חוץ מזה אין טעם להכנס לציציות של האחר.

אם מישהו יותר דוס ממני פחות יפריע אלה אם קיצוני (כי אני רוצה להיות יותר ...)

דברים נאים אמרת.

ואת הכותרת חשוב להדגיש, משום מה יש רוח אחרת היום...

למה את שוב שמה במסגרת אחת פאות וחצאית?

פאות זה אולי מנהג יפה. חצאית זו הלכה.

אני ממש לא "רוצה לבכות" שאנשים מקפידים על שמירת ההלכה.

ואני גאה בכל בחור ש"רוצה" בחורה ומוותר בגלל שהיא לא מספיק מקפידה על ההלכה ברמה שמתאימה לו.

לא מבין למה את מכניסה אותם למסגרת אחת, ואז זה נהיה כביכול לגיטימי לבוז לזה.

מישהי שהולכת בלי שרוולים זה גם קטנוני לפסול?

אורך החצאית אומר הרבה יותר מכלום, הוא אומר רמת הקפדה על ההלכה!

ועליה אתם לא מסכימים.

אתה אומר שזה על היחס להלכה והיא לא.

לדעתה אי שמירה על ההלכה אינו מעיד על ההקפדה על ההלכה?

וואלה...

ואתה לא יכול למדוד אדם בצורה כוללת על אתגר מסויים שהוא לא מצליח בו.

אחזור על השאלה בסוף:

על בחורה בלי שרוולים גם תגיד ככה?

ובכלל, היא השוותה את זה לפאות שזה בקושי מנהג יפה, והיא אמרה ש"העיקר להכיר את הבנאדם" כלומר - הלכה וזה - פאסה בשבילה....

היא בזה לרצון של אדם להתחתן עם מישהי שמתאימה לו ברמה הרוחנית, ו"רוצה לבכות" עלזה.

אז במחילה...

"היא בזה לרצון של אדם להתחתן עם מישהי שמתאימה לךו ברמה הרוחנית, ו"רוצה לבכות" עלזה"

המחלוקת היחידה בניכם זה מה היחס לחצאית. זהו. שום דבר מעבר לזה.

ואני מאמין שבתור בת עם רגישות לבנות האחרות סביבה זה יותר נוגע לה ורגיש בשבילה איך שמתייחסים לבנות שמתוך חולשה מסויימת לא מקפידות על זה ושופטים אותם ומכלילים אותם.

שיהיה.

אני מסכים שזה כואב וכו', אבל מה לעשות....

יש אנשים עם בנים דתלשים, זה יותר כואב. אז הם ינסו לייפות את המציאות ולטשטש את חשיבות הדת? אני מקווה שלא.

הקפדה על הלכה היא הקפדה על הלכה היא הקפדה על הלכה.

ככה לדעתי לפחות.

ואגב, אין כאן שום הכללה, אף אחד לא צעק עליהן, נאמרה כאן תשובה לשאלה פשוטה: עם מי תתחתנו.

זהו? כבר אין זכות לאדם לומר שהוא יתחתן רק עם מי שמקפידה על ההלכה?

זה נהיה דבר שמתאבלים עליו?

אללי לנו.

ובע"ה לא אשא אשה שתלך לא בצניעות. גם אם מישהו יגיד שהוא רוצה לבכות על אמות המידה שלי.

על אותה דרך אחזור על השאלה שלי: תתחתן עם כלה בלי שרוולים?

אתה יודע שלא, ולא תשווה את זה ללשה"ר. למה?

אולי כי זה דבר שנפרץ גדרו יותר והיצר מורה התר.

אולי כי אני עצמי לא שלם בזה.

אולי אני לא יודע מה, אבל דמגוגיה חבל לעשות.

פחות או יותר אני מניח שהתשובה הכי אמיתית היא שצריך התאמה ברמה, הרי לא תשאל עלי - אם לפי מה שכתבתי - זה אומר שאני צדיק תמים שמעולם לא עבר עבירה, נכון? למה? כי כולנו נופלים. אממה, עדיין אנחנו דתיים יותר מאלו שלא, וגם מאלו שפחות מאיתנו. איך זה? כי יש רמות הקפדה.

אז מה שנדרש מזוג, שרמתם תהא שווה, כפי שאני לא מושלם, כך גם היא, אבל על אותו משקל.

לשה"ר לצערינו, מהווה פחות משמעותי ברמת דתיות מאשר דיני צניעות.

ולכן אני, ברמתי שלי, לא אקח בחורה שאינה צנועה כראוי, אך כנראה שכן אקח בחורה שאינה מקפידה תמיד בלשה"ר.

כשם שאתה, אולי תיקח בחורה שלא מקפידה על XYZ, או הולכת עם חצאית קצרה. ולא תיקח מישהי בלי שרוולים.

ואולי מסורתי שיקח מישהי בלי שרוולים, לא יקח מישהי שנראית, במחילה, כמו בשר למכירה כשנגמר הנייר אריזה.

ואף אחד לא ינסה לטעון "למה זה כן וזה לא" כי יש רמות. וכל ילד מבין שיש רמות.

ועוד משהו: בחורה שקבוע מדברת לשה"ר חופשי על הבר - לא אקח! אכן! זה אכן רמה דתית נמוכה ביותר. אלא שאכן נדיר מי שלא נופל אף פעם בזה, מכל מיני סיבות.  ורחוק לדרוש מי שנקיה מזה לחלוטין. בחורה שרשמית הולכת עם חצאית קצרה - זה סיפור שונה ולא דומה בכלל.

ולסיום: מי שיגיד לי שהוא לא יקח בת שנופלת בלשה"ר - אני אצדיע לו, אני לא אנאם לו ש"קטנוני לפסול, וזה עניינים חיצוניים", ו"באתי להכיר בנאדם ולא כמה מילים" ו"לבכות על זה" וכו'.

היה כאן זלזול עקרוני בעצם הלגיטימיות לדרוש שמירת הלכה. וזה מה שמעורר לבכי על הדור שלנו....

ואתגר למטיבי לכת: אם מישהו יאמר לכם שהוא לא יקח בחורה שנופלת בלשה"ר - גם אז הוא יקבל תגובות שזה חיצוני וקטנוני ובאת לפגוש בנאדם, או שזה ישמע יותר טוב, כי להיות נחמד נהיה היום קדוש יותר מהלכות לא מספיק הומאניות?

תראה, אני לא מכיר אותך, אבל אני בטוח שגם לך יש גבול, אז נניח ששרוולים זה בסדר מבחינתך. מה יקרה אם "קשה לה" ללכת עם חולצה שמצליחה להצמד לחצאית/מכנס?.... כמו שמקובל היום בעוה"ר, ואם גם זה כן - אז בת שמסתובבת עם בגדים במידות של בגד ים, כי "קשה לה" גם תיקח?

לא. כי לכל אחד יש גבול, והגבול אכן נקבע לפי רמתו הדתית שלו.

לא כל כך מבין את העניין של השאיפות, השאלה אם הן מתקיימות... בחורה חילונית שמאוד שואפת לחזור בתשובה, אבל "קשה לה" תיקח? לא...

קשה קשה, אני מרחם ומשתתף בצערה, אבל אני רוצה מישהי שתתאים לי, לא שרק תשאף לזה....

אני לא אומר שצריך להיות בול פגיעה, וכמובן שהכיוון והרוח משחקים תפקיד חשוב, אבל "חייך קודמים" עם כל הצער והכאב, מי שהשאיפות שלה נפלאות והמציאות שלה באנלוידע איפה, אאלץ לא לישא אותה..

לגבי ההשוואה בין לשה"ר לצניעות ומה חמור יותר, שים לב, עניתי על זה היטב.

אבל, וזה אבל גדול, אני חושב שצריך קצת יותר ללמד זכות על בנות ישראל ובני ישראל.

לעניות דעתי, ההסבר הוא שככל שדבר פרוץ יותר בקרב החברה הדתית, ככה הוא כבר פחות אומר בהכרח על רמה דתית. ולצערנו הנושא הזה פרוץ מאד. וזה גם שורש ההשוואה ללשון הרע. לעומת זאת נושא שלא פרוץ בחברה הדתית- הרבה יותר עשוי להצביע על בעיה. במיוחד כשזה במודע ומבחירה ולא נפילות.

לשם המחשה- במובן מסוים, נראה לי שבהחלט עדיפה מישהי שלובשת מכנסי אלאדין מאשר חצאית שמגרדת את הברכיים (ואפילו אם עוברת את הברכיים). אעפ"כ סביר יותר שתעדיף מישהי עם חצאית שעוברת מעט את הברכיים על מישהי שלובשת מכנסי אלאדין. אני צודק? (וממש לא רק בגלל שאלות הלכתיות.)

עקרונית, רק שאע"פ שהדבר נפוץ, מאוד ברורה החלוקה בין תתי המגזרים שהוא נפוץ בהם, וכן, על פי רמה דתית.

לא אמנה שמות וקהילות, אבל כל אחד יכול לחשוב לבדו על המקומות הדוסיים שהציבור (מרכז, הרהמור, וכדו') ויחשוב אם נפרץ שם החצאית.

מה שאין כן בלשה"ר, שנפרץ בכל הרוחב, ולא מאפיין כלום.

ולכן ברור שמי שמגיע מהמקומות שזה לא נפרץ בהם, לא יקח מישהי כזו - כי או שהיא מהמקומות שלו והידרדרה, או שהיא ממקום שמלכתחילה ככה מקובל שם, וזה עצמו סימן שזה לא בשבילו.

וזה עוד רק מצד המאפיין, בלי שנכנסת לשיקול על מה הרמה שלו עצמו. כי אכן בחור שמקפיד מאוד בלשה"ר, לגיטימי שלא יקח בחורה שפרוצה בכך, ואע"פ שאין בזה שום מאפיין. כך גם בנידון דנן.

ובכל מקרה, ברור שזכותם של כל בחור ובחורה לדרוש מישהו שיקיים הלכות כראוי, כן, גם אם מצידם הם מקפידים יותר על הלכות מסויימות ולא אחרות.

לאן הגענו שזה דבר שצריך להתנצל עליו?

יש רוח מסויימת, גם בקרב חלקים כאן בשרשור, שעצם הרצון של אדם לאשתו תקפיד על משהו ראוי לבכי!!!! לאן הגענו? לאן???

לגבי הכמה נקודות... שוין. מה אפשר לעשות.

קצת צורם להגיד את המילה "לדרוש" בעניין הזה.

כאילו אין לי דרישה בזוגיות מול מישהי אלא השאלה אם יש דברים משותפים.

אם היא מדברת לשון הרע ואני נגד זה - אז פשוט אין לנו מטרה משותפת.

אם אני בעד שמירת ההלכה והיא לא תואמת את זה - אז שוב, אין מטרה משותפת.

השפה של מי יותר/פחות טוב או לחלופין מי יותר דתי או פחות דתי איננה צריכה להעסיק אותנו והיא מעוררת סלידה. השאלה האמיתית היא - מי מתאים לי? 

מה קשור להכיר אותך?

הבעת דעה מסויימת. והגבתי במדוייק למה שאמרת.

אם לדעתך מה שאמרת זה לא מייצג אותך - מדוע אמרת אותו?

היא כתבה מה שהיא רוצה. ואני הגבתי על מה שהיא כתבה.

לא רוצה להסביר שלא תסביר, אבל שלא תהלך אימים ותאשים אותי בהכנסת מילים לפיה.

איפה אתה רואה שהסקתי משהו על החיים שלה או נישואין או לוגיקה?

הגבתי רק להלכה, כי כן, היא לעגה למי שמקפיד עליה. זה נקרא בעיניך מסקנות כוללניות?

היא הגיבה לי ב"תרגע ותשמור על הפה שלך"..... אז לא אני נתתי כאן נופך של הילוך אימים.

ואם כן בזה או לא בזה, אינני יודע איזה שפה דובר כבודו, אבל אני לעת עתה דובר עברית. ובעברית. לומר שצריך לבכות על משהו, ולומר שמודדים סנטימטרים במקום בן אדם. ולהגיד שזה דבר שלא מהווה שיקול. ושמי שחושב ככה הוא קטנוני. זה נקרא לבוז. 

לא ממש מטריד אותי שזה מוזר בעיניך, כשיהיה לך טעון ענייני תאמר אותו. בנתיים אני אכן סבור שלומר את כל המילים שהיא אמרה זה נקרא לבוז.

נראה מתי ייפסק המוסר הכפול בין הצד הליברלי לבין הצד הדתי.

לומר שקטוני להקפיד על ההלכה - אין.

לומר שצריך לבכות על זה - אין.

לומר ש.. וש.. וש... - אין.

אבל לומר שכל הנ"ל זה בוז - אאוט.

לליברלים מותר הכל. ושהדוסים יסתמו ת'פה שלהם, הא?

ואם תחליט להגיב לדברים, אז אבקש ממך שבמקום ללכת סחור סחור תענה ישירות לזה:

 לומר שזה קטנוני וצריך לבכות על זה - זה כן בוז או לא בוז?

התגובה הזו מה שנקרא פצלש תמשיך להתסתתר - לקראת נישואין וזוגיות היא לא לבוז?

שמא תלמדי אותי מה זה כן לבוז?

במחילת כבודך, לא תוכלי להטיח דברי עלבון חמורים במי שאכפת לו מההלכה, ואז להגיד "אתה לא יודע לקחת רעיון כללי"... מזכיר את סנגורי היהודים באים "אתם לא מבינים הומור"...

סורי, בלי מילים מכובסות: לעגת למי שיקפיד על אורך חצאית אשתו או לא לעגת????

אל תגידי "רעיון כללי" תגידי אם לעגת. 

תגידי אם אמרת "קטנוני".

תגידי אם אמרת ש"צריך לבכות"

תגידי איזה מילים הכנסתי לך לפה ולא אמרת!

לא חכמה להגיב בטון נפגע, לצאת ה"נעלבת ואינה עולבת" ולברוח מהדיון. ממש לא חכמה.

לא כל כך הבנתי כלום. אבל את במוזה של  להכנס למקום של ה"נאשמת", ולהאשים בחזרה שאני סתם רוצה לרדת עלייך. אין טעם.

ואת לא חייבת כלום, בהחלט זכותך להגיד מה בא לך ולברוח. אף אחד לא יקח אותך על זה לבית משפט. אבל נורמלי זה לא.

מאחל לך באמת המון המון טוב בחיים, בהצלחה ענקית.

זה כמו לומר שלא חשוב מתי נכנסת שבת ומתי היא יוצאת, או לא חשוב האם יש תולעים בכרוב או בקמח

ואם הוא/היא אומר/ת לשון הרע, זאת גם עילה לפסול באותה מידה אך את זה לא כתבת.

יש פה מורכבות בעל שתי צדדים שונים שצריך לשים לב אליה -

א. היחס להלכה 

ב. היחס שלנו לאנשים שמפרים אותה

שני הדברים הללו - הם לא אותו דבר!!

ועכשיו תכל'ס - האם כולנו מקפידים על כל קוצו של יו"ד כל הזמן?

ואם לא  (אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא) - אז כל אחד שלא ישפוט את חברו על דברים שקשה לו בהם להקפיד. כל אחד יודע מה הדברים שקשה לו וכל אחד שיסתכל על עצמו.

האם אנחנו נקבע באופן סלקטיבי אלו איסורים ראוי לפסול עליהם ואילו לא? תמוה מאוד.

חוץ מזה חובה על בעל לדאוג לצניעות של אשתו עד כדי גט בלי כתובה

מצד האמת שניהם בדרגת חומרה של 'לאו'.

מצד הציבור - מי שאוכל חזיר הוא כמעט תמיד מנותק מהיהדות שלו.

לעומת מי שאומר לשון הרע הרבה פעמים מצטער על זה.

ההבדל בין לעבור על זה או זה הוא הבדל חברתי, לא עקרוני, זאת האמת. 

כל חריגה מגדרי הצניעות המוכרים מטעם הטישה בעלה נדרש לגרשה ללא גט על דת יהודית (מתאר לעצמי שזה צריך להיות ניכר...)

לגבי אורך חצאית כתוב בפירוש "שוק באישה ערווה" ורובנו הולכים לדעת מיעוט המאוד מקלה שמדובר בעצם בירך. אז אל תגידי אין מקור

גם אני מכיר את זה.. ראית פעם פסק דין של בי"ד רבני כיום שפסק ככה על אישה שהולכת על פי הסטנדרטים המקובלים בחברה?

יש עוד פרמטרים אחרים, או שהבעל משתמש בהלכה כקרדום לחפור בה והוא עצמו לא מקפיד על הרבה דברים.

אבל רווק שמלכתחילה רומה לקיים הלכה חייב להתחתן עם אישה צנועה

דיברת על מי שרוצה לשמור הלכה - שלא יצא עם מישהי דוברת לשון הרע, היא תכשיל אותו

https://asif.co.il/download/kitvey-et/b%20h%20y/b%20h%20y2/1%20(12).pdf

זה מאילוצים של מה שזה יגרום. אבל ברור שמי שרוצה מלכתחילה להתחתן לפי דת יהודית אמור מלכתחילה לא להתחתן עם מי שלא מקפידה על צניעות

גם אין שום קשר בין תזונה לבריאות, אין קשר בין משרד הביטחון לצה"ל או בין משרד החינוך לבתי ספר. אין קשר בין מלחמת העולם השנייה לשואה או להיטלר, ואין שום קשר בין אסטרונומיה לנוגה צדק ומאדים.

וכמובן שזה אני שמעוות את המקורות בשביל שיתאימו לי ולא את

גם אם לא מגרשים - לקראת נישואין וזוגיות

את מוזמנת להמשיך לקשקש כאן עד שנה הבאה.

(גם ביטלתי הרגע מעקב...)

שיש אורך (קוצר...) מסויים שהוא בוודאי לא עומד בגדרי ההלכה?

הויכוח כעת הוא רק ויכוח הלכתי טהור מהי בדיוק אותה מידה?

לא מה מותר ומה אסור..

עד כמה אתה נכנס לקשקע ובודק בזכוכית מגדלת.

ראית אותי הולך ברחוב ומחלק ציונים לבחורות?

זכותו של אדם להתחתן עם מי שתואמת את עקרונותיו, למה זה הפך להיות מילה גסה?

לבחור אשה שמתאימה לי, שיש בינינו שותפות. זה להכנס לקישקע?

האמת שמוזר לי עליך, מתוך ההכרות עם תגובותיך, שאתה מדבר ככה. באמת הפלאת אותי.

אם זה רק במישור העקרוני - גם לשון הרע זה עקרוני.

אם זה משקף דברים מעבר לנושא הזה ספציפית - אז זה כבר לא החצאית עצמה העניין, אלא המדד.

כבר טחנו את זה, גם אני השבתי, וגם אחרים השיבו.

כעת הנידון היה שקל"ת התווכחה עם בייניש אם בכלל זה מאפיין הלכתי, ושאלתי מה ששאלתי, ואתה בחרת לדחוף את המשגיח כשרות. והגבתי לך שזה דבר לא קשור בגרוש. זה הכל.

וכעת אני ממתין להבין את עמדתה של קל"ת בנוגע למה ששאלתי, אם היא חושבת שיש מידה מסויימת של חצאית שודאי נוגדת את ההלכה. או שהיא חושבת שעקרונית זה לא משנה ולא מעניין...

אם מוסכם שיש משהו שמנוגד להלכה.

ושהמצב הזה אכן מביא לגירושין לפי ההלכה.

ואם כן ברור שלא מתחתנים כך מלכתחילה.

נשאר הויכוח מהו השלב? בסדר, אז שכל אחד ממכם יפרש את המילים "חצאית קצרה" לפי ההגדרה שלו.

העיקר הוא במה שבייניש טוען - ש"חצאית קצרה" שכמובן בכוונה - מה שימצא ככזה על פי ההלכה כ"א לפי אמות המידה ההלכתיות שלו. הוא שלב שאי אפשר להנשא איתו, כי הרי מתגרשים בגללו. וזה תכל'ס עיקר הנידון כאן.

בפעם השלישית:

גם אם לא מגרשים - לקראת נישואין וזוגיות

לא באתי לפסוק הלכה, לא באתי לתת גט לאף אחת בלי כתובה, הייתי מאוד שמח במצבי הנוכחי להתגרש באופן כללי, אבל בתור רווק זה קצת בעייתי.

אבל אני בהחלט יכול לקבוע לפי זה מה צריך לעשות לפי ההלכה מי שמלכתחילה עוד לא התחתן ואין לו את האילוצים שיש בימינו בנוגע למקרה של גירושים, ויכול כך עם הרבה פחות בעיות לדאוג לעצמו לא להיות נשוי לאישה שאינה נוהגת בצניעות

שאני יוצא נגד איך שאת שמה לי מילים בפה, טוענת שאני בא לפסוק הלכה מה עושים בימינו במקרה של אישה שמתחילה ללבוש מעל הברך, כאשר טענתי פעמיים שאני לא נכנס לאילוצים של ימינו

אני יכול להתחתן עם כמה נשים שאני רוצה ואב יכול לחתן את בתו ללא רצונה כשהיא קטנה או למכור אותה לשפחה עד שתגדל

וכמובן שמצווה גדולה לסקול הומוסקסואלים ומחללי שבתות, להוקיע ולהחרים מי שלא מאמין ב13 עיקרים

כל הדוגמאות שנתתי קיימות בגמרא וגם הדינים שלהם

ואני אכן מגיב בציניות לכל הערימה של הקשקושים שלך שנובעת מכך שאת מסרבת לראות בבירור את האמת שאני מציג בפנייך

*גירושין ללא כתובה

גירושין ללא גט זה במקרה של מקח טעות (וגם אז בדרך כלל מצריכים גט לחומרא)

גירושין ללא כתובה זה במקרה שבו האשה מאבדת את זכויותיה, למשל במקרה שבו היא נוהגת בצורה לא ראויה ולכן הבעל לא מחויב לה

מגרשים ללא כתובה מי שהולכת ברמה של צניעות בעייתי מצד ההלכה. גם את מסכימה.

עכשיו יש לכם ויכוח מהי אותה רמה.

אז מה השקר שלו? שהוא סובר שההלכה מחייבת משהו מסויים ואת חושבת שהיא מחייבת משהו אחר?

זה לא שקר. יש לכם ויכוח בהלכה. זה הכל.

תמקדו את הדיון.

ששמה לי מילים בפה, רואה בפירוש שמגרשים על חוסר צניעות ומתכחשת לכך שזה ידבר על לבוש קצר (למה לא? זה נחשב איסור כשרות? ואם זה היה תקף רק לחלק מאיסורי צניעות, למה לא לפרט?) טוענת שאני משקר כאשר אני מביא סימוכים לכל מה שאני כותב תוך כדי שהיא שמה לי מילים בפה? לא תודה

בשביל שאוכל לעמוד על מה שחשוב לי בלי שהיא יותר מידי תתנגד או לא תתנגד בכלל וגם לא תתעקש על דברים שחשובים לה ונראים לי מוגזמים

ולא מתחרטת לרגע,בקשר אליך לדעתי כמה שיותר חרדי רק מרוויחים בדוק.

מבחינתי- מעדיפה מישהו דוס (כמוני או יותר) אבל אם יותר אז שיהיה מסוגל להכיל את המקום שלי ולא יצפה שאני אשתנה בשבילו.

(מכירים את זה: השקפה נסדר לך בבית, את פחות תורנית ממני אז התלבטתי, אבל הרב שלי אמר לי שזה יסתדר עם הזמן, הייתי רוצה שתהיי יותר צנועה, שתשמעי יותר שיעורי תורה.... )

אין סיכוי ככה!!!

לגבי רמה דתית נמוכה יותר- מעדיפה מאד שלא, אבל בסופו של דבר העניין הוא הכיוון של האדם ולאו דווקא המקום הספציפי שהוא נמצא בו עכשיו. כך שאם ברגע נתון זה הוא נחשב כפחות דתי ממני אך הוא במגמת עליה, אני חושבת שעם דיבור ותקשורת נכונים ניתן לגשר על הפערים הללו.

יותר דוסית, אז כל הכבוד. נראה אותה! חחחח סתאאם, אבל נסתדר אני מאמין חח ^_^ לומדת יותר תורה וכזה, ואני נניח פחות ממנה, זה לא בעיה עקרונית נשמע לי.

פחות דוסית, תלוי מאוד מאוד.

העיקרון המנחה כאן מבחינתי, שהמאמא קריטית לחינוך הילדים, וכזו שתפגין זלזול בהלכה כזה או אחר, או מתיחת גבולות ניכרת נשמע לי כדבר שלילי בהחלט.

כמו כן, יש עיקרון מנחה של כיוון ודרך ורצון. אם הרצון הוא להיות צדיקים גם אם עכשיו קשה, לשמור את כל ההלכה וכו' ברצינות אז לא חושב שאפסול.

"שבע יפול צדיק וקם".

הבעיה שלי עם גישה מיואשת. אם מישהי תאמר אני מדברת לשון הרע, לא מתכוונת להשתנות,
אז בהצלחה לה..

(בלי קשר יתכנו דברים שהפער הנוכחי יהיה גדול מדי)

נקודה שניה, שאם זה משהו פומבי מוצהר ולא ב"מאבק". למשל מישהי שהולכת עם חצאית שבקושי מכסה את הברך, ואין לה בארון חצאיות אחרות, זה סיפור אחד, אם יש לה חצאיות/שמלות אחרות זה סיפור אחר בהנחה שהיא באמת נאבקת בזה... במצב כזה אולי כן יהיה בסדר

כדי לחזק אותי..

אבל לי יש שאיפה להתחזק בע"ה.

כמובן שהפער גדול מידי זה לא טוב כי יהיה לי קשה לענות על הצרכים שלו מבחינה דתית

אבל בגדול אני רואה בזה יתרון.

אם הוא פחות דוס ממני מבחינתי זה בעיתי.

בע"ה שתהיה יותר דוסית ממני ככה תמיד נהיה במגמת עלייה.

לגבי אם היא לא שומרת על הצניעות הבסיסית לא הייתי יוצא איתה.

אם כמה שמבחינה מוסרית זה לא ראוי"לפסול" אדם על חיצוניות כביכול.. אבל לא אתפשר על דברים כאלה (מקווה)

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.