בפועל ובמחשבה.
שוטו!
"בשבילי נברא העולם"
ובכיס השני "ואנכי עפר ואפר"
מי שמגאה שילך לקצה כמו שהרב אומר- שפלות, אחרי זה מתאזנים למידת האמת- ענווה
שווה ממש לא משנה מה המעשים כי רק ה' יודע...
האמת לא הבנתי את ההקשר של הציטוט
ואתה עשית הרבה יותר דברים ממנו או למדת יותר, אז אתה לא אמור לחשוב שבגלל זה הוא נחות ממך
אל תדון אדם עד שתגיע למקומו
אממ... להכיר בזה שמי שעושה את האמת ומה שהוא חושב שנכון לעשות- זה מה שחשוב וה' שומר עליו ונותן לו את הכוחות ומחליט מה יהיה כל רגע
לשלוח לך בפרטי על מידת הענווה? (מתוך תיקון המידות של הרב דוד אביחיל)
ולכן הכול יהיה בהשוואה ל..
אבל השאלה היא אם אתה מיחס לזה חשיבות או לא...

אבל ההשוואה היא יותר כללית כשאתה אומר על מישו שהוא מצייר יפה.. כילו ביחס לסקאלה וכו..
שזה חסד ה' שהם חכמים בזכות עצמם הם פיתחו את המוח של עצמם כאילו בקיצור הכל עבודת מידות
עובדות בשטח מה שנקרא..
(ואני בת)
בתור כוח\מתנה שקיבלת מה' וצריך להשתמש בו כדי לעשות טוב בעולם
(וואלה לפעמים זה אפילו נטל..)
וכשאתה זוכר שהכול מה' אז אין מקום לגאווה כמו ש@בנות נו לריב אמר וכו..
כשאדם שלם עם עצמו ומחובר לעצמו פירוש הדבר שהוא מכיר גם את יתרונותיו וגם את חסרונותיו ושלם איתם. כתוצאה מכך, הוא לא מתגאה / מתנשא כיוון שאין לו צורך בכך.. הוא בטוב עם איפה שהוא נמצא ופשוט מכיר בערך עצמו והוא הוא עצמו על כל חלקיו...הטובים והטובים פחות...
מקווה שהובנתי?
אגב, לא הבנתי מה אמרת על המצפן..
הקב"ה נתן לכל אחד כוחות מדהימיםם! ונכון, תמידתמיד צריך לזכור שזה ממנו- אבל צריך להיות מודעים אליהם, ולהשתמש הבם ולהגיד בקול- "אני אלוף, הקב"ה נתן לי כוחות ואני אוכיח את עצמי ואתמודד"!!
כתבתי את דעתי בעקבות דברי אוהב אי והעם 2
הוא שיש לנו כבוד וערך עצמי, מאיפה? והרי "מלא כל הארץ כבודו"?
ה' צמצם עצמו בטובו ונתן לכל אחד מברואיו כבוד וערך עצמי שאופפים אותו ואולי אפילו גם "מגדירים" אותו.
איזהו מכובד? המכבד את הבריות
בעיני נכון לחנך לכבוד עצמי, ותוך כדי להבין שהוא לא מוחלט וגם בו ולצידו עלולות להיות קליפות, ומתוך כך להבין שלכל סובבינו ה' גם העניק כבוד ונוכחות ולנסות להכיר בהם ולכבדם.
מקווה שהייתי מובן, האמת שגם אני קצת מסתובב מסביב לשאלות דומות בזמן אחרון
שבת שלום
ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt
זה פשוט מצב ח^א
דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.
כדאי למצוא מטפל
זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה












וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה

האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.
ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...
אם כי היא גדלה לאורך השנים
תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות
מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים
ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי
איתם אני בעיקר בתהליך
לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי
תודה
גם הדוות נתונות לקארמה של סבל ונירוונה, ויכולת לצאת ממנו על ידי הדרך של בודהה.
אמרתי שהדוות שולטות על הטבע, מלבד גורל של קארמה. שבחלק מהזרמים הבודהיסטים אכן נמצא (לא רק בהינדואיזם).
כמובן ניתן להיות בודהיסט לא אלילי. אבל זה לא המצב אצל המון העם במזרח, שמשלב אלילות יחד.
זה שונה מהיהדות שמתנגדת לעבודת אלילים. בעוד הבודהיזם אדיש. לא מתנגד
"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"
ארץ השוקולדאחרונהבין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"
ארץ השוקולדאחרונהבגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI

קפיץאחרונהספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
אבל זה באמת לפי האדם...
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד