אז נשארתי בבית לפני ראש בשנה בגלל צינון קל וחשש להדביק בני משפחה בקורונה, כמובן שהורי לא אהבו שאני מפספס כך הזדמנות ונשאר לבד.
אמרתי להם שאני לא לבד והשכנים דואגים ועוזרים לקנות סימנים לחג ומעירים לי להסתפר. מאוחר יותר השכן אסף חלקים מסוכות מלפני שנים ובנה לי סוכה קטנה. אני נמצא על שביל ציבורי ובכל ארוחה שואלים בשלומי ומפרגנים
אבל היום כשנכנסתי לאכול ארוחת צהריים הגיע סופית הקש שהכריע לחלוטין את גב הגמל. זה מה שראיתי ששמו לי על השולחן:


