מין טוב ובריא הוא תמיד איזון בין - מצד אחד - לספק את בן-הזוג ולרצות שיהיה לו טוב, לבין - מצד שני - לא לחטוא לגבולות שלי ולא לרצות רק לשם הלרצות. 

יחד עם זאת, מסכימה עם הנאמר למעלה שחבל יהיה "לסגור" אזורים מסוימים - במיניות, בשיחה, בחוויות וכו', מתוך תפיסה יחסית אוטומטית. הייתי שואלת את עצמי - עד כמה זה באמת מפריע לי? האם זה לא נעים גם לי, באופן מסוים, גם אם הרחק בראש? האם בעלי באמת לא מכבד אותי? הרי זה מגוחך - כמובן שהוא כן. נהפוכו. בעיניי, איש שנותן לעצמו דרור בחברת אשתו - בוטח בה ומאמין בה. אחרת, היה מצניע פנימה את כל התשוקות והמאוויים, וזה כמובן מצב לא רצוי. 

הייתי מתייחסת לכך כאל הזדמנות לחקירה משותפת - של היחסים ושל המיניות. נבדוק *יחד* מה מתאים לשנינו. אולי אגלה על עצמי משהו שלא ידעתי  

נשמע שיש לכם זוגיות ארוכת שנים, ודיבור כנה ופתוח...

אבל בכל זאת

אני מנסה לחשוב מה הייתי רוצה אני לעשות במצבך

קודם כל אם זה גורם לך דחייה כל שהיא או מוריד לך, אני חושבת שזה לא מצב טוב.

כלומר, כל אחד בא עם מטען של רצונות, ודברים שונים שמדליקים אותו, ודברים שונים שדוחים אותו, וכו. אבל העניין הוא לממש אותן רק אם זה בהסכמה הדדית, ו*רצון* הדדי.

יש דברים אולי שאפשר לשתף פעולה למרות שלא מרגשים אותך במיוחד, אבל לשתף פעולה עם דבר שגורם לך ההפך - זה נראה לי גם לא הוגן מצידך כלפי עצמך  וגם מזיק בטווח הארוך.

החווייה הזאת מצטברת (שוב, אני מרגישה טיפשה קצת לכתוב לך את זה, די ברור לי שאת יודעת את זה בעצמך, אבל לפעמים לשמוע את המילים מבחוץ זה גם עוזר לעשות סדר בראש), וגם אם מספר מסויים של פעמים את מסכימה ועוברת את זה בתחושה נייטרלית, בסוף בפנים יכולה להצטבר תחושה שלילית שהיא עצמה תגרום לך לחוסר חשק.

והתחושה הזאת יכולה להיות כל כך צרובה עמוק בגוף, והגישה אליה בדיבורים או בניסיון לשתף תהיה כל כך מורכבת ומפותלת...

נשמע לי שבאמת עשיתם דרך ארוכה לנסות לפתור את זה, ואני חושבת שבמקומך הייתי הולכת לייעוץ מיני, אישי או זוגי, לפגישה-שתיים. כי ממה שאת מתארת אתם במקום זוגי טוב, רק הנקודה הזאת מעיקה, ואולי אפשר לנסות לקבל עזרה לגביה במקום שתיצור תחושה לא נעימה.

בלי לרשום דברים שלא ראוי. כי זה קשה.

אבל משאר תגובותיה של הפותחת אני חושבת שהבנתי לאיזה מילים פחות או יותר הכוונה

והיא מציינת שהמילים האלו בשימוש בעיקר מתי שאין לה חשק

לדעתי ולהבנתי את הסיטואציה, לומר מילים כאלו לאשה כשאין לה חשק זה משהו שגורם ממש לפגיעה (והיא גם כתבה את זה)  , אני בכל אופן, אם אני מדמיינת את זה, יכולה ממש להרגיש למה זה פוגע מאד ומרגיש זול ולא נעים.

אני חושבת שהענין פה הוא יותר המילים בשילוב הסיטואציה שגורמת להן קונוטציה עוד יותר זולה ולא נעימה.

אבל קשה להסביר את זה בלי להיכנס לדברים שלא מתאים לומר פה. 

ואז לנקות אותן לא יעזור, וגם לא הכי שייך לנקות מילה שהתרגלת כל החיים שלך שהיא קללה רחובית.

כל אחת בסופו של דבר מגיבה מאיפה שהיא מבינה ולאיפה שהיא לוקחת את זה.

כתבתי את נקודת המבט שלי, כתבו לה הרבה, ואני חושבת שההצעה לנקות היא הצעה שגם אם אני לא חושבת שהיא אפשרית אני מבינה אותה, לעומת ההצעה לשחרר ו"לתת לו" 

אולי זה מה שמפריע לי בחלק (מדגישה חלק) מהתגובות פה, שהיו ברוח כללית של "אם זה מרים לו אז תתני לו אפילו שזה מוריד אותך, תנסי להתגבר לשחרר וכו" שזו פשוט גישה שאני לא מתחברת אליה אף פעם.

היות שכתבת  אנחנו זוג "דוס" מאוד ולא משתמש במילים כאלה ביום יום,

הייתי ממליצה לך שתקראו בספר דתי חרדי שמדבר מהעניין, כמו ספר

קדושה וצניעות או ספר דעת הקדושה להרמב''ן אין ספק שזה יעזור,

וככה הוא יפסיק מהמילים וכמו שכתבת ''תמיד הוא מצטער אחרי זה'',

בהצלחה רבה רבה לך.

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

בערב

במהלך היום אני בסדר

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות

וממש מתאים לחנוכה!

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?