הרבה ציטוטים מעניינים עולים בחכתי לאחרונה....נשמה-כללית

"לכן יש להודיע לכל, כי כל איש הרוצה להביא נפשו לידי מידות הטובות – צריך לערב יראת שמים עם כל מידה ומידה. כי יראת השם היא קשר המחזקת כל המידות, ודומה לחוט שהכניסוהו לתוך חורי המרגליות, וקשרו קשרים בתחתיתו להחזיק כל המרגליות; אין ספק כי בהנתק הקשר – יפלו כל המרגליות. כך היראה היא המחזקת כל המידות, ואם תתיר קשר היראה – יבדלו ממך כל המידות טובות"

(ארחות צדיקים, הקדמה)

 

גם על זה יש לתהות, כיצד זה יתקבל...אמנם כאן אין מילים בוטות ומשתלחות, אבל יש כאן אמירה משמעותית וחמורה..

 

 

@טיפות של אור, כן כן, אני יודע... לא צריך להביא לי עכשיו את כל המובאות השונות מהרב זצ"ל...

טיפות של אור
אני תמיד נכון לצטט את הרב זצל

אבל אני לא בטוח לאיזה כיוון לקחת את האמירה הזאת. הרב זצל התמודד עם מציאות נתונה: ההנחה שהייתה מקובלת הרבה דורות, ששחיתות דתית מביאה שחיתות מוסרית - אותגרה בשלוש מאות השנים האחרונות

הרב זצל הסיק מזה מסקנות מסוימות. אני מבין ששלך שונות? זה בסדר גמור בעיניי
דווקא אם נצמצם את הדיון לממדים של התרשמות מהמציאות-נשמה-כללית

דומה שאין כמו הדורות האחרונים כדי לאשש את התפיסה הקדומה ולהשיא אותה על נס, עם נורות מהבהבות.

 

לא אמרתי כלום לגבי מסקנותי. ציטטתי ארחות צדיקים... 

אוקיי, אז באמת הניתוח שלך שונה מזה של הרבטיפות של אור
(את מאמר הדור אתה בטוח מכיר, ואתה בטח יודע שפשוט כתבתי את הפסקה הרביעית שם במילים שלי)
לא חיישת לקמחך. דוק בלשוני.נשמה-כללית

לא לחינם כתבתי "אם נצמצם לממדים של התרשמות מהמציאות".

ברי לי שהראות של הרב היתה רחבה מכך, דבר ברור הוא לכל הדורך על סיפו של הרב זצ"ל.

 

ואדרבה, שים לב שכתבתי "הדורות האחרונים". מי שבעיניו הרב מסתכם ב"שינוי עמדה עקב האתגר שהציבה המציאות" - יהיה מוכרח לומר שבשנים שחלפו מאז מותו חזון הרב התנפץ אלי סלע....

דווקא ההבנה שלא מדובר באיזה התרשמות שטחית מ"מה שכולם רואים במציאות" עד כדי "איתגור התפיסה הנושנה", כי אם בהסתכלות אידיאלית, פנימית, חודרת ומעמיקה, המאתגרת בעצמה את המציאות, מנערת ומהפכת את הראיה הפשוטה ובונה בנין חדש ויסודי, היא זו שמביאה אותנו להשתמש בדברי הרב כתבנית שעלינו להחילה גם על המציאות שלפנינו - המורכבת עוד יותר מזו שהיתה לפניו.

 

(אא"כ הרב משמש כסיסמאות, ואז באמת אין לי חלק ונחלה...)

תסביר יותר?טיפות של אור
את המשפטים הבאים אתה לא מבין כתיאור דספרקטיבי פשוט של המציאות?

'בכל הזמנים ובכל הדורות אנחנו רואים, בדור שהוא מלא פרצות, הפרצות עוברות על פני כל חוגו המוסרי לכל צדדיו... מוזר הוא הדור הזה, שובב הוא... ולעומת זה - רגשי החסד, היושר, המשפט והחמלה עולים ומתגברים, הכח המדעי והאידיאלי פורץ ועולה'
אני כן.נשמה-כללית

אבל שוב - אם בזה מסתכם בעיניך הרב, אז ראשית אינני מבין למה צריך בשביל זה אותו, ושנית נראה אותך מתמודד עם זה ב2020.

בשבילי יש כאן ברב עומק הרבה יותר, סדר חדש בהתבוננות העולמית, ממש לא הפטרה כלאחר יד של "טוב נו, המציאות לא הסתדרה עם מה שחשבנו".

וזה מה שמיישב את שתי השאלות זו בזו, בשביל ההבנה של העיקרון הפנימי שרלוונטי גם ב2020, צריך את הרב..

אם אני מבין נכוןטיפות של אור
אתה אומר שהתיאור הריאלי של הרב היה נכון בדורו ולא בדורנו. ומטריד אותך שאנשים אחרים חושבים שהוא נכון גם לדורנו, בגלל הציטוט מאורחות צדיקים?
לא לא. ממש לא.נשמה-כללית

אדרבה, אני ממש לא מאנשי "מאמר הדור לדורינו". זה בדיוק מה שהסברתי - שהתפיסה הזו מגיעה מהשטחה של דברי הרב לכדי "הסתכלות ריאלית" של כל דרדק, כאמור, ודווקא הבנה יסודית של העיקרון שהוא חורז בו - הוא המייסד את דבריו גם לימינו.

 

ואם התכוונת לשאול אם ככה מה אני רוצה מהארחות צדיקים, הרבה תשובות בדבר ואין כאן במקום להאריך, וזה בדיוק מה שכתבתי לך בשורה האחרונה של הודעת הפתיחה.

התכוונתי לשאול מה אתה רוצה מהארחות צדיקים 😅טיפות של אור
כאילו, לא במילים האלו, אבל בערך. וחבל שאין לך כאן מקום להאריך, אולי זה יגרום גם לאחרים לא להבין מה אתה רוצה ממנוֹ
היית שואל את עצמך קודם מה אני רוצה בשורה האחרונה...נשמה-כללית

ואז היינו חוסכים...

 

 

לגוש"ע, אני בטוח שאנשים יכולים להבין מה אני רוצה ממנו, גם בלי להתפלפל על מקומו ביחס לרב.

 

(אם כ"כ חשוב הסבר - אומר בקצרה: בדיוק את אותו תחושה של "לזוע באי נוחות" לנוכח המילים האלו אני רוצה. וכשיפנימו שהם נאמרו ע"י ענקי עולם אולי יתחילו לחשוב פעמיים לפני אותה זיעה... שיבינו שיש מקום לאמירות האלו, שהן לא שחיתות ולא שחצנות ולא רדידות ולא חוסר הכלה.

כשמישהו זע באי נוחות מול אמירות כאלו, יש בעיה בתפיסת עולמו. אני סמוך ובטוח שדברי הרב, על מלוא חלקיהם, לא נועדו להגחיך (וכ"ש: להשמיץ, ה"י) בעינינו את הראשונים כמלאכים. ולמי שלומדם ברצינות ובבגרות - זה אכן לא קורה.

אלא מה, שלא הרב הוא מה שמטריד את אלו שזה לא מוצא חן בעיניהם, אלא סתם נאורות מודרנית (או: פוסט) ועל זה אני קורא תיגר. עם הרב אני מסודר וזה באמת לא נושא הדיון)

אבל אני שואל אחרתטיפות של אור
הארחות צדיקים ביטא תפיסה הגיונית מאוד שהייתה מקובלת כאמת פשוטה.

החילוניות המודרנית הראתה להיפך, שאפשר להיות מוסרי וגם לא מאמין. אנשים מכירים אנשים חילוניים סופר-ערכיים, וזו הסיבה שהם מרגישים קונטרסט עם הקטע שציטטת.

הרב הציע הסבר חדש בגלל המציאות, לא בגלל הנחה אפריורית
זו באמת שאלה אחרתנשמה-כללית

והיא נוגעת לדיון נפרד, שכאמור, אין כאן מקומו.

 

 

אני באופן הכי חד-משמעי לא מסכים עם הטענה שלך שאנשים לא מסכימים רק בגלל ש"הם רואים אחרת". 

הם לא מסכימים כי הם אוהבים עדינות ורוך וריבוי-אלטרנטיבות וקשה להם לקבל קביעות ביקורתיות ודורשות וקטגוריות (מלרע).

מסכים באחת וחולק בשתייםטיפות של אור
חושב שגם המציאות וגם אהבת העדינות והרוך, מובילים אנשים לאהוב שיטות מלאות אור.

חוסר הרצון לדרישות פחות תופס מקום, אם בכלל
🤷‍♂️נשמה-כללית
עבר עריכה על ידי נשמה-כללית בתאריך כ"ו באלול תשפ"א 13:33

זה היה אפשרי אם היינו דנים רק על הנושא והציטוט הספציפי הזה.

אבל שנינו יודעים שזה לא, זו רק דוגמא. דוגמא להלך רוח שבו אי אפשר ליישב על פי דבריך.

(וידוע יסוד הגר"ח על חמש קושיות וחמש תירוצים...)

(רק עכשיו ראיתי את העריכה)טיפות של אור
כתבת ששנינו יודעים, אז חשוב לי להבהיר לקוראים שאני לא יודע
על זה דיברתיultracrepidam

זה נראה כאילו אתה מחפש אמירות שאנשים עלולים לא להסכים איתן, מדגיש אמירות תמימות בצורה שאתה מסה להפוך אותן לפורבוקטיביות, ואז שם אותן כאן בתוספת האמירה המתגרה "נראה מה יגידו על זה".

 

ובכן - ארחות צדיקים הוא ספר מוסר, הגיוני שהוא יגיד שיראת שמים זה חשוב. הוא לא אומר שמידות טובות לא שוות כלום בלי זה, הוא אומר שעם הזמן הן יתפוררו. המעניין זה שהוא לא מונה יראת שמים כמידה טובה בפני עצמה.

זכותך לדבר, זכותי לא להסכים.נשמה-כללית

וכן, זכותי להביא מובאות מאתגרות, מותר לצאת מאיזור הנוחות לפעמים...

 

 

לדבריו, לא תיתכן מציאות של החזקה במידות טובות לאורך שנים בלי ירא"ש. זה מה שהוא אומר ברורות.

שנרבה זכויות כרימון...ultracrepidam

המובאה שהבאת לא מאתגרת. באמת, זה מגוחך להתעצבן על המובאה הזאת.

 

ואני לא מבין למה יומיים לפני ראש השנה אתה רוצה לפגוע לאנשים בנוחות

אתה שאלת איפה אתה מחפש מריבות, ועכשיו יש דוגמה.

וזה לא נעים שמסתובב פה מישהו שכל הזמן מחפש לריב עם אנשים.

 

אגב, אני די בטוח שיש לך תפיסה לא נכונה לגבי ואולי לגבי עוד אנשים כאן.

 

בכל מקרה, לגבי התוכן - הוא לא אומר ש"לא תיתכן מציאות", הוא מסביר שיש תופעה שקורית (וזה אכן מעשים שבכל יום) ומביא משל שמדגים אותה. זה לא אומר שזה תמיד יקרה, ויכול להיות שהמידות הטובות יחזיקו כמה עשרות שנים ואפילו לכל אורך חיי האדם גם בלי ירא"ש.

וגם אם הוא היה טוען את זה, זה לא אומר שבמציאות הוא צודק.

אמןנשמה-כללית

מה-אתה-אומר.... גם אני חושב שזה שאנשים מתעצבנים על דברים כאלו זה מגוחך, לחלוטין.

 

אני לא מבין מה הקשר בין ראש השנה לשרשור שלי למען האמת. אתה חושב שעשיתי איזה עבירה כאן?

אתה בוחר לפרש את זה כחיפוש מריבה, אני בוחר לראות את זה כחידוד עמדה. תשאל את עצמך למה יומיים לפני ראש השנה אתה עסוק בלראות אנשים בעין כל כך רעה ומתנשאת. אני בטוח שתהיינה לך תובנות מחכימות.

 

אגב, ברגעים אלו נוצרה לי לראשונה תפיסה לגביך. אז לא ברור על איזו תפיסה שהיתה לי אתה מדבר. מה שגורם לי לאשש את התפיסה שנוצרה כעת - שאתה פשוט יושב ובוחר להסתכל עלי בעין עקומה ומתנשאת, לשוא. בעברית שלנו קוראים לזה קשוט עצמך....

 

(אשכרה, יש סוג כזה של אנשים, שכשאני אגיד משהו מדילי - ישפכו עלי חמה וזעם, וכשאביא ציטוט שמקשה עליהם - יאמרו שאני מחפש מריבות. אמור מעתה: כל אשר יוכיחוך הנאורים קבל, ושתוק מלאתגרם, יען אז יאמרו עליך שאתה מחפש מריבות.

תעשיית השתקה מפוארת שלא תבייש את בג"ץ)

 

לגוף הדברים - הוא לא מדבר על תופעה אפשרית אלא הכרחית, תקרא את לשונו.

חייב לומר שזה מתחיל להיות משעשעultracrepidam

זכית לשעשע ולשמח יהודי כמה ימים לפני ראש השנה, בוודאי בראת לך כמה מליצי יושר בשמים

 

לגוף הדברים אני לא מסכים עם הפרשנות שלך, אבל נניח לזה. כנראה לא אשכנע אותך שאני צודק, ואני לא חושב שיש הסבר שלך שישכנע אותי שאתה צודק.

 

שנה טובה, תתברך בכל הברכות לטובה, שתהיה לך שנה שמחה בשובה ונחת.

 

 

אותי לא כל כך.נשמה-כללית

תמצא לך שעשועים אחרים חוץ מלהתעלק עלי. תודה.

(בפרט בערב ר"ה 🙄)

מביע את התנצלותי הכנהultracrepidam

בהתחלה ניסיתי לחדד עמדות, וכנראה הדברים שאמרתי לא נעמו לך. אין לי רצון לפגוע בך (אני עדין לא מסכים איתך, אבל אין לי מטרה לפגוע בך) ולכן מתנצל.

אין לי שום בעיה עם זה שאתה לא מסכים.נשמה-כללית
עבר עריכה על ידי נשמה-כללית בתאריך כ"ו באלול תשפ"א 13:10

הבעיה היא שאתה חושב שהעובדה שאני לא מסכים איתך - אומרת שאני מחפש לריב.

 

לכשתמצי, זו צבת בצבת עשויה: אם היה מועיל לך השרשור ומשיג את מטרתי, הייתה נשללת הביקורת והפרשנות שלך אליו. אך היות ולא הושגה, אתה נשאר בתפיסה שאותה אני מבקר, וממילא משתמש בה גם ביחס להא-גופא.

(טוב, זה היה סופר-למדני.. 🙄)

ואולי זה גם קשור ל"כל שאין מציאות לחלות" של הגרשש"ק.... 

מצד שלישי, לא היה מזיק כאן לנסות אופציה של "גיטו וידו באין כאחת"...

יש שני סוגים של יראהרץ-הולך
יש יראת חטא המכונה יראה תתאה, שהיא במדריגה נמוכה יותר מאהבה. ויש יראת האומנות שהיא מכונה יראה עילאה, והיא המדריכה גבוהה יותר מאהבה. אחרי שבן אדם אוהב את הקב"ה ולא רק ירא מהעונש הוא לומד גם להתיירות המקומיות והגדולה של ה'.
אבל כמובן שחשוב לזכור שכמעט כמו כל דבר ביהדות זה מסע שלא נגמר כמו מדריגות ספירלה ואחרי כל מדריגה יש מדריגה יותר גבוהה של יראה ואהבה.
בוא נהפוך את השרשור הזה לפורהטיפות של אור
כתבת שבעיניך דווקא הגרעין של מאמר הדור נכון. גם אם לא המציאות הריאלית

לכאורה הצד הרעיוני של המאמר הוא שהיום העבירות לא נובעות מהפקרות אלא ממחשבה; שהדור לא יוכל לשוב מיראה - לדוגמא בעזרת ציטטות מארחות צדיקים - אלא מאהבה

אני עצמי לא עד כדי כך חסיד של הרב. אבל תבאר איך הגישה שלך והדברים שכתבת בשרשור מתיישבים עם המאמר?
לא לחינם כתבתי אכמ"ל.נשמה-כללית

אני חושב שדיון כזה מצריך כלים שפורום לא מספק. 

מבחינתי הנושא הוא הסוגריים שכאן: היית שואל את עצמך קודם מה אני רוצה בשורה האחרונה... - צעירים מעל עשרים 

 

את התגובה כתבתי בגלל הסוגריים 😅טיפות של אור
כלומר לכאורה הסוגריים זה בדיוק ההיפך ממה שכתוב במאמר הדור, לכן אני מנסה להבין

(מסביר: אתה רוצה שאנשים יזיעו, ומתייחס לנאורות המודרנית כשלילית. זה בדיוק הפוך, לא?)
אה, לזה התכוונת ש"הדור לא ישוב בעזרת ציטוטים מארחות צדיקים"נשמה-כללית

נע, זו לא קושיה.

יופי. אז תסביר?טיפות של אור
זה כבר חזור לאכמ"ל...נשמה-כללית

בקיצור, אם השאלה היא מה אני טוען בשרשור - עניתי

אם השאלה היא למה למרות מאמר הדור אני חושב שיעיל לטעון את זה - זה כבר נושא אחר.

טיפות של אור
אז אני אשאר בקושיה, באסה לי
האמת שהרב קוק אומר את זה במפורשאני77

באורות ישראל (א,ז). (אני מניח שגם בעוד הרבה מקומות אחרים.  פשוט זה מה שעלה לי לראש)

 

"שני דברים מאירים בישראל : המוסר הטהור בכל שאיפותיו בכללות העולם, באדם ובכל חי ובכל ההויה כולה, והידיעה שהכל נובע מהקריאה בשם ד' ובכל אורותיו היוצאים ממנו, הבאים ברעיון עד שיצא שם הנכתב והנקרא, והיוצאים בדרך תולדות של כינויים והרגשות, שהם כולם אותות של מציאות עליונה בעושר הויתה. המוסר בלא מקורו הוא אור פנימי, מרכזי, שאין לו הקף, סביבה מקורית, סופו להתדלדל, וערכו בעמידתו ג"כ ממועט הוא. ההופעה הנפשית לקישור האלהי, כשאין המוסר וערכו מאירים כראוי, היא תוכן מקיף חסר מרכזיות. ישראל וישורון כוללים ההיקף והפנים, המוסר ומקורו האלהי, שהוא ינצח ויכריע את כל העולם כולו ויזריח אורו של משיח."

 

אנשים צריכים להפסיק לחשוב שהרב קוק יצר איזו דת חדשה.

שכוייח, חשוב.נשמה-כללית

בפרט השורה האחרונה...

(להעיר -טיפות של אור
* הארחות צדיקים דיבר על כל איש יחיד; הרב זצל דיבר על המהלך הכולל, האוניברסלי

* הרב לא מזכיר בקטע יראה. הוא אומר שהיהדות יודעת שחייבים גם מוסר טבעי וגם אמונה. ושבסופו של דבר אחד בלי השני לא יספיקו, ושמקורו של המוסר הפנימי שלנו הוא עצמו אלוקי)
ואולי אני אוסיף עוד משהו לגבי המקום והמשקל של היראהאני77

וגם קצת על היחס של זה לדברים שהראי"ה כותב במאמר הדור.

 

במאמר יסורים ממרקים (אורות, זרעונים, ה)  מופיעים כמה קטעים שלנ"ד מסבירים את זה.

"כל הצרות שבעולם, ביחוד הצרות הרוחניות: תוגה, קוצר רוח, בחילת החיים, יאוש, שבאמת הן הנן הצרות העיקריות של האדם, אף הן אינן באות כי אם מפני חסר דעה להסתכל הסתכלות בהירה בגאות ד'. ההכנעה מפני האלהות, שהיא דבר טבעי בכל נברא, בכל הויה שפרטיות מתגלה בקרבה, להתבטל בפני הכללות וקל וחומר בפני מקור ההויה של הכללות, שהוא חש בו עליונות של אין קץ לגבי הכלליות, - לא צער ודכדוך יש בה, כי-אם עונג וקוממיות, שלטון וגבורה פנימית מעוטרת בכל יפי.

...

לרגלי המניעה הכללית של הלמוד הרוחני בענינים האלהיים הולך מושג האלהות ונחשך, מאין עבודה שכלית והרגשית מטוהרה. עם זה הפחד החיצוני והאמונה הטבעית והשעבוד של ההכנעה נשארים בלבבות רבים בתור השפעת ירושה מאותן התקופות, שהדעה וההרגשה האלהית היתה מאירה בהן בעזה, עד שהיתה ראויה מצד גדלה לשעבד אליה את כל הנפשות.

...

כשבאים להשתעבד לעבודת אלהים על פי המצב הריקן הזה, של ... יראה תתאה הנתוקה ממקורה, שהוא יראה עילאה, האדם הולך ומאבד את זהר עולמו ... ואף אם יאמר כל היום כולו שאמונה זו היא בד' אחד היא מלה ריקה שאין הנשמה יודעת ממנה כלום, וכל עדין רוח מוכרח הוא להסיח את דעתו ממנה, וזאת היא הכפירה שבעיקבא דמשיחא כשאזלו מים מני ים הדעת האלהית בכנסת ישראל - ובעולם כולו.

...

והכפירה באה כעין צעקה מעצמת מכאובים לגאול את האדם מבאר צרה נכריה זו, להעלותו מחשכת האותיות והפתגמים למאור הרעיון והרגש, עד שהיא מוצאת מקום לעמוד גם במרכז המוסריות. יש לכפירה זכות הקיום הארעי, מפני שהיא צריכה לעכל את הזוהמא שנתדבקה באמונה מאפס דעת ועבודה. זוהי כל תעודתה במציאות - להסיר את הצורות המיוחדות מהמחשבה המהותית של כל החיים ושרש כל המחשבות כולן. כשנמשך המצב הזה משך של דורות מוכרחת הכפירה לצאת בצורה תרבותית לעקור את זכר אלהים ואת כל המוסדים של עבודת אלהים, אבל לאיזו עקירה מכונת ההשגחה העליונה ? לעקירת הסיגים שהם רק חוצצים בין האדם ובין אור אלהי אמת, ועל משואות החרבות שהכפירה מחרבת תבנה דעת אלהים הנשגבה את היכלה..."

 

במילים אחרות, מה שאני מבין מדבריו זה כך- כשהיראה מתוקנת היא מתקנת את האדם, והיא גם מלאה באושר ובאור, אך כשהיראה לא באמת מגיעה מעמידה מול ה', אלא מפחד נפשי לא רציונאלי ללא העמקה והתבוננות אמיתית- אז היא מקלקלת הרבה. נוצרת תופעה כללית של הליכה עיוורת בלי יכולת לעצור- מכח היראה הנטועה עמוק בנפש.

לשם כך באה הכפירה, עם הכח של החוצפה- העוז הנפשי לבטל את היראה , כדי לצאת מהכבלים של ההכרח כביכול להמשיך בעיוורון. על ידי זה אנשים משתחררים ומסוגלים לחשוב בבהירות ולשוב אל ה' בצורה מתוקנת מתוך הכרה בהירה. (יעויין גם בעקבי הצאן, מאמר הפחד. שם הוא מתייחס למשמעות של החוצפה של עקבתא דמשיחא בביטול היראה היתירה, ביחוד ביחס לתחום המחשבה.)

 

זה נותן גם הסבר לדברים במאמר הדור. בניגוד לדורות בהם הכפירה באה ממרד ששורשו היה חוסר קבלת עול ומרות, וחוסר ריסון של היצר, הרב קוק מצביע על זה שבדורות אלה (וכן, אני חושב שבמידה רבה זה נכון גם בימינו), חסרון היראה לא מגיע מהיצר אלא להיפך, מתוך מרד מחשבתי רצוף באידאלים של מוסר אמיתי. לכן לדור הזה יש עוצמה גדולה, והדרך לתקן אותו, לפני שחוזרים להפחיד אותו עם יראה עיוורת, צריכה לעבור דרך הכרת ה' בצורה נכונה, ודרך הבנה נכונה של התורה והמוסר, וממילא הוא ישוב מתוך אהבה, וכמובן- כשיכיר את ה' באמת, ישוב ליראה את ה', והיראה שלו תהיה מקור למוסר.

זה לא סותר בכהוא זה את העובדה שבלי יראה, המוסר הולך ומידלדל.

גם בימינו, על אף שזה דור מלא אידאלים ורצון טוב, אפשר לראות בבירור איך למרות שהלב מלא ברצון טוב, הצעירים הולכים וטובעים בעולם חומרי ורדוד. (בלב יש להם הרבה טוב, אבל פסגת החלומות שלהם היא נמוכה מאד, ובנוסף, ככל שהם גדלים ונפגשים עם מורכבויות בחיים- היסודות המוסריים שלהם מקבלים מכות שאין להם תשובה אמיתית כנגדם, ולפעמים הם גם בורחים לכל מיני אידאלים הזויים בגלל זה)

טיפות של אור
אפשר לדון קצת על הסוף, אבל בסך הכל יפה
ומפורש גם באורות הקודשמישהו כל שהוא
בתחילת כרך ג' הרב מאריך (בעריכתו של הרב הנזיר כמובן) ביחס בין המוסר של הקודש למוסר של חול אביא רק את הפסקה הראשונה

המוסר של חול איננו עמוק, ואינו נכנס בפנימיות הנשמה, ואף על פי שהאדם נמשך אחריו לטובה, על ידי שמכיר את היושר שיש בדברי הגיון, אין להדרכה זו תפיסה עומדת בפני ההסתערות של תאוות שונות, כשהן מתעוררות בחזקה. וקל וחומר שאין ביד מוסר רפוי כזה להדריך את הכללות, את הצבור האנושי בעמקו והיקף גדלו, לחדור אל עומק הנשמה, ולהפוך אל האדם הכללי והפרטי לב בשר תחת לב אבן.

לא יש עצה אחרת כי אם שיהיה מודרך על פי המוסר האלהי. וכדאי הדבר, שיטעה האדם בכמה טעיות בדרך מהלכו, ובלבד שיבסס את חזון עולמו ומוסר חייו על פי אותו העומק של המוסר האלהי, משימעט בכשלונות ויחיה חיים רוחניים רפויים, על ידי השפעה שטחית של המוסר החלוני.

אבל באמת צריך לראות גם את הפסקאות הבאות...
הרב פשוט לא הספיק ללמוד את כל תורת הרב, זה היסוד....נשמה-כלליתאחרונה

זה מה שלמדתי מהטענות שרצות כאן....

מסכן הרב, לא היה מספיק קוקניק, אוי לו ואבוי לנפשו האומללה והריקנית.

הזוהר מרחיב את הגמרא בשבת שיראה זה הפתח להכל:חסדי הים
"בראשית ברא אלהים" (בראשית א א), דא היא פקודא קדמאה דכלא, ואקרי פקודא דא יראת ה' דאקרי ראשית, דכתיב: "ראשית חכמה יראת ה'" (תהלים קיא י); "יראת ה' ראשית דעת" (משלי א ז), בגין דמלה דא "ראשית" אקרי, ודא איהי תרעא לאעלא גו מהימנותא, ועל פקודא דא אתקיים עלמא"
אשמח לרעיונות לקניית מתנה לאחי ליום ההולדת🙏Lavender

בגיל 20+

הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.

 

מה שהוא אוהב כמובן. אפשרנחלת

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

תודה, נתת לי כיוון!Lavender

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

אחלה מתנהנעמי28
לדעתי במחיר כזה (וגם לא) חוויה משותפת שווה הרבה יותר ממוצר דומם
משהו שנוגע לתחומי עניין שלו. את יודעת הכי טובפתית שלג
זאת הבעיה, שלא עולה לי משהו שקשור לתחומיLavender

העניין שלו

סוללה ניידת? שטויות של USB? הוא בקטע?משה
אהממ לא נראה לי שהוא בקטעLavender

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

אז איפה התחביבים שלו?משה

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

יש לו תחביבים, אבל לא עולה לי משהו שאפשרLavender

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מוסיף לרשימהפתית שלג

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

חחחחLavender

אני עדיין לא אחות של @משה 

חולצה, מגבת, ספר (עכשיו שבוע הספר), סידור עם הקדשהפ.א.
שנה שעברה קניתי לו חולצותLavender

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

פק"ל מתקפל, מטען נייד, פנס איכותיל המשוגע היחידי

ספר עם פתק החלפה.

רעיונות חמודים!Lavenderאחרונה
בנות שעשו ש''ל-עוד מעט פסח

מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?

מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.


וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?

(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).

עדיין הולכים עם תיקי ענקחושבת בקופסא
לכבוד תחילת השרות ההורים שלי באו עם הרכב לדירה ועזרו לי לסחוב חפצים ולפרוק אותם בדירה. (הדירה בקומה 4 בלי מעלית) מתנה מעולה, מרוצה ממנה מאוד.
מתכננת גם את זהעוד מעט פסח

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

ישי ויש. תלוי בסגנון של הבת ושל אופי השירות, גםזמירות

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

לדעתי הבסיס לוודא שיש תנאים פיזים בדירהנפשי תערוגאחרונה

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?


ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

קחו כסף בכמות בלתי מוגבלתזיויק
עכשיו, מה 4 הדברים המרכזיים שאתם מקדמים?
ברור שאפשר, אך יהודים לא רוצים… בגלל זה כל תעשייתפ.א.

הבנייה בישראל הסתמכה עשרות שנים על עובדים פלשתינאים.  

לא אהבו אותם אך לא יכלו בלעדיהם. ומאז טבח שמחת תורה וסגירת הדלתות בפני עובדים פלשתינאים לעבוד בישראל, עשרות אלפי עובדים זרים נכנסו לעבוד בכל מקצועות הבנייה.   

אין להזדהותאריק מהדרום

* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.

* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר


נראה לי אני מתפטר

זה קוד אתי לגיטימי של הרבה חברותהמקורית
לא הבנתי מה הבעיהפשוט אני..
אולי ב *** כתוב "השם"פתית שלג
מה הטעם לעבוד אם שוללים ממך את חופש הטינוך?אריק מהדרום
אז בגלל זה רצית לעבוד גם עם אינסוף כסף?🤔 יפהפתית שלג

לא הכל חומרי בעולם הזה

טובנקדימוןאחרונה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

 

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

אתם מכירים את ארץ-ישראל מספיק? צריכים יותר?זיויק

מה עדיף?

ידע?

טיולים?

חיבור להתיישבות?

חקלאות?


אני בדיוק מתלבט בעניין

הכרת הארץ לאורכה ולרוחבה ובאופן מייטבי ע"י טיוליםפ.א.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

אני ישמח לקבל עוד מהכלל המשוגע היחידי

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

פעם הכרתי יותר. היום לא.נפש חיה.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.


וכן עבודה חקלאיתנפש חיה.
שכחת מה שידעת?זיויק
הזיכרון כבר מתעמעם.... לצערינפש חיה.
אני הוגה בה תמידכְּקֶדֶם
והיא תמיד מחכה לי
אני חושבת שזה תלוי איך אתה מתחברעשב לימון

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

 

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

אני שייך להכלפתית שלג

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

 

על מה אתה מתלבט?

מה אתה עושה בפועל עם זהזיויק
לומד, מטייל, פועל בהתיישבות, ומעט חקלאותפתית שלגאחרונה

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לא מכיר מספיק לצערינוגע, לא נוגע

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

התמונה להמחשה בלבדקעלעברימבאר

איראן: תקפנו בסיסים אמריקאים בחריין
 

 

 

את הרב את לזמןקעלעברימבאר
החותים: יש לנו סחוג אבותקעלעברימבאר
מק. דונלד טראמפ: נשנה את המרור בהמבורגרקעלעברימבאר
מחסה לחריין
בשביל הבבלים שלא הבינו:קעלעברימבאר

דם (של סלק) יזע (מהגירוד בפומפיה) ודמעותקעלעברימבאראחרונה
לו יכולתם - איזה תגובה שלכם הייתם מוחקים מהפורום?מחפש אהבה

יש כזה דבר?

בוודאי. לא מעט.נקדימון
אבל כנראה בעיקר שינויי טון ולאו דווקא מחיקה לגמרי.
תגובות בוטות המביאות מחלוקת בהתאם.נחלת
את??? את מגיבה הכי טוב בעולם!מחפש אהבה
הלואי הלואי...לא תמיד. אבל נחמד לשמוע. תודה!!!!נחלת
הפוסט שאני הכי מצטער עליופשוט אני..אחרונה

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.


הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

עזרה - המבט הנכון על התורה של הדת"למחפש אהבה

בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..

למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.

אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.

תוכלו להחכים אותי בנושא?

אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.

 

שאלה כללי מדי אחיזיויק
האמת שאני ממש מכירה את המקום הזה.....תמימלה..?

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏


(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

יפה מאוד! תודהמחפש אהבה
להבנתי הרב קוק היה נחשב בימינו חרדיזיויק
ואפילו קיצוני
אבל בחרדי הוא נחשב מאוד "מזרוחניק"תמימלה..?
לדעתי לא בצדק כי אם הוא היה בתקופתנו כנראה גם הדתל היו מגדירים אותו חרדי אבל זו המציאות🤷‍♀️......
תראה לי רב חרדי מיינסטרים שדומה לרב קוקמחפש אהבה

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

היום "חרדים" זה סוציולוגיהנקדימון

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.


ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.


נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

מצד הנהגות דקדוק לבושפתית שלג
עבר עריכה על ידי פתית שלג בתאריך כ"ג בסיוון תשפ"ו 8:11

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

ימימה,לה, את כל כך צעירה?!נחלת

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

 

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

 

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

סליחה. תמימה'לה!נחלת
כןכן😅😅תמימלה..?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

אהבה נמדדת גם בהשקעהארץ השוקולד
כשאת אוהבת את הילדים שלך קשה לך להציב תנאים עם עזרה, ככה זה אהבה
אם רוצים לתייג משתמש אז יש דרך פשוטהנקדימוןאחרונה

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  


 

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...


 

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

זו שאלה מורכבת ועדינהנקדימון
הציונות הדתית היום כוללת כמה מגזרים, ולמעשה מקיפה כמעט את כל מי שאינו חרדי ואינו חילוני (ולא מסורתי). על מי אתה רוצה לשאול? איזה דמות, ישיבה או רב הם אלה שתופסים אותך?

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

אל תכריח את עצמך להתאים למסגרת, פשוט תלמדמרגול

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.


תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה


מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.


בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

יפה מאוד מרגול. צודקת לגמרי. תודה!נחלת
אם אתה מחפש כל מיני שיעורים, אציע מקומות שוניםארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ג בסיוון תשפ"ו 11:03

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה


 

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/


 

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי


 

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים


 

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה


 

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה


 

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר


 

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק


 

 

 

מעניין אותי, למה אתה קורא רוח הלימוד של הדת"ל?פתית שלג

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

השורה הראשונה לדעתי היא הבסיסנפשי תערוג

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים


לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.


תסיק כאן למה ומה זה אומר

אולי יעניין אותך