גיסה חדשה לא צנועה במשפחהאלףף
שלום.
אנחנו נשואים דיי שנים. גיסי כעת התחתן עם בחורה מאוד מוחצנת ולא כל כך צנועה, אוהבת לדבר הרבה על עצמה.
אני יכולה להסתדר איתה, אבל מפריע לי מאוד העניין עם בעלי. לא רוצה שידבר איתה יותר מדי ויסתכל עליה.
כי ממש נראה שהיא מחפשת את המבטים מסביב!
איך אפשר להתנהל ככה ? מבחינת שבתות או מפגשים? לא רוצה להרחיק אותו מאחיו. אז מה אפשר לעשות? האם כדאי לומר לאחיו שזו הסיבה שיותר קשה לנו להיפגש?
פשוט וקל-לא להגיע לשבתות שהם שם. להמעיט בפגישות. ולחזק אתה' אלוקינו

הקשר שלכם , תגידי לבעלך כמה חשוב לך לשמוע ממנו מחמאות ופירגונים. כך שאף אחת לא תאיים עלייך.

איך זה פשוט וקל, להמעיט בפגישות עם אח?רקלתשוהנ

זה מוצא אחרון אחרון לדעתי

גם לדעתי... בוודאי שכשהכל תיאורטיחצילוש
ורק נדמה שהגיסה תנהג ככה..
לא.זה לא נדמה. כ-שלי קרה משו קצת שונהה' אלוקינו
לא הגענו לשבתות כשהמישהו הזה היה.
ככה.
נפגשים איתם, אני לא מנתקת קשר עם אותו אדם יקר וחשוב, אבל כשהוא בא בקפסולה עם מישהו פחות יקר לי ושלא ככ התחברתי אז כן , הורדתי מינונים.
כנל לגבי צניעות. לא נפגשים עם הדמות הזו כמעט, וכשכן אני פשוט חיזקתי במשך הזמן את הביטחןן שלי, וגם חשוב לי שבעלי יפרגן לי הרבה וכו..
מה פשוט וקל פה?קראנץ שוקולד
להרוס קשרים משפחתיים בהינף יד זה פשוט וקל? באמת?
יש אנשים שלוקחים את התורה וההלכה בצורה מאד מאד גרועה.
איפה להרבות שלום ואהבה? קירוב לבבות?
הרב קוק והרב מרדכי אליהו ורביםאהב כל יהודי גם את אלה עם העגילים והמוניקני.
ווואו וואו וואו! אל תכניס שמות של רבנים ענקייםה' אלוקינו
כאילו אתה בטוח שהם יצדדו בך.
תשאל אותם קודם.
שלום בית זה הדבר הכייייייי חשוב ! (ואין צורך להביא הוכחות וציטוטים.בטוחה שאתה מכיר ואם לא אז תבדוק) מי אמר לא לאהוב אותם? אה? היו לי bff שלא הולכות צנוע.סו וואט? ברור שלאהוב אותם! ומצד שני להתרחק אם זה פוגע בשלום בית. כן. ברור.
זה שתרשום וואו 25 פעמים לא הופך את מה שרשמת לנכוןקראנץ שוקולד
תקרא שוב את מה שכתבתי לפני שאתה מתלהם.
שבוע טוב.
אני בת.ולא התלהמתי . שבוע טוב בעה אמןה' אלוקינו
יש פה שני דבריםרקלתשוהנ

את הגיסה, ואיך שהיא מתנהגת,

ואת בעלך, שאת לא רוצה שיסתכל עליה.

 

קודם כל, לגיסה חדשה ל ע ו ל ם לא הייתי אמרת שום דבר על הלבוש או ההתנהגות שלה. קודם כל זה לא יעזור. דבר שני כנראה אח של בעלך יהיה לצידה (ובצדק לגמרי. הוא צריך להיות לצידה) ואז הפסדתם את כולם. היא חדשה ולא מכירה, הדבר האחרון שלדעתי שייך לעשות לה זה להגיד לה שמשהו בהתנהלות שלה לא בסדר.

אולי היא מוחצנת כי היא חסרת ביטחון? זה כל כך הגיוני...

אולי זה סתם סגנון שאת לא מכירה?

אולי היא מרגישה מאויימת ממך או מהמשפחה בתחום מסויים שגורם לה דווקא להבליט את הצד הקולני שלה?

 

למשל, אם היא מרגישה שמעקמים עין על הצניעות שלה, היא יכולה להתשפר בצניעות אם היא מלאך, אבל אני חושבת שהרוב היו נעלבות ולא משנות כלום, או נעלבות ומתנהגות דווקא להיפך.

 

דבר שני זה בעלך.

את צריכה לחזק את הביטחון שלך בעצמך, בקשר שלכם, באהבה שלכם, באהבה שלו אותך, בשייכות שלכם אחד לשני בלי שום קשר לאף גיסה או אישה אחרת.

הרי כל עוד תהיו ביחד את תחששי שהוא יסתכל עליה, או יצחק ממשהו שהיא אומרת, או ידבר איתה. 

לדעתי שום דבר אחר לא יעזור, אלא אם כן לא תיפגשו וזה פתרון מוזר בעיניי לאחים.

 

כי לא אמרתי שלא ייפגש עם אחיו אלא שבתות..... ברור שאפשרה' אלוקינו


המשךאלףף
תודה לכן
השאלה אם אני לא יכולה לבקש מבעלי לא לשבת איתם פרט לסעודות שבת עצמן ולנסות להתרחק בזמנים שיושבים בספה וכו'. הבעיה שזה יראה מוזר כי לפני שהתחתן כן היינו יושבים אחרי הסעודה או בצהרי שבת. אז פתאום אנחנו יוצאים מהמשבצת הזו. הוא יבין שיש כאן קטע.
רק לי זה נשמע הזוי?איש השקים
זה אחיו הוא לא אמור להתרחק ממנו רק כי הוא התחתן עם אישה שפחות מוצאת חן בעינייך
צריך להרגע ותת אימון בבעל שהוא יודע להתנהל בעולם
כן רק לך. לא אמרו להתרחק ממנו אלא ממנה.ה' אלוקינו
לא לשבת איתם זה רק ממנה?איש השקים
אם זה מפריע לה, זכותה להתרחק.סוסה אדומה
נישואים זה דבר מגביל... מה לעשות... יש אילוצים.

ואם יש משהו שמפריע לשקט ולשלום בינהם, אז כן, שלום בית קודם לחוויות עם אחים.

איש עזב אביו ואמו וכל שכן את אחותו ואת אחיו, ודבק באישתו.
אז אם ירחיקו אותך מאחותך תקבלי באהבה?איש השקים
אם אחותי תגרום לבעיות בשלום בית ביני לבין האיש שליסוסה אדומה
אני לא אצטרך שירחיקו אותי, אני ארחיק את עצמי ממנה (- כל עוד אין לי ברירה אחרת).

חבל שלא ברור לכולם שלמשפחה שבוחרים יש מחוייבות גדולה יותר ממשפחה שלא בוחרים.
כל שכן כשהמצב הוא שהצד הלא נבחר מתנהג בצורה לא נאותה.

כואב מאוד להתרחק מאח, כל שכן שזו לא אשמתו אלא אישתו. אבל כשזה עומד מול בעיות בשלום בית, מבחינתי די ברור לי שסדרי העדיפויות הם מה שכתוב בבראשית ולא מה שהסביבה מצפה שלא בצדק שאישה תוותר על עצמה ועל הבית שלה, העיקר של"בעלה" יהיה קשר עם אח שלו. בית שבונים הוא מספר 1. כל השאר הם מעגלים רחבים יותר אבל הם לא בעדיפות הראשונה.

ממש ממש לא.
וחיים יש פעם אחת. חבל לסבול בהם רק בגלל כמה צוציקים שמצקצקים.
שיצקצקו עד מחר. אלו החיים שלך...
ממש לא מסכיםאיש השקים
היא לא מפריעה
לך זה מפריע בשם בעלך
לאף אחד אין זכות להרחיק ממשפחה
אם היא מפריעה לה, אז היא מפריעהסוסה אדומה
זה לא משנה אם זה בשוגג או במזיד.

ולי זה לא מפריע, מה אני קשורה.
גם לך זה לא מפריע כי אתה לא קשור.

היא צריכה לבחור במה שנכון עבורה וכנראה שלא אתה זה שיודע יותר טוב ממנה מה נכון ומה לא נכון.

אתה נשוי?
נישואין זה דבר מאוד כיף אבל גם מאוד מגביל...

הנושא הוא לא להרחיק מהמשפחה. הנושא הוא להתרחק ממה שפוגע בשלום בית גם כשמדובר במשפחה.

ואתה כמובן יכול ממש לא להסכים.
זה מאד תלויLinor
יש מקרים שחד משמעית צריך להתרחק.
ויש מקרים שצריך לעבוד על עצמנו ולראות מה קורה.
זה צעד מאד חריף על סמך איזה תחושה שלה.
שיכול מאד להיות שאפשר לפתור עם שיחה זוגית וקצת עבודה עצמית.

ברור שזוגיות לפני הכל, אבל על כל מישהי שלא באה טוב בעין לחתוך קשר, לא בטוחה שזה הפיתרון.
ברור לגמריסוסה אדומה
הויכוח לא היה על זה שזה תלוי... אלא על זה שיש כאלה שחושבים שבשום תנאי אין לזה מקום.

אז גם אם מישהו זר לא מבין את המקום של זה כי מבחינתו זה לא נורא שבכל מפגש משפחתי תהיה שם אשת פוטיפר וזה לא עניינה והיא צריכה לסמוך עליו שהוא יוסף הצדיק,
שלא יבין עד מחר.
היא יודעת אם מדובר באשת פוטיפר, אם מדובר ביוסף הצדיק ומה היכולות שלה כרגע ואח"כ.
וזכותה להחור לנהוג כך או אחרת בלי לדפוק חשבון לאנשים זרים.

אותם זרים לא חיים יותר טוב ממנה.
כל אחד אחראי להשתמש בחכמתו כדי לחיות את החיים על הצורה הכי נכונה שלהם בעיניו.
אם היא מפריעה להאיש השקים
שתתרחק
החאמ ל מפריע לה היא חושבת שצריך להפריע לבעלה ו לכן חושבת שעליו להתרחק

כדי להגיע לצעד כזה צריך שיקרה הרבה.. לא מספיק שלדעתה היא לא צנועה

בכל אופן שתעשה מה שטוב לה אני חושס שאמירה כזו לבעל תקלקל לה
אם מדובר באשת פוטיפר למשלסוסה אדומה
אז היא מפריעה לה. נקודה.
(לא שאני אומרת שבזה מדובר, אבל גם אתה לא יודע במה מדובר, אז חבל לצאת בכללים ובהצהרות)

אם מישהי מפריעה לקשר מסויים היא מפריעה לכל הנגועים בקשר.

בין אם זה כי זה מכניס אותה לחרדות (גם אם האיש שלה מושלם) וזה מעורר בינהם מתחים מיותרים שבמצבה כרגע היא לא יכולה לעמוד בזה, ובין אם זה כי זה האמת מעודד התמודדות אצל האיש שלה.

אישה חכמה לא מחכה שיקרה הרבה כדי לעשות צעד,
להפך, היא רואה את הנולד ופועלת בחכמתה.
מה היא צריכה לעשות? לא אתה ולא אני יודעים.

הויכוח איתך הוא לא מה היא צריכה לעשות, אין לנו שום צד והבנה במה שבאמת קורה שם.
הויכוח איתך הוא נטו על זה שמבחינתך בוודאות היא לא מפריעה לה, ושבשום תנאי לא מתרחקים מאח.
אז אני חולקת עליך.
גם ביחס לכבוד שאתה נותן למישהי שמעידה שזה מפריע לה, ואתה מצקצק מהצד ואומר "זה לא מפריע לה, היא מדמיינת שזה מפריע לבעלה" כאילו אתה מבין במשהו, כאילו אתה מכיר אותה, כאילו אתה מכיר את בעלה.
וגם ביחס לזה שמבחינתך קשר עם אח עולה על קשר בין איש ואישתו, וסליחה, אני חושבת שאתה לא מבין מה זה קשר בחירי שנבנה בעמל ויזע רב או כי אתה רווק, או כי סדרי העדיפויות שלך לא נכונות. מה שבטוח, שהדעה שלך בעניין סותרת את דעת התורה.

זה שאמירה כזאת תקלקל לה, לא חושבת שאנחנו חולקים. אבל זה כבר לא רלוונטי לויכוח שלנו.
לא יודע איך את מבינה מדבריאיש השקים
אני שפטתי לפי מה שהיא כתבה
יכול להיות שהיא גם רוצחת סמויה אז ברור שתרחיק את בעלה ממנה

היא אמרה שהיא "לא תנועה ומחפשת מבטים"
אם זה העניין מסכנה אם תנסה להרחיק את בעלה מאחיו
אם יש לה חרדה שתטפל בה ולא בדרך שתהרוס לה את הזוגיות
אני פשוט חושבת שאין לך מספיק נתוניםסוסה אדומה
כדי לשפוט.

ואני גם חושבת שאתה מזלזל באינטיליגנציה שלה.
וכאישה מהצד, שרואה אותך עושה את זה כגבר, זה מאוד צורם בעיניי.

היא נשואה למישהו 10 שנים, הקשר שלהם מבוסס והיא חוששת ממשהו, כנראה שיש לה סיבה.
מי אתה ומה אתה שאתה יודע יותר טוב ממנה מה מפריע לה ומה היא חושבת שמפריע לבעלה?

בקיצור, בניגוד אליך, אני סומכת עליה שכאישה חכמה היא תעשה מה שנכון עבור הבית שלה.
והיא יותר מכולם מכירה את הבית שלה. וזהו.

לצאת בהצהרות שאין שום תנאי שבו מותר וכדאי להתרחק מאח, זה טיפשי. כל שכן כשעוד לא בנית בית בעצמך ואין לך מושג כמה הקרבה ורגישות יש בנושא הזה.

כללים שאין בהם יוצאים מן הכלל, הם כללים של שוטים.

בנוסף לזה, כאישה, חז"ל נותנים לחכמה שלה הרבה יותר קרדיט ממה שהם נותנים לך ביחס למה בונה את הבית ומה הורס אותו.

אז גם אם יש לך משהו לומר לה, תאמר בענווה. רוב הסיכויים שהיא לא באמת צריכה אותך. סליחה על הזלזול. זה לא אני זה חז"ל.
נשים דעתן קלהאיש השקים
טוב זה רק היה תגובה לסיום שלך

כמו שלך מותר לומר לה להרוס את המשפחה של בעלה לי מותר לומר לה להזהר מזה
שיהיה לה בהצלחה בכל מקרה
...סוסה אדומה
נראה לי שכדאי שתקרא טוב מה שכותבים פה לפני שאתה מגיב, כי זה לא מוציא אותך עם דעת כבדה.

בכל אופן, לא נעלבתי אם ניסית. וגם לא התכוונתי לפגוע. אז סליחה אם נפגעת...
הכל טוב לא נפגעתי לא התכוונתי לפגועאיש השקים
רק לאזן את האמירה
שבוע טוב
אתה יודע מה האמירה הזאת מביעה?סוסה אדומה
כי היא לא כל כך מאזנת. היא פשוט לא שייכת בעיניי, ואם כבר, היא מחזקת.

אני לא מתביישת בזה שדעתי קלה. אני גאה בזה... (גם אם כמו בכל דבר ברור שיש בזה גם חסרונות, אבל נכון לעניין הזה, -)
אנחנו משנות את דעתנו על פי הסיטואציה, אנחנו גמישות,
אנחנו לא יוצאות בהצהרות ובכללים נחרצים בלי לשנות אותם כחוק בל יעבור. "לא מרחיקים אח מאחיו"... וכו.

בקיצור, לא איזנת, חיזקת את הדברים שלי

אדרבה, חכמת נשים נובעת גם מזה שדעתן קלה.
אני מסכימה איתך מאוד לגבי הענין של חוכמת נשים..חלונות
אבל לעניות דעתי, כשמישהיא/הוא מעלה שאלה לפורום. יש לה/ו הזדמנות לבחון את הענין אותו העלתה מחדש. במקרה פה זו הזוגיות.
וכן, גם בזוגיות של למעלה מ10 שנים - אפשר לדייק יותר, להתקדם, להעלות אותה ברמה.
ולדעתי, וזו רק דעתי, שאלה כזו - דווקא אחרי 10 שנות נישואים, מאותתת בנורה אדומה פנימה, לקשר הזוגי.
אולי משהו לא מדויק פה מספיק? נכון? קרוב? כנה?
אפשר להגיד: לכי עם הלב שלך ותעשי מה שאת חושבת וזה הכי טוב.
ואפשר, רק אם הפותח/ת רוצה, לנסות להבין מה לא מדוייק פה, למה בכלל עולה כזו שאלה. והנה לנו הזדמנות פז לגדילה של הקשר הזוגי, להעמקתו, לקרבה ואהבה חדשים ועמוקים יותר...- אבל על זה לא קורה מדשדוש באותו מקום...
אני לא חולקת עליךסוסה אדומה
ואפשר לראות את זה בתגובה שלי כלפיה למטה...

הויכוח שלי פה הוא על משהו אחר...
מבחינת מה היא צריכה לעשות, זה אף אחד לא יכול לומר לה לדעתי, מהסיבה הפשוטה שאין לנו מספיק נתונים.
אני באמת חושבת שכל בית יש לו את הגוון שלו, יש אישה מסוג מסויים, וגבר מסוג אחר, וקשר, ודינמיקה ותקופה, ואלף ואחד משתנים שרק היא יודעת.

ולכן, הנכון הוא בעיניי לגלות קצת ענווה ולא לצאת בהצהרות ובכללים.
רוב הגברים פה אמרו לה לשחרר, ואני לא חושבת שזה במקרה.
הכי נוח להם.
ואני באמת חושבת שזה נושא רגיש, וגם כנשים אנחנו לא באמת יכולות להחליט עבורה אם זה קשה ךה ומה היא צריכה לעשות, הכי הרבה לתת נקודת מבט נוספת.

אני גם לא בעד ללכת עם הלב במקרה הזה.
אני בעד להשתמש בחכמת נשים.
חכמת נשים זה לא לב. זה מכלול של תבונה חכמה ודעת.

במקרה הזה למשל, הרבה כאלה שילכו עם הלב דווקא, רוב הסיכויים שהם יגידו שבשום תנאי לא מרחיקים אח מאחיו.
זה לא חכם בעיניי.
החכמה בעיניי היא בכל מקום לבחון את הסיטואציה עד תומה.
מצב האופי של הקשר, הדינמיקה, היכולות שלך כרגע, היכולות של האיש שלך כרגע וכו'...
ואת זה, רק אישה שתעז לחשוב בלי להקשיב לצקצוקים, ורק כזאת שתכיר בזה שהיא היחידה שמכירה את הבית שלה, תוכל לעשות.

אשת הון בן פלט, לא הקשיבה לצקצוקים, ועשתה משהו שרוב הדוסים היו מגנים, וגינו אותה.
אבל חז"ל שיבחו אותה ובצדק.
היא לא חששה מהדוסים האלה.
והיא השתמשה בחכמתה, והלכה בניגוד לעדר שהיא השתייכה אליו ובכלל, והצילה את ביתה.
היא לא המפריעהיהודה224
הנוכחות שלה מפריעה, ונישואים זה לא ניתוק קשרים (גם אם זה מגביל...)
אז הדרך להתמודד היא לא לברוח...
וגם אם היא מפריעה לה שתתגבר ושתתבגר
אהובה, לכי בכחך זה והושעת את ישראלאורה שחורה
לא רק לו. גם לי זה הזוינחשון מהרחברון

כל עוד אין כאן משהו בוטה מאד מאד ופרובוקטיבי מאד מאד מאד מביחנה הלכתית(אנא עארף לא רוצהלפרט דוגמאות)

זה הזוי. נקודה.

גם אני מצטרף לנלירא שמים!
מסכימהחצילוש
יעבור לההעני ממעש


המשךאלףף
למה שיעבור לה ?
שבעלך יתייחס בקרירות. ב. עם הגיל היא תירגעהעני ממעש


בגיל שליאלףף
היא בגיל שלי (28) אז נדמה שזו כבר היא.
כן ננסה שבעלי ידבר איתה כמה שפחות - למרות שאני חושבת שזה יראה סנוב במשפחה שלו
תסמכי על בעלךLinor
לשנות את כל העולם מסביב אי אפשר.

יש אותך ואת בעלך. וזה מה שחשוב.
שום יפייפה או מחוצנת לא אמורה לגרום לך לחששות.

היא פשוט היא, הזויה, סבבה.
אתם שם כי זה משפחה של בעלך.
אם את סומכת על בעלך והוא מעניק לך את הביטחון בך, זה לא יטריד אותך.
כדאי לפתוח את זה מול בעלך, בעדינות ומתוך פרגון.היום הוא היום
ולתאם עמדות. להגיע לאיזון שמוסכם על שניכם.

כמובן, טוב לחזק את הקשר בין בני הזוג תמיד.

משהו ספציפי קשה לומר וגם יותר טוב שתחשבו ביניכם כי אתם מכירים את המציאות.
יכול להיות שהפריע לי גםאלףף
שהוא אמר שאח שלו מצא בחורה ממש נראית סבבה והוא שמח בשבילו.
נשמע הגיוני שזה מציק לךהיום הוא היום
שווה לדבר איתו גם על האמירה הזו. גם בעדינות כמובן. אבל לפתוח ולא להשאיר את הדברים בפנים.
התחושה שלך מובנתסוסה אדומה
תצטרפי למחמאה ואל תעשי מזה עניין.
תגידי בהזדמנות שהיא נראת טוב, בלי להתרגש ממנה יותר מידי, ותשחררי מזה.
תשחררי את העוקץ דווקא על ידי זה שתצטרפי למחמאה ותפוצצי אותה על ידי זה שתסיימי בזה.

בקיצור, לא להתרגש...
אני דווקא לא מסכימהשירוש16
עם הלך הרוח של התשובות פה.

כמו שאני לא רוצה שהילד שלי ובעלי נהיה חשופים באופן קבוע לחילול שבת כך גם לחוסר צניעות.
יש הבדל כמובן בין התנהגות מוחצנת לבין חוסר צניעות מפורשת.
כמו שיש הבדל בין להזמין קרוב משפחה לסעודת שבת כשאנחנו יודעים שהוא יגיע ויחזור לביתו ברכב לבין הזמנת אורח שמחלל שבת בתוך הבית עצמו (פלאפון בשולחן שבת, סיגריה במרפסת וכו).
זה עניין של חשיפה.

ועם כל הכבוד לביטחון עצמי בקשר בין בני זוג -
אני כאישה לא מעוניינת שבעלי ישב בשולחן עם אישה חשופה. (שוב, זה תלוי ברמה)

לגבי הדרישה לתשומת לב - הכי הגיוני בעולם. היא חדשה במשפחה ומחפשת את מקומה. כשהיא תמצא אותו מאמינה שהיא תרגע ותנהג יותר בחופשיות ופחות בהתלהבות וחיפוש אחר תשומת לב.
ממש לא רואה את זה ככה..אור123456
שמירת העיינים היא שלו לגמרי וממש לא קשור אלי!!
זה החלטה שלו ועיניין שלו ואני סומכת עליו ב100 אחוז!
אולי זה שאני סומכת עליו משנה את התמונה.
מסכימה איתךLinor
יש הבדל גדולל בין בעל לילד.
ילדים יש לנו אחריות לחנך, בעל ממש לא.
ושמירת העיניים שלו לא באחריות שלנו.
ובטח אם זה כולל להפחית פגישות עם אח שלו.
אם מצידו היה איזה פלרטוט או משהו כזה אז בטח לחתוך.
אבל זה לא נשמע המקרה.
נכוןשירוש16
זו באמת הבעיה שלו. והתמודדות שלו.

אבל לא נשמע לי הגיוני והוגן להעמיד אותו בניסיון הזה פעם אחר פעם.
זה כמו ללכת לחוף ים מעורב ולהגיד שהשמירת עיניים של הבעל זה עניין שלו...
אני לא מביןDavid1
ממה את חוששת???
שבעלך יבגוד בך יחד עם הגיסה החדשה?
לא נסחפת קצת?
ואם זה החשש שלך, כדאי שתבדקי מה קורה ביניכם.
סליחה,שירוש16
נראה לי שהתבלבלת בין הפותח אלי

לי אין גיסות חדשות.. לפחות לא בקרוב..
נכון. זה מיועד כמובן לגברת אלףףDavid1
אז תשרשר נכוןשירוש16
שוב סליחהDavid1
בואי תהרגי אותי...
לאאלףף
אבל מפריע לי שהוא רואה אותה ומפתח איתה שיחה מול חוסר צניעות.זה לא כמה שניות. ואין להשוות לאחות זו גיסה .
לדעתי את עונה פה לעצמך את התשובה!!סיה
בעלך פתח שיחה איתה ומדבר איתה!!
מתוקה שלי את לא מדמינת כלום!! את רואה נכון
זה לא מישהיא לא צנועה ובעלך נמנע מלדבר, פה הייתי אומרת תבליגי
בעלך יוזם שיחה איתה!! נשמה שלי תתרחקי משם! אל תגיעי כשהיא נמצאת שם את תאכלי סרטים זאת לא היא זה בעלך
כנראה כשיש מישהיא אטרקטיבית אז הוא יוזם שיחה וזה מפריע לך ובצדק
עד שבעלך לא יפסיק עם זה כנראה תצטרכי להמנע להגיע כשהיא שם
זו היאאלףף
בעלי מדבר איתה לשם הנימוס. ובעיקר לכבד את אחיו. כלומר כמו שמדבר עם גיסה צנועה כך איתה .רק שיש הבדל!
תסתכלי את כתבתסיה
בעלי מפתח שיחה איתה
אצלי גם עם גיסה צנועה יפריע לי אם בעלי יחפש לפתח שיחה
אם מדברים הכל טוב זורמים אבל אם יפנה לפתח שיחה איתה אם היא אוהבת את העבודה שלה יפריע לי
מה ההבדל מבחינתך?סוסה אדומה
אם הוא מדבר איתה רק לשם הנימוס ובדיוק כמו שהוא מדבר עם אישה אחרת (כלומר, את לא מזהה שהוא מתרשם ממנה), למה זה בעייתי מבחינתך?
אז למה זה כ''כ מפריע לך?בת 30
איכשהו נשמע שאכן יש בעיה, אבל לא במציאות החיצונית אלא במציאות הפנימית שלך.
ואם זאת היתה אחותך גם היה מפריע לך?בוריס
הנקודה הזו צריכה תיקון... אבל זה צריך לבא ממנו.יהודה224
לדעתי גם אם תדברי איתו הכי בעדינות זה ירגיש לו כביקורת מטורפת זה אחת הנקודות הכי רגישות בזוגיות.
תתפללי עליה שתתחזק....
ותהיי חזקה ובטוחה בו ותתפללי עליכם
אני חושב שאם צריך להיות איתו איזשהוא הוא צריך להיות כללי מאד וממש לא בקשר לנקודה הספציפית הזו.. לא לקשור בין זה לשיחה בכלל אלא כנושא כללי בהבלעה...
מה הכוונהקל"ת
חוסר צניעות? הכוונה שחיצונית היא לבושה באופן לא צנוע? אם כן, מה הכוונה לא צנוע? מחשופים? או פשוט לא לפי גדרי הצניעות שאתם רגילים?
אל תדברי על זה עם האיש שלך...סוסה אדומה
זה סתם ינכיח משהו שאת לא רוצה להנכיח.
לא בא לך להיפגש עם אח שלו בגללה? זה בסדר גמור.
אם את מזהה איום אמיתי ביחס לקשר הזוגי שלכם והבית שלכם, התפקיד שלך כאישה זה לבנות את הבית וממילא, במקרים של סכנה, להרחיק...
אל תרגישי לא בנח עם זה ואת לא צריכה להגיד לו את הסיבה, פשוט כי חכמת נשים בנתה ביתה, וזה לא חכם לומר לו את זה, עם כל הרצון והצורך שלנו כנשים לשתף ולשתף.

עם זאת, חשוב לי לומר לך שהכל תלוי בך ואיך את מתייחסת לזה.
אם לא תהי מאויימת ממנה, לא יהיה לך שום סיבה לאיום ולא הפוך.

תחשבי על זה, היא בחורה צעירה, רגילה לזה שהיא מרכז העולם כרווקה. היא עוד לא חוותה את הכאפה הראשונית בנושא הקנאה שמתפתח אחרי החתונה, עוד לא הידקה את הקשר הזוגי עם האיש שלה... אז טבעי שמתפלק לה צורך בתשומת לב.

תתייחסי אליה בלב באותה הצורה,
אין מה לכעוס עליה,
אין מה להיות מאויימת ממנה,
ואם היא אוהבת לדבר הרבה על עצמה, זה בכלל לא מושך, אז גם אם בהתחלה היא קצת מעניינת, זה די ימאיס אותה בהמשך.

בכל אופן, אם בעלך מדבר איתה ומסתכל עליה, אל תעשי מזה עניין. להפך, תשדרי ביטחון אמיתי.
הכי הרבה, תגידי לו "איזה קטע זה, השלב הזה אחרי החתונה שאת עוד מחפשת תשומי, חושבת שאת מרכז העולם עד שאת מבינה את החיים"...
ואם היא עושה משהו לא מתאים, אל תיבהלי, פשוט תתייחסי לזה בצורה אובייקטיבית בלב, זה כבר ישודר וישפיע גם החוצה.

ולא הבנתי ביחס לצניעות,
אם היא הולכת עם מחשוף למשל, וזה מפריע לך, את לגמרי יכולה לומר לאיש שלך באופן כללי שאת לא מכניסה נשים עם מחשוף הביתה מאותה סיבה שאת לא הולכת עם מחשוף ברחוב.
ושאת ממש לא בקטע שהילדים שלך יראו את זה.
זכותך המלאה...
בשאר הזמן, אל תעשי מזה עניין. גם לך יש.

אם את לא הולכת עם מחשוף מהטעמים הנכונים (כי זה לא צנוע הלכתית או כי את בזה להתנהגות הזאת), אני מניחה שזה די ברור לאיש שלך, ואת לא צריכה להתרגש מזה שהוא גבר והוא מתרגש ממחשוף של מישהי זרה.

הכי הרבה, אם תראי שהוא נסחף, תחזירי לו בשביל ההרגשה וכדי שהוא יראה שאת מסוגלת, תני קריצה ותחזלש"ו.
לפעמים צריך גם את זה וזה בסדר גמור גם אם מישהו יגיד לך שלא.
תודה על תשובתך המפורטתאלףף
הרבה רשמו שהמוחצנות תעבור. מקווה.
ולא כל כך הבנתי מתשובתך אם היא כן עם מחשוף וחצאיות מעל הברך , אז סבבה לא להזמין אותה אלי אבל מה עם שבתות משפחתיות ואיך יכולים להתנהל שם?
באהבהסוסה אדומה
עבר עריכה על ידי סוסה אדומה בתאריך ב' בשבט תשפ"א 09:52
לגבי איך שהיא מתלבשת...
תראי, אין לך שליטה עליה או על היצר של האיש שלך...
במה יש לך שליטה? באם להגיע לשבתות מהסוג הזה... נכון, היית רוצה שהאיש שלך יהנה ויהיה עם כל המשפחה שלו, אבל אם זה עושה לך (לכם) כל כך רע, ובפרט אם את מזהה (אני אומרת באופן כללי כי לא ראיתי שאמרת משהו לגביו בהקשר הזה) שהוא נסחף או שזה משפיע עליו בצורה מסויימת, זכותך (ואולי אפילו חובתך) המלאה, להימנע משבתות כאלה בלי שום רגשות אשמה.

אבל בגדול אל תקחי את זה אישי אם תראי שלגבר שלך יש יצר... הוא אומנם חייב לעבוד עליו. ואין הנחות.
אבל בהנחה שבמקרה את רואה שמתפלק לו מבט או משהו, זה לא שייך אליך במובן הזה שזה לא מעיד על זה שהוא לא נמשך אליך או משהו.
הכי הרבה, יש לו יצר, ואישה זרה לפעמים זה אטרקטיבי יותר סתם כי היא זרה גם אם את פי אלף מבחינה אובייקטיבית יותר אטרקטיבית ויפה ממנה.
ואם את לא תעשי עניין מזה ש"היא נראת סבבה" גם הוא לא יעשה מזה עניין בהמשך.

בקיצור, הכל תלוי ברמת הביטחון שלך בעצמך בע"ה...
בלי להיות פראיירית, ובלי להיות היסטרית מצד שני.
וכמובן שזכותך המלאה תמיד לבחור מה שמתאים לך.
יש איזו מוסכמה חברתית שאישה טובה תמיד מאפשרת ל"בעלה" לעשות כל מה שעושה לו טוב (או לא טוב, אבל כיף ונעים). זה סתם חארטה.
אישה טובה קודם כל בונה את הבית שלה, ואם יש משהו שפוגע בו, היא עושה הכל בחכמתה להתרחק מזה, גם אם יצקצקו עליה או לא יבינו אותה מהצד.
בקיצור, תהי חזקה. היא לא באמת מאיימת עליך, היא סתם מישהי לא מעניינת באמת, ואת חזקה.

נ.ב.
את תמיד יכולה בהקשר אחר לגמרי לפרוס את משנתך באוזני האיש שלך ביחס לשנים כאלה...
גברים לפעמים חושבים שאישה עם מחשוף או עם מיני היא נועזת יותר, הם מפרשים את זה בצורה מינית בלי להבין שבד"כ זה נובע מחוסר ביטחון ברמה גבוהה. כי הרי ברור לך כשאישה שאישה שמרגישה צורך ללכת עם מחשוף כדי לקבל תשומת לב, היא לא במצב בריא במיוחד, כאילו הן משוכנעות שאין להן באמת מה למכור מעבר לזה, אז הן מחפיצות את עצמן...
וברור לך שזה ממש אבל ממש לא מעיד על נועזות בתחום המיני.
לפעמים להפך... מה שבטוח, שאין קשר בין זה לבין מה שהרבה פעמים גברים חושבים.
את יכולה לדבר על זה בהזדמנות עם האיש שלך... כשהוא יבין את זה הוא גם יפסיק להתרגש מנשים מסכנות (אני לא אומרת את המסכנות מקטע ציני ורע, אני באמת מרחמת עליהן... הרי מצד האומץ שלי באמת ברור שלא היתה לי בעיה ללכת עם מחשוף, זה פשוט אומלל בעיניי).
כלללל מילהעדינה אבל בשטח
תקני לו סכי עינייםמופאסה
(הכיסוי ששמים לעיני הסוס) ותשבי מולו.
כדאי גם לקנות אטמי אוזניים, גדולים כאלה, יש בכל חנות טמבור.
אתה גדול! חחחח הצחקת אותי...ה' אלוקינו
להתקדם בעבודת המידות, לשאול מה הקב"ה רוצה ממני פה..בסדר גמור
לחזק את הביטחון העצמי ולהתגבר בביטחון בבעל.
את לא משמרת הצניעות שלו, אם יש לו בעיה עם זה (בתקווה שיש לו) הוא צריך לדבר עם אחיו או לבקש ממך או ממישהו אחר שקרוב אליה, לדבר איתה.
כמובן שאת יכולה ליזום איתו שיחה ולשתף אותו בקושי *שלך* בלבד ובחששות.

רק בנועם הליכות ושיחה כנה אפשר לצאת בטוב מהמצב הזה.
מריבות ודרישות רק יזיקו.
החוויה שלימופאסה
בתור גבר שככל שסומכים עלי נותנים בי אמון, אני הופך להיות יותר נאמן.
במסגרת הצבא הייתי הרבה בחו''ל, לפעמים לבד ולפעמים עם עוד חברים. תמיד היה איזה שהוא שלב שמשתחררים קצת (והיה לנו ממה להשתחרר) אז הולכים לאיזה פאב וטועמים את ''התוצרת המקומית'' ולא רק משקאות.
הרבה אמרו לי ''בוא אתנו, ''אשתך לא כאן, ''תהנה ותשכח מזה ועוד כל מיני אמירות. תמיד אמרתי להם שאשתי כן אתי כי שהיא סומכת עלי ושלא אעשה דבר כזה בחיים. הקטע היפה באמון שגם כאשר איני מרגיש את האהבה כלפיה גועשת וכו' היא נמצאת אצלי בתודעה כמו עוגן חזק שהיא אפשר לערער את מעמדה.
אז אין לי מושג מי אמר לה ואיך היא הצליחה לעשות את זה אבל האיש מרגיש אם נותנים בו אמון או לא. אם את נותנת בו אמון ב100% אז את אתו תמיד אבל אם ח''ו לא אז הוא עלול לרצות לפרק את העול הזה מעליו.
לפעמים אמון זאת תוצאה ולא הסיבה...סוסה אדומה
כלומר, אישתך מן הסתם מזהה בין היתר שאתה אדם אמין ושאם היא תתן בך אמון תשתמש בזה לטובה...
לצערי לא בהכרח שמי שנותנת 100% אמון באיש שלה, הגבר שלה ראוי לזה והוא לא מנצל את זה לרעתה.

ראיתי כמה מקרים שהאמון שהאישה נתנה בגבר שלה היתה פראייריות ונאיביות... (גבר שממש אמר לי במילים מפורשות שלאישתו אין בעיה שהוא ידבר איתי ובשלב מסויים הוא ביקש ממני בקשה מגונה מאוד - ניצל איזו עמדה שלו ולכן העז בכלל להעלות את זה... בקיצור, נאיביות שת אישתו. הגבר שלה חמור)

בקיצור לדעתי השאיפה צריכה באמת להיות במקום שבו אתם נמצאים בו, אבל לא כולם גברים ברמה גבוהה כמוך וחשוב לזכור את זה...
אני לא כזה צדיקמופאסה
הלוואי בינוני.
הנאמנות בעיני היא פועל יוצא של חברות אמיתית
אין סיכוי שאני מוותר על הערך הזה לטובת הנאה רגעית כזאת או אחרת. לכן אנחנו סומכים אחד בשניה בעיניים עצומות.
שאלה העמוקה כאן, למה הגיסה הנחמדה הזאת מערערת את המעמד של האשה היקרה. עדיף להתכנס פנימה ולבנות תקשורת טובה וחברות נאמנה מאשר להתעסק עם הגיסה. היא רק הטריגר למה שהוא עמוק יותר.
לגמרי מסכימה...סוסה אדומה
(ולא אמרתי שאתה צדיק, אמרתי שאתה גבר ברמה גבוהה... )
זועה שאלו החברים שלךסיה
למה אמורים להיות לך חברים שמעודדים אותך לבגוד????
ואתה צריך להיות הצדיק בסדום
לאיזה תחתית עוד אפשר להגיע? שכמה חברים ביחד בוגדים בנשים
לא להרחיק.פרש בודד
בשום פנים ואופן לא להרחיק את בעלך ממישהו מהמשפחה שלו. כמה זמן את מכירה אותו? שנה. שנתיים? אחים שלו הם חלק בלתי נפרד ממנו מאז שהוא נולד.

למרות מה שמנסים לומר על גברים אנחנו לא כאלה גרועים. תסמכי עליו. תאמיני בו. מה יש לו לחפש אצל גיסתו?

והכי חשוב תאבדי על הביטחון העצמי שלך. זה הבסיס לכל הצרות.
מכירה אותו 10 שניםאלףף
זה מספיק? כן אח שלו זה חלק בלתי נפרד ממני. אבל מה לעשות שאשתו מפריעה לי לקשר הזוגי
עדיין לא.פרש בודד
אח שלו תמיד יהיה יותר.
ממך אפשר להתגרש ממנו לא. (אני מקצין כן? אבל הרעיון ברור)

אשתו לא מפריעה לך לקשר הזוגי. היא מתנהגת אחרת ממה שאת רגילה ומכבדת. זה לא אומר שהיא באה להזיק.

מי שמפריע לקשר הזוגי שלך זאת כנראה את עם חוסר האמון והפגיעה המשפחתיות שלו. (גם אם לא עשית שום דבר בפועל יש דברים שנקלטים)

תאמיני בו. תאמיני בעצמך.
תזכרי שחכמת נשים בנתה ביתהסוסה אדומה
את מכירה את הבית שלך ואת הנפשות הפועלות, שזה כולל אותך, את האיש שלך ואת מה שבינכם, ככה שחכמה של נשים אחרות יכולה להעשיר אותך אבל לא יכולה להחליף אותך אז תקחי כל דעה בערבון מוגבל. וכל שכן חכמה של גברים לא בונה בית היא בונה דברים אחרים, אז קחי את סדרי העדיפויות שלהם בערבון מוגבל, כל שכן במה שקשור לנסיונות שלהם

תחשבי מה הכי חכם ונכון עבורך והבית שלך.

כל עוד את לא חשודה בעיני עצמך כאישה רעה וחסרת לב,
תרגישי בנח לעשות גם דברים שבעיני הסביבה לא תמיד ימצאו חן.
הם לא חיים במקומך, ואין להם באמת מושג איך דברים משפיעים עליכם.

בקיצור,
מי שאומר לך דברים נחרצים ביחס לסדרי עדיפויות, כל שכן כשזה סותר פסוקים מפורשים,
קחי עוד יותר בערבון מוגבל.

ובסופו של דבר תסמכי על עצמך.

אבל תמיד תזכרי שאת לא חסרת אונים, ואף אחת לא באמת תופסת לך את המקום גם אם יש איזו התמודדות.
אשה בונה אשה הורסת.פרש בודד
לסמוך רק על האינסטינקטים הנשיים זה מתכון להצלחה גדולה או לאסון נוראי.

לנשים מעבר לאינסטינקטים בריאים יש גם חכמה. שמעת על זה?סוסה אדומה
מתכון לאסון נוראי זה לדבר בסיסמאות ובכללים בלי לדעת ולהכיר את המקרה מקרוב.

"משפחה זה הדבר הכי חשוב" זאת סיסמה.
איזו משפחה, הנבחרת או הלא נבחרת?
עד איזה גבול?
כלל שאין לו יוצא מן הכלל, הוא מוסכמה חברתית עדרית וטיפשית, הוא לא כלל.

גם אישה כנועה ופראיירית יכולה להיות אישה הורסת.

בקיצור, כל אחת לפי הנתונים שלה, תנהג בחכמתה ולא בחכמת איזה גבר זר מהפורום.
התכוונתי תנהג בחכמתך..פרש בודד
היא באה לפה כדי לשאול זרים מהפורום.

משפחה זה חשוב.
גם הנבחרת וגם המקורית.

להרחיק את בעלה מאחיו זה קיצוני וטיפשי.

חכמה נמדדת במציאת פתרונות של שלום ולא של מלחמה.
היא באה לפה כדי לשאול זרים מהפורוםסוסה אדומה
וכזרה מהפורום הזכרתי לה שעם כל הכבוד לחכמה של הנשים פה (גברים לא כל כך מבינים בזה... סליחה שאני נותנת לנשים יותר קרדיט בנושא הזה. יש לי על מי לסמוך),

שתשתמש בחכמה שלה, ולא תיכנע לאיזו מוסכמה חברתית כזו או אחרת.
אין מוסכמות חברתיות בבית הפרטי שלך.
שכולם יקפצו לך.

אף אחד לא אמר שמשפחה זה לא חשוב.
בהחלט כנראה שיש מחלוקת בנינו (וכנראה שלא במקרה) למה עושים כשמשפחה מסויימת באה על חשבון האחרת. במי בוחרים...

לפעמים בסיטואציות קיצוניות צריך לנהוג במעשה קיצוני.

שוב, לדבר בסיסמאות ובכללים, זה לא עוזר בחיים.

היא תבחן אם מדובר בסיטואציה קיצונית, אם למרות הקיצוניות זה משהו שהיא יכולה לעמוד בו או שלא, והיא תנהג בחכמתה בלי רגשות אשמה כי האחריות הראשונה שלה כאישה חכמה זה לבנות את הבית שלה.
וגם בשביל לדעת מה בונה את הבית שלה יותר, היא צריכה להיות היא. ולא אתה שלא יודע באיזו אישה מדובר, באיזה גבר מדובר ובאיזו גיסה מדובר.

שוב, לומר "חכמה נמדדת ב..." "פתרונות של שלום ולא של מלחמה"
גם זו סיסמה שאני ברגע יכולה להפריך אותה בהקשרים מסויימים.

מה זה שלום? שלום עם חמאס?
מה זו מלחמה? להתרחק או להגן על עצמי ממשהו שפוגע בי זאת מלחמה?

ו"חכמה נמדדת"... תביא מקור.
אתה לא מקור.

חכמה נמדדת בלדעת להבחין בין סדרי עדיפויות גם, ובלדעת להפעיל את השכל בלי לחשוש משיקולי דעת של אנשים זרים שאת אפילו לא יודעת כמה החיים שלהם טובים ונכונים.
ואיוולת בידיה תהרסנוה-מיוחד


אם היא מפריעה לך בלי שעשתה לך משהו ישירותאיש השקים
תטפלי בעצמך( לא בקטע רע) קשה לך לקבל אותה זה לא אומר שאחרים צרכים להתרחק
התייעצתי עם בעלי..אור123456
הוא אומר שלדעתו הוא צריך לפנות לאח בצורה יפה ומכבדת ולבקש שכשהם יחד שהיא תכבד ותתלבש קצת יןתר מתאים.
טוב, אז אני כנראה אצא כופרת..חלונות
יקרה, מנסה לכתוב לך את גישתי לענין, אם תתחברי - תקחי. אם לא - אז: זו הייתי אני ונהניתי לכתוב⁦
את כותבת שאת לא רוצה שבעלך יחשף לחוסר הצניעות של הגיסה, מה שמביא אותך לחשוב אפילו על המעטת הביקורים המשפחתיים.
בואי ננסה להעמיק טיפה פנימה.
אם את מזהה חבר קרוב של בעלך שמרבה לדבר איתו לשוה"ר, גם תחרדי לגורלו ותבקשי ממנו להמעיט את הדיבור איתו?
אם את מזהה התרשלות שלו בתפילה, גם תכתבי פה פוסט מה אני עושה עם זה?! אולי אקח לו את הפון כדי שלא יתעסק איתו בתפילה?
אם ענית בחיוב על השאלות הנ''ל, אז באמת אכפת לך מבעלך, מהרוחניות שלו, מהמצב שלו, בלי קשר אליך!
אבל בד"כ התשובה על הנ''ל היא לא חיובית, או לפחות לא חיובית ב100%.
למה?
כי פה, בשאלה של שמירת הברית של הבעל, איכשהוא זה מרגיש שזה קשור אלינו. ולדעתי זה ממש לא כך!
זהו יצר שלהם, התמודדות שלהם, רוחניות שלהם. ולי אין קשר! מלבד אם הוא מבקש עזרה - כמו בכל דבר - אני הראשונה לעזור.
יכול להיות ש"ההקשר" שאת מרגישה אליך נובע מהאיום שזה יוצר כביכול עליך? למה זה מאיים עליך?
את לא מספיק יפה? את לא חושבת שבעלך בטוח שאת הכי יפה? הזוגיות שלכם לא קרובה, אוהבת ומיוחדת יותר מכל מחשוף או אישה יפה אחרת?
זה לא אומר שלכן הוא לא יפול, לא יסתכל על המחשוף, או כל דבר אחר. זה אומר שזה לא קשור אלי! לא על חשבוני! לא מראה עלי, על יופיי, על הזוגיות שלנו כלום! זה מראה על כך שהוא גבר, בעל יצר בריא ב"ה, שכרגע נכשל.
ולא הייתי רוצה, וזו לא הזוגיות שלנו ב"ה, שבעלי יעלים לי מהארון בגד פחות צנוע בעיניו, כי הוא מפחד שאצא עם זה לרחוב...הוא יכול להתפלל על זה, ללמוד איתי, אם אני רוצה, על מעלת הצניעות. אבל לקחת לי את הבגד מהארון, כמו לאסור עליו להפגש עם המשפחה, לדעתי זו זוגיות ברמה נמוכה. יש ואפשר הרבה יותר מזה ❤️
מקווה שהייתי ברורה, בכל אופן צהרי יום שישי...
ואוו מדוייק.יהודה224
כתמיד...
תודה⁦חלונות
זה נכון שזה ממש שלואמא וגם
אבל אם זה מצער את אשתו והיא רואה שקשה לו לשמור על עצמו או שזה עדיין טעון אצלה
אני חושבת שזוגיות ברמה גבוהה היא כן לשתף אותו.
לא להעלים אבל כן להגיד אתה חשוב לי וקשה לי עם התחושה שעושה לי ההמצאות שלנו יחד ליד
מישהי שלבושה לא צנוע, בא נחפש פתרון...
את צודקת בכל מילה!חלונות
אני הראשונה לטעון וליישם - לדבר ולשתף כל דבר!!! קטן כגדול!!!!
מה שאני ניסיתי לעשות, זה ללכת עוד יותר פנימה ולחשוב - למה זה בכלל מפריע לי? למה זה מאיים עלי?
אבל ברור - אם משהו מציק, אפילו הכי טפשי בעולם - מדברים!!!
מסכימה גםאמא וגם
נראה לי שזה 2 נקודות שונות:
אחת למצוא באמת איפה זה דורך לי- אבל לרוב גם אם נאתר את הנקודה,
יכול לקחת זמן עד שאישה תדע להתחזק ולא להרגיש מאויימת מזה
ופה אנחנו מגיעות לנקודה השניה- מה עושים עד אז כי אין חבל שהיא תרגיש רע וזה יוסיף מתח וצער לזוגיות שלהם..
את יודעת שאני תמיד מסכימה איתךלמה לא123

זה אכן שלו

אבל בדבר אחד אני חולקת עליך,

כשבעל בוחן אישה לא צנועה מול עיני אשתו,זה לא נעים ואפילו מבזה את אשתו.

את מסוגלת  לעמוד מול בעלך ולראות את העיניים שלו פוזלות לאיזורים מסוימים אצל אישה אחרת,מול העיניים שלך?

 

..חלונות
תראי, אני אסביר כאן את עמדתי, אבל אקדים אומר - אני כנראה ממש חריגה בנוף הנשי. ובאמת לא יודעת אם נכון "להדריך" נשים לקו מחשבה כזה..(רק בעקבות הפורום כאן הבנתי שאני מ מ ש חריגה..)
ועוד הסתייגות חשובה וקריטית : מדובר אך ורק על מצב של זוגיות תקינה, ואוהבת. על גבר תקין, בעל יצר בריא, אבל לא אחד שיוצא בכל גיחה למכולת לציד נשים...
אז כן, אצלי בראש יש הפרדה מוחלטת ביני, בין הזוגיות שלנו, המיניות שלנו - לבין נפילות בכל תחום - כאן בשמירת הברית.
ועוד יותר מזה, אגלה לך סוד - גם אני נהנית להסתכל לפעמים על נשים יפות! זה באמת פשוט יפה!!!
נכון, אני יודעת שהסתכלות של גבר יכולה (לא בהכרח בכלל) להיות מינית יותר, והסתכלות של אישה יכולה ( לא בהכרח בכלל) להיות אומנותית יותר.
אבל עדיין, אני בטוחה מליון אחוז!!!!! שגם כשבעלי נופל ומסתכל על אישה בקטע מיני - זה לא מוריד ממני כלום! נשארתי אותה אישה יפה כתמיד, הזוגיות שלנו לא השתנתה, החברות שלנו קרובה ואוהבת.
מה כן קרה?
בעלי נפל לתאוותו - אכל משהו לא כשר/ שטף עיניים...
יש פה נקודה נוספת שאפשר להאיר:
משום מה יש נטיה להתעלם ממנו הנשים כיצוריים מיניים, בפרט בחברה דתית. כאילו לנו אין תשוקה/תאווה/דחפים, אנחנו פה רק שותפות לבעל ועל הדרך נהנות גם....
לא!! לא!!
בואי נשים יד על הלב בכנות: לא יצא לך לראות תמונה אירוטית ול"התעורר"? לא יצא לך לראות סרט רומנטי ולהרגיש תשוקה בעצמך?
מניחה שכן. ועכשיו שימי לב: זה הוריד מבעלך? זה היה קשור אליו בקטע שלילי?
מניחה שלא.
מה ההבדל????????
אם בעלי חלילה נופל בראיה - אני יודעת שמסתמא הליבידו עלה ומתכוננת בשמחה בהתאם...- אם זה מגיע מהאישה זה מותר? רק אצל הגבר זה כבר בגידה וצריך להצמיד לו גננת ולאסור עליו להפגש עם אחיו?
שוב אדגיש אומר - ברור שזוהי עברה! ברור שזה פסול! הלואי שאש תשוקותינו תבער תמיד רק מבן/בת הזוג שלנו !!!
אבל אם קורה ונופלים - תתכבד כל אישה להזכר העצמה אחרי סרט רומנטי - אולי זה יתן לה פורפוציות...
וכן, אני אעיז ואומר: לדעתי, ואפשר לא להסכים - זו רק דעתי, זוגיות שמתערערת בעקבות מחשוף של אישה - צריכה בדק בית פנימי.
מקווה שלא יגרשו אותי מהפורום עכשיו אחרי הפוסט הזה, באמת שהשתדלתי להיות "נקייה"
דווקא אין שום בעיה במה שכתבתסוסה אדומה
חוץ מזה שאת מתכוננת בשמחה בהתאם אחרי שהלבידו שלו עלה בעקבות מקורות זרים...

לא רואה בזה נוהג נכון.
כלומר, זכותך כמובן. אבל לא הייתי מציעה לנשים אחרות לאמץ את המנהג הזה...

באותה מידה, אם החשק שלי היה מתעורר בדרכים אסורות (גם אם זה טבעי ולא הייתי מאשימה את עצמי בסיטואציות מסויימות), הדבר האחרון שהיה מרגיש לי בנח לעשות עכשיו זה להיות עם האיש שלי.
אני מאוד מכבדת אותו ואת התשוקה בנינו בשביל להשתמש בו אחרי שהחשק שלי עלה ולא בעקבות תשוקה ישירה או אהבה כלפיו.
אישות זה לא יחסי מין, אני לא מוכנה להשתמש במישהו ובאותה המידה לא הייתי מוכנה שישתמשו בי.

מעבר לזה, לגמרי אפשר להבין אישה שחווה השפלה בזה שהגבר שלה נהנה (במובן המיני - מה שאמור להיות אישותי ורק איתה גם אם לא כולם במדרגה הזאת) מאישה זרה.
אישות זה לא סקס, זה הרבה מעבר לזה.
יש אמת במה שכתבת. יכול להיותחלונות
שאני קצת מחוספסת בזה..
בכל מקרה, נראה לי טוב לעדת הנשים לשמוע גם דיעה קיצונית כמוני - אולי זה יוריד קצת את מפלס החרדה ו"הגננות"
האמת שגננות זה לא טוב משום בחינהסוסה אדומה
(סתם אני לא רואה קשר בין זה לבין הנוהג שלך...)
באמת ברגע שאישה מרגישה שהיא צריכה להיות אפוטרופוס היא חייבת לעשות בדק בית בעצמה ובדק בית באופן כללי.
שוב,אני מסכימה עם עיקר הדבריםלמה לא123

גם אני נוהגת כך,וגם אני גיליתי שאני שונה ממה שרוב הנשים חושבות (והייתי די בהלם)

אבל כן מבינה את הנשים שנפגעות ושזה מפריע להם כשזה קורה מול העיניים שלך. מבינה את הרגשת הזלזול

ולא ענית לי,כשבעלך עושה לך את זה מול העיניים,זה לא מפריע לך?

 

ולדעתי (אולי אני טועה) רוב הגברים נדלקים ממראה חיצוני,הרבה יותר מאשר אישה.

ורוב הנשים נדלקות מרומנטיקה ממעשים או ממילים.ופחות ממראה חיצוני 

לא.חלונות
לא מפריע לי בקטע שפוגע בי או מוריד ממני - ממש לא!
נשארתי יפה ממש אותו דבר⁦
כן כואב לי כי אני יודעת שאצלנו - נפילה כזו אומרת שרע לו, שהוא חווה כישלון איפשהוא, נפל לעצבות מאיזשהוא סיבה. אז תמיד שואלת חצי בצחוק: מה קרה? מה לא הלך היום? שתינו צוחקים ולרוב ממש הוא מספר, וכאן אנחנו כמו שתי נשים - יושבים, מדברים, מתפלספים, מנתחים, טוחנים, מבינים ו....נשארים אוהבים😅
אוקיילמה לא123

את האמת קשה לי לראות נפילות שלו בכל דבר,בדברים שאני יודעת שקשים לו במיוחד,לאו דווקא בתחום הזה.

ותמיד טוב לדבר על קשיים.

לא תמיד זה עוזר,אבל הפריקה משחררת.

ואת נשמעת אחלה אישה ואחלה בת זוג!

ואוו, זה נשמע מדהים מה שיש לכם!בוחר בטוב!
הלוואי וכולם יזכו לכזו פתיחות וכנות ביניהם
אני חושבת שהיא מדהימה, זו בגרות לא נורמליתחבובוש

לשמוע ולהישאר שלווה.

עמדה ממש נחוצה...יהודה224
חבל שזו לא העמדה השלטת...
אני מחזיק שלטמופאסה
שכתוב עליו גיוועלד

די שרוט מחזיק שלט ''שיקצע צאי מכאן

אנחנו צועקים הברות לא מובנות בטון נמוך ומלא שבבנקים מסתכלים עלינו ומסריטים אותנו עם אייפונים כשרים.
דיברת ממש נקיאמא וגם
ועם זאת אני חושבת שהתעוררות לבני הזוג ממקור חיצוני היא דבר לא אידאלי בכלל
(והלכתית אפילו בעייתית בהלכה שמתייחסת למצב דומה).

וגם חיפוש של התעוררות חיצוני לזוגיות (אם קיים וקרה ביוזמת אחד הצדדים) מעיד על משהו לא לגמרי נכון וטוב.
כל מילה! הוא אשר אמרתי...חלונות
חשבתי על מה שכתבת- אבלפתק ממו

הלכתית גבר לא יכול להתיאחד עם אישה זרה

אבל אם אישתו איתו מותר, וזה למה?,

כי אישתו שומרת לו.

אז כן בדברים האלו יש את ענין המשותף לשניהם , לזה מקום,

זה בריא זה נכון,

 

אם זו אישה קנאית לכל סוג של התיחסות למין השני אז זה כבר בעיה שלה

אבל אם היא בסטנרט ופה שמה לב לחרגישה זה בדיוק התפקיד שלה לישר אותו להתמקד במה שנכון ולעזור לו להשמר

איך לעשות את זה מה הדרך זו עוד אלה

אבל להגיד לה להקטין ראש ?!!!

אף פעם לא טענתי ואטען להקטין ראש! איכסה אנשיםחלונות
שמקטינים ראש. העולם רחב, מלא דיעות, רעיונות...ההיפך - אני תמיד בעד להגדיל ראש, לנסות לראות את התמונה השלמה, לנסות להבין מה עומד מאחורי דברים... והכי הגדלת ראש מבחינתי זה: אם קורה משהו לא לרוחי - הכי קל וספונטני זה לראות מה אפשר לשנות אצל השני שגרם לבעיה הזו - הגדלת הראש לטעמי, וגישה בריאה יותר לחיים היא - לבדוק מה *אני* עושה לא נכון שככה קרה.
דרך הפעולה שהוצעה פה - אל תתני לו להגיע הרבה לאח, צמצמי ביקורים, תעירי לו על זה - זוהי הכי הקטנת ראש! אוקיי אז באמת לא תבואו לאח ולא תראו את אשתו. ובמכולת? ובדרך לעבודה? ובקניות? ובטיול? - לא פתרת כאן כלום! חוץ מהגבהת חומת האי אמון בין בני הזוג.
אני מציעה הגדלת ראש שאומרת: למה זה מאיים עלי? למה נוכחות של אישה מוחצנת או יפה יותר גורמת לי לכתוב פוסט חרד בפורום? ועוד יותר מזה - למה בעלי מסתכל? מה זה עושה לו? ממה זה מגיע? על מה זה יושב? - אני חושבת שבגישה כזו - סיכויים רבים יותר לפתרון הבעיה מהשורש ולקירוב לבבות הזוג.
זה לגבי הקטנת הראש - חרה לי
אני לא יודעת איך הסקת מהלכות ייחוד שתפקיד האיש/ה להעיר אחד לשני על חריגות בתחום הקדושה.
בגלל שאלוהים יודע נפש ברואיו ואיש/ה לא יעשו מעשים מגונים כשבן/ת הזוג נמצאים איתם - נתקנו הלכות אלו. בטח שזה משותף להם, הם זוג, ולרוב לא יחטאו ליד הפרטנר. ולכן מה? לכן זה אומר שתפקיד האישה לפקס ולהעיר לבעל? בחיי שלא הבנתי איך הסקת את זה.
את רוצה להעיר לו? זה כואב לך? - תאירי לו *בדיוק* כמו שהיית מעירה לו - לו התעסק בפון באמצע התפילה , בלי לערבב את עצמך באמצע. נטו כי אכפת לך מהרוחניות שלו.
כשאת מעירה לו כי את חשה נפגעת/מושפלת/ נבגדת - תתבונני בעצמך פנימה ותעני לעצמך למה זה גורם לך להרגיש ככה..
זו משנתי, אצלי יצרה חברות מופלאה ביננו, לא חייבים להסכים⁦
כתבת מהמםלמה לא123


לגבי הסוףאמא וגם
להעיר אני ממש לא בעד בשום מצב.
בטח לא אם בעלי הסתכל בפלאפון בתפילה.
להגיד לו שנפגעתי כי הסתכל על מישהי אחרת- בריא וטוב.

לנסות להגיד לאישה שכן מרגישה פגועה/כאובה/פחות יפה/שווה/אטרקטיבית
תכחישי את רגשותייך ותמשיכי הלאה,
וגרוע מזה מבחינתי- תחבקי אותו על זה שהוא נפל כשאת זו שנפגעה וכואב לה [אולי גם לו קשה-
אבל אישה ששמה את הקושי של בעלה לפני הקושי שלה היא מבצב לא טוב בעיני]
ותמשיכי הלאה כאילו לא קרה כלום
זה מתכון להתרחקות
לתסכולים
למרירות
שמודחקים להם פנימה אבל במוקדם או במאוחר יצאו...
וכמבובן שזה לא מתכון לקשר זוגי פתוח וכנה.
הסברת מעולה למה לא כדאי להדחיק רגשות.חלונות
וגם אני חושבת שאישה צריכה לשתף בכל כאב, ולו הכי קטן שלה.
ואני האחרונה לצערי לחבק מישהו כשלי עצמי כואב.
ובגלל כל הנ''ל, הצעתי היתה:
לקחת את הרגש הזה שעלה בך, להציב אותו על השולחן, לחפור בו, להעמיק, לכאוב, להבין למה הוא כואב, מה הוא מחביא מתחתיו, על מה הוא יושב...
מממממ פחות מרגיש לי שזוהי ההגדרה להדחקה🤔
אני חושבת שאישה שתעשה כזה תהליך עם עצמה יכולה לעלות על תובנות מרתקות!!!!! יכולה להעיף את בעלה, אותה ואת הזוגיות שלהם גבוה גבוה!
מה שכן, זוג שעדיין לא נמצא שם. ואישה נפגעה כתוצאה מראיה של בעלה - בטח לשתף! חובה!
רק שלדעתי זהו פתרון פלסטר נקודתי - אם באמת הזוגיות שלהם טובה והבעל אוהב את האישה - סביר להניח שכשהוא נמצא איתה הוא באמת לא יסתכל על נשים אחרות.
פתרת משהו מהשורש? גדלתם מזה? העמקתם אהבה ואמון?
לדעתי פחות.
אבל שוב, מי שזהו מקומו - ודאי לדבר! זה הרע במיעוטו.
וואו את פשוט מדהימה.בוחר בטוב!
אני חייב לומר, כמה שזה נכון!
כמה חייבים לשתף ולפתוח דברים ולא לשמור בבטן.
רק לאחר שהתגרשנו הבנתי כמה היא שמרה בבטן כל השנים ו''החליקה'' ו''לא נפגעה'' אף פעם. ובסוף הכל התפוצץ עד שהיא לא יכלה להתקרב אלי בכלל...
מצד שני, יש פה אזהרה כי יש כאלה שלא מסוגלים לעשות את זה. להגיע לעומק, לשורש וכו'.. הן כל אחד בפני עצמו והם עם בן הזוג וייתכן שצריך לעשות את זה עם בעל מקצוע..
בהצלחה והלוואי שנצליח לדבר ולתקשר כמה שיותר... כי בזה טמון הרבה מהפתרונות....
כרגע הקורונה זה תירוץ מצויין44444
לאחר מכן....
אפשר להמעיט במפגשים ארוכי טווח כמו שבתות וכד'....
כל השאר זה עניים של תיקון המידות....
מה בעלך עושה בעבודה/ בסופר/ ברחוב...?
מאמצתאלףף
הבעיה היא בפגישות ארוכות ובדיבורים. בסופר בוא רואה אישה חכמה שניות. אי אפשר להשוות
אבל למה את ה"שומרת" שלו? למה את אחראיתחלונות
על מידת שמירת העיניים שלו? כמה זמן, איפה, מה הוא רואה...
זה לא מציק לבעלך?
בי היה פוגע...אני לא ילדה קטנה ולא צריכה גננת מעלי..
זה כשרוצים לשמוע מה שרוצים לשמוע..יהודה224
חבל...
תגובה אחרת...בת 30
גיסי התחתן כשנה וחצי אחרינו, עם מישהי שהיה איתה בקשר כמה שנים.
אנחנו הדוסים של המשפחה של בעלי, וגם אחותו וגם גיסתו הנ''ל מתלבשות בצורה שבעיני היא ממש לא לענין. חצאיות מיני קצרות, צמוד, פתוח, עקבים גבוהים, סרט בתור כיסוי ראש וכד'.
אבל, האמת היא, שמעולם, מעולם לא חשבתי על זה בהקשר של בעלי...
זאת המשפחה, שלום על ישראל.
אנחנו אוהבים את כולם אבל חיים את חיינו, הריחוק מסוים בגלל מקום המגורים.
אבל מעולם לא העליתי על דעתי להימנע ממפגש בגלל נושא הצניעות. האמת, מעולם לא דיברנו על זה אפילו. זה פשוט ברור לנו וגם לילדים שלנו שכבר לא כ''כ קטנים, שזה סגנון החיים שלהם וזהו.
בחיים לא חשבתי בכלל שהיא עלולה ''למשוך'' את בעלי. למה בכלל לחשוב ככה? הוא בעלי...
בדיעבד, הסתבר לי לפני כמה שנים, אחרי שבת לא פשוטה שבה כולם התארחו אצל חמותי, שצורת הלבוש הזאת מפריעה לבעלי, בעיקר כי בשבת הזאת היה קצת מעבר לגיל מבחינת הצניעות, והוא הרגיש שכולם חופשיים לעשות מה שבא להם אבל בנו לא מתחשבים כי אנחנו נחמדים מידי.
אבל זה בכלל לא הגיע ממקום של כביכול משיכה לגיסה הזאת. להפך. זה הגיע ממקום של כעס על למה אין שמץ של כבוד למי שאנחנו.

אני לא יודעת בדיוק מה המצב אצלכם, אבל אני חושבת שאם הקשר בינך לבין בעלך הוא טוב, ונעים ומספיק חזק, אז גיסה אחת עם כמה קטעים לא ממש מאיימת על הקשר הזה.
כל מילה.חלונות
100%rivki
אני חושבת שההבדל בין שני המקריםפתק ממו

טמון לא רק בלבוש

אלא בהתנהגות של אותה בחורה,

בד"כ אם אישה לא קנאית,

ופתאום היא מרגישה שיש כאן משהו שיכול להוות סכנה, זה בסדר גמור שתחפש דרך לצמצם סיכון. נקודה.

הנישואין זה דבר ראשון, 

ברור שצריך לחשוב איך לשמור על הקשר במשפחה בלי לפגוע בנישואין ,

אבל אם זה או זה או זה (מה שלדעתי הסיםור כאן לא שחור לבן ), ברור שהנישואין הם דבר ראשון.

 

יש בחורות שפשוט מספיק להן שהן זקוקות לצומי הזה , וליחס של גברים אחרים סביבן , לפעמים זה כל כךל טבעעי להן להתנהג כך,

אז לדעתי הלבוש זה נספח , אבל העיקר זה אם היא מנסה יותר לפטפט , אם היא מנסה למשוך תשומת לב,

ובמיוחד אם את שמה לב שהיא לא מכבדת מוסכמות בינכם , למשל היא רואה שבעלך עם כל הגיסות ממעט בדיבור והיא בכח ממשיכה לדבר ולהרחיב , אז כן לצמצם פגישות ושבתות ביחד.

אבל במחשבה שניה אישית חושבת שמבקום מסוים ,

זה יותר בעלך שיצטרך לשמוע לך ולצמצם איתה דיבור ויחס וכו'.. לא חיביים פחות להגיע ,

אלא שהוא יצמצם קשר קרוב יותר,  אם הוא רואה לדוגמא שהיא יושבת ומדברת איתך שלא יבוא להצטרף.

ותשובות יותר נימוסיות ממוקדות וקצרות, כן שתבין שלא מתאים לו ...

תנסי לבדוק את זה מולו

 

 

 

נשמע שהגברים יותר מאמינים בעצמםלמה לא123

ממה שרוב הנשים בפורום פה מאמינות בהם.

לצערינו... אישה שמאמינה בבעלה גורמת לו להיות נאמןיהודה224
אישה שלא מאמינה גורמת לו לסוג של אין מה להפסיד...
יש לכל החושבות ככה טעות בסיסית בהבנת ראשו של גבר...
או אפילו כל בן אדם.... ברגע שאתה נותן אמון במישהו גם אם הוא נפל ומעד הוא יחזור... כמו בחינוך ילדים...(וזה לא שלנשים אין מעידות... רק זה נתפס חברתית שכשגבר מסתכל על אישה זה בעין מינית וכשאישה מסתכלת זה ממש לא נוגע... זה לא תמיד נכון...)
אצלי מניסיון קיבלתי אמון מלא גם אחרי נפילות וזה מאד עזר לי בהמשך ותמיד צריך לזכור שבעל הוא בן אדם וצריך לדון אותו לקו זכות כמו כל אדם אחר ולא לחשוב אותו ליצור אפל שכל כוונותיו רעות ואפילות.... לצערי הרוח שנושבת מלא בשנים האחרונות היא שהגברים הם לא בני אדם...
^^^נכון בכלל ובמיוחד ביחס לילדיםrivki
אמון זה דבר חשובפתק ממו

אבל חכם עניו בראשו

וסוף מעשה במחשבה תחילה

ולכן 

הם לא צריכים להכנס למקום סכנה

יש הלכות , איפה כתוב שמותר לצחקק עם גיסה לדוגמא?

הלכתית זה בעיה של קלות דעת עם אישה זרה (הילכתית גיסה = אישה זרה)

לא מדברת שדיבור של נימוסים זה אסור

מדברת על מעבר

ובמיוחד עם היא רואה פה סכנה

בשום מקום לא דיברתי על מה מותר לעשות בדיוק לפי ההלכהיהודה224
אם הוא היה שואל היו עונים לו.
העניין הוא איך בפועל מתמודדים במצב כזה
ולדעתי דרך ההתנהלות המוצעת פה תגרע יותר מאשר תצליח העניין פה הוא לא ההלכה
וכמו שכתבה @חלונות האם על כל דבר רוחני את מעירה לו או שאת מעירה רק במה שנוגע אלייך?
מה בעלך חושב על זה ?אמא וגם
האם זה מפריע לו גם?
אם כן זה יהיה פשוט יותר.
אם לא אז עדיין לשתף מה את מרגישה מול זה ולחשוב יחד איך מתמודדים.... באמת לא נעים.
אוקיי התלבטתי אם להגיבLia

הרבה זמן. ולא קראתי את כל התגובות..

בטח לא תאהבי את מה שיש לי לומר אבל... לדעתי:

 

זה מצב מבאס. אבל לא כזה שכיח..

מה הוא עושה ברחוב?

את עוקבת אחריו כדי לבחון לאן הולכים המבטים שלו?

ואם בסופר הקופאית עם מחשוף והוא צריך לעמוד לידה לפחות כמה דקות?

 

התשובות לכל אלה - שזה בטח קורה...... אלא מה? את לא מודעת אליהם. והוא לא בא לספר לך. אז את חיה באשליה שזה לא קורה.

 

פה במקרה הזה, זה מול הפרצוף שלך. והרגשות שלך נכונים. אבל לא מדוייקים. כי ברגשות שלך מעורבת גם ההסתכלות שלך עליה. הבוז שלך כלפיה. הכעס שלך שנובע מהדמיון שלך של איך בעלך בטח "מדמיין" אותה או "חושב" עליה... כשבאמת אין לך מושג מה עובר לו בראש.

 

ונכון, זה תלוי הרבה גם בגישה שלכם לחיים וברמה התורנית שלכם (נגיד אם הוא שומר עיניים ברמה שהוא הולך עם ראש למטה ברחוב, אז באמת ההתמודדות פה שונה).. 

 

אבל בהנחה שאתם זוג נורמלי, זה לא אמור יותר מידי להפריע. את בהחלט יכולה לשתף אותו ברגשות שלך (בתקווה שזה לא יגרום לו לחשוב על דברים שהוא לא חשב עליהם לפני).. ואולי למצוא פתרון ביחד שיתאים לו ושהוא לא ירגיש מאויים ממך. לא מספיק יש לו איומים מההלכה, הוא לא צריך גם את אשתו שתהיה השומרת ראש של יצר הרע...

 

כשאני ובעלי נתקלים באישה ממש חשופה ברמה שזה אפילו גורם לי להיות מובכת (וזה לוקח הרבה בשביל לגרום לי להיות מובכת), אנחנו פשוט מסתכלים אחד על השניה במבט של "WTF", מגחכים ועוברים הלאה. כאילו דיי, באמת לא צריך לעשות מזה עניין. כל עוד היא לא מפלרטטת איתו ועוברת קוים אדומים, תניחי לה, ותניחי לו........

 

מקסימום כשאתם לבד תתלבשי גם קצת מעבר למה שהוא רגיל וזה כבר יספק את המקומות ה"אפלים" שלו...... חוץ מזה, באמת שאין יותר מידי מה לעשות. אל תתני לזה להלחיץ אותך..

מסימה איתך בגדול, אבל זה אחרת כשזה מישהי במשפחהחבובוש

כי הוא נפגש אתה מדבר אתה וזה גם נשמע שהיא מנסה בכוח שידלקו עליה.

זה אחרת.

 

בדיוק ^^^פתק ממו


כמה מבאס לראות נשים שפותחות שירשורים. כאלה.אנונימי (2)
הסיכוי שאשה תפתחפרש בודד
שרשטר כזה גדול משמעותית מגבר.

את הגברים מלמדים מכין צעיר להוריד את העיניים כשצריך. (ואז אנחנו בוחרים אם לעשות את זה או להתעלם)
את הנשים לא מלמדים מה קורה כשמישהי אחרת לא מתאימה למה שלימדו אתכן.
הכללה....בת 30
יש מספיק גברים ונשים שיודעים להתמודד עם דברים שלא מתאימים להם
בדיוק כמו שיש מספיק כאלה שלא יודעים...
אין קשר לגברים או נשים.
זה לא קשור ללראות מישהי שלא מתאימה למה שלימדו אותנואנונימי (2)
זה קשור לזה שהיא מקנאה.
וזה מבאס אותי .
לראות נשים שמקנאות באחרות .

עצוב לי עליה .
למה קנאה?למה לא123

אולי פחד?

כן משהו בתגובה שלי מוזר גם לי 😅אנונימי (2)
ועכשיו אני נזכרת באיזה שלב ביום כתבתי אותה 😅😩

הכוונה חוששת על המקום שלה . חסרת ביטחון בעצמה . מקנאה לבעלה .
זה מבאס (אותי) לחשוב שיש נשים שחושבים ככה.

שבגלל שהגיסה חשופה או פתוחה אז הבעל שלה יברח פתאום או ימשך אליה .
לא מבינה למה להכנס לפחדים (הנה פחד. כמו שאמרת) האלה .
פשוט עצוב על נשים שצריכות לחיות ככה .


קודם כל כואב על מי שכואבאמא וגם
אבל זה יכול להיות גם חוסר בטחון בעצמה
או בנאמנות של בן הזוג אליה
או במראה שלה
או פחד כזה או אחר...

קנאה זה רגש יחסית חיצוני שיושב על משהו עמוק יותר.
למה???אמא וגם
בגלל מה שכתבת בדיוק .אנונימי (2)
אמא וגם
רק אחרי כן ראיתי שכבר פירטת אז הגבתי שם...
אתם בכלל נפגשים הרבה?ה-מיוחד

האם השתנה משהו מאז שאחיו התחתן?

האמת שלא לרצות שיסתכל יותר מידי או להתחיל לדבר איתה שיחות נפש זה הגיוני אבל את צריכה לשים גבול מתי זאת קנאה סבירה או כבר הדמיונות שלך מתחילים לפעול

 

בכל מקרה שאתם בבית לבד תלבשי הכי חשוף שאפשר ככה הוא יסתכל רק עליך ואז פתרת את הבעיה

אפשר לעשות עדכון גיסהמישהו כל שהוא
טווווובבבביהודה224
או להגדיר בריחת מחדל
תשאירי את זה לו.פומבה!אחרונה
מה תעשי הלאה?
תלכי לבדוק שהקופאית בסופר מספיק צנועה ובטעות לא מפתחת שיחה עם בעלך?
אולי תבואי לעבודה שלו לבדוק את אורך החצאית של הקולגות שהוא כל יום?
אם יש התנהגות ספציפית שלו שנראית לך לא מתאימה ופוגעת בכם כזוג אז כמובן שצריך לדבר על זה, אבל להרחיק אותו מהסביבה, ועוד מאח שלו, בגלל שיש מישהי לא צנועה בסביב-מוגזם ולא בריא.
כמו כן את תשכחי שבסוף זה משפחה וכל היצר וכ'ו פועל אחרת כשמדובר במשפחה ואכמ"ל
נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!

אני היחיד?

לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.


אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.


הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
אבל לי לא היו הסוג הזה של הנפילות, ככה שלא שייך לכתוב מנסיון (אל תדאג, כל אחד ו'התיק' שהוא סוחב, יש לי מספיק מורכבויות אחרות...). בכלל, כנראה שכשהייתי בגילך - האינטרט היה הרבה פחות משמעותי, בוודאי בסביבה בה אני הייתי.

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.


איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה לא בעייתי ולא חולהשוקו.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

 

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

 

בהקשר של גלישה, אני משתמש בשני תוספיםנקדימון

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

 

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

 

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

 

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

 

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

uBlock Origin עדיף על Adblockחתול זמני

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

מה הכוונה יותר מקיף?נקדימוןאחרונה
כרגע adblock חוסם לי ממש כמעט הכל, ומה שלא אז סימנתי לבד את האזור במסך וחסמתי. זה גם עובד לא רק על פרסומות.

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...


אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

מעניין. הייעוד שלהם הוא כללי בעצם?מרגול

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)


נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

כן, לגמרינקדימון
אני משתמש בזה לא רק בגלל צניעות. למעשה הסיבה המרכזית היא הזמן, ההטרדה, המתח והפיזור שזה חוסך לי. צניעות זה עוד בונוס ענק בהקשר הזה, כמובן.
בשליפההעני ממעש

נפוץ


יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון


כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

שמות של מטפליםקינסא

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

מומלץ בחום דר יניב אפרתישוקו.

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

לפעמים דבר כזה הוא התמכרותמרגול

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

מכיר את התוכנית של פורטיפיי?אינגיד

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.


זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!

יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?

אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?

ומה אתם מחפשים.

[מי שרוצה כמובן]

 

כןניק חדש2

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.


כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

יש מקום בארץ שהמחיר לא בשמים?משה
חוץ ממצפה רמון?
בחדרהפ.א.
במקרה יודע ממקרה משפחתי של מכירת דירה 
כל שוק הנדלן בטירוף בחצי שנה האחרונהמשה

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

בוודאי שיש מקומות.ניק חדש2אחרונה
פשוט לא עונה על שאר הדרישות שלי🙄

אנחנו.מנגואית

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

אני משתגעת ממנו!אנוני.מית

נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל.  ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.

 

 

אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.

התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.

אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.

 

מה לעשות איתו?

הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
ואם את צעקת עליו כאילו הוא ילד קטן, אז מן הסתם השיחה לא מועילה אלא רק גורמת לו לרצות להתרחק ולהתגונן.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

הצעקותoo

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול


הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר


מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

 

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

 

אבל

 

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

 

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

 

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

נעחתול זמני

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

 

הן מצוינות ומאלפותנחלת

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

 

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

 

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

 

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

תודה.אנוני.מית

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

באסהנתקה

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

איזה נסיון!שוקולד לבן

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה


העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.


אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..


(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

 

השאר. נכון.

 

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

 

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

 

תודה 

מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

 

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

 

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

חיבוק גדוללאחדשה

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

תודה אנוני.מית

עזרת לסדר את הראש.

וואו איזה מפח נפש נגמרו לי השמות

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

 

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

 

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

 

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

וואי וואי....שלג דאשתקד

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...


והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
מלא הצלחה בהכל!!
אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
בכלל לא נראה לי קשור לכסף. אלא חכמת חייםקעלעברימבאר

@נחלת  אני צודק?

(אני בדרך כלל לא קורא פה. זה פשוט קפץ לי בראשי)קעלעברימבאר
כל מי שעוקב אחרי נחלתשלג דאשתקד

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

מסכים, והתגובה שלי כוונה למיסיונריות המסויימתנקדימוןאחרונה

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


שכחתי לציין לגבי "המקום"שלג דאשתקד
אאל"ט: "המקום", "צריך עיון" ו"בין הזמנים" זה אותו גוף ואותם אנשים עם אותן מטרות (לא אמרתי שהמטרות שלהם לא טובות. אבל כן צאיך להבין מאיזו פרספקטיבה הם באים ולקחת את מה שטוב).
עזרה בתקשורתצופה אנונימי

שלום לכולם

נשואים טריים ב"ה

אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים

היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)

התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)

והודעות בווצאפ

העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא

כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת

ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות

מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות

לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק

דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:

א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר

ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)

רעיונות שלכם מה לעשות?

אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?

אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?

יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון

ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות

אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום

מה דעתכם?

תודה למשיבים

שניכם צודקיםהעני ממעש

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

ההודעות שלהצופה אנונימי

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
המצב התקין הוא שזוג נפגש כל ערב, וודאי זוג צעיר. לבנות התחלה של חיים על בסיס שיחות והודעות - זה מאוד לא פשוט.

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

מרגיש לימשה

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

 

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

עוד אובססיותצופה אנונימי

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

אז אתה בהיפר פוקוס.משה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

 

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

 

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

 

 

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

חושבת שזה נורא טבעינחלת

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

 

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

 

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

 

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

 

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

 

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

 

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

 

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

 

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

 

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

 

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

 

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
תודה רבה!
זה ממש מתוק..לאחדשה

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
 

שאלה שמטרידה אותי ביותרצדיק יסוד עלום

(איני נשוי)

מדי פעם אני קורא קצת שרשורים בפורום הזה ומקבל רשמים שבתוך הזוגיות ובתוך מרחבים אינטימיים יש רגשות קשים, מועקות, שתיקות, הסתרות, חשדות זה כלפי זה. המון פוסטים כאן בפורום מתארים סיטואציות מאוד קשות ומלחיצות ורעות בין בני זוג.


האם בעיני גולשי הפורום המקרים המתוארים כאן הם מיעוט? האם רוב הזוגות הנורמליים מתמודדים מדי פעם גם עם קשיים מסוג זה? או שאולי אלה סיפורי קצה והרוב המוחלט חי חיי זוגיות נעימים בהרבה, נאמנים בהרבה ורגועים בהרבה? האם בעיניכם קונפליקטים מהסוג שתיארתי הם "נוראיים", או שהם דווקא לא כל כך נוראיים בתוך הקשר ונבלעים בסך הכולל של החוויה החיובית של זוגיות


תודה!

באופן כלליפשוט אני..

אף אחד לא נכנס לפורום כדי לכתוב ''איזה יום נפלא היה לי היום, אשתי האהובה נתנה לי חיבוק נעים, אני בישלתי עבורה את האוכל האהוב עליה, והלכנו לישון כשאנחנו מחזיקים ידיים''.
 

האמת היא שהסיטואציה *הזאת* מאוד מאוד שכיחה, אבל מי יכתוב עליה בפורום?


 

מי שכותב כאן זה מי שצריך עזרה, ייעוץ, לפרוק... אז ממילא אתה לא מקבל כאן מדגם מייצג של זוגיות אלא מדגם של אנשים שצריכים עזרה.

 

הטעות הזאת נקראת ''הטיית דגימה'', אתה יכול לגגל על זה.
 

 

ענית ולא עניתצדיק יסוד עלום

אני רוצה להתחתן וחושב שזוגיות היא דבר טוב, וברור לי שעיקר הזוגיות הוא הקשר וההדדיות.


שאלתי לגבי שכיחות הדברים הרעים והמצוקות, שעולים פה המון ובווליום גבוה.

1) האמנם הם כל כך שכיחים [= שכל זוג עובר דברים כאלה / = בתדירות כזו או אחרת]

2) האמנם הם כל כך רעים [להיות בריב או באי הבנה או בהסתרה מבן / בת הזוג]

הייתי מפרידהרוני 1234
יש מועקות, כעסים, שתיקות, ריבים - שכיח מאד ואפילו חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים. לא כ"כ נורא לדעתי אם יודעים איך לריב בצורה "מכובדת"  ובתוך גבולות הגזרה.

חשדות והסתרות זה שונה בעיני ומראה על בעיה עמוקה בקשר. מאמינה שזה הרבה יותר נדיר.

אז לשאלותיךאריק מהדרום
1. תלוי באופי של הזוג, יש אנשים עם נטיות לריב ולבגוד ויש אנשים בלי, צריך לעמוד היטב על האופי של הפרטנרית שלך לפני החתונה.

2. כן, הם רעים, הם יכולים להרוס לך את החיים שלך, של משפחתך וגם של הפרטנרית עצמה, מצד שני נישואים מוצלחים יביאו אותך לחיים של אושר, יש אחוז גבוה של גירושין אני לא זוכר נתונים נדמה לי כשליש, שזה לא המון בכלל ביחס למדינה מערבית אבל צריך לקחת את הנתון הזה ברצינות כדי להיות רציני בבחירה הכי חשובה בחייך.


(אגב זוכר לפני כמה חודשים פרצתי ללנ"ו והתפוצצת עלי בעניין זה? לא נורא, דיברנו באישי מאז)


הצד המרגיע בכל הסיפור הזה הוא שבין כך ובין כך בדרך כלל יש מה לעבוד והאינטרס לגרום אושר אחד לשני ולא לאמלל אחד את השני היא משותפת כך שאם לא נפלת על פרטנרית מטומטמת/ מרשעת אז אפשר יהיה לפתור בעיות ביחד, יש אינספור סוגים של מטפלים ומחיר הטיפול שלהם (לרוב) זול מאוד ביחס לתמורה.


ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.


בהצלחה.

בתור מי שבסטטוס שלךadvfb

זה שיש דברים קשים במערכות יחסים זה לא מעיד את זה שמערכת יחסים זה לא דבר טוב.

אדרבה, להיפך, בגלל שזה מרחב כל חשוב אז כל דבר שקורה בו הוא משמעותי שהוא יכול ממש לפגוע ויכול ממש להעלות.

והחיים הם קשים, זה לא אומרים שהם לא טובים, החיים קשים וטובים ;)

כמה יפה!נחלת

אומרים שרק נישואין הוא הקרקע הנכונה ו האמיתית לתיקון המידות...שלנו.

 

שני אנשים שונים: הוא איש היא אשה. מנטליות שונה, הרגלים שונים.....

 

הרי גם עם חברים לחדר יכולים להיות "תקלים". אלא שבמסגרת של נישואין

זה יכול להיות הרבה יותר נוגע וחריף; לטוב  ולמוטב.

 

אם לא טועה, נדמה לי שהאור החיים הקדוש אומר שהטוב ביותר

שאדם ישא את בת עירו: מנטליות דומה, הרגלים דו מים, זכרונות

דומים - פחות הרגלים שונים.....

 

שמעתי פעם: כל אחד הוא חצי. אבל החצי הזה צריך  להיות...שלם.

וזו עבודה בפני עצמה; חושבת שככל האדם יותר שלם עם עצמו

בשלום עם עצמו, חי את עצמו באמת - הוא יותר רגוע ואז יש פחות

קונפליקטים פנימיים שעלולים להקשות על ראייה אובייקטיבית.

 

יש שיעורים רבים ביוטיוב על יחסי זוגיות: הרב אבנר קוואס למשל,

ומי שמבין אנגלית: הרב מניס פרידמן. ועוד.

אבל לא שאלתי על הדברים הטובים, ברור לי שהם קיימיםצדיק יסוד עלום
ושהם העיקר.

שאלתי על שכיחות ודרמטיות הדברים הרעים...

אתה מסתכל על זה בצורה חיצוניתadvfb

ולכן אתה יכול להפריד בין רע לטוב

אבל אם מסתכלים על נישואין כמכלול זה הכל מעורבב ביחד וגם הדברים הקשים יכולים להתרש אח"כ לטובה.

מריבה ומשילימים ומגיעים לרמה יותר גבוה אח"כ, הכל תהליך אחד.

 

אתה יודע הלך החשיבה שלנו הפוך בקטע הזה.חתול זמני
מרוב אימה אני כבר לא חושב רק חושש וחושדצדיק יסוד עלום
ריב ואי הבנהרקאני

שונה מאוד מאוד מהסתרות וחשדות

 

ריבים ואי הבנה זה שכיח 

זה חלק מהעבודה בזוגיות

ואם יש תקשורת טובה אז הכל בסדר

 

הסתרות וחשדות זה פחות שכיח

אני אישית לא חווויתי דברים כאלה ב"ה 

לא יודעת מה קורה אצל אחרים

אבל כשיש תקשורת טובה אז גם כשקשה הכל בסדר זה לא מועקות בלתי נסבלות והסתרות ודברים כאלה

נכון. נכון מאוד.נחלת

זה הדבר הכי חשוב ששכחתי  לציין:

 

תקשורת פתוחה. לא לברוח מדיון, משיחה משמעותית.

שיעופו צלחות אבל שתהיה התייחסות וכובד ראש לכל

ויכוח....

 

שמעתי בשיעור שחייבת להיות  מריבה כדי להגיע לשלום בית אמיתי.....

 

לא לצפות לנישואין נוסח הוליבוד. זה תעתוע ושקר ודמיון....

אף אחד כמובן לא יודע מה קורה עמוק בתוך הזוגיות שלזמירות

אחרים, של חברים, שכנים - אבל בהחלט נורמלי שיש לכל זוג אירועים של ויכוחים קשים, מועקות ומריבות.  

זה קורה ונפוץ בשנה הראשונה לנישואים - כאשר כל צד מביא את ההרגלים והחינוך והאופי, את היחס לכסף ולחיסכון ולהוצאות כספיות, וזה מתנגש עם השקפה וראייה והתייחסות אחרת לגמרי של הצד השני.

על התנהלות כלכלית יכולים להיות בתחילת הדרך הרבה מריבות קשות, עד שלומדים להכיל ולהסתגל ולהתפשר.

 

טריגר אחר למשברים בתחילת הנישואים - הולדת הילד הראשון. העייפות הקיצונית של האישה בשבועות הראשונים אחרי הלידה, תופעות של דיכאון אחרי לידה, צורך לסגל חלוקת אחריות חדשה בין בין הזוג בהתנהלות היומיומית, התנגשות בין צרכי הבית וקריירה ועבודה.

יפה.נחלת
שרשור שעולה כאן מידי פעםהסטורי
כבר שאלו זאת כמה פעמים. בגדול היום הפורום הרבה פחות פעיל, אבל גם כשהיה הרבה יותר פעיל, חלק גדול מהשרשורים היו על מורכבויות ולא - זה ממש לא משקף את חיי הנישואין.

חלק מהותי בזוגיות, באינטימיות - זה שהקשר, הקירבה היא סוד רק של בני הזוג. ממילא, בד"כ אנשים לא ישתפו מציאויות נעימות וטובות, שבהתנהלות נכונה היא ההתנהלות רוב הזמן. אגב, בעיני גם מאוד עצוב כשמשתפים יותר מידי אפילו בדברים שאינם עניינים צנועים כלעצמם - אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.


ממילא, רוב ההתיעצויות כאן יהיו כשכלים הקיצים. ממילא, גם כשמישהו מתייעץ, בד"כ לא יענו לו "אנחנו עושים כך וכך", אלא בצורה הרבה יותר כללית, מה שמביא לתחושה מוטעית - שכל ה'סיפורים' הם מורכבים.

חייבת להגיד שכנשואהאונמר

פחות שנים מהיום היו תקופות שקצב שירשורי חוסר האמון פה בין בני זוג הכניסו בי חרדות והזיות על בעלי האהוב.

כמו שאתה מתאר שזה מפחיד אותך, אז לי כשאני בזוגיות.

התבדתי והבנתי ב"ה שאכן המקרים האלה הם שכיחים והם צפים פה יותר מהרגיל בחיים מהסיבות שפירטו מעלי.

 

בנוסף,

לא אומרת שלא היו לי כל מיני התמודדויות מול בעלי או לו מולי, אבל זה אחר לגמרי בחיים מאיך שזה נראה פה,

ואם השאלה שלך היא האם זה פחות מפחיד או נורא אז לדעתי האישית כן.

 

ודבר נוסף, תסמוך על הקב"ה. שיודע מה טוב לך ועוקב אחרי כל פיפס שאתה או כל אחד אחר שכתב פה עובר בחיים.

 

מתוקה! שיהיה לך רק טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טובנחלת
תשובה נהדרת ונפלאה! תודה רבה!צדיק יסוד עלום
ברור שהקיצון נכתב פהנעמי28

מכל מה שכתבת, ההסתרות, חשדות, חוסר האמון הם הכי בעייתיים, את זה ממש לא כל זוג חווה.

או שמישהו מהצדדים מגיע עם פצעי ילדות של אמון, או שהצד השני עשה מעשים שפגעו באמון.


שאר הדברים כל זוג חווה, עליות ומורדות, מועקות, ריחוק, זה כן יותר נפוץ, אבל אם בוגרים מספיק כדי לטפל בזה באמת באמת שגדולים להיות זוג טוב יותר.


כתבת שני סוגיםרקלתשוהנ

רגשות קשים, מועקה, ריבים, קונפליקטים - 

קיימים ומוכרחים להיות קיימים במערכת זוגית אמיתית. אני מניחה שלאורך כל החיים, אבל עם הזמן לגמרי לומדים להתנהל עם זה, ומקביל יש גם רגשות טובים ומשמחים כמו אהבה, הערכה, אמון, שמחה, צחוק, התפתחות.
במקרים רגילים, הקושי הוא ממש המפתח להתפתחות, ההתנגשות מלמדת אותנו לחיות בהרמוניה אמיתית, בהתחשבות, בשותפות תוך כדי הפרדה. כמובן שיש מקרים שהם כבר לא נורמטיביים, אם המערכת הזוגית הופכת להיות סיוט של מריבות והתנגשויות.

 

חשדות, חוסר אמון, הסתרות - 

לא אמור להיות בזוגיות כי זוגיות חייבת להיות מבוססת על אמון.

מניחה שבכל זאת זה קיים גם אצל זוגות נורמטיביים בזוגיות טובה, אבל במינון מאד מאד קטן, והזוג שמים לב לכך שיש משהו לא תקין ומטפלים בדרך כלשהי.

יפה. תודה.נחלת
דרך האמצעלאחדשה

יש מקרי קיצון הזויים מוגזמים.

זה לא אומר שכל זוגיות כזו חלילה, ולא אומר שכל זוג ייתקל המשברים כ"כ עמוקים במהלך חייו.

עם זאת כדאי להגיע לנישואין עם הבנה של מורכבויות, מוכנות לאתגרים, קבלה של קשיים מאוד לא נעימים שמרגישים כל אחד עם עצמו ועם בחיר/ת ליבו מול צמתים שדורשים מהם לשאול שאלות כואבות, לגעת העצבים חשופים ולהתמודד מול מציאות לא פשוטה.

זה לא חייב להיות דרמטי, טרגי נוראי,

זו כן עבודה, יש מורכבות. כשמתחתנים תמיד מגלים דברים חדשים על בני הזוג שלנו על עצמו ועל הדינמיקה שלנו.

זוגיות בנישואין הם עבודה עצמית גדולה.

יש לה הרבה פולסים,

יש הרבה דברים נעימים, נפלאים ונהדרים, ובע"ה הם הרוב המכריע.

בנוסף למה שנאמרהעני ממעש

אתה תבנה בית אחד ותשקיע בו

מה משנה לך מה קורה אצל שכניך

השאלה שלו באה ממקום אמיתי, מרצון טבעי להבין מהזמירות
 קורה בחיי הנישואים בין זוגות רגילים ונורמליים

לא ממקום של סקרנות, אלא מרצון להכיר גם את הדברים, שמדברים עליהם בפורומים, שמציגים אירועים פחות נעימים בחיי הנישואים.  לומר "מה זה משנה מה קורה אצל שכניך" מתעלם ממציאות החיים. 

השאלה שלי באה ממקום חטטני, מרצון מאולץ לחקור מהצדיק יסוד עלום
סתם.

הנימה שלך היתה מעצבנת יקירי, אני אופטימי לגבי הבית שיהיה לי בעתיד אבל בהחלט קיבלתי רשמים רבים מקרוב ומרחוק לכך שיש התמודדויות לא פשוטות מאוד ושכיחות מאוד בזוגיות, ותהיתי האם אני הוזה או מטפח הדהוד סלקטיבי של המגרעות לשם העצמת החרדה, או שאני דווקא התרשמתי נכון בנוגע לנושאים הלא פשוטים ועדיין הם מתכללים בצורה טובה בתוך הקשר.


קיבלתי תשובות טובות, ואני נעזר בזה בתור רושם כללי.

נאמנות בעיני זה א,בחיוך2019
רגשות קשים בטח שעולים במערכת אינטימית כי זה המקום לעבד אותם. וגם מריבות, זה כדי לאזן ולפתור דברים
גם אני איני נשוי אבל תראה:חתול זמני

עובדות:

 

– בישראל אנו עומדים על 40% גירושין בערך (פחות מזה במגזר הדתי אך גם לא מבוטל בכלל)

– מתוך אלה שאינם מתגרשים אני מניח שיש המון שפשוט סוחבים את זה מכל־מיני סיבות

– רוב הגירושים נגרמים בגלל: בגידות, בעיות כסף, אלכוהוליזם/שימוש בסמים, התעללות (רגשית או פיזית)

 

מחשבותיי:

 

– רוב הזוגות שראיתי או גרושים או גרועים

– אבל גם רוב האנשים שראיתי הם מטומטמים למדי (בלי להעליב)

– כמעט לכל האנשים החכמים (לא בידע כללי אלא חכמת החיים) שראיתי זוגיות מצוינת 

 

דעותיי האובייקטיביות:

 

– תאר לעצמך חניון תת־קרקעי גדול וסבוך עם הרבה קומות ועמודים. עכשיו תאר לעצמך שתי מכוניות שצריכות לצאת משם. בתוך שתי המכוניות האלה תאר לעצמך נהג ונהגת. עכשיו אומרים לך שהנהג והנהגת האלה מעולם לא למדו נהיגה, אין לזה מושג מה זה רכב, בנוסף לזה העיניים שלהם קשורות במטפחת עבה, ויש להם אובססיה גלויה להתנגש בדברים. אה, ויש גם מכוניות אחרות שנוסעות בחופשיות, וכל־מיני חלקים נעים ושערים נפתחים ונסגרים אוטומטית. זאת לדעתי נקודת המוצא של זוג נשוי בימינו, סבבה לאורך המטר הראשון, איזה כיף אני נוסע באוטו! .......

 

– עכשיו במקום זה, תאר לעצמך שכל־אחד מהם למד קצת נהיגה. תיאוריה לפחות. ותאר לעצמך שאמנם העיניים שלהם עדיין קשורות, אבל יש להם חבר שעוזר להם קצת ואומר להם קדימה קדימה אחורה אחורה סטופ. או, תאר לעצמך שהעיניים שלהם לא קשורות, אבל הראייה שלהם בערך -8 ואין להם משקפיים. אז הם רואים קצת אבל הרוב מטושטש מאוד. עכשיו תאר לעצמך שהם מרכיבים משקפיים, רואים גם אחד את המכונית של השני, ומשתדלים לא להתנגש.

 

=> אם יודעים מה עושים, יוצאים מנקודת מוצא של אמונה למידה שיפור סבלנות מתייעצים הרבה עם רב קרוב כו' כו' כו' אין שום סיבה שזה יהיה כל־כך גרוע.

 

=> אם עושים מה רוצים ומחזיקים בהשקפות גרועות (מגיע לי / אני מצפה / תאוות / חוסר אחריות / חוסר אמונה) אין מה להתפלא. השתייכות למגזר מסוים אינה אינדיקציה לכך שמחזיקים בכל הקלפים.

 

=> כן יכולות להיות התנגשויות שריטות שאלות ובעיות אבל יש הבדל בין מי שנע בעדינות ואחריות לבין מי שחושב שהוא מכייף במסלול מכוניות מתנגשות (למרבה הצער רוב האנושות. אבל: רבים בני שוממה מבני בעולה דלא ילדה בנים לגיהנם כוותייכו. רוב העולם צועד על עיוור ונתקל בפחים ופחתות מי שתורה בידו נר בידו).

 

=> לפעמים יש מקרי קיצון beyond our control כמו מחלות קשות כיו"ב זה באמת אין מה לעשות אבל באותה מידה יכול היה לקרות אם היית לבד בבית. אם הקב"ה רוצה שתסבול אל תדאג אתה תסבול.

מאיפה הנתון של 40%? חשבתי שפחותברגוע
לא זוכר מהיכן הנתון ייתכן שקצת פחות אבל גם אם 25%חתול זמני

זה אותו עיקרון

יכול להיות גם שפשוט פחות מקובל תרבותית להתגרש לאו דווקא שהנישואין יותר מאושרים

או כאמור, הסיבות המרכזיות לגירושין פחות נפוצות בקרב הציבור הדתי/חרדי וזה מאזן

מזה מעודד.....נחלת
העידוד הוא בזה שאין ללמוד מן השוטיםחתול זמני

ורובו המוחלט של העולם לא כולל יראי ה' נחשבים לשוטים

אתה מכיר מישהו שהוא עצמו תמיד נחמד וכיף לו?מרגול

מישהו שאף פעם אין לו תקופות קשות/מאתגרות?


אני לא מכירה. כי החיים, באופן טבעי, מזמנים קשיים שונים והתמודדויות שונות.

בנישואים, שבע"ה מחזיקים עד 120, זה מאוד אינטנסיבי. אתה חי עם אישה ובעצם בוחר לחיות את חייך איתה.

אז כפי שבכללי בחיים יש קשיים, כך גם בזוגיות. השאלה היא האם כמכלול היחסים טובים או שכמכלול הם רצופים מריבות והסתרות.


אמרו לפניי ביושר, יש הבדל גדול בין ויכוחים ותקופות של ריחוק, ובין הסתרות וחוסר אמון.

תקופות מאתגרות ומבאסות מניחה שלכל זוג יש.

חוסר אמון והסתרות זה כבר שונה לגמרי. וזה לא קיים אצל כל הזוגות, אבל כמובן לא יודעת להגיד לך סטטיסטיקה. מניחה שיותר נפוץ אמון ופתיחות, אבל לא עשיתי מחקר אמפירי בנושא

כתבו לך יפהגפן36

באמת הפורום לא משקף את שכיחות המקרים בזוגיות נורמלית.


יש קשרים זוגיים שיש בהם יותר קושי ויש שפחות.

לכן חשוב מאוד לשים לב מראש במי אתה בוחר, ואיך אתה בונה בעצמך יכולת לעבוד על מידותיך.


אני חושבת שהדבר שיותר משקף הוא מבט למציאות סביבך.

אתה מכיר זוגות, נכון?

לפעמים קשה, לפעמים קל, לחלק קשה בתדירות גבוהה יותר, ולחלק פחות.


יכולה לומר ממקום אישי- אני כמעט ולא כותבת כאן בפורום. את כמות הפעמים שהיה לנו קשה אחד עם השניה בשנות נישואינו אפשר לספור על יד אחת.


כשקשה אז קשה, אין ספק.

אבל זה זניח ממש לעומת כמות הכח והעוצמה שזה נותן, גם מול התמודדויות מורכבות מול המציאות. והיכולת ליצור יחד ולהתקדם יחד ולהשתפר כל הזמן היא ממש מתנה.


לצורך העניין- גם עם אחים יש לפעמים ריבים ועצבים, ועדיין הם עוגן מאוד משמעותי בחיים.


ככה זה יחסים קרובים בין אנשים. 

הכי חשובנגמרו לי השמותאחרונה

שנזכור ונזכיר לעצמינו כל הזמן שזוגיות היא לימוד. כמו כל דבר.

באמת באמת שאף אחד מאיתנו בני האדם לא נולד יודע זוגיות.

תורה היא ולימוד היא צריכה.

וככל שיותר נעמיק בלימוד הזה, זה ישפיע עלינו ויקדם אותנו גם במצבי חיכוך וקונפליקט.

וזה באמת כ"כ חשוב לזכור זאת ולחזק את עצמינו שזה לא שמשהו בנו או בשני/ה "דפוק" ו"למה כולם מצליחים ואנחנו לא", אלא שאנחנו פשוט צריכים ללמוד ולהתקדם.

 

ריבים או ויכוחים / חילוקי דעות / קונפליקטים / רגשות קשים / מועקות / מנגנוני הגנה שפועלים וכן הלאה הם נחלתם של כל הזוגות באשר הם.

הרי כולנו בני אדם, ובכל מערכת יחסים שהיא, אפילו אדם עם עצמו, לא יתכן לעבור חיים שלמים ללא חיכוך.

קרה לך לפחות פעם אחת בחייך שאתה עם עצמך לא היית בשלווה ושלום?

עם הוריך?

עם אחיך?

עם חברך?

ודאי.

אין שום מערכת סטרילית לחלטין כיוון שאנו כאן בעולם להשתלמות, לגדול, לצמוח.

ובמערכת הנישואין הקב"ה יצר באמת פלא עצום שדרך כולה בכלל ודרך חילוקי הדעות והקונפליקטים בפרט נוכל להתקדם בתנועה שתוביל אותנו גם לעומק וגם למעלה וקדימה, 

עוד לגדול בעצמינו, באדם שאנחנו, וגם בזוג שאנחנו

ועוד לצמוח ולהתפתח.

ובאמת השמים הם הגבול.

אז לא רק שלא צריך להיבהל ולפחד מהריבים, אלא להבין ששורשם עם פוטנציאל עצום לגדילה אישית וזוגית,

וללמוד איך "לריב נכון", 

ללמוד את השורש של הדברים. מה מניע אותנו, מה מטרגט אותנו, מה מכאיב ופוצע אותנו, איך אנחנו פועלים, למה זה הכאיב לנו, איך עוד אנחנו מחווטים, איך פועלים מנגנוני ההגנה שלנו, מהם הצרכים שלנו, מהם הקשיים שלנו, איפה זה פוגש את השני/ה, וכל השאלות הללו כנ"ל גם לצד השני ובעיקר בנקודת המפגש בין שנינו.

אז בעיקר ללמוד את עצמינו לעומק

וללמוד את בן הזוג שלנו לעומק

וללמוד את הזוגיות שלנו לעומק

ואת ניהול הקונפליקטים לעומק

ללמוד מה זה בכלל קשר ואיך עושים קשר טוב ואיך שומרים על קשר ואיך מעמיקים בקשר.

ובתוך הדבר הזה, ממש כמו ספירלה, ניתן לעלות ולהעמיק עוד ועוד.

גם להינות ולשמוח בכל הטוב הגדול שבביחד ב"ה, וגם לצמוח מהאתגרים.

ואותם אתגרים יכולים להיות מגוונים, כתבו לך נפלא כאן, שלרוב מה שאתה פוגש בפורום הם מקרי קצה ולא בהכרח מייצגים.

ונכון גם שיש חלוקה בין אתגרים שכיחים לבין אתגרים פחות שכיחים כדוגמת חוסר אמון והסתרות,

אבל שוב חשוב לזכור שכך או כך יש לנו מה לעשות עם זה, זה המון בידיים שלנו ובלימוד שלנו של הזוגיות.

אפשר להגיע לקירבה גדולה גם לאחר ריחוק גדול, אפשר להגיע לריפוי ב"ה, לתיקון ולצמיחה גם במקרים קשים.

וכמובן שבכל האתגרים השכיחים ניתן לגדול מהם, להתקדם, להעצים את מה שיש לנו.

 

אז מה בתכל'ס?

לדייק בחיפוש בן//בת הזוג בעיקר את הלב הטוב, המידות הטובות, האישיות והאדם שנמצא מולנו. שיהיה אדם טוב.

בנוסף, לצאת יחד שנינו מנקודת מוצא שזוגיות היא לימוד ואנחנו כאן כדי ללמוד אותה ולא לקחת אותה לעולם כמובן מאליו או כמשהו ש"או שיש לנו או שאין לנו", כי כמו כל דבר בטבע זה לא עובד ככה בלי השקעת אנרגיה אקטיבית במשהו שרוצים שיצא ממנו פירות.

וכמובן להשקיע ספציפית בלימוד ניהול נכון של קונפליקטים / ריבים / חילוקי דעות וגם בתקשורת מקרבת.

ואז כרגע יש איש ואישה שהלב שלהם במקום הנכון, אוהבים ומכבדים אחד את השנייה, לא לוקחים כמובן מאליו גם לא לאחר שנים רבות, לומדים זוגיות, עם רצון ומוכנות ללמוד ולהשקיע אקטיבית, לומדים גם על חיכוכים וחילוקי דעות ונמצאים כל הזמן בתנועה מתמדת של צמיחה והתפתחות.

להציע לחבר?נתקה

זה פיד בחורה שלי פה גולש לא ממזמן (מזל טוב )

 

רציתי לשאול.. 

אני רוצה לשדך לחבר מישהי..

עכשיו הוא בחור באמת חביב וטוב אבל.. המשפחה שלו גם סה"כ בסדר אבל.. אבא שלו קצט בעייתי

ז"א הוא ממש גס רוח ברמה אחרת.. אשמח לפרט אבל לא עכשיו.. אני ממש חושש שתיווצר בעייה..

 

1) בכל מקרה האם לדעתכם הורה כזה או אחר או התנהלות תרבותית מסויימת של משפחה זה מעקב בלהציע?

2) האם הבחור יצטרך לעבור למקום אחר תרם הנישואים בשביל להוכיח שהוא מתנתק מהתלות בהורים (במידה וזה קיצוני?)

3) במידה וכבר עכשיו מאוד קשה לו עם המשפחה האם 1 ו 2?

 

הוא לא פסול חיתון בגלל אבא שלואריק מהדרום

אם הוא עצמו עם מידות טובות מה הבעיה?

אם האבא סובל מתסמונת טורט עם  קופרולליה זה אולי צריך לשקול להזהיר כי יש גם מרכיב של נטיה תורשתית, לא בטוח שצריך להזהיר בשלב ההצעה.

החבר בסדר? זה מה שחשובהסטורי
הוא לא אבא שלו.

סביר שעל רוב החברים (אם הם לא מהשכונה הקרובה) אינך יודע איך אבא שלהם מתנהג.

לא מסכים עם הנאמר בתגובות. יש להתייחס בכובד ראש להעני ממעש
סקרנתנתקה

מה זה אומר 

לפערים יוצאי דופן במשפחה איתה מתחתניםהעני ממעש
מסכים שצריך להתייחס בכובד ראשהסטורי
לא מסכים עם הכיוונים של הפותח
לדעתי אבא זו בעיה רציניתשלג דאשתקד

מצד שני מותר לבחור הזה להתחתן.

אישית לא הייתי מציע בחור כזה אם הוא צעיר ובקשר רציף עם בית הוריו. מצד שני אם אתה יכול לחשוב איך לתווך דברים שיהיה ברור, אולי כן אםשר להציע ושהבחורה תבחן בעצמה את הדברים.

סביר להניח שהיא תגלה את אופי האבא מתישהו (תמיד יש שכנים וחברים או מגיעים לביקור וכדו)

בחורה שלךחתול זמני

1) אבא של אברהם היה תרח... ואבא של רחל ולאה היה לבן... אם יש בחורה רגישה שזה יכול להפריע לה אולי כדאי להציף את זה. או לבדוק מ־1 עד 10 כמה הבן יכול להתמודד עם זה מבחינת להתרחק מהאווירה הזאת או להיות קונטרה/מגן משמעותי מספיק כדי להגן על אשתו.

 

2) לא אבל זה יכול לשמש כאינדיקציה הוא צריך בעצמו לדעת מה הוא רוצה ומה הוא יכול או לא יכול לעשות.

יכולים להיות הורים קשים אבל יכולים להיות גם ילדים חזקים שפשוט פחות בקשר או יודעים להציב גבולות ברורים מאוד (או כאלה שלא מזיז להם).

 

3) שילמד להתמודד איתם או להתרחק מהם לא חושב שזה רעיון טוב להכניס בחורה לתוך קושי.

אם הבחור מודע שזה בעייתירקאני

אז אני לא רואה בעיה לשדך לו

אם הוא עמוק בתוך הקשר בלי מודעות אז זו קצת בעיה

אולי כדאי לדבר איתו על זה שישתף את הבחורה בנושא הזה

 

לא מבינה מה הקשר לאבא שלו. העיקר הבחור. שהוא לאנחלת

יהיה גס רוח ובוטה....כל אחד מאיתנו מכיר לפני ולפנים את ההורים של הצד השני?! תמהני.

תודה לכםנתקהאחרונה

תודה על התגובות המחכימות

אמת

מסכים שהוא זה לא משפחתו

ומצד שני מסכים שכל אחד מקבל מה את ההתמודדויות שלו 

ועם זה הוא צריך לעבוד ולפעמים מגלים שלא כמו שחשבנו

 

פשוט מעניין אותימה לדעתכם הגבול בתרבות גסה

והאם למשל יש בחורות שלא להציע כלל או משו כזה שזה לא ממש יתאים להם

והאם זה אומר עליהם טוב או רע? שהם לא מוכנות למצוא את הטוב ברע?

 

טוב זה ממש כללי אז אחרי זה נראה לי שאפשר לסגור את הפיד

תודה לכם

שאלת המאורסים החופרת😅אוי טאטע!

רעיונות למקומות באזור המרכז המורחב שיש בהם קהילה דתית תורנית עם זוגות טריים גם, ושהשכירות שם לא מאוד יקרה עד כמה שאפשר במרכז?

בלוד יש כמה קהילות שיכולות להתאיםפשוט אני..
אתה יכול לפרט טיפה?אוי טאטע!

השמות של הקהילות?

באיזה שכונות בערך?

לודז'חתול זמני

הידועה בשם הפחות פופולרי לוד

מזל טובהסטורי
איפה שיש ערבים, זה מועיל לשכר הדירהמשה
למשל,לוד.
קולולוש - נחלת יצחק?נתקהאחרונה

אם תשאלי אותי

נחלת יצחק

רמה גבוהה אומר מראש

אבל גן עדן בשנה הראשונה

לדעתי

אולי יעניין אותך