוב להם או שבכלל לא משנה.

(זה מזכיר לי ששאלתי פעם אחת בחור על החכמה של חבר שלו והוא אמר שהוא לא הכי חכם)

כן בהחלט כן, לפני הבירורים ידעתי א ב ועכשיו אני יודעת ש א ב באמת נכונים ויש גם את ג וד ואני קצת מכירה ומבינה את מי אני הולכת לפגוש, נוצר סקרנות ואולי יש לי כבר נושאי שיחה שהייתי רוצה לשוחח איתו עליהם, או דברים שהייתי רוצה ללבן שעלו מתוך הבירורים. זה בהחלט חשוב.

אני מבינה שיודעים יותר אחרי הבירורים, אבל אלא אם כן זה משהו קריטי , מה באמת מתברר שם? משהו שישנה את דעתך לגבי הבחור?

הסקרנות שלי בדייטים באה בעיקר מהרצון להכיר, ב"ה אף פעם לא הייתי צריכה לחשוב בכוח על נושאי שיחה חח, אבל בכל זאת.

אני פשוט חושבת שזה יעיל רק אם באמת ההצעה מגיעה משום מקום, אבל בדרך כלל זה סתם לבוא עם עוד תיוגים על האדם לפני שעוד נפגשים.

אם מקבלים מספר של חבר קרוב אפשר לקבל מידע אמין.

אם את לא צריכה לברר אל תבררי אבל יש גם אנשים אחרים שלוקחים את הפגישות ברצינות ורוצים לברר כדי לדייק למה שהם מחפשים.

אם אתה לא מברר זה נתפס שאתה כך וכך.

יש גם עניין של לקלוט את הטון שהחברה מדברת עלייך ולא רק את המלל. אפשר גם להגיד תספרי לי עליה במקום לעשות את זה בצורה של שאלון.

אבל באופן כללי זה נכון שהבירורים לא כ"כ תורמים לבנים כי הם פחות ערמומיים וכי לבנות יש יותר טקט בד"כ אז הן יותר ייפו את המציאות.

ניסית פעם לענות לטלפון של הבירור בעצמך כשהוא חושב שאת החברה?

היו לי מורות טובות

גם בד"כ גם ככה נדע מה שאלו חחח, וגם להפך.

פשוט אף פעם לא נתקלתי בשאלה שבפועל באמת הייתה לגיטימית לשאול, באמת שלא.

אף שאלה שהייתה אומרת אם אני או חברות שלי מתאימות לבן אדם או לא …

נניח שלמישהו חשוב מישהי חברותית שיהיה נוח לה ערבים עם החברים שלו, אין שאלות שיכולות להתאים לכך?

או מישהו מחפש מישהי רגישה ששמה לב לפרטים, אין שאלות שיכולות להצביע על כך?

או מישהי מחפש מישהי צינית, אין שאלות שיכולות להצביע על זה?

(כל הדוגמאות אפשר גם הפוך)

הרבה פעמים בכרטיס אישי כתוב יותר דברים טכניים, או במילה שתיים ורציתי יותר להבין מה זה אומר (לאיזה רמה בדיוק מתכוונים כשכותבים חכם/מסודר/אחראי וכדומה), ומי שמציע לא תמיד מכיר טוב את הבחור או הבחורה אז לא יכול לעזור. אבל כן לרוב פשוט ביקשתי שיספרו לי עליו קצת, ולא שאלתי שאלות ספציפיות, וככה אתה מבין מה הדברים הבולטים בו, ממה שהחבר בוחר לספר עליו

אם להוריד כבר בשלב הבירורים?

לא משעמם לי בחיים ואני לא אצא לפגישה סתם אם אני לא רואה פוטנציאל.

וכמו שאמרתי, לא השתמשתי בזה רק כדי לסגור פינות, אלא כדי לדעת עוד על הבחור. אם בכרטיס אין כמעט מידע, אני ורצה לדעת עוד בשביל לדעת אם זה רלוונטי או לא. אם כתוב שהוא אוהב לטייל, זה יכול להיות בכמה רמות שונות, ואני רוצה לדעת כמה כדי לדעת אם מתאים לי או לא. אם אני מבקשת מהחבר שלו לספר לי עליו והוא מספר לי כמה הוא עוזר לחברים, זה פרט שאני כנראה לא אגלה בפגישות הראשונות איתו. אני רוצה לדעת על הבחור קצת יותר מפרטים משם ומה הוא עושה בחיים אז אני מבררת

אישית, לא יצא לי לברר המון, הפעמים היחידות שביררתי היה כשהיה תיאור של משהו בפרטים שלא הייתי בטוח מה הכוונה והבירור לרוב סיפק את התשובה שאפשר לוותר על להיפגש ולחסוך את הזמן לשני הצדדים.

אם מי שמבררים אצלה מבינה שאין שום תועלת ב"לשווק" את החברה ועדיף שתענה בכנות זה יועיל באמת, אם היא תחשוב שמטרתה לשווק היא מייתרת את הבירור.

למרות שהרבה פעמים אפשר לשאול פשוט את מי שהציע את הבחור/ה.

אבל אני באמת חושבת שלרוב זו שיחה ממש לא קריטית, מה שאלת שבאמת הכריע לך אם נכון להפגש או לא?

אוכל לספר במסר ולא כאן, זה אאוטינג.

לפחות חמש פעמים אצלי זה היה קריטי.

המציע לעיתים נותן תחושה שהוא מנסה למכור, אז התשובה פחות כנה.

אם מנסים למכור זה לרוב פוגע, עדיף לקבל תשובה כנה ואמיתית שתלמד אם הזמן שווה לשני הצדדים או לא. מי שמוכר בצורה לא כנה בסוף פוגע בשני הצדדים.

זאת שיחה שבא נבנת תמונה בראש של אישיות מסויים ולא רק את אוסף הפרטים של הכרטיס.

חבר/ה טוב/ה פשוט שופ ךאת מה שהוא חווה מהאישיות.

זה הכי בזרימה והכי אנושי. ממש לא סנובי.

איך בדיוק אני אמור להחליט אם מתאים? לפי כמה שורות בכרטיס?

חברה יכולה לענות על מה שחשוב לי לדעת. ויותר מזה - יותר חשוב איך היא מספרת מאשר התוכן.

לדוגמא, כאשר שואלים אם מישהי תורנית אפשר לקבל תשובה יבשה של "כן" או לשמוע בקול של החברה עד כמה זה חשוב לה. הבדל של שמיים וארץ.

לגבי רושם רע על החברה - נתקלתי בזה. לדעתי החברה הזו פשוט פושעת. זה לא התפקיד שלה להחליט בשבילך, רק להעביר לך את המידע בצורה נכונה.

את מוזמנת לברר עם חבר ולראות אם מתאים לך ולא להיות תלויה בשריטות של החברה שלך. 

בנוגע לתוכן - כל כך הרבה הנחות יסוד והכללות.. 

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.

לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…

הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.

(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)

^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

או חתיך וכלומניק או מכוער עם אופי טוב, אין כזה דבר כן?

ויש המון, שגם נראים טוב(גברים ונשים כאחד) ומלאי תוכן ועם עולם פנימי עשיר.

האמירה שלך היא ניסיון כושל לגרום לאנשים שכן אכפת להם מהנראות של בן / בת הזוג (שאיתו אגב הם הולכים בעזרת השם לחיות כל החיים) קצת מעבר לאדם הממוצע, לוותר על זה וכאילו להבין שיש גם מידות..

שים לב שאף אחד לא אמר שאין מידות, ברור שיש וכבודן במקומו מונח, אבל אמרו שחשוב להם יחד עם זאת, לא במקום, אלא יחד עם זאת מה נקרא בלעד together, יופי ומשיכה חזקה.

ולגבי מה שכתבת

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"...יש מאן דאמר שהיא הייתה אחת מ4 נשים הכי יפות שהיו בעולם, נכון שזו מחלוקת אבל אל תשכח שיש גם את הצד הזה.

אני לא כתבתי מכוער, אני כתבתי שהוא רק לא חתיך.

אני גם לא אמרתי לה שזה מה שצריכה לבחור, רק לתת לה כלים שהיא תדע להבחין מה חשוב לה ולהתמקד בזה.

ויש הבדל ענק בין אכפתיות מהמראה של בן הזוג לבין ההגדרה שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שבודקים שבלעדיו לא מנסים אפילו להתקדם.

אין שום הסתכלות על מכלול, וכשלבן-אדם אין הסתכלות על מכלול, אז כנראה שהוא יקבל בן-זוג בהתאם.

ולגבי מה שכתבת על אסתר, זה בדיוק מה שחכמים מנסים לומר (וכנראה שלא הבנת את המסר שלהם).

אם היית בוחן את אסתר באמצעות תמונה - אז היא הייתה נראית לך ירקרוקת.

אבל אם היית נפגש איתה ורואה אותה ממש - היית מבחין בחוט של חסד שמשוך עליה והיית רואה שהיא אחת מה-4 נשים היפות בעולם.

בתקופת הגמרא עד כמה שידוע לי לא היו מצלמות, אבל בכל מקרה למזלנו יש לנו חכמים שלאורם אנחנו הולכים, והבן יהוידע קובע נחרצות שאסתר הייתה יפה, ומוכיח שם שלא סתם "יפה" אלא "יפת תואר ויפת מראה" מדנקט לישנא "יפייפיות" ועוד מוסיף שם "לא הכחישו יופיין מתחילה ועד סוף" זאת אומרת היו יפות בזקנותן כמו בצעירותן, ועוד שאומר שם שאף למאן דמפיק אסתר ועייל ושתי, בא להדגיש עוצם יופיה של אסתר. עיין שם באורך ותרווה צמאונך דוד.

אני הייתי עושה תרגיל בעל שני שלבים , בדרך כלל באמצע השיחה או כשהיא מתחילה לזרום.

שלב ראשון- כשהבחור מדבר יוצרת קשר עין ומסתכלת אליו תוך כדי הקשבה.

שואלת את עצמי איך הוא נשמע לי? איך נוא נראה לי?

בשלב השני ממשיכה להקשיב והפעם מסתכלת על נקודה אקראית באופק.

ואז מפנה את המבט אליו

והשאלה מתחדדת-

האם כשאני שומעת את תוכן הדברים בלי קשר עין, המראה שלו משתנה בעיניי?

האם כשאני מסתכלת ישירות תוך הקשבה אליו משהו מוצא חן בעיניי במה שאני רואה ?

מקווה שזה היה ברור... 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה.