כאילו, לפעמים עוד איכשהו אפשר להבין את זה, אבל לאחרונה כל שרשור שני נהיה אנונימי

למה אנונימי? - לקראת נישואין וזוגיות

לדעתי יש כאן עוד שהשימוש שלא לצורך מפריע להם.

ואם היית פותח על זה שרשור בצורה נורמלית הרבה היו מסכימים אתך

יש אצבעות גם... אתה יכול לבדוק בעצמך

יש מספיק בגדים שלא עולים. תלוי ברוחב השרוול וסוג הבד, וכמובן באורך שלו.

לכמה בנות בית יעקב מתגלה המרפק "לפעמים"? שואף לאפס. משמע - כשרוצים: אפשר.

ואת הניבולי פה תשאירי אצלך. תודה.

אני לא משולם, וזה לא קשור לכאן.

את הגברת שדיברה על שמירת עינים שאלת אם היא מושלמת?

או שרק ממנו הגברים אתן מצפות שנהיה מוכנים להתחתן עם כל מי שבאה ליד?

לעצם הענין: המציאות היא שיותר מידי הרבה בנות לא מגלות את המרפק בשום סיטואציה. סימן שזה אפשרי.

אם את חושבת שזה דרישה |מה שקראת לזה| תפני ישירות למי שנתן את התורה הפל*נית הזו.

תודה מראש.

מעניין, לא זכור לי שכתבת את זה בשרשור ההוא.

יש הרבה. בהחלט.

כמובן שגם בבית יעקב ובמקומות שמורים יכולות לצאת בנות שמתרופפות.

זה שאת מעידה על עצמך לא מפחית מהאחרות.

(הוספה בעריכה: בנות קלאסיות בבית יעקב גם לא מנבלות את הפה שלהן, עוד סיבה למה את לא דוגמא לבית יעקב)

אבל בהחלט יש כמות ענקית של כאלו שממש לא מתרופפות. ושמעולם לא נראה מרפקן. יראות שמים.

ואני מכיר הרבה בוגרות בית יעקב. יותר ממה שאת חושבת.

ואני לא אומר את זה בתור גבר שלא יודע מה זה בנות.

אלא מה ששמעתי מבנות.

כן, כן, כן, יש המון המון בנות שמעולם לא התגלה מרפקן.

קיים, בהחלט קיים, ב"ה.

ומי שחושבת שלא - אז "הלל מחייב עניים".. שתראה מאחרות שכן מסוגלות.

וגם אני מכיר בעצמי בנות כאלו.

אז כנראה שזה כן הגיוני. ואולי "מאוד דוסות" אצל X זה לא ה"מאוד דוסות" אצל Y

(ככלל, אני לא מדבר על מקרה שזה קורה בלית ברירה, נניח אם נתפס השרוול, או בת מועדת, או אפילו חולצה שאחרי כביסה קרה לה משהו, וכדו'.

אלא על דברים שאכן ניתן למנוע על ידי שרוול לא רחב וקצר מידי, ועל ידי שימת לב מראש - באופן שלא מתגלה גם כשמרימים את היד וכדו'

אם כשאת אומרת "אפילו לא פעם בחודש" את מדברת על מקרים מהסוג הראשון - אז אני מסכים, אבל די ברור שלא על זה הדיון)

אדם שחשוב לו שהבחורה תקפיד על ההלכה
לכל הפחות בדברים הכי עיקריים שרואים כלפיי חוץ, זה לחיות בסרט? זאת יומרה?

ודרישה פלצנית ולא אנושית🤦‍♀️


כנראה אלוהים נתן תורה למלאכים


 

את מתכוונת שעלה ותוך כדי משכת כבר חזרה?
שקרה בטעות? מובן לגמרי לגיטמי.
(כשזה קורה עם אותה חולצה יותר מידיי, פחות, אבל כשפעם ביובל לחצי שניה, מסכימה איתך, הגיוני יותר)

 

גם תרבות וחינוך.

אני לדוגמא, לא מסוגלת להמשיך ללכת כשהמרפקים או הברכיים שלי חשופים....

מרגיש לי לא צנוע...

שוב, כל אחת והסביבה, הסגנון והתרבות שהיא גדלה בה, זה העניין.

ולא נפתח את זה הלכתית עם המקור המוסמך - שאל את הרב בכיפה...

אורך שרוול | שאל את הרב

זה היה למיעוטי עניין אחר אבל לא משנה חח

זה אמירה על מה שהולך פה כיום

לא רוצה לפתוח אל תפתח, אבל להציג עמדה ליברלית וקיצונית בהלכה, כנגד כל הפוסקים המקובלים, כאילו היא היא התשוה הפשטנית לעניין - זה עיוות.

מכיר ת"ח אישית שככה מורים

על פי ש"ס ושאר ירקות, לא ע"פ ליברליזם

גם אם היא "לגיטימית" זה עיוות להציג אותה בסתמא. כתשובה מוחלטת ונחרצת. 

הכי הכי הרבה שאפשר ל]רגן לזה זה ש"יש כאלו שסוברים ש..." לענות את זה כתשובה יחידה ונחרצת, זה קצת הרבה מעוות את התמונה.

ואני גם לא ממש חושב שהיא לגיטימית. מניח שהתלמידי חכמים המדוברים הם לא מהשורה הראשונה או השניה של התלמידי חכמים.

(את כל העבירות שבתורה אפשר לתלות בש"ס והירקות שלצידו... לא חכמה גדולה.)

חושבת שצריך לקבל את האדם שבחרת להתחתן איתו כמו שהוא 

וכל אחד אחראי על היראת שמיים שלו 

@ברוקולי

@יעל מהדרום

@קוד אבל פתוח

כל עוד מישהו משתמש בניק הזה וזה עוזר לו - זה מבורך מאוד

יש 'דווח למנהלים' 

יש מנהלים לפורום והם אחראים לזה

אין מה להעיר פה לחברי הפורום. מי שצריך לעשות זאת שיעשה זאת.

תצחק ממה שבא לך

ראה הוזהרת חחח

ולא חשבתי שהתלוונת על חוסר צניעות של בנות הפורום אלא לצחוק על השרשורים האחרונים

זה מפריע לך?

אם מישהו אחד נעלב פה זה לא שייך

בנוסף - לקראת נישואין וזוגיות

לא יפה לעשות צחוק משירשורים של אחרים :/ - לקראת נישואין וזוגיות

לפי מה שראיתי אצל הרבה בנות, הן מקיפות את  עצמן בכמה שהן באותו ראש כמוהן

גם אם רצית להעביר מסר הדדי בין המינים 

 אם היא משתייכת לחברה מסויימת מאוד דוסית - למדה באולפנה הזאת והזאת במכללה הזאת והזאת והיא מדברת באופן דוסי כזה שכל פעם היא מזכירה סיפורי צדיקים - אז מן הסתם היא גם מכסה את המרפק גם בקיץ.

ועוד שנייה מתחיל הקיץ ;)

שום דבר לא מחייב 

לא צנוע שגבר ירד לפרטים בלבוש של אישה

אני אומר את דעתי שהשיח המרובה בזה והבדיקה של הסנטימטרים היא לא חיובית

אם באופן כללי התרשמת שהיא בסדר - לא נראה לי שיש בזה בעיה כלשהי

אם לא למדוד את השרוול אז מה כן?

 או זה

או זה

היחס שלה להלכה הוא סופר חשוב ויש עוד מליון דרכים לדעת מה היחס להלכה!

אם בחורה מתמקדת אם אני מתפלל במניין או לא, אין לי צורך שעוד אדם ישב לי על הראש

התפילה במניין והשרוול אלו רק ביטויים למשהו אחר מבחינתי (לעניין הזה)

לא הייתי מתעסק על הסנטימטרים שהיא מכסה או לא אלא היחס שלה

כל אחד מכיר על עצמו

מבחינת הקשר שלי איתו  היחס הוא העיקר

בסנטימטרים את היחס (:

אני גבר ואין לי מושג כל הקטע של התמודדות בצניעות ולכן אין לי אינדקציה לזה.

כמו כן - יש דעות מקילות ואם היא ברצינות מסתמכת עליהם - זה מבחינתי סבבה

לכן גם אם השאלה מדברת על אישה היא לא מתעסקת ברצונות של האישה אלא ברצונות של הגבר.

הגבר מתעסק בזה אם המדוייטת מתלבשת צנוע, זאת התעסקות

המטרה של ההלכה שנתייחס לנשמה ולא לגוף והלכות צניעות משמשות למטרה נעלה זו

מתי ששמים 'זום-אין' על שרוולים ועל דברים כאלה - מקיימים את ההלכה אבל לא מקיימים את הרצון שלה במובן מסויים.

אז מקבלים את ההפך מהרצון של ההלכה

ההלכה רוצה שתעדיף את הנשמה ותתעסק בה בעיקר.

כמו שאומרים למשהו - "אל תסתכל לצד ימין!!"

גם אם הוא לא יסתכל על זה, הוא כל הזמן יחשוב על זה.

קיצר,

יש אובססביות ויש התייחסות במקום הראוי

כי זה לא צנוע.

לא משקיע את מירב המאמצים שלי בלבוש שלהן

חחח מספיק הן משקיעות בזה ;)

כמו שאני מסתכל על כל בנאדם 

אני לא רוצה שאשתי לעתיד תהיה המשגיחת כשרות שלי ולכן אני גם לא מתעסק בזה.

הזוגיות (איך שאני מסתכל עליה) לא מתעסקת בשיפוטיות של אחד את השני אלא בדרך המשותפת.

שהוא שייך רק לו,

האחריות שלו על היראת שמיים שלו זה חלק מזה.

למה לא לבדוק את זה גם במהלך קשר הנישואין?

אם היא מתפללת את התפילה שהיאצ צריכה וכולי?

זה לא חלק מהעניין?

מבחינתי לא פחות חמור/מזעזע

זה לא זה או זה

אבל למה נפתחים שרשורים על זה ולא על לשון הרע?

זאת טעות ערכית

אבל בסוף אם תשמע אותה מרכלת זה יפריע לך לא? 

אתה מדבר עם בנאדם אתה שם לב בשניות כמה אגו יש לו.

בטח שזה יפריע

כל לשון הרע הוא באמת העדפה תועלתנית ע"י רמיסת הכבוד של האחר.

אדם שיש לו אגו יעדיף לדבר לשון הרע או דיבורים אחרים לא טובים.

אפשר לדבר עם בנאדם ולראות אם הוא נחמד ומאיר פנים ובנאדם טוב.

גם בדייט ראשון אם היא לא תרכל עדיין אפשר לראות אם הדיבור הוא חיובי או שלילי

בין אדם שעובר על ההלכה ומנסה כמה שיותר לעבוד על זה ולכן גם 'מצניע' אתזה.

לבין אחד כזה שעושה את זה כאידיאל. בצורה שכל אדם שרואה אותו ברחוב רואה אתזה וכבר אומר שזה לא אנושי שלא יקרה.

היחס להלכה הוא מאוד חשוב.

שצניעות זה לא כמו כל הלכה.
איך שלא תעשה זה יהיה בפרסיא ולא בצורה מוצנעת, זה בדיוק העניין של צניעות

אז כשמישהי עוברת על ההלכה בעניין הזה היא 'מכריזה' אני עוברת על ההלכה

ואם מישהי הולכת על פי שיטה מקילה בצורה רצינית זה לא עקרוני בעיני.

בכל הלכה הם ימצאו את הרב שיתיר להם.

הרי לא באמת בעיה למצוא היום היתר לכל דבר.

אז לענין X - הרב פלוני הוא הרב שלי (כי הוא הכי מקל בזה)

ולעניין Y - פלמוני הוא הרב שלי (כי הוא הכי מתיר)

ולעניין שלישי - הרב פלוני אלמוני הוא הרב שלי - (כי הוא הכי ליברלי בנושא)

רקאומר, שמי שעובדת ככה - כנראה גם "ליבא בעי" אין לה הרבה.

שלפי רוב ככל הפוסקים השרוול צריך לכסות את המרפק

זה שיש עבירה אחת שנכשלים בה, לא אומר שצריך עשר עבירות כאלו.

מעדיף שהאמא של הילדים שלי (וגם אבא שלהם..) תהיה עם כמה שפחות עבירות. לא מתבייש בזה.

זה משהו שמעסיק אותה

שמירת הלכה נועדה בשביל זה

תשנה את זה לאיזה ניסוח שאתה רוצה

גם זה ציטוט מעניין

(ובשונה מ"ליבא בעי", זה ציטוט שלא הוצא מהקשרו)

אתה מביא ראיה ש"ליבא בעי"

ואני מביא לך ראיה שזה לא מספיק כשהמעשים לא רצויים.

מה כאן לא ענייני ב'קשה?

זה ליחפש שותפה לדרך לממש עולם ערכים משותף.

לאו דווקא מישהי 'צדיקה'. מישהי שתעזור לי ולילדים שלי להיות צדיקים יותר

שהדגש הוא לא 'עליה' או 'עלי' אלא על ה'ביחד'.

אם היא עושה משהו או לא עושה משהו זה לא עיקר.

העיקר מה אנחנו יכולים לעשות ביחד.

זאת נראת לי נקודה סופר עקרונית

כך גם ככה רבנים ואנשים גדולים 

לא רצו מישהי בגלל שיש לה שם של צדיקה אלא בגלל המטרה המשותפת שלהם

למה זה לא נכון לפני שיש זוגיות?

ז"א - אם הדינמיקה היא החשובה פה אז אולי אפשר למדוד בצורה כזאתי שתאפשר דינמיקה? לשים דגש על הדרך המשותפת גם בדייטים ולא על המעשים לפרטי פרטים?

אני מתכוון שעיקר ההתעסקות שלי תהיה ב'ראש', בדרך המשותפת.

פחות בפרטים טכניים (אע"פ שהם כשלעצמם חשובים מאוד).

השאלה מה תופס את מרכז השיח היא קריטית

את ה'ראש' שלה

ואם אני מקבל תמונה רחבה עם סימנים שמעידים על כיוון שאני מזדהה איתו אז זה מספק אותי.

חסד, תורה, דיבור, מצוות, שאיפות וכולי

בבירורים מתעסקים בחיצוניות (מה היא עושה, מה אומרת וכולי וכולי) בדייטים אתה פוגש בנאדם באופן בלתי אמצעי, אתה מתרכז בפנים.

ההלכה מסתעפת לפרטים ודיקדוקים כי זה רצון ד'

ומי שבאמת אכפת לה ממנו זה יהיה עד הפרטים הקטנים והדיוקים

במיוחד כשמבינים כמה צער וכאב גורם לו הריחוק שמושפע מכל פיספוס של הפרט הכי קטן
וכמה אושר ושמחה גורם לו הדבקות ברצונו לפרטי פרטים


הקשר עם ה' הוא לא ערטילאי ונפשי רק, הוא מדוייק מאד עד לפרטי פרטים בגשמיות
אין כזה דבר 'דתי בלב', המעשים הם חלק בלתי נפרד מהחיבור לדעת ולאלוהים.

וזה מה שעיקר מבחינתי שיהיה לה

אבל הביצוע שלה לפרטי פרטים - זה עניין שלה

אני חושבת שבסיס לבית יהודי זה הקפדה על שמירת הלכה לפרטי פרטיה ולכן גם יהיה חשוב 
לי שאני ובעלי בתור מיסדי ביתנו נקפיד על ההלכה לפרטי פרטיה

אם לך זה לא קריטי, קריטי רק 'הרצון' 'השאיפה' אז סבבה, בהצלחה

שתזכה להקים בית קדוש!

זה לא רק 'יחס', ואתה שוב דיברת על היחס..

כי הוא המקור וממנו נובע הכל

דיברתי על היחס כי זה מה שחשוב ולא להיות משגיח של אף אחת בענייניה האישיים.

שאיפה רצינית דיברתי שגם צריכה לבוא לידי ביטוי, אך ביטוי הוא לא העיקר.

א.המעשה הוא העיקר



ונניח שאישתך תגיד, אני מאד אוהבת אותך אבל קשה לי לחיות איתך,
קשה לי להיות מחוברת אליך, אני מעדיפה ריחוק, שלא נהיה בקשר, שלא נדבר,

שלא נתעניין, לא אכפת לי שבנתיים יהיה לך חברה אחרת
זה נראה לך הגיוני?

זה לא עניין של 'היחס' זה עצם המעשה/אי מעשה מראה על כמה אכפת לה מד',

המעשה מעיד על היחס

מעשים אלו דברים טכניים

יש להם משמעות כלשהי?

לא?

איך לעשות בירורים בצורה שתאמר משהו ולא תהיה סתמית. זאת שאלה אחרת.

יש לי תשובה אליה אבל רק שנבין איפה באיזה דיון אנחנו נמצאים

זה מה שרצית לשמוע?

וזה בהחלט משמח.

בשונה מכל מיני בנות כאן ששפכו אש וגפרית, והסבירו שאנו חיים בדמיון ועם דרישות פל*ניות.

הנה באה בת ואומרת - כן, כשקונים עושים תנועות לוודא שזה נשאר מכוסה בכל מצב. 

אז הבנות שטוענות שאי אפשר לוודא - שתשארנה את העדות שלהן על עצמן בלבד... כשרוצים - אפשר.

שכוייח!

בדיוק היום הלכתי לקניות ולא מצאתי כלום בגלל זה

היו הרבה יפים לא מספיק צנועים

שטרודים בעבודתם.

זה לא "לסבך" אותו.

והוא אכן צודק. יש בהחלט.

אני רצינית זה מדהים

כל הכבוד

בנות שקונות רק שרוולים 3/4 יש די הרבה, אבל בנות שלא מתרומם להן קצת מעל המרפק יש מעטות... 

מי שהולכת 3/4 ברוחב נורמלי יראו לה רק את המרפק ולא את הזרוע וזה לא כזה נורא ממה שידוע לי.

אז אם היא הולכת תאאמיד עם חולצות בסיס 

אתה יכול להיות רגוע אני חושבת.. 

רק אומרת שבאופן כללי טיפה מעל המרפק זה לא ככ בעייתי 

יותר בעייתי זה ברך וכו.. 

הזדמנות.. אם אמצא משהו אשתף.

בכל אופן מעבר לעניין ההלכתי גרידא יש גם את העניין של התחושות בתור אישה לעניין וכאן נראה לי שבחיים אני ואתה לא נצליח להבין ויש לפנות לזה מקום מסויים בלב..

לא לכאן או לא לכאן

"לעולם ילמד אדם עצמו לומר איני יודע" (ברכות)

אני מכיר שתי רבנים באופן אישי שמקילים עוד יותר מהמקובל (גם יותר מטפח מעל המרפק) 

והבאתי פה בשרשור את הדעה של הרב אליעזר מלמד שמביא שיש קצת שהקלו ואע"פ שהוא לא פוסק עלפ יהם הביא אותם של פחות מטפח מעל המרפק.

ה – האם מותר לגלות פחות מטפח – פניני הלכה

אני מכיר שני ת"ח שפוסקים אחרת מהמקובל,

ניסיתי לחפש את זה ברב גוגל ולא הצלחתי.

שים לב מה קורה פה.

ספר של רב בן דורינו, כשגם זה - בפירוש לא מהגדולים המוכרים.

שחולק על כל הפוסקים מאז ומקדם, כולל הרמ"א.

ויש צד לסמוך עליו? 

עשינו את התורה פלסתר?

לא לחינם כותב מיד הרב מלמד שאין הלכה כמותו. 

ספר שאפילו אין לך מושג מי הוא? זה נקרא "דיון הלכתי"?

ללמד זכות אפשר תמיד, בכל קצה חוט. זה לא הנידון, ולא קשור לנידון, ולא מריח את הנידון.

הלכתית - יש על מה לסמוך? התשובה היא לא, בא' רבתי.

האם זה שהוא נותן אופציה ללימוד זכות אומר שלדעה הזאת "יש מקום" כדברייך? שוב - לא, ובא'-עוד-יותר-רבתי.

להגדיר את זה כ"קולות" [-קולא היא דבר לגיטימי] או "דעת יחיד" [-גם דבר לגיטימי, כשהיחיד הוא בסדר גודל של החולקים] זה עיוות נוראי.

כי מחר מרן הגאון כבוד תורתי שליט"א יפסוק משהו נגד כל הראשונים והאחרונים, ויתיר איזה עבירה דאורייתא, ואז את תאמרי ש"הנה דעת יחיד של קולא" ומי שלא יסכים איתי הוא רק "לא רוצה בחורה שהולכת עם קולות"?

בואי תשמעי מה פירוש בחור שלא רוצה בחורה שסומכת על קולות של דעת יחיד:

אם ישנה מחלוקת שהתחדשה בדור שלנו, וכל פוסקי דורינו סוברים לאיסור, והרב עובדיה, לדוגמה, סובר להיתר. אז - בחורה שרוצה יש לה כאן "דעת יחיד" לגיטימית, עם "קולא" לגיטימית. שעל מי שלא רוצה אותה את יכולה לכתוב את הנוסח שכתבת.

אבל כשזה איזה ספר עלום, שחולק מסברת עצמו על כ----------ל פוסקי הדור והדורות, מאז חתימת התלמוד ועד ימינו. לקרוא לזה "דעת יחיד" ולמי שלא מקבל את זה "לא רוצה קולות", זה קריקטורה מההלכה... 

זה לא קולא, ולא דעת מיעוט. זה סברא דחויה מכל וכל, 

שימי לב, שאפילו הרב מלמד (שמאוד אוהב לתת תמיד תמיד "על מי לסמוך") נזהר בלשונו ולא כתב "יש על מי לסמוך" כמו שאת כתבת. אלא ש"ניתן ללמד זכות".

וכאמור. ללמד זכות אפשר תמניד, בכל תירוץ שנמצא. הלכה זה לא. ולעוות את ההלכה אסור.

רוב מוחלט של הבנות שיצאתי איתן הן כאלה.
(גם אחיות שלי כך)

אם זה קריטי לך, אתה תמיד יכול למצוא דרך לשאול עד כמה זה חשוב לה (לשאול מישהי אחרת אם לא נעים לך לשאול אותה, או אם לא יהיה נעים לה שתשאל)

חחח הייתי חייב

אין כאלה זהו.

נגמר המלאי.

ככה היה כתוב אינטרנט.

א. מאחלים לך את הדייט האמיתי והמתאים ביותר בקרוב בקרוב בקרוב, כמו הבמבוק שלך.

ב. מאוד מעניניות התובנות שלך. נראה שהמגורים לבד עשו לך משהו טוב.

כל טוב שנה טובה והמון אושר.

זה המשל הכי יפה בעולם הבמבוק.. מרגש

ואם במקרה שלך כן מחכה, היא סובלת בזמן שאתה לוקח לעצמך את הזמן.

ומגיע מוכן הרבה יותר, והיא תרוויח הרבה יותר.

ארחיב בפוסט נפרד על התהליך שעברתי ושאני עובר.

אגב אמנם אף אחת לא מחכה לי, אבל תמיד יש בנות פנויות.

אני סקרן אם אין לך צורך לדבר עם אף אחד כשאתה בבית לבד. או שאתה מחליף את זה בשיעור קבוע, חברותא, מועדון ברידג' או משהו כזה...

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

אין יאוש כלל כל עוד השם נמצא. ואני כותבת את זה לאחר כמה שעות

של סערת רגשות ובכייה כזו שזה שהשכנים לא הזמינו הצולה, זה לכשעצמו

נס גדול ....

פעמים רבות אולי אנו, מרוב יאוש, חשש, חוסר בטחון עצמי, ערעורים באמונה ,

נועלים לעצמנו את הדלתות במו ידני... לא אמיצים מספיק...... וחשש גדול יש לי, שלאחר 120, נצטרך לתת דין וחשבון

שלא נתנו לקב"ה מספיק קרדיט.

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"