ואם כן, זה לקבוצה מצומצמת בדרך כלל ולא שיעורים וסרטונים על כל הספר.

בכל מקרה, בדרך כלל שיעורים וסרטונים לא יכסו את הספר כולו אלא רק קטעים נבחרים - כי קשה ללמד ספר שלם בשיעורים שמרחיבים בתוכן. דומה לדילמת העיון/בקיאות.

זה נכון לגבי כל ספר כמעט - שיעור ב"פרי צדיק" יצטרך שלש שעות בשבוע כדי לסיים את הספר בשנה, וכנ"ל לגבי כמעט כל ספר. נדירים שיעורי תניא שמסיימים את הספר, בטח לא ספרי ר' צדוק, מורה נבוכים, ועוד ועוד.

לגבי שני הספרים האלה באופן פרטי

חובות הלבבות הוא ספר מאד ארוך וכבד, יצא לאור לאחרונה תרגום מדויק לעברית מודרנית בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. יש כמובן את מהדורת "לב טוב" שהיא קלה לקריאה (גם אם לא מדויק).

בכל מיני חוגים מקובל לצנזר את שער היחוד, ולהדגיש את שער הבטחון או שער חשבון הנפש.

אציין שספר אורחות צדיקים מכיל בתוכו די הרבה מהתוכן של חובות הלבבות. מצד שני, אין כמו המקור. חובות הלבבות כספר מוסר והדרכה הוא ייחודי ומחנך מאד.שווה את ההשקעה. בפעם-פעמיים הראשונות, הוא מייגע מאד, בגלל הנטיה שלו לסדר כל דבר לפי קטגוריות ממוספרות. אחרי שמתגברים על זה (גם אם פשוט בגלל ההרגל) קל יותר להתמקד בתוכן שהוא מצוין.

כוזרי הוא ספר קצת יותר קצר. יש את התרגום הנפוץ של יהודה אבן שמואל (הלבן עם  כיתוב כחול-אדום על הכריכה), שאם לא מנסים להעמיק הוא בסדר גמור (ואם רוצים להעמיק יש לו בסוף נספח לגבי ההחלטה על תרגומים של מילים ספציפיות). יש תרגום מודרני ומדויק של מיכאל שוורץ, ותרגומים נוספים (הרב שילת והרב קאפח).

יש קטעים בספר שהם מייגעים, ולקורא הממוצע התועלת מהקריאה בהם יכולה להיות לא שווה את ההשקעה - החלק של הדקדוק בסוף מאמר שני, הפרשנות לקטעים מספר יצירה בסוף מאמר רביעי, והפילוסופיה של חלקים ממאמר חמישי (מקווה שלא פספסתי קטע שנוהגים לדלג עליו ).

בעיני גם ההתחלה של מאמר ראשון - הדיון של הפילוסוף, הנוצרי והמוסלמי - הם לא חיוניים.

יש המון פירושים לספר או הוצאות של הספר עם פירוש שהוא בעצם שיעורים שמתמקדים בחלקים המעניינים.

ולמה לא ציינתי אותו? כי התמקדתי בצורך של השואלת

אם היא רוצה תרגום מדויק לעברית מודרנית, אני חושב שהמהדורה החדשה עדיפה וקלה יותר לקריאה. אם הדיוק לא חשוב לה, יש את "לב טוב" (אני אישית פחות אוהד אותו אבל מודע לזה שיש אנשים שזה חשוב להם). לרב קאפח יש כבדות מסוימת בסגנון, ולכן לא ציינתי אותו. ברור שיש לו המון מעלות, כמו הנוסח (המהדורה של בר אילן מציינת לעמודים שלו!) וההערות המחכימות.

בכוזרי אני חושב שהתרגום של שוורץ הוא לא יותר קל לקריאה, ולכן ציינתי גם את התרגומים האחרים (אבל לא את העיבוד של הרב גניזי, למשל, כי אני חושב שלקורא בן דורנו הוא לא קל יותר)

אם הייתי כותב פה "מבוא ללימוד בספר הכוזרי ובספר חובות הלבבות" אני מבטיח שזה היה נורא מעניין, אבל לכתוב שלשה עמודים בתגובה לשאלה תמימה זה קצת מוגזם

ועוד משהו - יש (עדיין?) את החוברות של הלימוד היומי, "בשביל האמונה". שם יש להם חוברות מותאמות, כולל דילוג על הקטעים שמדלגים עליהם. בחלק מהספרים - כמו דרשות הר"ן - הטקסט המדולג מובא בפונט קטן יותר. בכוזרי, לפחות מה שאני ראיתי, הקטעים שמדלגים עליהם פשוט לא הודפסו (התרגום שלהם הוא של הרב שילת)

לדעתי הוא ממש נהדר לקורא בן דורינו. 

ואה, נשמח למבוא מקיף,

עכשיו אתה יכול לכתוב, זה לא במענה לשאלה תמימה....

ואני חושב שלא אקח את האתגר, אבל אם תאתגרו אותי בשאלות ספציפיות אני מניח שאענה בפירוט הנדרש

כך שאיני יודע להשוות, ולהמליץ מה עדיף, אבל נראה לי שהתרגום של הרב קאפח על חובות הלבבות  די קריא. והתרגום העתיק לא נוח לקריאה.

[ודווקא בספר הכוזרי, עדיף את התרגומים האחרים, ולא את התרגום של הרב קאפח, ששונה מתרגומיו לספרים אחרים],

לגבי הלימוד היומי-

"בכוזרי, לפחות מה שאני ראיתי, הקטעים שמדלגים עליהם פשוט לא הודפסו (התרגום שלהם הוא של הרב שילת)" - אכן.

בחובות הלבבות התרגום הוא דווקא התרגום הישן, שם הדפיסו את כל השערים, ולא רק את אלה שהם בחרו לכלול בלימוד.

בניגוד לכוזרי, שאפשר לומר שמה שלא נלמד זה רק הקטעים שבאמת יש איתם קושי מיוחד, ואת כל השאר הם הביאו וביארו, בחובות הלבבות ובדרשות הר"ן זה נראה שפשוט  לא רצו לכלול את הכל בגלל האורך, אז בחרו במה להתמקד.

ונראה לי שיש דווקא סיכוי שהחוברות מתאימות למטרה שלשמה נתכנסנו בשרשור זה.

כתבתי לפי החוויה שלי. 

לדעתי אין חולק ש"לב טוב" הוא קל לקריאה והכי פחות מדויק, ומצד שני - המדויק ביותר הוא כנראה המהדורה החדשה. הרב קאפח נותן משהו אמצעי. אני קראתי בתרגום הישן והיה בסדר.

לגבי הכוזרי - אני לא רואה חסרון במהדורת הרב קאפח (גם אם היא איננה טובה כמו הספרים האחרים שהוציא, היא לא פחות טובה מהמהדורות האחרות של כוזרי), אבל גם לא יתרון על פני הרב שילת, ובאופן כללי - אם מדובר רק בהיכרות עם הספר ולא בלימוד מעמיק שדורש דיוק - גם מהדורת אבן שמואל היא טובה. בשביל הדיוק מהדורת שוורץ היא הכי מדויקת, אבל הסגנון כבד.

שני הספרים מבוארים בהן והן מופיעות גם ברשת.

הכוזרי מתחיל כאן:

ספר הכוזרי מאמר ראשון א

חובות הלבבות מתחיל כאן:

חובות הלבבות - הקדמה חלק א

(אחרי שכתבתי אני רואה שהקדימוני
נכון, צודק - בית המדרש)

חובות הלבבות קראתי עם פירוש לב טוב, וכוזרי קראתי ככה כמו שהוא.

לפי הרגשתי אם פשוט נצמדים למה שכתוב בלי לנסות לפרש לפי הקדמות

הכל מובן יופי.   

בשניהם אני לא חושב שכדאי לדלג, כי הם בונים קומה אחרי קומה.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה