"לֶךְ וגַדֵּל עַצְמְךָ!" – הרבנית ימימה בקריאת התעוררות, הפעם לגברים
ובעצם, השאלה "למה הוא רצח?" היא לא לגיטימית. זו שאלה שאסור שתישָּׁאֵל. כל חיפוש מניע רק עלול להניע עוד מקרים כאלו. אנחנו לא שואלים ביהדות למה הוא רצח. לֹא תִּֿרְצָח! שורה תחתונה וזהו.
אבל המסר שלי הוא: לכו וגָדְלוּ עצמכם.
אני מתייחסת לטוקבקים שאני רואה, טוקבקים חסרי בושה: "תראו איך נשים נהיו", "מה הן עושות לגברים", "איך הן חרגו מגבולותיהן". אז במקום לומר לאישה "לְכִי וּמַעְטִי אֶת עַצְמֵךְ", צו השעה הצועק הוא "לֶךְ וגַדֵּל עַצְמְךָ", ומהר, ומהר. איש חייב להרגיש ולוּ במעט איש-רוח, איש בעל תוכן, איש עם שאר-רוח. הוא חייב להרגיש גדול, ולא להיות מאוים מכל גדילה שמתרחשת במחיצתו.
לֶךְ וגַדֵּל את עצמך, ודחוף. זה הפך להיות פיקוח נפש. ביום שבו חדלו גברים ללמוד לימודי רוח ועברו לכל המקצועות שיש בהם רק מעשה, זה היום שבו הפכו נשים מצליחות לאיוּם על קיומם. צו השעה: לֶךְ וגַדֵּל עַצְמְךָ.
לךְ ותהיה איש רוח. זה לא בזבוז כוחות; אדרבה, אם ארון הספרים היהודי מעמיס על הגבר כזה ציוד, הוא יודע שהוא זקוק לו, לציוד הזה, מאד-מאד. יַגְדִּיל תּוֹרָה – וְיַאְדִּיר (ישעיהו מ"ב, כא). זה הגבר האדיר בעיניי, אבל בעיקר, בעיני עצמו.
לזכרך הטוב Diana Raz
מוסיפה זווית משלי, ששנים מזהירים אותנו הנשים, וכל אישה ממוצעת יודעת לדקלם את תמרורי האזהרה לזוגיות אלימה. אבל אני חושבת שהגיע הזמן להעצים את הגברים בנקודה הזאת. בנוסף עם זהירות מצד נשים להגדיל תודעה בקרב גברים שיתעצמו ויגדלו כך שלא ירגישו מאויימים או חסרי ביטחון (זה הפרופיל של אדם אלים). כמו שנשים שנפגעו חושפות את הםגיעות שלהם שגברים פוגעים יקומו ויחשפו את עצמם, את הצדדים האלימים שבהם, למה הם רוצים לטפל בהם ואיך. להעלות את המודעות מהצד השני שיהיה שיח בעיקר סביב זה.
הרבה נשים שמעו בחיים שלהן אמירות כמו 'תהי פחות' פחות בולטת פחות עוצמתית פחות חכמה וכו'. ואולי מה שצריך זה לבקש מהברים לגדול. בחברות מהגרות (למשל עולי אתיופיה ורוסיה בארץ) הנשים התאקלמו יותר טוב ובמהירות וזה גורם לשתיינות ואלימות בקרב הגברים שלא מצאו את עצמם במדינה החדשה. זה רק דוגמה ספציפית ליכולת הנשית להתקדם להתפתח ושבמקום שנהיה עסוקים איך זה עלול לאיים על הגברים נתעסק באיך לפתח את הצד הגברי גם. אין לי האשמה כלפי גברים ורובם לא אלימים אבל זה קו שאני חושבת עליו המון בזמן האחרון. ממליצה לקרוא את הספר זוגות זוגות של משה שרון הוא מדבר על זה
