כאילו, לפעמים עוד איכשהו אפשר להבין את זה, אבל לאחרונה כל שרשור שני נהיה אנונימי

למה אנונימי? - לקראת נישואין וזוגיות

לדעתי יש כאן עוד שהשימוש שלא לצורך מפריע להם.

ואם היית פותח על זה שרשור בצורה נורמלית הרבה היו מסכימים אתך

יש אצבעות גם... אתה יכול לבדוק בעצמך

יש מספיק בגדים שלא עולים. תלוי ברוחב השרוול וסוג הבד, וכמובן באורך שלו.

לכמה בנות בית יעקב מתגלה המרפק "לפעמים"? שואף לאפס. משמע - כשרוצים: אפשר.

ואת הניבולי פה תשאירי אצלך. תודה.

אני לא משולם, וזה לא קשור לכאן.

את הגברת שדיברה על שמירת עינים שאלת אם היא מושלמת?

או שרק ממנו הגברים אתן מצפות שנהיה מוכנים להתחתן עם כל מי שבאה ליד?

לעצם הענין: המציאות היא שיותר מידי הרבה בנות לא מגלות את המרפק בשום סיטואציה. סימן שזה אפשרי.

אם את חושבת שזה דרישה |מה שקראת לזה| תפני ישירות למי שנתן את התורה הפל*נית הזו.

תודה מראש.

מעניין, לא זכור לי שכתבת את זה בשרשור ההוא.

יש הרבה. בהחלט.

כמובן שגם בבית יעקב ובמקומות שמורים יכולות לצאת בנות שמתרופפות.

זה שאת מעידה על עצמך לא מפחית מהאחרות.

(הוספה בעריכה: בנות קלאסיות בבית יעקב גם לא מנבלות את הפה שלהן, עוד סיבה למה את לא דוגמא לבית יעקב)

אבל בהחלט יש כמות ענקית של כאלו שממש לא מתרופפות. ושמעולם לא נראה מרפקן. יראות שמים.

ואני מכיר הרבה בוגרות בית יעקב. יותר ממה שאת חושבת.

ואני לא אומר את זה בתור גבר שלא יודע מה זה בנות.

אלא מה ששמעתי מבנות.

כן, כן, כן, יש המון המון בנות שמעולם לא התגלה מרפקן.

קיים, בהחלט קיים, ב"ה.

ומי שחושבת שלא - אז "הלל מחייב עניים".. שתראה מאחרות שכן מסוגלות.

וגם אני מכיר בעצמי בנות כאלו.

אז כנראה שזה כן הגיוני. ואולי "מאוד דוסות" אצל X זה לא ה"מאוד דוסות" אצל Y

(ככלל, אני לא מדבר על מקרה שזה קורה בלית ברירה, נניח אם נתפס השרוול, או בת מועדת, או אפילו חולצה שאחרי כביסה קרה לה משהו, וכדו'.

אלא על דברים שאכן ניתן למנוע על ידי שרוול לא רחב וקצר מידי, ועל ידי שימת לב מראש - באופן שלא מתגלה גם כשמרימים את היד וכדו'

אם כשאת אומרת "אפילו לא פעם בחודש" את מדברת על מקרים מהסוג הראשון - אז אני מסכים, אבל די ברור שלא על זה הדיון)

אדם שחשוב לו שהבחורה תקפיד על ההלכה
לכל הפחות בדברים הכי עיקריים שרואים כלפיי חוץ, זה לחיות בסרט? זאת יומרה?

ודרישה פלצנית ולא אנושית🤦‍♀️


כנראה אלוהים נתן תורה למלאכים


 

את מתכוונת שעלה ותוך כדי משכת כבר חזרה?
שקרה בטעות? מובן לגמרי לגיטמי.
(כשזה קורה עם אותה חולצה יותר מידיי, פחות, אבל כשפעם ביובל לחצי שניה, מסכימה איתך, הגיוני יותר)

 

גם תרבות וחינוך.

אני לדוגמא, לא מסוגלת להמשיך ללכת כשהמרפקים או הברכיים שלי חשופים....

מרגיש לי לא צנוע...

שוב, כל אחת והסביבה, הסגנון והתרבות שהיא גדלה בה, זה העניין.

ולא נפתח את זה הלכתית עם המקור המוסמך - שאל את הרב בכיפה...

אורך שרוול | שאל את הרב

זה היה למיעוטי עניין אחר אבל לא משנה חח

זה אמירה על מה שהולך פה כיום

לא רוצה לפתוח אל תפתח, אבל להציג עמדה ליברלית וקיצונית בהלכה, כנגד כל הפוסקים המקובלים, כאילו היא היא התשוה הפשטנית לעניין - זה עיוות.

מכיר ת"ח אישית שככה מורים

על פי ש"ס ושאר ירקות, לא ע"פ ליברליזם

גם אם היא "לגיטימית" זה עיוות להציג אותה בסתמא. כתשובה מוחלטת ונחרצת. 

הכי הכי הרבה שאפשר ל]רגן לזה זה ש"יש כאלו שסוברים ש..." לענות את זה כתשובה יחידה ונחרצת, זה קצת הרבה מעוות את התמונה.

ואני גם לא ממש חושב שהיא לגיטימית. מניח שהתלמידי חכמים המדוברים הם לא מהשורה הראשונה או השניה של התלמידי חכמים.

(את כל העבירות שבתורה אפשר לתלות בש"ס והירקות שלצידו... לא חכמה גדולה.)

חושבת שצריך לקבל את האדם שבחרת להתחתן איתו כמו שהוא 

וכל אחד אחראי על היראת שמיים שלו 

@ברוקולי

@יעל מהדרום

@קוד אבל פתוח

כל עוד מישהו משתמש בניק הזה וזה עוזר לו - זה מבורך מאוד

יש 'דווח למנהלים' 

יש מנהלים לפורום והם אחראים לזה

אין מה להעיר פה לחברי הפורום. מי שצריך לעשות זאת שיעשה זאת.

תצחק ממה שבא לך

ראה הוזהרת חחח

ולא חשבתי שהתלוונת על חוסר צניעות של בנות הפורום אלא לצחוק על השרשורים האחרונים

זה מפריע לך?

אם מישהו אחד נעלב פה זה לא שייך

בנוסף - לקראת נישואין וזוגיות

לא יפה לעשות צחוק משירשורים של אחרים :/ - לקראת נישואין וזוגיות

לפי מה שראיתי אצל הרבה בנות, הן מקיפות את  עצמן בכמה שהן באותו ראש כמוהן

גם אם רצית להעביר מסר הדדי בין המינים 

 אם היא משתייכת לחברה מסויימת מאוד דוסית - למדה באולפנה הזאת והזאת במכללה הזאת והזאת והיא מדברת באופן דוסי כזה שכל פעם היא מזכירה סיפורי צדיקים - אז מן הסתם היא גם מכסה את המרפק גם בקיץ.

ועוד שנייה מתחיל הקיץ ;)

שום דבר לא מחייב 

לא צנוע שגבר ירד לפרטים בלבוש של אישה

אני אומר את דעתי שהשיח המרובה בזה והבדיקה של הסנטימטרים היא לא חיובית

אם באופן כללי התרשמת שהיא בסדר - לא נראה לי שיש בזה בעיה כלשהי

אם לא למדוד את השרוול אז מה כן?

 או זה

או זה

היחס שלה להלכה הוא סופר חשוב ויש עוד מליון דרכים לדעת מה היחס להלכה!

אם בחורה מתמקדת אם אני מתפלל במניין או לא, אין לי צורך שעוד אדם ישב לי על הראש

התפילה במניין והשרוול אלו רק ביטויים למשהו אחר מבחינתי (לעניין הזה)

לא הייתי מתעסק על הסנטימטרים שהיא מכסה או לא אלא היחס שלה

כל אחד מכיר על עצמו

מבחינת הקשר שלי איתו  היחס הוא העיקר

בסנטימטרים את היחס (:

אני גבר ואין לי מושג כל הקטע של התמודדות בצניעות ולכן אין לי אינדקציה לזה.

כמו כן - יש דעות מקילות ואם היא ברצינות מסתמכת עליהם - זה מבחינתי סבבה

לכן גם אם השאלה מדברת על אישה היא לא מתעסקת ברצונות של האישה אלא ברצונות של הגבר.

הגבר מתעסק בזה אם המדוייטת מתלבשת צנוע, זאת התעסקות

המטרה של ההלכה שנתייחס לנשמה ולא לגוף והלכות צניעות משמשות למטרה נעלה זו

מתי ששמים 'זום-אין' על שרוולים ועל דברים כאלה - מקיימים את ההלכה אבל לא מקיימים את הרצון שלה במובן מסויים.

אז מקבלים את ההפך מהרצון של ההלכה

ההלכה רוצה שתעדיף את הנשמה ותתעסק בה בעיקר.

כמו שאומרים למשהו - "אל תסתכל לצד ימין!!"

גם אם הוא לא יסתכל על זה, הוא כל הזמן יחשוב על זה.

קיצר,

יש אובססביות ויש התייחסות במקום הראוי

כי זה לא צנוע.

לא משקיע את מירב המאמצים שלי בלבוש שלהן

חחח מספיק הן משקיעות בזה ;)

כמו שאני מסתכל על כל בנאדם 

אני לא רוצה שאשתי לעתיד תהיה המשגיחת כשרות שלי ולכן אני גם לא מתעסק בזה.

הזוגיות (איך שאני מסתכל עליה) לא מתעסקת בשיפוטיות של אחד את השני אלא בדרך המשותפת.

שהוא שייך רק לו,

האחריות שלו על היראת שמיים שלו זה חלק מזה.

למה לא לבדוק את זה גם במהלך קשר הנישואין?

אם היא מתפללת את התפילה שהיאצ צריכה וכולי?

זה לא חלק מהעניין?

מבחינתי לא פחות חמור/מזעזע

זה לא זה או זה

אבל למה נפתחים שרשורים על זה ולא על לשון הרע?

זאת טעות ערכית

אבל בסוף אם תשמע אותה מרכלת זה יפריע לך לא? 

אתה מדבר עם בנאדם אתה שם לב בשניות כמה אגו יש לו.

בטח שזה יפריע

כל לשון הרע הוא באמת העדפה תועלתנית ע"י רמיסת הכבוד של האחר.

אדם שיש לו אגו יעדיף לדבר לשון הרע או דיבורים אחרים לא טובים.

אפשר לדבר עם בנאדם ולראות אם הוא נחמד ומאיר פנים ובנאדם טוב.

גם בדייט ראשון אם היא לא תרכל עדיין אפשר לראות אם הדיבור הוא חיובי או שלילי

בין אדם שעובר על ההלכה ומנסה כמה שיותר לעבוד על זה ולכן גם 'מצניע' אתזה.

לבין אחד כזה שעושה את זה כאידיאל. בצורה שכל אדם שרואה אותו ברחוב רואה אתזה וכבר אומר שזה לא אנושי שלא יקרה.

היחס להלכה הוא מאוד חשוב.

שצניעות זה לא כמו כל הלכה.
איך שלא תעשה זה יהיה בפרסיא ולא בצורה מוצנעת, זה בדיוק העניין של צניעות

אז כשמישהי עוברת על ההלכה בעניין הזה היא 'מכריזה' אני עוברת על ההלכה

ואם מישהי הולכת על פי שיטה מקילה בצורה רצינית זה לא עקרוני בעיני.

בכל הלכה הם ימצאו את הרב שיתיר להם.

הרי לא באמת בעיה למצוא היום היתר לכל דבר.

אז לענין X - הרב פלוני הוא הרב שלי (כי הוא הכי מקל בזה)

ולעניין Y - פלמוני הוא הרב שלי (כי הוא הכי מתיר)

ולעניין שלישי - הרב פלוני אלמוני הוא הרב שלי - (כי הוא הכי ליברלי בנושא)

רקאומר, שמי שעובדת ככה - כנראה גם "ליבא בעי" אין לה הרבה.

שלפי רוב ככל הפוסקים השרוול צריך לכסות את המרפק

זה שיש עבירה אחת שנכשלים בה, לא אומר שצריך עשר עבירות כאלו.

מעדיף שהאמא של הילדים שלי (וגם אבא שלהם..) תהיה עם כמה שפחות עבירות. לא מתבייש בזה.

זה משהו שמעסיק אותה

שמירת הלכה נועדה בשביל זה

תשנה את זה לאיזה ניסוח שאתה רוצה

גם זה ציטוט מעניין

(ובשונה מ"ליבא בעי", זה ציטוט שלא הוצא מהקשרו)

אתה מביא ראיה ש"ליבא בעי"

ואני מביא לך ראיה שזה לא מספיק כשהמעשים לא רצויים.

מה כאן לא ענייני ב'קשה?

זה ליחפש שותפה לדרך לממש עולם ערכים משותף.

לאו דווקא מישהי 'צדיקה'. מישהי שתעזור לי ולילדים שלי להיות צדיקים יותר

שהדגש הוא לא 'עליה' או 'עלי' אלא על ה'ביחד'.

אם היא עושה משהו או לא עושה משהו זה לא עיקר.

העיקר מה אנחנו יכולים לעשות ביחד.

זאת נראת לי נקודה סופר עקרונית

כך גם ככה רבנים ואנשים גדולים 

לא רצו מישהי בגלל שיש לה שם של צדיקה אלא בגלל המטרה המשותפת שלהם

למה זה לא נכון לפני שיש זוגיות?

ז"א - אם הדינמיקה היא החשובה פה אז אולי אפשר למדוד בצורה כזאתי שתאפשר דינמיקה? לשים דגש על הדרך המשותפת גם בדייטים ולא על המעשים לפרטי פרטים?

אני מתכוון שעיקר ההתעסקות שלי תהיה ב'ראש', בדרך המשותפת.

פחות בפרטים טכניים (אע"פ שהם כשלעצמם חשובים מאוד).

השאלה מה תופס את מרכז השיח היא קריטית

את ה'ראש' שלה

ואם אני מקבל תמונה רחבה עם סימנים שמעידים על כיוון שאני מזדהה איתו אז זה מספק אותי.

חסד, תורה, דיבור, מצוות, שאיפות וכולי

בבירורים מתעסקים בחיצוניות (מה היא עושה, מה אומרת וכולי וכולי) בדייטים אתה פוגש בנאדם באופן בלתי אמצעי, אתה מתרכז בפנים.

ההלכה מסתעפת לפרטים ודיקדוקים כי זה רצון ד'

ומי שבאמת אכפת לה ממנו זה יהיה עד הפרטים הקטנים והדיוקים

במיוחד כשמבינים כמה צער וכאב גורם לו הריחוק שמושפע מכל פיספוס של הפרט הכי קטן
וכמה אושר ושמחה גורם לו הדבקות ברצונו לפרטי פרטים


הקשר עם ה' הוא לא ערטילאי ונפשי רק, הוא מדוייק מאד עד לפרטי פרטים בגשמיות
אין כזה דבר 'דתי בלב', המעשים הם חלק בלתי נפרד מהחיבור לדעת ולאלוהים.

וזה מה שעיקר מבחינתי שיהיה לה

אבל הביצוע שלה לפרטי פרטים - זה עניין שלה

אני חושבת שבסיס לבית יהודי זה הקפדה על שמירת הלכה לפרטי פרטיה ולכן גם יהיה חשוב 
לי שאני ובעלי בתור מיסדי ביתנו נקפיד על ההלכה לפרטי פרטיה

אם לך זה לא קריטי, קריטי רק 'הרצון' 'השאיפה' אז סבבה, בהצלחה

שתזכה להקים בית קדוש!

זה לא רק 'יחס', ואתה שוב דיברת על היחס..

כי הוא המקור וממנו נובע הכל

דיברתי על היחס כי זה מה שחשוב ולא להיות משגיח של אף אחת בענייניה האישיים.

שאיפה רצינית דיברתי שגם צריכה לבוא לידי ביטוי, אך ביטוי הוא לא העיקר.

א.המעשה הוא העיקר



ונניח שאישתך תגיד, אני מאד אוהבת אותך אבל קשה לי לחיות איתך,
קשה לי להיות מחוברת אליך, אני מעדיפה ריחוק, שלא נהיה בקשר, שלא נדבר,

שלא נתעניין, לא אכפת לי שבנתיים יהיה לך חברה אחרת
זה נראה לך הגיוני?

זה לא עניין של 'היחס' זה עצם המעשה/אי מעשה מראה על כמה אכפת לה מד',

המעשה מעיד על היחס

מעשים אלו דברים טכניים

יש להם משמעות כלשהי?

לא?

איך לעשות בירורים בצורה שתאמר משהו ולא תהיה סתמית. זאת שאלה אחרת.

יש לי תשובה אליה אבל רק שנבין איפה באיזה דיון אנחנו נמצאים

זה מה שרצית לשמוע?

וזה בהחלט משמח.

בשונה מכל מיני בנות כאן ששפכו אש וגפרית, והסבירו שאנו חיים בדמיון ועם דרישות פל*ניות.

הנה באה בת ואומרת - כן, כשקונים עושים תנועות לוודא שזה נשאר מכוסה בכל מצב. 

אז הבנות שטוענות שאי אפשר לוודא - שתשארנה את העדות שלהן על עצמן בלבד... כשרוצים - אפשר.

שכוייח!

בדיוק היום הלכתי לקניות ולא מצאתי כלום בגלל זה

היו הרבה יפים לא מספיק צנועים

שטרודים בעבודתם.

זה לא "לסבך" אותו.

והוא אכן צודק. יש בהחלט.

אני רצינית זה מדהים

כל הכבוד

בנות שקונות רק שרוולים 3/4 יש די הרבה, אבל בנות שלא מתרומם להן קצת מעל המרפק יש מעטות... 

מי שהולכת 3/4 ברוחב נורמלי יראו לה רק את המרפק ולא את הזרוע וזה לא כזה נורא ממה שידוע לי.

אז אם היא הולכת תאאמיד עם חולצות בסיס 

אתה יכול להיות רגוע אני חושבת.. 

רק אומרת שבאופן כללי טיפה מעל המרפק זה לא ככ בעייתי 

יותר בעייתי זה ברך וכו.. 

הזדמנות.. אם אמצא משהו אשתף.

בכל אופן מעבר לעניין ההלכתי גרידא יש גם את העניין של התחושות בתור אישה לעניין וכאן נראה לי שבחיים אני ואתה לא נצליח להבין ויש לפנות לזה מקום מסויים בלב..

לא לכאן או לא לכאן

"לעולם ילמד אדם עצמו לומר איני יודע" (ברכות)

אני מכיר שתי רבנים באופן אישי שמקילים עוד יותר מהמקובל (גם יותר מטפח מעל המרפק) 

והבאתי פה בשרשור את הדעה של הרב אליעזר מלמד שמביא שיש קצת שהקלו ואע"פ שהוא לא פוסק עלפ יהם הביא אותם של פחות מטפח מעל המרפק.

ה – האם מותר לגלות פחות מטפח – פניני הלכה

אני מכיר שני ת"ח שפוסקים אחרת מהמקובל,

ניסיתי לחפש את זה ברב גוגל ולא הצלחתי.

שים לב מה קורה פה.

ספר של רב בן דורינו, כשגם זה - בפירוש לא מהגדולים המוכרים.

שחולק על כל הפוסקים מאז ומקדם, כולל הרמ"א.

ויש צד לסמוך עליו? 

עשינו את התורה פלסתר?

לא לחינם כותב מיד הרב מלמד שאין הלכה כמותו. 

ספר שאפילו אין לך מושג מי הוא? זה נקרא "דיון הלכתי"?

ללמד זכות אפשר תמיד, בכל קצה חוט. זה לא הנידון, ולא קשור לנידון, ולא מריח את הנידון.

הלכתית - יש על מה לסמוך? התשובה היא לא, בא' רבתי.

האם זה שהוא נותן אופציה ללימוד זכות אומר שלדעה הזאת "יש מקום" כדברייך? שוב - לא, ובא'-עוד-יותר-רבתי.

להגדיר את זה כ"קולות" [-קולא היא דבר לגיטימי] או "דעת יחיד" [-גם דבר לגיטימי, כשהיחיד הוא בסדר גודל של החולקים] זה עיוות נוראי.

כי מחר מרן הגאון כבוד תורתי שליט"א יפסוק משהו נגד כל הראשונים והאחרונים, ויתיר איזה עבירה דאורייתא, ואז את תאמרי ש"הנה דעת יחיד של קולא" ומי שלא יסכים איתי הוא רק "לא רוצה בחורה שהולכת עם קולות"?

בואי תשמעי מה פירוש בחור שלא רוצה בחורה שסומכת על קולות של דעת יחיד:

אם ישנה מחלוקת שהתחדשה בדור שלנו, וכל פוסקי דורינו סוברים לאיסור, והרב עובדיה, לדוגמה, סובר להיתר. אז - בחורה שרוצה יש לה כאן "דעת יחיד" לגיטימית, עם "קולא" לגיטימית. שעל מי שלא רוצה אותה את יכולה לכתוב את הנוסח שכתבת.

אבל כשזה איזה ספר עלום, שחולק מסברת עצמו על כ----------ל פוסקי הדור והדורות, מאז חתימת התלמוד ועד ימינו. לקרוא לזה "דעת יחיד" ולמי שלא מקבל את זה "לא רוצה קולות", זה קריקטורה מההלכה... 

זה לא קולא, ולא דעת מיעוט. זה סברא דחויה מכל וכל, 

שימי לב, שאפילו הרב מלמד (שמאוד אוהב לתת תמיד תמיד "על מי לסמוך") נזהר בלשונו ולא כתב "יש על מי לסמוך" כמו שאת כתבת. אלא ש"ניתן ללמד זכות".

וכאמור. ללמד זכות אפשר תמניד, בכל תירוץ שנמצא. הלכה זה לא. ולעוות את ההלכה אסור.

רוב מוחלט של הבנות שיצאתי איתן הן כאלה.
(גם אחיות שלי כך)

אם זה קריטי לך, אתה תמיד יכול למצוא דרך לשאול עד כמה זה חשוב לה (לשאול מישהי אחרת אם לא נעים לך לשאול אותה, או אם לא יהיה נעים לה שתשאל)

חחח הייתי חייב

אין כאלה זהו.

נגמר המלאי.

ככה היה כתוב אינטרנט.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.