הקשר שלכם , תגידי לבעלך כמה חשוב לך לשמוע ממנו מחמאות ופירגונים. כך שאף אחת לא תאיים עלייך.

זה מוצא אחרון אחרון לדעתי

את הגיסה, ואיך שהיא מתנהגת,

ואת בעלך, שאת לא רוצה שיסתכל עליה.

קודם כל, לגיסה חדשה ל ע ו ל ם לא הייתי אמרת שום דבר על הלבוש או ההתנהגות שלה. קודם כל זה לא יעזור. דבר שני כנראה אח של בעלך יהיה לצידה (ובצדק לגמרי. הוא צריך להיות לצידה) ואז הפסדתם את כולם. היא חדשה ולא מכירה, הדבר האחרון שלדעתי שייך לעשות לה זה להגיד לה שמשהו בהתנהלות שלה לא בסדר.

אולי היא מוחצנת כי היא חסרת ביטחון? זה כל כך הגיוני...

אולי זה סתם סגנון שאת לא מכירה?

אולי היא מרגישה מאויימת ממך או מהמשפחה בתחום מסויים שגורם לה דווקא להבליט את הצד הקולני שלה?

למשל, אם היא מרגישה שמעקמים עין על הצניעות שלה, היא יכולה להתשפר בצניעות אם היא מלאך, אבל אני חושבת שהרוב היו נעלבות ולא משנות כלום, או נעלבות ומתנהגות דווקא להיפך.

דבר שני זה בעלך.

את צריכה לחזק את הביטחון שלך בעצמך, בקשר שלכם, באהבה שלכם, באהבה שלו אותך, בשייכות שלכם אחד לשני בלי שום קשר לאף גיסה או אישה אחרת.

הרי כל עוד תהיו ביחד את תחששי שהוא יסתכל עליה, או יצחק ממשהו שהיא אומרת, או ידבר איתה. 

לדעתי שום דבר אחר לא יעזור, אלא אם כן לא תיפגשו וזה פתרון מוזר בעיניי לאחים.

כל עוד אין כאן משהו בוטה מאד מאד ופרובוקטיבי מאד מאד מאד מביחנה הלכתית(אנא עארף לא רוצהלפרט דוגמאות)

זה הזוי. נקודה.

זה אכן שלו

אבל בדבר אחד אני חולקת עליך,

כשבעל בוחן אישה לא צנועה מול עיני אשתו,זה לא נעים ואפילו מבזה את אשתו.

את מסוגלת  לעמוד מול בעלך ולראות את העיניים שלו פוזלות לאיזורים מסוימים אצל אישה אחרת,מול העיניים שלך?

גם אני נוהגת כך,וגם אני גיליתי שאני שונה ממה שרוב הנשים חושבות (והייתי די בהלם)

אבל כן מבינה את הנשים שנפגעות ושזה מפריע להם כשזה קורה מול העיניים שלך. מבינה את הרגשת הזלזול

ולא ענית לי,כשבעלך עושה לך את זה מול העיניים,זה לא מפריע לך?

ולדעתי (אולי אני טועה) רוב הגברים נדלקים ממראה חיצוני,הרבה יותר מאשר אישה.

ורוב הנשים נדלקות מרומנטיקה ממעשים או ממילים.ופחות ממראה חיצוני 

את האמת קשה לי לראות נפילות שלו בכל דבר,בדברים שאני יודעת שקשים לו במיוחד,לאו דווקא בתחום הזה.

ותמיד טוב לדבר על קשיים.

לא תמיד זה עוזר,אבל הפריקה משחררת.

ואת נשמעת אחלה אישה ואחלה בת זוג!

לשמוע ולהישאר שלווה.

הלכתית גבר לא יכול להתיאחד עם אישה זרה

אבל אם אישתו איתו מותר, וזה למה?,

כי אישתו שומרת לו.

אז כן בדברים האלו יש את ענין המשותף לשניהם , לזה מקום,

זה בריא זה נכון,

אם זו אישה קנאית לכל סוג של התיחסות למין השני אז זה כבר בעיה שלה

אבל אם היא בסטנרט ופה שמה לב לחרגישה זה בדיוק התפקיד שלה לישר אותו להתמקד במה שנכון ולעזור לו להשמר

איך לעשות את זה מה הדרך זו עוד אלה

אבל להגיד לה להקטין ראש ?!!!

טמון לא רק בלבוש

אלא בהתנהגות של אותה בחורה,

בד"כ אם אישה לא קנאית,

ופתאום היא מרגישה שיש כאן משהו שיכול להוות סכנה, זה בסדר גמור שתחפש דרך לצמצם סיכון. נקודה.

הנישואין זה דבר ראשון, 

ברור שצריך לחשוב איך לשמור על הקשר במשפחה בלי לפגוע בנישואין ,

אבל אם זה או זה או זה (מה שלדעתי הסיםור כאן לא שחור לבן ), ברור שהנישואין הם דבר ראשון.

יש בחורות שפשוט מספיק להן שהן זקוקות לצומי הזה , וליחס של גברים אחרים סביבן , לפעמים זה כל כךל טבעעי להן להתנהג כך,

אז לדעתי הלבוש זה נספח , אבל העיקר זה אם היא מנסה יותר לפטפט , אם היא מנסה למשוך תשומת לב,

ובמיוחד אם את שמה לב שהיא לא מכבדת מוסכמות בינכם , למשל היא רואה שבעלך עם כל הגיסות ממעט בדיבור והיא בכח ממשיכה לדבר ולהרחיב , אז כן לצמצם פגישות ושבתות ביחד.

אבל במחשבה שניה אישית חושבת שמבקום מסוים ,

זה יותר בעלך שיצטרך לשמוע לך ולצמצם איתה דיבור ויחס וכו'.. לא חיביים פחות להגיע ,

אלא שהוא יצמצם קשר קרוב יותר,  אם הוא רואה לדוגמא שהיא יושבת ומדברת איתך שלא יבוא להצטרף.

ותשובות יותר נימוסיות ממוקדות וקצרות, כן שתבין שלא מתאים לו ...

תנסי לבדוק את זה מולו

ממה שרוב הנשים בפורום פה מאמינות בהם.

אבל חכם עניו בראשו

וסוף מעשה במחשבה תחילה

ולכן 

הם לא צריכים להכנס למקום סכנה

יש הלכות , איפה כתוב שמותר לצחקק עם גיסה לדוגמא?

הלכתית זה בעיה של קלות דעת עם אישה זרה (הילכתית גיסה = אישה זרה)

לא מדברת שדיבור של נימוסים זה אסור

מדברת על מעבר

ובמיוחד עם היא רואה פה סכנה

הרבה זמן. ולא קראתי את כל התגובות..

בטח לא תאהבי את מה שיש לי לומר אבל... לדעתי:

זה מצב מבאס. אבל לא כזה שכיח..

מה הוא עושה ברחוב?

את עוקבת אחריו כדי לבחון לאן הולכים המבטים שלו?

ואם בסופר הקופאית עם מחשוף והוא צריך לעמוד לידה לפחות כמה דקות?

התשובות לכל אלה - שזה בטח קורה...... אלא מה? את לא מודעת אליהם. והוא לא בא לספר לך. אז את חיה באשליה שזה לא קורה.

פה במקרה הזה, זה מול הפרצוף שלך. והרגשות שלך נכונים. אבל לא מדוייקים. כי ברגשות שלך מעורבת גם ההסתכלות שלך עליה. הבוז שלך כלפיה. הכעס שלך שנובע מהדמיון שלך של איך בעלך בטח "מדמיין" אותה או "חושב" עליה... כשבאמת אין לך מושג מה עובר לו בראש.

ונכון, זה תלוי הרבה גם בגישה שלכם לחיים וברמה התורנית שלכם (נגיד אם הוא שומר עיניים ברמה שהוא הולך עם ראש למטה ברחוב, אז באמת ההתמודדות פה שונה).. 

אבל בהנחה שאתם זוג נורמלי, זה לא אמור יותר מידי להפריע. את בהחלט יכולה לשתף אותו ברגשות שלך (בתקווה שזה לא יגרום לו לחשוב על דברים שהוא לא חשב עליהם לפני).. ואולי למצוא פתרון ביחד שיתאים לו ושהוא לא ירגיש מאויים ממך. לא מספיק יש לו איומים מההלכה, הוא לא צריך גם את אשתו שתהיה השומרת ראש של יצר הרע...

כשאני ובעלי נתקלים באישה ממש חשופה ברמה שזה אפילו גורם לי להיות מובכת (וזה לוקח הרבה בשביל לגרום לי להיות מובכת), אנחנו פשוט מסתכלים אחד על השניה במבט של "WTF", מגחכים ועוברים הלאה. כאילו דיי, באמת לא צריך לעשות מזה עניין. כל עוד היא לא מפלרטטת איתו ועוברת קוים אדומים, תניחי לה, ותניחי לו........

מקסימום כשאתם לבד תתלבשי גם קצת מעבר למה שהוא רגיל וזה כבר יספק את המקומות ה"אפלים" שלו...... חוץ מזה, באמת שאין יותר מידי מה לעשות. אל תתני לזה להלחיץ אותך..

כי הוא נפגש אתה מדבר אתה וזה גם נשמע שהיא מנסה בכוח שידלקו עליה.

זה אחרת.

אולי פחד?

האם השתנה משהו מאז שאחיו התחתן?

האמת שלא לרצות שיסתכל יותר מידי או להתחיל לדבר איתה שיחות נפש זה הגיוני אבל את צריכה לשים גבול מתי זאת קנאה סבירה או כבר הדמיונות שלך מתחילים לפעול

בכל מקרה שאתם בבית לבד תלבשי הכי חשוף שאפשר ככה הוא יסתכל רק עליך ואז פתרת את הבעיה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.