כאילו, לפעמים עוד איכשהו אפשר להבין את זה, אבל לאחרונה כל שרשור שני נהיה אנונימי

למה אנונימי? - לקראת נישואין וזוגיות

לדעתי יש כאן עוד שהשימוש שלא לצורך מפריע להם.

ואם היית פותח על זה שרשור בצורה נורמלית הרבה היו מסכימים אתך

יש אצבעות גם... אתה יכול לבדוק בעצמך

יש מספיק בגדים שלא עולים. תלוי ברוחב השרוול וסוג הבד, וכמובן באורך שלו.

לכמה בנות בית יעקב מתגלה המרפק "לפעמים"? שואף לאפס. משמע - כשרוצים: אפשר.

ואת הניבולי פה תשאירי אצלך. תודה.

אני לא משולם, וזה לא קשור לכאן.

את הגברת שדיברה על שמירת עינים שאלת אם היא מושלמת?

או שרק ממנו הגברים אתן מצפות שנהיה מוכנים להתחתן עם כל מי שבאה ליד?

לעצם הענין: המציאות היא שיותר מידי הרבה בנות לא מגלות את המרפק בשום סיטואציה. סימן שזה אפשרי.

אם את חושבת שזה דרישה |מה שקראת לזה| תפני ישירות למי שנתן את התורה הפל*נית הזו.

תודה מראש.

מעניין, לא זכור לי שכתבת את זה בשרשור ההוא.

יש הרבה. בהחלט.

כמובן שגם בבית יעקב ובמקומות שמורים יכולות לצאת בנות שמתרופפות.

זה שאת מעידה על עצמך לא מפחית מהאחרות.

(הוספה בעריכה: בנות קלאסיות בבית יעקב גם לא מנבלות את הפה שלהן, עוד סיבה למה את לא דוגמא לבית יעקב)

אבל בהחלט יש כמות ענקית של כאלו שממש לא מתרופפות. ושמעולם לא נראה מרפקן. יראות שמים.

ואני מכיר הרבה בוגרות בית יעקב. יותר ממה שאת חושבת.

ואני לא אומר את זה בתור גבר שלא יודע מה זה בנות.

אלא מה ששמעתי מבנות.

כן, כן, כן, יש המון המון בנות שמעולם לא התגלה מרפקן.

קיים, בהחלט קיים, ב"ה.

ומי שחושבת שלא - אז "הלל מחייב עניים".. שתראה מאחרות שכן מסוגלות.

וגם אני מכיר בעצמי בנות כאלו.

אז כנראה שזה כן הגיוני. ואולי "מאוד דוסות" אצל X זה לא ה"מאוד דוסות" אצל Y

(ככלל, אני לא מדבר על מקרה שזה קורה בלית ברירה, נניח אם נתפס השרוול, או בת מועדת, או אפילו חולצה שאחרי כביסה קרה לה משהו, וכדו'.

אלא על דברים שאכן ניתן למנוע על ידי שרוול לא רחב וקצר מידי, ועל ידי שימת לב מראש - באופן שלא מתגלה גם כשמרימים את היד וכדו'

אם כשאת אומרת "אפילו לא פעם בחודש" את מדברת על מקרים מהסוג הראשון - אז אני מסכים, אבל די ברור שלא על זה הדיון)

אדם שחשוב לו שהבחורה תקפיד על ההלכה
לכל הפחות בדברים הכי עיקריים שרואים כלפיי חוץ, זה לחיות בסרט? זאת יומרה?

ודרישה פלצנית ולא אנושית🤦‍♀️


כנראה אלוהים נתן תורה למלאכים


 

את מתכוונת שעלה ותוך כדי משכת כבר חזרה?
שקרה בטעות? מובן לגמרי לגיטמי.
(כשזה קורה עם אותה חולצה יותר מידיי, פחות, אבל כשפעם ביובל לחצי שניה, מסכימה איתך, הגיוני יותר)

 

גם תרבות וחינוך.

אני לדוגמא, לא מסוגלת להמשיך ללכת כשהמרפקים או הברכיים שלי חשופים....

מרגיש לי לא צנוע...

שוב, כל אחת והסביבה, הסגנון והתרבות שהיא גדלה בה, זה העניין.

ולא נפתח את זה הלכתית עם המקור המוסמך - שאל את הרב בכיפה...

אורך שרוול | שאל את הרב

זה היה למיעוטי עניין אחר אבל לא משנה חח

זה אמירה על מה שהולך פה כיום

לא רוצה לפתוח אל תפתח, אבל להציג עמדה ליברלית וקיצונית בהלכה, כנגד כל הפוסקים המקובלים, כאילו היא היא התשוה הפשטנית לעניין - זה עיוות.

מכיר ת"ח אישית שככה מורים

על פי ש"ס ושאר ירקות, לא ע"פ ליברליזם

גם אם היא "לגיטימית" זה עיוות להציג אותה בסתמא. כתשובה מוחלטת ונחרצת. 

הכי הכי הרבה שאפשר ל]רגן לזה זה ש"יש כאלו שסוברים ש..." לענות את זה כתשובה יחידה ונחרצת, זה קצת הרבה מעוות את התמונה.

ואני גם לא ממש חושב שהיא לגיטימית. מניח שהתלמידי חכמים המדוברים הם לא מהשורה הראשונה או השניה של התלמידי חכמים.

(את כל העבירות שבתורה אפשר לתלות בש"ס והירקות שלצידו... לא חכמה גדולה.)

חושבת שצריך לקבל את האדם שבחרת להתחתן איתו כמו שהוא 

וכל אחד אחראי על היראת שמיים שלו 

@ברוקולי

@יעל מהדרום

@קוד אבל פתוח

כל עוד מישהו משתמש בניק הזה וזה עוזר לו - זה מבורך מאוד

יש 'דווח למנהלים' 

יש מנהלים לפורום והם אחראים לזה

אין מה להעיר פה לחברי הפורום. מי שצריך לעשות זאת שיעשה זאת.

תצחק ממה שבא לך

ראה הוזהרת חחח

ולא חשבתי שהתלוונת על חוסר צניעות של בנות הפורום אלא לצחוק על השרשורים האחרונים

זה מפריע לך?

אם מישהו אחד נעלב פה זה לא שייך

בנוסף - לקראת נישואין וזוגיות

לא יפה לעשות צחוק משירשורים של אחרים :/ - לקראת נישואין וזוגיות

לפי מה שראיתי אצל הרבה בנות, הן מקיפות את  עצמן בכמה שהן באותו ראש כמוהן

גם אם רצית להעביר מסר הדדי בין המינים 

 אם היא משתייכת לחברה מסויימת מאוד דוסית - למדה באולפנה הזאת והזאת במכללה הזאת והזאת והיא מדברת באופן דוסי כזה שכל פעם היא מזכירה סיפורי צדיקים - אז מן הסתם היא גם מכסה את המרפק גם בקיץ.

ועוד שנייה מתחיל הקיץ ;)

שום דבר לא מחייב 

לא צנוע שגבר ירד לפרטים בלבוש של אישה

אני אומר את דעתי שהשיח המרובה בזה והבדיקה של הסנטימטרים היא לא חיובית

אם באופן כללי התרשמת שהיא בסדר - לא נראה לי שיש בזה בעיה כלשהי

אם לא למדוד את השרוול אז מה כן?

 או זה

או זה

היחס שלה להלכה הוא סופר חשוב ויש עוד מליון דרכים לדעת מה היחס להלכה!

אם בחורה מתמקדת אם אני מתפלל במניין או לא, אין לי צורך שעוד אדם ישב לי על הראש

התפילה במניין והשרוול אלו רק ביטויים למשהו אחר מבחינתי (לעניין הזה)

לא הייתי מתעסק על הסנטימטרים שהיא מכסה או לא אלא היחס שלה

כל אחד מכיר על עצמו

מבחינת הקשר שלי איתו  היחס הוא העיקר

בסנטימטרים את היחס (:

אני גבר ואין לי מושג כל הקטע של התמודדות בצניעות ולכן אין לי אינדקציה לזה.

כמו כן - יש דעות מקילות ואם היא ברצינות מסתמכת עליהם - זה מבחינתי סבבה

לכן גם אם השאלה מדברת על אישה היא לא מתעסקת ברצונות של האישה אלא ברצונות של הגבר.

הגבר מתעסק בזה אם המדוייטת מתלבשת צנוע, זאת התעסקות

המטרה של ההלכה שנתייחס לנשמה ולא לגוף והלכות צניעות משמשות למטרה נעלה זו

מתי ששמים 'זום-אין' על שרוולים ועל דברים כאלה - מקיימים את ההלכה אבל לא מקיימים את הרצון שלה במובן מסויים.

אז מקבלים את ההפך מהרצון של ההלכה

ההלכה רוצה שתעדיף את הנשמה ותתעסק בה בעיקר.

כמו שאומרים למשהו - "אל תסתכל לצד ימין!!"

גם אם הוא לא יסתכל על זה, הוא כל הזמן יחשוב על זה.

קיצר,

יש אובססביות ויש התייחסות במקום הראוי

כי זה לא צנוע.

לא משקיע את מירב המאמצים שלי בלבוש שלהן

חחח מספיק הן משקיעות בזה ;)

כמו שאני מסתכל על כל בנאדם 

אני לא רוצה שאשתי לעתיד תהיה המשגיחת כשרות שלי ולכן אני גם לא מתעסק בזה.

הזוגיות (איך שאני מסתכל עליה) לא מתעסקת בשיפוטיות של אחד את השני אלא בדרך המשותפת.

שהוא שייך רק לו,

האחריות שלו על היראת שמיים שלו זה חלק מזה.

למה לא לבדוק את זה גם במהלך קשר הנישואין?

אם היא מתפללת את התפילה שהיאצ צריכה וכולי?

זה לא חלק מהעניין?

מבחינתי לא פחות חמור/מזעזע

זה לא זה או זה

אבל למה נפתחים שרשורים על זה ולא על לשון הרע?

זאת טעות ערכית

אבל בסוף אם תשמע אותה מרכלת זה יפריע לך לא? 

אתה מדבר עם בנאדם אתה שם לב בשניות כמה אגו יש לו.

בטח שזה יפריע

כל לשון הרע הוא באמת העדפה תועלתנית ע"י רמיסת הכבוד של האחר.

אדם שיש לו אגו יעדיף לדבר לשון הרע או דיבורים אחרים לא טובים.

אפשר לדבר עם בנאדם ולראות אם הוא נחמד ומאיר פנים ובנאדם טוב.

גם בדייט ראשון אם היא לא תרכל עדיין אפשר לראות אם הדיבור הוא חיובי או שלילי

בין אדם שעובר על ההלכה ומנסה כמה שיותר לעבוד על זה ולכן גם 'מצניע' אתזה.

לבין אחד כזה שעושה את זה כאידיאל. בצורה שכל אדם שרואה אותו ברחוב רואה אתזה וכבר אומר שזה לא אנושי שלא יקרה.

היחס להלכה הוא מאוד חשוב.

שצניעות זה לא כמו כל הלכה.
איך שלא תעשה זה יהיה בפרסיא ולא בצורה מוצנעת, זה בדיוק העניין של צניעות

אז כשמישהי עוברת על ההלכה בעניין הזה היא 'מכריזה' אני עוברת על ההלכה

ואם מישהי הולכת על פי שיטה מקילה בצורה רצינית זה לא עקרוני בעיני.

בכל הלכה הם ימצאו את הרב שיתיר להם.

הרי לא באמת בעיה למצוא היום היתר לכל דבר.

אז לענין X - הרב פלוני הוא הרב שלי (כי הוא הכי מקל בזה)

ולעניין Y - פלמוני הוא הרב שלי (כי הוא הכי מתיר)

ולעניין שלישי - הרב פלוני אלמוני הוא הרב שלי - (כי הוא הכי ליברלי בנושא)

רקאומר, שמי שעובדת ככה - כנראה גם "ליבא בעי" אין לה הרבה.

שלפי רוב ככל הפוסקים השרוול צריך לכסות את המרפק

זה שיש עבירה אחת שנכשלים בה, לא אומר שצריך עשר עבירות כאלו.

מעדיף שהאמא של הילדים שלי (וגם אבא שלהם..) תהיה עם כמה שפחות עבירות. לא מתבייש בזה.

זה משהו שמעסיק אותה

שמירת הלכה נועדה בשביל זה

תשנה את זה לאיזה ניסוח שאתה רוצה

גם זה ציטוט מעניין

(ובשונה מ"ליבא בעי", זה ציטוט שלא הוצא מהקשרו)

אתה מביא ראיה ש"ליבא בעי"

ואני מביא לך ראיה שזה לא מספיק כשהמעשים לא רצויים.

מה כאן לא ענייני ב'קשה?

זה ליחפש שותפה לדרך לממש עולם ערכים משותף.

לאו דווקא מישהי 'צדיקה'. מישהי שתעזור לי ולילדים שלי להיות צדיקים יותר

שהדגש הוא לא 'עליה' או 'עלי' אלא על ה'ביחד'.

אם היא עושה משהו או לא עושה משהו זה לא עיקר.

העיקר מה אנחנו יכולים לעשות ביחד.

זאת נראת לי נקודה סופר עקרונית

כך גם ככה רבנים ואנשים גדולים 

לא רצו מישהי בגלל שיש לה שם של צדיקה אלא בגלל המטרה המשותפת שלהם

למה זה לא נכון לפני שיש זוגיות?

ז"א - אם הדינמיקה היא החשובה פה אז אולי אפשר למדוד בצורה כזאתי שתאפשר דינמיקה? לשים דגש על הדרך המשותפת גם בדייטים ולא על המעשים לפרטי פרטים?

אני מתכוון שעיקר ההתעסקות שלי תהיה ב'ראש', בדרך המשותפת.

פחות בפרטים טכניים (אע"פ שהם כשלעצמם חשובים מאוד).

השאלה מה תופס את מרכז השיח היא קריטית

את ה'ראש' שלה

ואם אני מקבל תמונה רחבה עם סימנים שמעידים על כיוון שאני מזדהה איתו אז זה מספק אותי.

חסד, תורה, דיבור, מצוות, שאיפות וכולי

בבירורים מתעסקים בחיצוניות (מה היא עושה, מה אומרת וכולי וכולי) בדייטים אתה פוגש בנאדם באופן בלתי אמצעי, אתה מתרכז בפנים.

ההלכה מסתעפת לפרטים ודיקדוקים כי זה רצון ד'

ומי שבאמת אכפת לה ממנו זה יהיה עד הפרטים הקטנים והדיוקים

במיוחד כשמבינים כמה צער וכאב גורם לו הריחוק שמושפע מכל פיספוס של הפרט הכי קטן
וכמה אושר ושמחה גורם לו הדבקות ברצונו לפרטי פרטים


הקשר עם ה' הוא לא ערטילאי ונפשי רק, הוא מדוייק מאד עד לפרטי פרטים בגשמיות
אין כזה דבר 'דתי בלב', המעשים הם חלק בלתי נפרד מהחיבור לדעת ולאלוהים.

וזה מה שעיקר מבחינתי שיהיה לה

אבל הביצוע שלה לפרטי פרטים - זה עניין שלה

אני חושבת שבסיס לבית יהודי זה הקפדה על שמירת הלכה לפרטי פרטיה ולכן גם יהיה חשוב 
לי שאני ובעלי בתור מיסדי ביתנו נקפיד על ההלכה לפרטי פרטיה

אם לך זה לא קריטי, קריטי רק 'הרצון' 'השאיפה' אז סבבה, בהצלחה

שתזכה להקים בית קדוש!

זה לא רק 'יחס', ואתה שוב דיברת על היחס..

כי הוא המקור וממנו נובע הכל

דיברתי על היחס כי זה מה שחשוב ולא להיות משגיח של אף אחת בענייניה האישיים.

שאיפה רצינית דיברתי שגם צריכה לבוא לידי ביטוי, אך ביטוי הוא לא העיקר.

א.המעשה הוא העיקר



ונניח שאישתך תגיד, אני מאד אוהבת אותך אבל קשה לי לחיות איתך,
קשה לי להיות מחוברת אליך, אני מעדיפה ריחוק, שלא נהיה בקשר, שלא נדבר,

שלא נתעניין, לא אכפת לי שבנתיים יהיה לך חברה אחרת
זה נראה לך הגיוני?

זה לא עניין של 'היחס' זה עצם המעשה/אי מעשה מראה על כמה אכפת לה מד',

המעשה מעיד על היחס

מעשים אלו דברים טכניים

יש להם משמעות כלשהי?

לא?

איך לעשות בירורים בצורה שתאמר משהו ולא תהיה סתמית. זאת שאלה אחרת.

יש לי תשובה אליה אבל רק שנבין איפה באיזה דיון אנחנו נמצאים

זה מה שרצית לשמוע?

וזה בהחלט משמח.

בשונה מכל מיני בנות כאן ששפכו אש וגפרית, והסבירו שאנו חיים בדמיון ועם דרישות פל*ניות.

הנה באה בת ואומרת - כן, כשקונים עושים תנועות לוודא שזה נשאר מכוסה בכל מצב. 

אז הבנות שטוענות שאי אפשר לוודא - שתשארנה את העדות שלהן על עצמן בלבד... כשרוצים - אפשר.

שכוייח!

בדיוק היום הלכתי לקניות ולא מצאתי כלום בגלל זה

היו הרבה יפים לא מספיק צנועים

שטרודים בעבודתם.

זה לא "לסבך" אותו.

והוא אכן צודק. יש בהחלט.

אני רצינית זה מדהים

כל הכבוד

בנות שקונות רק שרוולים 3/4 יש די הרבה, אבל בנות שלא מתרומם להן קצת מעל המרפק יש מעטות... 

מי שהולכת 3/4 ברוחב נורמלי יראו לה רק את המרפק ולא את הזרוע וזה לא כזה נורא ממה שידוע לי.

אז אם היא הולכת תאאמיד עם חולצות בסיס 

אתה יכול להיות רגוע אני חושבת.. 

רק אומרת שבאופן כללי טיפה מעל המרפק זה לא ככ בעייתי 

יותר בעייתי זה ברך וכו.. 

הזדמנות.. אם אמצא משהו אשתף.

בכל אופן מעבר לעניין ההלכתי גרידא יש גם את העניין של התחושות בתור אישה לעניין וכאן נראה לי שבחיים אני ואתה לא נצליח להבין ויש לפנות לזה מקום מסויים בלב..

לא לכאן או לא לכאן

"לעולם ילמד אדם עצמו לומר איני יודע" (ברכות)

אני מכיר שתי רבנים באופן אישי שמקילים עוד יותר מהמקובל (גם יותר מטפח מעל המרפק) 

והבאתי פה בשרשור את הדעה של הרב אליעזר מלמד שמביא שיש קצת שהקלו ואע"פ שהוא לא פוסק עלפ יהם הביא אותם של פחות מטפח מעל המרפק.

ה – האם מותר לגלות פחות מטפח – פניני הלכה

אני מכיר שני ת"ח שפוסקים אחרת מהמקובל,

ניסיתי לחפש את זה ברב גוגל ולא הצלחתי.

שים לב מה קורה פה.

ספר של רב בן דורינו, כשגם זה - בפירוש לא מהגדולים המוכרים.

שחולק על כל הפוסקים מאז ומקדם, כולל הרמ"א.

ויש צד לסמוך עליו? 

עשינו את התורה פלסתר?

לא לחינם כותב מיד הרב מלמד שאין הלכה כמותו. 

ספר שאפילו אין לך מושג מי הוא? זה נקרא "דיון הלכתי"?

ללמד זכות אפשר תמיד, בכל קצה חוט. זה לא הנידון, ולא קשור לנידון, ולא מריח את הנידון.

הלכתית - יש על מה לסמוך? התשובה היא לא, בא' רבתי.

האם זה שהוא נותן אופציה ללימוד זכות אומר שלדעה הזאת "יש מקום" כדברייך? שוב - לא, ובא'-עוד-יותר-רבתי.

להגדיר את זה כ"קולות" [-קולא היא דבר לגיטימי] או "דעת יחיד" [-גם דבר לגיטימי, כשהיחיד הוא בסדר גודל של החולקים] זה עיוות נוראי.

כי מחר מרן הגאון כבוד תורתי שליט"א יפסוק משהו נגד כל הראשונים והאחרונים, ויתיר איזה עבירה דאורייתא, ואז את תאמרי ש"הנה דעת יחיד של קולא" ומי שלא יסכים איתי הוא רק "לא רוצה בחורה שהולכת עם קולות"?

בואי תשמעי מה פירוש בחור שלא רוצה בחורה שסומכת על קולות של דעת יחיד:

אם ישנה מחלוקת שהתחדשה בדור שלנו, וכל פוסקי דורינו סוברים לאיסור, והרב עובדיה, לדוגמה, סובר להיתר. אז - בחורה שרוצה יש לה כאן "דעת יחיד" לגיטימית, עם "קולא" לגיטימית. שעל מי שלא רוצה אותה את יכולה לכתוב את הנוסח שכתבת.

אבל כשזה איזה ספר עלום, שחולק מסברת עצמו על כ----------ל פוסקי הדור והדורות, מאז חתימת התלמוד ועד ימינו. לקרוא לזה "דעת יחיד" ולמי שלא מקבל את זה "לא רוצה קולות", זה קריקטורה מההלכה... 

זה לא קולא, ולא דעת מיעוט. זה סברא דחויה מכל וכל, 

שימי לב, שאפילו הרב מלמד (שמאוד אוהב לתת תמיד תמיד "על מי לסמוך") נזהר בלשונו ולא כתב "יש על מי לסמוך" כמו שאת כתבת. אלא ש"ניתן ללמד זכות".

וכאמור. ללמד זכות אפשר תמניד, בכל תירוץ שנמצא. הלכה זה לא. ולעוות את ההלכה אסור.

רוב מוחלט של הבנות שיצאתי איתן הן כאלה.
(גם אחיות שלי כך)

אם זה קריטי לך, אתה תמיד יכול למצוא דרך לשאול עד כמה זה חשוב לה (לשאול מישהי אחרת אם לא נעים לך לשאול אותה, או אם לא יהיה נעים לה שתשאל)

חחח הייתי חייב

אין כאלה זהו.

נגמר המלאי.

ככה היה כתוב אינטרנט.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.