בפועל ובמחשבה.
שוטו!
"וביטול עצם טבעיותם של החיים, כדי שיהיה האדם בלתי-חוטא, זהו עצמו החטא היותר גדול, "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש"(אורות התשובה, ה ,ו*)
שווה ממש לא משנה מה המעשים כי רק ה' יודע...
האמת לא הבנתי את ההקשר של הציטוט
ואתה עשית הרבה יותר דברים ממנו או למדת יותר, אז אתה לא אמור לחשוב שבגלל זה הוא נחות ממך
אל תדון אדם עד שתגיע למקומו
אממ... להכיר בזה שמי שעושה את האמת ומה שהוא חושב שנכון לעשות- זה מה שחשוב וה' שומר עליו ונותן לו את הכוחות ומחליט מה יהיה כל רגע
לשלוח לך בפרטי על מידת הענווה? (מתוך תיקון המידות של הרב דוד אביחיל)
אתה ואני. סופר שוטרים! סופר שוטרים...
סופרסופרדופר שוטרים
אתה ואני. סופר שוטרים! סופר שוטרים...
סופרסופרדופר שוטרים
אתה ואני. סופר שוטרים! סופר שוטרים...
סופרסופרדופר שוטרים
"כָּל הָעִצְּבוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאִים רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵין הָאָדָם רוֹצֶה אֶת רְצוֹן הַשֶׁם יִתְבָּרַךְ, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בֶּאֱמֶת."(פנקסי הראיה יג, קא)
ולכן הכול יהיה בהשוואה ל..
אבל השאלה היא אם אתה מיחס לזה חשיבות או לא...
"כָּל הָעִצְּבוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאִים רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵין הָאָדָם רוֹצֶה אֶת רְצוֹן הַשֶׁם יִתְבָּרַךְ, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בֶּאֱמֶת."(פנקסי הראיה יג, קא)
אבל ההשוואה היא יותר כללית כשאתה אומר על מישו שהוא מצייר יפה.. כילו ביחס לסקאלה וכו..
"כָּל הָעִצְּבוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאִים רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵין הָאָדָם רוֹצֶה אֶת רְצוֹן הַשֶׁם יִתְבָּרַךְ, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בֶּאֱמֶת."(פנקסי הראיה יג, קא)
שזה חסד ה' שהם חכמים בזכות עצמם הם פיתחו את המוח של עצמם כאילו בקיצור הכל עבודת מידות
בתור כוח\מתנה שקיבלת מה' וצריך להשתמש בו כדי לעשות טוב בעולם
(וואלה לפעמים זה אפילו נטל..)
וכשאתה זוכר שהכול מה' אז אין מקום לגאווה כמו ש@בנות נו לריב אמר וכו..
"כָּל הָעִצְּבוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאִים רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵין הָאָדָם רוֹצֶה אֶת רְצוֹן הַשֶׁם יִתְבָּרַךְ, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בֶּאֱמֶת."(פנקסי הראיה יג, קא)
אל תרצו בשביל אחרים.
אתם לוקחים להם את הרצון וזה פשוט לא
"וביטול עצם טבעיותם של החיים, כדי שיהיה האדם בלתי-חוטא, זהו עצמו החטא היותר גדול, "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש"(אורות התשובה, ה ,ו*)
כשאדם שלם עם עצמו ומחובר לעצמו פירוש הדבר שהוא מכיר גם את יתרונותיו וגם את חסרונותיו ושלם איתם. כתוצאה מכך, הוא לא מתגאה / מתנשא כיוון שאין לו צורך בכך.. הוא בטוב עם איפה שהוא נמצא ופשוט מכיר בערך עצמו והוא הוא עצמו על כל חלקיו...הטובים והטובים פחות...
מקווה שהובנתי?
אגב, לא הבנתי מה אמרת על המצפן..
אל תרצו בשביל אחרים.
אתם לוקחים להם את הרצון וזה פשוט לא
הקב"ה נתן לכל אחד כוחות מדהימיםם! ונכון, תמידתמיד צריך לזכור שזה ממנו- אבל צריך להיות מודעים אליהם, ולהשתמש הבם ולהגיד בקול- "אני אלוף, הקב"ה נתן לי כוחות ואני אוכיח את עצמי ואתמודד"!!
טוב, תמיד טוב! וגם כשלא טוב- אז טוב! כי טוב זה עיניין יחסי, ואם נאמין שטוב אז טוב
כתבתי את דעתי בעקבות דברי אוהב אי והעם 2
בין מורשה לגהה ישנם פרדסים..
הוא שיש לנו כבוד וערך עצמי, מאיפה? והרי "מלא כל הארץ כבודו"?
ה' צמצם עצמו בטובו ונתן לכל אחד מברואיו כבוד וערך עצמי שאופפים אותו ואולי אפילו גם "מגדירים" אותו.
איזהו מכובד? המכבד את הבריות
בעיני נכון לחנך לכבוד עצמי, ותוך כדי להבין שהוא לא מוחלט וגם בו ולצידו עלולות להיות קליפות, ומתוך כך להבין שלכל סובבינו ה' גם העניק כבוד ונוכחות ולנסות להכיר בהם ולכבדם.
מקווה שהייתי מובן, האמת שגם אני קצת מסתובב מסביב לשאלות דומות בזמן אחרון
שבת שלום
בין מורשה לגהה ישנם פרדסים..