הקשר שלכם , תגידי לבעלך כמה חשוב לך לשמוע ממנו מחמאות ופירגונים. כך שאף אחת לא תאיים עלייך.

זה מוצא אחרון אחרון לדעתי

את הגיסה, ואיך שהיא מתנהגת,

ואת בעלך, שאת לא רוצה שיסתכל עליה.

קודם כל, לגיסה חדשה ל ע ו ל ם לא הייתי אמרת שום דבר על הלבוש או ההתנהגות שלה. קודם כל זה לא יעזור. דבר שני כנראה אח של בעלך יהיה לצידה (ובצדק לגמרי. הוא צריך להיות לצידה) ואז הפסדתם את כולם. היא חדשה ולא מכירה, הדבר האחרון שלדעתי שייך לעשות לה זה להגיד לה שמשהו בהתנהלות שלה לא בסדר.

אולי היא מוחצנת כי היא חסרת ביטחון? זה כל כך הגיוני...

אולי זה סתם סגנון שאת לא מכירה?

אולי היא מרגישה מאויימת ממך או מהמשפחה בתחום מסויים שגורם לה דווקא להבליט את הצד הקולני שלה?

למשל, אם היא מרגישה שמעקמים עין על הצניעות שלה, היא יכולה להתשפר בצניעות אם היא מלאך, אבל אני חושבת שהרוב היו נעלבות ולא משנות כלום, או נעלבות ומתנהגות דווקא להיפך.

דבר שני זה בעלך.

את צריכה לחזק את הביטחון שלך בעצמך, בקשר שלכם, באהבה שלכם, באהבה שלו אותך, בשייכות שלכם אחד לשני בלי שום קשר לאף גיסה או אישה אחרת.

הרי כל עוד תהיו ביחד את תחששי שהוא יסתכל עליה, או יצחק ממשהו שהיא אומרת, או ידבר איתה. 

לדעתי שום דבר אחר לא יעזור, אלא אם כן לא תיפגשו וזה פתרון מוזר בעיניי לאחים.

כל עוד אין כאן משהו בוטה מאד מאד ופרובוקטיבי מאד מאד מאד מביחנה הלכתית(אנא עארף לא רוצהלפרט דוגמאות)

זה הזוי. נקודה.

זה אכן שלו

אבל בדבר אחד אני חולקת עליך,

כשבעל בוחן אישה לא צנועה מול עיני אשתו,זה לא נעים ואפילו מבזה את אשתו.

את מסוגלת  לעמוד מול בעלך ולראות את העיניים שלו פוזלות לאיזורים מסוימים אצל אישה אחרת,מול העיניים שלך?

גם אני נוהגת כך,וגם אני גיליתי שאני שונה ממה שרוב הנשים חושבות (והייתי די בהלם)

אבל כן מבינה את הנשים שנפגעות ושזה מפריע להם כשזה קורה מול העיניים שלך. מבינה את הרגשת הזלזול

ולא ענית לי,כשבעלך עושה לך את זה מול העיניים,זה לא מפריע לך?

ולדעתי (אולי אני טועה) רוב הגברים נדלקים ממראה חיצוני,הרבה יותר מאשר אישה.

ורוב הנשים נדלקות מרומנטיקה ממעשים או ממילים.ופחות ממראה חיצוני 

את האמת קשה לי לראות נפילות שלו בכל דבר,בדברים שאני יודעת שקשים לו במיוחד,לאו דווקא בתחום הזה.

ותמיד טוב לדבר על קשיים.

לא תמיד זה עוזר,אבל הפריקה משחררת.

ואת נשמעת אחלה אישה ואחלה בת זוג!

לשמוע ולהישאר שלווה.

הלכתית גבר לא יכול להתיאחד עם אישה זרה

אבל אם אישתו איתו מותר, וזה למה?,

כי אישתו שומרת לו.

אז כן בדברים האלו יש את ענין המשותף לשניהם , לזה מקום,

זה בריא זה נכון,

אם זו אישה קנאית לכל סוג של התיחסות למין השני אז זה כבר בעיה שלה

אבל אם היא בסטנרט ופה שמה לב לחרגישה זה בדיוק התפקיד שלה לישר אותו להתמקד במה שנכון ולעזור לו להשמר

איך לעשות את זה מה הדרך זו עוד אלה

אבל להגיד לה להקטין ראש ?!!!

טמון לא רק בלבוש

אלא בהתנהגות של אותה בחורה,

בד"כ אם אישה לא קנאית,

ופתאום היא מרגישה שיש כאן משהו שיכול להוות סכנה, זה בסדר גמור שתחפש דרך לצמצם סיכון. נקודה.

הנישואין זה דבר ראשון, 

ברור שצריך לחשוב איך לשמור על הקשר במשפחה בלי לפגוע בנישואין ,

אבל אם זה או זה או זה (מה שלדעתי הסיםור כאן לא שחור לבן ), ברור שהנישואין הם דבר ראשון.

יש בחורות שפשוט מספיק להן שהן זקוקות לצומי הזה , וליחס של גברים אחרים סביבן , לפעמים זה כל כךל טבעעי להן להתנהג כך,

אז לדעתי הלבוש זה נספח , אבל העיקר זה אם היא מנסה יותר לפטפט , אם היא מנסה למשוך תשומת לב,

ובמיוחד אם את שמה לב שהיא לא מכבדת מוסכמות בינכם , למשל היא רואה שבעלך עם כל הגיסות ממעט בדיבור והיא בכח ממשיכה לדבר ולהרחיב , אז כן לצמצם פגישות ושבתות ביחד.

אבל במחשבה שניה אישית חושבת שמבקום מסוים ,

זה יותר בעלך שיצטרך לשמוע לך ולצמצם איתה דיבור ויחס וכו'.. לא חיביים פחות להגיע ,

אלא שהוא יצמצם קשר קרוב יותר,  אם הוא רואה לדוגמא שהיא יושבת ומדברת איתך שלא יבוא להצטרף.

ותשובות יותר נימוסיות ממוקדות וקצרות, כן שתבין שלא מתאים לו ...

תנסי לבדוק את זה מולו

ממה שרוב הנשים בפורום פה מאמינות בהם.

אבל חכם עניו בראשו

וסוף מעשה במחשבה תחילה

ולכן 

הם לא צריכים להכנס למקום סכנה

יש הלכות , איפה כתוב שמותר לצחקק עם גיסה לדוגמא?

הלכתית זה בעיה של קלות דעת עם אישה זרה (הילכתית גיסה = אישה זרה)

לא מדברת שדיבור של נימוסים זה אסור

מדברת על מעבר

ובמיוחד עם היא רואה פה סכנה

הרבה זמן. ולא קראתי את כל התגובות..

בטח לא תאהבי את מה שיש לי לומר אבל... לדעתי:

זה מצב מבאס. אבל לא כזה שכיח..

מה הוא עושה ברחוב?

את עוקבת אחריו כדי לבחון לאן הולכים המבטים שלו?

ואם בסופר הקופאית עם מחשוף והוא צריך לעמוד לידה לפחות כמה דקות?

התשובות לכל אלה - שזה בטח קורה...... אלא מה? את לא מודעת אליהם. והוא לא בא לספר לך. אז את חיה באשליה שזה לא קורה.

פה במקרה הזה, זה מול הפרצוף שלך. והרגשות שלך נכונים. אבל לא מדוייקים. כי ברגשות שלך מעורבת גם ההסתכלות שלך עליה. הבוז שלך כלפיה. הכעס שלך שנובע מהדמיון שלך של איך בעלך בטח "מדמיין" אותה או "חושב" עליה... כשבאמת אין לך מושג מה עובר לו בראש.

ונכון, זה תלוי הרבה גם בגישה שלכם לחיים וברמה התורנית שלכם (נגיד אם הוא שומר עיניים ברמה שהוא הולך עם ראש למטה ברחוב, אז באמת ההתמודדות פה שונה).. 

אבל בהנחה שאתם זוג נורמלי, זה לא אמור יותר מידי להפריע. את בהחלט יכולה לשתף אותו ברגשות שלך (בתקווה שזה לא יגרום לו לחשוב על דברים שהוא לא חשב עליהם לפני).. ואולי למצוא פתרון ביחד שיתאים לו ושהוא לא ירגיש מאויים ממך. לא מספיק יש לו איומים מההלכה, הוא לא צריך גם את אשתו שתהיה השומרת ראש של יצר הרע...

כשאני ובעלי נתקלים באישה ממש חשופה ברמה שזה אפילו גורם לי להיות מובכת (וזה לוקח הרבה בשביל לגרום לי להיות מובכת), אנחנו פשוט מסתכלים אחד על השניה במבט של "WTF", מגחכים ועוברים הלאה. כאילו דיי, באמת לא צריך לעשות מזה עניין. כל עוד היא לא מפלרטטת איתו ועוברת קוים אדומים, תניחי לה, ותניחי לו........

מקסימום כשאתם לבד תתלבשי גם קצת מעבר למה שהוא רגיל וזה כבר יספק את המקומות ה"אפלים" שלו...... חוץ מזה, באמת שאין יותר מידי מה לעשות. אל תתני לזה להלחיץ אותך..

כי הוא נפגש אתה מדבר אתה וזה גם נשמע שהיא מנסה בכוח שידלקו עליה.

זה אחרת.

אולי פחד?

האם השתנה משהו מאז שאחיו התחתן?

האמת שלא לרצות שיסתכל יותר מידי או להתחיל לדבר איתה שיחות נפש זה הגיוני אבל את צריכה לשים גבול מתי זאת קנאה סבירה או כבר הדמיונות שלך מתחילים לפעול

בכל מקרה שאתם בבית לבד תלבשי הכי חשוף שאפשר ככה הוא יסתכל רק עליך ואז פתרת את הבעיה

מניח שגם היא עובדת ומכניסה משכורת.

סך החיוב החודשי בכרטיס אשראי - גלוי וברור בתנועות הבנק.

אם החיוב החודשי של כרטיס האשראי שלה בסכום סביר ביחס למשכורת החודשית שלה וביחס לסך ההוצאות של הבית - אפשר להבין שהיא מתעצבנת שאתה מבקש ממנה פירוט מדויק על מה הוציאה כסף.

גם בשותפות זוגית מקובל שבסכומים קטנים/סבירים כל אחד קונה לעצמו דברים שהוא אוהב בלי לבקש רשות על כל שקל.  

מניח שהיא לא קונה כל חודש שמלה ב 800 ₪.

כל עוד הכל בגבולות הסביר וביחס להכנסות וההוצאות הכוללות

שלכם.  

תרומות וזיכוי במס - התרומה מגיעה למי שתורמים לו.  

הזיכוי מגיע מהמדינה. לא מהנתרם.

אולי צריך פסיקה הלכתית שזה בסדר? שהרי גם המעשר הוא עניין הלכתי?

(3) העזרה למשפחה - הנושא הכי עדין ורגיש …

לא יכול לחוות דיעה בלי להכיר את המקרה באופן ספציפי

ההיגיון של החזרי המס הוא כזה:

המדינה רוצה לעודד אנשים לתרום, והיא עושה זאת על ידי זה שהיא שותפה לתרומה. ''על כל 65 אגורות שאתם תורמים, אני מוסיפה 35 אגורות''.

כלומר אנשים יכולים מראש לתרום סכום גבוה יותר ממה שהיו חושבים לתרום, על סמך זה שהם יקבלו זיכוי מהמדינה. ונמצא שעל ידי ההחזר מהמדינה, העמותות מקבלות יותר כסף.

לא סתם עמותות רוצות לעמוד בתנאים של סעיף 46, הן יודעות שזה מגדיל את המחזור שלהן (למרות שהזיכוי מגיע לתורמים ולא לעמותה, אבל בעקיפין זה מגיע לעמותה כי כאמור זה גורם לאנשים לתרום יותר).

אולי אחרי שתסביר לה את זה, היא תבין שאין שום היגיון לא לקבל כסף שמגיע לכם.

באותה המידה היא יכולה להתנדב לשלם יותר מס הכנסה, או פשוט לא לדווח בטופס 101 על הילדים שלה כדי לשלם יותר מס... אין בזה שום היגיון.

ההחזר מהמדינה לא פוגע בתרומה או בעמותות, להפך - כמו שכתבתי קודם, ההחזר עוזר לעמותות להתקיים.

1. בגדול, בד"כ חלק מהתנהלות זוגית, זו שותפות כלכלית מלאה. יכול להיות שלאשתך לא נח שיתפתח דיון על כל קפה ומאפה שהיא קנתה. מצטרף להמלצה שכל עוד סך החיוב באשראי שלה הוא סביר - תניח לזה. סביר שכשתתרגלו המתח סביב זה ירד.

2. כמו ש @פשוט אני.. כתב, אין שום הגיון לא לקבל את החזרי המס הללו.

האם זה מוריד את הסכום מהמעשרות? שאלה טובה שכדאי שתבררו ביחד הלכתית בבירור הסוגיא ו/או לשאול רב המקובל עליכם. אם צריך, תקבלו מהמדינה ותתנו גם את זה לצדקה, הצדקה רק תרוויח. בגדול ובלי להכריע פרטנית, סוגיית מה נחשב למעשר כספים היא קצת עמומה ויש מקום להתחשב בצורך.

(אגב, זה נכון לכל פער הלכתי שמתעורר בינכם)

3. בגדול, דברים כאלו צריכים להעשות בשיח בינכם. אם באמת המשפחה במצוקה ואתם בעודף, ראוי לעזור. מצד שני צריך לשים לב שלא מנצלים את טוב לבכם בצורה לא הגונה, או שתפגע בכם.

בגדול - כדאי מאוד לעבוד על שיח כנה וקבלת החלטות משותפת.

למשל, אם היא מתכוונת לתרום 650 בחודש כתרומות ומעשרות, אז ודאי שכדאי לקבל החזר.

האם עדיין לתת 650 או להעלות ל1000 (ואחרי ההחזר היא תרמה נטו 650), זו שאלה.

ודאי שעדיף. אפילו שתתרום 1000, תקבל 350 החזר. היא תרמה נטו 650, אבל העמותה קיבלה 1000. לא עדיף?

החזר המס הוא דרך להעלות את ההכנסות של עמותות מתרומות. 

אז ההתנהלות שאתה מתאר איננה מתקבלת על הדעת בשום הקשר, והכרחי להציב דדליין לשינוי גמור של המצב. זכותך המלאה כבן זוג לדעת מה הן ההוצאות, במסגרת משק הבית הכלכלי המשותף. אין שום זכות להסתיר הוצאות מבן זוג במסגרת משפטית מחייבת של זוגיות. השטות הלא נכונה בנוגע להחזרי המס היא המצאה שגעונית וקפריזה הגובלת בצידוק להתדיינות משפטית. והוצאות שאתה מתנגד להן עבור המשפחה, הן מתכון חד כיווני להיפרדות, שאתה תעשה רק נכון אם תשים להן סוף במסגרת המשפטית הזוגית המחייבת, עם דד ליין להפסקת הנוהג הזה לחלוטין.

אין משפט יותר מקַרב גירושין מאשר המשפט הנוראי הזה.

אם לא מדובר במקרי קיצון של הקיצון, לא מציבים דדליין אלא פותרים את הדברים בשיח.

רצוי מאוד להימנע מזה אם אפשר, אבל ספק גדול אם המצב המתואר - במידה והוא תיאור נאמן למציאות - הוא בר ריפוי חוץ מבנקיטת צעד דרסטי. המצב המתואר הוא של צד לשותפות שאיבד כל רסן, ולא ייתכן שהשליטה בסיטואציה תאבד לבלי שוב, כי ברור שהצד המתאר מתוסכל. ותיסכול זה יסתיים בהתפוצצות, שגירושין כשלעצמם לא יהיו המרכז האנרגטי שם. המינימום כצעד ראשון נשמע לבקש ולדרוש, בלי שום פשרות, דיווח הוצאות מלא ובחינתו במשותף ובעיון, תוך הסכמה של שני הצדדים לדיון בכל מקרה של חילוקי דעות בנוגע להן. אם אפילו זה ייתקל בסירוב, ודאי שיידרש דד ליין לפחות בנוגע להתעקשות הממארת לגבי החזרי מס על תרומות, ודיון נפרד עם דרישה לקבלת הסכמה בנוגע לכל העברת כסף נוספת למשפחה המורחבת.

2.נראה שלשניכם דפוסי חשיבה  שונים ביחס לכסף והדבר יוצר פער. לגיטימי ונורמלי.

השאלה היא האם הפתרון שנראה שקורה בפועל

שאתה האחראי על הניהול הכספי שקיפות מאזן וכו

הוא הפתרון הנכון לגשר על הפער והפתרון המקובל עליה.

3.איך שזה נראה הטוב לב שלה גובר וממילא היא מוציאה

אז אם כבר יצא מה זה משנה לך התדפיס

"דוד, הלך הכסף" תן חיוך תשמח בשבילה ותקדם הלאה

כנל לגבי התשלומים למשפחה. חרף שביקשת מוציאה- תחשוב שזה המעשר כספים מהמשכורת שלה וצקדם.

אישתך שמחה, זה העיקר.בריאה- תרקוד משמחה כל היום.

אז איך מגשרים על הפער

קובעים דייט קצר  ומדברים עליו מה חשוב לך מה חשוב לה ומנסים לאט לאט לגשר

דפוסי חשיבה ואמונות לגבי התנהלות עם כסף לא משנים ביום אחד

של הרב שלום ארוש פרק שני שנקרא כלי מחזיק ברכה.

תכלס העבודה כאן היא שלך לא שלה.

הדקדקנות וההתחשבנות  הזו נקראת מוחין דקטנות

לעומת מוחין דגדלות שאדם נותן ומתנהג בשפע.

הברכה השפע והפרנסה  בבית באה בזכות האישה,

אישה שמחה ברכה בבית פרנסה בבית שפע בבית

תפתח לה את היד ואת הלב שלך וישפיעו עליך שפע מלמעלה.

אמנם אני לא אחרי לידה אבל מזדהה עם הקושי של הטהרה, ממש..

אני חושבת שכדאי להפריד שניה.

עזבי את המחשבות על עוד ילדים.

בפרספקטיבה של זמן, שבוע לפה או לשם זה משהו שאפשר להתמודד איתו בד"כ (אלא אם כן זה ימים של מילואים ואז באמת בעייתי). זה באמת ממש עוד קצת. סיוט אבל בסוף עובר.

אל תחשבי רחוק. תחשבי איך את עוברת את היום הנוכחי.

תפנקי ותפרגני לעצמך יותר

יש משהו הוא יכול לעשות שיעזור, יועיל? שתפי אותו.

מתפללת איתך שייגמר בקרוב 💓

בבקשה תשאלו את הרב זכריה בן שלמה. מומחה גדול ופוסק שנים בהלכותת טהרה.

במקרה של ראייה ביום השביעי ממש ממש כדאי לפנות לבודקת טהרה!

בטח שאחרי לידה.

יש ממש סיכוי לרגישות במקום שגורמת לפצעים עם כל הבדיקות. (לכן, אחרי לידה מומלץ להוריד את מספר הבדיקות).

מקוה שתיטהרי בקרוב ממש.

חיבוק גדול 

תקציר הורס את הקטע

צריך לקרוא, בנחת, כדי להנות באמת ולא רק להבין מסר קצר ולעניין

ואפשר גם לבקש יפה🤦‍♀️

מתומצתים

ב ביקשתי יפה

לדעתי נגמרו לי תסכים עם דבריי

משפטים מתפרשים שונה

לי זה היה נראה כמו דרישה

נא לשלוח תקציר

לא ממש בקשה🤷‍♀️

כלומר במקומות כגון אלה של לסכם פוסט של אדם אנושי שכתב מתוך מהלך במוחו/ליבו, זה הרבה פעמים מפספס את המהות (ולעיתים גם את האנושיות) של הדברים.

אם הייתי יכולה לכתוב סיכום כאן ספציפית כנראה הייתי כותבת יותר קצר, יש בהחלט פעמים כאלו, אבל בפעם הנוכחית מרגישה שכך הדברים יכולים להתבטא בשלמות.

לא זו הייתה המטרה/המהות/השורש/הסיכום של מה שהתכוונתי להעביר.

לא נראה לי שיכולה לסכם במילה אחת, אבל אם כן היא אולי יותר קרובה ל"התבוננות" מאשר מה שהAI כתב...

ותודה לך על הפידבק 🙏

אחרי שבאיזשהו מקום ר"ח אדר פוגש לא כל כך בזמן. כשיש כל מיני מורכביות אלו ואחרות.

(ובכלל, בח"י השנים האחרונות ר"ח אדר הוא תאריך מורכב...)

אבל אם הדין שצריך לשמוח, אז נמצא איך לעשות זאת.

ושתמצא בקלות סיבות ממשיות בשפע לשמוח, ברכה הצלחה וישועה שלמה בכל תחום ותחום ב"ה 🙏

סע רק בדרכים טובות ✨

בארץ ישראל אין דרכים ישרות.

רק בניו יורק הרחובות בנויים כמו דף חשבון...

Yoaview | מהו קטע הכביש הישר הארוך בישראל? https://share.google/CVGv8ekLrwTwWDrwO

יש ביוטיוב אלפי שיעורים, למה דווקא את זה בחרת לפרסם כאן? מעניין לא פחות מאשר השיעור עצמו. 

לפרסם שיעור של 43 דקות ללא כל טקסט, מתאים יותר לקיר בפייסבוק מאשר לפורום...

לפחות אפשר להביא קטע מהתמלול שלו או דומה לזה.

השיעור הזה הוא שיעור חובה לדעתי.

צריך ללמד אותו לפני שאנשים מתחתנים

ובטח ובטח שגם אחרי החתונה

ועוד יותר כשיש בעיות

בפורום הזה לפעמים ומידי פעם ופעם ב..

אנשים מתייעצים לגבי קשיים בזוגיות

אז השיעור הזה הוא הפתרון

השיעור של הרב אייל ורד, שכותרתו "לבקר בעולמות אחרים: למה זוגיות מתפרקת ואיך בונים זוגיות עמידה?", עוסק בשורשי המשברים בזוגיות ובכלי המרכזי למניעתם.

​להלן תמצית הרעיונות המרכזיים מהשיעור:

​1. "העיוורון השקט" בזוגיות [04:00]

​הרב משווה את התפרקות הבית למחלות שמתפתחות בשקט, ללא כאב מיידי (כמו חסימת עורקים או גלאוקומה). ברוב המקרים, הבית לא מתפרק בגלל "פיצוץ" אחד גדול, אלא כתוצאה מהצטברות של דפוסים שוחקים, הזנחה וריחוק שנוצרים לאורך שנים, עד שהם חוצים "מסה קריטית".

​2. גרף ההתדרדרות: מפער לשנאה [06:15]

​הרב מציג "גרף" המתאר איך זוגיות של אנשים טובים עלולה לקרוס:

​פער: בין בני זוג יש פערים מובנים (הבדלי אופי, חינוך, תפיסת כסף, גישה לילדים).

​פער לא מטופל: הופך לריחוק.

​ריחוק: הופך לפגיעה.

​פגיעה מצטברת: הופכת לכעס ותסכול, ובסופו של דבר עלולה להגיע לשנאה ופירוק [09:40].

​3. הפער כמנוע לצמיחה [07:30]

​הרעיון המהפכני בשיעור הוא שפער אינו תקלה. הפער הוא המקום שבו האדם נדרש לצאת מעצמו, להתרחב ולגדול. "אשתו של אדם מגדלת אותו", וההתמודדות עם השונה היא תוכנית הגדילה של האדם.

​4. הכלי המעשי: "לבקר בעולם של הזולת" [14:20]

​זהו המסר המרכזי של השיעור. הרב משווה זאת לטיול בחו"ל:

​כשנוסעים למדינה זרה, באים בסקרנות, מנסים להבין את התרבות והנוף ולא מצפים שהכל יהיה כמו בבית.

​בזוגיות, עלינו ללמוד "להחתים דרכון", לשים את עצמנו בצד לרגע, ולצאת לביקור בעולם הפנימי של בן/בת הזוג [18:10].

​הקשבה פעילה: לעיתים קרובות, בן הזוג לא צריך פתרונות או עצות, אלא רק את החוויה שמישהו באמת הקשיב לו והבין את עולמו [23:30].

​5. דוגמאות לתיקון הפער [27:00]

​הרב משתף בסיפור אישי על ליל הסדר, שבו הוא הרגיש שהיה "מדהים", אך אשתו חשה חסר. רק כשהסכים "לעבור לעולם שלה" ולהבין מה חשוב לה (דברי תורה ולא רק שירה), הוא הצליח ליצור קרבה אמיתית ותיקון.

​סיכום [40:40]

​זוגיות עמידה נבנית על ידי המוכנות להשקיע בגישור על פערים ולא בהתבצרות בעמדה של "ככה אני וזהו". היכולת לבקר בהיכלו של השני היא המפתח לזוגיות שמחה וארוכת שנים.

נא לקרוא בלי לדלג. לקח המוווווון זמן לתמצת את זה.

תחשוב על זה

זה יכול להיות סטארט-אפ

ובטח תעשה מזה ארגזים..

אז אני אגיב כמו בפייסבוק..

לא בא לך? תגלול הלאה..

ועכשיו אענה בכל זאת כי אני נחמדה

השיעור הזה לדעתי בסיס לזוגיות

אכן היוטיוב מלא בשיעורים ..

אבל השיעור הזה לדעתי יכול לעזור הרבה.

כי הוא מדבר על משהו מאוד יסודי ובסיסי בבעיות בזוגיות.

שבין גבר לאשה יש פערים

וצריך להתייחס אליהם כאל הזדמנות לצמיחה. ולא כאל תקלה.

בנוסף הוא אומר שצריך לטפל בפערים, כי כשלא מטפלים בהם - ויש פגיעה ועוד פגיעה ועוד פגיעה- בסוף נהיית צלקת.

ואז כבר קשה לגשר על הפערים האלה

לכן כדאי לטפל בהם בזמן.

איך?

על ידי הקשבה אמיתית לצד השני.

ולא על ידי התקבעות בצד שלנו.

אלא לרצות להתקרב לצד השני ולהבין אותו.  מה חשוב לו. מה הוא רוצה.