יש כמה גמרות - לקראת נישואין וזוגיות

לפחות תזכי בתלמיד חכם

אבל יחסי הכוחות נשמרים..

מה שכן, באמת לא מבין מה מעצבן אותך כשאומרים לך שמגיע לך מן המעמד העליון.

וטוב..

המלצה, חז"ל מעדכנים אותך שאהרן לא אוהב שעמר'צים נדבקים בזרעו. כל אחד עושה עם זה מה שהוא רוצה.

"עם הארץ לא ישא כהנת, ואם נשא אין זיווגם עולה יפה שימות הוא או היא מהרה, או תקלה תבא ביניהם. אבל תלמיד חכם שנושא כהנת, הרי זה נאה ומשובח, תורה וכהונה במקום אחד."

אבל כמעט כל האחרונים מסייגים אתזה, או מרחיבים את הגדר של מי שמותר לו

@חידוש

אלא יש גם מעמד הלכתי, גם אם בתור המלצה

(וכזאת שקרעו אותה מכל הכיוונים בדורות המאוחרים)

הוא מצטט את הגמ'.

והגמ' היא - כפיש כתבתי - לא "אוסרת" אלא מודיעה. מייעצת.

מאחר ואין גדר ת"ח בימינו - נמצאנו כולנו עמי ארצות (מה שנכון במידה כזו או אחרת).

בצורה יותר רצינית, הפת"ש שם מביא בשם החוו"י שע"ה בימיהם (ונראה שאין לחלק) אינו בגדר הע"ה שנאמרו עליו שישה דברים. והט"ז מוסיף שע"ה בענין הזה, הוא אחד ששונא ת"ח (שאגב זה ביאורו של המאירי בסוטה על המימרא הזו, בדקתי, חוצמזה שיש לזה קשר היסטורי כנראה הדוק ואכמ"ל). 

לגבי ההמשך - נשיאת בת כהן זה חלק מהששה דברים?

ולא הבנתי, על זה כותב הט"ז שדווקא מי ששונא ת"ח?

זו הברייתא (פסחים מט ע"ב)
תנו רבנן ששה דברים נאמרו בעמי הארץ אין מוסרין להן עדות ואין מקבלין ממנו עדות ואין מגלין להן סוד ואין ממנין אותן אפוטרופוס על היתומים ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה ואין מתלוין עמהן בדרך ויש אומרים אף אין מכריזין על אבידתו.

הט"ז נמצא שני סעיפים לפני באבה"ע...וזה מה שהוא אומר שם על עם הארץ.(ואין סיבה לחלק) 

לא הבנתי, על מה הט"ז אמר מה שהוא אמר?

על הרמ"א בסעיף ו, מה שמן הסתם נכון גם לגבי סעיף ח...

סעיף ו
לעולם ישתדל אדם לישא בת תלמיד חכם ולהשיא בתו לתלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם, ישא בת גדולי הדור, לא מצא בת גדולי הדור, ישא בת ראשי כנסיות. לא מצא בת ראשי כנסיות, ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה, ישא בת מלמדי תינוקות ואל ישיא בתו לעם הארץ. הגה: ועל בנותיהן הוא אומר: ארור שוכב עם בהמה (דברים כז, כא). וכל זה בעם הארץ שאינו מדקדק במצות (טור). ומצוה לאדם שישא בת אחותו (גמרא בסנהדרין וביבמות). וי"א אף בת אחיו (הרמב"ם פ"ב דהלכות איסורי ביאה). 
סעיף ז
לא ישא אדם אשה לא ממשפחת מצורעין ולא ממשפחת נכפין, והוא שהוחזק שלשה פעמים שיבואו בניהם לידי כך. 
סעיף ח
עם הארץ לא ישא כהנת, ואם נשא אין זיווגם עולה יפה שימות הוא או היא מהרה, או תקלה תבא ביניהם. אבל תלמיד חכם שנושא כהנת, הרי זה נאה ומשובח, תורה וכהונה במקום אחד. 

מכאן הוורט המפורסם (המתבסס על המקור בפסחים) שתלמיד חכם עדיף על גדולי הדור.

אם בסעיף ו' יש אזהרה לכל אדם, שלא ישיא ביתו לע"ה (שאז הוא ככופתה לפני ארי, מה ארי וכו') וזה בהחלט מתאים רק לאלו שהם שונאי התורה. סתם בור לא חייב להיות מושחת.

ובסעיף ח', מדובר על כהנת בלבד, שמחמת ייחוסה וכבודה מקבלת דווקא ברי מעלה. דלא ניחא ליה לאהרן דידבק ע"ה בזרעו.

אומרים לך הוראה לכל אדם.

ואז את אותה הוראה לכהנים?

אע"כ וכו'...

הפ"ת אכן צ"ת, ויל"ע בחחו"י מה בדיוק כתב ועל מה נסמך.

אני בכוונה ציטטתי ולא אמרתי את דעתי בתחילה. קודם-כל, משעשע שדווקא אני זה שמגן כאן על המחבר (כשאני יותר קרוב לתפיסת הגר"א בעניין), אבל זה טיעון דחוק, ועל-אף שיש לכך אינספור תקדימים צריכה להיות לזה סיבה טובה. ממקור הסוגיא פשוט שאין חילוק בעניין הנ"ל, ואותו ע"ה נשאר ע"ה.

ובעוניי, הייתי אומר כי הבנתך צע"ג, מאחר ואתה יוצא מנק' מוצא מסויימת ולפי"ז מחליט לחלק בין השווים, ועוד לתמוה על האחרונים שלא הבינו כמוך, כשגם מהגמ' פשוט שאותו ע"ה נשאר ע"ה (פעם אחרונה). סוף-כל-סוף עם כל הכבוד לאצילותן ולייחוסן של בנות כהונה, לא סביר כפוסק הלכה לפסוק כגמ' שבלי להבין את הסיטואציה ההיסטורית מאחוריה היא תמוהה ביותר. בנות כהונה ראויות לחתן הראוי להן, כפי מעלתן האישית,(אע"פ ברור שההלכה הפשוטה היא "וקדשתו", עדיין הדיוט ת"ח קודם לע"ה כהן) ולא ייתכן לקבוע שכל אדם שלא קרא ולא שנה - ואלו רוב האנשים - לא יוכל להתחתן עמן, ובפרט כאשר העמארצות פשתה אצל הכהונה במידה לא פחותה משאר הציבור. בפרט שבימינו כל הכהנים הם כהני חזקה, כפי שכבר אמרתי ושניתי ושילשתי, ובעניין הזה לכאורה כוה"פ לא יערערו על כך.

ואם-כן, אתה הולך נגד ההבנה הפשוטה במחבר, נגד הבנת האחרונים בעניין, ויותר גרוע, נגד הסברא הפשוטה. 

לא התייחסת למה שהבאתי כראיה לסברא שלי.

לעומת זאת, אתה טוען שאני הולך נגד "הסברא הפשוטה". וזאת על סמך סברא ש"אותו ע"ה נשאר ע"ה".

ואני שואל את עצמי,

אם נעמיד נימוק כמו שלי - שלא יתכן להביא דין כללי, ומיד אח"כ את אותו דבר על כהנים בלבד.

ולעומת זאת את הנימוק שלך - "ע"ה זה ע"ה. נקודה."

איזה מהם יהיה "הסברא הפשוטה"? 

לדעתי מה שאתה קורא "סברא פשוטה" ראוי אולי להיקרא "מושכל ראשון" הסברא המוכרחת מתוך ניתוח הדברים - היא זו שלי.

איך דברי נכנסים להגדרה "יוצא מנק' מוצא מסויימת ולפי"ז מחליט לחלק בין השווים"?

כל מה שנימקת לדבריך -שא"א לקבוע מסמרות, שהעמר'צות פשתה אצל כהנים (אגב, זה בכלל לא טיעון, ודו"ק) שהכהנים הם כהני חזקה - נפתרים על פי מה שכתבתי מזממממן, שזה לא הלכה אלא המלצה, הכוונה, איך שתקרא לזה. אין מכת מרדות לע"ה שנושא כהנת...

אז מה נשאר לאשש את סברתך? זה ש"ע"ה נשאר ע"ה" שוין, לא נראה לי כזה מרפסין איגרי.

ואכן, אני תמה על מה שהבאת מכח הנ"ל, אם אכן זה כפי שהבנתי ממך, ואכן צריך לעיין בזה.

עכ"פ לא חכמה לומר "אתה תמה על אחרונים" - האם יש לך ביאור מניח את הדעת לתמיהה שלי?

איך מביאים הוראה מסויימת כהוראה כללית, ותיכף אחר כן את אותה הוראה כהוראה לכהנים בלבד?

מחילה על החריפות, "את והב" וזה...

לא התייחסת למה שהבאתי כראיה לסברא שלי.

כי הראייה במחילה לא כ"כ עמדה. זו לא חזרה על אותו דבר אלא באה להדגיש משהו אחר. בהתחלה מלמדים על הנחיה לאדם למי להשיא ביתו, ולאח"כ מעירים כי זיווג של ע"ה לבת כהן לא עולה יפה, לעומת ת"ח. 

לעומת זאת, אתה טוען שאני הולך נגד "הסברא הפשוטה". וזאת על סמך סברא ש"אותו ע"ה נשאר ע"ה".

זאת לא כוונתי ב"סברא פשוטה". כוונתי היא לא לשלול את נישואיהם של הרבה מאוד מעמישראל.

ואני שואל את עצמי,

אם נעמיד נימוק כמו שלי - שלא יתכן להביא דין כללי, ומיד אח"כ את אותו דבר על כהנים בלבד.

ולעומת זאת את הנימוק שלך - "ע"ה זה ע"ה. נקודה."

איזה מהם יהיה "הסברא הפשוטה"? 

כבודו הביט אל מקור הסוגיה? הטענה במחילה מגוחכת, שתי מימרות שמעט חופפות (ולא דין כללי וכו') ושניהם הובאו להלכה כדרכו של המחבר, ומכאן ועד להתחיל לבאר שע"ה זה לא אותו ע"ה - זה דוחק גדול מאוד. וכמובן שלא העירו את זה - לא בפסחים ולא באבה"ע.

לדעתי מה שאתה קורא "סברא פשוטה" ראוי אולי להיקרא "מושכל ראשון" הסברא המוכרחת מתוך ניתוח הדברים - היא זו שלי.

כבר הבהרתי למה קראתי "סברא פשוטה".

איך דברי נכנסים להגדרה "יוצא מנק' מוצא מסויימת ולפי"ז מחליט לחלק בין השווים"?

דוק למעלה.

כל מה שנימקת לדבריך -שא"א לקבוע מסמרות, שהעמר'צות פשתה אצל כהנים (אגב, זה בכלל לא טיעון, ודו"ק) למה לא? בשו"ת הרשב"א סי' קיט מבואר כי כאשר הכהן ת"ח - אם החכם הוא ת"ח גדול יותר - הרי דין "וקדשתו" לא חל ואע"פ שלכאורה המשנ"ב לא נקט כך בפשיטות ברא' בס"ב (אבל לא שלל לגמרי) עכ"פ אנו דנים אדם לפי ידיעותיו ומידותיו אא"כ הם שווים שהכהנים הם כהני חזקה - נפתרים על פי מה שכתבתי מזממממן, שזה לא הלכה אלא המלצה, הכוונה, איך שתקרא לזה. אין מכת מרדות לע"ה שנושא כהנת...וההמלצה הזו לא שייכת, במיוחד לאור ההבנה שהגמ' התייחסה לאותו ע"ה שמותר לנוחרו, וכאן אתה ממשיך להתעלם ממקור הסוגיא ולענ"ד לפספס את העניין.(מה גם שהיא לא נכונה - עיי' ש"ת ברא')

אז מה נשאר לאשש את סברתך? זה ש"ע"ה נשאר ע"ה" שוין, לא נראה לי כזה מרפסין איגרי.

אע"פ שכבר חזרתי ושניתי על כך, אחזור שוב ליתר הבהרה. ההתעלמות מגוף הסוגיות פה וההטפלות דווקא ללשון הסעיפים פה במחבר היא מוטעית.

ואכן, אני תמה על מה שהבאת מכח הנ"ל, אם אכן זה כפי שהבנתי ממך, ואכן צריך לעיין בזה.

עכ"פ לא חכמה לומר "אתה תמה על אחרונים" - האם יש לך ביאור מניח את הדעת לתמיהה שלי?

איך מביאים הוראה מסויימת כהוראה כללית, ותיכף אחר כן את אותה הוראה כהוראה לכהנים בלבד?

מחילה על החריפות, "את והב" וזה...  וכן לגבי

פירטת כעת הרבה הרבה שלא אמרת קודם, ודו"ק.

כפי איך שהצגת את הדברים כעת - השתכנעתי.

אמנם ישנם פרטים שאיני מסכים עימם - שו"ת הרשב"א לא רלוונטי. כי הגם שנאמר כדבריו, כהן ע"ה לגבי ישראל ע"ה ודאי עדיף.  וזה שהם כהני חזקה לא רלוונטי אם זו אינה הלכה גורפת, ומה שהגבת על זה הוא רלוונטי ללעיל מיניה, על עצם דבריך, לא כדי להעמיד את הטיעון של חזקה.

עכ"פ כעת ביארת מדוע ל"ק מה שהקשיתי, ומהי ה"סברא הפשוטה" שלך, ומדוע צורתא דשמעתתא אכן כדבריך. והנני מקבל את הדברים. 

לגוף הערותיך, מעולם לא חלקתי על דין "וקדשתו", מה שרלוונטי ברשב"א זה שאפילו שגם הכהן ת"ח - עדיין אם הישראל ת"ח גדול יותר הולכים אחריו (ואמנם שזה לא מוסכם). 

לגבי הכהני חזקה, לענ"ד כן רלוונטי מאחר והמג"א אומר זאת לענין דין "וקדשתו" (והוא עוד סובר שזהו דין דאורייתא) - ולא כ"ש גבי הנהגה מעין זו?(ושוב, אני חושב שהרב מזוז איפשהו אמר את זה...)

אמנם תוכל לומר שזוהי המלצה בלבד וכו', אך עדיין לענ"ד נראה שאם גבי מצווה אנחנו יכולים להתעלם(לא בדיוק, כי המג"א מביא את זה לתרץ את מנהג העולם), לא כ"ש גבי הנהגה.(חזרתי על עצמי, אבל נראלי שכך יותר ברור)

א. נו, ואיך מזה אתה משליך על מקרה שיש כהנים עמ'רצים שדנים על להנשא לישראלים עמ'רצים?

ב. אה"נ, לגבי הנהגה למעיישה ברור שלא עדיף ו"וקדשתו", (ובזה א"ש מנהג העולם נמי) אך לגבי האיזכור בשו"ע - לק"מ.

 מהעקרון הנ"ל אני למד שהפער הוא הרבה יותר "קטן", ולכן אף שיש לכהן עמ'רץ עדיפות, הרי שלא מדובר באותה "רמה" אם נאמר שכהן אברך (מלשון אב בשנים ורך בחכמה) עדיף מהדיוט שהוא ת"ח גדול. 

לגבי ב', אני חושב שפשוט שלא יסמכו בעניין כזה על החזקה, אבל אין לי כרגע ראיה מכרעת (צריך לחפש).

א. טוב, זו סברא, אינני יודע.

לדבריך "ממזר ת"ח גדול קודם לכה"ג ת"ח קטן"? לוידע....

ב. כנ"ל..

א. אוקיי, שכייח.

(וכשיש שוויון, בין כהן עמ'רץ לישראל עמ'רץ, הדרי' לקמייתא, נכון?)

כלומר, (לולי מה שכבר שיכנעת אותי וכו') זה שכהנים נהיו עמ'רצים, לא מסיר את הדרישה שאם בת כהן נשיאת לישראך, שיהיה ת"ח.

אתה ביקשת להביא ראיה, הסברתי מדוע איננה ראיה, ואתה טוען שא"א להשוות?

מלבד שאין כאלו השלכות חמורות בנידון הזה, ביג דיל.. 

לא חושב שזו ראיה, זה קצת לאחוז את החבל משתי קצוותיו, אבל שוין.

לגבי ההשלכות - שיהיה (קח בחשבון שכשהמחבר כתב את מה שכתב, לא הייתה רווקות מאוחרת, לא מתחתנים עם א' אז לוקחים את ב'...) 

הנה אחותך התחתנה איתי ונראה שאנחנו די פסדר, אחותך מצליחה לסבול אותי מסיבה שלא לגמרי ברורה לי אבל הנה בת כהן ועם הארץ שזיווגם דווקא פסדר.

כלל לא מחשיש, אך כן דורש ממני יותר. ואני בעד לדרוש ממני יותר

כבר פוחדת שאין לי סיכוי חחח

הוא רוצה לצאת עם מישהי ויש מישהו אחר לא תלמיד חכם שרוצה גם 

וברוך ה' הם מאריכים ימים עד חיים נצחיים אמן כן יהיה רצון בלי עין הרע

טוב אז כניראה סבא תלמיד חכם

תלמיד חוכעם אתה...

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי