יש כמה גמרות - לקראת נישואין וזוגיות

לפחות תזכי בתלמיד חכם

אבל יחסי הכוחות נשמרים..

מה שכן, באמת לא מבין מה מעצבן אותך כשאומרים לך שמגיע לך מן המעמד העליון.

וטוב..

המלצה, חז"ל מעדכנים אותך שאהרן לא אוהב שעמר'צים נדבקים בזרעו. כל אחד עושה עם זה מה שהוא רוצה.

"עם הארץ לא ישא כהנת, ואם נשא אין זיווגם עולה יפה שימות הוא או היא מהרה, או תקלה תבא ביניהם. אבל תלמיד חכם שנושא כהנת, הרי זה נאה ומשובח, תורה וכהונה במקום אחד."

אבל כמעט כל האחרונים מסייגים אתזה, או מרחיבים את הגדר של מי שמותר לו

@חידוש

אלא יש גם מעמד הלכתי, גם אם בתור המלצה

(וכזאת שקרעו אותה מכל הכיוונים בדורות המאוחרים)

הוא מצטט את הגמ'.

והגמ' היא - כפיש כתבתי - לא "אוסרת" אלא מודיעה. מייעצת.

מאחר ואין גדר ת"ח בימינו - נמצאנו כולנו עמי ארצות (מה שנכון במידה כזו או אחרת).

בצורה יותר רצינית, הפת"ש שם מביא בשם החוו"י שע"ה בימיהם (ונראה שאין לחלק) אינו בגדר הע"ה שנאמרו עליו שישה דברים. והט"ז מוסיף שע"ה בענין הזה, הוא אחד ששונא ת"ח (שאגב זה ביאורו של המאירי בסוטה על המימרא הזו, בדקתי, חוצמזה שיש לזה קשר היסטורי כנראה הדוק ואכמ"ל). 

לגבי ההמשך - נשיאת בת כהן זה חלק מהששה דברים?

ולא הבנתי, על זה כותב הט"ז שדווקא מי ששונא ת"ח?

זו הברייתא (פסחים מט ע"ב)
תנו רבנן ששה דברים נאמרו בעמי הארץ אין מוסרין להן עדות ואין מקבלין ממנו עדות ואין מגלין להן סוד ואין ממנין אותן אפוטרופוס על היתומים ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה ואין מתלוין עמהן בדרך ויש אומרים אף אין מכריזין על אבידתו.

הט"ז נמצא שני סעיפים לפני באבה"ע...וזה מה שהוא אומר שם על עם הארץ.(ואין סיבה לחלק) 

לא הבנתי, על מה הט"ז אמר מה שהוא אמר?

על הרמ"א בסעיף ו, מה שמן הסתם נכון גם לגבי סעיף ח...

סעיף ו
לעולם ישתדל אדם לישא בת תלמיד חכם ולהשיא בתו לתלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם, ישא בת גדולי הדור, לא מצא בת גדולי הדור, ישא בת ראשי כנסיות. לא מצא בת ראשי כנסיות, ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה, ישא בת מלמדי תינוקות ואל ישיא בתו לעם הארץ. הגה: ועל בנותיהן הוא אומר: ארור שוכב עם בהמה (דברים כז, כא). וכל זה בעם הארץ שאינו מדקדק במצות (טור). ומצוה לאדם שישא בת אחותו (גמרא בסנהדרין וביבמות). וי"א אף בת אחיו (הרמב"ם פ"ב דהלכות איסורי ביאה). 
סעיף ז
לא ישא אדם אשה לא ממשפחת מצורעין ולא ממשפחת נכפין, והוא שהוחזק שלשה פעמים שיבואו בניהם לידי כך. 
סעיף ח
עם הארץ לא ישא כהנת, ואם נשא אין זיווגם עולה יפה שימות הוא או היא מהרה, או תקלה תבא ביניהם. אבל תלמיד חכם שנושא כהנת, הרי זה נאה ומשובח, תורה וכהונה במקום אחד. 

מכאן הוורט המפורסם (המתבסס על המקור בפסחים) שתלמיד חכם עדיף על גדולי הדור.

אם בסעיף ו' יש אזהרה לכל אדם, שלא ישיא ביתו לע"ה (שאז הוא ככופתה לפני ארי, מה ארי וכו') וזה בהחלט מתאים רק לאלו שהם שונאי התורה. סתם בור לא חייב להיות מושחת.

ובסעיף ח', מדובר על כהנת בלבד, שמחמת ייחוסה וכבודה מקבלת דווקא ברי מעלה. דלא ניחא ליה לאהרן דידבק ע"ה בזרעו.

אומרים לך הוראה לכל אדם.

ואז את אותה הוראה לכהנים?

אע"כ וכו'...

הפ"ת אכן צ"ת, ויל"ע בחחו"י מה בדיוק כתב ועל מה נסמך.

אני בכוונה ציטטתי ולא אמרתי את דעתי בתחילה. קודם-כל, משעשע שדווקא אני זה שמגן כאן על המחבר (כשאני יותר קרוב לתפיסת הגר"א בעניין), אבל זה טיעון דחוק, ועל-אף שיש לכך אינספור תקדימים צריכה להיות לזה סיבה טובה. ממקור הסוגיא פשוט שאין חילוק בעניין הנ"ל, ואותו ע"ה נשאר ע"ה.

ובעוניי, הייתי אומר כי הבנתך צע"ג, מאחר ואתה יוצא מנק' מוצא מסויימת ולפי"ז מחליט לחלק בין השווים, ועוד לתמוה על האחרונים שלא הבינו כמוך, כשגם מהגמ' פשוט שאותו ע"ה נשאר ע"ה (פעם אחרונה). סוף-כל-סוף עם כל הכבוד לאצילותן ולייחוסן של בנות כהונה, לא סביר כפוסק הלכה לפסוק כגמ' שבלי להבין את הסיטואציה ההיסטורית מאחוריה היא תמוהה ביותר. בנות כהונה ראויות לחתן הראוי להן, כפי מעלתן האישית,(אע"פ ברור שההלכה הפשוטה היא "וקדשתו", עדיין הדיוט ת"ח קודם לע"ה כהן) ולא ייתכן לקבוע שכל אדם שלא קרא ולא שנה - ואלו רוב האנשים - לא יוכל להתחתן עמן, ובפרט כאשר העמארצות פשתה אצל הכהונה במידה לא פחותה משאר הציבור. בפרט שבימינו כל הכהנים הם כהני חזקה, כפי שכבר אמרתי ושניתי ושילשתי, ובעניין הזה לכאורה כוה"פ לא יערערו על כך.

ואם-כן, אתה הולך נגד ההבנה הפשוטה במחבר, נגד הבנת האחרונים בעניין, ויותר גרוע, נגד הסברא הפשוטה. 

לא התייחסת למה שהבאתי כראיה לסברא שלי.

לעומת זאת, אתה טוען שאני הולך נגד "הסברא הפשוטה". וזאת על סמך סברא ש"אותו ע"ה נשאר ע"ה".

ואני שואל את עצמי,

אם נעמיד נימוק כמו שלי - שלא יתכן להביא דין כללי, ומיד אח"כ את אותו דבר על כהנים בלבד.

ולעומת זאת את הנימוק שלך - "ע"ה זה ע"ה. נקודה."

איזה מהם יהיה "הסברא הפשוטה"? 

לדעתי מה שאתה קורא "סברא פשוטה" ראוי אולי להיקרא "מושכל ראשון" הסברא המוכרחת מתוך ניתוח הדברים - היא זו שלי.

איך דברי נכנסים להגדרה "יוצא מנק' מוצא מסויימת ולפי"ז מחליט לחלק בין השווים"?

כל מה שנימקת לדבריך -שא"א לקבוע מסמרות, שהעמר'צות פשתה אצל כהנים (אגב, זה בכלל לא טיעון, ודו"ק) שהכהנים הם כהני חזקה - נפתרים על פי מה שכתבתי מזממממן, שזה לא הלכה אלא המלצה, הכוונה, איך שתקרא לזה. אין מכת מרדות לע"ה שנושא כהנת...

אז מה נשאר לאשש את סברתך? זה ש"ע"ה נשאר ע"ה" שוין, לא נראה לי כזה מרפסין איגרי.

ואכן, אני תמה על מה שהבאת מכח הנ"ל, אם אכן זה כפי שהבנתי ממך, ואכן צריך לעיין בזה.

עכ"פ לא חכמה לומר "אתה תמה על אחרונים" - האם יש לך ביאור מניח את הדעת לתמיהה שלי?

איך מביאים הוראה מסויימת כהוראה כללית, ותיכף אחר כן את אותה הוראה כהוראה לכהנים בלבד?

מחילה על החריפות, "את והב" וזה...

לא התייחסת למה שהבאתי כראיה לסברא שלי.

כי הראייה במחילה לא כ"כ עמדה. זו לא חזרה על אותו דבר אלא באה להדגיש משהו אחר. בהתחלה מלמדים על הנחיה לאדם למי להשיא ביתו, ולאח"כ מעירים כי זיווג של ע"ה לבת כהן לא עולה יפה, לעומת ת"ח. 

לעומת זאת, אתה טוען שאני הולך נגד "הסברא הפשוטה". וזאת על סמך סברא ש"אותו ע"ה נשאר ע"ה".

זאת לא כוונתי ב"סברא פשוטה". כוונתי היא לא לשלול את נישואיהם של הרבה מאוד מעמישראל.

ואני שואל את עצמי,

אם נעמיד נימוק כמו שלי - שלא יתכן להביא דין כללי, ומיד אח"כ את אותו דבר על כהנים בלבד.

ולעומת זאת את הנימוק שלך - "ע"ה זה ע"ה. נקודה."

איזה מהם יהיה "הסברא הפשוטה"? 

כבודו הביט אל מקור הסוגיה? הטענה במחילה מגוחכת, שתי מימרות שמעט חופפות (ולא דין כללי וכו') ושניהם הובאו להלכה כדרכו של המחבר, ומכאן ועד להתחיל לבאר שע"ה זה לא אותו ע"ה - זה דוחק גדול מאוד. וכמובן שלא העירו את זה - לא בפסחים ולא באבה"ע.

לדעתי מה שאתה קורא "סברא פשוטה" ראוי אולי להיקרא "מושכל ראשון" הסברא המוכרחת מתוך ניתוח הדברים - היא זו שלי.

כבר הבהרתי למה קראתי "סברא פשוטה".

איך דברי נכנסים להגדרה "יוצא מנק' מוצא מסויימת ולפי"ז מחליט לחלק בין השווים"?

דוק למעלה.

כל מה שנימקת לדבריך -שא"א לקבוע מסמרות, שהעמר'צות פשתה אצל כהנים (אגב, זה בכלל לא טיעון, ודו"ק) למה לא? בשו"ת הרשב"א סי' קיט מבואר כי כאשר הכהן ת"ח - אם החכם הוא ת"ח גדול יותר - הרי דין "וקדשתו" לא חל ואע"פ שלכאורה המשנ"ב לא נקט כך בפשיטות ברא' בס"ב (אבל לא שלל לגמרי) עכ"פ אנו דנים אדם לפי ידיעותיו ומידותיו אא"כ הם שווים שהכהנים הם כהני חזקה - נפתרים על פי מה שכתבתי מזממממן, שזה לא הלכה אלא המלצה, הכוונה, איך שתקרא לזה. אין מכת מרדות לע"ה שנושא כהנת...וההמלצה הזו לא שייכת, במיוחד לאור ההבנה שהגמ' התייחסה לאותו ע"ה שמותר לנוחרו, וכאן אתה ממשיך להתעלם ממקור הסוגיא ולענ"ד לפספס את העניין.(מה גם שהיא לא נכונה - עיי' ש"ת ברא')

אז מה נשאר לאשש את סברתך? זה ש"ע"ה נשאר ע"ה" שוין, לא נראה לי כזה מרפסין איגרי.

אע"פ שכבר חזרתי ושניתי על כך, אחזור שוב ליתר הבהרה. ההתעלמות מגוף הסוגיות פה וההטפלות דווקא ללשון הסעיפים פה במחבר היא מוטעית.

ואכן, אני תמה על מה שהבאת מכח הנ"ל, אם אכן זה כפי שהבנתי ממך, ואכן צריך לעיין בזה.

עכ"פ לא חכמה לומר "אתה תמה על אחרונים" - האם יש לך ביאור מניח את הדעת לתמיהה שלי?

איך מביאים הוראה מסויימת כהוראה כללית, ותיכף אחר כן את אותה הוראה כהוראה לכהנים בלבד?

מחילה על החריפות, "את והב" וזה...  וכן לגבי

פירטת כעת הרבה הרבה שלא אמרת קודם, ודו"ק.

כפי איך שהצגת את הדברים כעת - השתכנעתי.

אמנם ישנם פרטים שאיני מסכים עימם - שו"ת הרשב"א לא רלוונטי. כי הגם שנאמר כדבריו, כהן ע"ה לגבי ישראל ע"ה ודאי עדיף.  וזה שהם כהני חזקה לא רלוונטי אם זו אינה הלכה גורפת, ומה שהגבת על זה הוא רלוונטי ללעיל מיניה, על עצם דבריך, לא כדי להעמיד את הטיעון של חזקה.

עכ"פ כעת ביארת מדוע ל"ק מה שהקשיתי, ומהי ה"סברא הפשוטה" שלך, ומדוע צורתא דשמעתתא אכן כדבריך. והנני מקבל את הדברים. 

לגוף הערותיך, מעולם לא חלקתי על דין "וקדשתו", מה שרלוונטי ברשב"א זה שאפילו שגם הכהן ת"ח - עדיין אם הישראל ת"ח גדול יותר הולכים אחריו (ואמנם שזה לא מוסכם). 

לגבי הכהני חזקה, לענ"ד כן רלוונטי מאחר והמג"א אומר זאת לענין דין "וקדשתו" (והוא עוד סובר שזהו דין דאורייתא) - ולא כ"ש גבי הנהגה מעין זו?(ושוב, אני חושב שהרב מזוז איפשהו אמר את זה...)

אמנם תוכל לומר שזוהי המלצה בלבד וכו', אך עדיין לענ"ד נראה שאם גבי מצווה אנחנו יכולים להתעלם(לא בדיוק, כי המג"א מביא את זה לתרץ את מנהג העולם), לא כ"ש גבי הנהגה.(חזרתי על עצמי, אבל נראלי שכך יותר ברור)

א. נו, ואיך מזה אתה משליך על מקרה שיש כהנים עמ'רצים שדנים על להנשא לישראלים עמ'רצים?

ב. אה"נ, לגבי הנהגה למעיישה ברור שלא עדיף ו"וקדשתו", (ובזה א"ש מנהג העולם נמי) אך לגבי האיזכור בשו"ע - לק"מ.

 מהעקרון הנ"ל אני למד שהפער הוא הרבה יותר "קטן", ולכן אף שיש לכהן עמ'רץ עדיפות, הרי שלא מדובר באותה "רמה" אם נאמר שכהן אברך (מלשון אב בשנים ורך בחכמה) עדיף מהדיוט שהוא ת"ח גדול. 

לגבי ב', אני חושב שפשוט שלא יסמכו בעניין כזה על החזקה, אבל אין לי כרגע ראיה מכרעת (צריך לחפש).

א. טוב, זו סברא, אינני יודע.

לדבריך "ממזר ת"ח גדול קודם לכה"ג ת"ח קטן"? לוידע....

ב. כנ"ל..

א. אוקיי, שכייח.

(וכשיש שוויון, בין כהן עמ'רץ לישראל עמ'רץ, הדרי' לקמייתא, נכון?)

כלומר, (לולי מה שכבר שיכנעת אותי וכו') זה שכהנים נהיו עמ'רצים, לא מסיר את הדרישה שאם בת כהן נשיאת לישראך, שיהיה ת"ח.

אתה ביקשת להביא ראיה, הסברתי מדוע איננה ראיה, ואתה טוען שא"א להשוות?

מלבד שאין כאלו השלכות חמורות בנידון הזה, ביג דיל.. 

לא חושב שזו ראיה, זה קצת לאחוז את החבל משתי קצוותיו, אבל שוין.

לגבי ההשלכות - שיהיה (קח בחשבון שכשהמחבר כתב את מה שכתב, לא הייתה רווקות מאוחרת, לא מתחתנים עם א' אז לוקחים את ב'...) 

הנה אחותך התחתנה איתי ונראה שאנחנו די פסדר, אחותך מצליחה לסבול אותי מסיבה שלא לגמרי ברורה לי אבל הנה בת כהן ועם הארץ שזיווגם דווקא פסדר.

כלל לא מחשיש, אך כן דורש ממני יותר. ואני בעד לדרוש ממני יותר

כבר פוחדת שאין לי סיכוי חחח

הוא רוצה לצאת עם מישהי ויש מישהו אחר לא תלמיד חכם שרוצה גם 

וברוך ה' הם מאריכים ימים עד חיים נצחיים אמן כן יהיה רצון בלי עין הרע

טוב אז כניראה סבא תלמיד חכם

תלמיד חוכעם אתה...

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰