ודי הופתעתי מהקונצנזוס הכמעט מוחלט פה. כמעט לשום בת לא מפריע זקן מלא. מעניין..

פעם נהגו ככה והיום אחרת, גם הלבוש שלך שונה מאוד מאיך שהתלבשו בתקופת התנ''ך.

עצם זה שמחייבים חזות אחידה מאוס בעיניי, לא משנה מה היא.

זה מוזר וכזה עושה בראש כזה ילד קטן , לפוחת אצלי

זו מצווה (כלומר איסור, דהיינו מצוות לא תעשה), יש הבדל בין השניים.

והמצווה היא שלא להשחית כדרך שהשחיתו כהני עבודה זרה, לא לגדל זקן.

וזה לא רק היום ש'אפשר לעקוף את זה', תמיד היה אפשר וזו לא 'עקיפה' אלא זה פשוט לא איסור ואין טעם להימנע מזה.

לא זכור לי בשום מקום במקרא סימוכין לדבר כזה (אולי פרט לעבדי דוד שגילחו חצי מהזקן שלהם, אבל גם שם זה לא עניין אידאלי).

אולי היו עוד טעמים, אין שום מקור לזה.

והרמב''ם לא סתם כתב ככה - בתורה האיסור מופיע רק לגבי כהנים (חז''ל למדו לכולם, אבל בפשט זה רק לכהנים), וכך הוא מצא בספרי ע''ז קדומים.

ואגב הרמב''ם - הוא עצמו התגלח לגמרי.

יש בתורה ציוויים של 'לא ילבש' למשל, או איסור כתובת קעקע. מה שאתה אומר שהתורה אסרה להשחית אז כנראה שהאידאל הוא לגדל זקן זה כמו לומר שהאידאל של 'לא ילבש' זה שלגברים לא יהיה בכלל כיסוי ראש ושהאידאל של כתובת קעקע זה שאפילו לא יתאפרו. זה פשוט לא שייך, יש איסור מאוד מסוים מטעם מסוים ואתה גוזר ממנו תוספת שלא שייכת לעניין. בבחינת זה נאמר ''לא תוסיף עליו''.

בתשובות הרמב''ם מהדורת בלאו סימן רמ''ד:

"ומותר לו לגלח הפאות כולן במספרים וכך עושים אנחנו תמיד, ר"ל נגלח פאתי הראש במספרים, לפי שלא נאסר אלא השחתה של תער ולא צווינו לגדל הצדעים, כמו שחושב ההמון, אלא הנזיר הוא אשר צווה לגדל השער, ולכן אם גלח, ביטל מצות עשה ועבר על מצות לא תעשה. ואין הדבר בפאות כך, אלא הוא מצות לא תעשה לבד, ולפיכך אינו חייב לגדלן, אלא אסורה עליו ההשחתה לבד. וכתב משה"

גילח פאות הראש, הגיוני.

עדיין יכול להיות שגידל את הזקן

אגב, בתמונה המפורסמת, שאמנם נאמנותה כקליפת השום אבל היא דוגמא מוצלחת - זקן יש, אך פאות הראש מגולחות.

כי הוא כותב "ומותר לו לגלח הפאות כולן במספרים וכך עושים אנחנו תמיד" ואז מוסיף "ר"ל נגלח פאתי הראש במספרים" - השאלה אם ''עושים אנחנו תמיד'' מתייחס לחלק הראשון או השני. יש לציין שהשאלה מתייחסת לפאתי הראש בלבד, ולכן הנחתי שהוא מציין את פאתי הראש בפרט כדי להתייחס לשאלה ולומר שאף הוא עושה כן, לא לומר שרק אותן הוא מגלח. וגם סתם היה מוזר לי הציור של ראש מגולח למשעי וזקן מגודל, אבל אולי.

ובכל אופן, מבחינה עקרונית אין הבדל - את שניהם יש איסור להשחית והרמב''ם מבאר את ההבדל בין איסור השחתה לגידול, וזה נכון לכל הפאות.

לגבי התמונה - גם הזקן שם מגולח, לא קצוץ אבל מגולח. אבל גם אני מניח שלא מדובר ברמב''ם.

אני אל אומר שיש להוכיח מכך שכתב רק פאות - שאת הזקן לא. כי באמת על זה היתה השאלה.

אך גם לאידך - אין לנו שום מידע על הזקן, כי לא בזה הוא עסק.

וזה בכלל לא מוזר, בטח לא היסטורית, אפילו היום אתה יכול לראות כאלו אצל הערבים לדוג'

ושוב - גם התמונה - תהיה תמונתו של מי שתהיה - אבל היא ודאי מאפיינת משהו נורמלי.

בוודאי שיש הבדל עקרוני, כי הדבר היחיד שמצרף אותם זה האיסור, והנידון כאן הוא האם יש עניין במראה מסויים גם כשלא עוברים על האיסור, ובנושא הזה אי אפשר להשליך מא' על ב', גם אם על שניהם חל איסור כלשהוא.

הפוך, אם כבר אז הוא לא מגולח אלא קצוץ. כזה כמות של זקן לא נכנסת תחת שום הגדרה של "גילוח"

תראה את התשובה המלאה. "הפאות" זה פאתי הראש והזקן.

["ופאתי הראש (הן) הצדעים ושעור השער, שמניחים בהן, הוא רוחב הצדע והוא יותר דק מן הבוהן. ופאתי הזקן ארבע הלחי העליונה והלחי התחתונה מצד ימין, וכן שתי הלחיים מצד שמאל. ומותר לו לגלח הפאות כולן במספרים וכך עושים אנחנו תמיד..."]

לא הבנתי למה יש הבדל עקרוני, מצד הטענה שיש בתורה איסור שמצביע על 'אידאל'. 

האם יש בזה עניין שלא קשור לציווי של השחתה? זו כבר שאלה אחרת. כבר הצבעתי על ההבדל בין השניים.

אם אני זוכר נכון בתמונה היה תרבוש, וחלק מהזקן מגולח לגמרי. אבל כאמור זה ממילא לא הרמב''ם ככל הנראה אז זה לא משנה.

ולשלב הבא - למה להניח שה"ר"ל" לא מסביר על מה הוא מדבר? הרי הוא אומר - וכך אנו עושים, רצוני לומר מגלחים פאות הראש.

אם באמת ההנחה תהיה שרק מכח האיסור רואים אידיאל - אין הכי נמי. (וגם אז - הרמב"ם הוא לא חזות הכל, והאמת שהיה מצופה ממנו לא לקבל הנחות מהסוג הזה.. זה לא אומר שאחרים לא קיבלום)

מההקשר היה נשמע לי שהכוונה היא להתייחס לשאלה ולאו דווקא למעט, אבל באמת הלשון משתמעת לשני פנים ואין הכרע לכאן או לכאן. וכאמור זה גם לא מאוד משנה כי מבחינה עקרונית אין הבדל, אז לא ממש משנה לי מה היה הסגנון האופנתי של הרמב''ם.

כן, זו היתה הטענה של @חסדי הים ואליה התייחסתי.

זה כמו שהיום כובע וחליפה נחשב למראה רבני (או יהודי, תלוי באיזה מגזר אתה).

באיזשהו שלב זה הפך להיות 'מראה יהודי', כמו פאות, אבל זה לא שיש בו עניין בפני עצמו. באותה מידה זה היה יכול להיות כל סממן חיצוני אחר. אין קשר לאיסור השחתה.

כמו בהרבה מקרים - זו ביצה ותרנגולת.

כלומר; הקבלה 'מטעימה' הרבה דברים שהיו קיימים, כך שלא שהטעם הוא הגורם לדבר אלא שנהיה הדבר ואז נוסף הטעם, ומאז הדבר מקוים לכאורה בגלל הטעם.

איך זה קשור? - לקראת נישואין וזוגיות

זה עדיין יוצר בעיניך תדמית של מוזנחות?

עצמו התגלח.

מי זה הרב המגולח כאן בתמונה, שמעביר שיעור בעמידה? - לקראת נישואין וזוגיות

מעדיפה זקן צמוד ומסודר,

או בלי זקן בכלל.

זקן לא מסודר מרגיש לי מוזנח ולא אסטתי.

גם אם מבחינת הבחור זו לא הזנחה- זאת ההרגשה שזה נותן לי.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!