מה היחס שלכם לחיים שלאחר המוות?‍ ‍בנות לא לריב
במשך שנים ראיתי כל מיני עדויות של אנשים על חוויה חוץ גופית. השתכנעתי שיש כאן תופעה שמתרחשת במציאות, אבל משהו מפריע לי בכל התאוריה על אמיתות העניין. שתי הנקודות הכי קריטיות הן מה שאנשים מתרבויות שונות מספרים על זה ונקודה נוספת היא כמה המוח תופס מקום בכל החוויה.

המסקנות שלי הן שהמוח אחראי על חלק מהחוויה, כלומר תחושת היציאה מהגוף יתכן שמקורה במוח. אבל מצד שני התודעה אכן יוצאת מהגוף. לגבי מה שאנשים מתרבויות שונות מספרים והשוני בניהם, אפשר לפרש שמראים לאדם כפי מה שהוא האמין בו, ויש לזה מקורות או אימרות בחז״ל אם אני לא טועה.

הייתי שמח לשמוע מה דעתכם על התופעה הזו ועד כמה היא אמיתית והאם יש קשר למה שחז״ל כינו בשם העולם הבא. מה שהכי הפחיד אותי זה לשמוע סיפורים על יציאת התודעה במקרים שלא האמנתי שהם קיימים עד ששמעתי אותם, וכאן זה התחיל להפחיד אותי במקצת.. אנשים , למשל שוטר, שסיפר שהוא היה במרדף אחרי עבריין ולפתע ראה את עצמו מלמעלה משלים ועושה את מה שלימדו אותו לעשות (כלומר לתפוס פושעים) השאלה היא, אם הנפש שלו (נקרא לה התודעה) יצאה מהגוף.. מי הוא זה שהשלים את הפעולה למטה בזמן שהוא צופה בעצמו? אני יודע שהעולם הזה מורכב ומתוסבך, השאלה היא עד כמה היהדות נותנת לזה מקום והסבר. אני מניח שרק בתורת הקבלה אפשר למצוא הסברים שיניחו את הדעת.

ועוד יותר מתסכל שהתורה לא מזכירה מציאות כזו, למרות שמציאות של חיים לאחר המוות מוכרחת מכיוון שאם לא כן, איפה הגמול על המצוות? רק כאן? יתכן.. זה נושא מורכב אז אני לא רוצה לצאת מעצם השאלה שלי. והיא- עד כמה אתם חושבים שיש קשר בין התופעות האלה שאנשים חווים ברחבי העולם לקיום הנשמה אחרי המוות .

אשמח לתגובתכם
דעתי על התופעהאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך כ"ד בתשרי תשפ"ב 21:23
חרטא ברטא.
אתה סובר שיש חיים אחרי המוות‍ ‍בנות לא לריב
רק שאין הוכחה לכך?
אני סובר שאי אפשר לדעת מהעדויות האלה שום דבראריק מהדרום
מה דמיון פרוע ומה מה שאמרו לך להאמין ומה שכל, כל זה לא משנה, התפיסה שלי שאת החיים אחרי המוות לא ניתן כלל לתפוס בשכל שלנו איך הם נראים כי איש לא חזר מהמוות.
יש חיים אחרי המוות אנחנו יודעים כי חז"ל אמרו לנו שיש אבל איך הם נראים אי אפשר לדעת.
כן ..‍ ‍בנות לא לריב
בוודאי שלא התכוונתי לדעת מה באמת קורה אחרי המוות הסופי. כי גם מה שחווים האנשים האלה קורה סה״כ ברוב המקרים כשהאדם עדין עם סיכוי לחזור לחיים. מניין לנו שזה ככה גם לאחר מכן?

בכל אופן הנקודה היתה יותר האם החוויות האלה מוכיחות את קיום הנפש ..
פעם הרב אמנון יצחק ביקש מהקהל שיוכיחו לו שיש חיים אחרי המוותאניוהוא
נעמד זקן אחד, ואמר
לפני חודשיים אשתי נפטרה.
או-הו איזה חיים יש אחרי המוות
חחח בדיחה מוכרת‍ ‍בנות לא לריב
...צ'יאל

אני ממליץ לך לקרוא את הספר "החיים שאחרי החיים" של ריימונד מודי.

ניסיתי להשיג אותו ללא הצלחה‍ ‍בנות לא לריב
מאוד מתעניין בזה. אני אישית לא מבין מה כל הפולמוס הזה של האם התופעה מציאותית , מספיק שיש לפחות בוא נגיד 40 עדויות ממקורות אמינים שמעידים מעל לכל ספק שראו אנשים שהם מכירים במרחק קילומטרים רבים מהמקום שבו האדם היה נמצא פיזית וידעו לספר מה עשו ומה חשבו. רק זה לכשלעצמו מוכיח שהתופעה מתרחשת במימד המציאותי .

קראת את הספר? אני מניח שיש שם גם עדויות מהסוג הזה..
...צ'יאל

זה קצת יותר מורכב - התופעות מגוונות מאוד, ודווקא דברים מהסוג שהזכרת (עדויות שאפשר לאמת) הם די נדירים.

קראתי את הספר, ואשמח להשאיל לך אותו (אם אתה חושש מאאוטינג, אפשר דרך צד שלישי).
בנוסף, הרב משה רט כתב כמה דברים בנושא:
חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?
חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני חושב שהמוותשום וחניכה
הוא נקודת האריכמדס היחידה לחיים, ולכן העיסוק בו ובמה שקורה בו חשוב מאוד, לא מתוך אהבת המוות (כפי שרגילים מי שליבם נוקפם לדחות כלאחר יד את העיסוק בזה) אלא בדיוק להיפך - בגלל אהבת החיים.

לגבי התופעות ההולכות ומתרבות בעשרות שנים האחרונות - לאחר ההסתייגות והחילוק המתבקש בין אמינות כל סיפור פרטי לבין אמינות התופעה בכללה - אני רואה אותה כחזרת הבורא לדבר אל האנושות. לא פחות.

יש לי הרבה מה להרחיב, אך כרגע הפנאי לא מאפשר.

לא הבנתי את הפרדוקס שניסית להציג.

לגבי האיזכור בתורה - כבר נתת כמה פרומואים לתבטים שלך בזה בסמן האחרון, ויש מה להרחיב בזה ואין כאן הזמן להאריך.
מה כוונה בחוזר לדבר אל האנושות?‍ ‍בנות לא לריב
הרי כבר בגמרא מופיע התיאור של סילוק הנפש וראיית מתן שכר הצדיקים. למעשה זו תופעה שהיתה מוכרת גם בעולם העתיק.

לגבי הפרדוקס - אממ.. צריך ישוב הדעת רציני בכדי להסביר ואין לי גם את זה כרגע. בגדול המחשבה היא שבלי קשר למצוות, נראה תמוהה שאין המשך. כל החיים האלו בשביל להכלות? כל המצוות הולכות לקבר? אולי אפשר להגיד שבורא עולם יחיה עם המתים והוא הוא מתן שכרן לעתיד. למרות שזה מאכזב .. והדעת נותנת שיש המשך תודעתי , וזה בעצם מה שאנחנו רואים. גם בסיפורים של ילדים על חיים קודמים (גלגולי נשמות)

רציתי לדבר גם על הסיפור המקראי של בראשית, האם כפשוטו או לא אבל זה נושא מעניין לשרשור נפרד .
התופעה אכן תועדהשום וחניכה
בעבר הרחוק, אך בשנים האחרונות, עם התקדמות הרפואה, היא תפסה מימדים הרבה יותר גדולים. מזמן תום הנבואה, לפני כאלפיים שנה בערך, נפסקו ערוצי הקשר הישירים עם הבורא (גם אומות העולם למ"ד שיכולים להתנבא), אלוקים הפסיק לתקשר באופן ישיר, וניזונו מרסיסי התקופה ההיא. עכשיו התחדשה סוג של תקשורת, בינתיים עם בודדים שנשלחים להעביר מסר גדול, ואולי זה מבוא ליצירת קשר אוניברסלית.

מה שלא הבנתי זה הקושי עם הדוגמא של השוטר.

אני בספק מאוד גדול אם אפשר להוכיח את הישארות הנפש בהיקשים לוגיים (למרות שחלק מהראשונים אכן ניסו לעשות את זה).
---- ----רב שמואל
אני חושב שיש בעיה חמורה בעצם העובדה שאתה ממהר 'לפסוק' ביחס לשאלה של דברים על טבעיים - אפילו בעצם השאלה האם קיים/לא קיים, כאשר אתה קובע בוודאות שקיים ומביא דוגמאות מפורטות לכאורה.

ועוד אתה מגדיל לסתום את פי השועלים רוסיות (כמו עם הדוגמא של השוטר, בסיפור שהובא), מה שאומר שאתה בעצם פותח "פתח נקי" לכל דמיון שיעלה על דעת איש.

אני אישית, מאז ומעולם, למרות שכבר שנים רבות אני עוסק בעיסוק של הבנה וחקירת דברים שקשורים לנושא,למרות זאת, גם עם הכופר וגם אם דיברתי עם אדם מאמין, תמיד נזהרתי מלפסוק באופן חד משמעי על דברים שאני לא יכול לבדוק ולברר. וגם נמנעתי מלקבוע "זה אפשרי" או "זה לא אפשרי" ביחס לדברים שקשה להסביר את הקביעה המסכימה או השוללת, איזה קביעה שתהיה - קשה להסביר באופן חד משמעי ומתקבל על הדעת. (זה כמובן, אחד הדברים שגרם להם להסתכל עליי כעל o.c.d - אם אתה רוצה להאמין תאמין, ותישאר במנוחה עם האמונה שלך. אם אתה רוצה לכפור תכפור,ותישאר במנוחה עם הכפירה שלך. למה אתה חייב להמשיך ולברר את האמת עד אינסוף? אני חושב שהכל שהזמן מתקדם, מתברר שהדרך שבחרתי בה הייתה יותר טובה מדרכים אחרות. ואני יכול לתאר לעצמי שגם יש סיבה פשוטה בהקשר, ברקע של הדברים בימינו: בימינו אין אף אחד שיודע להתייחס לדברים בצורה מסודרת וברורה, וללכת על דרך שאין בה וודאות, ולהתייחס לזה כ"וודאות" רק בגלל העיון האישי שלי - זו קרוב לוודאי טעות ודבר לא נכון ולא כדאי. זה אולי אומר שאני כן אצטרך להיות כגר בארץ מבחינה הזו - אבל קודם כל אני לא חושב שזה לא משתלם, ושנית, אני מניח שעצם העובדה שהצלחתי - ואני יודע שלא מעט ממה שהצלחתי זה גם בזכות זה - שהצלחתי להגיע להרבה תובנות ודרכי מחשבה חדשות - גם ביחס לפירושים בתורה שמתקבלים על הדעת - וגם בהלכות מעשיות וכדומה - בצורה שממש עונה על הרבה דברים שיש בהם ספקות, והכל בצורה משמעותית ושיוצרת הבנה אמיתית ודרך טובה יותר להתייחסות בפועל ללא מעט דברים כנ"ל - זה בעיני הוכחה לא רק לצדקת הדרך העירונית שלי בדברים האלה - אלא גם לצדקתה של זהירותי הגדולה שלא לקפוץ בלי בדיקה לשום מקום שלא נתברר בטעמים סבירים ברורים וחזקים ובעלי משמעות.
זהו , חשבתי שאתה שואל על השוטר‍ ‍בנות לא לריב
כבר התחלתי לכתוב ולהסביר אבל מחקתי כשחשבתי שאולי לא התכוונת לזה. אז לגבי השוטר- ברור שזה מוזר, הרי אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהנפש היא שרואה את הגוף למטה, איך יתכן שהוא מתפקד עם הנפש למטה וגם בו זמנית רואה ונמצא למעלה?

כביכול הוא לא אמור להתנועע אם הנפש שלו יצאה, אז אולי רק חלק מאוד מסוים בנפש יוצא? קשה להבין את זה.
אגב‍ ‍בנות לא לריבאחרונה
הבנתי שזה קורה גם לטייסים (כנראה בקרבי) שרואים את עצמם לפתע מהצד מתפעלים את המטוס. כאילו שהלחץ במטוס והכוח שמופעל על הטייס גורם למשהו בפן הרוחני לצאת מאיזון ולפתע הוא פשוט רואה את עצמו מהצד .

קראתי על זה רק במקור אחד, זה גם לגבי השוטר. למעשה לא נתקלתי בסיפורים דומים בכל מקור אחר שקראתי עד היום, לכן זה מפליא.
חשבתי על דבר מעניין נוסף‍ ‍בנות לא לריב
קראתי שההודים למשל, רואים סוג של מה שהם מאמינים בו, אולי עוזר של מלאך המוות אני לא כל כך בקיא בזה (יש להניח שהם גם משייכים את מה שראו לאותו ״עוזר״ לאו דווקא שהוא הזדהה בפניהם) . והם מאמינים שאם אדם מגיע בעודו בחיים למצב שהוא בעולם הנשמות זו ״טעות״ וככה אותו אחד אומר להם . זו טעות, לכן תחזרו למטה.

וזה מאוד מאוד הזכיר לי את הגמרא על מלאך המוות שהלך להביא מרים אחת ויצאה לו מרים אחרת. בטעות.

ההקבלה מוזרה הייתי אומר ..
אולי זה העניין של "משגיא לגוים ויאבדם"מבקש אמונה

שהקב"ה לפעמים מטעה את הגויים שדבוקים אחרי עבודה זרה

שיראה כאילו היא עוזרת להם כדי שיצמדו עוד ואז הוא יפרע מהם.

וואלה בול המושג שחיפשתי‍ ‍בנות לא לריב
פשוט שכחתי איך להגיד את זה. מה המקור של זה דרך אגב?

האמת אני נוטה להאמין שמדובר במצב שבו בכל תרבות יש להם השגה אמיתית על העולם שמעבר. כי סה״כ גם להם יש איזה מידע שעבר מדור לדור , ולכן ההודים למשל משייכים את עניין ה״טעות״ לאותה דמות שהם מאמינים שקיימת. וככה הלאה בכל דת יש איזה מקור על מוטיב שמתרחש בחוויה הזו , רק שהם טועים בהגדרה הנכונה של מה שהם ראו.

עם זה, עדין נראלי שהעניין קצת יותר מורכב . אני חושב שהכל קשור לאיך אנחנו תופסים את העולם לפי התורה.

ואולי יש כאן עניין באימרה של חז״ל בדרך שאדם רוצה לילך... מוליכים אותו. יתכן להגיד, שאולי אפילו הגויים רואים ומקבלים את השכר ואת השפע בצורת הדמות שבה הם מאמינים .. כלומר שהכל אוניברסלי וכל אחד רואה כפי מה שחשב והשיג כאן בעולם הזה. כמו שמישהי שעברה מוות קליני (אגב הבאתי לך לשמוע את זה יום אחד באחד השרשורים) אמרה ש, אמרו לה שם: ״כאן חשוב רק מה שאתה חושב״ ... אולי יש קשר מי יודע. או שמא מדובר רק על רצון כאן בעולם הזה לטוב ולמוטב.
זה פסוק באיוב, ועי' גיטין נו:שום וחניכה
ויותר שייך להביא בהקשר הזה את הגמ' בע"ז (נה.):
א"ל רבא בר רב יצחק לרב יהודה האיכא בית עבודת כוכבים באתרין דכי מצטריך עלמא למטרא מתחזי להו בחלמא ואמר להו שחטו לי גברא ואייתי מטרא שחטו לה גברא ואתי מטרא א"ל השתא אי הוי שכיבנא לא אמרי לכו הא מלתא דאמר רב מאי דכתיב (דברים ד, יט) אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים מלמד שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם והיינו דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (משלי ג, לד) אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותו.

וליבי אומר לי שיש לזה הסבר עמוק יותר ממה שנדמה לנו, שנוגע להשקפה האלוקית על מלחמת הדתות והדעות, וכבשים ללבושך.
--- ---רב שמואל
עיין ביאור הגר"א לשיר השירים, א', ז'
ה'תחזרו, זה לא הזמן שלכם'שום וחניכה
זה מוטיב חוזר בכל הדתות. ובהחלט מתכתב עם הגמ' בחגיגה לגבי יש נספה בלא משפט.
לא נראלי שהדבר כ"כ רלוונטיסוזנה ושות'

אני סה"כ מנסה להבין למה זה טוב, הרי אנחנו בעולה הזה בשביל להיות כאן, לא בשביל לחשוב מה הלאה..

קצת כמו "כל המסתכל בארבעה דברים, ראוי לו כאילו לא בא לעולם... מה לפנים, ומה לאחור." (חגיגה ב)

וכמאמר הרמב"ם "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו" (הלכות מלכים יב)

[אני יודע שהמפרשים שם מבארים שמדבור על ימות המשיח ותחיית המתים, אבל הרעיון].

למה...סיעתא דשמייא1

...במעשה העגל השם סלח כאשר העניין הוא עבודה זרה ממש במזיד

ואילו בעניין המרגלים שזה לשון הרע לכאורה ועוד שהם עשו תשובה השם לא סלח?

לדעתי השם תכנן מראש שדור יציאת מצרים לא יכנס לארץ ישראל.

כמו שנאמר "אל נורא עלילה".

גם בכבוש הארץ הם היו….סיעתא דשמייא1
… זקוקים לניסים מעל הטבע כמו: נפילת חומות יריחו, "שמש בגבעון דום".
תשובה על סחיטהפשוט אני..

נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד. 

למשל לשדוד בנק.

 

 

אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.

הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.

 

 

אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.

 

אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?

 

מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.

מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).

 

מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבלקעלעברימבאר

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כלומר מול אותו אדם לא היית מבקש סליחה?פשוט אני..
בפן המעשי - לא עשית לו משהו רע,קעלעברימבאר

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

אולי לבקש סליחה על הצער שצעירנו לפני התלונה למשטרהקעלעברימבאראחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגום
אתה נבחן כשיש לך פנאיאלעדאחרונה

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגום
לפני זמן מה סיימת את בים דרכךאלעד

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

מה הכוונה תובעני?אבא פגוםאחרונה

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

יש לי חבר שמחבב את מדרש רבהטיפות של אוראחרונה

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

 

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמישירהבו
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

אולי יעניין אותך