אם יש אחד והוא חזק מול כולם אז הויכוח נשאר מעניין 

יש ספר של ר' הלל צייטלין בשם "בפרדס החסידות והקבלה" שבפרקים הראשונים הוא מתעסק אם הזוהר היה קשקוש לצורך פרנסה (שיקנו אותו) או לא.

https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=604221

 אם יש מחלוקת בין פוסקי ההלכה לפוסקי הקבלה, פוסקים כפי ההלכה ולא כםי הקבלה (ב"י על הטור או"ח כה,ה)

מבוססת על מסורת מדור לדור

לא מבין איך יכול ילוד אשה לשבת בשנת התשפ"א, אחרי חמש מאות שנים של מסורת קבועה ומוחלטת על אמיתות הקבלה ופסיקת הלכה נחרצת על הכופר בה שיינו יין נסך, ולהתווכח על כך.

על מה נסמכת ההלכה הזאת? איפה שמענו שכפירה בספר מסויים (להוציא את התורה שבכתב, ודברים שהם הל"מ) הופכת אדם למין?

"שכל התורה המצויה בידינו עתה"

ובכן, מה נקרא "המצויה בידינו עתה"? למה מתמטיקה לא ורשב"א כן?

כי את זה כלל ישראל (על גדוליו) קיבל כ"תורה", ואת זה - לא.

היות שכלל ישראל, על גדוליו ורבותיו, מן הקצה אל הקצה, הכריעו על אמיתות הקבלה, כלומר - הכריעו שהיא מן התורה המסורה. ממילא דין הכופר בה הוא כדין הכופר בכל דבר אחר מן התורה.

אני לא יודע למה אתה טוען תושב"כ, אבל הכופר בתושב"ע הוא גם מין.

משמע שהכוונה לחמישה חומשי תורה, ודברים שהם הל"מ.

ומשו"ה צדוקים יינם נסך.

לגבי "כל גדו"י" - השבתי כבר.

הצדוקים כופרים בעיקר תושב"ע, וזה בודאי לא גרע מאומר חוץ מג"ש זו.

עניין ג"ש הוא בקבלה (ק' בחיריק) מרבי'ה

מה הדין באומר חוץ מתלמוד בבלי?.......

ומה זה אומר "תלמוד בבלי לא מן השמים"?

אתה קצת מתפתל.... מה זה "מה זה אומר"? מי שלא מאמין בתלמוד - לא תשתה את יינו......

מה המשמעות המילולית של המשפט? לא מה הנפק"מ.

אדם שלא מאמין בש"ס, משהו במשמעות המילולית של המשפט הזה חסר?

(וסורי, אין לי כח להתכתבות מעיקה וחסרת פואנטה, מלאת פרטים יבשים ולא מועילים. הסברתי את דברי, הזוהר הוא כמו הש"ס, הכופר בזה או בזה הוא מין. שלום על ישראל)

אפשר להסביר שהוא לא מאמין בקיומו של הש"ס (לא לגמרי סביר, אבל פירוש המתאים לטקסט), שהוא לא מקבל את סמכותו של הש"ס או שהוא לא מאמין שמקורו אלוהי (ויתכן שיש עוד פירושים).

ול"מקורו אלוהי" אני כמובן מתייחס באותה משמעות של "מקור אלוהי" שאנו מייחסים לתושב"ע כולה.

(האמת שב"לא מאמין בקיומו" לא כ"כ ברור מה הכוונה, הוא רואה מול העינים ומה אומר?

אם הוא לא שמע עליו מעולם - זה יהיה שאלה מעניינת, אבל בוא לא ניגרר למקומות לא רלוונטיים)

כלומר?

(אני מסכים שזה לא רלוונטי, אבל זה פירוש אפשרי ושאלת על החלקים הלא מובנים מילולית).

הדיון הזה הולך ומתיש אותי, ונגרר לפינות חסרות תועלת.

קרא מה כתבתי כאן: הא, עכשיו הבנתי את כוונתך בזה 🤦‍♂️🤦‍♂️ - נוער וגיל ההתבגרות

אני קורא לך באותה קריאה - אם יש לך טענה כנגד האמור שם - כתוב נא אותה..

כתוב בגמ' גזירה שוה זו, אתה הקשת קושיא. לא הבנתי איפה הראיה?

מה זה אומר לא מאמין? לא חושב שהבבלי מחייב להלכה? לא חושב שההלכות שנפסקו מקורם בסיני? שכל הדרשות מסיני? שכל מילה בבלי מסיני?
לגבי תורה שבכתב זה פשוט - מי שאומר שמילה בתורה לא נכתבה ע"י הקב"ה הוא מין.

עזוב, קבל מחיקה. לא אמרתי כלום. חשבתי שאמרת משהו אחר, ואת כל הדיון ניהלתי מול מישהו לא קיים...

לא מאמין כמו שהדרדעים לא מאמינים בזוהר.

אני לא מבין לאן אתה חותר בניסיונות האלו לצמצם אותי לפינות שלא מועילות לאף אחד.

דיברנו על אמונה בזוהר, נכון?

השוויתי לאמונה בש"ס, נכון?

בשביל מה הכאב ראש המיותר הזה עם המלא מלא סימני שאלה?

הזוהר הוא כמו הש"ס, נקודה, נקודותיים, סימן קריאה, סוף פסוק.

אם יהיה לך טענה נגד הנקודה הזו - הבה ונשמעה. פלפוליישין אחר מיותר כאן.

באותו אופן שהדרדעים לא מאמינים בזוהר הוא כופר.
(בעצם, יותר מדוייק לומר שאני לא מבין למה, כי לא אני קובע)
כמו שמי שחולק על רש"י בפירוש פסוק הוא לא כופר.

ההבדל בין זה לבין ג"ש ותורה שבכתב, שהם מסורת כפשוטה מסיני. בשונה מהבבלי.

הכופר התלמוד - מאז ומקדם דנוהו כמין, כמו הכופר בתושב"כ. אין לי שום רצון לפתוח כאן דיון על טעם הדבר, אבל כך הוא. וממילא - ה"ה בזוהר.

אין לנו צורך במסורת פשוטה, אלא בהיותו תורה - ע"פ הסכמת חכמי ישראל. וכל דבר שהוא תורה - נכלל ב"פרטיהן וכלליהן" שנמסרו מסיני, וכל שעתיד תלמיד וכו'.

[רוב מוחלט של מניין ובניין חכמי ישראל במאות השנים האחרונות].

אבל, אין הסכמה ביחס לשאלה האם הכופר בה יינו יין נסך.

ראה במאמר הזה - https://library.yctorah.org/files/2016/09/Milin11-Heb-V5-Shapiro-Marc-Obligation-to-Believe-Zohar-Authored-by-Rashbi.pdf, ליד הערה 5 ובהערה 6.

לגבי הגרע"י - איני יודע מי כתב את העדות הזו בשמו, אך אני אישית יודע ממנו בהיפוך.... הכי הורה והכי עבד עובדא. ומעשה רב.

אם כי אכן יש להראות פנים לדברים - וכפי שכתבתי כבר - שמי שמאמין בשרשי הדברים אלא שלא מאמין בקאנון הזוהרי - הוא כן יהודי כשר.

דברי הגרמ"א הם באמת חידוש, והם פלא מצד כללי ההלכה בכלל (הרי מתצוך דבריו אתה רואה שמחזיק את הכופרים בתושב"ע לכופרים, ודלא כמו שנתווכחתם עימדי כאן. ואפשר שגם הוא כוונתו כמובא בשם הגרע"י וכמ"ש כנ"ל, ואזי כאמור - הדבר צריך בדיקה במציאות מי בדיוק מאמין במה, ועכ"פ הא מיהא יש בידינו - שהכופר בקבלה כולה - הוא כן "מין". ויש להאריך, ואכמ"ל) 

 שהרב עובדיה ענה לו בע"פ, עם הערות והסברים ע"פ דברי הרב עובדיה בספריו שבכתב, בשם "מעין אומר" כמדומני שהוא ת"ח ודייקן.

כמדומני שגם נתקלתי בתשובה בשם הרב עובדיה להפך, ואיני זוכר איפה והאם היא מוסמכת, ומה בדיוק נאמר בשמו.

ייתכן שחזר בו, [איני יודע מה משנה אחרונה], וייתכן שיש איזה שהוא חילוק בין הנידונים.

הראי"ה קוק התייחס בכבוד [במכתבו המאוחר יותר, שנדפס במאמרי הראי"ה], לרב יחיא קאפח, אף שלכאורה דעתו של הרב יחיא קאפח ברורה וקיצונית מאוד [וזה היה ידוע לראי"ה], אף שבוודאי הקבלה תופסת מקום מאוד-מאוד מרכזי אצל הראי"ה.

[צ"ע האם זה קשור לשיטת הראי"ה ביחס לטועה בעיקרי האמונה, שמופיעה ב"פרק בהלכות ציבור" שבמאמרי הראי"ה, ואז אולי יש מקום שבעיקרון גם לדעת הראי"ה זו כפירה].

ומאידך, הרבה מאוד מגדולי ישראל שכתבו נגד הרב יחיא קאפח לא התייחסו אליו בכבוד כלל ועיקר.

לגבי דברי הרמב"ם, ברור בדבריו בהקדמה לחלק  שהביטוי התורה המצויה בידינו עתה הוא בהקשר של תורה שבכתב, וברור בהם גם שהכופר בתורה שבע"פ הוא כופר, אבל לא ברור [לפחות לי], מי נחשב כופר בתורה שבע"פ.

לגבי יחד הראי"ה הרב קאפח - כנראה לא קראת מה שכתבתי כבר בשרשור על זה.

לגבי כופר בתושב"ע - זה פשוט מי שכופר בדברים שהם תושב"ע, מילולית. 

אם התכוונת למשפט -"והרב זצ"ל - כנראה אחז שאכן הוא לא כופר בתורת הקבלה במלואה." - קראתי.

ולכן כתבתי שדעת הרב יחיא קאפח ברורה וקיצונית מאוד.

תקרא על איזה טענות הראי"ה עונה במכתב אליו.

הראי"ה לא מתווכח שם להוכיח שהזוהר נכתב ע"י רשב"י, ולא מתווכח שם להוכיח שאין הוספות מאוחרות בזוהר, הוא מתעסק בדברים הרבה יותר יסודיים.

אני מפנה אותך לדברי הראי"ה, כי אני לא רוצה לצטט ביטויים של הרב קאפח עצמו על ספר הזוהר ומחברו, ועל יסודות מרכזיים בקבלה. אבל אם הרב יחיא קאפח לא היה "כופר בתורת הקבלה", אז "כופר בתורת הקבלה" לא היה ולא עתיד להיות, וכל הדיון הזה הוא רק דרוש וקבל שכר.

לגבי דברי הרמב"ם-

זו לשונו במשנה תורה-

שלושה הן הכופרים בתורה:  האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת--אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה; וכן הכופר בפירושה, והיא תורה שבעל פה, והכחיש מגידיה, כגון צדוק ובייתוס; והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת, וכבר בטלה תורה זו, אף על פי שהיא הייתה מעם ה', כגון הנוצריים וההגריים.  כל אחד משלושה אלו כופר בתורה.

וזו לשונו בהקדמה לפרק חלק [בתרגום הישן]-

וכמו כן פירוש התורה המקובל גם כן מפי הגבורה. וזה שאנו עושים היום מתבנית הסוכה ולולב ושופר וציצית ותפילין וזולתם, הוא בעצמו התבנית אשר אמר השם יתברך למשה, והוא אמר לנו והוא נאמן בשליחותו.
 

האם לפי זה מי שלא מאמין בזוהר הוא כופר? האם לפי זה מי שימיין את המדרשים הקטנים באוצר המדרשים של אייזנשטין למדרשים שמקורם מחז"ל, ולכאלה שלא, ויטעה לגבי אחד מהמדרשים שיסודם מחז"ל וייטען שהוא סתם המצאה, הוא כופר? ומי שכופר בכל השיטה של חידושי רבי חיים הלוי, שגם הם בכלל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, הוא כופר?

בוודאי צריך להיזהר במסורת של עם ישראל, ובמקורות שגדולי עולם שאבו מהם את הגותם הגדולה, אבל מאידך, צריך גם להיות מתונים מאוד בהכרעה שמישהו הוא כופר.

לא זוכר מיהו המתרגם. העתקתי מאתר דעת.

זה גם אותו תרגום. זה תרגום עתיק, לא תרגום שלהם.

כאמור, אין לי כוונה להתחיל להתדיין עליו, אני דן על עיקר ההלכה, מה היה איתו - סיפור בפני עצמו.

לעיקר ההלכה - אכן מבואר היטב ברמב"ם שהבאת - שהכופר בתושב"ע הוא כופר.

אייזנשטיין לא רלוונטי, וקצת (קצת הרבה) מתסכל שמתבזבז זמן בויכוחי סרק כי אנשים מתווכחים איתי בלי לקרוא מה כתבתי, אם כבודו יקרא שוב מה שכתבתי על הסכמת חכמי ישראל - הוא יגיע למסקנה שלא אייזנשטיין קשור לפה ולא הגר"ח הלוי קשור לפה, אז במחילה.. 

הנידון של הרב יחיא קאפח ברור.

מאחר שידוע באופן ברור, שהרב יחיא קאפח נאבק נגד הזוהר ונגד יסודות הקבלה, וטען שהם מנוגדים לעיקרי האמונה, וכתב נגדם ספר שבו הדברים כתובים באופן חד משמעי.

[והוא גם מקים התנועה של הדרדעים שהזכרת].

ומאחר שיש לנו התייחסות של הרבה גדולי ישראל שהביעו מחאה, אפשר ללמוד ממה שהם כתבו מה הם חושבים על מעמדו ההלכתי של מי שמחזיק בדעה הזו, שזה כבר נוגע לעיקר ההלכה.

ומעיון בדבריהם רואים שחלקם אכן השתמשו בביטויים מינות/כפירה, והתייחסו לרב קאפח בלי טיפת כבוד.

לעומת זאת, נראה שהראי"ה קוק, שגם הוא מחה נגד הדעה הזו, התייחס לרב קאפח ביחס מכובד כאל תלמיד חכם, וניתן לכאורה ללמוד שהראי"ה קוק לא סבר שיש לרב קאפח דין של כופר.

[גילוי נאות, מבין אלה שראיתי את דבריהם, נראה שהראי"ה קוק הוא היחיד שהתייחס אליו באופן מכבד].

ב. הקשר של מדרשים נידחים וחידושי רבי חיים הלוי הוא כדלהלן- אכן, הזכרת שהזוהר התקבל בהסכמת חכמי ישראל. אבל, בדברי הרמב"ם שהבאת, כתוב הכופר בתורה שבע"פ, לא החולק על הסכמת חכמי ישראל.

להבנתי, אתה מפרש את דבריו, שכל מי שלא מקבל משהו שהוא חלק מהתורה שבע"פ הוא בכלל הכופרים בתורה.

א"כ, האם דברי תנאים ואמוראים, שהיו בכת"י ורק מעטים מחכמי ישראל הכירו אותם, הם לא חלק מהתורה שבע"פ? האם חידושי רבי חיים הלוי אינם חלק מהתורה שבע"פ?

איך אתה מלביש את ההגדרה שלך על דברי הרמב"ם?

ג. האם החלטה של סנהדרין שבלשכת הגזית שקולה בנושא הזה להסכמת חכמי ישראל? האם לפי דבריך עולה, שכל מי שחולק על דבר מדבריהם הוא אפיקורוס?

ולא תצליח לגרור אותי למה שאמרתי שלא אגרר אליו

זה בסדר, אני לא דביל, אני מבין למה זה נפק"מ כאן, אבל זה מורכב מכדי שאחל בחקירת העניין על גבי הפורום.

ב. הזכרתי כבר את הרמב"ם בהקדמת המשנה, עליו אני מסתמך ולא על "הבנות שלי", הוא זה שתולה את העניין בהסכמת חכמי ישראל.

וכמובן שכ"ה מסברא, דאל"כ - אולי גם הכופר הארי פוטר הוא כופר בתושבע"פ?

ג. אין לי מושג, זה לא הנושא, ואני אכתוב בפעם המליארד: לא, הולך, להיגרר, כאן, לתתי, נושאים, ופינות, צדדיות. יש, עיקרון, שעליו, אני, מדבר, מי, שרוצה, לפרוך, אותו, מוזמן.  

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.