בתוך המסגרת של עובד ה', איפה היית ממקם את כל המעשים הנ"ל? לראות סרט? ללכת למסעדה? 

העניין הוא שכל דבר שאינו קשור לעבודת ה' לא אמור להיעשות ע"י אדם הרוצה ושואף להגיע לשלמות ודבקות בה'.

לומר שזה בשלבים ולא בא בקלות זה נחמד, אבל לדעתי זה פשוט רפיון ועצלנות. כמובן לא נגדך, גם אני כעת לא נמצא בשלב הזה (למרות שהייתי בו...) אבל הרף האמיתי הוא אכן גבוה מאוד. ואי אפשר להתעלם ממנו.

והרבנים.... לא פתרון. לפחות בישיבה שבה אני לומד הם היו אלה שלחצו עלי קצת להיפתח... וזה פשוט לא מסתדר לי עם עובד ה'!!

שאתה מסכים לדעתי או חולק?

תלמיד ישיבה צריך להיות רגיש לצרכים האישיים שלו ולדעת למלא אותם מתוך מודעות עצמית.

בן תורה זה אחד שמרגיש סיפוק מהלימוד שלו.

לאו דווקא שכל יום הוא בשיא ההתהלבות כל הזמן

אבל לאורך זמן הוא עמל בלימוד ורואה פירות ונהנה מזה.

בן תורה צריך להיות עם רגישות גבוהה לסביבה. לראות איפה אפשר לסייע בכל מצב.

לדעת שהלימוד שלו זה אחריות האישית שלו ומתוך שהוא לוקח על זה אחריות זה התפקיד שלו.

אסור שהלימוד שלו יבוא מעמדה תחרותית אלא מעמדה אישית עצמית בלי השוואה לאחרים.

ובכללי בן תורה זה לא נראה לי בהכרח תלמיד חכם.

בן תורה לא חייב להיות בחור ישיבה אלא גם קובע עיתים.

תופס את התורה ברצינות כדבר שמכוון את החיים שלו.

יודע במה הוא חלש במה הוא חזק וע"פ זה מתקדם במנחת.

משלים עם המצב הרוחני הנוכחי שלו ולתמיד רואה איפה אפשר להשתפר ושמח בזה.

מה זה רגיש לצרכים האישיים שלו?

אנחנו רוצים לעבוד את ה' או לא?

אם לא, סבבה. סבבה לגמרי אפילו. זכותך, זכותי, וזכות כל אחד.

אבל, אם אנחנו רוצים באמת להיות עבדי ה', מי נתן לנו את הרשות למשל לראות סרט? זה אפילו לא כמו טיול, זה סתם התפרקות כזו, רצון לפוש.

אם אני פועל לפי 'מה שמרגיש לי', אם פתאום קצת קשה ללמוד אז אני לא לומד, או אם יש לי רצון לצאת לאיפשהו אז אני יוצא - תורה מה תהא עליה? מי נתן לי את הלגיטימציה לזה??

צרכים אישיים זה לא בהכרח סרט. זאת לא היתה כוונתי. כתבתי את הדברים כעומדים בפני עצמם ולא כקונטרה למשהו, לכן אל תסיק מהם משהו שלא אמרתי.

מה זה צרכיים אישים? משתנה מאדם לאדם.

אפרופו סרטים. למה אנשים רואים סרטים? יש להם צורך כלשהו והצפייה בסרט עוזרת להם להרגיע את הצורך הזה.

אישית - אני חושב שסרט זה לא משהו חיובי למלא בו את הצורך המסויים שזה ממלא ואני בטוח שאפשר למלא את הצורך הדרך אחרת שאיננה צפייה בסרט.

לאדם יש מימד חברותי,

מימד שטותניקי

כל אחד עם האופי השונה שלו ועם הצרכים השונים שלו.

לאחד יהיה אופי חברתי ממש והוא צריך התעסקות רבה עם אנשים לשני פחות.

אחד צריך שקט שני צריך רעש וכן על זה הדרך..

ולהיות "עובד ה'" זה גם לדעת באיזה מדרגה אני.

אם במדרגה של הרב מרדכי אליהו שבאמצע תיקון ליל שבועות קשה לו ללגום מהקפה מרוב דבוקותו בתורה - אז אני צריך להיות נאמן למדרגה שלי.. וכן, לנהוג כמו צדיק עליון, אם זאת המדרגה שלי.

אבל אם זאת לא המדרגה שלי - אני צריך להתאים תוכנית שמתאימה לי ותעזור לי להתקדם. כי אם אני ילך ע"פ תוכנית של משהו שדבק בתורה ובמידות פי 10 ממני - אני אפול לקרשים ולא אצליח להתקדם.

וכן, לזהות חולשות בתוכי ולא להתעלם ממה - או להתגבר עליהם, או לשעבד אותם לטוב, או לעשות מהם הפסקה וכולי וכולי.

מודעות עצמית זה חלק בלתי נפרד מעבודת ה'.

ה' טבע בנו כוחות חולשות וחוזקות ועלינו לדעת איך להתקדם עם מה שקיים בנו עכשיו.

מקווה שיותר ברור עכשיו.

אבל עדיין, השאלה היא האם הרף הזה שהצגתי של עובד ה' הוא אכן זה. כי אם כן, זה צריך להיות היעד שאליו אני שואף להגיע, ועליי ועל כל אחד לעשות מה שניתן ע"מ להגיע לכך.

ה'רף' שעובד ה' צריך לעמוד בו זה רף מאוד אישי. אין רף אחיד לכולם.

ר' אלעזר בן דורדיא לדוגמא, אחרי שעשה את כל מה שעשה - עבודת ה' שלו היתה לבכות עד שתצא נשמתו.

בעבודת ה' העיקר זה הדרך ולא התוצאה

והדרך משתנה מאדם לאדם.

הרף הוא 

-'מה ה' רוצה ממני  ע כ ש י ו'?

לא מה הרף עוד כמה זמן או משהו כזה. מה עכשיו ה' היה רוצה שאעשה?

ובכל זאת - יש עניין להישגיות, לצבור השיגים בעבודת ה'.

התוכנית עבודה נגזרת ממה מהחזון שלך לטווח מסויים.

אחרי שביררתי עם עצמך מה היעוד שלך מבחינתך ועשית תוכנית עבודה לטווח של כמה שנים - 

אתה שואל מה ה' רוצה ממני עכשיו.

ז"א בקיצור - כן. עיקר זה ההווה. אבל מתוך מחשבה קודמת על העתיד.

מחשבה על חזון מסויים שאני מתקדם לעברו בהווה.

מה הייעוד האישי שלי - זה דבר שדורש בירור.

זה די מסדר את העניין בראש אבל צריך עוד לחשוב.
תודה

כיף לשמוע שזה מה שמעסיק אותך

מברך אותך בבהירות

קודם כל, אנסה לסדר קצת את הדברים..

בימינו המגזר שלנו מתחלק לשניים: התורניים/חרד"לים והליברליים/לייטים/מזרוחניקים.

ברור שלהיות מזרוחניק באופי זה לא טוב.. זאת אומרת, או שאתה בעולם הקודש ועובד את ה' או שאתה בעולם החול ועושה מה שבא לך.. אל תפסח על שני הסעיפים.. יש מזרוחניקים שקוראים לעצמם דתיים-תורניים בזמן שהם מרשים לעצמם לחפף פה ולחפף שם...

צריך להיות ברור..

מצד שני, גם אם החלטת להיות בקודש, אמנם בדרך הכללית שהצבת לעצמך אסור לך להתיר כל מיני דברים ולהרשות לעצמך לוותר, אבל אתה יכול להגדיר מראש דברים "נטרליים" שאתה מרשה לעצמך. הסיבה היא שהאדם לא מושלם והוא צריך גם להיות בן אדם(אלא אם כן אתה גדול דור ואתה ברמה גבוהה..) ולכן אין בעיה בכך שתראה סרטים כשרים או שתלך למסעדה. ללכת למסעדה או לראות סרט כשר וצנוע אלו דברים "ניטרליים" שאין בהם בעיה של ממש אבל הם צריכים להיות במינון נכון וקטן ולהיות בהגזמה ובטח שלא להיות העיקר..

כמובן, ברגע שאתה חושב שהתעלית למדרגה יותר גבוהה ואתה מרגיש שאתה לא צריך את הדברים האלו, אתה יכול לוותר על דברים כאלה ולהעלות את הדברים הניטרליים ברמה. לדוגמא, במקום לראות סרט, לעשות ריצה/לכתוב חיבורים/לעשות עבודה קטנה/לקרוא ספר קודש שהוא לא גמרא.(תלוי ברמה..). כל הדברים האלה אינדבדואלים ולכן כל אדם צריך לבחון את עצמו ולראות מה הדרך הכי מתאימה לו שתחזיק מעמד לאורך זמן.

לסיום, אני אתן דוגמא להמחשה: נגיד מישהו רוצה לעשות דיאטה והוא מתלבט איזו דיאטה לבחור. הוא צריך לבחור את הדיאטה שמצד אחד באמת משפיעה עליו ועוזרת לו להשיל קילוגרמים ומצד שני לא דיאטה קשה מדי שלא תחזיק מעמד לאורך זמן.. אמנם כשהאדם אומר: מה, למה לתת לעצמי להתפנק בכוס שוקו פעם בשבוע? אבל אם הוא לא ישתה כוס שוקו בשבוע, הוא ישבר וכל הדיאטה תיהרס ולכן זה "משתלם" לשתות כוס שוקו פעם בשבוע ולשמור על הדיאטה.

מקוה שהייתי מספיק ברור ועזרתי לך..

לילה טוב!

עם ההודעות המפורטות שלך ;)

קודם כל, אנסה לסדר קצת את הדברים..

בימינו המגזר שלנו מתחלק לשניים: התורניים/חרד"לים והליברליים/לייטים/מזרוחניקים.

ברור שלהיות מזרוחניק באופי זה לא טוב.. זאת אומרת, או שאתה בעולם הקודש ועובד את ה' או שאתה בעולם החול ועושה מה שבא לך.. אל תפסח על שני הסעיפים.. יש מזרוחניקים שקוראים לעצמם דתיים-תורניים בזמן שהם מרשים לעצמם לחפף פה ולחפף שם...

צריך להיות ברור..

מצד שני, גם אם החלטת להיות בקודש, אמנם בדרך הכללית שהצבת לעצמך אסור לך להתיר כל מיני דברים ולהרשות לעצמך לוותר, אבל אתה יכול להגדיר מראש דברים "נטרליים" שאתה מרשה לעצמך. הסיבה היא שהאדם לא מושלם והוא צריך גם להיות בן אדם(אלא אם כן אתה גדול דור ואתה ברמה גבוהה..) ולכן אין בעיה בכך שתראה סרטים כשרים או שתלך למסעדה. ללכת למסעדה או לראות סרט כשר וצנוע אלו דברים "ניטרליים" שאין בהם בעיה של ממש אבל הם צריכים להיות במינון נכון וקטן ולהיות בהגזמה ובטח שלא להיות העיקר..

כמובן, ברגע שאתה חושב שהתעלית למדרגה יותר גבוהה ואתה מרגיש שאתה לא צריך את הדברים האלו, אתה יכול לוותר על דברים כאלה ולהעלות את הדברים הניטרליים ברמה. לדוגמא, במקום לראות סרט, לעשות ריצה/לכתוב חיבורים/לעשות עבודה קטנה/לקרוא ספר קודש שהוא לא גמרא.(תלוי ברמה..). כל הדברים האלה אינדבדואלים ולכן כל אדם צריך לבחון את עצמו ולראות מה הדרך הכי מתאימה לו שתחזיק מעמד לאורך זמן.

לסיום, אני אתן דוגמא להמחשה: נגיד מישהו רוצה לעשות דיאטה והוא מתלבט איזו דיאטה לבחור. הוא צריך לבחור את הדיאטה שמצד אחד באמת משפיעה עליו ועוזרת לו להשיל קילוגרמים ומצד שני לא דיאטה קשה מדי שלא תחזיק מעמד לאורך זמן.. אמנם כשהאדם אומר: מה, למה לתת לעצמי להתפנק בכוס שוקו פעם בשבוע? אבל אם הוא לא ישתה כוס שוקו בשבוע, הוא ישבר וכל הדיאטה תיהרס ולכן זה "משתלם" לשתות כוס שוקו פעם בשבוע ולשמור על הדיאטה.

מקוה שהייתי מספיק ברור ועזרתי לך..

לילה טוב!

הרמב"ם אומר שאותו האדם כביכול מצטרף לשבט לוי ופורק מעל צווארו את חשבונות העולם.

אומרים שבדרך הכלל הדרך שלא הולכת טוב או שיש מניעות, היא הדרך שה' רוצה שנילך בה..

כמובן, בדרך שבה אדם רוצה לילך מוליכין אותו, אבל אדם יכול לראות לפעמים רמזים מן השמיים שיגידו לו איזו דרך נכונה..
בעז"ה שנזכה שיגיע כבר אליהו הנביא ותתחדש הנבואה ואז נוכל לשאול את הנביא מהי הדרך שה' רוצה שנלך בה והוא היה אומר לנו..

לא כתבתי מה תשובת הרמב"ם כך שההנחה שלך שגויה. הרמב"ם אומר (ע"פ התנאים והאמוראים) שאסור להתפרנס מכתר תורה (אלא צריך לצאת לעבוד). במילים אחרות, לכאורה, רצון ה' אינו להתנתק מהעולם ולחיות בד' אמות של הלכה בלבד. וכך אכן הרמב"ם חי בפעילותו הציבורית הענפה ובעבודתו כרופא ענק שבענקים.

אבל זו הייתה דוגמא קטנה לנושא גדול ואני לא בטוח שחכם לפתוח אותו כאן. רק ניסיתי לדייק את השאלה ביחס לרצון ה' מאיתנו.

הרמב"ם בהתחלה רק למד ולמד ואחיו הצעיר היה עשיר גדול והוא פרנס את הרמב"ם בזמן לימודיו..

אחרי שאחיו הצעיר נפטר, והרמב"ם התאבל עליו, הרמב"ם יצא לעבוד בשביל שיהיה לו ממה לחיות..
למרות זאת, כשהוא עבד כל היום בתור רופא, הוא ישב בלילות וכתב את כל "היד החזקה" שמקיפה את כל התורה בצורה רחבה וענפה. רק תחשבו מה היה יכול להיות אילו אחיו הצעיר היה ממשיך לפרנס אותו והוא היה יכול ללמוד גם במשך היום..
לכן אני טוען שאמנם צריך לצאת לעבוד, אך צריך קודם כל לשבת וללמוד..
פעם העולם היה מטורף הרבה יותר ואנשים בגיל עשר כבר היו יוצאים לשדה לעבוד, אז קל וחומר שהיום צריך ללמוד..
אמנם זו דרך של יחידים לשבת וללמוד גם בהמשך חייהם(והרמב"ם היה עושה את זה אילו היה יכול..), אך גם מי שזו אינה דרכו צריך ללמוד בתחילת דרכו..
שבת שלום וחג שמח!!

אחזור פעם אחת נוספת, ואשתדל להתעלם מפעמים הבאות.

הרמב"ם פוסק שאסור להתפרנס מלימוד תורה וכך חי כל חייו. מובן?

מצטער על ששיגעתי אותך..

בשלב הראשון האדם בכל מקרה צריך ללמוד תורה ולכן הוא לא צריך להתלבט..
בהמשך חייו הוא כבר צריך לראות איזו דרך מתאימה לו יותר..
אגב, לא תמיד מה שזורם זה מה שמתאים..
יש כל מיני קריטריונים למה מתאים, בכל מקרה כדאי להתייעץ עם אנשים מבחוץ(וכדאי לא מהמעגל הקרוב, כי צריך מישהו שאין לו דעות או סטיגמות עליך..) כדי לדעת מה יותר מתאים לך..
מסכים עם זה שלא כל אחד יכול לשבת וללמוד כל היום וזו דרך של יחידים..
לא שאני יכול לחלוק, זו גמרא מפורשת..

נו רבנן "ואספת דגנך" - מה תלמוד-לומר? לפי שנאמר (יהושע א) "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" יכול דברים ככתבן?! תלמוד-לומר "ואספת דגנך" - הנהג בהן מנהג דרך ארץ. דברי ר' ישמעאל. ר' שמעון בן יוחי אומר - אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח - תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים - שנא' (ישעיהו סא) "ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'", ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן - שנא' (דברים יא) "ואספת דגנך", ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן - שנא' (דברים כח) "ועבדת את אויביך וגו'". אמר אביי, הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן. 

רואים מהגמרא שהנהגת רבי שמעון בר יוחאי היא ליחידים...
דרך אגב, לעתיד לבוא כל ישראל יגיעו להנהגה הזאת כיוון שהגויים יספקו את צרכינו הגופניים ונהיה פנויים לעבודת ה'..

אני בהחלט מבין את מה שכתבת, אבל לא זה מה שהתכוונתי...
גם בתור יהודי עבד ה', אסור להיות מזרוחניק... אם אתה עובד את ה' דרך השדה אז הסכנה להיות מזרוחניק גדולה עשרת מונים..
זאת אומרת, כמו שאמרת, באמת לבדוק אם זה יצרו נוקפו או זה רצון ה'..
באמת דיברת גבוהה גבוהה אבל יש הבדל בין להגיד את המילים האלו לבין לחיות אותן ובאמת לראות את ה' במה שאתה עושה..
אם אתה עובר על ההלכה ומתפשר עליה, רואים באופן ברור שזו לא עבודת ה'..
אם אתה לא קובע עיתים לתורה בגלל "פרנסה" או כל מיני טענות אחרות, זו לא עבודת ה'..
אם אתה לא עושה לך רב ופוסק על פי מי שבא לך, זו לא עבודת ה' וכו'...
כמובן, כמו שאמרתי כבר, גם בתור בן תורה וישיבה אסור להיות מזרוחניק...
גם אם הוא פרופסור או בעל תואר הוא צריך ללמוד תורה ולשים הגנה וזה לא פוטר אותו מכלום..
מה שאני רוצה להוסיף, זה שגם מי שבוחר בחייו להיות פרופסור, צריך ללמוד תורה בתור בסיס..
אם האדם לא ילמד תורה לפני הכול, אז לא יהיה לו על מה להישען או לסמוך כשהוא יגדל והוא יאבד את עצמו..
לכן, גם אם הוא עובד את ה' דרך השדה, הוא צריך לא להיות מזרוחניק ולכן לא רואה נפקא בחילוק שעשית מה הוא מחפש להיות, בשניהם הוא צריך את אותה דרך בהתחלה..

לילה טוב!

נראה שאתה כותב מדם ליבך, ואשריך על כך. להיות יהודי מתרגש זו כמעט מטרה בפני עצמה.
אך לא הגבתי לך אלא לפותח השרשור. ניתן לראות הסבר לכך כאן -

בעיקרון ידעתי איך זה עובד פשוט לא ראו שזה מפנה לפותח השרשור כי היו הרבה תגובות מאז שהוא פתח ולא היה אפשר לראות אלא אם עושים זום אאוט ומקטינים את המסך..

שכוייח ושבת שלום!

בתקופת אחאב מלך ישראל ואליהו הנביא בני ישראל חטאו ועבדו עבודה זרה. אולם, הם עבדו גם את ה'. אליהו הנביא הוכיח אותם ואמר להם: "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר". זאת אומרת, אליהו הנביא מוכיח אותם שהם עובדים גם את ה' וגם את הבעל. אם אתה מאמין בדרך מסוימת, אז צריך ללכת איתה עד הסוף בלי פשרות. "מזרוחניק" זה מישהו שמגדיר את עצמו דתי ומאמין בה' וביהדות אבל מצד שני מתפשר מבחינה הלכתית ומתיר לעצמו כל מיני דברים. לדוגמא: היתרים הלכתיים שהתירו על מצב "בדיעבד" הוא מתיר לעצמו "לכתחילה", מתיר לעצמו גזירות דרבנן בטענה שזה לא שייך כיום, לא שם הגנה כי הוא צדיק ו"אני לא אפול", פוסק על פי הרב הכי מתיר ולא הולך על פי רב מסויים אלא על פי הרב הכי מתיר וכו'...
עוד דוגמא, זה מי שמתיר לעצמו לעבור על גדרי צניעות הלכתיים מוגדרים בטענה ש"זה פוגע בכבודה" ו"כבוד הבריות" ועוד כל מיני חרטות..
בקיצור, נראה לי שהבנת מה זה "מזרוחניק"...

חוששני שאתה הוא זה שאינו מבין.

תוכל אולי לפרט קצת יותר?

אני לא מנסה לרדת על זרם מסוים או ללכלך עליהם, אלא אמרתי שצריך לשמור על ההלכה ולא להתיר היתרים וכו'..

שלא יארע דבר תקלה על ידי..

תודה ולילה טוב!

ואז הביטויים האלה תופסים מקום אצל השומע ומקבלים משמעות לפי השומע

ופתאום נוצרים כל מיני ביטויים שאנשים מחפשים להם משמעות כי לא מבינים אותם באמת- ולכל אחד יש את המשמעות שהוא נותן לזה

כולל אני. אבל אתה שמת לב להדחקה, וזה מעולה.

ב. יש לנו בעיה, אנחנו לא יודעים בדיוק כמה "שחרור" אנחנו צריכים. קל וחומר כשרמת השחרור בכל מעשה (טיול או משחק או מה שזה לא יהיה), שונה בין אדם לאדם.

למצוא את המידה המושלמת זה בלתי אפשרי, אנחנו צריכים לנסות להתקרב אליה כמה שיותר. אבל עדיין יש לנו בעיה, כי לא משנה כמה נתקרב, תמיד נצטרך לדעת באיזה  צד של הגבול להיות ובכל צד שנהיה יש חסרונות.

אני לא מביא תשובה מוחלטת, אני חושב שאתה צריך לבחור אילו חסרונות אתה מעדיף מבין 2 האופציות.

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל