גם מעולם לא הוסמך לרבנות ככל הידוע לי.
ידוע לך על ישיבה שבה הוא למד? על סוגיות שבהן הוא עסק? על רבנים שמהם הוא קיבל (בנגלה!)? על ידע הלכתי או למדני שהוא הפגין?
השיעורים ה"חכמים" שלו נשמעים בדיוק כמו השיעורים של כל השרלטנים שיודעים ללהגג הרבה על "פנימיות" ו"קבלה", בעוד שהם לא יודעים באיזה צד רש"י ובאיזה צד תוספות בדף גמרא קלאסי. וזו בדיוק הצרה - שבעיני מיש לא בעניינים זה נשמע שהוא "שופע ידע", בעוד שהאמת היא שהוא בור שיודע כמה סיסמאות "קבליות" ותו לא.
אם הוא רב, אז ישנים כאן לידי עכשיו חמשה מגדולי הדור ממש, כמה ביינישים טובים...
אנשים לא סומכים על הרופא בגלל הקידמות ד"ר שיש לו - אלא בגלל מה שהקידומת הזאת מייצגת - לימודים ארוכים ומתישים שמבוססים על ראיות רפואיות ומחקרים שנעשו בכל העולם ולאחר מכן התמחות וטיפול בחולים במשך שנים בתחום סציפי כדי לצבור מקצועיות.
וכן, טעויות תמיד קורות.
כשאני כותב קוד, אני משתמש ב-debugger. קורה שטועים אבל לפחות מנסים לתקן ולומדים מאותן טעויות.
אשרוב הוא שרלטן כיוון שאין לו ידע בסיסי של ילד בכיתה ג' והוא "מטפל" באנשים.
זו שרלטנות.
הוא פשוט המציא ממוחו הקודח כל מיני תיאוריות והוא לא "טועה" הוא מרמה, משקר, מעוות ומסלף.
אתה יודע מה ההבדל בין מדע לבין פסאודו-מדע?
שאלה אחת: "מה ישכנע אותך שאתה טועה?"
רופא, יכול להאמין ולחשוב משהו על סמך מה שהוא למד ועל סמך נסיונו - אבל אם ייצא מחקר או שורת מחקרים עם מסקנות חד משמעיות שהן הפוכות ממה שהוא עושה, הוא ישנה את הדרך שבה הוא מטפל בחולים.
ברגע שיש ראיות - הרופא ישנה את דעתו. (אם הוא רופא טוב, לפחות).
אצל אשרוב, אנשים יכולים ליפול כמו זבובים וכל עולם המחקר והמדע יגיע למסקנה שמה שהוא עושה מסוכן - והוא לעולם לא יעצור לרגע כדי לחשוב מחדש על מה שהוא עושה.
אפילו אם יהיה לו גילוי אליהו שבו הוא יגיד לו: "תפסיק כבר להרוג אנשים" - זה לא ישנה לו.
למה? כי הוא שרלטן.
ולמעשה, שימי לב שלא אמרת כלום בתגובה לדברי, אלא רק נאמת כמה זה לשון הרע ועצוב ובלה בלה.
כשאדם הולך לרופא - הוא יודע שהרופא למד ונבחן ואושר וכו' וכו', על ידי גופים עולמיים רציניים. זה הכל. בשונה מאשרוב, שהוסמך בעיקר על ידי עצמו.
סייע לאלפי אנשים? מי אמר לך? כי ככה הוא מספר? תדעי לך שאני כבר החייתי שלשת אלפי מתים, אם תתני לי מאה שקל אחיה גם את סבתא שלך המתה, רוצה?
לא בגלל שהוא אומר את דעתו האישית הוא שרלטן, אלא בגלל שהוא מרמה. רמאי שפל וקטן, עם זקן יפה שגורם לך להאמין בו.....
הוא לא אומר לחולי סרטן לא לעבור טיפולים כימותרפיים?
באמת?
לספר לאנשים שחיידקים לא גורמים למחלות, להגיד לאנשים לא להתחסן לאף מחלה - כשהילדים שלו עצמו, מחוסנים..., לתת לאנשים דיאטות הזויות שיכולות להרוג - כן, להרוג - אותם.
להגיד לאנשים לא לפנות לטיפול רפואי אמיתי כי זה "יהרוס את התהליך" שהם עברו אתו והביא אותם לאשפוז בסכנת חיים.
האמת לא נמצאת רק אצל אדם אחד ולא כל האמת ידועה - אם זה היה המצב, כל עולם המחקר היה נעצר וכולם היו מאושרים... - אבל דבר אחד בטוח: שום דבר מהאמת לא נמצאת אצל אותו רשע מרושע.
לא!
זה שקר ומרמה. שרלטנות לשמה.
רק שבניגוד לשקרים של אשרוב, השקר הזה, לא הורג אף אחד.
רופא יכול לטעות, אשרוב הוא נוכל שמשקר. יש הבדל.
יש גישה שהיא נכונה ויש גישה של שרלטנים.
זה כמו שתגידי שיש כמה גישות לבנות מכונית - אחת של מהנדסים ואחת של אשרובים שלא מאמינים בבלמים... אז לא! יש גישות נכונות ובדוקות ויש גישות שמבוססות על שקרים ונוכלות.
וכן, המהנדס יכול לטעות ויהיה כשל בבלמים - קורה. אבל לטעון שרכב לא צריך בלמים מלכתחילה? זה כבר שקר.
אשרוב לא טועה - הוא רשע מרושע שמשקר, מרמה והורג אנשים.
אין שום כבוד לשרלטנים ונוכלים.
ואם הגישה שלי בחיים היא שיש רק צבע כחול ולכן השמש כחולה? כי כחול דומה לרקיע... הנה, גישה מנומקת שתופסת אותי בכל מרחב בחיים... אז עכשיו זה שאני טוען שהשמש כחולה זו גישה ולא שקר?
סוסה אדומהספקבחיי שאני לא מבין איך מישהו שסיים כיתה ג' לא מתפדח לצדד בבור הזה.
יש לו זכות להביע את דעותיו - ולכל בר דעת יש את הזכות להוקיע אותו ואת שקריו ולפרסם ברבים שהוא שרלטן מרושע.
הוא מספר שקרים והורג אנשים - לא אכפת לי אם הוא מספר שהוא למד רפואה או לא.
אז הוא מביע את דעתו ואני מביע את דעתי.
אז את לא יודעת על מה את מדברת.
לא כל האמת נמצאת אצלי ולכן אני ממשיך ללמוד ולחקור כל הזמן בתחומי - אבל אני יודע ששום דבר מהאמת לא נמצא אצל נוכלים ושרלטנים מסוגו של אשרוב.
אנשים שחושבים שיש מן האמת בקרב נוכלים מרושעים מסוגו של אשרוב, לרוב לא מסוגלים למאמץ המחשבתי שמצריך דיון.
הם פשוט מתייאשים ומחפשים את הקורבן הבא שלא יקשה עליהם...
לא דיברת על "חופש הביטוי" אלא על ה"גישה" שלו.
ואז כתבת שאת בכלל לא מכירה את ה"גישה" שלו.
נפלא...
כיף לחשוף מתנגדי חיסונים הזויים - אבל מעבר לכיף, זה חשוב ומציל חיים.
אם הוא לוקח 800 שח לפגישה בה הוא נותן תפריט של פירות וירקות בלבד זה לא שרלטן?
מה בנוגע לתפריט מבוסס פירות וצומות לחולי סכרת?זה כבר פשוט סכנת נפשות.
והמורה שלו היה מלמד אותו לנסוע באור אדום או נגד כיוון התנועה, גם היית מלמדת עליו זכות? שהבן שלך בוגר ועל אחריותו להקשיב לו או לא?
(זה מאוד דומה כי בתאונות כמו מחלות מדבקות יכולים למות בלתי מעורבים)
הוא הורה לא להתחסן נגד חצבת והישוב חטף מכה של עשרות ילדים שחלו וכמה מתו
הוא נותן באופן קבוע את אותם עצות מסוכנות לחולי סכרת או אבנים בכליות
מה גם שיש אנשים שרואים מחויבות רוחנית להקשיב לו כי הוא רב, ובפועל הוא לא. וגם מתחזה לרופא
מתחזה למה שהוא לא בשביל לתת עצות מסוכנות לציבור. מקומו מאחורי סורג
(הוא לא מציג את עצמו כרופא ממש אלא כמומחה בחיידקים ווירוסים שלטענתו לא עושים מחלות)
לתקן את הנזק, זה כבר הרבה יותר קשה.
אתה יודע למשל, למה קוראים למכשיר ה-mri ככה?
קטלו אותו מכל הכיוונים והשיא היה כשהוא עצמו התחסן אחרי כל הקשקושים שלו - מה שהוביל לעוד יותר בוז כלפיו ברשת.
הוא קיבל יחס דומה ובצדק.
ואגב, עם הזמן, הוא גם קצת חזר בו מחלק מהדברים שאמר - וגם זה לא ממש עזר לתדמית שלו.
עד עכשיו הוא בדיחת רשת.
קוטלים שרלטנים, נוכלים ואנשים מרושעים ברשת - עם כיפה וזקן או בלי כיפה וזקן. זה ממש לא משנה.
איש איש לפי שרלטנותו.
אז מותר לו לומר את דעתו - ומותר לאנשים אחרים לחוות את דעתם על הבורות, השקרים, הצביעות והרשעות את אותו רשע.
להפך, הוא תמיד הקפיד לומר שצריך להתחסן.
לדעתי, ואולי אני טועה, עיקר הטענות שלו היו בנושא של סגרים. הוא טוען שכל העולם הגזים מבחינת התגובה שלו לוירוס והתחיל לסגור את עצמו לדעת.
הוא טוען לדעתי שלא צריך היה להכנס לסגרים כמו שעשו בסין.
אני זוכר שהוא גם אמר שהגיל הממוצע של המתים מקורונה הוא הגיל הממוצע שבו אנשים מתים ולכן אף אחד לא מת מקורונה...
אני לא זוכר את כל השטויות שלו והוא די הוריד פרופיל, אבל הוא הוא בילבל את המח לא מעט וחטף על זה בהחלט.
הנקודה היא, שליורם לס אין כיפה ואין זקן והתייחסו אליו כמו שמתייחסים לאשרוב.
הוא אמר שכל שנה יש התפרצות ויראלית כזו או אחרת בתקופת החורף ביחס לקיץ ומה ששונה בחורף 2020 זה שיש אמנם עליה בתמותה אבל לא בצורה דרמתית שמצדיקה "סגרים הרסניים וחורבן הכלכלה" כלשונו פחות או יותר.
לפי טבלת תמותה מהלמ"ס ב 2020 הייתה עליה בתמותה (סך התמותה של כלל גורמי המוות, תאונות, סרטן, מחלות וגם קורונה) בשיעור של 5% ביחס ל 2019.
על זה הוא טוען שלא היה צריך לעשות סגרים.
"תוחלת החיים בישראל היא 82 שנה. זה הגיל הממוצע שבו נפטרים בישראל. הגיל הממוצע של הנפטרים בגלל מחלת הקורונה הוא גם כן כ–82 שנה. מכאן שבממוצע, בכלל לא מתים ממחלת הקורונה"
יכול להיות שהוא אמר את זה כשהקורונה הייתה עוד יחסית בהתחלה שלה בארץ והוא התבסס על נתונים שהיו נכונים אז ואז אולי הוא צודק.
באמת יכול להיות שהגיל הממוצע של הנפטרים מקורונה היה 82 אז כשהוא אמר את זה, אני לא יודע.
אבל התזה שלו היא סביב הסגרים. שאם תסתכל על לוחות התמותה המעודכנים, ב 2020 מתו יותר בשיעור של 5% לעומת 2019.
השאלה האם הוא צודק או לא זה לעניין הסגרים העולמיים ולא על האם הקורונה זה שפעת או לא.
וזה לא קשור לגיל הממוצע של הנפטרים.
"בממוצע לא מתים ממחלת הקורונה" - זו הזיה.
הוא אמר הרבה שטויות, זו סתם היתה דוגמא מאוד משעשעת.
ושוב, הנקודה היא שהוא הפך לבדיחה ומושא ללעג (בצדק) למרות שאין לו כיפה ואין לו זקן.
בממוצע לא מתים מקורונה, לא שלא מתים בכלל מקורונה.
כלומר, יש כאלה שמתים מקורונה אבל בממוצע לא מתים מקורונה. זה שונה לגמרי.
ודווקא אולי זה כן משנה מתי הוא אמר את זה כי שוב, הגיל הממוצע של מתים מקורונה במרץ אפריל שונה לגמרי מגיל המתים הממוצע מקורונה באוקטובר נובמבר.
אבל אין לי עניין להגן עליו, אני לא חסיד שלו או משהו.
על ההוא שהכניסו את הראש שלו לתנור ואת הרגליים לאמבטיית קרח.
בממוצע, היה לו נעים...
האם בשביל 6% (5.8 ומשהו) תמותה עודפת יש צורך בהשבתת חיים שלמים?
אבל כמה נקודות שחשוב לזכור:
1. המספר הזה (שאגב, למיטב ידיעתי יש כ-10% תמותה עודפת) הושג לאחר סגרים, ריחוק חברתי ושאר מגבלות.
בלי הצעדים הללו, המצב היה גרוע בהרבה.
2. יש יכולת ספיגה סופית לבתי חולים. ברגע שמגיעים לנקודה מסוימת, מתחילים כבר להחליט את מי להנשים ואת מי לא - כמו שקרה באיטליה, קליפורניה ומקומות נוספים.
3. איכות הטיפול הכללית בבתי החולים יורדת בגלל העומס, ניתוחים נדחים וכו'.
4. מעבר לתמותה, יש עוד נזקים שהמחלה גורמת - נזקים ללב, למח, לריאות, לכליות ועוד.
אני לא זוכר לצטט במדויק אבל היה מחקר בבריטניה לפיו הסיכוי של מחלים מקורונה למות בשלושת החודשים שלאחר ההחלמה, קופץ ב-10% בערך והסיכוי שלו להתאשפז קוץ בעשרות אחוזים.
ואגב, זה שוב מתקשר לעומס על בתי החולים.
5. נזקים לטווח הארוך - כפי שציינתי בתגובה אחרת, מחלות ויראליות לפעמים גורמות לנזקים לטווח הארוך כמו עקרות במקרה של חזרת או spss במקרה של חצבת.
יש סיכוי לא מאוד קטן בהתחשב בנזקי הקורונה, שבעוד כמה שנים פתאום נראה מחלימי קורונה שמתחילים למות או לפתח כל מיני מחלות איומות.
6. מוטציות - ככל שיותר אנשים נדבקים, יש יותר מוטציות ואכן, יש עכשיו מוטציות שמדבקות יותר, כולל צעירים, והן אלימות יותר.
במילים אחרות, זה לא רק שיש 6% של תמותה עודפת - יש עוד הרבה מאוד דברים אחרים שצריכים לקחת בחשבון.
זה לא אומר שסגר הוא בהכרח הפתרון - במדינות עם מערכות ציבוריות יעילות, מצאו דרכים אחרות להתמודד כמו בדיקות מסיביות עם תחילת המגיפה ובידודים כירוגיים.
בישראל, שבה ועד עובדי המעבדות מחליט לשבות בשיא המגיפה בגלל ש"פוגעים במעמדם" בכך שנעזרים שמעבדות פרטיות - זה קצת פחות ריאלי...
לגבי 1 - ה 10% זה תמותה עודפת רק בגין חודשים מרץ - אוקטובר 2020 לעומת אותם חודשים 2019.
גם חשוב לציין שהלמס משתמש במושג שנקרא "תמותה עודפת" רק כשיש מגיפות ולא כל שנה.
לגבי 2 אני מסכים אבל משהו כאן לא ברור לי. בשיא הקודם של התחלואה (בין הסגר הראשון לשני כשהיו יותר 10,000 מאומתים ליום) כל הזמן שמעתי את מנהלי בתי החולים הגדולים חוזרים ואומרים בראיונות שלהם "אנחנו לא מגיעים לקריסה ולא קרובים לקריסה. תפסיקו להםחיד את הציבור מלהגיע בתי החולים".
כל הזמן אמרו את זה אינספור פעמים וזה שיגע אותי.
3 קשור ל 2 .
4+5 אני מקבל אבל מה שונה מגיפות קודמות אחרות בעולם שבכל התפרצות היו עושים גרים מקומיים ולא כלליים?
קיצר, אני רק מבין כמה שאני לא מבין......
בחודש אוקטובר לבדו היתה תמותה עודפת של כ-1000 בני אדם.
מפרוץ הקורונה נרשמה תמותה עודפת של יותר מ-10% בישראל
היו חודשים - במיוחד אחרי הסגרים, בהם התמותה העודפת היתה נמוכה והיו חודשים שבהם היתה תמותה עודפת של 20-25%.
אני לא יודע מה שמעת וממי, אני שמעתי דברים אחרים לחלוטין ממנהלי בתי חולים ברחבי הארץ:
בצל המשבר - בתי החולים מזהירים: "אנחנו על סף קריסה"
וזו רק דוגמא אחת.
מה שונה הפעם? קצב ההדבקה והעובדה שגם אנשים ללא תסמינים או שעדיין לא פיתחו תסמינים, כבר מדבקים.
אני לא זוכר מגיפה שהדביקה בקצב כזה.
N12 - מנהלי בתי חולים נגד גמזו: "אנחנו לא על סף קריסה"
זה מה ששמעתי לאורך רוב החודשים של שנת 2020 בראיונות.
והנה הנתונים המלאים מהלמ"ס לגבי תמותה של כלל המקרים בכלל הגילאים.
האחוזים למטה הם חישוב שלי שמראה את השינוי בתמותה ביחס לכל שנה קודמת..
פרופ' יונתן הלוי, מנהל שערי צדק, אמר: "אנחנו בהחלט יכולים לסגור מחלקה פנימית נוספת ולהפוך אותה למחלקת קורונה"
בהנחה שיש צורך במחלקות פנימיות בבתי החולים - אחרת הן לא היו קיימות - מדובר על גיעה ביתר החולים.
"אנחנו עדיין לא קרובים לאי ספיקה", הוסיף רוטשטיין, "אבל אנחנו פועלים הרבה יותר ממה שבית חולים צריך ויכול לפעול באופן רגיל".
פרופ' הלוי ציין: "אינני חושב שאנחנו על סף קריסה, אבל אנחנו עלולים להגיע די מהר למצב שבו לא נוכל לתת את הטיפול המיטבי לכל החולים. וכשאני אומר 'כל החולים' אני מתכוון גם למי שאיננו חולה קורונה".
ואת התמונה אני לא מסוגל לקרוא.
עדיף קישור ורצוי למקור מוסמך.
כן ברור, קראתי את התוכן, אני רק אומר שאולי יש דברים בגו אצל אלה שאומרים שהגזימו עם המחלה רק אולי. אני לא יודע כלום תאמין לי אני פשוט שומע בלילי דברים ומשתבשת דעתי
אם הם חושבים שהגזימו עם זה.
הם בסה"כ היו צריכים לבחור את מי להנשים לפי מי שיש לו יותר סיכוי לשרוד.
וגם לפני, באוגוסט-ספטמבר.
התחילו סגר בסוף ספטמבר ככה שעד שהוא התחיל להשפיע על התחלואה, עברו בערך שבועיים.
תאר לעצמך מה היה קורה בנובמבר אם לא היו עושים סגר.
יש תמותה מופחתחת לעומת 2019.
ואז מתחיל לעלות אז 5 אחוז בקורונה זה לא נכון כ"כ
תוסיף את המתים שנחסכו בתאונות מחלות וויראליות אחרות שירדו בגלל סגרים. האחוז של התמותה עודפת גבוה בהרבה.
עכשיו נכון שיש עוד פקטורים - גידול האוכלוסיה למשל אבל כן. מתו יותר.
זה יכול להסביר את הענין.
כולל ינואר פברואר מרץ שבהם היתה תמותה מופחתת ולכן אחוז התמותה העודפת בתקופתה הקורונה גבוה יותר
ספקואחרי הסגר עוד היו מגבלות ואנשים בהתחלה עוד לא עשו שכונה.
אחרי הסגר, עם התרופפות המשמעת, מספר המתים התחיל לעלות בצורה די חדה. 25% יותר מתים באוקטובר.
ואז הסגר שהתחיל בסוף ספטמבר התחיל להשפיע.
אין הוכחה ניצחת יותר שהסגרים עבדו והפחיתו דרמטית את מספר המתים.
השאלה היחידה היא האם היתה אפשרות אחרת להשיג את האפקט הזה.
לדעתי, במדינת ישראל, התשובה היא לא.
עד שחזר בו הוא היה דמות נלעגת לגמרי וקיבל חיקויים ובדיחות בלי סוף על שמו (בארץ נהדרת למשל הוא הופיע הרבה לפני והרבה יותר מאשרוב ואמנון יצחק
וגם לא טבעי - הקב"ה חנן אותנו בשיניים מסיבה מסוימת...
הוא מסכן את האנשים שמקשיבים לו ויש לא מעט עדויות של קרובי משפחה שהוא הרג.
והוא עוד אחד שמאמין בשטויות האלה באופן כללי.
יש עכשיו תופעה מעניינת של אנשים שמעלים פוסטים על מעלליו של הנוכל.
חלקם מספרים איך הגיעו למצב קריטי בבית החולים וחלקם מספרים על יקירהם שכבר לא יכולים לספר את סיפורם בעצמם הודות לשלטן הזה.
מי שהולך וכמעט מת בגללו - חובה עליו לספר את האמת על הנוכל הזה.
אגב, אני חושב שאני מכיר את השניים שניצלו בזכותו: קראו להם חרטא וברטא...
אני לא קובר אף אחד בגלל הדעות שלו - אלא מספר עליו את האמת.
המנוול הזה הוא רוצח נאלח.
אני לא צריך להתפלל לאף אחד כדי שאני לא אפנה ששרלטנים מסוגו.
אז הוא התקשר לביבי וביבי אמר לו שהוא עצוב כי הקרן שלו קצרה מדי.
אז ביבי נשף על הקרן של החד קרן, הקרן התארכה קצת, והחד קרן שוב היה מאושר.
והכסף שהוא עושה מזה.
ואני לא מאמין שבכלל הזכרת עכשיו את המושג "חוסר אחריות"... האירוניה עומדת לפנות לאשרוב כדי שהוא יעזור לה להתאבד באמצעות טיפול טבעי...
מציל נפשות של כמה וכמה אנשים שאני מכירה אבל הורג/ מכניס לסכנת נפשות את כל שאר האנשים היית אומרת לי שהחיסון הזה מציל נפשות? זה שההנחיות שלו עזרו לכמה אנשים בודדים לא סותר את זה שהם קטלניות והרסניות לרוב האנשים.
בדיוק כמו שזכותו של כל אדם אחראי לחשוף את האמת על הנוכל המרושע הזה.
עצוב זה ההורים שבוכים על הילדים שלהם במתו וילדים שבוכים על ההורים שלהם שמתו בגלל אותו רשע.
זה עצוב.
ולא מספרים סיפורי מעשיות על חדי קרן.
כולם עושים טעויות.
אצל אשרוב, לא מדובר בטעויות, אלא בשרלטנות.
זה כמו שתגיד שלפעמים מסוקים מתרסקים ושהמהנדסים הם בדיוק כמו אשרוב שיספר לך שבכלל, כל הפיסיקה היא שטויות ו"תיאוריות לחצי האויר" ו"כח העילוי" הם שקרים ובכלל לא נכונים ובכלל, כדי לעוף, לא צריכים כלי תעופה - מספיק לקפוץ מעזריאלי ולנפנף מהר-מהר בידיים.
אז המהנדסים אולי טעו במשהו ומסוק כלשהו התרסק. הם לא נוכלים והם לא שרלטנים. הם אולי עשו טעות, אבל טעויות קורות.
אשרוב, הוא נוכל שקרן ששולח אנשים אל מותם. הוא לא טועה, הוא שרלטן.
זה ההבדל.
וכן, הוא רוצח שפל ומנוול.
ההצגה הכי טובה בגיהנום תהיה ביום שהוא יגיע לשם.
"הרב המטיף נגד החיסון הגיע להתחסן בחשאי"
אני מניח שאחרי שאשתו גילתה קבל עם ועדה שכל ילדיו מחוסנים בכל חיסוני הילדות, זה כבר לא אמור להפתיע אף אחד...
"אחד האנשים שקוראים לעצמם רבנים", "ראיתי כל מיני סרטונים שבהם הוא מסביר לציבור כמה גדולה הסכנה שכרוכה בחיסון הזה", "אחד הרבנים הבולטים המטיפים נגד החיסון".
כמה אנשים עונים על הקריטריונים הללו?
וברשת כתבו בכל מיני מקומות שמדובר בו - אבל אין הוכחה חד משמעית.
מה שכן, לאור ההיסטוריה שלו - ילדיו שלו מחוסנים למרות שהוא מטיף נגד חיסונים - ולאור המחסור באפשרויות אחרות, זה נראה שמה שכותבים ברשת נכון.
אני מאמין שאישוש לכך יגיע בימים הקרובים.
"רק אני והסרטן שלי. קצת יותר מפורט:
סוף אוקטובר 2014. הייתי בדרך לצפון. אמצע ואדי ערה שעת אחה"צ. הנייד מצלצל. עניתי ושמתי על דיבורית. זה אורי מלמד? כן. שלום אורי. זו דנה מהאונקולגית באיכילוב. אתה צריך להגיע. תוכל לבוא מחר? אהה..כן, בטח. את יכולה להגיד לי מה בדיוק העניין? לא בטלפון. פשוט תגיע מחר. טוב. תודה.
הכול התחיל שנה וחצי מוקדם יותר. התחלתי לדמם ממערת העיכול ולהתאשפז על בסיס קבוע. חלקכם עקבתם אחרי זה אצלי בקיר. הייתי מגיע למיון כשאני גמור. חיוור, נטול כוחות. למי שמבין במספרים, אני מדבר על המוגלובין שנע בין 6 ל7. למי שלא מבין, זה קטסטרופה. הרופאים היו נותנים לי דם ומתחילים בבדיקות. שנה וחצי הם בדקו. שנה וחצי שהם ניסו כל מה שהם מכירים. גסטרוסקופיה, קולונוסקופיה, סי טי, אולטרסאונד, גלולת מצלמה, בדיקות גנטיות ושוב הכול מהתחלה. וכלום. בכל פעם הם מיצו כיוון חקירה ועברו לאפיק סביר פחות, נדיר יותר. וכלום. ואז הגיע חודש אלול. לפני חמש שנים וקצת. הלכתי לכיוון האלטרנטיבי. הייתי אצל הרב יובל אשרוב והוא בנה לי תפריט מהגהינום. 4 סוגי פירות וזהו. טוב, אולי קצת סלרי אם אני ממש חייב. ואת הפירות האלה אסור לי ללעוס. לצרוך רק במצב גרבר או שייק. ככה הייתי אמור להתנהל חודשיים ואז לאט לאט להוסיף רכיבים. החזקתי מעמד שבועיים. עד ראש השנה תשע"ה. למחרת החג, בשעה 7 בבוקר, הילדים מתארגנים לבית הספר ולגן, לאה מכינה להם כריכים ואני פתאום מתחיל סחרחורת, ואז הקאות ודימום מסיבי. אני זרוק על הרצפה בשירותים, לאה לוקחת את הילדים לחדר מחשב ותוך כדי זה מזעיקה אמבולנס. הצוות מגיע מהר, מביא אותי למיון, משם לבדיקה מהירה במחלקת הגסטרו ובום. יש פיצוח. אי שם במעי הדק יושב גידול. גידול ערמומי שהצליח להתחמק מכל הבדיקות ורק עכשיו בזכות הטיימינג המושלם של דימום פעיל הצליח להתגלות. רק לא מזמן סיפר לי רופא ותיק שכשהוא למד רפואה הייתה מוסכמה שאין דבר כזה סרטן במעי הדק. שוין. אושפזתי, קיבלתי דם והמתנתי לניתוח. בח' תשרי, יומיים לפני יום כיפור זה קרה. נכנסתי לניתוח ויצאתי עם מעי דק קצר יותר ובלי גידול שכבר הגיע ל5 ס"מ. זכיתי גם לצום שלושה ימים ברצף מח' תשרי עד מוצאי כיפור. ואז חגגתי יומולדת. כן, זה באמת התאריך. יא תשרי. כמו היום."
בזכות זה שאשרוב הנוכל כמעט הרג אותו, הוא הגיע למיון והצליחו למצוא את הגידול שהיה לו.
סיפור הצלחה שאני בטוח שאשרוב ירצה להתגאות בו...
טוב היו עושים אם היו מכסחים לו את הצורה כבר על ה"אכילה טבעית, נכונה ובריאה" הרצחנית שלו. חבל שלא עשו זאת, ומזל שהגענו לכל הפחות לשלב שבעקבות החיסונים סוף סוף מציגים אותו במערומיו.
את אומרת ש*את* לא חושבת שהוא מסכן איש, אבל מה לעשות שעולם הרפואה והמדע חושב שהוא כן. (והיו כבר אנשים שהוא הוריד אלי קבר בשיטות ה"בריאות" שלו)
"
אחרי המלחמה הכאבים חזרו, והפעם קבעתי פגישה מסודרת בתשלום מלא. הגעתי אליו, ובעקבות החוויה הקודמת שמתי בו מבטחי והייתי פתוח לכל מה שהוא יציע. הרב אשרוב היה נחרץ: אסור לך ללכת לבית החולים לניתוח של ריסוק האבנים בלייזר, כי הניתוחים הללו עלולים להרוס לך את הכליות. הדרך היחידה לפתור את הבעיה מהשורש היא ניקוי טבעי עמוק. הוא רשם לי תפריט טבעוני: פירות וירקות חיים בלבד במשך שישה שבועות, פחות שליש מסוגי הפירות והירקות שנפסלו והוצאו מהרשימה. במהלך התקופה הזאת השלתי מספר קילוגרמים דו־ספרתי מהמשקל, אולם הכאבים לא פסקו. הגעתי אליו לביקור נוסף בשבוע השישי.
דיווחתי לו שבכל יום אני סובל כשלוש־ארבע שעות מכאבים עמומים שמרתקים אותי למיטה, ושאלתי אם לא כדאי בכל זאת ללכת לבית החולים. לא, הוא השיב בהחלטיות, אל תלך. הוא נתן לי מרשם לתמיסה חריפה במיוחד של ירקות שורש, ועל זה הוסיף הנחיות לצום רפואי של שבוע: שלושה ימים על מים בלבד, ועוד ארבעה ימים על מיצים טבעיים. סיימתי את הצום. שבוע לאחר מכן, כשהכאבים הפכו בלתי נסבלים, נסעתי לבית החולים.
אני זוכר שהתמוטטתי בכניסה בהכרה מעורפלת, מישהו הביא כיסא גלגלים והכניס אותי. צילום הסי־טי הראה שהכליה התנפחה בשל חסימה באורטר המקשר בין הכליה לשלפוחית. היה זה יום שישי והכירורג התורן, בחור עם פתיל קצר, צעק לי במבטא רוסי "אל תשאל למה, אין היום רופא מרדים בכל הדסה עין־כרם". הוא הציב לי שתי ברירות: להמתין לניתוח ביום ראשון, לקבל בינתיים מורפיום ולהתפלל שהכליה תשרוד עד אז. אפשרות שנייה – להסכים להחדיר נקז אל הכליה דרך הגב ללא הרדמה. בחרתי באפשרות השנייה.
"הרסת 400 שקל", צעק עליי הכירורג אחרי הניסיון הראשון. התברר ששרירי הגב התכווצו מהכאב ועיקמו את הצינור המתכתי לפני שהגיע לכליה. זה היה רגע של ייאוש, אבל גם של נפילת אסימון. אם אין אני לי מי לי. "תן לי כמה דקות להיכנס למדיטציה עמוקה, וכשאסמן לך עם האצבע תכניס", הצעתי לו. כעבור חמש דקות הנקז השני נכנס, והשקית המחוברת אליו התמלאה בתוך רגע. הכליה ניצלה.
אחרי האירוע הזה הרמתי טלפון לרב אשרוב, וסיפרתי לו שה"טיפול" שלו סיכן את חיי. מה שהפתיע אותי בתגובתו היה מה שנעדר ממנה: שום התנצלות, שום הסתייגות, שום סימני שאלה, אפילו לא בקשת סליחה. מאוחר יותר אמר לי קרוב משפחה העוסק בדיקור סיני, שכל מי שלמד דיקור סיני יודע שדיקור ותזונה לא יכולים להעלים אבנים קיימות, אולי להרחיב טיפה את הצנרת כדי לאפשר לאבנים גבוליות לעבור. להציע למטופל משהו אחר – זו שרלטנות".
זה האיש ויהודה יפרח עוד יצא בזול.
הוא בחיים והכליה שלו ניצלה.
לא כולם היו כאלה ברי מזל.
אין לי מושג מה את ניסית, אבל כשיצור בור ועם הארץ ברפואה מציע לשתות מיץ אפרסקים כתרופה לסרטן, אז תצטרכי לחפש מישהו אחר שיאמין שזה יעיל.....
אני מרשה לעצמי להניח שאת, שמוכרת כמישהי חכמה, פשוט לא מכירה את תורותיו, ורק שמעת משהו על "טבעיות", וזה מזכיר לך דבר נחמד ויעיל שהכרת, וזהו זה...
זו מחשבה מאוד רומנטית שמבוססת על כלום ושום דבר.
כל הניסיון האנושי לאורך כל ההיסטוריה שזה פשוט לא נכון. ואין שום סיבה - ולו הקלושה ביותר - להאמין בזה מעבר למחשבה רומנטית על גוף האדם המדהים. (וגוף האדם הוא אכן מדהים, אבל הוא לא מושלם).
יותר מזה - יש מחלות שמהן אין שום סיכוי להירפא בשום צורה. גם לא באמצעות תרופות.
בעיקר מחלות שפוגעות בעצבים כמו אלצהיימר, פרקינסון, כלבת וכו'.
יש תרופות שמאטות את התהליך בחלק מהמקרים, אבל הסוף הוא בלתי נמנע.
ואגב, אף אחד לא נוטל תרופות שלא לצורך - זה טיפשי, מיותר וחסר אחריות.
אני מבין את הרצון להאמין בסיפורי אגדות - אבל מתישהו כדאי להתבגר.
איפה העובדות? איפה הראיות?
איפה הוא אותו אדם שמראה את התיק הרפואי שלו, את האבחנות שלו ומוכיח שהוא לא קיבל טיפול רפואי - ולמרות זאת הוא החלים מחלה קשה שלא ניתן להחלים ממנה ללא טיפול?
כ"כ הרבה סיפורים - חייב להיות לפחות study case אם לא מחקר על מספר אנשים כאלה, לא?
איפה הוא?
הוא הפסיק להיות מחובר לעצמו?
וקראתי את הספרים שלו - לא ראיתי שם מסמכים שמעידים על מצב רפואי או הוכחה לזה שהוא לא עבר טיפולים.
כלומר, יש סיפור, אבל אין שם שום הוכחה שהוא באמת חלה בסרטן או שהוא החלים ללא טיפול.
ב-study case הכוונה היא משהו קצת יותר רציני.
אולי זו שיבה טובה, אבל הוא עדיין נפטר מסרטן.
ברוך דיין האמת: מחבר "האם יש סיכוי לאהבה" נפטר לאחר מאבק ממושך במחלה - כיפה
של חולי סרטן שהמחלה שלהם נעצרה כנגד כל הסיכויים.
אין איזשהו מכנה משותף נפשי כלשהו - ולרוב זה מקושר עם זיהום כלשהו שהביא לתגובה חיסונית מוגברת שפעלה גם נגד הסרטן.
בכל מקרה, לא מדובר על אנשים שהלכו לרופאי אליל למיניהם או שנמנעו מטיפול רפואי אמיתי.
ויש אפילו מחקר שמראה קשר בין הוצאת סרטים של טום קרוז בשנה מסויימת לבין מספר טביעות בנהר באותה שנה.
זה ניקולס קייג' ולא טום קרוז...
די שרוטלא הצלחת?
זה כי "אתה לא מחובר מספיק".
משום מה, אף אחד לא מצליח לתעד אנשים כאלו אף פעם.
זה קצת כמו אנשים שנחטפו ע"י חייזרים - יש הרי כ"כ הרבה כאלה אבל למה תמיד החייזרים כ"כ מתעניינים בהיל-בילי'ס עם בעיות שתיה וסמים?
משהו פה לא עובד לי כמו שצריך
מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.
הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.
איך אני משגיחה על כל זה?
שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.
כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.
AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..
אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.
מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח
היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?
רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.
כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.
אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.
פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)
בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).
והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.
לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.
שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.
איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.
רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..
רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.
בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן
אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.
כרצונך
ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.
אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..
שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).
יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.
וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.
אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.
לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.
(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)
לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.
פתית שלגובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.
ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.
שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.
ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.
מרגיש כל כך חבוט
מכל הבחינות.
נפש
גוף.
ורוח.
זוגיות בסימן שאלה ענק
תפקוד בסימן שאלה ענק
איך קמים כל בוקר?
לא מרגיש אבא
לא מרגיש בן זוג
לא מרגיש.
פרקתי.
אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)
מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?
זוכר ויודע מה היו היכולות שלי
ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.
את המילה דחוי.
לא מרגיש גם כזה
והכי חשוב
בהצלחה !
זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה
אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים
ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".
גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.
תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?
ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?
כן יודעים.
אנשי מקצוע.
מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם
לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.
לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.
זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף
נגמרו לי השמותשולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏
וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.
שיהיה רק טוב ב"ה
ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏
ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.
מעריך את המילים
יודע לומר נק' מפנה?
נקודות מפנה..
רצף של דברים קשים ומאכזבים
יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).
ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?
ואם לא נעים לדבר איתו,
אז פשוט תתרגלי לרעש...
אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.
פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.
קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.
וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.
אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק
😅 50/60 או יותר 80/90?
אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..
לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜
בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.
בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.
גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.
מצטרפת לשאלה.
אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?
זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון
לזוג.
תודה רבה!!
כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:
פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.
פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.
וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.
בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.
בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.
אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?
איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?
תמונה מתוך AI לשם המחשה
שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.
התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.
גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.
במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.
אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות
בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.
כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.
זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.
אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.
איך הילדים שלך מסופרים?
היום לא שואלים.
אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים
ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית
אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.
הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)
כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.
היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ
יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)
יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה
זה לא זרם דתי קלאסי
זה יותר מסורתי +
אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות
זה לגמרי גיל ההתבגרות
אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה
אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת
לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם
אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו
אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא
אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים
אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....
אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?
שאסור להקיף פאת הראש
משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.
אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.
(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)
שלום לכולם,
שימו לב כי התקבלו כבר 3 דיווחים בפרטי על הטרדות מצד הניק "מתלבט34".
הוא נחסם כעת מהפורום.
אך זה כמובן יכול להיות גם שלל ניקים אחרים
והוא כמובן יכול להחליף ניק בקלות.
אז רק הזדמנות נוספת להזכיר את שלל הסכנות במרחב הוירטואלי בכלל ובפורום בפרט.
בין ע"י ניק שמזדהה כגבר
בין ע"י ניק שמזדהה כאישה
בין ע"י ניק ותיק
בין ע"י ניק חדש
בין ע"י פותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים מידע והתייעצות אך כוונותיהם רעות
בין ע"י מגיבים לפותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים לעזור או לשאול אך כוונותיהם רעות.
וכל היתר
לצערנו זו תופעה לא קטנה כלל
אז כל אחד וכל אחת מאיתנו שומר על עצמו ונוקט משנה זהירות.
זה באמת יכול לבוא בכ"כ הרבה מסיכות / בילבולים / הסתרות / חוסר כנות / זיוף / מניפולציה / תמימות במסווה / רצון לעזור במסווה / וכן הלאה.
שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏
תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏
אז הוא ממש גרוע בזה.
וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.
אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.
הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.
ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏
ובכלל יש שלל ניקים.
יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".
וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.
לפחות שיהיה מקורי
אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי
לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.
לק"י
אבל באמת שחשוב להיות עירניים.
ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.
(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).
הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.
גיליתי לאחרונה שהבעל שלי במשך שנים נכנס פעם בכמה זמן (יכול להיות פעם בכמה חודשים/פעם בשנה…תלוי ) באופן יזום לאינטרנט בעבודה (אין סינון) או בבית כשעובד מהבית במחשב של העבודה ומחפש תמונות של נשים בבגדי ים מינימליים ושופך זרע לבטלה; לא יודעת איך להגיב לזה; מבחינתי זה סוף העולם; מרגישה נבגדת; אשמח לשמוע דעות לגבי הסיטואציה
ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.
שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.
אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.
זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?
"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.
עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.
הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.
איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??
אי אפשר.
למעשה:
-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..
-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...
הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)
חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.
אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.
דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!
-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!
אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.
תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...
-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!
אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...
אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"
מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.
זכרי: ירידה צורך עלייה!
הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.
את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..
היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.
את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...
והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.
את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.
בטוח!!!
לא לדאוג, לא לדאוג...
בשורות טובות והצלחה רבה..
מה הוא אמר לגבי זה?
ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .
אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?
ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.
ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.
אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.
אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?
בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.
כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.
כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.
אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.
זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.
אבל אני מקבל את הזהירות שלך.
לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.
במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.
ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.
למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.
למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)
שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.
היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.
תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.
זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.
אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.
מבינה אותך ממש.
וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.
בהצלחה ממש!!
עד כמה זה פוגע באשה
קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.
זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?
תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.
לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.
אחרי כמה שנים של שליטה השבוע זה שוב קרה.
כאבי בטן חזקים שלא היו במציאות, והנה אני במיון, והנה רופא לוחץ על כל מיני מקומות בבטן בשביל להבין מאיפה הכאב, ויש לי עירוי ולוקחים בדיקות דם ושתן שחוזרות תקינות, והנה עושים לי אולטראסאונד, והנה לא מוצאים כלום אז עושים לי סיטי, והנה משחררים אותי הביתה בלי שום אבחון ורק אומרים לי להקפיד לשתות הרבה ולחזור אם זה קורה שוב...
וכשיצאתי משם בלילה אל הרכב הייתי מותש. לא הבנתי למה עשיתי את זה. כעסתי על עצמי. והייתי מותש מכל הבדיקות והתורים וההמתנה ליד אנשים שחולים באמת ומשתעלים ללא הפסקה.
וגם לא באמת קיבלתי תשומת לב כי הייתי סתם עוד בנאדם שהם רצו כבר לשחרר כדי שתתפנה מיטה. והכל היה קר. אבל כל זה ניתוח של אחרי האירוע. בזמן אמת לא יכולתי להפסיק. לא יכולתי לוותר על ההצגה. לא יכולתי לוותר על הרופאים שבאים ומתייעצים וקוראים לרופא הבכיר כדי שיסתכל בעצמו.
אבל בסוף פשוט הייתי מותש מהמקום ומותש מעצמי.
עד הפעם הבאה.
קודם כל חיבוק.
כתבת מדהים.
אתה כותב עם המון מודעות.
היית בטיפול?
אתה יודע מה עומד מאחורי זה?
לדברר את זה, את הכאב
לשומן ופחמימות,
להימורים,
לצפייה בתכנים מיניים...
לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...
התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...
כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?
נשמע קשה.
חיבוק.
זה דיי סיוט. מה זה נותן?
ובכלל צריך הפניה למיון, לא?
הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.
ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?
תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.
שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!
