אני צריך להשתכנע טוב טוב למה הוא לא מומלץ בשביל לקבל. קשה לי להאמין שדברים מהסוג של הדוגמא שנתתי מהספר של שבת ממלאים את כולו. אחרי הכל גם ברמב"ם כתוב שילדה בת 12 חייבת כיסוי ראש ואישה צריכה לצאת מהבית לא יותר מפעם בחודש

הוא מאוד מגוון ואני רוצה לדעת האם יש בו הרבה פרקים טובים שלא מלאים בדוגמא שנתת או בדוגמא שלי.

גם בספר על שבת כתוב שהאינטרנט טמא אך רובו המכריע לימד אותי מה אסור ומה מותר לעשות עם שעון שבת לדוגמא.

בנוגע לספר הנוכחי די ברור שלא כל הפרקים שלו הם הלכות

לוידע מה יש לו נגד מרפסות. אבל לחכות בלובי של ביהכ"נ זה בהחלט מנהג מגונה ביותר (בדרך כלל)

@טיפה של אור

@נסיכה יפה

מצד אחד זה נראה טעות, לשפוט ספר על פי הכריכה. אל תסתכל בקנקן. וגם נראה די שטחי לשפוט ספר רק על סמך השם.

מצד שני הסכנה היא במה שמציג את ההפך ממה שהוא באמת, ושזה החשש שלך מהספר.

ומהתיאורים של נסיכה יפה נראה שקלעת בול למטרה. שימי גרביים ותראי ישועות לא מסתדר עם להיות את...

לכן את צריכה להיות את ולא לקרוא את הספר

מתייחסת באופן ענייני לתוכן...

קראתי מה שאת מתארת וחייב לציין שזה פחות הטעם גם שלי. תודה

מכירה את הסגנון של החוברות האלו... לא יודעת, העיצוב והכריכה ממש מרשימים, אבל התוכן קצת מייאש.

מה שכן, יש ספרים הרבה יותר מתאימים, בגישה נכונה,  (ובלי יותר מדי חרדות וסיפורי חלומות על אחת שנשרפה וקמה לתחייה בגלל שהפאה שלה התעופפה באויר... לא יודעת זה מעורר זלזול ואני לא בעד הסגנון הזה)  אפשר למצוא עוד ספרים יפים, רציונאליים, ונעימים.

גם אם הכריכה לא מעוטרת בשלל פנינים וזרי פרחים, התוכן יכול להיות אהוב, מתקבל ויקר מפז.

ובכלל, כל הסדרה שלהם כתובה בצורה מאוד ברורה אם זה במדרשים באגדה ובהלכה למעשה.
 

אני לא חושבת שזה יתאים לכל אחת במיוחד במגזר הדתי לאומי (אולי בתורני כן)

תלוי אופי של הבחורה, יש כאלה שהנושא הזה זאת נקודה רגישה אצלהן ואולי זה פחות יתאים.

הספר נוגע בהלכות והליכות של צניעות לפי השקפת התורה.
נראה לי יותר יתאים לבנות שרוצות להתחזק לכיוון החרדי או בכלל שכן מוכנות לשמוע וללכת לפי ההלכה (מה גם שרוב הדעות שמוצגות שם זה לפי הפסיקה של הרב עובדיה זצ"ל ממה שזכור לי, בשונה מהפסיקה הדת"לית שמסתמכת ככל הנראה על הפסיקה של המשנה ברורה כמדומני  בהלכות מסוימות  שיש עליהן מחלוקת),
ממה שיצא להתקל היו בנות במגזר הדת"ל שיותר התנגדו לסגנון.

יש לנו אותו בבית, קיבלנו פעם באיזה כנס או משהו. 

וגם לי יש אותו ואת כל הסדרה הזאת. 

חוברות מדהימות לדעתי. 

בהחלט מבינה את מי שפחות מתחברת לסגנון, לא מתאים לכולן.

קראתי את החוברת 'להיות את' בפעם האחרונה די מזמן, אבל זוכרת שמאד שימח אותי שיש חוברת כזאת. כולה מתוך תורה. מרגישים בה את הרצון שיהיה לנו טוב כבנות. לבתים שנקים בע"ה בעמ"י.  

ברור לי שהספר הזה נתן לי. וחיזק אותי.

גם זוכרת שלא עם כל הדברים הסכמתי והיו דברים שהפריעו לי בגישה, אבל ב"ה שיש דרך כזאת בעמ"י. גם אם אני לא בה..

בקשר לשאלה האחרונה שלך,

השאלה היא-מה המטרה שלך בלהביא לה את הספר? לשמח כי אתה יודע שהיא תאהב? או בכלל לחזק? יש הבדל גדול.

לדעתי, אם אתה יודע שהיא תשמח מזה, אז בקשר מתקדם\לפני חתונה זה אחלה, אבל..

אם אתה מתלבט או שזה בא ממקום של לחזק אז לא נראה לי בכלל.. אלא אם כן היא סבבה עם זה.. 

בהצלחה רבה!

תחשוב שמשהו ייתן לך ספר על איך למנוע סירחון אצל גברים או נקודה רגישה שכזו למשל,

ובספר כתוב שהכל באשמתך, ואתה צריך לשים לפחות 3 סוגי דאודורנטים, להתקלח כל שעתיים, להחליף חולצה כל פעם שאתה רק מתחיל להזיע קצת, ועוד כל מיני דברים משונים ולא פרקטיים.

גם אתה שומר על הגיינה טוב ובריאה ואתה ממש לא תומך בהסרחה בציבור, גם אם אתה מקפיד מאוד בעניין הזה, הספר הזה ממש יקומם אותך, ועוד יותר מעליב שמשנתן לך את הספר נותן לך רמז ברור מאוד שאתה מסריח בעיניו.

נכון שצניעות זה לא כמו סירחון, אבל לעניין מה מעצבן בספרים והחוברות האלו זה כן מתאים.

אל תיתן אותו לאף אחת ואף אחד, רק תזרוק לגניזה אם יש פסוקים. (מסוג הספרים שיהיו בהם פסוקים)

אף אחד לא בא לסגור עלינו ולכפות עלינו כלום

להפך

פעם התפללתי מסידור של חברה, מה"סידור לבת ישראל" האלה ועד שהחזרתי לה אותו בסוף היום הצצתי ב"קיצור הלכות לנשים" שהיה בהתחלה.

כלל אחד שממש זכור לי שאמרו שאסור ללבוש חצאית עם שסע שתפרו וסתמו אותו עם בד אחר, כי יש הבדל בצבע ובסוג הבד וזה "מושך תשומת לב".

בטח תפירה שכזו תנסה להדמות לבד המקורי, אז הבדל כזה בצבע אסור? באמת שזה חסר כל הגיון אולי גם אסור לשים חולצה וחצאית בצבעים שונים? אולי נלך רק עם שחור? ונקפיד שיהיה אותו גוון בדיוק? 

מעולם לא תכננתי ללכת עם חצאית שכזו, אני תמיד שמה חצאיות שלושת רבעי רחבות, אבל זה סוג הדברים שמעלים ת'עצבים גם אם זה לא נוגע בך אישית.

גם בלי הנושא של צניעות, חוברת שכזאת בהלכות שבת או כשרות גם ממש לא בוער לי לקרוא ולא לקבל כמתנה, אני לא רואה מה "מחזק" בהטפות שכאלה, אם אני מרגישה צורך לחזור על הלכות בנושא מסוים אני אעשה את זה בלי הרגשת אפיפת שכינה עליאית, אבל זה כנראה רק קטע שלי.

לאישה. נטו לטובת הבנות.

תשמעי, אני חושבת שזה קשור לחוויות שכל אחת מאיתנו עברה. וכל אחת מאיתנו עברה בנושא..

אם זה משיחה קיצונית שהיא שמעה או מהטפות מציקות. לא חסר לצערנו.

צריך המון תפילה ורגישות להעביר את זה נכון..

רק נתקלתי פעם או שלוש בחיי בחוברות מהסוג הזה.

כשבנות התלוננו שמורה העירה להן על שרוול קצר (כי חצאית ארוכה רחבה זה באופנה עכשיו) כל מה שאני חשבתי הוא שהן יכולות לגרום שלא יהיה שום פתח לשום הערה בקלות ממש, ואין להן סיבה להתלונן.

מעולם לא היה לי שום קושי בצניעות, חצאית שלושת רבעי רחבה וכיסוי מרפק ופתח צוואר סגור מעולם לא היו התלבטות בשבילי. ועדיין הטפות הצניעות שמדברות על שכר בכל סנטימטר וסנטימטר ממש צורמות לי, ושום דבר מזה לא "מחבר אותי למצווה".

הערה על לבוש במוסד שלו הכללים שלו היא לגמרי מוצדקת לטעמי.

רציתי להסביר שאני לא מהבנות שיתלוננו על הערה במצב הזה, ככה שזאת לא נקודה רגישה אצלי ועדיין ההטפות האלה צורמות ומעצבנות גם בלי נגיעה אישית בנושא.

כל אחת קוראת את החוברת מנקודת המבט שלה. 

החוברת פה אצלי וברפרוף אני אומרת לך שזה ממש לא העניין והמטרה שהחוברת יצאה לאור. 

קודם כל, אתן לא הרבה,

וגם, לא בטוח שאנחנו מאותה השקפה ודרך..

באמת שכל אחת תלמד מה שמחזק אותה זה מה שחשוב

גם אם את לא רואה בו שום הטפה בכלל והכל מוצדק ומטעמי חיזוק.

אולי את יכולה לצלם ולהראות את הסגנון של הספר עצמו במקום שנדבר עליו באוויר ואולי ההנחות שמניחים עליו באמת שגויות. (ואולי הן צודקות ועם דוגמה ממשית יהיה אפשר להוכיח אותן)?

ב"ה כבר העלו:

https://1de65ddc-eca9-44e9-b099-f0ed3ff70fe2.filesusr.com/ugd/3bee16_5d71550ea2bc4ff6bfdeb428bacf570e.pdf

מוזמנת לחפש..

מביאים את הסיפור 93 נערות הסמינר שהתאבדו ברעל כדי לא להלקח לנאצים בשואה כאמיתי, (חיפוש מהיר בגוגל כי זה נשמע לי מוכר) הסיפור הזה הוכח להיות לא אמיתי התשעים ושלוש – ויקיפדיה

מספרים על מישהי יפה שהתפללה בדמעות לא להיות יפה "כדי שלא יכשלו בה" והיא חלתה ואיבדה את היופי שלה ונולד לה בן צדיק.

ציטוט "אינך יכולה להתחבר אל עצמך, באופן טוב יותר, חזק יותר ואמיתי יותר, כמו כאשר את מתחברת אל רצון בוראך. ואין בריחה עצמית גדולה יותר, מן ההתנכרות לרצון הבורא. (קראי זאת 3 פעמים ותתבונני כמה זה נכון)."

"האשה בצניעותה מעשירה ומשביחה את העולם הפנימי שלה ואת הקשר שלה עם הקב"ה, ובודאי שהתפילות שלה אף הן משתבחות מכך ונעשות הרבה יותר אמיתיות וקרובות אל ה'"

סיפור על אישה שעברה לחו"ל- "ושם החליטה שהיא יכולה להתלבש כרצונה, והרצון שלה היה גדול מאד, שכן היתה לה חמדה מיוחדת להיראות הכי טוב שאפשר. היא למדה קורס איפור מקצועי והתאפרה בהתאם, תכשיטים ככל העולה על רוחה, בגדים יוקרתיים ומלתחה יקרה במיוחד, מטפחות רועשות וגבוהות, "כמה קומות" כלשונה 

יום אחד בעלה קם בבוקר והוא לא רואה בעין אחת, התרוצצויות בין רופאים לא הועילו במאום.
לאחר כשנה, הוא קם בבוקר והנה הוא לא רואה בעין השנייה!

{....} 

וה' הזמין לידיה קלטת, המדברת על לבושה של בת ישראל ואלו מכשולים היא גורמת בלבוש שלא על פי ההלכה. ואז היא אומרת: "אני יודעת כבר! ה' אני מודה לך שהערת אותי עכשיו ולא יותר מאוחר, מי יודע מה עוד היה מחכה לי אם לא הייתי מתעוררת". שירה ניגשה לארון הבגדים, בגדים יוקרתיים: חצאיות ששווין 330 $וחולצות יוקרתיות כמיטב המסורת האמריקאית... גזרה את כל הבגדים (כדי לא להכשיל אחרות) ו...השליכה לפח!!! לא נשאר לה בגד ללבוש, היא פנתה לחברה שהיתה לה חנות בגדים וקנתה מלתחה חדשה, חצאיות קפלים, חולצות מכופתרות עם צווארונים, זרקה את כל האיפור היקר שהיה לה, כי ידעה שלא תשתלט על תאוותה לכך.

{....}

לאחר יומיים בעלה נכנס הביתה בהתלהבות וצועק שהוא רואה אותה, לאחר חמש שנים (!) של עיוורון. הוא ניגש לשתי הקטנות שנולדו לאחר התעוורותו ושאל לשמותיהן, שכן כלל לא הכיר אותן... בקיצור: "הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו"! מסיימת שירה ואומרת: "הקב"ה מדד לי מידה כנגד מידה. כשאני התחלתי להיזהר שלא יסתכלו עלי אנשים זרים, זכיתי שבעלי יוכל להסתכל".

"הצלחת הבנים בתורה - תלויה רבות בצניעות האם. אמא שמשרה בבית אווירה של הערכה ואהבה לקדושת ישראל, ילדיה מטבעם חפצים לחסות תחת כנפי הקדושה והטהרה. הם מאמצים אל ליבם את קדושת התורה ודבקים בה בכל נימי נפשם. בהתמדה ובהתלהבות הם לומדים וסופגים לתוכם את דבר ה'. ומעבר לכך, כידוע, התורה איננה כמו מקצועות חול. כדי להבין באמת את חכמת התורה, צריך לב זך וישר. טהרת לב. רק כך אפשר להגיע אל האמת של התורה ]לא חלילה כמו שלומדים באוניברסיטאות למיניהם "לימודי תורה", בלי קדושה ויראת שמים, ואין לזה שום דמיון ללימוד תורה אמיתי...."

".....מידי פעם עוברת בו תהלוכה צבאית של חיילי רוסיה, ואז כל הבנות והנשים יוצאות יחד עם הנוכריות לחזות בתהלוכה. רק הבדל זה, זה הכל. הזדעזע החפץ חיים ואמר: זה הכל? הרי בודאי שזה הכל! זו הסיבה. כאשר "כל כבודה בת מלך פנימה", אזי "משבצות זהב לבושה", זוכה לבנים תלמידי חכמים, כי יש לה הערכה לפנימיות ולא לדברים חיצוניים. בעקבות מקרה זה, כתב החפץ חיים את ספרו "גדר עולם", לחיזוק הצניעות והקדושה של בנות ישראל."

"בנה היקר נפלט מן הישיבה שבה למד. מאז חלפו כבר שנתיים ימים ועדיין הוא אינו במסגרת ישיבתית. ליבה של אימו נקרע מצער למראה בנה הפורח שהולך וקמל, היא עשתה כל שלאל ידה ]כך חשבה...[ כדי שיחזור לישיבה: דיברה, התחננה, הסבירה וביקשה - אך דבר לא עזר. נראה היה שקיר בטון יצוק ואטום חוצץ בין דבריה, היוצאים משברי לבבה, לבין ליבו של בנה מחמדה. לאחר ששמעה את דבריו הבוערים של הרב שטיין על צניעותה של האם ועל השפעתה רחוקת הטווח על עתיד ילדיה, החליטה היא לפתוח חזית השתדלות נוספת - צניעות. היא קיבלה על עצמה לזרוק לאלתר את כל חולצות הטריקו וכן את החולצות שהיו עם שרוול 0\0 ,שאינו מכסה כראוי את הזרוע. היא ישבה מול ארון הבגדים ומיינה את כל המלתחה, בגד אחר בגד.

{...}והבן המשיך את המשפט, כשכל הפעמונים שבעולם מתנגנים לקצב מנגינתו המתוק והערב בעולם: "החלטתי שאני - - - חוזר לישיבה!!!"

"אישה מדרום הארץ, זכתה בחסדי ה' להקים משפחה לתפארת, וכל בניה ובנותיה הלכו בדרך ה'. ואולם אחת הבנות - לדאבון לב הוריה, התחילה לרדת ברוחניות ולסטות מהדרך. בצר לה, פנתה האם אל החזון איש זצ"ל, בבקשת עצה וברכה. החזון איש שאל אותה שאלות שונות בענייני הנהגת הבית, ולבסוף העלתה האם את העובדה, שפעמים רבות כאשר היא שוטפת כלים, היא מפשילה את השרוולים מעל המרפק, למרות נוכחותם של בני הבית. נענה החזון איש ואמר, כי אכן יתכן מאוד שזוהי הסיבה לירידתה הרוחנית של הבת, והוסיף: "סנטימטר בשרוולים - קילומטר בחינוך הילדים"."

כבר מאוחר, אין לי זמן להתחיל לפרט את ההזיה במסר של הסיפורים האלו, עצרתי בעמוד 160 בחוברת הזאת, מחר אמשיך ואולי אוסיף הסברים (למרות שאני חושבת שזה די ברור בקריאה ראשונה)

באמת ניסיתי לדון את החוברת לכף זכות כשבקשתי שתביאי אותה, אבל זה בדיוק הדברים המקוממים האלה כמו שהניחו.

@בייניש פתוח, אל תביא את החוברת המזעזעת הזאת לאף אחד, זה גרוע כמו שחשבתי.

מזמן הבנתי לא לתת את הספר לאף אחת, בטח לא למישהי שאני אוהב ובטח ובטח שלא כמתנה.

אבל עם הדוגמאות שנתת, והמשכתי אחרי עמוד 160 וראיתי שהכל מפוצץ סיפורים על נשים שהתחזקו בצניעות ומיד לאחר מכן מישהו ניצל מפיגוע או תאונה או התרפא מסרטן סופני, שלא צריך להיות חכם במיוחד להבין שזה אמין כמו עיתון הארץ...

ולקינוח: עוד מילה קטנה: יאללה, נראה אתכם, מחזיקי המכשירים המסוננים, שתעיפו את הוואטסאפ ותחזירו לעצמכם את צלם האנוש! כולי תפילה.

כלומר מי שיש לו סמרטפון אפילו מסונן הוא לא בן אדם.

המסקנה שלי היא לזרוק לא את הסמרטפון משום מה אלא את הספר

אני אומר שהספר אמין כמו עיתון הארץ ושאני אזרוק אותו ואת מסיקה שהוא מחזק אותי?

איזה אסון קרה ואז התברר שזה בגלל שרוולים מקופלים או כיסוי ראש לא לטעם הכותבים ותוך ימים בודדים אחרי תיקון הזוועה הזאת הכל נרפא, הילדים הסוררים מחליטים לחזור ומצבים רפואיים מורכבים נפתרים מיד.

בעצם אומרים שהאסונות האלו היו באשמת "חוסר הצניעות"

הם מחשבים חשבונות שמים, שוללים לגמרי בחירה חופשית של הילדים ושל הבעל המסכן שלא חטא בכלום.

(וסתם מוזר לי בסיפור הזה ש"הוא ניגש לשתי הקטנות שנולדו לאחר התעוורותו ושאל לשמותיהן, שכן כלל לא הכיר אותן"- אדם עיוור לא יכול להכיר את הילדים שלו בקול, בהתנהגות? הם חיו באותו הבית או מה?)

קראתי את הציטוטים שהבאת, חלק מהם נכונים וחלק מהם באמת מיותרים גם לדעתי.

הסיפור עם 93 הנערות-

נעזוב את האמינות שלו, הם באו להדגיש פה נקודה מסוימת ולחזק. נכון, לא כולן מתחברות לזה, אבל יש בסיפור הזה חיזוק לבנות אחרות. 

הסיפור על המישהי היפה-

אני חושבת שהסיפור הוא לא כפשוטו ואנחנו לא מספיק מבינות אותו על כל הצדדים שלו.

הציטוט "אינך יכולה להתחבר אל עצמך, באופן טוב יותר, חזק יותר ואמיתי יותר, כמו כאשר את מתחברת אל רצון בוראך. ואין בריחה עצמית גדולה יותר, מן ההתנכרות לרצון הבורא. (קראי זאת 3 פעמים ותתבונני כמה זה נכון)."-

נכון בהחלט. איפה ראית בעיה פה? זה גם לא מתקשר רק לצניעות, זה בכללי. 

"האשה בצניעותה מעשירה ומשביחה את העולם הפנימי שלה ואת הקשר שלה עם הקב"ה, ובודאי שהתפילות שלה אף הן משתבחות מכך ונעשות הרבה יותר אמיתיות וקרובות אל ה'"

בהחלט. וראית פה ירידה על מי שלא? לא רואה.. 

סיפור על אישה שעברה לחו"ל-

גם אני לא ממש התחברתי לסיפור הזה. ולגבי האמינות שלו אנחנו לא יכולות לדעת, לכאן או לכאן. 

"הצלחת הבנים בתורה - תלויה רבות בצניעות האם. אמא שמשרה בבית אווירה של הערכה ואהבה לקדושת ישראל, ילדיה מטבעם חפצים לחסות תחת כנפי הקדושה והטהרה. הם מאמצים אל ליבם את קדושת התורה ודבקים בה בכל נימי נפשם. בהתמדה ובהתלהבות הם לומדים וסופגים לתוכם את דבר ה'. ומעבר לכך, כידוע, התורה איננה כמו מקצועות חול. כדי להבין באמת את חכמת התורה, צריך לב זך וישר. טהרת לב. רק כך אפשר להגיע אל האמת של התורה ]לא חלילה כמו שלומדים באוניברסיטאות למיניהם "לימודי תורה", בלי קדושה ויראת שמים, ואין לזה שום דמיון ללימוד תורה אמיתי...."-

זה ידוע... וכדי שלא אדבר רק בשמי דיברתי על זה עם אבא שלי ואחד האחים שלי והם אישרו את זה ללא ספק. 

".....מידי פעם עוברת בו תהלוכה צבאית של חיילי רוסיה, ואז כל הבנות והנשים יוצאות יחד עם הנוכריות לחזות בתהלוכה. רק הבדל זה, זה הכל. הזדעזע החפץ חיים ואמר: זה הכל? הרי בודאי שזה הכל! זו הסיבה. כאשר "כל כבודה בת מלך פנימה", אזי "משבצות זהב לבושה", זוכה לבנים תלמידי חכמים, כי יש לה הערכה לפנימיות ולא לדברים חיצוניים. בעקבות מקרה זה, כתב החפץ חיים את ספרו "גדר עולם", לחיזוק הצניעות והקדושה של בנות ישראל."

לא הבנתי מה הבעיה במשפט הזה. הערכה לפנימיות זה סופר חשוב. ולא זילזלו פה באף אחת שעוד לא שם. 

בקשר לבן שנפלט מהישיבה שבה למד-

כיום קשה לנו לשמוע את זה, אפשר להבין.. אני מרגישה שזה עניין של הסתכלות ואיפה גדלנו. גם לי מרגיש לא נוח שמשייכים את זה בצורה אוטומטית לזה שהבן חזר לישיבה. הם רצו להראות פה נק' מסוימת, מסכימה איתך שזה צורם קצת. 

בקשר לסיפור ולאמירה של החזון איש זצ"ל, "סנטימטר בשרוולים - קילומטר בחינוך הילדים"-

אני מבינה ויכולה להזדהות עם ההסתכלות שלך. אבל גם מרגיש לי שאני בכל אופן לא במקום של להבין את זה כפשוטו. ידוע לנו שהחזון איש זצ"ל היה ת"ח עצום. ואם הוא אמר את זה אז או שזו אמירה פרטנית למקרה ההוא או שיש פה אמירה כללית שגם אם לא נקבל אותה יש מה לחשוב ולהתחזק ממנה. 

לדעתי,

בכללי בחיים, אפשר ללכת בצורה של "שחור לבן" של כן לקרוא או לא לקרוא חוברת (ועוד ועוד)

ואפשר (וזו הדרך שאני משתדלת ללכת בה אחרי בירור וחשיבה) לקחת את הדברים הטובים והיפים ולדעת להשאיר מה שלא נראה לי מחוץ אליי. 

1. הסיפור על 93 הנערות מובא כסיפור אמיתי למרות שהוא די מפורסם וכל הגורמים המיקצועים מסכימים שהוא לא יכול היה לקרות.

(מה הסיכויים שכל הסמינר על מורותיו ותלמידותיו יהיה מקובץ יחד ולא הופרד? איך היה להן רעל בכמות מספיקה? למה שהנאצים ירצו להיות עם יהודיות הרי הם מאמינים בתורת הגזע? איך המכתב שהוא המקור לסיפור שלכאורה נכתב ע"י אחת הבנות לפני התאבדותה עזב את הגטו והתפרסם? הרבה מזה כתוב בקישור ששלחתי)

אבל בלי קשר לשקר, ברור שהכוונה היא להראות את את מה שהן עשו בתור דבר נערץ וראוי לחיקוי למרות שזה מעל לרמה של רוב בני האדם וגם מי אמר שהלכתית הן עשו את הדבר הנכון.

נראה שעיקר מה שהכותבים רוצים להדגיש זה שצניעות כ"כ חשובה עד שצריך למות בשבילה.

2. אם הסיפור הוא לא כפשוטו אז מה ההסבר? זאת לא התורה, זה סיפור חינוכי שהמטרה שלו היא להחדיר מסר בקריאה ראשונה וזה לא עובד לו.

איך אישה שמקפידה על ההלכה ולא מנסה לפתות אף אחד אבל ה' חנן אותה בפרצוף יפה אחראית למחשבות של גברים זרים ש"נכשלים בה"? הם טוענים שזה רע להיות יפה? שאם גבר יראה מישהי ויחשוב מה שיחשוב זאת אשמתה?

אם הסיפור לא מעביר נכון את המסר שלו זאת בעיה עם הסיפור.

3. מה שמפריע לי בעיקר אלו הסוגריים, כל הגישה למי שמתקשה עם צניעות של "את לא יודעת מה טוב בשבילך, הרצון שלך לא אמיתי,  אם יש לך בעיה עם מה שאנחנו אומרים הבעיה היא בך את לא הבנת אותנו נכון" זאת גישה מאוד תוקפנית ומנכרת, גם למי שלא חווה התמודדות בתחום הזה.

4. וכי הם יכולים לדעת את איכות התפילה של מישהי לפי אורך החצאית שלה? מי שמתלבשת צנוע תמיד מצליחה להתפלל בכוונה?  ברור שיש הגיון שמי שמקפידה על מצוות תצליח להתפלל בכוונה רבה יותר, אבל כל המשפט הזה מקשר שני דברים ספציפיים מידי. זה כמו להגיד שטיפול במנוע תגרום למערכת הרדיו לפעול יותר טוב ברכב, יש קשר קשר בין הקבוצות שהמושגים האלה שייכים אליהם, אבל לא בהכרח בין המושגים עצמם.

זה חלק מעניין של הצבת הצניעות במקום גבוה מידי של תכלית כל המצוות, הבעיות, והישועות זאת הבעיה העיקרית עם רוב הסיפורים האלו.

5.האמינות בטוח ברצפה כי אין מי שהולכת עם כיסוי ראש גבוה ומגדירה אותו "כמה קומות", או שעיוורון מכל סוג שהוא עובד בצורה של הלכה עין אחת ואז השניה ואחרי כמה שנים שיפור מידי בבת אחת.

ומבחינה ערכית- למה שבעלה יסבול מעיוורון על פגם לכאורה (עוד לא פרטו מה בדיוק היה לא צנוע בבגדים או איפורים שעולים הרבה כסף, עוד יותר בכיסוי ראש גבוהה- לא אומרת שלא יכולה להיות בעיה של צניעות עם דברים כאלה, אבל זה כל המידע שניתן על הלבוש שלה ולא מצאתי מה הבעיה בו) הפגם נמצא אצלה!

6.שוב מוטיב חוזר בסיפורים של שלילת הבחירה חופשית. קרובי משפחה שנענשים על מעשה של האימהות הסוררות הלו וברגע שחוזרות למוטב גם הילדים והבעלים וכל מי שבסביבה משתפר, למרות שהוא לא עשה שום דבר רע.

הצלחה של לומד תורה תלויה באיך אמא שלו מתלבשת? מה עם הבחירה החופשית שלו ושלה? 

ההצלחה בחינוך הילדים היא הקניית ערכים, לא הסתרת מרפקים תיצור את גדול הדור הבא.

7. דילגת על הדרך שבה הגיעו למסקנה הזו, הבעיה היא שנשים יוצאות לרחוב ומסתכלות על תהלוכה ומזה נגזרים כל מיני פגמים בנפש שלהן.

אז כנראה שאסור לצאת לרחוב. מי שיוצאת לרחוב יש לה בעיות בנפש.

ושוב, הבחירה החופשית של הילדים! זה אמא שלו הסתכלה על תהלוכה לא אמור להשפיע על לימוד התורה שלו.

8.כיום קשה לנו להבין שאמא יכולה לשלוט בהתנהגות של ילד סורר אם היא תתלבש בצורה מסוימת? תפיצו את הפנט הזה לאימהות של ילדים קטנים שמשתוללים, הן ישמחו מאוד לקבל את כוח העל הזה.

9. אני בכלל מפקפקת שהוא באמת אמר את זה. החוברת הזאת לא הייתה מקור לדיוק היסטורי גדול, ונשמע מאוד יתאים להן לשים את המילים שלהם בפה של תלמיד חכם שייתן חותמת כשרות מהקבר למה שהם אומרים.

(יכול להיות שהוא כן אמר את זה, בכל מקרה צריך מקור יותר טוב מחוברת כזאת)

לדעתי חוברות וספרים שכאלה עושים הרבה יותר נזק מתועלת וגם אם פה ושם מפוזרות כמה אמרות נכונות זה לא מצדיק את העיוותים שהספר הזה מנסה להכניס, ואין מה לחפש אותם בין כל ה"פנינים" שבו.

גם את מציגה את זה בצורה לא הכי מדוייקת. זה לא "הוסכם על ידי כל אנשי המקצוע שזה לא יכול להיות". יש פקפוקים, וזה לא הכי אמין. אבל ממש לא קביעה מוחלטת שזה אל יכול להיות.

דווקא בערך שקישרת - שי גם תשובות לשאולות. לא חכמה לצטט רק את השאלות.

"וכיום משוכנעים מרבית החוקרים, ובראשם מוסד "יד ושם", שהאירוע לא התרחש."

ובסוף אחרי הקישורים לאירועים דומים, מה שאתה קורה "תשובות לשאלות"-

"נראה, אפוא, כי המסמך חובר למטרה ספרותית-חינוכית, ובוודאי נכון הדבר לגבי מכתבה של חנה וייס, שסגנונו דומה ליצירה ספרותית ולא לתעודה היסטורית. סביר להניח שמטרת הכתיבה הייתה לצרף את קידוש השם בימי השואה לקידוש השם בכל הדורות, ולהדגיש את גבורת הרוח."

מובאות גם עמדות פחות נחרצות.

אגב, דווקא יד ושם אינם ראיה לכלום. יש להם אג'נדה ברורה לבטל ולהעלים כל דבר שקשור לגבורה רוחנית.

כמה צפוי...

"נרות שבת"🤣 זה דווקא חמוד

1. אני מכירה את הסיפור היטב כבר כתבתי שהאמינות שלו לא ברורה. 

אבל הם באו להדגיש פה רעיון מסוים, גם אם יש כאלו שלא מתחברות, יש כאלו שכן.  

לא חושבת שהרב דוד נקי ואישתו התכוונו למה שכתבת שזה, למות על הצניעות. אלא להעביר את הרעיון והדרך. 

2. כמו שכתבתי, יש בסיפור הזה מעבר להבנה הפשוטה. 

שימי לב שאת לוקחת את הסיפור ומסיקה ממנו שורה שלמה של מסקנות לפי איך ש*את* רואה את זה.

ויכול להיות שהם באו להעביר פה את המסר שיש ערכים שהם מעל ליופי, ושכל אחת תיקח את זה למקום האישי שלה. וזהו. 

3. אני ממש לא רואה את זה ככה..

4. וואי אחותי.. שורה של מסקנות על אמירה שמשבחת את הצניעות של האישה. לא מבינה איך הגעת לזה..

5. טוב אנחנו מסכימות על זה כמו שאמרנו. 

6. לצניעות יש השפעה. נרצה או לא נרצה. ככה זה.

לאדם יש בחירה חופשית ואף אחד לא אמר שלא.

אבל יש לנו גם הרבה השפעה במעשים שלנו על עצמנו ועל הסובבים אותנו..

"כל מה שהאדם מתגדל, מתגדל העולם כולו עימו" (הרב צבי יהודה זצ"ל) ולא חסר..

היום שטפתי כלים ונזכרתי במשפט של החזון איש וחשבתי על זה עוד.. (חח ) 

וכמו שכתבתי, אי אפשר לדעת אם הוא דיבר בצורה ספציפית למקרה הזה או באופן כללי.

בכל אופן מה שאנחנו לומדות מזה זה את ההשפעה והכיוון.

את לא מתחברת? בחירה שלך.

7. כבר בתהילים כתוב "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך" (קכ"ח ג)

שזו מעלה לאישה שהיא בבית ולא בחוץ. ויש עוד הרבה אמירות על זה בתורה, עם דינה ועוד.

אז להגיד שהם הגיעו למסקנה הזאת זה מצחיק.

אף אחד לא אמר לך לא לצאת החוצה כשצריך ובכלל, יש פה עניין מסוים שהם רצו להגיד בזה.

לצערי את ישר מנתחת מסקנות. 

8. מה?! הם מדברים פה מבחינת הצניעות של האמא. שזה משפיע על הבית. זה פשט. 

9. חבל מאד שאת רואה את זה ככה. מקווה שלפחות את מכירה את הרב לפני שאת מסיקה מסקנות וגם אז.. יש דרך. 

הבעיה נעוצה בזה שאת באה בגישה שבאים להטיף לך, אם תצאי שנייה מהראש הזה ותקראי את החוברת ממקום פתוח בראש ובלב תראי שהחוויה תהיה אחרת. 

"לחזק" זה לא לספר כמה צרות קורות למי שמעיזה לא להחמיר כמוהם, עם הבטחות מרחיקות לכת כאילו הם יודעים את כל חשבונות שמיים.

(אין עניין לחזור על אותה נקודה שוב ושוב אז אני דוחסת את כל הסעיפים לכמה פסקאות רציפות)

צניעות זה דבר חשוב, אמא שמתלבשת צנוע בודאי משפיעה על הילדים שלה, אבל זאת לא משוואה חד כיוונית של "שרוול מכוסה- בן תלמיד חכם". הילד הוא ישות עצמאית בפני עצמו וחינוך הוא רק הבסיס למה שהוא עושה בעצמו.

חסרות אימהות צדיקות יסוד עולם שילדים שלהן בחרו בדרך אחרת? או סתם לא ניחנו בכישורים להיות גדול הדור למרות שמעולם לא ראו את המרפק של אמא שלהם?

או הפוך, אנשים שגדלו בבתים עם בעיות הרבה יותר חמורות משרוולים או כיסוי ראש גבוה מידי וגדלו להיות לתמידי חכמים גדולים וגם לא נשכח הצלחה בשאר תחומי החיים?

אבל מגיעה התיחסות מיוחדת ל-7.

יש עניין שרוחני שהאישה היא המרכז של הבית, נכון. אבל למה זה אומר שמי שיוצאת לרחוב לא מגיע לה ילדים צדיקים? (יותר נכון לא מגיע לילדים שלה כישות בפני עצמם להיות צדיקים?)

את לוקחת את כל מה שהם אומרים בצורה הרבה יותר מידי מקילה ורק רעיונית, אבל הם מדברים על כך שפרקטית יש בעיה שאישה תצא לרחוב- זה כתוב שחור על גבי לבן!

זה לא רק עניין של "להתחבר", המסרים האלה מזיקים ומציגים צניעות במקום הרבה יותר מידי גבוהה כאילו זו תכלית כל החיים של אישה, שזה המקור של כל ההצלחות ושל כל הצרות, שוללים לחלוטין בחירה חופשית של אנשים סביבה, או את ההבדל בין עיקר הדין לתילי תילים של חומרות.

אני לא רק "לא מתחברת" לתפיסה הזו, אני חושבת שהיא גורמת לנזק משמעותי וזו לא דרך שראוי לפרסם בעולם.

(חתיכת חילול השם אם חילוני יקרא את זה ויחשוב שזו צניעות)

במחילה ממך, להגיד שספר שלם נכתב במטרה להטיף בניגוד גמור למה שכתוב בו זה עוול, לא?!

(ולכן, למרות שאני פחות בקטע לפתוח דיונים מייגעים בכתיבה אני עושה את זה כי חשוב לי.) 

אז דבר ראשון, אני מבינה, כ"כ מבינה. פחות התחברת לסגנון הזה וזה הגיוני ולגיטימי,  אבל זה לא אומר שאם לא מתחברים אז כל הספר פסול, והמחברים שלו ח"ו כל מטרתם היא להשניא את היהדות או משהו דומה. לא. כ"כ לא.

הספר בנוי משלושה חלקים מרכזיים: 

א. עוצמת נשים.

ב. צניעות.

ג. במעגלי החיים.

חלק א. וחלק ג. עברתי עליהם והם מקסימים בסך הכל. בלי שום הטפות. הרבה חיזוקים מהממים לבנות! שהלוואי הלוואי שהיו מצלמים מהספר הזה באולפנות וסמינרים. מוזמנת לפתוח ולבדוק אותי, חבל לי על ההכללה שלך. 

דבר שני בעניין ההטפות, מעתיקה את ההקדמה מהחלק האחורי של הספר, לי זה לא נראה בכלל כמו כיוון של הטפה ולא מתקרב לשם. 

" אליך!

אומרים, ש"תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים"

למול עיני מצטיירת תמונה-יפה, אצילית, קורנת ועוצמתית.

ואת התמונה הזאת-חפצתי מאד לצייר ולשרטט בחוברת הזו.

התמונה הזו-היא התמונה שלך.

את-במיטבך, בתפארתך, ביופייך, בעוצמתך. 

זוהי דמות נשית נהדרת-בעלת עוצמה, בעלת מעמד. 

דמות מלאת שמחה, סיפוק ושלימות פנימית. אצילית ומכובדת, אהובה ומוערכת.

שאינה מאפשרת לגורמים אינטרסנטיים לנצל את תכונותיה לצוריכהם.

שאינה נותנת לדחפים רגעיים לחבל בהישגים חשובים ובעלי קיום.

שאינה מניחה למסוכמות חברתיות להגביל את מימוש יכולתיה.

שמשתמשת נכון בכוחות הנשיים הנפלאים המפכים בה-כוחות הגוף וכוחות הנפש,

ובונה בהם עולמות. מעניקה חיים, אהבה וחסד. ממלאת כל פינה בבית ובלב. 

מאד חפצתי לצייר את התמונה הזאת!

בשלמות, בדייקנות, במלוא היופי וההדר.

שתוכלי גם את להבחין-

בעוצמתה הרכה והנעימה, ביופייה הטהור והמיוחד.

כי התמונה הזו-היא בעצם התמונה שלך!

את-במיטבך!

כך, שהתמונה הזאת תעמוד-יפה ומושלמת-תמיד לנגד עינייך,

ותתן לך את העוצמה והכח, את הנחישות וההתמדה, לחתור ולשאוף-

להיות את....! "

אז יכול להיות שאלייך אישית זה לא מדבר, הכל בסדר, לאחרות זה כן, וחשוב לראות תמונה כללית ומאוזנת

דבר שלישי, כתבת:

"לחזק" זה לא לספר כמה צרות קורות למי שמעיזה לא להחמיר כמוהם, עם הבטחות מרחיקות לכת כאילו הם יודעים את כל חשבונות שמיים.

עונה: נכון זה בהחלט לא נקרא לחזק. אבל לא ראיתי לכל אורך הספר אמירה של 'אנחנו' מול 'אתם'. (צורת הסתכלות כבר אמרנו? 'המשקפיים' שאנחנו בוחרות לשים, המטען הרגשי שאנחנו באות איתו)

החלק של הצניעות נפתח מיצירת חוה ע"י הקב"ה שעשה אותה צנועה, וממשיך בפסוקים וציטוטים על ערך ושבח הצניעות לאישה, אז מה שאת מכנה 'חשבונות שמיים' זה לא המצאות שלהם, את רוב רובם של הציטוטים הם לוקחים מהתנ"ך, מסכימה איתך שאף אחד הוא לא 'סגן של אלוקים' ובאסה שזה הרושם שאת מרגישה. 

דבר רביעי, כתבת:

צניעות זה דבר חשוב, אמא שמתלבשת צנוע בודאי משפיעה על הילדים שלה, אבל זאת לא משוואה חד כיוונית של "שרוול מכוסה- בן תלמיד חכם". הילד הוא ישות עצמאית בפני עצמו וחינוך הוא רק הבסיס למה שהוא עושה בעצמו.

עונה: נכון, ואני רואה שאת נבונה ומבינה בלי צורך שיכתבו לך את זה שחור על גבי לבן, כי אני בטוחה שזה גם לא הכוונה שלהם והם כתבו את הספר לבנות חכמות.. 

אם תקראי לעומק בספר תראי שהם מדברים על עוד דברים שמשפיעים על הבית היהודי ובאופן כללי, הספר הזה ספציפית מדברת על כמה ערכים חשובים ולכן פחות שם דגש על ערכים אחרים, והסברים ש"יחלישו" אולי את המטרה שהם מדברים עליה.

מסכימה איתך שצריך להציג את הדברים בצורה מאוזנת ובריאה ולא רק בצורה חדה. 

דבר חמישי, כתבת:

חסרות אימהות צדיקות יסוד עולם שילדים שלהן בחרו בדרך אחרת? או סתם לא ניחנו בכישורים להיות גדול הדור למרות שמעולם לא ראו את המרפק של אמא שלהם?

או הפוך, אנשים שגדלו בבתים עם בעיות הרבה יותר חמורות משרוולים או כיסוי ראש גבוה מידי וגדלו להיות לתמידי חכמים גדולים וגם לא נשכח הצלחה בשאר תחומי החיים?

עונה: נכון. וכמו שכתבתי לפני רגע, בגלל שהם באו להציג ולהדגיש את ערך הצניעות הם לא התרכזו בזה, אבל תאמיני לי שהם אנשים מספיק אינטליגנטים שלא חושבים שכל אחד בנוי להיות גדול הדור ולא כל אישה שהולכת בצניעות בהכרח יש לה הבטחה שכל הילדים שלה יהיו צדיקים...

מה שכן-על המאמץ וההשתדלות שלה (הדרך שלה!!) זה מה שחשוב וזה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו. 

דבר שישי, כתבת:

יש עניין שרוחני שהאישה היא המרכז של הבית, נכון. אבל למה זה אומר שמי שיוצאת לרחוב לא מגיע לה ילדים צדיקים? (יותר נכון לא מגיע לילדים שלה כישות בפני עצמם להיות צדיקים?)

את לוקחת את כל מה שהם אומרים בצורה הרבה יותר מידי מקילה ורק רעיונית, אבל הם מדברים על כך שפרקטית יש בעיה שאישה תצא לרחוב- זה כתוב שחור על גבי לבן!

עונה: אני מרגישה שאת לוקחת את הדברים שלהם בצורה מקובעת וקצת "ראש בקיר", אנחנו בשנת 2021 תסתכלי מסביב, כל החרדיות יוצאות החוצה, הספר הזה נכתב ע"י רב ורבנית שמוסרים שיחות בארץ, את באמת חושבת שהציטוט הזה שהם הביאו בא לומר לאישה להסתגר בבית?! בחייאת הם באו להראות פה מה עיקר ומה טפל, מה הכיוון והדרך שאנחנו צריכות לשאוף אליו, ע"י הצגת סיפור שנחשב לדעתנו מעט קיצוני בדור הזה, אנחנו לא בדור של החפץ חיים זצ"ל. 

דבר שביעי, כתבת:

זה לא רק עניין של "להתחבר", המסרים האלה מזיקים ומציגים צניעות במקום הרבה יותר מידי גבוהה כאילו זו תכלית כל החיים של אישה, שזה המקור של כל ההצלחות ושל כל הצרות, שוללים לחלוטין בחירה חופשית של אנשים סביבה, או את ההבדל בין עיקר הדין לתילי תילים של חומרות.

אני לא רק "לא מתחברת" לתפיסה הזו, אני חושבת שהיא גורמת לנזק משמעותי וזו לא דרך שראוי לפרסם בעולם.

(חתיכת חילול השם אם חילוני יקרא את זה ויחשוב שזו צניעות)

עונה: זה ספר שאחת מהמטרות שלו זה לדבר על צניעות, את רוצה שידברו על נושאים אחרים? תקחי ספר אחר. 

בקשר להלכה הפשוטה מול חומרות-הם עשו הפרדה מאד ברורה, שימי לב שיש את ההלכה ואז יש נספחים ל-"מתקדמות".  

הספר הזה הוסיף ומוסיף הרבה טוב בעולם, לדעתי. ולהגיד עליו שהוא חתיכת חילול ה' זה פשוט לא במקום. 

עברתי על כל הספר בסוף שבועות ופשט שמחתי על הספר הזה, (עם כל המורכבות, ולמרות שחלק מהדברים מרגישים לי קיצוניים מדי..) כי יש בו המון המון שאיפה לרצון ה', דבקות בדרך התורה, רצינות ואחריות לבנות ישראל עם המון אמת ישרה ונקיה. 

אבל אני באמת לא מבינה מה מצאת בחלקים האחרים. 

כנראה בכללי את בגישה שנהדר ומחזק ומשמעותי לשמוע על האור שירד לעולם עם בריאת האישה או כל מיני דברים כאלו, ככה שאת מוכנה לסלוח לדברים הבעייתיים. אז אני לא.

אני לא מרגישה יותר טוב לשמוע על מעלת האישה.

פעם פתחתי ששור מבקש מקורות על מעלת האישה כדי לקבץ מקורות בשביל לסתור טענות על דיכוי נשים. בלי ההסיבה הזאת, אם מישהו אחר היה פותח שרשור כזה רק בשביל סיבת הרוממות הייתי לגמרי אדישה, עוד לפני כל הדיבורים על החמרות.

(כל הסיפורים שהבאתי עוסקים בהחמרות- 

הבעל העיוור- בגדים יקרים, כיסוי ראש גבוה ואיפור- לא עברה בכלל. עניין של טעם.

אין ילדים צדיקים- אשכרה יציאה לרחוב!- אם הם לא מתכוונים לזה למה הם כותבים את שחור על גבי לבן?

בן נושר- "חולצות הטריקו החולצות שהיו עם שרוול 0\0 ,שאינו מכסה כראוי את הזרוע" אין לי מושג מה זה "שרוול 0\0" אבל חולצות טריקו אם השרוול שלהן ארוך מספיק אין בהן שום בעיה. אולי זה מראה זרוק מידי אבל לחלוטין עניין של טעם .

בת נושרת- שרוולים  קצת מעל למפרק לפני בני הבית- הרבה נשים גם לא שמות בכלל כיסוי ראש לפני בני הבית שלהן, זאת ממש לא חובה.)

אם אפילו יחלקו את הקטעים מחלקים א' וג' באולפנא שלי אני אגלגל עיניים אם לא מיד אמצע את הבעייתיות גם בהם, הבעייתיות שבהם זועקת בשבילי הרבה יותר מכוונת הכותב, כי אני פשוט לא מתחברת לחיזוקים.

וזה כל ההבדל, שההשלמות והדיוקים שבולטים מאוד בחסרונם בסיפורים האלו, את חושבת שהקוראת אמורה לעשות אותם בעצמה, כי תחושת החיזוק מפצה על הבעיות, אבל לי אין את ההתלהבות הזאת שגורמת לך לסלחנות כלפי הקטעים הבעייתיים.

הסיבה שאמרתי שזה חילול ה' היא העובדה שבמיוחד מישהו חילוני לא יראה את זה כ"מרומם, מחזק, משמעותי, וכו'" רק את מה שבתכל'ס נמצא שם, שאלו דברים בעייתיים. את ההשלמות והדיוקים את עושה בראש, לחילוני אין את ההקשר הרחב ויחשוב שצניעות אומרת שיש בעיה עם אישה שיוצאת לרחוב.

אז לסיכום, באמת הכל עניין של רושם, את מוכנה לסלוח לבעייתיות בשם הרגשת רוממות הקדושה, ואני לא.

היו סיפורים שלא לדעתי, אבל בשאר הדברים שם, זה מקורות, הלכות ודיבורים, ועם זה אין לי בעיה ולדעתי זה מעולה שזה מקובץ לספר. ואהבתי שהם הוסיפו גם דוגמאות של ציורים שממחישים.. 

נשמה, החלק של הסיפורים הוא מזערי לעומת כל השאר. 

נראה לי שלא הבנת, זה שאני כן בעד הספר וקוראת בו לא אומר שאני מסכימה עם כל מילה שלו.

ובקשר ל-"מוכנה לסלוח לדברים הבעייתיים" כלשונך, זאת לא המשוואה שלי..

אני חושבת שבגלל שאנחנו לא באותו גיל, אנחנו רואות את העולם קצת אחרת. ואני פחות בגישה של למהר "לשרוף" מה שלא נראה לי. לא מאמינה בזה. 

כל העניין עם ההחמרות- את זה את מביאה מהחלק של הסיפורים שבאו להביא שאיפה וכיוון. כבר דיברנו על זה שהיום נשים כן יוצאות החוצה, וזה לא מטרת הכותבים.

אוקי, את לא מתחברת לחיזוקים, ומנסה למצוא בעייתיות, אז מה מפריע לך שאחרים כן מתחזקים?!

זה לא עניין של התלהבות או לא התלהבות לקטעים האלה בחוברת, פשוט בשבילך אפילו דבר הכי קטן יכול לגרום לפסילה של חוברת ולדעתי זה לא ככה. "הקטעים הבעייתיים" מקובצים בחלק של הצניעות והם לא רבים, ולפסול את הספר בגלל זה, זאת בחירה שלך. 

קודם כל, חילוני שיבוא לקרוא את זה, רואה עולם, ולא תמים, הוא לא ייתפס על סיפור אחת ויסיק ממנו, אלא הוא ייקרא את החוברת מא' ועד ת'.

את הופכת את החילוני לטיפש אני קצת נעלבת בשבילו..

כבר כתבתי שגם אני מסכימה שיש בעייתיות בחלק של הצניעות בסיפורים שם, וזה לא אומר שאם אני בעד הספר אני סלחנית על זה, אלא מסתכלת במבט רחב על המכלול ורואה שהספר ברובו טוב,  ובוחרת מה נכנס אליי ומה נשאר בחוץ. 

למרות שזה לא נאמר על הנושא הזה.

ויש הבדל בין התגדלות ללבוש צנוע.

התגדלות היא התפתחות שזה בוודאי דבר חיובי שמשפיע על העולם, אבל צניעות זה דבר בינארי.

או שאת לבושה כמו שצריך או לא, ברור שזה משפיע על אחרים, אבל זה לא שולט להם בהתנהגות.

כשאצל גברים מדברים על שכר בכל התגברות עצמית, זה אמור להרגיז אותם ככה?

כי המציאות בפועל, אני מעדכן, היא לא כזו. 

מעניין לחשוב מהיכן נולדו ההבדלים.

זה אמור לעורר את השומע להרגיש את מעלת רגע הקדושה העלאי של החמרת חומרה על חומרה.

קח את הדוגמה של הסרחון- נתקלתי בדברים בסגנון הזה, זה מאוד מקומם ועוד יותר בתור מתנה - לקראת נישואין וזוגיות זאת ההרגשה שלי כשאני קוראת דברים בסגנון הזה.

(ושום מדגישה שהשוואה לעניין ההרגשה ולא לקשר בין המושגים עצמם)

לא אם מתכוונים להרגיז, אלא אם (-לפי מהלך מחשבתך-) השומעים אמורים להתרגז ככה.

ראיתי את הדוגמה, וזה בדיוק מה שאני לא מבין: למה כשגברים נתקלים בנאומי שכר על ההתמודדויות שלהם הם לא לוקחים את זה קשה כמו כשבנות נתקלות בנאומי שכר על ההתמודדיות שלהן.

כל האמירות האטומות בשם רבנים שלא מבינים מהו באמת הניסיון שבצניעות,
כמו הסיפור על השרוולים שהורמו בעת שטיפת הכלים, כאילו- למה גבר מטיף לאישה על צניעות? 
אנחנו נקבל עשרות סיפורים ואזהרות ואמירות מפי ובשם רבנים ואילו הגברים לעולם לא יקבלו הטפה שכזו מנשים.
כלומר, תקבלו חיזוקים ממי שבאמת מבין את הקושי ולא ממשהי שרק מתיימרת להבין.

מה הקשר אם יש לרב את הניסיון או לא תאמיני לי שיש לו שכל מהתורה ואין שום קשר אם זאת אישה או לא! ממש זיעזעת אותי עכשיו!!

ככה לא נראלי שייך שרב יטיף לאשה על צניעות.

ולמה אשה לא מדברת על נסיונות של גברים? אולי בגלל הס'פאסט נישט, לוידעת למה...

ולא על שום מצווה, גם כזו שמתאימה לגברים ונשים כאחד.

גברים יכולים לדבר על צניעות בדיוק כמו שהם יכולים לדבר על נידה. תורה זו תורה זו תורה.

וכן, אישה שמרימה את השרוול בכדי לשטוף כלים שהבעל שלה שלומד הלכות נידה אכל בהם מקבלת נזיפה מהרב שבגללה הבת שלה התקלקלה- זה לא נראלך אטום?

את מתארת תיאור מכמיר לב, אבל גם אם גבר היה מקבל נזיפה בנסיבות אומללות כל כך זה היה אטום, לא?

חלאס עם למדוד כל דבר ב"גברים שפוסקים לנשים". זה נידון אובייקטיבי. דוגמאות בעייתיות תהיינה בעייתיות גם בין גברים לעצמם.

זה לא נחמד לך - כי הוסללת לכך שלא יהיה נחמד לך, כי העולם של היום מחנך לסלוד מזה. עייני ערך כל נאומי הפמינסטיות הרדיקליות (כן, גם דתיות לפעמים) על זה שצריך לבטל הלכות כאלו ואחרות כי הן נקבעו על ידי גברים.

הגדילה לעשות מי שטענה (ברצינות!) שבכלל צריך לבטל את ההלכות ה"מפלות" שנקבעו בידי אלוהים - שהוא גבר, וממילא שובניסט... (וכתבתי אלוהים, לא אלוקים, אלוקים אינו גבר ואינו שובניסט)

אין שום בעיה אמיתית בזה שגבר פוסק בהלכות נידה או קובע קריטריונים של צניעות. כל עוד שהוא עושה זאת בצורה נורמלית.

ואם הוא עושה את זה בצורה מגעילה - אז הוא בעייתי בלי קשר לעובדה שבצד השני עומדות נשים.

ואני אחזור שוב, אגב, על העיוות שיוצא מדברייך: את תקפת אדם שמחזק ומדבר על גודל השכר, וכששואלים אותך מה הבעיה - את מתחילה לנאום על אלו שמטיפים ומאיימים בעונשים. רק לי זה נראה לא עקבי?

אבל לשמוע מה צריך את יכולה ורצוי שתשמעי מפי רב

הוא לא ממציא את זה מהראש שלו

מחר תאמרי שכל הלכות צניעות נקבעו בידי גברים שובניסטים...

מילא אם היה מדובר כשגוערים בך וצועקים עלייך, אני יכול להבין את הקושי

אבל לדבר על שכר??

זהו, חלאס, אסור לגבר לדבר על שכר של אשה? זה אטום? זה הטפה? 

ההטפה היחידה בסיפור הזו זו ההטפה המערבית שבנתה לכם תודעה כזו...

א. השאלה שלי עדיין תקפה, למה גברים לא מתרגזים מדברים לגבי ניסיונותיהם. ולא זועקים חמס על ה"היטפלות"

ב. דברייך על "כל הרע, ו"חשבונות שמים", רלוונטיים אולי להטפה באיומי עונש, אבל לא לחיזוקים והלל ושבח למי שעומדת בניסיון, שגם על זה התרגזו פה.

ג. גם ענייני עונש וכו' - תלויים כמובן בסגנון. ברור שאדם נורמלי לא תומך באיומי "תישרף בגהינם כמו עוף בגריל" של אמנון יצחק, אבל אכן יש שכר ועונש, וזה לא קשור ל"חשבונות שמים", ואנו מאמינים שבעקבות עבירות בא עונש ובקבות התחזקות בא שכר. זהו. השאלה היא רק פרופורציה. כשאת אומרת "הבעיה היא הטפות, כי הן הטפות", את צריכה לזכור שלהטפות יש צורה וסגנון מסויים, שהוא אכן מגעיל. אבל לא כל דברי חיזוק על נושא רגיש צריכים אוטומטית להיתקל בחומה בצורה של זעקות "הטפה, הטפה" (2 זוגות גרביים?! בואו נתחיל מההלכה הבסיסית ולא מהמצאות - לקראת נישואין וזוגיות מ.ש.ל. זו הטפה מגעילה)

ד. הגיוני לגמרי שיעסקו במצווה שיש בה ניסיון, מה את רוצה, שיטפלו למצוות שעטנז? בכל דור מדברים על ההתמודדיות המרכזיות שלו, מה אפשר לעשות? וזה גם המשך לשאלה ג' - לצערנו - ככל דבר יותר פרוץ - מן הסתם יותר עונשים באים בגללו. שוב: אמונה בסיסית בשכר ועונש.

לא כאמירה ראשית שאם בנות ילכו צנוע אז הן יינצלו ואם לא אז מי יודע. 

עלינו לחדד את המודעות לתוצאות ההרסניות של לבוש לא צנוע. אשה, ובפרט בנות צעירות, אינן תמיד מודעות וערניות לסכנת הגירוי שההופעה שלהן עלולה לגרום אצל הגבר.

יצר העריות הטבוע באיש הוא יצר חזק מאוד, העלול להתלקח בקלות, בפתאומיות ובמהירות. חז"ל המשילוהו ואמרו: "אש בנעורת - ולא תהבהב?!", כלומר קח ערימה של שביבי עץ, זרוק בהם אש, האם יתכן שלא תהיה התלקחות? הלוא גם אם תזרוק ניצוץ קטן ביותר - האש תתלקח, כי שביבי העץ מתלקחים בקלות רבה. כך יצר העריות יכול להתלקח מכל גירוי קל. (ציטוט מהספר הנ"ל)

למה ללמד על דרך השלילה? למה להפחיד בנות ולאיים עליהן כאשר אפשר לגרום להן לאהוב את המצווה?
יותר משזה ספר צניעות זה ספר השקפה שמלמד הקפת עולם צרה ומפחידה ומציגה את אלוקים בתור דמות שטנית שתכסח את כל מי שיחטא, לא ספר שהייתי נותנת לבת שלי לקרוא.
@חושבת בקופסא

 

מכירה כמה חוברות כאלו, אף אחת לא קראתי בשלמות, כי חבל לבזבז זמן על משהו שאת לא מתחברת אליו.

הכריכה והעיצוב, נחמדים ומתוקים, אבל התוכן קצת מוגזם.

על אף ה"השקעה" שבגרפיקה, זה קצת מעליב להרגיש שנותנים לבנות כזה דבר קיצ'י כדי שאולי הן תימשכנה לזה...

נו באמת..

הגישה והמסרים שמועברים מבעד למילים, לא נעימים בכלל, לפעמים זה מפחיד וסתם מכניס לחרדות ויאוש. אי אפשר לדרוש מנשים בדור שלנו דרישות שרלוונטיות לנשים מלפני 100 שנה, זה לא שייך ולא מתאים.

מה שכן, בעניינים כאלו אני מתייעצת וקוראת חוברות שיותר מתאימות לסגנון בו אני מנהלת את אורח חיי, הרבה יותר מקל, ומעודד.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז