לפני החתונה אצל מדריכת כלות מומחית בעזרת השם הכל יהיה טוב,

כמובן גם שהבחור ילך למדריך ירא שמיים,עם כל הכאב שבדבר ויש המון

כאב,לחשוב רק איך להיות טובה ובעזרת השם הכל יתהפך לטובה,המון

אנשים אין להם לצערנו שלום בית,אבל הילדים כן עשו מאמץ אדיר והצליחו

בגדול,שיהיה לך שנה טובה ומתוקה ותצליחי בכל התחומים אמן.

אבל לא תמיד אנשים הם אותו דבר בחוץ ובבית 

מה שבעיקר חשוב זה איך את צמחת מזה

איפה זה עומד אצלך בנפש

איך את מתמודדת עם הסיטואציה

ואיזה מודל תרצי לקחת לבית שלך 

מפאת פרטיות אני לא מתייגת- אם תרצי אוכל לקשר אותך לניקית נשואה שחוותה התמודדות דומה 

אולי היא תוכל לתת לך כוחות.

בהצלחה רבה בהתמודדות בדרך !

מסכים מאוד עם דבריך.

שמעתי רעיון כזה פעם מחבר שהיו לו חששות (ללא בסיס, סתם סעקבות החשפות למצבים כאלו) של

'מה יקרה אם הזוגיות שלי לא תצליח' וכדו', ואמרו לו שדווקא אצלו הפחד הזה יגרום לו להשקיע את כל כוחו בזוגיות ולכן מסתבר שדווקא לו יהיה יותר טוב..

ולדעתי זה נכון מאוד, אדם שגדל במציאות מורכבת מבין כמה זה קשה ולא טוב ויעשה הכל כדי לא להגיע לאותו מצב.

אם לא סעיף 4 הייתי חושב שאת אחותי שכותבת פה, בחיי

אבל כמה דקות אני אכתוב על זה. אני עם חבר בפלא'

כל המריבות בבית וההערות השפיעו על הביטחון העצמי, 

ותמיד יש לי חשש גדול ליפול על מישהי כעסנית ולא מכילה או שלא מדברת בנחת שתחזיר לי את כל מה שסבלתי עד עכשיו.

ויש חוסרים נפשיים שמה לעשות - הייתי אמור לקבל מבית בריא ולא קיבלתי. 

מצד שני בגלל שאני מכיר את המקום הזה וכמה אנשים זקוקים לאהבה לפעמים

אני תמיד משתדל מאד להקשיב לאנשים, להבין אותם, להחמיא להם על הצלחות. 

עם כל החששות והשריטות,

אני מאמין וכולי תקווה שעם האחת המתאימה נוכל לרפא אחד לשני את הלב. 

אבל זה ממש לא הסיפור הכי מורכב שקיים

גם אנשים שהגיעו מבתים הרבה פחות "נורמליים", אבל הם עצמם אנשים טובים, זכו להקים בית נאמן.

אני מאמין שאנחנו לא מסוגלים לשער תוצאות פסיכולוגיות של אירועים. אישיות זה דבר כל כך מורכב, שלעולם לא נדע מה השפעה של מה. ולכן מהבחינה הזאת לא מפריע לי בכלל.

מה שכן -

אם בפועל את יודעת על עצמך שיש לך בעיה עם זוגיות, או משהו דומה - זה מרתיע, גם אם להורים שלך יש זוגיות טובה

אם הקשר עם המשפחה, או אי-הקשר - במידה ותבחרי בזה - יהיה כזה שישפיע על החיים שלכם יחד - זה משהו שצריך לקחת בחשבון

אבל כפי שכבר בטח כתבו לך, יש אנשים שדווקא מתוך המציאות הזו בנו את אישיותם ומתוך כך את ביתם בצורה נפלאה ומעוררת השתאות.

מכירה כמה וכמה בתים כאלה, ומדהים לראות את רמת המודעות של בני הזוג, הנכונות לעבודה ועוד.

מי את?

אילו מידות יש לך?

אילו שאיפות יש לך?

אחרי שתעני על זה -

את חושבת שמישהו ירצה להתחתן עם משהי עם מידות ותכונות כמו שלך?

היא לא באה לפרוק את הכאב על המשפחה שלה, אלה את הכאב על איך שיראו אותה.

להגיד לה שלכולם יש מורכבות, זה בדיוק הסיבה שהיא לא צריכה לחשוש מאיך יראו אותה, וממילא אין על מה להצטער על כך.

מסכים עם רימיינדר

אני חושבת שלפחות לפי מה שהיא פירטה פה, הכרתי אישית אנשים עם סיפורים הרבה יותר קשים.

זאת התגובה האחרונה שלי בדיון,  לא חושבת שיש טעם להמשיך לדון בזה, מה גם שזה לא מכבד את הכותבת או אחרות במצב שלה שקוראות.

הבהרתי את דעתי בנושא כבר כמה פעמים.

אלו שני דברים שאי אפשר לנתק בניהם.

כל אחד בונה בכוחותיו שלו את התדמית שלו ומחליט איך לספר את סיפור חייו.

היחס שלה למשפחה שלה ולמציאות שהיא חיה בה משפיע בהכרח על היחס שלה לסביבה.

חלק מהסיפור הזה - מה מקומה של המשפחה שלי בתוך עולמי? וכל אחד צריך למצוא תשובה לשאלה הזאת שתהא טובה עבורו.

תהליך של השלמה עצמית עם המצב הוא בהכרח מביא גם בטחון עצמי שפותח הזדמנויות.

סתכל על התגובה של @ענבל -

מממ - לקראת נישואין וזוגיות

לפעמים שמנסים להגיד לאדם שלא יקח ברצינות את החסרון שהוא רואה זה יכול פעמים באמת להעצים את הבנאדם וזה יכול לפעמים להוסיף כאב על כאב.

היא אמרה שהיא לא היחידה. כלומר לא ישפטו אותה על זה

עצם החשש משפיטה כשלעצמו הוא העניין.

כשאדם מספר לעצמו את הסיפור שיקדם אותו - כבר ממילא פחות אכפת לו מה ישפטו אותו.

אני לא רוצה להוסיף כי זה נושא רגיש.

משפחה שמסתייעת מהרווחה היא שונה ממשפחה שלא זקוקה לכך.

בלי ספק שהכוונה שלך טובה, אב לא נראה לי שזה מה שכדאי לה לשמוע עכשיו.

יש עניין לחוש את המציאות כמו שהיא ולא לנסות טשטש אותה ע"י השוואות.

היא חווה עכשיו סוג של אובדן ביחס למשפחה שהיא היית רוצה לגדול לתוכה למשפחה שהיא נמצאת בה כעת.

התחושה הזאת, שהיא ממש לא נעימה היא שלב חשוב להתקדמות אישית.

ולאחר מכן - לאחר הפנמה של השלמה (סוג של( עם האובדן) - צרייך לא לעשות השוואות לחברה!

כי מה שמתאים לאדם שלא גדל במשפחה כזאת לא מתאים לאדם שגדל במשפחה כזאת.

לא כדאי להתנחם מעצם העבודה שלכולם יש קשיים.

מה שבאמת יכול לנחם - זאת התמודדות טובה עם הקושי הקיים מול הבנאדם ברגע זה.

אם נחשוב על מישהי שנמצאת במצב קשה והצליחה לעלות ממנו - זה וואו! זה הכי ראוי להערכה. ולא סתם בשביל הכפיים. זה באמת בונה קומה בבנאדם שתשפר את האיכות חיים שלו.

כדאי בהחלט להפסיק להתמש בדמוי השלילי בתור מיתוג.

בהחלט כדאי להקפיד על זה וחשוב שהעלת את זה.

השימוש בהצמדת טייטלים לאנשים הוא בחלט לא כ"כ חיובי.

לוקח את זה מדבריך.

אבל ההשוואה לאחרים בכל זאת נשמעת לי מוזר. 

בס"ד

אבל עברתי סיפור יחסית דומה. 

מעבר לסיפור הזה אני גם עם הפרעת חרדה ועוד שלל דברים שהיו עלולים לגרום לאנשים לפסול אותי. 

היום אני נשואה כבר שנתיים וחצי, בעלי שמע על כל הדברים האלה כבר בדייט הראשון והחליט שזה לא מפחיד אותו. 

אני חושבת שמה שחשוב באמת זה ההתמודדות שלך עם המצב, איך את הצלחת להתרומם למרות ואולי אפילו בגלל הקושי, ואיך את תופסת את המציאות שלך. יש גברים שלא פוחדים מהתמודדות עם מורכבויות, צריך פשוט למצוא אותם. 

אל תשכחי גם שלכל אחד יש תיק, כשאנחנו באים לבחור בן זוג אנחנו באים לבחור עם איזה תיק אנחנו מוכנים להתמודד. יש בהחלט כאלה שלא ירצו את התיק שלך, אבל יש גם כאלה שאת לא תרצי את התיק שלהם וחשוב לדעת את זה. הסיבה העיקרית בעיניי שאת צריכה לשפר את ההסתכלות שלך על עצמך בגללה, היא שלא תסכימי לכל אחד כי את לא מאמינה שמישהו טוב ירצה. את חייבת להאמין שגם את יכולה למצוא, שאת בהחלט ראויה לבעל מדהים ונפלא, שעם כל מה שיש לך את עדיין יכולה להביא איתך לנישואין המון ושמי שיתחתן איתך יזכה גם בדברים טובים. 

מקווה ממש שתמצאי את האחד שלך ושהוא יהיה הכי הכי נכון לך.

ב"הצלחה רבה!

אני בפרטי אם תרצי פירוט ספציפי

אהבתי שסיפרת על עצמך הכל בדייט ראשון...

הלואי ולי היה את האומץ הזה לחשוף הכל

זה מאוד מאוד משתנה. (כמובן שצריך לומר בהתחלה, אבל עדיין יש הבדל בין ראשון לשלישי וכו')

ואז אני אוכל להחליט מתי נכון לספר.   

הבעיה שכרגע אין לי בכלל את האומץ הזה, אלא הכל נובע מחשש לאבד ורצון חזק להיות נאהב.

אתה מבין אחי..

ובד"כ להטיח את כל השק בפנים כבר בפגישה הראשונה, עלול להיות כבד מידי. הוא\היא בכלל לא מכירים אותך, אבל הם כן, כעת, מכירים כל מיני דברים שליליים בלי שום מושג באיזו פרספקטיבה לראות אותם. וכך, יתכן שגם מישהו\מישהי מתאימים יפרדו בגלל שהם נבהלו ("למה מגיע לי כל הטוב הזה"). לעומת זאת, אם מחכים מעט לשלב שמכירים מעט יותר (שזה מאוד מאוד משתנה), ו"פורשים" את מה שרוצים לומר בצורה יותר נעימה לאוזן, המדויט\ת יודע בדיוק את אותו מידע, אלא שהוא שהוגש בצורה יותר נעימה ולא "נפל" עליו. הוא\היא גם יכירו אותך יותר וידעו לשים דברים בפרספקטיבה מתאימה.

יובהר, בשום פנים ואופן לא להסתיר. אבל יש דרכים לומר דברים שלא כל אחד מסוגל לשאת בצורה ישירה. 

במקרה שיש דברים שאדם פחות בטוח בעצמו ופחות שלם איתם - לא כדאי לחשוף על ההתחלה.

דברים שאדם שלם איתם ובטוח לגביהם - כל עוד זה לא משהו חריג ממש - מבורך לא להתבייש ולפתוח על ההתחלה.

בס"ד

תראה, אני פשוט הייתי בנקודה שכבר אמרתי שחלאס, לא רוצה להתבחבש במחשבות האם מישהו ירצה אותי או לא, פשוט אומרת הכל על הדייט הראשון וככה חוסכת לי אנרגיה וזמן. במקרה הפעם הראשונה שעשיתי את זה גם יצאה לי טוב

אני כן רוצה להדגיש שסיפרתי הכל אבל לא מהצד הרגשי [לפחות לא מבחינתי, הוא הרגיש כאילו שפכתי את ליבי ורק אחרי החתונה גילה כמה זה לא נכון]. סיפרתי שהיו ויש לי קשיים חברתיים, את הפרטים הטכניים על ההורים שלי, את זה שבזמנו לקחתי כדורים נגד חרדה, דברים כאלה. לא סיפרתי איך אני מרגישה עם זה, מה הוביל לכל זה וכו', התמקדתי בעיקר בפרטים שעל פני השטח. 

כן ראוי לציין גם שהוא היה חבר שלי בפייסבוק אז הוא קצת ראה דברים שכתבתי והחליט שזה שווה לו את זה. זה לא אומר שהוא לא נבהל לפעמים [למשל כשבדייט שלישי אמרתי לו שאני רוצה למנוע היריון בהתחלה. לא הרגע הכי מדהים שלי] אבל הוא כן הבין והחליט שמעניין לו, שכיף לו, שהוא מרגיש בנוח איתי ושזה לא מספיק חשוב בשביל לחתוך את הקשר. 

אגב, אני כן הייתי עושה את זה גם אם זה לא היה מצליח איתו. פשוט כי אני בן אדם די ישיר וכנה וכי נמאס לי מאנשים שחותכים על דברים כאלה אז מעדיפה לא לצאת עם כאלה מלכתחילה. על הכדורים הפסיכיאטריים רציתי בכלל שיגידו לו בשלב ההצעה אבל שכחתי לומר לשדכן. בסוף באמצע הדייט הראשון אמרתי לו שאני הולכת לעשות משהו אבל שלא ייבהל. הוצאתי את הכדורים מהתיק, הסברתי לו מה הם, לקחתי אחד וזהו. 

קיצור, מקווה שהובנתי.

זה לא עסקים פה.

היא עברה ועוברת את מה שהיא עוברת, בע"ה היא נבנית מזה ולומדת מהטעויות של ההורים שלה כדי לא לחזור עליהם.

לכאורה זה נראה חיסרון, אבל להפך- זה יתרון! דווקא מתוך הקושי, היא עם הרבה יותר מודעות של מה נכון ומה לא נכון לעשות בקשר זוגי ובחינוך ילדים, אפילו יותר ממי שגדל בבית "נורמלי" ..

היא שווה בזכות מי שהיא, היא לא צריכה לתת פיצוי על שומדבר ולא להתנצל על כך. הקב"ה שם אותה דווקא במשפחה הזאת לא סתם, זה חלק בחייה שה' מכוון ובע"ה רק לטובתה.

הפורום הזה מלא בשאלות "האם לספר לה שאני...", "באיזה שלב מספרים לו שאני..." וגם "נפגשנו, איך מבררים פרטים אודותיו". אז כן, האהבה מכסה על הכול, והקב"ה מזווג זיווגים, אבל צריכים להיערך גם למציאות יותר שכיחה, שבה המדויט אפילו בתת-מודע מתחיל לעשות חשבון: "מצד אחד, יש לה הורים פרובלמטיים. מצד שני...", ולדאוג לצד השני הזה.

ניקח מצבים שכיחים יותר: מצד אחד, "במקום שבו בעלי תשובה עומדים וגו'", מצד שני, כלה דתייה טיפוסית רוצה שבסדר המשפחתי המורחב האורחים מהצד של החתן לא יבואו עם כיפות של בית מלון ולבוש לא הולם.

מצד אחד, מי שמתגייר, מקבל נשמה חדשה, מצד שני, לא כל אחד/אחת ימותו על חמות גויה

וכן הלאה, וכן הלאה.

בלי לקשר לזה שזה ציני - זה גם לא נכון.

נכון - לכל אחד יש יתרונות וחסרונות. כל אחד.

אבל זה לא מונע את העובדה, שבסופו של דבר - חיבור אמיתי לבנאדם קורה שהוא נוגע לך בלב.

לא שהוא מרשים אותך עד כמה הוא תותח.

אחרי שתיים שלוש פגישות הרושם החיצוני שאתה מתאר מתסמס. 

של אנשים שמוותרים על משהו בשביל יתרון חיצוני.

עוד לא פגשתי מישהי שתצא עם מישהו עם פער גילאים של 20 שנה רק בגלל הכסף שלו, אם היא לא חיפשה מבוגר מלכחילה.

עוד לא פגשתי מישהו שמפריע לו הורים פרמיטיבים ויצא עם מישהי רק כזאת רק כי היא יפה.

עוד לא פגשתי מישהו שיצא עם מישהי לא יפה בעניו רק כי היא חכמה.

אתה בהחלט יכול לפגוש אנשים שמתלבטים ולפעמים גם הסכימו לוותר על יתרון חיצוני בשביל משהו משמעותי

הוא מבוגר ממני ב20 שנה אבל הוא היחיד שאני מרגישה שמבין אותי

ההורים שלה פרמיטיבים, אבל אני אוהב אותה וכיף לנו יחד

יש לנו חיבור מדהים, אבל חיצונית משהו מפריע לי

כל הדברים שבאמת חשובים, כמו חיבור, שיח טוב, תקשורת וכו' המון אנשים מוכנים לוותר על הרבה דברים בשביל להשיג אותם ואני מכיר כמה דוגמאות:

- בחור שלא שומע הצעות בנות עם ילדים, אבל ברגע שישב לשיחה אם אמא לשנים בגלל החיבור שלהם הוא החליט לנסות.

- מישהי שלא הייתה מוכנה לצאת עם מעשן, ואחרי שפגשה אותו והוא סיפר לה על כך בדייט השני, הם בסוף התחתנו.

ויש עוד המון דוגמאות לא רק עבורי...

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי