אם הייתי במקומך בטוח הייתי עכשיו בחו"ל חיה כמו גויה לכל דבר.

כל כך כואב לי מההומופוביה בעולם. מהתפיסה השגויה של אנשים בשם הדת שאמנם מוקיעה את המעשה אבל לא את הבן אדם, ואנשים מפספסים את זה בגלל שהם פוחדים מהשונה. בלי מסוגלות לקבל את האחר באהבה באמת. הדת יותר מידי הופכת אותנו להיות השומרים של אלוקים ולוחמי המלחמות שלו כשהוא בכלל לא רוצה במלחמה. וגם מצד חילונים, שפשוט כנראה חושבים שזה מדבק והם מבועתים. אין לי הסבר אחר למה אנשים כאלה מטומטמים אבל חכה, בסוף הם יחזרו בגלגול הבא עם נטיות כדי לתקן את כל השנאה שלהם.

תכלס, אם לא התורה שאסרה אני לא מבינה מה הבעיה לקבל את זה ששני בני אדם אוהבים אחד את השני מבלי בכלל להתייחס למין שלהם. כאילו מה לעזאזל אכפת לכם!?! טוב להם? זה מה שחשוב. מי שטוב לו לבד בלי זוגיות - גם טוב! שיבושם לו. למה להסתכל על אחרים ולחלק ציונים? התעייפתי כבר מבני אדם.

התכוונתי שמילא התורה אסרה, אבל למה אנשים למרות זאת מתנהגים אליהם כאילו שהם כבר לא בני אדם?! מה קשור בין זה שהתורה אסרה על המעשה לבין זה שאנשים רואים בהם כלבים נגועים בכלבת? ומרחיקים אותם? זה נובע נטו מהומופוביה וחוסר סובלנות. בעיקר חוסר חינוך.

גם אם אנחנו מסכימים שהדחיה היא לחינם והיא עוול וגרועה, זה דיי נאיבי לנאום שזה בגלל חוסר יכולת לקבל את השונה וכל הבלה בלה הפוסטמודרני, לאנשים אכפת על הדת שלהם, חידוש, אבל ככה זה, מה לעשות.

שלשת אלפים שנה היהדות הוקיעה חוטאים, והיא מאושרת על כך.

דווקא הגישה שתוקפת על כך, גורמת לאנשים להרגיש ש"הדת בסכנה" ולהגן עליה יותר.

בנוסף, אני לא יודע אם דיברת על בעלי הנטיה או על מממשיה, אבל אם דיברת על מממשיה, אז ברור היטב היטב מה עמדת היהדות בנושא, ולא יעזרו כל הנאומים הצדקניים.

(למנוע בלבול, דברי מחולקים:

א. היחס לבעלי הנטיה, הוא עוול וחרפה, אבל נובע ממקום מובן ולא מהסתגרות מטופשת כמו שמנסים למכור לנו... צריך לתקן את זה, אבל בדרך יעילה ולא בדרך של "אתם סתם הומופובים ותחזרו בגלגול....

ב. היחס למי שחוטא בפועל, הוא מוצדק לחלוטין, ולהאשים את הלוחמים בזה ולאיים עליהם שיחזרו בגלגול.... מצחיק ועצוב גם יחד)

ודווקא אם אנשים כמו ההורים שלו, היו שומעים קול שלא מאשים אותם בהומופוביה, אלא מסביר להם בנועם שאין לדחות אדם בשל נטייתו, אולי הוא לא היה סובל כל כך....

ואם הם היו מבינים, שזריקתו היא דחייתא בן אחר הנופל, ודווקא חיבוק חם יעזור לו לא להגיע לאיפה שהגיע, הם בוודאי היו פועלים ככה.

וכמה צרות היינו חוסכים אם אנשים היו מחבקים את בעלי הנטיה, במקום לזרוק אותם ולהשאיר להם ברירה אחת...

אבל כשבאים ואומרים לאנשים: "עניין של אלקים, מה זה עסק שלכם, תתביישו לכם יא חת'כת הומופובים"... אז סיכויי ההצלחה לשכנע אותם הם בדיוק כמו שזה נראה.... ואת התוצאות אוכל הילד האומלל..

לא כל מי שלא מסכים עם תופעה כלשהו סובל מפוביה..

מנהיגי הנוטים ממציאים מילים כחלק מיצירת התודעה וההשפעה על הציבור,

והתקשורת שחלק לא מבוטל ממנה כזה בעצמו, ורבים תומכים נלהבים,

מפמפמת את הדברים ויוצרת שפה חדשה ומעצימה את התופעה ומנסה לנרמל אותה

ולהפוך אותה לגאוה גדולה.. אבל הציבור לא מטומטם ורובו לא משתכנע משטיפת המח הבלתי פוסקת.

יש אנשים עם נטיות הפוכות, אוהבים כל יהודי באשר הוא, אבל אין במה להתגאות, ואין שום פוביות.

הכי קל לצבוע בשחור את כל מי שלא מסכים איתך.. ואם אפשר גם להדביק לזה כינוי אלק "מדעי"..

בס"ד

שהבן שלו נוטה לבני מינו. זו לא מחלה. שום דבר פסיכוטי או מתחום הנפש.

להגדיר "הומופוביה" זו דמגוגיה וחלק משטיפת מח.

אני נגד לחזק את התועבה שבמשכב זכר, ואין שם שום פחד.

משכב זכור זה פשוט הדבר הכי רחוק מחיים זוגיים בגוף ובנפש מעבר למעשה עצמו שהוא מגעיל מאוד. 

גם אם הבן היה להבדיל חולה במחלה קשה מן הסתם האבא היה עובר משבר.

ואגב, יש הבדל גדול מאוד בין מי שמתמודד עם היצר והמשיכה לבין מי שזורם איתו וגאה בו ומפגין בלי בגדים על משאית-

שים לב שרוב ההומופובים הם גברים. למה? כי הם מבועתים לראות גבר שמתנהג כמו אישה. פוגע לכם באגו.

ולפי דעתי זה בכלל לא מגעיל ואני סטרייטית. על טעם וריח אין מה להתווכח. אתה לא מתחבר, סבבה. אחרים דווקא כן. להגיד על מישהו שמבטא את האהבה שלו כדבר מגעיל זו סתם תגובה מתלהמת של ילד קטן, "דמגוגיה" וחלק משטיפת מוח כמו שכתבת.

וברור שאני מדברת על מי שבאמת אוהב ולא סתם אחד שמחפש לשכב עם כל העולם ואישתו - שאגב זה לא שונה בכלל מגבר סטרייט ששוכב עם כל מי שזזה.. 

בציבורים שמתנגדים לעסק - מתנגדים לזה אנשים ונשים (וטף....) ובציבורים שתומכים - תומכים בזה אנשים ונשים (וטף!)

שחררת כאן לאוויר קביעה נחרצת כשעל גביה ניתוח פסיכולוגי, וזה בעצם בלון ריק, אוויר נפוח, נאדה.

אלא מה, זה מתחבר לך לאותה מטרה, להאשים את הנאמנים לאלקיהם - גם בהומופוביה וגם בגבריותם הבזויה....

מלחמה באלקים ובגברים גם יחד, מה יותר טוב מזה? שתי ציפרים במכה אחת....

אין מספיק חחח בעולם בשביל התיאוריות ההזויות והמופקעות שלך.

(אני אשכרה ישבתי כאן וצחקתי בקול!! מלקרוא את הרעיון שההתנגדות שלי להומואים היא כי הם פוגעים לי באגו בכך שהם מתנהגים כמו נשים.....)

(חשבת פעם למה דוסים מתנגדים גם ללסביות, לטרנס, ולבי? או שזה פחות הטריד אותך?) 

הכל תלוי באיך אתה מסתכל על העולם. אותי משמח לראות שטוב לאחרים. אם לגבר טוב עם גבר אז אני שמחה בשבילו ומה זה קשור אליי או למין הנשי? איך זה בדיוק מחסיר ממני?

לפי ההיגיון שלך אני צריכה להיפגע מכל גבר שמעדיף אישה אחרת ולא אותי 

מה אתה מנסה להתפלפל?

זו עובדה שהרבה גברים נגד הומואים כיוון שהם נפגעים (או במילים אחרות מגעיל אותם) מכך שגבר מתנהג או נראה כמו אישה. מבחינתם זה סוג של חולשה שמכתימה את כל המין הגברי שהם כל כך מתפארים בו. לא הכללתי, אמרתי שרוב. זאת אומרת שיש גם כאלה שלא. ויש כאלה שבכלל בעד. 

העיקר שזכית לחזור למקורות, בנית  בית טוב,

טוב אחרית דבר מראשיתו, בהצלחה רבה לך אמן.

אני דווקא חושב, שאם הוא היה מקבל חיבוק חם מהוריו, אהבה והכלה. (לא של חטא!! של נטיה!! שהוא לא אשם בה!)

אולי הוא לא היה מממש אותה אף פעם, 

האיוולת הנוראה היא, שמנסים להגן על היידישקייט, ובחיבוק דוב פשוט מוחצים אותה.

זורקים ככלב את בעל הנטיה, מה שלא משאיר לו הרבה ברירות, ולפנינו סיפור נס של מישהו שניצל בעור שיניו מחיים כאלו.

במקום לחבק ולעודד את בעל הנטיה, לעזור לו בקודי הנורא שהוא נמצא בו, ומתוך הרעפת האהבה - לעודד אותו שלא להעז לחטוא חלילה, מה שהיה מפחית בהרבה את מי שהיה מגיע לידי חטא

לו עמי שומע לי, שבעל הנטיה היה שווה בין שוים, ואת החוטא בפועל היו מוקיעים, העולם היה טוב יותר...

העסק לא יעבוד.

יש חטאים שבהם היהדות מוקיעה ומקיאה גם את החוטא עצמו (כשזה לא "נפילה")

אין הבדל בין מי שמתחתן עם גבר

למי שמתחתן עם גויה

או עם אשאת איש.

עם כל הכאב שבכך.

אנחנו נגד לשדוד מוזיאונים 

ש"מכבדים ויודעים להתעלם.. הכל תלוי ברצון..."??

ברוך ה' שהתורה מנחה אותנו לא להתעלם מחוטאים. ברוך ה'.

מי ש"מתעלם" מחוטאים... ה' ישמור.

אישה שבעלה מעגן אותה 10 שנים, האישה כלואה בתוך כלא של סרבן גט, היא הכירה מישהו. מישהו שמבין אותה, מישהו שאוהב אותה, מישהו שאחרי 10 שנים מעניק לה את מה שהיא לא קיבלה מעולם. והחליטו שהם גרים ביחד כולל לצורך העניין יחסי מין. והיא, איך נאמר, פחות מייחסת חשיבות אחרי 10 שנות עגינות לנושא הטכני הזה של אשת איש. יחד עם זאת היא כן רוצה לשמור על ההלכה. כלומר, כמה שאפשר. אז לפחות אם לא בנושא הטכני של העגינות, לפחות בשאר הדברים כן.

אני חושב שכאלה מקרים ראוי בהחלט לקבל בקהילה. כי האישה היא קורבן.

אני חושב שאתה פשוט מתבלבל בין חיי הוללות, שבה אדם שוכב עם מי שהוא רוצה בלי לדפוק חשבון, נטו חיי תאווה ולצורך העניין נניח והומו או דו מיני שחי חיי הוללות עם בני מינו בלי שום ערך לכלום או לחילופין סטרייט שחיי חיי הוללות עם נשואות לא לו.

יש הבדל בין הומו/סטיירט כזה לבין הומו/סטרייט שרוצים חיי אהבה אמיתיים כפי שהם חווים וחשים אותה.

קורבן או לא קרבן, לא משנה, עם כל הכאב שבדבר.

ולא, אני ממש ממש ממש לא מבלבל בין חיי הוללות לחיי מסכנות.

התביעה שלי נגד חיים עם אשת איש אינה בגלל שזה הוללות, אלא בגלל התורה.

התורה מחלקת ביניהם?

אני לא יותר הומאני מהתורה. נקודה.

עִבְרִ֣י אָנֹ֑כִי וְאֶת־יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֲנִ֣י יָרֵ֔א אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה אֶת־הַיָּ֖ם וְאֶת־הַיַּבָּשָֽׁה׃

ההלכה כבר חילקה ביניהם.

מי שחוטא בחיי אישות אסור לעבור ש"ץ, להיות בעל קורא, ועוד.

ועל מדבר לשה"ר לא מצאנו את זה.

כנראה שבכל זאת יש הבדל, למרות שלשה"ר הפך להיות הנפנוף הקבוע...

ושוב אדגיש - איני מדבר על מי שיש לו נטיה, או כל דבר דומה.

אלא על מי שחי כך.

וגם מי שחי כך - אכאב עליו מאוד, ולא אשנא אותו.

אבל ההתנהלות שלי כלפיו תאלץ להיות בהתאם למעשיו, על אף הכאב.

לא אגיב יותר.

לא נפגעתי, חלילה.

אני באמת מבין את בקשתך ונימוקה ומכבד אותה.

כל הציבור הוציא אותו מהמחנה? כולם ביחד?

הציבור הכי פתוח ומכיל בארץ זה הציבור הסרוג-

לפעמים יותר מידי מכיל..

גם תופעות שלא מכילות אותו כמו גירוש מהבית בגוש קטיף

או בזיונות של רבנים וצרות צרורות שעושים לחיילים יראי שמים

בסדיר ובמילואים(וחוויתי את זה על בשרי)

ואני חייב לערוך: מה זה הלשון הרע הלא רלוונטי הזה?!

אתה לא חייב לכתוב כלום, יש לך זכות וחובת בחירה לא לדבר לשון הרע ולא להוציא שם רע, מיוחד לא על ציבור וקהילה קדושה בע"י. 

הכתבה הזאת נכתבה כחודשיים לאחר אותה שבת בראשית.

תזכורת לעצמי:

כשאתה אומר לכתב חילוני "עברתי לפנימייה אחרת", הוא לא מבין שהכוונה היא לישיבה תיכונית אחרת...

וכמה זמן אחר כך חזרתם להיות בקשר?

חזרנו להיות בקשר אחרי כחצי שנה.

אמא שלי אמרה שהיא איבדה את ההורים שלה (שניהם נפטרו בצעירותה), והיא לא מוכנה לאבד את גם את הילד שלה.

מניח שגם היא עובדת ומכניסה משכורת.

סך החיוב החודשי בכרטיס אשראי - גלוי וברור בתנועות הבנק.

אם החיוב החודשי של כרטיס האשראי שלה בסכום סביר ביחס למשכורת החודשית שלה וביחס לסך ההוצאות של הבית - אפשר להבין שהיא מתעצבנת שאתה מבקש ממנה פירוט מדויק על מה הוציאה כסף.

גם בשותפות זוגית מקובל שבסכומים קטנים/סבירים כל אחד קונה לעצמו דברים שהוא אוהב בלי לבקש רשות על כל שקל.  

מניח שהיא לא קונה כל חודש שמלה ב 800 ₪.

כל עוד הכל בגבולות הסביר וביחס להכנסות וההוצאות הכוללות

שלכם.  

תרומות וזיכוי במס - התרומה מגיעה למי שתורמים לו.  

הזיכוי מגיע מהמדינה. לא מהנתרם.

אולי צריך פסיקה הלכתית שזה בסדר? שהרי גם המעשר הוא עניין הלכתי?

(3) העזרה למשפחה - הנושא הכי עדין ורגיש …

לא יכול לחוות דיעה בלי להכיר את המקרה באופן ספציפי

ההיגיון של החזרי המס הוא כזה:

המדינה רוצה לעודד אנשים לתרום, והיא עושה זאת על ידי זה שהיא שותפה לתרומה. ''על כל 65 אגורות שאתם תורמים, אני מוסיפה 35 אגורות''.

כלומר אנשים יכולים מראש לתרום סכום גבוה יותר ממה שהיו חושבים לתרום, על סמך זה שהם יקבלו זיכוי מהמדינה. ונמצא שעל ידי ההחזר מהמדינה, העמותות מקבלות יותר כסף.

לא סתם עמותות רוצות לעמוד בתנאים של סעיף 46, הן יודעות שזה מגדיל את המחזור שלהן (למרות שהזיכוי מגיע לתורמים ולא לעמותה, אבל בעקיפין זה מגיע לעמותה כי כאמור זה גורם לאנשים לתרום יותר).

אולי אחרי שתסביר לה את זה, היא תבין שאין שום היגיון לא לקבל כסף שמגיע לכם.

באותה המידה היא יכולה להתנדב לשלם יותר מס הכנסה, או פשוט לא לדווח בטופס 101 על הילדים שלה כדי לשלם יותר מס... אין בזה שום היגיון.

ההחזר מהמדינה לא פוגע בתרומה או בעמותות, להפך - כמו שכתבתי קודם, ההחזר עוזר לעמותות להתקיים.

1. בגדול, בד"כ חלק מהתנהלות זוגית, זו שותפות כלכלית מלאה. יכול להיות שלאשתך לא נח שיתפתח דיון על כל קפה ומאפה שהיא קנתה. מצטרף להמלצה שכל עוד סך החיוב באשראי שלה הוא סביר - תניח לזה. סביר שכשתתרגלו המתח סביב זה ירד.

2. כמו ש @פשוט אני.. כתב, אין שום הגיון לא לקבל את החזרי המס הללו.

האם זה מוריד את הסכום מהמעשרות? שאלה טובה שכדאי שתבררו ביחד הלכתית בבירור הסוגיא ו/או לשאול רב המקובל עליכם. אם צריך, תקבלו מהמדינה ותתנו גם את זה לצדקה, הצדקה רק תרוויח. בגדול ובלי להכריע פרטנית, סוגיית מה נחשב למעשר כספים היא קצת עמומה ויש מקום להתחשב בצורך.

(אגב, זה נכון לכל פער הלכתי שמתעורר בינכם)

3. בגדול, דברים כאלו צריכים להעשות בשיח בינכם. אם באמת המשפחה במצוקה ואתם בעודף, ראוי לעזור. מצד שני צריך לשים לב שלא מנצלים את טוב לבכם בצורה לא הגונה, או שתפגע בכם.

בגדול - כדאי מאוד לעבוד על שיח כנה וקבלת החלטות משותפת.

אז ההתנהלות שאתה מתאר איננה מתקבלת על הדעת בשום הקשר, והכרחי להציב דדליין לשינוי גמור של המצב. זכותך המלאה כבן זוג לדעת מה הן ההוצאות, במסגרת משק הבית הכלכלי המשותף. אין שום זכות להסתיר הוצאות מבן זוג במסגרת משפטית מחייבת של זוגיות. השטות הלא נכונה בנוגע להחזרי המס היא המצאה שגעונית וקפריזה הגובלת בצידוק להתדיינות משפטית. והוצאות שאתה מתנגד להן עבור המשפחה, הן מתכון חד כיווני להיפרדות, שאתה תעשה רק נכון אם תשים להן סוף במסגרת המשפטית הזוגית המחייבת, עם דד ליין להפסקת הנוהג הזה לחלוטין.

2.נראה שלשניכם דפוסי חשיבה  שונים ביחס לכסף והדבר יוצר פער. לגיטימי ונורמלי.

השאלה היא האם הפתרון שנראה שקורה בפועל

שאתה האחראי על הניהול הכספי שקיפות מאזן וכו

הוא הפתרון הנכון לגשר על הפער והפתרון המקובל עליה.

3.איך שזה נראה הטוב לב שלה גובר וממילא היא מוציאה

אז אם כבר יצא מה זה משנה לך התדפיס

"דוד, הלך הכסף" תן חיוך תשמח בשבילה ותקדם הלאה

כנל לגבי התשלומים למשפחה. חרף שביקשת מוציאה- תחשוב שזה המעשר כספים מהמשכורת שלה וצקדם.

אישתך שמחה, זה העיקר.בריאה- תרקוד משמחה כל היום.

אז איך מגשרים על הפער

קובעים דייט קצר  ומדברים עליו מה חשוב לך מה חשוב לה ומנסים לאט לאט לגשר

דפוסי חשיבה ואמונות לגבי התנהלות עם כסף לא משנים ביום אחד

של הרב שלום ארוש פרק שני שנקרא כלי מחזיק ברכה.

תכלס העבודה כאן היא שלך לא שלה.

הדקדקנות וההתחשבנות  הזו נקראת מוחין דקטנות

לעומת מוחין דגדלות שאדם נותן ומתנהג בשפע.

הברכה השפע והפרנסה  בבית באה בזכות האישה,

אישה שמחה ברכה בבית פרנסה בבית שפע בבית

תפתח לה את היד ואת הלב שלך וישפיעו עליך שפע מלמעלה.

אמנם אני לא אחרי לידה אבל מזדהה עם הקושי של הטהרה, ממש..

אני חושבת שכדאי להפריד שניה.

עזבי את המחשבות על עוד ילדים.

בפרספקטיבה של זמן, שבוע לפה או לשם זה משהו שאפשר להתמודד איתו בד"כ (אלא אם כן זה ימים של מילואים ואז באמת בעייתי). זה באמת ממש עוד קצת. סיוט אבל בסוף עובר.

אל תחשבי רחוק. תחשבי איך את עוברת את היום הנוכחי.

תפנקי ותפרגני לעצמך יותר

יש משהו הוא יכול לעשות שיעזור, יועיל? שתפי אותו.

מתפללת איתך שייגמר בקרוב 💓

בבקשה תשאלו את הרב זכריה בן שלמה. מומחה גדול ופוסק שנים בהלכותת טהרה.

במקרה של ראייה ביום השביעי ממש ממש כדאי לפנות לבודקת טהרה!

בטח שאחרי לידה.

יש ממש סיכוי לרגישות במקום שגורמת לפצעים עם כל הבדיקות. (לכן, אחרי לידה מומלץ להוריד את מספר הבדיקות).

מקוה שתיטהרי בקרוב ממש.

חיבוק גדול 

תקציר הורס את הקטע

צריך לקרוא, בנחת, כדי להנות באמת ולא רק להבין מסר קצר ולעניין

ואפשר גם לבקש יפה🤦‍♀️

מתומצתים

ב ביקשתי יפה

לדעתי נגמרו לי תסכים עם דבריי

משפטים מתפרשים שונה

לי זה היה נראה כמו דרישה

נא לשלוח תקציר

לא ממש בקשה🤷‍♀️

כלומר במקומות כגון אלה של לסכם פוסט של אדם אנושי שכתב מתוך מהלך במוחו/ליבו, זה הרבה פעמים מפספס את המהות (ולעיתים גם את האנושיות) של הדברים.

אם הייתי יכולה לכתוב סיכום כאן ספציפית כנראה הייתי כותבת יותר קצר, יש בהחלט פעמים כאלו, אבל בפעם הנוכחית מרגישה שכך הדברים יכולים להתבטא בשלמות.

לא זו הייתה המטרה/המהות/השורש/הסיכום של מה שהתכוונתי להעביר.

לא נראה לי שיכולה לסכם במילה אחת, אבל אם כן היא אולי יותר קרובה ל"התבוננות" מאשר מה שהAI כתב...

ותודה לך על הפידבק 🙏

אחרי שבאיזשהו מקום ר"ח אדר פוגש לא כל כך בזמן. כשיש כל מיני מורכביות אלו ואחרות.

(ובכלל, בח"י השנים האחרונות ר"ח אדר הוא תאריך מורכב...)

אבל אם הדין שצריך לשמוח, אז נמצא איך לעשות זאת.

ושתמצא בקלות סיבות ממשיות בשפע לשמוח, ברכה הצלחה וישועה שלמה בכל תחום ותחום ב"ה 🙏

סע רק בדרכים טובות ✨

בארץ ישראל אין דרכים ישרות.

רק בניו יורק הרחובות בנויים כמו דף חשבון...

Yoaview | מהו קטע הכביש הישר הארוך בישראל? https://share.google/CVGv8ekLrwTwWDrwO

יש ביוטיוב אלפי שיעורים, למה דווקא את זה בחרת לפרסם כאן? מעניין לא פחות מאשר השיעור עצמו. 

לפרסם שיעור של 43 דקות ללא כל טקסט, מתאים יותר לקיר בפייסבוק מאשר לפורום...

לפחות אפשר להביא קטע מהתמלול שלו או דומה לזה.

השיעור הזה הוא שיעור חובה לדעתי.

צריך ללמד אותו לפני שאנשים מתחתנים

ובטח ובטח שגם אחרי החתונה

ועוד יותר כשיש בעיות

בפורום הזה לפעמים ומידי פעם ופעם ב..

אנשים מתייעצים לגבי קשיים בזוגיות

אז השיעור הזה הוא הפתרון

השיעור של הרב אייל ורד, שכותרתו "לבקר בעולמות אחרים: למה זוגיות מתפרקת ואיך בונים זוגיות עמידה?", עוסק בשורשי המשברים בזוגיות ובכלי המרכזי למניעתם.

​להלן תמצית הרעיונות המרכזיים מהשיעור:

​1. "העיוורון השקט" בזוגיות [04:00]

​הרב משווה את התפרקות הבית למחלות שמתפתחות בשקט, ללא כאב מיידי (כמו חסימת עורקים או גלאוקומה). ברוב המקרים, הבית לא מתפרק בגלל "פיצוץ" אחד גדול, אלא כתוצאה מהצטברות של דפוסים שוחקים, הזנחה וריחוק שנוצרים לאורך שנים, עד שהם חוצים "מסה קריטית".

​2. גרף ההתדרדרות: מפער לשנאה [06:15]

​הרב מציג "גרף" המתאר איך זוגיות של אנשים טובים עלולה לקרוס:

​פער: בין בני זוג יש פערים מובנים (הבדלי אופי, חינוך, תפיסת כסף, גישה לילדים).

​פער לא מטופל: הופך לריחוק.

​ריחוק: הופך לפגיעה.

​פגיעה מצטברת: הופכת לכעס ותסכול, ובסופו של דבר עלולה להגיע לשנאה ופירוק [09:40].

​3. הפער כמנוע לצמיחה [07:30]

​הרעיון המהפכני בשיעור הוא שפער אינו תקלה. הפער הוא המקום שבו האדם נדרש לצאת מעצמו, להתרחב ולגדול. "אשתו של אדם מגדלת אותו", וההתמודדות עם השונה היא תוכנית הגדילה של האדם.

​4. הכלי המעשי: "לבקר בעולם של הזולת" [14:20]

​זהו המסר המרכזי של השיעור. הרב משווה זאת לטיול בחו"ל:

​כשנוסעים למדינה זרה, באים בסקרנות, מנסים להבין את התרבות והנוף ולא מצפים שהכל יהיה כמו בבית.

​בזוגיות, עלינו ללמוד "להחתים דרכון", לשים את עצמנו בצד לרגע, ולצאת לביקור בעולם הפנימי של בן/בת הזוג [18:10].

​הקשבה פעילה: לעיתים קרובות, בן הזוג לא צריך פתרונות או עצות, אלא רק את החוויה שמישהו באמת הקשיב לו והבין את עולמו [23:30].

​5. דוגמאות לתיקון הפער [27:00]

​הרב משתף בסיפור אישי על ליל הסדר, שבו הוא הרגיש שהיה "מדהים", אך אשתו חשה חסר. רק כשהסכים "לעבור לעולם שלה" ולהבין מה חשוב לה (דברי תורה ולא רק שירה), הוא הצליח ליצור קרבה אמיתית ותיקון.

​סיכום [40:40]

​זוגיות עמידה נבנית על ידי המוכנות להשקיע בגישור על פערים ולא בהתבצרות בעמדה של "ככה אני וזהו". היכולת לבקר בהיכלו של השני היא המפתח לזוגיות שמחה וארוכת שנים.

נא לקרוא בלי לדלג. לקח המוווווון זמן לתמצת את זה.

תחשוב על זה

זה יכול להיות סטארט-אפ

ובטח תעשה מזה ארגזים..

אז אני אגיב כמו בפייסבוק..

לא בא לך? תגלול הלאה..

ועכשיו אענה בכל זאת כי אני נחמדה

השיעור הזה לדעתי בסיס לזוגיות

אכן היוטיוב מלא בשיעורים ..

אבל השיעור הזה לדעתי יכול לעזור הרבה.

כי הוא מדבר על משהו מאוד יסודי ובסיסי בבעיות בזוגיות.

שבין גבר לאשה יש פערים

וצריך להתייחס אליהם כאל הזדמנות לצמיחה. ולא כאל תקלה.

בנוסף הוא אומר שצריך לטפל בפערים, כי כשלא מטפלים בהם - ויש פגיעה ועוד פגיעה ועוד פגיעה- בסוף נהיית צלקת.

ואז כבר קשה לגשר על הפערים האלה

לכן כדאי לטפל בהם בזמן.

איך?

על ידי הקשבה אמיתית לצד השני.

ולא על ידי התקבעות בצד שלנו.

אלא לרצות להתקרב לצד השני ולהבין אותו.  מה חשוב לו. מה הוא רוצה.