זה קשה ממש.

לא חוויתי את זה בחופשת סמסטר, כי תמיד איכשהו נגמר לפני ולא נכנסתי לזה שוב עד שגמרנו את העומס.

אני כאן רק להביע תמיכה

אני גם בעסק.. ויש לי כמה וכמה חברות שבוטלו להן קורסים או שדחו את הלימודים לעוד שנה כי הן יצאו או התחתנו ולא הצליחו לשלב. זה קורה. את בכלל לא היחידה.

אז דבר ראשון - את לא משוגעת, את נורמלית לגמרי!

דבר שני – איזה כיף שאת יוצאת ואת בקשר!

לענייננו...

האם זה אפשרי לשלב? בעיניי כן.

האם אפשרי בדיוק בדיוק כמו מקודם? לא חושבת. יש פה דברים שבאים אחד על גבי השני.

צריך לנסות למצוא שילוב איכשהו בין השניים...

שאלת השאלות איך.. נראה לי אינדוודואלי ממש. אני אנסה. מקווה לא להתבלגן מידי

אשתף ממקומי ומקווה שאולי יהיו כמה דברים שיעזרו...

לאורך כל הסמסטר הזה ערימת המטלות שלי הלכה ונערמה... הייתי בבלאגן רציני בפנוכו ולא הספקתי לעקוב אחרי הלימודים.

היתה תקופה שבאמת לא כל כך הצלחתי וצברתי פער מטורף אבל באיזשהו שלב זה עשה לי רע בפנים, הרגשתי שזה לא נכון לי לזרוק הכל בגלל שאני יוצאת, יש לי מילגת לימודים ומחוייבות לציונים ולא רציתי לפספס הכל, ובכלל, לא רציתי למשוך בעוד שנה את הלימודים ושיתבטלו לי קורסים.

עוד נקודה שעלתה בהמשך בעקבות העומס הלימודי, זה שהרגשתי שאני לא מצליחה להיות לגמרי בקשר ולעשות חושבים כשכל הזמן יש עלי כמויות של לימודים. הרגשתי שאני רודפת אחרי הזנב של עצמי כי מצד אחד לא הייתי בראש ללימודים ומצד שני לא רציתי לדפוק לעצמי את הלימודים לגמרי, אז ניסיתי, אבל כשניסיתי ללמוד אז טבעתי ולא ידעתי במה להתחיל מרוב העומס..

קיצר אז בלאגן היה... כמה דברים שעזרו לי:

• להחליט שזה חשוב לי באמת ואני רוצה להשקיע בזה זמן. גם אם זה יבוא קצת על חשבון הקשר.
• לעשות רשימה מסודרת של כל הדברים (רשימה אימתנית הייתה ועודנה לי) לפי סדרי עדיפויות.
• שיתפתי את מר בחור בזה שאני בעומס, שחשוב לי שהלימודים שלי לא ידפקו, הוא הבין לחלוטין ותמך ופירגן ואפילו שלח אותי מידי פעם לעשות או שלא נפגשנו... ובתכל'ס, הם ממש יכולים להבין, זה בדיוק כמו שהוא לא רוצה להיפגש על חשבון סדר בוקר בישיבה, או כמו חייל בצבא שלא יכול לדבר ומתגמשים ומסתדרים איכשהו. נכון, זה לא פשוט, אבל איכשהו מוצאים פיתרון, אז גם כאן אפשר. זה גם תקופתי אז הכל בסדר.
• התייעצתי עם מישהי על הקשר.. ליווי.. עזר לי לפנות את הנפש ללמידה.
• לגבי העומס שצברתי - ניסיתי לדבר עם מרצים רלוונטיים ולנסות לקמבן לעצמי עבודות השלמה או שיפתחו לי שוב הגשה ופשוט קצת יורידו לי בציון בעקבות איחור אבל שלא יתבטל לי הקורס.
• ניסיתי למזער נזקים (משהו שעשיתי לאורך כל התקופה שיצאתי)- בדקתי איזה קורסים הכי גוזלים לי זמן, וניסיתי להיות עקבית עם הקורסים שבהם אני לא מתפקדת, במקום להחסיר בכל הקורסים, ניסיתי ליצור לי הפסקות ורווחים מסודרים-  החלטתי על כמה שבהם אני דורשת מעצמי פחות ובעקבות כך אקבל יותר נמוך/יידחה לי לשנה הבאה. אבל לא שהכל ילך.
• קצת מאתגר לי לסדר את זמני היקר בלשון המעטה.. היו פעמים שהיה לי המון זמן ופשוט בזבזתי אותו כי דעתי הייתה מפוזרת עליי או כי התחשק לי לראות סדרה או סתם לדבר עם חברות... החלטתי שאני בנחת עם עצמי ממש על מה שאני לא מצליחה ושאני מבסוטה ממה שכן. (אישית הנחת וההכלה כלפי עצמי היו מאוד מדוייקות לי, תבדקי אם גם לך)
• לעשות עבודות עם אנשים – האמת פחות אוהבת עבודות קבוצתיות אבל המציאות הוכיחה לי שהמחוייבות לעוד מישהו מכריחה אותי לעשות. אז אולי לנסות לשבת ללמוד עם חברה?
• יותר מידי מבחנים בשבוע אחד ולא תספיקי? יש מועד ב ומועד ג... אפשר להחליט מראש שאני לא מסוגלת להתמודד עם 3 מבחנים בשבוע ולגשת רק לשניים.

צריך לבחון למה אני לא מצליחה ללמוד.

אם זה עומס טכני - אז יש פה למעלה עצות למיניהן.

אם זה כי עמוס לי בנפש -אז אני מציעה לנסות לטפל קודם בנפש, לתת לה מה שהיא צריכה ואז לדברים תהיה אפשרות בכלל להסתדר, יתפנה להם מקום. אני ניסיתי לעשות סדר בנפש, נתתי לי מקום לתחושות, התייעצתי עם מישהי מדהימה, ואיכשהו ככה הצלחתי לעשות דברים נוספים.

זה באמת קשוח, אבל זה אפשרי במידה כזו או אחרת.

דורש תמרונים, דורש עבודה, דורש מוח שליט על לב, אבל זה בסוף שווה ומשמח ומספק להרגיש שהצלחתי.

תקרעי את עצמך על הצלחה אחת קטנה והלוואי שזה יתן לך כוח להמשך.

תאספי לך סביבה תומכת, מגנומים, שוקולדים, חח סתם, החבר, ההורים.. חברות.. מי שאפשר לגייס תגייסי!

בהצלחה גדולה גדולה

ממש ממש ממש לא!

אבל איכשהו בפעמים שיצאתי בחיים שלי כך זה יצא..בהכי עמוס והכי משוגע..

אז נושמים עמוק ולומדים.. 

אני ממש מתבלטת באותה צומת

אני באמצע לימודים ולא יודעת אם כדאי לי להיכנס לקשר מחייב ונישואין וכו'

נתת לי כח וכיוון חדש!

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳