לא ידעתי את זה, והתלהבתי מהפוסט ממש

ואז כשהלכתי לבדוק על הזוג החמוד ראיתי שהוא בכלל נהרג

מזעזע

כמובן שיש מי שבעיניהם זה יהיה "חרחור ריב", כי לעולם לא יבינו את "האיוולת" שבהעדפת התורה על פני הכיף המערבי. 

אבל דברי אמת ניכרים.

פחות מזדהה עם חלק מהפרטים בסגנון הכתיבה

ונקודה אחת שלא ברורה לי ולכן אתנסח בזהירות - אתה כותב שדרך החיים שלה לא נכונה:

אתה מתכוון שדרך החיים שהיא מציעה היא לא נכונה? אם כן, אני די מזדהה, על אף שלא אהיה נחרץ כל כך. יש אנשים שזה באופי שלהם להיות כאלה

אתה מתכוון שהיא בחרה בשביל עצמה בדרך חיים לא נכונה? מבין אבל לא מזדהה. בסך הכל טוב לה עם זה. הרי מדובר באנשים קיימים, ואז השאלה אם טוב להם להתחתן - ויש אנשים שמלכתחילה, גם אם לא היה פער דתי בין בני הזוג, החינוך שלהם היה פתוח להכל והסגנון של הבית היה "דתי במקרה". ונשמע שזה מה שהיא מתארת, אז בשבילה זה בסדר גמור.

נכון, אני לא מסכים עם הביקורת שלה, אבל כן מסכים שיש מקום לצד שהיא מייצגת ויש אנשים שבשבילם זאת בחירה נכונה

@נשמה כללית, לחרחר ריב הכוונה לחרחר ריב. אפשר להיות בעל דעה נחרצת בלי לחפש לריב עם האנשים שמחזיקים בדעות לא נכונות

הנקודה שמציקה היא בדיוק העובדה שיש כאלו שלא ממש מסכימים איתן

חבל באמת

אבל עובדים עם מה שיש🤷‍♀️

נדמה לי שדווקא בגלל שהכל סובייקטיבי תמיד יהיה מישהו שיראה לך את הצד השני, כך שביחד התמונה תהיה שלימה יותר ומדויקת יותר.

האמת מורכבת מידי בשביל שהיא תימצא אצל מישהו אחד.

(יש בפרק הראשון באורות הקודש א' מהלך יפיפה ומופלא ביותר על העניין הזה. במידה וטרם נתקלת בזה-מומלץ בחום לוהט!)

צריך להעיר על עיוות ערכים, גם כשהם יוצאים מפיה של אלמנה צעירה. עם כל הכאב על מצבה.

(אכן: ערך האמת ביחס לערך הנעימות, אולי קצת מש"ל.)

בעינייך לגיטמי לקבל עולם משובש ערכים, נטול אמת ומעוות-יושר, כל עוד מי שיבצע את זוועת סילוף הצדק הזו יהיה אדם שראוי לרחמים. בעינייך עדיף סירוס המשפט ועיקור הערכיות, אם ייעשו בידי אדם מסכן, על פני ההתמודדות עם מעשיו.

בעיני לא.

אכן מש"ל.

אני טענתי שאסור לתת לערכים להשתבש, גם אם מי שמשבשת אותם היא אלמנה צעירה.

את טענת שלא, וכיוון שמדובר בסיפור כואב אז אין לדון על תוכן הדברים, ולא משנה אם יוחדרו כך ערכים משובשים.

היכן ההוצאה מההקשר?

ואם זו הוצאה מהקשר, ואת מסכימה ששיבוש ערכים זה דבר שצריך למנוע גם כאשר הוא מתבצע על ידי אדם שראוי לרחמים. אז למה את חושבת שלא צריך להגיב לדבריה? ולמה הגבת להודעתי זו: .. - לקראת נישואין וזוגיות בקביעה: "לא מסכימה"?

את מוכנה שהעיוותים יחדרו, העיקר "להיות רגישים"

אז בפעם הבאה אל תאמרי שאני מוציא מההקשר/מכניס לך לפה/המצאה אחרת מסוג זה.

אם עמדתך היא שאסור להפריע לעיוותים לחדור, בגלל שאומר אותם מי שחווה אובדן - אל תתחמקי כשמעמתים אותך עם זה.

אם אדם שחווה אובדן היה כותב שנשים צריכות ללכת למטבח ואסור להן ללמוד תורה ובית נורמלי הוא בית שהבעל רודה באשתו, גם אז היית אומרת שאסור לומר שהוא לא צודק, כי "הוא חווה אובדן וצריך רגישות"?

נדמה לי שדעתך הייתה משתנית...

עם פרשנויות משלך לביטויים.

מכל מקום - אני כתבתי שאסור לתת לעיוות לחדור, ואת כתבת "לא מסכימה", אז תהיי גיבורה ותעמדי מאחורי המילים שלך, במקום להתקפל ולהטיח במי שמתווכח איתך שהוא "מוציא מההקשר" בשעה שהוא אמר בדיוק מה שאמרת.

זה לא עין רעה, זה עין פקוחה, יחי ההבדלון.

אני מסכים שהדברים הם מחפירים, ולכן עצוב שאת תומכת בגישה כזו.

ואפילו בתוכן הודעתך כאן חזרת על זה שוב.

קיצור, תעמדי מאחורי דברייך וחפשי לך שעיר לעזאזל אחר להאשים אותו בהוצאת דברים מהקשרם. תודה ויום טוב.

ולמקרה שבאמת יש לך אומץ, את מוזמנת עדיין לענות על זה: אגב: - לקראת נישואין וזוגיות

מלקרוא אותך אפשר לחשוב שסתם תפסנו מישהי להתעלק עליה בשביל הערכים שלנו.

אז בואי נזכיר: היא כתבה דברים שמעוותים ערכים, אז צריך לכתוב שמה שהיא כתבה לא נכון. זה הכל

פשוט וקל. זה באמת לא עמוק מידי...

ואם במקום להתייחס עניינית את רק חוזרת שוב ושוב על השמצה, זה בהחלט מזכיר שעיר לעזאזל.

וזו עדיין ממתינה לך: אגב: - לקראת נישואין וזוגיות

היא ביקרה את כל הביקורת שנאמרה כאן לגבי הטקסט.

ואם אתה אומר שאני טועה בהבנתה והיא לא התכוונה לבקר באופן גורף - אז הצד הזה נשלל אחרי שכשאני כתבתי ש"צריך להעיר על עיוות ערכים" @הפי ענתה "לא מסכימה". כלומר: היא אמרה בצורה הכי ברורה וחדה שלדעתה לא צריך להעיר על עיוות ערכים ברגע שמדובר ב"טקסט שנכתב אחרי שהוא נפטר". יותר מפורש מזה - אין.

אתה צודק, זה היה תיאור מוקצן. הרעיון הוא שבדבריה יש עיוות מסויים וחמור, ולא קביל לומר שאנחנו מוכנים שהעיוות הזה יחדור רק בגלל שמי שאמר אותו היתה "אשה מסכנה". 

ובאמת מה שהקפיץ אותי היתה יותר הקביעה של הפי של "זו דעתה וזהו", ומחיקת הזכות לדון בבגרות, רק כי "הוא נפטר".

ואת לא יכולה לסיים דבר שלא התחלת, לא חושבת?

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.