- מה אתן חושבות על הספר הזה (מי שמכירה)? אהבתן אותו או את לפחות את רובו?
- יש בו דברים שאתן פחות מתחברות? שאולי פחות מתאים? בספר על שבת כתוב שאסור לנשים לחכות במרפסת לבעל שחוזר מהתפילה בשבת. ועל הנוהג בימינו שנשים מחכות לבעל בלובי של בית הכנסת יש לא מעט כינויים לא נעימים. יש גם בספר הזה דברים פחות מקובלים בציבור הדתל"י? ואם כן, זה רק אחד או שניים ומספיק להבהיר לפני שלא חייבים לאהוב או להסכים עם הכל?
- כדאי לתת אותו במתנה לפני חתונה או בקשר מתקדם? מתי הכי טוב?
שאלה לבנות. מה דעתכן על הספר הזה?בינייש פתוח
ואו אפילו לי אין אותו..טיפה של אור
אשמח לדעת למהבינייש פתוח
אני צריך להשתכנע טוב טוב למה הוא לא מומלץ בשביל לקבל. קשה לי להאמין שדברים מהסוג של הדוגמא שנתתי מהספר של שבת ממלאים את כולו. אחרי הכל גם ברמב"ם כתוב שילדה בת 12 חייבת כיסוי ראש ואישה צריכה לצאת מהבית לא יותר מפעם בחודש
זה דיון תיאורטי? ולמה להביא דווקא אותו?תפוחית 1
כמו שאתה לא היית רוצה לקבל ספר שאומר למה אסור לך להיות באינטרנט
עריכה: אם זה הרב שלך ושל מי שאתה יוצא איתה אז אפשר לתת.
השאלה אם זה מי שאתם תלכו על פיו בהכל
קניתי את כל הסדרה ורוצה לדעת האם הוא מומלץבינייש פתוח
הוא מאוד מגוון ואני רוצה לדעת האם יש בו הרבה פרקים טובים שלא מלאים בדוגמא שנתת או בדוגמא שלי.
גם בספר על שבת כתוב שהאינטרנט טמא אך רובו המכריע לימד אותי מה אסור ומה מותר לעשות עם שעון שבת לדוגמא.
בנוגע לספר הנוכחי די ברור שלא כל הפרקים שלו הם הלכות
הסדרה ממש ממש טובה!!!נסיכה יפה
אעבור עליו בלי נדר ואחזיר תשובה..
למה? שמרנית מאוד?בינייש פתוח
מפחדת להגידנסיכה יפה
ולא התחברתי לסגנון כי הוא קצת מתייפיף..
אבל הסדרה ממש ממש מומלצת בלי קשר. ויישר כח למי שכתב אותה!!
אולי זה קשור לזה שהוא 'חרדי'.. סליחה על ההגדה..
כאילו זה לא יכול להיות שחור לבן
הבנתי. פשוט צניעות זה נושא רגיש לבנותתפוחית 1
~לא קראתי את הספר. מדברת בכללי ולפי הדוגמאות שנתת
רקאומרהָיוֹ הָיָה
לוידע מה יש לו נגד מרפסות. אבל לחכות בלובי של ביהכ"נ זה בהחלט מנהג מגונה ביותר (בדרך כלל)
אממ קראתי פעם..נסיכה יפה
בלי קשר לפן ההלכתי -החלק של "ההשקפה" קצת לא היה לטעמי..
אפשר להבין למה לא התחברתן?בינייש פתוח
בדיוק בגלל הדוגמאות שציינת ..טיפה של אור
לא מכירה ורק מהשם ברור לי שלא אוהבחופשיה לנפשי
זה מאוד מעניין מה שקרא כאן עכשיובינייש פתוח
מצד אחד זה נראה טעות, לשפוט ספר על פי הכריכה. אל תסתכל בקנקן. וגם נראה די שטחי לשפוט ספר רק על סמך השם.
מצד שני הסכנה היא במה שמציג את ההפך ממה שהוא באמת, ושזה החשש שלך מהספר.
ומהתיאורים של נסיכה יפה נראה שקלעת בול למטרה. שימי גרביים ותראי ישועות לא מסתדר עם להיות את...
נראה לי שזה הניסיון שלי עם כותרות דומותחופשיה לנפשי
יש לך כישרון לא לשפוט ספר לפי הכריכה כשהיא לא מעידה עליובינייש פתוח
לכן את צריכה להיות את ולא לקרוא את הספר 
טוב..נסיכה יפה
בגדול אני בעד - כן להתחזק בצניעות. וכן להשתדל יותר. וכן להבין מה התפקיד החשוב של אישה בביתה. וכו. לא יודעת מה זה גישה מחמירה.. אני יודעת מה זה הלכה ועד כאן זה בסדר..
לא התחברתי בכלל לסגנון כתיבה. אולי זה מתאים למתחזקות(?). אותי באופן אישי - מרגיז כשאומרים לי תשימי גרביים ותראי ישועות. סליחה על הביטוי. ואני בעד לשים גרביים אבל לא כדי לקבל עליהן שכר.. סליחה..
לא אוהבת סיפורי מעשיות כאלו. ויש שם הרבה דוגמאות.
לא אוהבת שאומרים לי שאני בת של מלך וצריכה לשים שכבות. קצת קשה לי להסביר את עצמי אולי.
יש שם חלקים טובים וחלקים פחות.. הסגנון קצת מתסיס.
לא חושבת שהייתי מביאה לחברה שלי נניח. וגם לא סתם לקרוא.
התקדמות רוחנית צריך תמיד לעשות. לא יודעת אם זו הכתובת..
אוסיף שהספר בנוי ככה באופן שיטתי.
התגובה האהובה עלי
בינייש פתוח
מתייחסת באופן ענייני לתוכן...
קראתי מה שאת מתארת וחייב לציין שזה פחות הטעם גם שלי. תודה
מעולה! מקווה שעזרתי.נסיכה יפה
בדיוק מה שחשבתי.שושיאדית
מכירה את הסגנון של החוברות האלו... לא יודעת, העיצוב והכריכה ממש מרשימים, אבל התוכן קצת מייאש.
מה שכן, יש ספרים הרבה יותר מתאימים, בגישה נכונה, (ובלי יותר מדי חרדות וסיפורי חלומות על אחת שנשרפה וקמה לתחייה בגלל שהפאה שלה התעופפה באויר... לא יודעת זה מעורר זלזול ואני לא בעד הסגנון הזה) אפשר למצוא עוד ספרים יפים, רציונאליים, ונעימים.
גם אם הכריכה לא מעוטרת בשלל פנינים וזרי פרחים, התוכן יכול להיות אהוב, מתקבל ויקר מפז.
אני אישית די התחברתי לרובהודעה
ובכלל, כל הסדרה שלהם כתובה בצורה מאוד ברורה אם זה במדרשים באגדה ובהלכה למעשה.
אני לא חושבת שזה יתאים לכל אחת במיוחד במגזר הדתי לאומי (אולי בתורני כן)
תלוי אופי של הבחורה, יש כאלה שהנושא הזה זאת נקודה רגישה אצלהן ואולי זה פחות יתאים.
הספר נוגע בהלכות והליכות של צניעות לפי השקפת התורה.
נראה לי יותר יתאים לבנות שרוצות להתחזק לכיוון החרדי או בכלל שכן מוכנות לשמוע וללכת לפי ההלכה (מה גם שרוב הדעות שמוצגות שם זה לפי הפסיקה של הרב עובדיה זצ"ל ממה שזכור לי, בשונה מהפסיקה הדת"לית שמסתמכת ככל הנראה על הפסיקה של המשנה ברורה כמדומני בהלכות מסוימות שיש עליהן מחלוקת),
ממה שיצא להתקל היו בנות במגזר הדת"ל שיותר התנגדו לסגנון.
,,אני זמנית כאן
יש לנו אותו בבית, קיבלנו פעם באיזה כנס או משהו.
וגם לי יש אותו ואת כל הסדרה הזאת.
חוברות מדהימות לדעתי.
בהחלט מבינה את מי שפחות מתחברת לסגנון, לא מתאים לכולן.
קראתי את החוברת 'להיות את' בפעם האחרונה די מזמן, אבל זוכרת שמאד שימח אותי שיש חוברת כזאת. כולה מתוך תורה. מרגישים בה את הרצון שיהיה לנו טוב כבנות. לבתים שנקים בע"ה בעמ"י.
ברור לי שהספר הזה נתן לי. וחיזק אותי.
גם זוכרת שלא עם כל הדברים הסכמתי והיו דברים שהפריעו לי בגישה, אבל ב"ה שיש דרך כזאת בעמ"י. גם אם אני לא בה..
בקשר לשאלה האחרונה שלך,
השאלה היא-מה המטרה שלך בלהביא לה את הספר? לשמח כי אתה יודע שהיא תאהב? או בכלל לחזק? יש הבדל גדול.
לדעתי, אם אתה יודע שהיא תשמח מזה, אז בקשר מתקדם\לפני חתונה זה אחלה, אבל..
אם אתה מתלבט או שזה בא ממקום של לחזק אז לא נראה לי בכלל.. אלא אם כן היא סבבה עם זה..
בהצלחה רבה!
נתקלתי בדברים בסגנון הזה, זה מאוד מקומם ועוד יותר בתור מתנהחושבת בקופסא
תחשוב שמשהו ייתן לך ספר על איך למנוע סירחון אצל גברים או נקודה רגישה שכזו למשל,
ובספר כתוב שהכל באשמתך, ואתה צריך לשים לפחות 3 סוגי דאודורנטים, להתקלח כל שעתיים, להחליף חולצה כל פעם שאתה רק מתחיל להזיע קצת, ועוד כל מיני דברים משונים ולא פרקטיים.
גם אתה שומר על הגיינה טוב ובריאה ואתה ממש לא תומך בהסרחה בציבור, גם אם אתה מקפיד מאוד בעניין הזה, הספר הזה ממש יקומם אותך, ועוד יותר מעליב שמשנתן לך את הספר נותן לך רמז ברור מאוד שאתה מסריח בעיניו.
נכון שצניעות זה לא כמו סירחון, אבל לעניין מה מעצבן בספרים והחוברות האלו זה כן מתאים.
אל תיתן אותו לאף אחת ואף אחד, רק תזרוק לגניזה אם יש פסוקים. (מסוג הספרים שיהיו בהם פסוקים)
ממש. כל מילהראשיתך
חושבת שזה המון בהסתכלות שלנו ואיך שאנחנו בוחרות לקרוא את זהאני זמנית כאן
אף אחד לא בא לסגור עלינו ולכפות עלינו כלום
להפך
הספר הזה לא בא לתת רשימה של כללים ולהטיף לקוראת שהיא פרוצה?חושבת בקופסא
פעם התפללתי מסידור של חברה, מה"סידור לבת ישראל" האלה ועד שהחזרתי לה אותו בסוף היום הצצתי ב"קיצור הלכות לנשים" שהיה בהתחלה.
כלל אחד שממש זכור לי שאמרו שאסור ללבוש חצאית עם שסע שתפרו וסתמו אותו עם בד אחר, כי יש הבדל בצבע ובסוג הבד וזה "מושך תשומת לב".
בטח תפירה שכזו תנסה להדמות לבד המקורי, אז הבדל כזה בצבע אסור? באמת שזה חסר כל הגיון אולי גם אסור לשים חולצה וחצאית בצבעים שונים? אולי נלך רק עם שחור? ונקפיד שיהיה אותו גוון בדיוק?
מעולם לא תכננתי ללכת עם חצאית שכזו, אני תמיד שמה חצאיות שלושת רבעי רחבות, אבל זה סוג הדברים שמעלים ת'עצבים גם אם זה לא נוגע בך אישית.
גם בלי הנושא של צניעות, חוברת שכזאת בהלכות שבת או כשרות גם ממש לא בוער לי לקרוא ולא לקבל כמתנה, אני לא רואה מה "מחזק" בהטפות שכאלה, אם אני מרגישה צורך לחזור על הלכות בנושא מסוים אני אעשה את זה בלי הרגשת אפיפת שכינה עליאית, אבל זה כנראה רק קטע שלי.
חלילה..נסיכה יפה
כולנו יודעים שיש כאלו שלקחו את זה לקיצוניות, כמו נשות הטליבאן.. יש פרורפורציות בחיים. יש כאלו שהחמירו על עצמם יותר מידי. הם לא יכולים להחמיר על אנשים אחרים. יש הלכה. ושולחן ערוך. מה שכתוב שם חייב להעשות. לגבי חומרה - כל אחד יעשה כפי יכולתו והרגשתו.
אני לא חושבת שאנשים חושבים יכולים להסתובב אפופי תחושת קדושה כל היום. לצערי.
לא.. הכי לא. בא לתת לקוראת חיבוב של מצוות הצניעות שזה מעלהאני זמנית כאן
לאישה. נטו לטובת הבנות.
תשמעי, אני חושבת שזה קשור לחוויות שכל אחת מאיתנו עברה. וכל אחת מאיתנו עברה בנושא..
אם זה משיחה קיצונית שהיא שמעה או מהטפות מציקות. לא חסר לצערנו.
צריך המון תפילה ורגישות להעביר את זה נכון..
לא עברתי שום שיחה קיצונית ושום הטפהחושבת בקופסא
רק נתקלתי פעם או שלוש בחיי בחוברות מהסוג הזה.
כשבנות התלוננו שמורה העירה להן על שרוול קצר (כי חצאית ארוכה רחבה זה באופנה עכשיו) כל מה שאני חשבתי הוא שהן יכולות לגרום שלא יהיה שום פתח לשום הערה בקלות ממש, ואין להן סיבה להתלונן.
מעולם לא היה לי שום קושי בצניעות, חצאית שלושת רבעי רחבה וכיסוי מרפק ופתח צוואר סגור מעולם לא היו התלבטות בשבילי. ועדיין הטפות הצניעות שמדברות על שכר בכל סנטימטר וסנטימטר ממש צורמות לי, ושום דבר מזה לא "מחבר אותי למצווה".
נכוןנסיכה יפה
נראלי שהערה על סנטימטר שרוול זה הואיל והבת נמצאת במוסד לימודי שזהו שם הקוד החינוכי. כשמקשרים את זה לצניעות זה אכן יכול לעשות אנטי..
וזה לא נעים.
לזה התכוונתיחושבת בקופסא
הערה על לבוש במוסד שלו הכללים שלו היא לגמרי מוצדקת לטעמי.
רציתי להסביר שאני לא מהבנות שיתלוננו על הערה במצב הזה, ככה שזאת לא נקודה רגישה אצלי ועדיין ההטפות האלה צורמות ומעצבנות גם בלי נגיעה אישית בנושא.
מבינהנסיכה יפה
לא יודעת על איזה הטפת שכר את מדברת. לי זה בכלל לא היה זכוראני זמנית כאן
כל אחת קוראת את החוברת מנקודת המבט שלה.
החוברת פה אצלי וברפרוף אני אומרת לך שזה ממש לא העניין והמטרה שהחוברת יצאה לאור.
ובכל זאת כולנו פה נגדנסיכה יפה

בהשוואה לשירשור הזה אז כולכן, אבל זה לא אומר לי כלום...אני זמנית כאן
קודם כל, אתן לא הרבה,
וגם, לא בטוח שאנחנו מאותה השקפה ודרך..
באמת שכל אחת תלמד מה שמחזק אותה זה מה שחשוב
נכון
נסיכה יפה
אכפת לך לצלם ולהעלות לפה עמוד שנותן כללים על צניעות?חושבת בקופסא
גם אם את לא רואה בו שום הטפה בכלל והכל מוצדק ומטעמי חיזוק.
אולי את יכולה לצלם ולהראות את הסגנון של הספר עצמו במקום שנדבר עליו באוויר ואולי ההנחות שמניחים עליו באמת שגויות. (ואולי הן צודקות ועם דוגמה ממשית יהיה אפשר להוכיח אותן)?
הנה-אני זמנית כאן
ב"ה כבר העלו:
מוזמנת לחפש..
כמה פנינים משםחושבת בקופסא
מביאים את הסיפור 93 נערות הסמינר שהתאבדו ברעל כדי לא להלקח לנאצים בשואה כאמיתי, (חיפוש מהיר בגוגל כי זה נשמע לי מוכר) הסיפור הזה הוכח להיות לא אמיתי התשעים ושלוש – ויקיפדיה
מספרים על מישהי יפה שהתפללה בדמעות לא להיות יפה "כדי שלא יכשלו בה" והיא חלתה ואיבדה את היופי שלה ונולד לה בן צדיק.
ציטוט "אינך יכולה להתחבר אל עצמך, באופן טוב יותר, חזק יותר ואמיתי יותר, כמו כאשר את מתחברת אל רצון בוראך. ואין בריחה עצמית גדולה יותר, מן ההתנכרות לרצון הבורא. (קראי זאת 3 פעמים ותתבונני כמה זה נכון)."
"האשה בצניעותה מעשירה ומשביחה את העולם הפנימי שלה ואת הקשר שלה עם הקב"ה, ובודאי שהתפילות שלה אף הן משתבחות מכך ונעשות הרבה יותר אמיתיות וקרובות אל ה'"
סיפור על אישה שעברה לחו"ל- "ושם החליטה שהיא יכולה להתלבש כרצונה, והרצון שלה היה גדול מאד, שכן היתה לה חמדה מיוחדת להיראות הכי טוב שאפשר. היא למדה קורס איפור מקצועי והתאפרה בהתאם, תכשיטים ככל העולה על רוחה, בגדים יוקרתיים ומלתחה יקרה במיוחד, מטפחות רועשות וגבוהות, "כמה קומות" כלשונה
יום אחד בעלה קם בבוקר והוא לא רואה בעין אחת, התרוצצויות בין רופאים לא הועילו במאום.
לאחר כשנה, הוא קם בבוקר והנה הוא לא רואה בעין השנייה!
{....}
וה' הזמין לידיה קלטת, המדברת על לבושה של בת ישראל ואלו מכשולים היא גורמת בלבוש שלא על פי ההלכה. ואז היא אומרת: "אני יודעת כבר! ה' אני מודה לך שהערת אותי עכשיו ולא יותר מאוחר, מי יודע מה עוד היה מחכה לי אם לא הייתי מתעוררת". שירה ניגשה לארון הבגדים, בגדים יוקרתיים: חצאיות ששווין 330 $וחולצות יוקרתיות כמיטב המסורת האמריקאית... גזרה את כל הבגדים (כדי לא להכשיל אחרות) ו...השליכה לפח!!! לא נשאר לה בגד ללבוש, היא פנתה לחברה שהיתה לה חנות בגדים וקנתה מלתחה חדשה, חצאיות קפלים, חולצות מכופתרות עם צווארונים, זרקה את כל האיפור היקר שהיה לה, כי ידעה שלא תשתלט על תאוותה לכך.
{....}
לאחר יומיים בעלה נכנס הביתה בהתלהבות וצועק שהוא רואה אותה, לאחר חמש שנים (!) של עיוורון. הוא ניגש לשתי הקטנות שנולדו לאחר התעוורותו ושאל לשמותיהן, שכן כלל לא הכיר אותן... בקיצור: "הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו"! מסיימת שירה ואומרת: "הקב"ה מדד לי מידה כנגד מידה. כשאני התחלתי להיזהר שלא יסתכלו עלי אנשים זרים, זכיתי שבעלי יוכל להסתכל".
"הצלחת הבנים בתורה - תלויה רבות בצניעות האם. אמא שמשרה בבית אווירה של הערכה ואהבה לקדושת ישראל, ילדיה מטבעם חפצים לחסות תחת כנפי הקדושה והטהרה. הם מאמצים אל ליבם את קדושת התורה ודבקים בה בכל נימי נפשם. בהתמדה ובהתלהבות הם לומדים וסופגים לתוכם את דבר ה'. ומעבר לכך, כידוע, התורה איננה כמו מקצועות חול. כדי להבין באמת את חכמת התורה, צריך לב זך וישר. טהרת לב. רק כך אפשר להגיע אל האמת של התורה ]לא חלילה כמו שלומדים באוניברסיטאות למיניהם "לימודי תורה", בלי קדושה ויראת שמים, ואין לזה שום דמיון ללימוד תורה אמיתי...."
".....מידי פעם עוברת בו תהלוכה צבאית של חיילי רוסיה, ואז כל הבנות והנשים יוצאות יחד עם הנוכריות לחזות בתהלוכה. רק הבדל זה, זה הכל. הזדעזע החפץ חיים ואמר: זה הכל? הרי בודאי שזה הכל! זו הסיבה. כאשר "כל כבודה בת מלך פנימה", אזי "משבצות זהב לבושה", זוכה לבנים תלמידי חכמים, כי יש לה הערכה לפנימיות ולא לדברים חיצוניים. בעקבות מקרה זה, כתב החפץ חיים את ספרו "גדר עולם", לחיזוק הצניעות והקדושה של בנות ישראל."
"בנה היקר נפלט מן הישיבה שבה למד. מאז חלפו כבר שנתיים ימים ועדיין הוא אינו במסגרת ישיבתית. ליבה של אימו נקרע מצער למראה בנה הפורח שהולך וקמל, היא עשתה כל שלאל ידה ]כך חשבה...[ כדי שיחזור לישיבה: דיברה, התחננה, הסבירה וביקשה - אך דבר לא עזר. נראה היה שקיר בטון יצוק ואטום חוצץ בין דבריה, היוצאים משברי לבבה, לבין ליבו של בנה מחמדה. לאחר ששמעה את דבריו הבוערים של הרב שטיין על צניעותה של האם ועל השפעתה רחוקת הטווח על עתיד ילדיה, החליטה היא לפתוח חזית השתדלות נוספת - צניעות. היא קיבלה על עצמה לזרוק לאלתר את כל חולצות הטריקו וכן את החולצות שהיו עם שרוול 0\0 ,שאינו מכסה כראוי את הזרוע. היא ישבה מול ארון הבגדים ומיינה את כל המלתחה, בגד אחר בגד.
{...}והבן המשיך את המשפט, כשכל הפעמונים שבעולם מתנגנים לקצב מנגינתו המתוק והערב בעולם: "החלטתי שאני - - - חוזר לישיבה!!!"
"אישה מדרום הארץ, זכתה בחסדי ה' להקים משפחה לתפארת, וכל בניה ובנותיה הלכו בדרך ה'. ואולם אחת הבנות - לדאבון לב הוריה, התחילה לרדת ברוחניות ולסטות מהדרך. בצר לה, פנתה האם אל החזון איש זצ"ל, בבקשת עצה וברכה. החזון איש שאל אותה שאלות שונות בענייני הנהגת הבית, ולבסוף העלתה האם את העובדה, שפעמים רבות כאשר היא שוטפת כלים, היא מפשילה את השרוולים מעל המרפק, למרות נוכחותם של בני הבית. נענה החזון איש ואמר, כי אכן יתכן מאוד שזוהי הסיבה לירידתה הרוחנית של הבת, והוסיף: "סנטימטר בשרוולים - קילומטר בחינוך הילדים"."
כבר מאוחר, אין לי זמן להתחיל לפרט את ההזיה במסר של הסיפורים האלו, עצרתי בעמוד 160 בחוברת הזאת, מחר אמשיך ואולי אוסיף הסברים (למרות שאני חושבת שזה די ברור בקריאה ראשונה)
באמת ניסיתי לדון את החוברת לכף זכות כשבקשתי שתביאי אותה, אבל זה בדיוק הדברים המקוממים האלה כמו שהניחו.
@בייניש פתוח, אל תביא את החוברת המזעזעת הזאת לאף אחד, זה גרוע כמו שחשבתי.
חייב לצייןבינייש פתוח
מזמן הבנתי לא לתת את הספר לאף אחת, בטח לא למישהי שאני אוהב ובטח ובטח שלא כמתנה.
אבל עם הדוגמאות שנתת, והמשכתי אחרי עמוד 160 וראיתי שהכל מפוצץ סיפורים על נשים שהתחזקו בצניעות ומיד לאחר מכן מישהו ניצל מפיגוע או תאונה או התרפא מסרטן סופני, שלא צריך להיות חכם במיוחד להבין שזה אמין כמו עיתון הארץ...
ולקינוח: עוד מילה קטנה: יאללה, נראה אתכם, מחזיקי המכשירים המסוננים, שתעיפו את הוואטסאפ ותחזירו לעצמכם את צלם האנוש! כולי תפילה.
כלומר מי שיש לו סמרטפון אפילו מסונן הוא לא בן אדם.
המסקנה שלי היא לזרוק לא את הסמרטפון משום מה אלא את הספר
סיפורים כאלה באמת "מחזקים" אותך?חושבת בקופסא
הסיפורים על הצניעות של האמא ששלוטת בהתנהגות ילדים גדולים מעל גיל מצוות שוללת לחלוטין את הבחירה החופשית שלהם, זה לא חינוך למצוות, זה "סנטימטר בשרוולים- קילומטר בחינוך הילדים"
שליטה מוחית בעזרת כוח השרוולים.
ובכלל אישה לא מחויבת לשים כיסוי ראש בפני שבעה קרובים, מותר לצאת מהבית כדי לצפות בצעדה, ועוד כל מיני פינים בסגנון- כל האסונות האלה באים בגלל אי עשיית דבר שאינו הלכה?
אם לא תשמרי חומרה של החומרה בעלך יהיה עיוור, הילדים נושרים, ועוד אסונות ובעיות שכאלו? זאת תורת ישראל? איומים?
אהבתי את הניסוח שלךיעל מהדרום
לא הבנתיבינייש פתוח
אני אומר שהספר אמין כמו עיתון הארץ ושאני אזרוק אותו ואת מסיקה שהוא מחזק אותי?
לא חושבת שזה מאייםנסיכה יפה
לדעתי זה סיפורים מזעזעים.. אבל מפה ועד להאשים יש מרחק גדול...
ממש לא "החליטה להתחזק וקיבלה רפואה או ישועה"חושבת בקופסא
איזה אסון קרה ואז התברר שזה בגלל שרוולים מקופלים או כיסוי ראש לא לטעם הכותבים ותוך ימים בודדים אחרי תיקון הזוועה הזאת הכל נרפא, הילדים הסוררים מחליטים לחזור ומצבים רפואיים מורכבים נפתרים מיד.
בעצם אומרים שהאסונות האלו היו באשמת "חוסר הצניעות"
הם מחשבים חשבונות שמים, שוללים לגמרי בחירה חופשית של הילדים ושל הבעל המסכן שלא חטא בכלום.
(וסתם מוזר לי בסיפור הזה ש"הוא ניגש לשתי הקטנות שנולדו לאחר התעוורותו ושאל לשמותיהן, שכן כלל לא הכיר אותן"- אדם עיוור לא יכול להכיר את הילדים שלו בקול, בהתנהגות? הם חיו באותו הבית או מה?)
עזבי אני לא מאמינה בסיפוריםנסיכה יפה
אי אפשר לדעת חשבונות שמיים. באמת.
לדעתי הסיפורים האלו מנופחים מוגזמים וחלקם אם לא רובם ככולם מומצאים.
לדעתי הם פשוט לא שווים התייחסות.
מרגיש לי שאני טוחנת מים.. סליחה.
עונה לך..אני זמנית כאן
קראתי את הציטוטים שהבאת, חלק מהם נכונים וחלק מהם באמת מיותרים גם לדעתי.
הסיפור עם 93 הנערות-
נעזוב את האמינות שלו, הם באו להדגיש פה נקודה מסוימת ולחזק. נכון, לא כולן מתחברות לזה, אבל יש בסיפור הזה חיזוק לבנות אחרות.
הסיפור על המישהי היפה-
אני חושבת שהסיפור הוא לא כפשוטו ואנחנו לא מספיק מבינות אותו על כל הצדדים שלו.
הציטוט "אינך יכולה להתחבר אל עצמך, באופן טוב יותר, חזק יותר ואמיתי יותר, כמו כאשר את מתחברת אל רצון בוראך. ואין בריחה עצמית גדולה יותר, מן ההתנכרות לרצון הבורא. (קראי זאת 3 פעמים ותתבונני כמה זה נכון)."-
נכון בהחלט. איפה ראית בעיה פה? זה גם לא מתקשר רק לצניעות, זה בכללי.
"האשה בצניעותה מעשירה ומשביחה את העולם הפנימי שלה ואת הקשר שלה עם הקב"ה, ובודאי שהתפילות שלה אף הן משתבחות מכך ונעשות הרבה יותר אמיתיות וקרובות אל ה'"
בהחלט. וראית פה ירידה על מי שלא? לא רואה..
סיפור על אישה שעברה לחו"ל-
גם אני לא ממש התחברתי לסיפור הזה. ולגבי האמינות שלו אנחנו לא יכולות לדעת, לכאן או לכאן.
"הצלחת הבנים בתורה - תלויה רבות בצניעות האם. אמא שמשרה בבית אווירה של הערכה ואהבה לקדושת ישראל, ילדיה מטבעם חפצים לחסות תחת כנפי הקדושה והטהרה. הם מאמצים אל ליבם את קדושת התורה ודבקים בה בכל נימי נפשם. בהתמדה ובהתלהבות הם לומדים וסופגים לתוכם את דבר ה'. ומעבר לכך, כידוע, התורה איננה כמו מקצועות חול. כדי להבין באמת את חכמת התורה, צריך לב זך וישר. טהרת לב. רק כך אפשר להגיע אל האמת של התורה ]לא חלילה כמו שלומדים באוניברסיטאות למיניהם "לימודי תורה", בלי קדושה ויראת שמים, ואין לזה שום דמיון ללימוד תורה אמיתי...."-
זה ידוע... וכדי שלא אדבר רק בשמי דיברתי על זה עם אבא שלי ואחד האחים שלי והם אישרו את זה ללא ספק.
".....מידי פעם עוברת בו תהלוכה צבאית של חיילי רוסיה, ואז כל הבנות והנשים יוצאות יחד עם הנוכריות לחזות בתהלוכה. רק הבדל זה, זה הכל. הזדעזע החפץ חיים ואמר: זה הכל? הרי בודאי שזה הכל! זו הסיבה. כאשר "כל כבודה בת מלך פנימה", אזי "משבצות זהב לבושה", זוכה לבנים תלמידי חכמים, כי יש לה הערכה לפנימיות ולא לדברים חיצוניים. בעקבות מקרה זה, כתב החפץ חיים את ספרו "גדר עולם", לחיזוק הצניעות והקדושה של בנות ישראל."
לא הבנתי מה הבעיה במשפט הזה. הערכה לפנימיות זה סופר חשוב. ולא זילזלו פה באף אחת שעוד לא שם.
בקשר לבן שנפלט מהישיבה שבה למד-
כיום קשה לנו לשמוע את זה, אפשר להבין.. אני מרגישה שזה עניין של הסתכלות ואיפה גדלנו. גם לי מרגיש לא נוח שמשייכים את זה בצורה אוטומטית לזה שהבן חזר לישיבה. הם רצו להראות פה נק' מסוימת, מסכימה איתך שזה צורם קצת.
בקשר לסיפור ולאמירה של החזון איש זצ"ל, "סנטימטר בשרוולים - קילומטר בחינוך הילדים"-
אני מבינה ויכולה להזדהות עם ההסתכלות שלך. אבל גם מרגיש לי שאני בכל אופן לא במקום של להבין את זה כפשוטו. ידוע לנו שהחזון איש זצ"ל היה ת"ח עצום. ואם הוא אמר את זה אז או שזו אמירה פרטנית למקרה ההוא או שיש פה אמירה כללית שגם אם לא נקבל אותה יש מה לחשוב ולהתחזק ממנה.
לדעתי,
בכללי בחיים, אפשר ללכת בצורה של "שחור לבן" של כן לקרוא או לא לקרוא חוברת (ועוד ועוד)
ואפשר (וזו הדרך שאני משתדלת ללכת בה אחרי בירור וחשיבה) לקחת את הדברים הטובים והיפים ולדעת להשאיר מה שלא נראה לי מחוץ אליי.
מספרתי כדי שיהיה יותר קל להגיבחושבת בקופסא
1. הסיפור על 93 הנערות מובא כסיפור אמיתי למרות שהוא די מפורסם וכל הגורמים המיקצועים מסכימים שהוא לא יכול היה לקרות.
(מה הסיכויים שכל הסמינר על מורותיו ותלמידותיו יהיה מקובץ יחד ולא הופרד? איך היה להן רעל בכמות מספיקה? למה שהנאצים ירצו להיות עם יהודיות הרי הם מאמינים בתורת הגזע? איך המכתב שהוא המקור לסיפור שלכאורה נכתב ע"י אחת הבנות לפני התאבדותה עזב את הגטו והתפרסם? הרבה מזה כתוב בקישור ששלחתי)
אבל בלי קשר לשקר, ברור שהכוונה היא להראות את את מה שהן עשו בתור דבר נערץ וראוי לחיקוי למרות שזה מעל לרמה של רוב בני האדם וגם מי אמר שהלכתית הן עשו את הדבר הנכון.
נראה שעיקר מה שהכותבים רוצים להדגיש זה שצניעות כ"כ חשובה עד שצריך למות בשבילה.
2. אם הסיפור הוא לא כפשוטו אז מה ההסבר? זאת לא התורה, זה סיפור חינוכי שהמטרה שלו היא להחדיר מסר בקריאה ראשונה וזה לא עובד לו.
איך אישה שמקפידה על ההלכה ולא מנסה לפתות אף אחד אבל ה' חנן אותה בפרצוף יפה אחראית למחשבות של גברים זרים ש"נכשלים בה"? הם טוענים שזה רע להיות יפה? שאם גבר יראה מישהי ויחשוב מה שיחשוב זאת אשמתה?
אם הסיפור לא מעביר נכון את המסר שלו זאת בעיה עם הסיפור.
3. מה שמפריע לי בעיקר אלו הסוגריים, כל הגישה למי שמתקשה עם צניעות של "את לא יודעת מה טוב בשבילך, הרצון שלך לא אמיתי, אם יש לך בעיה עם מה שאנחנו אומרים הבעיה היא בך את לא הבנת אותנו נכון" זאת גישה מאוד תוקפנית ומנכרת, גם למי שלא חווה התמודדות בתחום הזה.
4. וכי הם יכולים לדעת את איכות התפילה של מישהי לפי אורך החצאית שלה? מי שמתלבשת צנוע תמיד מצליחה להתפלל בכוונה? ברור שיש הגיון שמי שמקפידה על מצוות תצליח להתפלל בכוונה רבה יותר, אבל כל המשפט הזה מקשר שני דברים ספציפיים מידי. זה כמו להגיד שטיפול במנוע תגרום למערכת הרדיו לפעול יותר טוב ברכב, יש קשר קשר בין הקבוצות שהמושגים האלה שייכים אליהם, אבל לא בהכרח בין המושגים עצמם.
זה חלק מעניין של הצבת הצניעות במקום גבוה מידי של תכלית כל המצוות, הבעיות, והישועות זאת הבעיה העיקרית עם רוב הסיפורים האלו.
5.האמינות בטוח ברצפה כי אין מי שהולכת עם כיסוי ראש גבוה ומגדירה אותו "כמה קומות", או שעיוורון מכל סוג שהוא עובד בצורה של הלכה עין אחת ואז השניה ואחרי כמה שנים שיפור מידי בבת אחת.
ומבחינה ערכית- למה שבעלה יסבול מעיוורון על פגם לכאורה (עוד לא פרטו מה בדיוק היה לא צנוע בבגדים או איפורים שעולים הרבה כסף, עוד יותר בכיסוי ראש גבוהה- לא אומרת שלא יכולה להיות בעיה של צניעות עם דברים כאלה, אבל זה כל המידע שניתן על הלבוש שלה ולא מצאתי מה הבעיה בו) הפגם נמצא אצלה!
6.שוב מוטיב חוזר בסיפורים של שלילת הבחירה חופשית. קרובי משפחה שנענשים על מעשה של האימהות הסוררות הלו וברגע שחוזרות למוטב גם הילדים והבעלים וכל מי שבסביבה משתפר, למרות שהוא לא עשה שום דבר רע.
הצלחה של לומד תורה תלויה באיך אמא שלו מתלבשת? מה עם הבחירה החופשית שלו ושלה?
ההצלחה בחינוך הילדים היא הקניית ערכים, לא הסתרת מרפקים תיצור את גדול הדור הבא.
7. דילגת על הדרך שבה הגיעו למסקנה הזו, הבעיה היא שנשים יוצאות לרחוב ומסתכלות על תהלוכה ומזה נגזרים כל מיני פגמים בנפש שלהן.
אז כנראה שאסור לצאת לרחוב. מי שיוצאת לרחוב יש לה בעיות בנפש.
ושוב, הבחירה החופשית של הילדים! זה אמא שלו הסתכלה על תהלוכה לא אמור להשפיע על לימוד התורה שלו.
8.כיום קשה לנו להבין שאמא יכולה לשלוט בהתנהגות של ילד סורר אם היא תתלבש בצורה מסוימת? תפיצו את הפנט הזה לאימהות של ילדים קטנים שמשתוללים, הן ישמחו מאוד לקבל את כוח העל הזה.
9. אני בכלל מפקפקת שהוא באמת אמר את זה. החוברת הזאת לא הייתה מקור לדיוק היסטורי גדול, ונשמע מאוד יתאים להן לשים את המילים שלהם בפה של תלמיד חכם שייתן חותמת כשרות מהקבר למה שהם אומרים.
(יכול להיות שהוא כן אמר את זה, בכל מקרה צריך מקור יותר טוב מחוברת כזאת)
לדעתי חוברות וספרים שכאלה עושים הרבה יותר נזק מתועלת וגם אם פה ושם מפוזרות כמה אמרות נכונות זה לא מצדיק את העיוותים שהספר הזה מנסה להכניס, ואין מה לחפש אותם בין כל ה"פנינים" שבו.
לגבי ה93:הָיוֹ הָיָה
גם את מציגה את זה בצורה לא הכי מדוייקת. זה לא "הוסכם על ידי כל אנשי המקצוע שזה לא יכול להיות". יש פקפוקים, וזה לא הכי אמין. אבל ממש לא קביעה מוחלטת שזה אל יכול להיות.
דווקא בערך שקישרת - שי גם תשובות לשאולות. לא חכמה לצטט רק את השאלות.
ציטוט משםחושבת בקופסא
"וכיום משוכנעים מרבית החוקרים, ובראשם מוסד "יד ושם", שהאירוע לא התרחש."
ובסוף אחרי הקישורים לאירועים דומים, מה שאתה קורה "תשובות לשאלות"-
"נראה, אפוא, כי המסמך חובר למטרה ספרותית-חינוכית, ובוודאי נכון הדבר לגבי מכתבה של חנה וייס, שסגנונו דומה ליצירה ספרותית ולא לתעודה היסטורית. סביר להניח שמטרת הכתיבה הייתה לצרף את קידוש השם בימי השואה לקידוש השם בכל הדורות, ולהדגיש את גבורת הרוח."
ציטוט חלקי.הָיוֹ הָיָה
מובאות גם עמדות פחות נחרצות.
אגב, דווקא יד ושם אינם ראיה לכלום. יש להם אג'נדה ברורה לבטל ולהעלים כל דבר שקשור לגבורה רוחנית.
יש רחוב על שמן בבני ברק...שפרינצא בוזגלו
כמה צפוי...
בירושלים יש רחובהרמוניה
"נרות שבת"🤣 זה דווקא חמוד
יופי על המיספור, עונהאני זמנית כאן
1. אני מכירה את הסיפור היטב
כבר כתבתי שהאמינות שלו לא ברורה.
אבל הם באו להדגיש פה רעיון מסוים, גם אם יש כאלו שלא מתחברות, יש כאלו שכן.
לא חושבת שהרב דוד נקי ואישתו התכוונו למה שכתבת שזה, למות על הצניעות. אלא להעביר את הרעיון והדרך.
2. כמו שכתבתי, יש בסיפור הזה מעבר להבנה הפשוטה.
שימי לב שאת לוקחת את הסיפור ומסיקה ממנו שורה שלמה של מסקנות לפי איך ש*את* רואה את זה.
ויכול להיות שהם באו להעביר פה את המסר שיש ערכים שהם מעל ליופי, ושכל אחת תיקח את זה למקום האישי שלה. וזהו.
3. אני ממש לא רואה את זה ככה..
4. וואי אחותי.. שורה של מסקנות על אמירה שמשבחת את הצניעות של האישה. לא מבינה איך הגעת לזה..
5. טוב אנחנו מסכימות על זה כמו שאמרנו.
6. לצניעות יש השפעה. נרצה או לא נרצה. ככה זה.
לאדם יש בחירה חופשית ואף אחד לא אמר שלא.
אבל יש לנו גם הרבה השפעה במעשים שלנו על עצמנו ועל הסובבים אותנו..
"כל מה שהאדם מתגדל, מתגדל העולם כולו עימו" (הרב צבי יהודה זצ"ל) ולא חסר..
היום שטפתי כלים ונזכרתי במשפט של החזון איש וחשבתי על זה עוד.. (חח
)
וכמו שכתבתי, אי אפשר לדעת אם הוא דיבר בצורה ספציפית למקרה הזה או באופן כללי.
בכל אופן מה שאנחנו לומדות מזה זה את ההשפעה והכיוון.
את לא מתחברת? בחירה שלך.
7. כבר בתהילים כתוב "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך" (קכ"ח ג)
שזו מעלה לאישה שהיא בבית ולא בחוץ. ויש עוד הרבה אמירות על זה בתורה, עם דינה ועוד.
אז להגיד שהם הגיעו למסקנה הזאת זה מצחיק.
אף אחד לא אמר לך לא לצאת החוצה כשצריך ובכלל, יש פה עניין מסוים שהם רצו להגיד בזה.
לצערי את ישר מנתחת מסקנות.
8. מה?! הם מדברים פה מבחינת הצניעות של האמא. שזה משפיע על הבית. זה פשט.
9. חבל מאד שאת רואה את זה ככה. מקווה שלפחות את מכירה את הרב לפני שאת מסיקה מסקנות וגם אז.. יש דרך.
הבעיה נעוצה בזה שאת באה בגישה שבאים להטיף לך, אם תצאי שנייה מהראש הזה ותקראי את החוברת ממקום פתוח בראש ובלב תראי שהחוויה תהיה אחרת.
מה הם באים לעשות אם לא להטיף?חושבת בקופסא
"לחזק" זה לא לספר כמה צרות קורות למי שמעיזה לא להחמיר כמוהם, עם הבטחות מרחיקות לכת כאילו הם יודעים את כל חשבונות שמיים.
(אין עניין לחזור על אותה נקודה שוב ושוב אז אני דוחסת את כל הסעיפים לכמה פסקאות רציפות)
צניעות זה דבר חשוב, אמא שמתלבשת צנוע בודאי משפיעה על הילדים שלה, אבל זאת לא משוואה חד כיוונית של "שרוול מכוסה- בן תלמיד חכם". הילד הוא ישות עצמאית בפני עצמו וחינוך הוא רק הבסיס למה שהוא עושה בעצמו.
חסרות אימהות צדיקות יסוד עולם שילדים שלהן בחרו בדרך אחרת? או סתם לא ניחנו בכישורים להיות גדול הדור למרות שמעולם לא ראו את המרפק של אמא שלהם?
או הפוך, אנשים שגדלו בבתים עם בעיות הרבה יותר חמורות משרוולים או כיסוי ראש גבוה מידי וגדלו להיות לתמידי חכמים גדולים וגם לא נשכח הצלחה בשאר תחומי החיים?
אבל מגיעה התיחסות מיוחדת ל-7.
יש עניין שרוחני שהאישה היא המרכז של הבית, נכון. אבל למה זה אומר שמי שיוצאת לרחוב לא מגיע לה ילדים צדיקים? (יותר נכון לא מגיע לילדים שלה כישות בפני עצמם להיות צדיקים?)
את לוקחת את כל מה שהם אומרים בצורה הרבה יותר מידי מקילה ורק רעיונית, אבל הם מדברים על כך שפרקטית יש בעיה שאישה תצא לרחוב- זה כתוב שחור על גבי לבן!
זה לא רק עניין של "להתחבר", המסרים האלה מזיקים ומציגים צניעות במקום הרבה יותר מידי גבוהה כאילו זו תכלית כל החיים של אישה, שזה המקור של כל ההצלחות ושל כל הצרות, שוללים לחלוטין בחירה חופשית של אנשים סביבה, או את ההבדל בין עיקר הדין לתילי תילים של חומרות.
אני לא רק "לא מתחברת" לתפיסה הזו, אני חושבת שהיא גורמת לנזק משמעותי וזו לא דרך שראוי לפרסם בעולם.
(חתיכת חילול השם אם חילוני יקרא את זה ויחשוב שזו צניעות)
בע"ה אגיב לך בהמשך..אני זמנית כאן
טוב,אני זמנית כאן
במחילה ממך, להגיד שספר שלם נכתב במטרה להטיף בניגוד גמור למה שכתוב בו זה עוול, לא?!
(ולכן, למרות שאני פחות בקטע לפתוח דיונים מייגעים בכתיבה אני עושה את זה כי חשוב לי.)
אז דבר ראשון, אני מבינה, כ"כ מבינה. פחות התחברת לסגנון הזה וזה הגיוני ולגיטימי, אבל זה לא אומר שאם לא מתחברים אז כל הספר פסול, והמחברים שלו ח"ו כל מטרתם היא להשניא את היהדות או משהו דומה. לא. כ"כ לא.
הספר בנוי משלושה חלקים מרכזיים:
א. עוצמת נשים.
ב. צניעות.
ג. במעגלי החיים.
חלק א. וחלק ג. עברתי עליהם והם מקסימים בסך הכל. בלי שום הטפות. הרבה חיזוקים מהממים לבנות! שהלוואי הלוואי שהיו מצלמים מהספר הזה באולפנות וסמינרים. מוזמנת לפתוח ולבדוק אותי, חבל לי על ההכללה שלך.
דבר שני בעניין ההטפות, מעתיקה את ההקדמה מהחלק האחורי של הספר, לי זה לא נראה בכלל כמו כיוון של הטפה ולא מתקרב לשם.
" אליך!
אומרים, ש"תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים"
למול עיני מצטיירת תמונה-יפה, אצילית, קורנת ועוצמתית.
ואת התמונה הזאת-חפצתי מאד לצייר ולשרטט בחוברת הזו.
התמונה הזו-היא התמונה שלך.
את-במיטבך, בתפארתך, ביופייך, בעוצמתך.
זוהי דמות נשית נהדרת-בעלת עוצמה, בעלת מעמד.
דמות מלאת שמחה, סיפוק ושלימות פנימית. אצילית ומכובדת, אהובה ומוערכת.
שאינה מאפשרת לגורמים אינטרסנטיים לנצל את תכונותיה לצוריכהם.
שאינה נותנת לדחפים רגעיים לחבל בהישגים חשובים ובעלי קיום.
שאינה מניחה למסוכמות חברתיות להגביל את מימוש יכולתיה.
שמשתמשת נכון בכוחות הנשיים הנפלאים המפכים בה-כוחות הגוף וכוחות הנפש,
ובונה בהם עולמות. מעניקה חיים, אהבה וחסד. ממלאת כל פינה בבית ובלב.
מאד חפצתי לצייר את התמונה הזאת!
בשלמות, בדייקנות, במלוא היופי וההדר.
שתוכלי גם את להבחין-
בעוצמתה הרכה והנעימה, ביופייה הטהור והמיוחד.
כי התמונה הזו-היא בעצם התמונה שלך!
את-במיטבך!
כך, שהתמונה הזאת תעמוד-יפה ומושלמת-תמיד לנגד עינייך,
ותתן לך את העוצמה והכח, את הנחישות וההתמדה, לחתור ולשאוף-
להיות את....! "
אז יכול להיות שאלייך אישית זה לא מדבר, הכל בסדר, לאחרות זה כן, וחשוב לראות תמונה כללית ומאוזנת
דבר שלישי, כתבת:
"לחזק" זה לא לספר כמה צרות קורות למי שמעיזה לא להחמיר כמוהם, עם הבטחות מרחיקות לכת כאילו הם יודעים את כל חשבונות שמיים.
עונה: נכון זה בהחלט לא נקרא לחזק. אבל לא ראיתי לכל אורך הספר אמירה של 'אנחנו' מול 'אתם'. (צורת הסתכלות כבר אמרנו? 'המשקפיים' שאנחנו בוחרות לשים, המטען הרגשי שאנחנו באות איתו)
החלק של הצניעות נפתח מיצירת חוה ע"י הקב"ה שעשה אותה צנועה, וממשיך בפסוקים וציטוטים על ערך ושבח הצניעות לאישה, אז מה שאת מכנה 'חשבונות שמיים' זה לא המצאות שלהם, את רוב רובם של הציטוטים הם לוקחים מהתנ"ך, מסכימה איתך שאף אחד הוא לא 'סגן של אלוקים' ובאסה שזה הרושם שאת מרגישה.
דבר רביעי, כתבת:
צניעות זה דבר חשוב, אמא שמתלבשת צנוע בודאי משפיעה על הילדים שלה, אבל זאת לא משוואה חד כיוונית של "שרוול מכוסה- בן תלמיד חכם". הילד הוא ישות עצמאית בפני עצמו וחינוך הוא רק הבסיס למה שהוא עושה בעצמו.
עונה: נכון, ואני רואה שאת נבונה ומבינה בלי צורך שיכתבו לך את זה שחור על גבי לבן, כי אני בטוחה שזה גם לא הכוונה שלהם והם כתבו את הספר לבנות חכמות..
אם תקראי לעומק בספר תראי שהם מדברים על עוד דברים שמשפיעים על הבית היהודי ובאופן כללי, הספר הזה ספציפית מדברת על כמה ערכים חשובים ולכן פחות שם דגש על ערכים אחרים, והסברים ש"יחלישו" אולי את המטרה שהם מדברים עליה.
מסכימה איתך שצריך להציג את הדברים בצורה מאוזנת ובריאה ולא רק בצורה חדה.
דבר חמישי, כתבת:
חסרות אימהות צדיקות יסוד עולם שילדים שלהן בחרו בדרך אחרת? או סתם לא ניחנו בכישורים להיות גדול הדור למרות שמעולם לא ראו את המרפק של אמא שלהם?
או הפוך, אנשים שגדלו בבתים עם בעיות הרבה יותר חמורות משרוולים או כיסוי ראש גבוה מידי וגדלו להיות לתמידי חכמים גדולים וגם לא נשכח הצלחה בשאר תחומי החיים?
עונה: נכון. וכמו שכתבתי לפני רגע, בגלל שהם באו להציג ולהדגיש את ערך הצניעות הם לא התרכזו בזה, אבל תאמיני לי שהם אנשים מספיק אינטליגנטים שלא חושבים שכל אחד בנוי להיות גדול הדור ולא כל אישה שהולכת בצניעות בהכרח יש לה הבטחה שכל הילדים שלה יהיו צדיקים...
מה שכן-על המאמץ וההשתדלות שלה (הדרך שלה!!) זה מה שחשוב וזה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו.
דבר שישי, כתבת:
יש עניין שרוחני שהאישה היא המרכז של הבית, נכון. אבל למה זה אומר שמי שיוצאת לרחוב לא מגיע לה ילדים צדיקים? (יותר נכון לא מגיע לילדים שלה כישות בפני עצמם להיות צדיקים?)
את לוקחת את כל מה שהם אומרים בצורה הרבה יותר מידי מקילה ורק רעיונית, אבל הם מדברים על כך שפרקטית יש בעיה שאישה תצא לרחוב- זה כתוב שחור על גבי לבן!
עונה: אני מרגישה שאת לוקחת את הדברים שלהם בצורה מקובעת וקצת "ראש בקיר", אנחנו בשנת 2021 תסתכלי מסביב, כל החרדיות יוצאות החוצה, הספר הזה נכתב ע"י רב ורבנית שמוסרים שיחות בארץ, את באמת חושבת שהציטוט הזה שהם הביאו בא לומר לאישה להסתגר בבית?! בחייאת
הם באו להראות פה מה עיקר ומה טפל, מה הכיוון והדרך שאנחנו צריכות לשאוף אליו, ע"י הצגת סיפור שנחשב לדעתנו מעט קיצוני בדור הזה, אנחנו לא בדור של החפץ חיים זצ"ל.
דבר שביעי, כתבת:
זה לא רק עניין של "להתחבר", המסרים האלה מזיקים ומציגים צניעות במקום הרבה יותר מידי גבוהה כאילו זו תכלית כל החיים של אישה, שזה המקור של כל ההצלחות ושל כל הצרות, שוללים לחלוטין בחירה חופשית של אנשים סביבה, או את ההבדל בין עיקר הדין לתילי תילים של חומרות.
אני לא רק "לא מתחברת" לתפיסה הזו, אני חושבת שהיא גורמת לנזק משמעותי וזו לא דרך שראוי לפרסם בעולם.
(חתיכת חילול השם אם חילוני יקרא את זה ויחשוב שזו צניעות)
עונה: זה ספר שאחת מהמטרות שלו זה לדבר על צניעות, את רוצה שידברו על נושאים אחרים? תקחי ספר אחר.
בקשר להלכה הפשוטה מול חומרות-הם עשו הפרדה מאד ברורה, שימי לב שיש את ההלכה ואז יש נספחים ל-"מתקדמות".
הספר הזה הוסיף ומוסיף הרבה טוב בעולם, לדעתי. ולהגיד עליו שהוא חתיכת חילול ה' זה פשוט לא במקום.
עברתי על כל הספר בסוף שבועות ופשט שמחתי על הספר הזה, (עם כל המורכבות, ולמרות שחלק מהדברים מרגישים לי קיצוניים מדי..) כי יש בו המון המון שאיפה לרצון ה', דבקות בדרך התורה, רצינות ואחריות לבנות ישראל עם המון אמת ישרה ונקיה.
את מודה בעצמך שהחלק עם הצניעות בעייתי ופחות מחברחושבת בקופסא
אבל אני באמת לא מבינה מה מצאת בחלקים האחרים.
כנראה בכללי את בגישה שנהדר ומחזק ומשמעותי לשמוע על האור שירד לעולם עם בריאת האישה או כל מיני דברים כאלו, ככה שאת מוכנה לסלוח לדברים הבעייתיים. אז אני לא.
אני לא מרגישה יותר טוב לשמוע על מעלת האישה.
פעם פתחתי ששור מבקש מקורות על מעלת האישה כדי לקבץ מקורות בשביל לסתור טענות על דיכוי נשים. בלי ההסיבה הזאת, אם מישהו אחר היה פותח שרשור כזה רק בשביל סיבת הרוממות הייתי לגמרי אדישה, עוד לפני כל הדיבורים על החמרות.
(כל הסיפורים שהבאתי עוסקים בהחמרות-
הבעל העיוור- בגדים יקרים, כיסוי ראש גבוה ואיפור- לא עברה בכלל. עניין של טעם.
אין ילדים צדיקים- אשכרה יציאה לרחוב!- אם הם לא מתכוונים לזה למה הם כותבים את שחור על גבי לבן?
בן נושר- "חולצות הטריקו החולצות שהיו עם שרוול 0\0 ,שאינו מכסה כראוי את הזרוע" אין לי מושג מה זה "שרוול 0\0" אבל חולצות טריקו אם השרוול שלהן ארוך מספיק אין בהן שום בעיה. אולי זה מראה זרוק מידי אבל לחלוטין עניין של טעם .
בת נושרת- שרוולים קצת מעל למפרק לפני בני הבית- הרבה נשים גם לא שמות בכלל כיסוי ראש לפני בני הבית שלהן, זאת ממש לא חובה.)
אם אפילו יחלקו את הקטעים מחלקים א' וג' באולפנא שלי אני אגלגל עיניים אם לא מיד אמצע את הבעייתיות גם בהם, הבעייתיות שבהם זועקת בשבילי הרבה יותר מכוונת הכותב, כי אני פשוט לא מתחברת לחיזוקים.
וזה כל ההבדל, שההשלמות והדיוקים שבולטים מאוד בחסרונם בסיפורים האלו, את חושבת שהקוראת אמורה לעשות אותם בעצמה, כי תחושת החיזוק מפצה על הבעיות, אבל לי אין את ההתלהבות הזאת שגורמת לך לסלחנות כלפי הקטעים הבעייתיים.
הסיבה שאמרתי שזה חילול ה' היא העובדה שבמיוחד מישהו חילוני לא יראה את זה כ"מרומם, מחזק, משמעותי, וכו'" רק את מה שבתכל'ס נמצא שם, שאלו דברים בעייתיים. את ההשלמות והדיוקים את עושה בראש, לחילוני אין את ההקשר הרחב ויחשוב שצניעות אומרת שיש בעיה עם אישה שיוצאת לרחוב.
אז לסיכום, באמת הכל עניין של רושם, את מוכנה לסלוח לבעייתיות בשם הרגשת רוממות הקדושה, ואני לא.
בחלק של הצניעותאני זמנית כאןאחרונה
היו סיפורים שלא לדעתי, אבל בשאר הדברים שם, זה מקורות, הלכות ודיבורים, ועם זה אין לי בעיה ולדעתי זה מעולה שזה מקובץ לספר. ואהבתי שהם הוסיפו גם דוגמאות של ציורים שממחישים..
נשמה, החלק של הסיפורים הוא מזערי לעומת כל השאר.
נראה לי שלא הבנת, זה שאני כן בעד הספר וקוראת בו לא אומר שאני מסכימה עם כל מילה שלו.
ובקשר ל-"מוכנה לסלוח לדברים הבעייתיים" כלשונך, זאת לא המשוואה שלי..
אני חושבת שבגלל שאנחנו לא באותו גיל, אנחנו רואות את העולם קצת אחרת. ואני פחות בגישה של למהר "לשרוף" מה שלא נראה לי. לא מאמינה בזה.
כל העניין עם ההחמרות- את זה את מביאה מהחלק של הסיפורים שבאו להביא שאיפה וכיוון. כבר דיברנו על זה שהיום נשים כן יוצאות החוצה, וזה לא מטרת הכותבים.
אוקי, את לא מתחברת לחיזוקים, ומנסה למצוא בעייתיות, אז מה מפריע לך שאחרים כן מתחזקים?!
זה לא עניין של התלהבות או לא התלהבות לקטעים האלה בחוברת, פשוט בשבילך אפילו דבר הכי קטן יכול לגרום לפסילה של חוברת ולדעתי זה לא ככה. "הקטעים הבעייתיים" מקובצים בחלק של הצניעות והם לא רבים, ולפסול את הספר בגלל זה, זאת בחירה שלך.
קודם כל, חילוני שיבוא לקרוא את זה, רואה עולם, ולא תמים, הוא לא ייתפס על סיפור אחת ויסיק ממנו, אלא הוא ייקרא את החוברת מא' ועד ת'.
את הופכת את החילוני לטיפש אני קצת נעלבת בשבילו..
כבר כתבתי שגם אני מסכימה שיש בעייתיות בחלק של הצניעות בסיפורים שם, וזה לא אומר שאם אני בעד הספר אני סלחנית על זה, אלא מסתכלת במבט רחב על המכלול ורואה שהספר ברובו טוב, ובוחרת מה נכנס אליי ומה נשאר בחוץ.
6. זה הראי"ה*נפש חיה.
לא, היא לקחה משפט כללי של הרב קוק ושייכה אותו לצניעותחושבת בקופסא
למרות שזה לא נאמר על הנושא הזה.
ויש הבדל בין התגדלות ללבוש צנוע.
התגדלות היא התפתחות שזה בוודאי דבר חיובי שמשפיע על העולם, אבל צניעות זה דבר בינארי.
או שאת לבושה כמו שצריך או לא, ברור שזה משפיע על אחרים, אבל זה לא שולט להם בהתנהגות.
נכון , אני חושבת גם שהכוונה של המשפטנפש חיה.
זה משפיע על ההתקדמות הכללית של העולם.
ממילא כל התחזקות גם בצניעות או כל מצווה אחרת
משפיעה .
נכון שייכתי את המשפט לכאן ולא חייב להסכים איתיאני זמנית כאן
לאדם יש בחירה חופשית אבל החברה כידוע מאד משפיעה על האדם. ועזבי חברה, האדם מושפע מהבחירות שלו עצמו.
בשביל להבין את הערך של הצניעות צריך ללמוד אותו. הוא קיים בנו באופן טבעי אבל גם בלמידה עיונית. ככל שיותר מודעים לזה מתחברים לזה.
נכון! בשמונה קבצים..טעיתיאני זמנית כאן
אני יכול לשאול משהו?הָיוֹ הָיָה
כשאצל גברים מדברים על שכר בכל התגברות עצמית, זה אמור להרגיז אותם ככה?
כי המציאות בפועל, אני מעדכן, היא לא כזו.
מעניין לחשוב מהיכן נולדו ההבדלים.
ברור שזה לא אמור להרגיזחושבת בקופסא
זה אמור לעורר את השומע להרגיש את מעלת רגע הקדושה העלאי של החמרת חומרה על חומרה.
קח את הדוגמה של הסרחון- נתקלתי בדברים בסגנון הזה, זה מאוד מקומם ועוד יותר בתור מתנה - לקראת נישואין וזוגיות זאת ההרגשה שלי כשאני קוראת דברים בסגנון הזה.
(ושום מדגישה שהשוואה לעניין ההרגשה ולא לקשר בין המושגים עצמם)
לא זה מה ששאלתיהָיוֹ הָיָה
לא אם מתכוונים להרגיז, אלא אם (-לפי מהלך מחשבתך-) השומעים אמורים להתרגז ככה.
ראיתי את הדוגמה, וזה בדיוק מה שאני לא מבין: למה כשגברים נתקלים בנאומי שכר על ההתמודדויות שלהם הם לא לוקחים את זה קשה כמו כשבנות נתקלות בנאומי שכר על ההתמודדיות שלהן.
מה שמרגיז אותי זהשפרינצא בוזגלו
כל האמירות האטומות בשם רבנים שלא מבינים מהו באמת הניסיון שבצניעות,
כמו הסיפור על השרוולים שהורמו בעת שטיפת הכלים, כאילו- למה גבר מטיף לאישה על צניעות?
אנחנו נקבל עשרות סיפורים ואזהרות ואמירות מפי ובשם רבנים ואילו הגברים לעולם לא יקבלו הטפה שכזו מנשים.
כלומר, תקבלו חיזוקים ממי שבאמת מבין את הקושי ולא ממשהי שרק מתיימרת להבין.
מה נסגר איתך צניעות זאת מצווה כמו כל מצוההרמוניה
מה הקשר אם יש לרב את הניסיון או לא תאמיני לי שיש לו שכל מהתורה ואין שום קשר אם זאת אישה או לא! ממש זיעזעת אותי עכשיו!!
כמו שלא תשמעי רבנית מטיפה לגברים על הנסיונות שלהם-שפרינצא בוזגלו
ככה לא נראלי שייך שרב יטיף לאשה על צניעות.
ולמה אשה לא מדברת על נסיונות של גברים? אולי בגלל הס'פאסט נישט, לוידעת למה...
כמו שרבנית גם לא מטיפה לגברים על שבתהָיוֹ הָיָה
ולא על שום מצווה, גם כזו שמתאימה לגברים ונשים כאחד.
גברים יכולים לדבר על צניעות בדיוק כמו שהם יכולים לדבר על נידה. תורה זו תורה זו תורה.
יכולים, לי זה יהיה נחמד לשמוע? לא!שפרינצא בוזגלו
וכן, אישה שמרימה את השרוול בכדי לשטוף כלים שהבעל שלה שלומד הלכות נידה אכל בהם מקבלת נזיפה מהרב שבגללה הבת שלה התקלקלה- זה לא נראלך אטום?
...הָיוֹ הָיָה
את מתארת תיאור מכמיר לב, אבל גם אם גבר היה מקבל נזיפה בנסיבות אומללות כל כך זה היה אטום, לא?
חלאס עם למדוד כל דבר ב"גברים שפוסקים לנשים". זה נידון אובייקטיבי. דוגמאות בעייתיות תהיינה בעייתיות גם בין גברים לעצמם.
זה לא נחמד לך - כי הוסללת לכך שלא יהיה נחמד לך, כי העולם של היום מחנך לסלוד מזה. עייני ערך כל נאומי הפמינסטיות הרדיקליות (כן, גם דתיות לפעמים) על זה שצריך לבטל הלכות כאלו ואחרות כי הן נקבעו על ידי גברים.
הגדילה לעשות מי שטענה (ברצינות!) שבכלל צריך לבטל את ההלכות ה"מפלות" שנקבעו בידי אלוהים - שהוא גבר, וממילא שובניסט... (וכתבתי אלוהים, לא אלוקים, אלוקים אינו גבר ואינו שובניסט)
אין שום בעיה אמיתית בזה שגבר פוסק בהלכות נידה או קובע קריטריונים של צניעות. כל עוד שהוא עושה זאת בצורה נורמלית.
ואם הוא עושה את זה בצורה מגעילה - אז הוא בעייתי בלי קשר לעובדה שבצד השני עומדות נשים.
ואני אחזור שוב, אגב, על העיוות שיוצא מדברייך: את תקפת אדם שמחזק ומדבר על גודל השכר, וכששואלים אותך מה הבעיה - את מתחילה לנאום על אלו שמטיפים ומאיימים בעונשים. רק לי זה נראה לא עקבי?
רבנית תוכל אולי לתת לך חיזוק מעשי יותרהרמוניה
אבל לשמוע מה צריך את יכולה ורצוי שתשמעי מפי רב
הוא לא ממציא את זה מהראש שלו
אין לדבר סוף.הָיוֹ הָיָה
מחר תאמרי שכל הלכות צניעות נקבעו בידי גברים שובניסטים...
מילא אם היה מדובר כשגוערים בך וצועקים עלייך, אני יכול להבין את הקושי
אבל לדבר על שכר??
זהו, חלאס, אסור לגבר לדבר על שכר של אשה? זה אטום? זה הטפה?
ההטפה היחידה בסיפור הזו זו ההטפה המערבית שבנתה לכם תודעה כזו...
מה שאותי מרגיז זו הנטיה להטפל למצוות הצניעותיעל מהדרום
ושבגלל שלא שומרים אותה- מגיע כל הרע שבעולם.
כאילו מישהו יודע חשבונות שמים, כאילו אין עוד עבירות בעולם....
ואני מתלבשת צנוע, אוהבת לבוש צנוע בלי קשר לדת. ועדיין זה מעצבן ההטפות האלה. כי זה הטפות, לא דרך להבין את חשיבות המצווה או לחבב אותה עלינו.
על איזה עוד מצוות מטיפים ככה? במה נתקלת?
כמה נקודות:הָיוֹ הָיָה
א. השאלה שלי עדיין תקפה, למה גברים לא מתרגזים מדברים לגבי ניסיונותיהם. ולא זועקים חמס על ה"היטפלות"
ב. דברייך על "כל הרע, ו"חשבונות שמים", רלוונטיים אולי להטפה באיומי עונש, אבל לא לחיזוקים והלל ושבח למי שעומדת בניסיון, שגם על זה התרגזו פה.
ג. גם ענייני עונש וכו' - תלויים כמובן בסגנון. ברור שאדם נורמלי לא תומך באיומי "תישרף בגהינם כמו עוף בגריל" של אמנון יצחק, אבל אכן יש שכר ועונש, וזה לא קשור ל"חשבונות שמים", ואנו מאמינים שבעקבות עבירות בא עונש ובקבות התחזקות בא שכר. זהו. השאלה היא רק פרופורציה. כשאת אומרת "הבעיה היא הטפות, כי הן הטפות", את צריכה לזכור שלהטפות יש צורה וסגנון מסויים, שהוא אכן מגעיל. אבל לא כל דברי חיזוק על נושא רגיש צריכים אוטומטית להיתקל בחומה בצורה של זעקות "הטפה, הטפה" (2 זוגות גרביים?! בואו נתחיל מההלכה הבסיסית ולא מהמצאות - לקראת נישואין וזוגיות מ.ש.ל. זו הטפה מגעילה)
ד. הגיוני לגמרי שיעסקו במצווה שיש בה ניסיון, מה את רוצה, שיטפלו למצוות שעטנז? בכל דור מדברים על ההתמודדיות המרכזיות שלו, מה אפשר לעשות? וזה גם המשך לשאלה ג' - לצערנו - ככל דבר יותר פרוץ - מן הסתם יותר עונשים באים בגללו. שוב: אמונה בסיסית בשכר ועונש.
אני מקווה שההבנה הזו לא באשמתי..נסיכה יפה
לי ממש ממש הפריעה העובדה שמנסים לשדל אותי לעשות מצוות ע''י הבטחות שכר, הקב''ה לא חייב לנו כלום...
זה תרגום 'זול' של שכר ועונש.. לענ''ד
יש לשבח את המחבר שעושה הכל לשם שמיים וללא מטרות רווחה כלל וכלל. החוברות מאוד מאוד מושקעות. באמת במטרה לזכות את הרבים!!
מעניין, לי פחות זכורים השידולים האלו.. אם בכלל..אני זמנית כאן
כן קראתי מזה היום.. חחנסיכה יפה
סליחה שאני צוחקת..
ממ.. אני חושבת שזה נכתב במאמר מוסגר וכתוספת.אני זמנית כאן
לא כאמירה ראשית שאם בנות ילכו צנוע אז הן יינצלו ואם לא אז מי יודע.
לדעתי זה יותר שיטתי..נסיכה יפה
לא נתקלתי בזלזול או בהטפה למי ששמה חצאית קצרה..
ממ פחות נתקלתי אבל מבינהאני זמנית כאן
2 זוגות גרביים?! בואו נתחיל מההלכה הבסיסית ולא מהמצאותיעל מהדרום
זה מה שכתבתי למעלה..נסיכה יפה
ספר נורא, רק גורם לבת להרגיש רע עם עצמה:שפרינצא בוזגלו
עלינו לחדד את המודעות לתוצאות ההרסניות של לבוש לא צנוע. אשה, ובפרט בנות צעירות, אינן תמיד מודעות וערניות לסכנת הגירוי שההופעה שלהן עלולה לגרום אצל הגבר.
יצר העריות הטבוע באיש הוא יצר חזק מאוד, העלול להתלקח בקלות, בפתאומיות ובמהירות. חז"ל המשילוהו ואמרו: "אש בנעורת - ולא תהבהב?!", כלומר קח ערימה של שביבי עץ, זרוק בהם אש, האם יתכן שלא תהיה התלקחות? הלוא גם אם תזרוק ניצוץ קטן ביותר - האש תתלקח, כי שביבי העץ מתלקחים בקלות רבה. כך יצר העריות יכול להתלקח מכל גירוי קל. (ציטוט מהספר הנ"ל)
למה ללמד על דרך השלילה? למה להפחיד בנות ולאיים עליהן כאשר אפשר לגרום להן לאהוב את המצווה?
יותר משזה ספר צניעות זה ספר השקפה שמלמד הקפת עולם צרה ומפחידה ומציגה את אלוקים בתור דמות שטנית שתכסח את כל מי שיחטא, לא ספר שהייתי נותנת לבת שלי לקרוא.
@חושבת בקופסא
מסכימה.נפש חיה.
לא מומלץ בכלל. לא לתת אותו ולא להתקרב אליו.נפש חיה.
גרפיקה מזעזעתמישהי 1
...הפי
לא המשכתי לקרוא אותו .. כנראה לא אהבתי
אוח..שושיאדית
מכירה כמה חוברות כאלו, אף אחת לא קראתי בשלמות, כי חבל לבזבז זמן על משהו שאת לא מתחברת אליו.
הכריכה והעיצוב, נחמדים ומתוקים, אבל התוכן קצת מוגזם.
על אף ה"השקעה" שבגרפיקה, זה קצת מעליב להרגיש שנותנים לבנות כזה דבר קיצ'י כדי שאולי הן תימשכנה לזה...
נו באמת..
הגישה והמסרים שמועברים מבעד למילים, לא נעימים בכלל, לפעמים זה מפחיד וסתם מכניס לחרדות ויאוש. אי אפשר לדרוש מנשים בדור שלנו דרישות שרלוונטיות לנשים מלפני 100 שנה, זה לא שייך ולא מתאים.
מה שכן, בעניינים כאלו אני מתייעצת וקוראת חוברות שיותר מתאימות לסגנון בו אני מנהלת את אורח חיי, הרבה יותר מקל, ומעודד.
דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה
ככה...
השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור
בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות
והיא הייתה שם עוד לפני
עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..
מה שקצט מנע ממני לפעול..
כלאחר מעשה..
לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה
ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..
ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?
כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..
האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?
מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?
האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?
האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?
על המשפט האחרוןעיונית
הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?
הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...
אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה
לא נעים או מביך..
וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..
אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..
יכול להיותנתקהאחרונה
שהוא שלח לי אותה
בשביל שאולי כשאפגוש את האחת
אדע מה לעשות...
אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא
יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.
אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.
יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).
שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.
בהצלחה.
תודה חחנתקה
הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי
שהכירו ככה
אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן
זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb
באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.
בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון
הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג
לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?
דרך אגב.
אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה
לא טרמפידה. יותר הזוי
אבל גם מפגש מקרי
לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+
הוא שלח אותך עד אליה
ולא עשית דבר.
עייף גם עשיו היה עייף
זה לא מנע ממנו לבקש אוכל
עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.
אתה סתם מקשקשקעלעברימבאר
מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך
בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם
אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת
השניה זו האקסית של פעם
וההכי הכי זו האקסית האחרונה
היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים
והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון
כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו
וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע
שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי
מה לדעתך בעצם גורם זה?
האופי שליכְּקֶדֶם
מה בו?טאבי
בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.
אנימה
ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?
זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם
היי מה קורה?
הרמוניה
תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.
תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.
אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.
זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.
(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")
דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.
חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.
אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.
הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח
הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏
אני שומרכְּקֶדֶם
אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים
כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק
ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות
ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?
..הרמוניה
כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.
יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)
הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.
ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור
איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב
(:הרמוניה
תתחיל להתפקסהפי
ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..
אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.
אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.
ואני בן גרוע ביותר 😂
בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.
חחחחהרמוניה
זהו זה הענייןכְּקֶדֶם
הדינמיקה.
בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.
מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל
יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי
תוכלי להרחיב בזה?ישי2
לדעת
וואלה לא לימדו אותי את זה..
מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא
אשמח ממש להרחבה בנושא
בהצלחה רבה!advfb
אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני
תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם
אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר
אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה
גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.
לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה
בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"
ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"
ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם
מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם
היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..
בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל
ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה
אבל אם יש בסיס של משיכה
זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך
את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי
אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..
זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה
אצל נשים זה שונה מאוד
לא נכון מניסיוןטאבי
וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש
תראה אם הוא ראה אותההפי
פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי
יש בזה משהו אבל במקרהטאבי
שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי
התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה
ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם
וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל
אולי תנסה למצוא מכנה משותף בין השלוש האלונוגע, לא נוגעאחרונה
אתה גם כותב שאתה זה שמכניס אותן לפרנדזון, כלומר הן לא רואות אותך באופן טבעי ככה.
בשביל קשר זוגי צריך אש, בד"כ מי שמדליק אותה זה האיש. מה שאישה יכולה בד"כ לעשות זה רק לנסות לגרום לו להדליק אותה.
יתכן שעם השלוש האלו האש שלך נדלקה באופן טבעי והיא הייתה חזקה מכדי להיחסם פנימית.
כללי, ספציפיטאבי
מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.
מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,
לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?
חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.
אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.
שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?
בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.
מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.
לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.
זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …
קודם כלפצל"פ
יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות
אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי
אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים
יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת
לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך
ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם
ברוטאבי
דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע
גיל
רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.
יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)
אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.
יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.
לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.
"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי
"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"
כאילו...
התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע
בגדול מסכים איתךadvfbאחרונה
ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.
יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג
ישהפי
לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.
הבחורה גם אמרה כן ..
אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?
אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?
אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.
כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..
התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .
לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .
ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב
( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)
יש בהחלט עוד מקרים כאלה
אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)
האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי
ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),
לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).
האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.
(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).
מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,
ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.
בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.
אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.
כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.
אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,
ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.
ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,
רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.
ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.
בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר
באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.
נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.
אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.
ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.
אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים
מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי
זה הפסד שלו.
ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...
אז שה' יתן שכל - וגם לנו.
לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.
ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב
אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.
אריק מהדרום
העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.
לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא
אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.
יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות
לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.
פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.
אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.
גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.
מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb
מאוד תופסת מקום בעיני,
גזע, למי אכפת?
לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר
יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.
זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת
מה?הפי
יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.
בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.
הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה
אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.
לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק
אותן..
צודקת.קעלעברימבאר
דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.
פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה
למה שטות גמורה?רודף מצוות
אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.
אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).
זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:
בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),
אך גם פערים בנושאים אחרים:
ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,
נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,
עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.
אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.
נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.
נמחקרודף מצוות
חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb
גם לפי דבריך,
העדה היא סימן - לא סיבה!
סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות
לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.
לא לאadvfb
אתה צודק בזה:
גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים
אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.
לפעמים שלא מכירים יש חשש.
לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.
לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות
בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?
או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?
בוודאי שיש!
זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅
אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.
אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.
טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות
אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.
בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.
כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.
בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.
אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.
נכון אין מחלוקת בינינוadvfb
חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.
אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות
שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין
העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.
לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.
הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.
הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.
גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.
בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).
איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,
אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.
יכולה להיות לגיטימיתadvfb
שמדובר בחשש לגיטימי ;)
מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.
הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.
כן,טאביאחרונה
אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.
ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.
ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות
הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.
הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.
מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"
אבל הוא רוב הזמן משקר.
ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן
להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?
והתחלתי רק להביט.
פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.
המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."
הטלפון שלך.
המסך.
המסיח.
שכל הזמן גורם לי להיסח.
באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.
אתה הטלפון שלי.
אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.
ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.
וכולכם באתם אליי לשם מה?
איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?
אני רוצה לזכור שקודם העיקר.
ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.
אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.
פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.
אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"
ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?
וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.
פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.
אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?
למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?
ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."
ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.
כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד
ולא יצרנית
מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?
ואיפה כל היצרנים שבנו?
אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.
נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...
אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?
אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?
אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.
אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.
"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".
ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"
ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.
המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.
והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים
אין ריכוז
אין בהירות
אין פניות
אין צלילות הדעת
אין ישוב הדעת
יש הסחה
יש בילבול
יש מיסוך
מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים
וגם מסיחים מהחיים עצמם
וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר
כי "מה עכשיו אני מפספסת"?
אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום
כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.
אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"
כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל
אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!
אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.
אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.
ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.
אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:
קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!
ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?
ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?
ורק אחרי בירור כל הרצון
ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם
ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -
רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.
אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.
אז לפחות להיום, אנסה את זה.
כי זה חשוב.
כי אני רוצה בעצם להיות בעדי
ולא נגדי.
כהתחלהנגמרו לי השמות
לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.
א. לקחתי לי את ברכת המזון.
ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.
ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.
ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.
ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.
כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!
איזה כיף לחיות באמת
את החיים עצמם 😊
אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא
האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"
תודה,נגמרו לי השמות
לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?
אנסה להסביראביעד מילוא
הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)
ואפשר גםנגמרו לי השמות
לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:
"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)
"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)
וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו" 
יישר כח יפה מאודצמר-ארד
וואוו זה באמת יפה מאוד !!!
בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה
יישר כח
תודה רבהנגמרו לי השמות
יש כמה צדדים למסךמשה
עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.
רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....
בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות
ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה 
נכון,
כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.
ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.
אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."
כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.
וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.
כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.
(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).
כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.
וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.
פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).
עכשיו הגבתי לך גם שם
משה
אבל הנושא שם אחר מפה.
הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....
אז מה את רוצה?shindov
מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.
אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות
לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.
זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.
ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה" 
מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי
ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.
אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות
כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.
האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).
והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.
ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.
אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏
זה לגבי העניין הזה.
ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:
א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.
אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.
ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.
זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.
וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.
ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.
את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏
וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"
כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).
ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.
זה בדיוק הקטע ..הפי
אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.
לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק
לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר
צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...
ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.
בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את
השנייה.
זה יותר עניין של דיוק
רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה
לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.
הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.
שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.
הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות
אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה
אבל בסדר 
(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).
נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות
אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?
(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)
מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי
זאת, קבלו את התנצלותי
אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי
).
כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.
נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.
יש כמה ימים בין דייט לדייט.
וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.
אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).
מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...
השאלות הן:
האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?
מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?
ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.
אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב
אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.
אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).
לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.
אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.
בהצלחה!
למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ
כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד
ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.
ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין
אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת
כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.
אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי
היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.
עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅
קיצור יש ויש;)
נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא
איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.
לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.
לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...
תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי
והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).
אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.
בהצלחה רבהארץ השוקולד
אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.
זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb
בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.
יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.
המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.
כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.
וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.
ושתי טיפים -
א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.
ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)
נכוןהפי
תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירות
מחדש נעוריי
זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?
מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...
אבל זה מה שיש כנראה...
זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא
אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.
אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.
אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.
תודה, אני גבר
, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי
לשאלתך, היא די פמניסטית
, אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...
מה הכוונה?הפי
מה אתה מרגיש שאתה לא יודע
( לא נציגה של אף אחת )
בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי
את כל היזומה בשלבים הראשונים?
ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...
הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?
מה הכוונה הכל?הפי
אני לא מבינה
את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי
שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.
עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...
בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא
זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.
אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.
בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.
למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).
אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.
בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.
אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb
דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..
אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.
מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.
חח התקבלתהפי
ישששadvfb
מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.
אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.
תודה תודה.
הישיבה נעולה.
עונהקל"ת
כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.
בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.
מעניין, תודהמחדש נעוריי
זאת בנורמה לרובדרייב
הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.
שים לב לנקודה חשובה:
נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.
לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.
דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.
תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי
בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb
ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.
זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.
נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.
מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי
כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?
כנראה גםחושבת בקופסא
ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.
מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?
לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.
לקבוע בעצמי!!!!!הפי
ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!
זה חייב לעבור בידוק שלי חח
וואלהחושבת בקופסא
אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.
לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.
נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת
לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.
אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.
לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.
פשוט תיהיה מי שאתה
נכוןהפי
אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד
לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb
וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.
זה הכי טוב לא?
ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.
כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'
מסכן הבחורהפי
מזה זה סיוט
מה סיוט? זה כיףadvfbאחרונה
פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb
ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.
מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.
בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.
גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.
הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.
בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.
איזה שטויות נוהפי
אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום
יכול להיותadvfb
אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום
שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף
התלמיד העייף
אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב
קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.
אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.
בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.
אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)
אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.
ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:
לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.
אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!
לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה
לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.
בהצלחה!ברוקולי
אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה
קראתי הכל
ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר
ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

