חמישה תמרורי אזהרה: לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל, בטור מיוחד

גם אצלי לא הייתה אף אלימות פיזית, אבל את כל הסימנים שכאן.. והם הצילו אותי! לא צריך לחכות למכה הראשונה כדי לטפל\ ללכת

אני לא כל כך מבין מה הטענה כאן. 

מה זה אומר בכלל להעצים גברים? מה זה להעצים בכלל? אני לא מבין את המילה הזאת. 

ולא הבנתי למה הקריאה דווקא לגברים. מה ההבדל בין גברים לנשים בנקודה הזאת? לא צריך גם לגדל את הנשים?

זה שהיום נשים מאוד מועצמות. הפער בין ההתקדמות של נשים ב30 שנה האחרונות להתקדמות של גברים הוא פער ענק. נשים עשו דרך ענקית והתפתחו בעוד גברים כמעט נשארו באותו מקום מנטלי ריגשי ורוחני גם... ולכן זה עלול לגרום לחוסר ביטחון או לפער מנטלי.. שדרך אחת לפתור אותו זה להגיד לנשים 'תהיו פחות' ודרך שניה זה להגיד לגברים 'תהיו יותר'. כמובן שזה אמירה גסה והמציאות יורת מעודנת ומורכבת אבל זה הכיוון.

אבל אי אפשר להשוות את השינויים שנשים חוו ב100 שנים האחרונות לשינויים שגברים חוו כן? זה לא סתם שנשים מובילות את ההתקדמות בעולם, שמעתי מהרב שמואל אליהו שזכר מלשון לזכור\ זוכר את העבר עסוק בעבר. ונקבה מלשון קיווי לקוות היא קווה את העתיד. אז זה לא עניין של תחרות ככה זה בעולם. 

ולגבי אלימות.. יכול מאוד להיות שיש אלימות שווה אבל בסופו של דבר מקום המדינה נרצחו 5 גברים ע"י נשותיהן (שהיו מוכות) ונשים נרצחות ע"H בעליהן בערך 20 בשנה...

למשל העצמה אישית של מה זה אישה ונשיות וכו'.. כל בת ממוצעת מקבלת רק בתיכון 3 סדנאות על להיות אישה להתחבר לעצמך וכו'.. ואצל גברים יש פשוט ריק בנושא הזה. 

דבר שני גם אם יש שיוויון לא תמיד זה בא בטוב בצד הגברי כי זה צד שהיה רגיל להיות מעל האישה אלפי שנים. כעת בזמן של עליית הנוקבא ונקבה תסובב גבר היוצרות מתהפכות אבל צריך לבוא לזה בלב פתוח ומוכנות להכיל את השינוי הזה. אם לא מתפתחים ברמה הרוחנית ולימוד של פנימיות התורה אז לא תמיד השינויים האלו מתקבלים בעין יפה והם נראים שטחיים.

שוב, לא חושבת שזו הסיבה לרצח כי כדי לרצוח צריך להיות פסיכופט. אבל זה בהחלט נקודה חשובה מאוד בכל השיח המגדרי והיא מביאה פה משהו גאולי בעייני. 

ככה אני מבינה את דבריה אבל אם לא ממש הבנת מה היא רוצה ממליצה לך לשאול אותה או רב אחר כי אני חושבת שזו נקודה חשובה ועמוקה שרלוונטית היום מאוד לדור שלנו.

מה הכוונה שנשים היום מאוד מעוצמות? מה זה להיות מעוצם?

הרי גברים ונשים מקבלים בערך את אותו חינוך, אז למה שיהיה הבדל בניהם?

לפני מאה שנים נשים לא ידעו קרוא וכתוב והיו ספונות בביתן וכל עולמן התרכז בבית ובמשפחה. לא הייתה להן זכות הצבעה ודעתן לא נשמעה. הגבר לעומת זאת החזיק בכל התפקידים החיצוניים, היה אמון על החינוך וההשכלה ולא היינו מגדירים אותו כאיש משפחה. 

היום נשים יודעות קרוא וכתוב, יכולות לבחור ולהיבחר ורואים עליה מטאורית של נשים מנהיגות ראשות ממשלה או מפלגות. אישה מתעסקת גם בדברים מחוץ לבית ומפתחת תחומי עיסוק בעוד הגבר פתאום נהיה גם איש משפחה. 

כמה קבוצות תמיכה אתה מכיר לנשים וכמה לגברים? כמה קווי סיוע לנשים ולגברים? בתיכון, כמה סדנאות העבירו לך על דייטים? על זוגיות? על גבריות? כמה עלוני שבת יש רק לנשים? כמה שירי העצמה יש לנשים וכמה לגברים? חיפוש קצר ביוטיוב יגלה לך את ההבדל. אז נכון יש סיבה לכל זה ובאמת זה חלק מצמצום הפר שהיה אלפי שנים. אבל צמצום הםער הזה יצר וואקום וריק. 

כמה מחנכים את הבת למלא את תפקידה הנשי? כמה אנחנו יודעים לדקלם משפטים כמו כל כבודה בת מלך פנימה וכו'. כמה אנחנו יודעים לדקלם לעומת זאת על מהות גברית? מה תפקיד הגבר בעם ישראל? מה זה באמת להיות גבר? כמה מנחות מיניות נשית יש? כמה מנחי מיניות גברית יש? תעשה סקר אל תסמוך עלי... אבל יש פער אדיר.

ראיתי מה שהגבת כאן - התבלבלת בשרשור - נשואים טריים

אני אגיב לפי המספרים שכתבת:

1) אני מסכים חלקית עם מה שכתבת כאן. אבל אני לא רוצה לפתוח דיון על זה... 

2) אז את אומרת שקידמו נשים כי הן היו מאחור, ובמקביל את הגברים לא קידמו, ואז הנשים עקפו את הגברים בנושא הזה? 

3) מדהים שנותנים להן חינוך בדברים האלה בתיכון. לא היה לי מושג. ממש מוזר שלא נותנים גם לבנים דברים כאלה. אני לא מצליח להבין למה. מרגיש כאילו לא אכפת מהחינוך של הבנים. 

4) את יכולה להסביר מה הכוונה? לא הבנתי את זה...

רק אומר לך שזה לא אשמת הגברים. 

אני ועוד חברים שאני מכיר מאוד מחפשים ידע כזה, אבל הוא כמעט ולא קיים. 

אני חושב שיש הרבה צמא בצד הגברי ללמוד על זוגיות, משפחה, מיניות, גבריות, תפקיד הגבר בעם ישראל. אבל אין איפה ללמוד. בסוף מצאתי קצת, אבל קשה ממש למצוא, כי זה כמעט ולא קיים. כלומר לא קיים בצורה שתתאים לגברים, כי מה שיש לנשים לא מתאים לגברים. 

ועכשיו שאת אומרת שלנשים יש את כל הדברים האלה, שבמשך כל כך הרבה שנים אני מחפש בנרות למצוא ידע בדברים האלה, מרגיש ממש כואב.

ולא חושבת שמישהו אשם בזה. אני מסכימה איתך מאוד שיש ריק בנושא הזה אצל גברים, יאללה הגיע הזמן להרים את הכפפה ולפתח את התחום הזה לגברים כי זה יביא הרבה ריפוי. לך תחקור את הנושא תפתח אותו זה יביא הרבה ברכה לעולם. 

כותבת לך מי אני יודעת שכן מתעסק בתחום הזה לגברים, כמובן דתי:

יהונתן שומר מצפת

עופר בשן- לא מכירה רק שמעתי עליו

אלעד חמיאל- דוקטורנט בתחום היה המרצה שלי ממליצה מאוד!

יונתן קליין- גם לא מכירה אישית

ד"ר מיכאל אבולעפיה

אני חושבת בנוסף ואפילו לפני ההעמקה של התחום המגדרי זה בכלל ההעמקה והחיבור של גברים לנפש ולרוח. חיבור ללב, לעצמם, חיבור לגוף. ועל זה הרבנית דיברה ואני מסכימה איתה מאוד. כל התחום של שיטת ימימה (ימימה אביטל ז"ל), יוגה, עיסוק בתחומי האומנות, עבודת כפיים, חיבור למוח ימין ולא רק מוח שמאל, עבודה עם הרגש והלב, למידה והעמקה של פנימיות התורה.  ד"ר מיכאל אבולעפיה מדבר על זה הרבה ויש לו תרגילים ממש יפים וחשובים- באתר של מכון מאיר אפשר לשמוע הרבה שיעורים שלו והוא ממש מביא תורה חדשה בנושא. משבירה לתיקון  זה קישור לסדרה שאני ממליצה אבל יש לו עוד המון סדרות ושיעורים

מי שירוויח מזה לא יהיו רק הגברים אלא העולם כולו. בדיוק כמו שמי שמרוויח מהעצמה נשית זה לא רק נשים, הליפך אם זה רק נשים זה יוצר מלחמות. כולם כולם מרוויחים

לאו דווקא עיסוק במיניות בגיל תיכון. בכללי עיסוק של נפש ורוח.

שיצאו ממעגל האלימות שבפייס הכל נוצץ וזהב.. עולם הפוך ראיתי-  והאמת תהא נעדרת נאמר על ימי הגאולה...

גם הרצח של מיכל סלה זה היה האלימות הפיזית הראושנה והאחרונה, לא היו סימנים פיזים לפני. אבל אלימות רגשית שסוללת את הדרך לאלימות פיזית היא לא פחות חמורה והיא מתעתעת בהרבה אפילו את הקרובן. לצערי מניסיון אישי. מושגים כמו זוגיות נרקסיסטית, גזלייטינג. אלימות ריגשית נפשית יותר קשה מאלימות פיזית כי קשה לשים עליה את האצבע...

אלא שהוא השחתת יישובו של עולם, זה לא אותו דבר...

ואין עושין דבר זה לשאר מחוייבי מיתת בית דין אבל אם נתחייב מיתה ממיתין אותו ואם אינו חייב מיתה פוטרין אותו שאע"פ שיש עונות חמורין משפיכות דמים אין בהן השחתת יישובו של עולם.

כנראה שהשחתת העולם ורשעות גמורה זה לא המדד הכי גבוה לחומרה...

אפשר ליישם את הכלל הזה גם בזוגיות 

ברור שרצח אין דרך חזרה... אבל אלימות םיזית מכה סטירה וכו' אפשר לקרוא לה בשם. לעומת זאת התעללות ריגשתי היא כל כך סמויה שלוקח זמן לפעמים שנים כדי להבין שאתה במערכת אלימה נפשית.

יובל כרמי היה פסיכולוג שפגע מינית במטופלות שבעצמן נפגעו מינית בעבר. סו וואט? העולם הזה הפוך.. הסנדלר הולך יחף זה לא מושג מימינו... 

לא יודעת מה היה אצל דיאנה בדיוק אבל בטוחה שיתבררו הדברים נראה תמונה אחרת. בן אדם לא קם יום אחד ורוצח.

מצטטת התחלה של פוסט שכתב יהונתן קליין:

תרשה לי לקחת אותך כמה שנים קדימה, אולי 10 אולי 30,

אבל מתישהו בדור הבא' אנחנו הגברים ננהל את הכוחות המיניים שלנו

בצורה יותר מפותחת ומודעת.

אנחנו עדים להצפה ואף התלקחות של המיניות בדור הזה.

מצפייה בתכנים באחוזים מפחידים שמתחיל אצל נערים צעירים מאוד, עיסוק בפגיעות מיניות (שתמיד היו אבל לרוב גם הושתקו),

כמו גם שיעורים, קורסים פסטיבלים, סדנאות וטיפולים.

אנחנו בעיצומו של תהליך ואם לדייק

אנחנו בעיצומו של משבר שקודם לריפוי עמוק של המיניות.

להבנתי - מיניות כשער לגן עדן, ולנבואה, ועוד.

אז איך יראה ״הריפוי של המיניות״ זו שאלה גדולה. מאוד.

אתמקד כאן בצעד משמעותי שלנו הגברים,

למרות שהצד הזוגי והנשי מרתק לא פחות,

ואציג זאת דרך גישה שפיתחתי בשם ״עוררות רציפה״

גבר שמתבגר ויוצא לעולם היום,

ללא כלים של התפתחות בעולם האישי,

עלול למצוא את עצמו במציאות רווית אתגרים,

תכנים והצעות מפתות ברשתות השונות

ובהמשך בזוגיות מלאת ציפיות מהמרחב האינטימי-

ציפיות שלו ושל בת הזוג שלו,

וקושי גדול לנהל את המציאות האישית הזו.

יהונתן קליין מתוך הפייסבוק והקבוצה שהוא הקים 'דרך גבר בעלמא'. ממליצה לעקוב.

להגיע אליהם. כמובן שהכל בתהליך והדרגה ולא כופים על אף אחד שום דבר שלא בקצב שלו אבל טוב שיש דרך וכיוון ומקום לשאוף אליו

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.