אם יש אחד והוא חזק מול כולם אז הויכוח נשאר מעניין 

יש ספר של ר' הלל צייטלין בשם "בפרדס החסידות והקבלה" שבפרקים הראשונים הוא מתעסק אם הזוהר היה קשקוש לצורך פרנסה (שיקנו אותו) או לא.

https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=604221

 אם יש מחלוקת בין פוסקי ההלכה לפוסקי הקבלה, פוסקים כפי ההלכה ולא כםי הקבלה (ב"י על הטור או"ח כה,ה)

מבוססת על מסורת מדור לדור

לא מבין איך יכול ילוד אשה לשבת בשנת התשפ"א, אחרי חמש מאות שנים של מסורת קבועה ומוחלטת על אמיתות הקבלה ופסיקת הלכה נחרצת על הכופר בה שיינו יין נסך, ולהתווכח על כך.

על מה נסמכת ההלכה הזאת? איפה שמענו שכפירה בספר מסויים (להוציא את התורה שבכתב, ודברים שהם הל"מ) הופכת אדם למין?

"שכל התורה המצויה בידינו עתה"

ובכן, מה נקרא "המצויה בידינו עתה"? למה מתמטיקה לא ורשב"א כן?

כי את זה כלל ישראל (על גדוליו) קיבל כ"תורה", ואת זה - לא.

היות שכלל ישראל, על גדוליו ורבותיו, מן הקצה אל הקצה, הכריעו על אמיתות הקבלה, כלומר - הכריעו שהיא מן התורה המסורה. ממילא דין הכופר בה הוא כדין הכופר בכל דבר אחר מן התורה.

אני לא יודע למה אתה טוען תושב"כ, אבל הכופר בתושב"ע הוא גם מין.

משמע שהכוונה לחמישה חומשי תורה, ודברים שהם הל"מ.

ומשו"ה צדוקים יינם נסך.

לגבי "כל גדו"י" - השבתי כבר.

הצדוקים כופרים בעיקר תושב"ע, וזה בודאי לא גרע מאומר חוץ מג"ש זו.

עניין ג"ש הוא בקבלה (ק' בחיריק) מרבי'ה

מה הדין באומר חוץ מתלמוד בבלי?.......

ומה זה אומר "תלמוד בבלי לא מן השמים"?

אתה קצת מתפתל.... מה זה "מה זה אומר"? מי שלא מאמין בתלמוד - לא תשתה את יינו......

מה המשמעות המילולית של המשפט? לא מה הנפק"מ.

אדם שלא מאמין בש"ס, משהו במשמעות המילולית של המשפט הזה חסר?

(וסורי, אין לי כח להתכתבות מעיקה וחסרת פואנטה, מלאת פרטים יבשים ולא מועילים. הסברתי את דברי, הזוהר הוא כמו הש"ס, הכופר בזה או בזה הוא מין. שלום על ישראל)

אפשר להסביר שהוא לא מאמין בקיומו של הש"ס (לא לגמרי סביר, אבל פירוש המתאים לטקסט), שהוא לא מקבל את סמכותו של הש"ס או שהוא לא מאמין שמקורו אלוהי (ויתכן שיש עוד פירושים).

ול"מקורו אלוהי" אני כמובן מתייחס באותה משמעות של "מקור אלוהי" שאנו מייחסים לתושב"ע כולה.

(האמת שב"לא מאמין בקיומו" לא כ"כ ברור מה הכוונה, הוא רואה מול העינים ומה אומר?

אם הוא לא שמע עליו מעולם - זה יהיה שאלה מעניינת, אבל בוא לא ניגרר למקומות לא רלוונטיים)

כלומר?

(אני מסכים שזה לא רלוונטי, אבל זה פירוש אפשרי ושאלת על החלקים הלא מובנים מילולית).

הדיון הזה הולך ומתיש אותי, ונגרר לפינות חסרות תועלת.

קרא מה כתבתי כאן: הא, עכשיו הבנתי את כוונתך בזה 🤦‍♂️🤦‍♂️ - נוער וגיל ההתבגרות

אני קורא לך באותה קריאה - אם יש לך טענה כנגד האמור שם - כתוב נא אותה..

כתוב בגמ' גזירה שוה זו, אתה הקשת קושיא. לא הבנתי איפה הראיה?

מה זה אומר לא מאמין? לא חושב שהבבלי מחייב להלכה? לא חושב שההלכות שנפסקו מקורם בסיני? שכל הדרשות מסיני? שכל מילה בבלי מסיני?
לגבי תורה שבכתב זה פשוט - מי שאומר שמילה בתורה לא נכתבה ע"י הקב"ה הוא מין.

עזוב, קבל מחיקה. לא אמרתי כלום. חשבתי שאמרת משהו אחר, ואת כל הדיון ניהלתי מול מישהו לא קיים...

לא מאמין כמו שהדרדעים לא מאמינים בזוהר.

אני לא מבין לאן אתה חותר בניסיונות האלו לצמצם אותי לפינות שלא מועילות לאף אחד.

דיברנו על אמונה בזוהר, נכון?

השוויתי לאמונה בש"ס, נכון?

בשביל מה הכאב ראש המיותר הזה עם המלא מלא סימני שאלה?

הזוהר הוא כמו הש"ס, נקודה, נקודותיים, סימן קריאה, סוף פסוק.

אם יהיה לך טענה נגד הנקודה הזו - הבה ונשמעה. פלפוליישין אחר מיותר כאן.

באותו אופן שהדרדעים לא מאמינים בזוהר הוא כופר.
(בעצם, יותר מדוייק לומר שאני לא מבין למה, כי לא אני קובע)
כמו שמי שחולק על רש"י בפירוש פסוק הוא לא כופר.

ההבדל בין זה לבין ג"ש ותורה שבכתב, שהם מסורת כפשוטה מסיני. בשונה מהבבלי.

הכופר התלמוד - מאז ומקדם דנוהו כמין, כמו הכופר בתושב"כ. אין לי שום רצון לפתוח כאן דיון על טעם הדבר, אבל כך הוא. וממילא - ה"ה בזוהר.

אין לנו צורך במסורת פשוטה, אלא בהיותו תורה - ע"פ הסכמת חכמי ישראל. וכל דבר שהוא תורה - נכלל ב"פרטיהן וכלליהן" שנמסרו מסיני, וכל שעתיד תלמיד וכו'.

[רוב מוחלט של מניין ובניין חכמי ישראל במאות השנים האחרונות].

אבל, אין הסכמה ביחס לשאלה האם הכופר בה יינו יין נסך.

ראה במאמר הזה - https://library.yctorah.org/files/2016/09/Milin11-Heb-V5-Shapiro-Marc-Obligation-to-Believe-Zohar-Authored-by-Rashbi.pdf, ליד הערה 5 ובהערה 6.

לגבי הגרע"י - איני יודע מי כתב את העדות הזו בשמו, אך אני אישית יודע ממנו בהיפוך.... הכי הורה והכי עבד עובדא. ומעשה רב.

אם כי אכן יש להראות פנים לדברים - וכפי שכתבתי כבר - שמי שמאמין בשרשי הדברים אלא שלא מאמין בקאנון הזוהרי - הוא כן יהודי כשר.

דברי הגרמ"א הם באמת חידוש, והם פלא מצד כללי ההלכה בכלל (הרי מתצוך דבריו אתה רואה שמחזיק את הכופרים בתושב"ע לכופרים, ודלא כמו שנתווכחתם עימדי כאן. ואפשר שגם הוא כוונתו כמובא בשם הגרע"י וכמ"ש כנ"ל, ואזי כאמור - הדבר צריך בדיקה במציאות מי בדיוק מאמין במה, ועכ"פ הא מיהא יש בידינו - שהכופר בקבלה כולה - הוא כן "מין". ויש להאריך, ואכמ"ל) 

 שהרב עובדיה ענה לו בע"פ, עם הערות והסברים ע"פ דברי הרב עובדיה בספריו שבכתב, בשם "מעין אומר" כמדומני שהוא ת"ח ודייקן.

כמדומני שגם נתקלתי בתשובה בשם הרב עובדיה להפך, ואיני זוכר איפה והאם היא מוסמכת, ומה בדיוק נאמר בשמו.

ייתכן שחזר בו, [איני יודע מה משנה אחרונה], וייתכן שיש איזה שהוא חילוק בין הנידונים.

הראי"ה קוק התייחס בכבוד [במכתבו המאוחר יותר, שנדפס במאמרי הראי"ה], לרב יחיא קאפח, אף שלכאורה דעתו של הרב יחיא קאפח ברורה וקיצונית מאוד [וזה היה ידוע לראי"ה], אף שבוודאי הקבלה תופסת מקום מאוד-מאוד מרכזי אצל הראי"ה.

[צ"ע האם זה קשור לשיטת הראי"ה ביחס לטועה בעיקרי האמונה, שמופיעה ב"פרק בהלכות ציבור" שבמאמרי הראי"ה, ואז אולי יש מקום שבעיקרון גם לדעת הראי"ה זו כפירה].

ומאידך, הרבה מאוד מגדולי ישראל שכתבו נגד הרב יחיא קאפח לא התייחסו אליו בכבוד כלל ועיקר.

לגבי דברי הרמב"ם, ברור בדבריו בהקדמה לחלק  שהביטוי התורה המצויה בידינו עתה הוא בהקשר של תורה שבכתב, וברור בהם גם שהכופר בתורה שבע"פ הוא כופר, אבל לא ברור [לפחות לי], מי נחשב כופר בתורה שבע"פ.

לגבי יחד הראי"ה הרב קאפח - כנראה לא קראת מה שכתבתי כבר בשרשור על זה.

לגבי כופר בתושב"ע - זה פשוט מי שכופר בדברים שהם תושב"ע, מילולית. 

אם התכוונת למשפט -"והרב זצ"ל - כנראה אחז שאכן הוא לא כופר בתורת הקבלה במלואה." - קראתי.

ולכן כתבתי שדעת הרב יחיא קאפח ברורה וקיצונית מאוד.

תקרא על איזה טענות הראי"ה עונה במכתב אליו.

הראי"ה לא מתווכח שם להוכיח שהזוהר נכתב ע"י רשב"י, ולא מתווכח שם להוכיח שאין הוספות מאוחרות בזוהר, הוא מתעסק בדברים הרבה יותר יסודיים.

אני מפנה אותך לדברי הראי"ה, כי אני לא רוצה לצטט ביטויים של הרב קאפח עצמו על ספר הזוהר ומחברו, ועל יסודות מרכזיים בקבלה. אבל אם הרב יחיא קאפח לא היה "כופר בתורת הקבלה", אז "כופר בתורת הקבלה" לא היה ולא עתיד להיות, וכל הדיון הזה הוא רק דרוש וקבל שכר.

לגבי דברי הרמב"ם-

זו לשונו במשנה תורה-

שלושה הן הכופרים בתורה:  האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת--אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה; וכן הכופר בפירושה, והיא תורה שבעל פה, והכחיש מגידיה, כגון צדוק ובייתוס; והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת, וכבר בטלה תורה זו, אף על פי שהיא הייתה מעם ה', כגון הנוצריים וההגריים.  כל אחד משלושה אלו כופר בתורה.

וזו לשונו בהקדמה לפרק חלק [בתרגום הישן]-

וכמו כן פירוש התורה המקובל גם כן מפי הגבורה. וזה שאנו עושים היום מתבנית הסוכה ולולב ושופר וציצית ותפילין וזולתם, הוא בעצמו התבנית אשר אמר השם יתברך למשה, והוא אמר לנו והוא נאמן בשליחותו.
 

האם לפי זה מי שלא מאמין בזוהר הוא כופר? האם לפי זה מי שימיין את המדרשים הקטנים באוצר המדרשים של אייזנשטין למדרשים שמקורם מחז"ל, ולכאלה שלא, ויטעה לגבי אחד מהמדרשים שיסודם מחז"ל וייטען שהוא סתם המצאה, הוא כופר? ומי שכופר בכל השיטה של חידושי רבי חיים הלוי, שגם הם בכלל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, הוא כופר?

בוודאי צריך להיזהר במסורת של עם ישראל, ובמקורות שגדולי עולם שאבו מהם את הגותם הגדולה, אבל מאידך, צריך גם להיות מתונים מאוד בהכרעה שמישהו הוא כופר.

לא זוכר מיהו המתרגם. העתקתי מאתר דעת.

זה גם אותו תרגום. זה תרגום עתיק, לא תרגום שלהם.

כאמור, אין לי כוונה להתחיל להתדיין עליו, אני דן על עיקר ההלכה, מה היה איתו - סיפור בפני עצמו.

לעיקר ההלכה - אכן מבואר היטב ברמב"ם שהבאת - שהכופר בתושב"ע הוא כופר.

אייזנשטיין לא רלוונטי, וקצת (קצת הרבה) מתסכל שמתבזבז זמן בויכוחי סרק כי אנשים מתווכחים איתי בלי לקרוא מה כתבתי, אם כבודו יקרא שוב מה שכתבתי על הסכמת חכמי ישראל - הוא יגיע למסקנה שלא אייזנשטיין קשור לפה ולא הגר"ח הלוי קשור לפה, אז במחילה.. 

הנידון של הרב יחיא קאפח ברור.

מאחר שידוע באופן ברור, שהרב יחיא קאפח נאבק נגד הזוהר ונגד יסודות הקבלה, וטען שהם מנוגדים לעיקרי האמונה, וכתב נגדם ספר שבו הדברים כתובים באופן חד משמעי.

[והוא גם מקים התנועה של הדרדעים שהזכרת].

ומאחר שיש לנו התייחסות של הרבה גדולי ישראל שהביעו מחאה, אפשר ללמוד ממה שהם כתבו מה הם חושבים על מעמדו ההלכתי של מי שמחזיק בדעה הזו, שזה כבר נוגע לעיקר ההלכה.

ומעיון בדבריהם רואים שחלקם אכן השתמשו בביטויים מינות/כפירה, והתייחסו לרב קאפח בלי טיפת כבוד.

לעומת זאת, נראה שהראי"ה קוק, שגם הוא מחה נגד הדעה הזו, התייחס לרב קאפח ביחס מכובד כאל תלמיד חכם, וניתן לכאורה ללמוד שהראי"ה קוק לא סבר שיש לרב קאפח דין של כופר.

[גילוי נאות, מבין אלה שראיתי את דבריהם, נראה שהראי"ה קוק הוא היחיד שהתייחס אליו באופן מכבד].

ב. הקשר של מדרשים נידחים וחידושי רבי חיים הלוי הוא כדלהלן- אכן, הזכרת שהזוהר התקבל בהסכמת חכמי ישראל. אבל, בדברי הרמב"ם שהבאת, כתוב הכופר בתורה שבע"פ, לא החולק על הסכמת חכמי ישראל.

להבנתי, אתה מפרש את דבריו, שכל מי שלא מקבל משהו שהוא חלק מהתורה שבע"פ הוא בכלל הכופרים בתורה.

א"כ, האם דברי תנאים ואמוראים, שהיו בכת"י ורק מעטים מחכמי ישראל הכירו אותם, הם לא חלק מהתורה שבע"פ? האם חידושי רבי חיים הלוי אינם חלק מהתורה שבע"פ?

איך אתה מלביש את ההגדרה שלך על דברי הרמב"ם?

ג. האם החלטה של סנהדרין שבלשכת הגזית שקולה בנושא הזה להסכמת חכמי ישראל? האם לפי דבריך עולה, שכל מי שחולק על דבר מדבריהם הוא אפיקורוס?

ולא תצליח לגרור אותי למה שאמרתי שלא אגרר אליו

זה בסדר, אני לא דביל, אני מבין למה זה נפק"מ כאן, אבל זה מורכב מכדי שאחל בחקירת העניין על גבי הפורום.

ב. הזכרתי כבר את הרמב"ם בהקדמת המשנה, עליו אני מסתמך ולא על "הבנות שלי", הוא זה שתולה את העניין בהסכמת חכמי ישראל.

וכמובן שכ"ה מסברא, דאל"כ - אולי גם הכופר הארי פוטר הוא כופר בתושבע"פ?

ג. אין לי מושג, זה לא הנושא, ואני אכתוב בפעם המליארד: לא, הולך, להיגרר, כאן, לתתי, נושאים, ופינות, צדדיות. יש, עיקרון, שעליו, אני, מדבר, מי, שרוצה, לפרוך, אותו, מוזמן.  

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....