דוסים פתוחיםבנש"ק

מי לא מחפשת דוס אבל פתוח, נכון? אין כמעט בייניש שלא רוצה את ה"תורנית אבל עם ראש פתוח" שלו, לא ככה?

הבעיה היא שברוב המוחלט של המקרים או שזה לא באמת דוס או שזה לא באמת פתוח. זו יכולה להיות מישהי מחברה מאוד מעורבת ולייטית אבל היא שומרת נגיעה אז היא תיחשב ביחס לסביבה שלה "דוסית", או הרהמורניק צו"ל שהוא טיפטיפה פתוח והוא נחשב פתוח ביחס לסביבה. אני מדבר על דוסיות אמת ופתיחות אמת. כאלו שמבחינת רמה תורנית, דתית, יראת שמיים, שאיפות בחיים, נמצאים לגמרי באזור של מרכז-הר המור אבל הם הרבה הרבה יותר פתוחים מזה, לא כפשרנות, כאידיאל. כדרך בעבודת ה'. שחושבים שהקב"ה באמת רוצה שנחווה את העולם ונרחיב את הידע שלנו ונכיר אותו דרך כל מה שברא, שרוצה שננוח קצת לפעמים ונירגע עם קצת מוזיקה טובה ויפה ושנשלב את זה עם יראת שמיים אמיתית, מחויבות מוחלטת להלכה ולימוד תורה בכמות ובאיכות גבוהה.

בקיצור - לא פתיחות כי אין לנו כוח להיות דוסים אלא פתיחות כדרך אמת, לכתחילה, בעבודת ה'. או אם תרצו - לא דוסית אבל פתוחה, אלא דוסית באמצעות עם הפתיחות. אני מתחיל להתייאש ולחשוב שאולי אין כאלו... (זא לא באמת כי אם אני כזה אז יש איפשהו אחת כזו בשבילי אבל כמה?) מה דעת הקהל הקדוש על זה?
מזדהים/ות? מכירים או מכירות אנשים כאלו? זה מעניין.

 

רבניםבנש"ק

לדעתי היו כמה רבנים כאלו.

הרב קוק והרב גורן למשל. זה בדיוק זה, לא חיים בבועה ומנותקים מהמציאות, להיפך. מחוברים לעולם המעשה, רואים עולם, בעלי ידע רב בחכמות חיצוניות (הרב גורן אמר שהלך לאוניברסיטה בהשראת הרב קוק שהיה, הרב גורן למד באוניברסיטה מתמטיקה ופילוסופיה ועוד ואפילו הרצה כשנתיים במחלקה לפילוסופיה בטכניון).

משום מה לציבור זה פחות חלחל, השאלה כמה ועד כמה.

לא נראה לי שנכון להשוות את זה לרבניםרואה אור
רבנים גדולים הם אנשי ציבור בהגדרתם (גם אם לא ברצונם), והם מודעים לדברים כי מפנים אותם אליהם ומבקשים את דעתם.
נכון, אבלבנש"ק

עדיין יש בזה סגנונות. אתה ודאי לא יכול להגדיר את הרב טאו עם כל צדיקותו וגאונותו (ויש, תאמין לי שיש והמון) כבעל השפקת עולם רחבה שדוגלת בפתיחות ורוחב הדעת ולא בצמצום, נכון? זה לא כגנאי חס וחלילה, פשוט עניין של השקפה.

 הרב גורן היה לגמרי כזה באופי שלו. הוא הלך לאוניברסיטה כדי להרחיב אופקים כחלק מלימוד התורה ועבודת ה' הרבה לפני שנהיה איש ציבור ואיש צבא מוכר. זו דרך חיים, גם עניין של אופי. ואני מדבר על הרבה מעבר ללדעת מה קורה בעולם, זה דבר הרבה יותר רחב ועמוק מזה.

הרב קוק לא היה מעולם באוניברסיטה ושום אקדמיה אחרתממלא כל עלמין

ויותר מזה- אם אני לא טועה זה היה הרב חרלפ או מישהו אחר- כשהרב קוק נפטר ובאו לטהר אותו, הוא אמר להם שיזהרו ויתנהגו איתו באופן ראוי, ושידעו שהם מטהרים גוף קדוש שלא ראה צורת אישה מימיו..

לגבי חכמות חיצוניות וכו אני לא מתיימרת לדעת אם הוא קרא ומה קרא, אבל בכל אופן הדוגמה של הרב קוק דוקא לא הכי מתאימה כאן

ודאי שהם היו קדושיםבנש"ק

גם הרב גורן היה קדוש עליון.

זה בדיוק מה שאני אומר, שהרמה הדתית לא קשורה לצמצום או פתיחות.

שהרב קוק היה קדוש עליון על אף שהיה בקי בלתי רגיל בכל רזי הפילוסופיה הגויית ובעוד חכמות כלליות.

לדחות את טענתי בזה ש"הוא היה קדוש" זה לא להבין את הטענה שלי. מחילה.

אני לא מודדת עכשיו קדושהממלא כל עלמין

רק מדייקת שאם אתה לוקח כדוגמה את הרב קוק, הוא לא דוגמה.

התפיסה שלו הרבה יותר קנאית (אם אפשר להגדיר את זה כך, לא מצאתי ניסוח מתאים) ממה שחושבים, בכל מקרה ממש לא הדמות שאפשר להחיל עליה הגדרות של "פתוח/סגור", זה הרבה יותר עמוק מזה

ועובדתית גם דייקתי שהוא מעולם לא פנה לאקדמיה כזו או אחרת..

זהו, לא באתי להתייחס לדברייך הקודמים ואני עוד לא יודעת מה אני חושבת לגביהם

כשאדע, אם אדע, אגיב

אוליבנש"ק

לא פנה לאקדמיה, יש עוד פרמטרים בחיים. הרב גורן אומר שכשהלך ללמוד באוניברסיטה (אגב, הוא לא דוגמה מספיק טובה בפני עצמה?") הוא שאב השראה מהרב קוק והרב הרצוג.

אגב, הרצי"ה כששהה בשוויץ התלבט אם ללמוד באוניברסיטה שם ואביו ממש לא פסל את הרעיון, סתם עובדה מעניינת (באמת סתם עובדה מעניינת)

הרצי"ה למד באוניברסיטה כסטודנט חופשימישהו איתי
לא זוכר איזה מקצועות.
כך כתוב בעין בעין.
וכן כמה מתלמידיו.

גם באחת האגרות שלו לרב הוא כותב שהוא לומד חכצות חול.
בשיחות שלו רואים שהוא בקי.


מענייןממלא כל עלמין

כמו שכבר אמרתי- לא עניתי בתגובה לטענה שלך, רק הבאתי איזה דיוק בענין הרב קוק, ועכשיו אתה מדייק לי יותר

בדיוק בגלל זה לא התייחסתי לרב גורן. א- כי אני לא יודעת עליו ככ ומי אני שאמדוד, ב- כי הטיעון שלך עצמו פחות היה הסיפור ולא באתי להתייחס אליו, גם לא הבנתי עד הסוף לאן אתה מכוון ומאיזה מקום אתה מגיע

(לא חולק על עצם התיאור שלך, שהוא גם נכון בעיניי)טיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ב' בחשון תשפ"ב 01:06

אבל רוצה לציין שהרב שלח כמה מתלמידיו לאוניברסיטה, והרציה גם למד באוניברסיטה

 

עריכה: רוצה לדייק למה אני מסכים איתך. אני חושב שהרב לא היה שומע עידן רייכל או אום כולתום, הוא היה פשוט ספירה מעל זה. (למרות שהוא כן קרא עגנון והבין באומנות). ומצד שני, אני חושב שלא היה לו אכפת שאחרים יצרכו תרבות כזאת; כמו שהוא לא היה באוניברסיטה ותלמידים שלו כן. כלומר, באופי הרב היה ליטאי ומקובל בהרבה מובנים

נכוןבנש"ק

שוב, אין אידיאל בלשמוע עידן רייכל. לא אמרתי שעבודת ה' היא דווקא ברייכל. זה סוג של אידיאל להבין שזה טוב לשמוע רייכל אם אתה רוצה לשמוע רייכל.

אני ממש לא מסכים. ממשהָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך ב' בחשון תשפ"ב 00:53
אדרבה, זה בדיוק הנקודה של ''דוס פתוח'' על אמת.

הרב היה קדוש נשגב, שרף עליון, מלאך מרום. ועם זאת, ודווקא מתוך כך, היה נטוע בהויה כולה. זו בדיוק הדוגמה המתאימה.
כזה ראה וקדש!
השאלה אם הוא מתאים למה שבנש"קממלא כל עלמין

טען, אני לכאו' הבנתי אחרת.

 

אני מסופקהָיוֹ הָיָה
דברי בנש''ק עצמם יכולים עדיין להתפרש לשני הצדדים.


זה באמת עניין מורכב.
באמת אולי כדאי שהוא יסביר יותר למה הוא התכווןממלא כל עלמין

@בנש"ק אם מתאים לך לכוון קצת יותר את פשוטי העם..

אני סקפטי לגבי היכולתהָיוֹ הָיָה
זה באמת עדין ומורכב ומדוייק מידי....
לא ברמת פורום
אולי תסבירו לי מה שני הצדדיםבנש"ק

ואז יותר מאשמח לומר למה התכוונתי.

נכון נכון נכוןבנש"ק


מההקדמה של הנזיר לאוה"ק משמע שהרב קוק לא היה ממש בקינוגע, לא נוגע
בכל רזי הפילוסופיה הגויית- "נסבה שיחה על חכמה יוונית וספרותה, שלא סיפקה עוד נפש היודעה ממקורותיה הראשונים".

אתה יודע על מקור שאומר אחרת?
זכור לי משהו אבל לא בדוקמישהו איתי
בכל מקרה, הפותח נראלי מתכוון לרוח הדברים שהרב כותב באוה"ק (ברצון הכללי שלו. ברור לי שהדוגמה של הרב היתה לרב עצמו ולא רק לדבריו

למרות שמצד האמת הפתיחות של הרב היא מאוד אידאלית (שהכל חלק מהאלוקות וכו) ויש מקום לפתיחות הרבה יותר פשוטה (אצל הרב סולובייציק/חרדים למיניהם וכו)
מעניין, מה הכוונה בפתיחות פשוטה?מדרשיסטית20


מודה שההגדרות לא ברורות לימישהו איתי
אבל אם ניקח קצוות -
היחס של הרב לחול נבע ממקום מאוד עליון, שהכל חלק מהקודש וכו וכו (כפסקאות הראשונות של אוהק).
יש בזה משהו מאוד גבוה וטוטאלי (קוקניקיים הם טוטאליים..).
אותו דבר למשל אם ניקח את הרבי מאמשינוב, שהוא קדוש עליון (תפילות של שעות ועוד).
היחס שלו לאנשים הוא מיוחד מאוד, הוא מקשיב ועוזר ומייעץ בדברים הכי גשמיים ופשוטים, אבל בעיני הכל נובע מתוך עולם גדול וקדוש

לעומת זאת אפשר לראות ת"ח גדולים שחיים את העולם (בטח בעניני חול) בצורה רגילה, כמוני כמוך (באופן כללי כמובן).
הגיוני שזה קשור לעיסוק בנסתר.
נראלי שהרב סולובייציק למשל התעסק בפילוספיה בצורה יותר פשוטה.
או הרב ליכטנשטיין כשעשה דוקטורט בספרות אנגלית..
או ר"י חשוב *מאוד* שהיה לידו פעם עיתון חילוני והוא פשוט קרא אותו

אני מכיר אנשים שחיים את השילוב בין קודש לחול בצורה מאוד הרמונית, בלי ללמוד פסקה אחת ברב, זה טבעי להם.
תחשבי על ההבדל בין בייניש שהולך ללמוד מחשבים כחלק מגאולת העולם וכו, לבין חרדי שעושה את זה..

אני לא בטוח שהסברתי טוב כי גם אצלי הדברים לא בהירים מספיק.

בכל מקרה, יש משהו מאוד מושך וגדול בסגנון של הרב והרבה מאמשינוב.
שמעתי על רב קוקניק שביום הבחירות הולך עם בגדי שבת (בעצם שמעתי על שניים..)
אבל יש בזה מסוכן.
כדרכם של דברים גדולים וכוללים, זה יכול לפגוע בנפש של הבנאדם.
הגובה הרוחני לא תמיד עושה טוב ולפעמים זה יכול ממש לפגוע.
בנאדם רגיל צריך לחיות בפשטות וטבעיות, ולא לדלג על שלבים, ומרוב התלהבות/מתח וכד לא תמיד שמים לב


אני לא חושב שזה מדוייקנוגע, לא נוגע
אתה מדבר על היחס של הרב קוק לשורש של הדברים.
בפועל- דווקא בגלל שההתנהגות הטבעית היא קדושה אפשר להתנהג בטבעיות ולא מתוך תפיסה גבוהה וטוטאלית של הטבעיות באופן קבוע (ורק שבתת מודע או איך שלא נקרא לזה יהיה צרוב שזה קודש).
ולכן יש סכנה של נפילה- כי מצד אחד לא חיים במודע שזה קדוש (כי אם כן זה חיים ברובד עליון של קדושה שמעל הטבע) ומצד שני לא מתייחסים לזה כחול (כמו החרדים). אז מה שיוצא זה שיש כאלה שברמה כזו או אחרת מקדשים את הטבעיות כטבעיות ולא כטבעיות שהיא חלק שנמשך מהקודש (או מאידך כאלה שחושבים שבגלל שהדבר קדוש זה אומר שהוא לא צריך זיכוך)

אני גם מכיר כאלה שחיים את השילוב בצורה הרמונית בלי ללמוד פסקאות מהרב (וזה בדיוק מה שמוכיח שהרב צודק אגב). זה נובע מתמימות של אמונה (במובן החיובי כמובן) ומחיבור חוויתי לחיים.
הרב קוק תמיד צודק 😁 (הרב שרקי, שם שם)מדרשיסטית20


חחנוגע, לא נוגע
אבל כדי שנאמין לזה אנחנו צריכים גם להניח שהרב שרקי תמיד צודק..
זה פשיטא 😝מדרשיסטית20


חחנוגע, לא נוגע
ואם כבר הזכרת אותו תראי קטע מצחיק איתו

נהה, יש לו יציאות הרבה יותר מוצלחות מזה חחמדרשיסטית20
עשו פעם קובץ לקראת פורים שקיבצו בו כל מיני יציאות מצחיקות שלו, בכיתי מצחוק.
למרות שיש לציין שכשרואים את זה בתוך המהלך של השיעור זה הרבה יותר מוצלח.
מה שבעיקר הצחיק אותי זו ההתחלהנוגע, לא נוגע
שיש שמועות שהוא התרחק מהדת

מעניין הקובץ הזה.
זה פורסם בקרב התלמידים והתלמידות הקרובים?..
חח אם זה הגיע אליי אז כנראה שלא 😉מדרשיסטית20
אבל הנה, מצאתי את זה גם ביוטיוב.
(יש מצב שגם צריך להכיר קצת את הדמות בשביל שזה יהיה מצחיק)



פתאום קולטת איזה ניצלו"ש רציני היה כאן חח
מחילה מהפותח
חחחחח אני מאוהב בוekselion


חחח יישר כחנוגע, לא נוגע
בדיוק ראיתי סיפור עלמישהו איתי
הרב פרומן, שלפעמים היה נכנס הבית וזורק את הכיפה ואומר שהוא כבר לא דתי..
או שהיה אוסף את הילדים שלו הרב פעמים ומשחזר איתם את הברית עם יהושע (גם אם כולם יעבדו ע"ז,אנוכי וביתי נעבוד את ה') -
גם אם כל העולם יהיה דתי, אני וביתי נעבוד את ה'
נו נו אפשר לדון על זה😉מישהו איתי
חחחח אמתekselion


יהודה ועוד לקרא?הָיוֹ הָיָה
הרב לא צריף אף אחד....

@נוגע, לא נוגע@נוגע, לא נוגע
חח אבל זו הוכחה מיניה וביה ולא הוכחה חיצוניתנוגע, לא נוגע
ככה שאני בסדר עם הרב אל תלחיץ
ובעברית? 😅מדרשיסטית20
יש גמרא בקידושין-הָיוֹ הָיָה
שמוכיחה מפסוק איזה עניין לגבי לשונות קידושין, ומסיימת ב''ועוד, שכן ביהודה קורין לארוסה...''
ומיד היא מקשה - יהודה ועוד לקרא? כלומר - וכי התורה צריכה ''ועוד'', ראיה ואישוש, ממנהג יהודה? יהודה משמשת ''ועוד'' למקרא?

וזה הפך לביטוי שמיש למקרים כאלו.
רש"ירב שמואל
כידוע מסביר אחרת - רש"י מסביר, שאם יש מנהג ביהודה - אין צורך בהוכחה מפסוק.

וידוע גם הקושיא שכולם מקשים על זה, למה זה כך, אבל זה ידוע שכך רש"י מסביר, ואין חולק, אלא יש הרבה שמתפלפלים בעניין.

ואני בטוח, "בעל" בקיאות כמוך. יודע את כל מה שכתבתי לעיל. אלא, שהחתולים יודעים היטב מה מותר ומה אסור, וכו'
אפילו יש סטיקר כזה!מישהו איתי
נכון, נכון חחמדרשיסטית20
האמת שנחשפתי לסטיקר לפני ששמעתי את האמירה ממנו 🤭
התכוונתי למדבקה בווצאפ, כן?מישהו איתי
עם תמונה של הרב שרקי.
סטיקר אמיתי לא ראיתי
כן כןמדרשיסטית20
מי בכלל מוציא היום סטיקרים?

וזה חלק מסדרה של מדבקות עם משפטים שלו, כן?
לי יש 5, חלקן טובות וחלקן פנימיות מדימישהו איתי
שאיזה חבר שהיה שרקיסט שלח לי.
אני לא זכיתי..
חח בהחלט הרוב פנימי מידימדרשיסטית20
(ורק שלא יצא מכאן שאני כן זכיתי להיות שריקיסטית 😅 זוכה לשמוע אותו מידי פעם, ומחבבת, לא מעבר..)
חח אולי בגלגול הבאמישהו איתי
עד כאן להיום, שלום שלוםבינה.
ומה באת להגיד בזה בעצם?מדרשיסטית20
כנ"לבנש"ק


אני חושב שהשורש משפיעה גם על ההתנהלות עצמהמישהו איתי
ברור לי שיש הבדל בין שיחה שלי עם חבר ובין שיחה של הרבי מאמשינוב.
אצלו זה מגיע בטבעיות אבל ממקום מאוד גבוה וזה שונה ממני.

הנפילה שדיברתי עליה היא לא הישאבות לחול אלא נפילה מרוב מתח ומאמץ להיות קדוש בצורה לא אמיתית.
אתה מבין מה אני מתכוון בטוטאליות הקוקניקית וסכנה שיש בה?
היא לא מתאימה לכולם, היא לא טובה לכולם, ויש לה סיגים.
זה גם ברב עצמו אבל בעיקר בצורה שלומדים אותו, באיך שחיים אותו ובמי שלומד אותו נכון להיום.

האם אפשר להיות קדוש ולהישאר נורמלי??
מבין מצויין.שני סוגי הנפילות הם שני צדדי הטעות של אותו עקרוןנוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך ב' בחשון תשפ"ב 08:28
התכוונתי לומר דבר כזה- אתה הצגת בהודעה ההיא שתיארה את דרכו של הרב משהו לא מדוייק להבנתי.

ברגע שאתה הופך את קדושת הטבע וכו' למשהו גבוה ועליון ולא ישים לרוב האנשים- זה בדיוק ההיפך מקדושת הטבע כי זה אומר שאדם נורמלי לא יכול לקיים את זה. לכן בוודאי שזו לא כוונתו השלמה של הרב בקדושת הטבע.

לכן- הרב קוק דיבר על השורש. את השורש יחוו רק אנשים בעלי מעלה (וזה סוג הנפילה הראשון, מה שתיארת. שאנשים שלא שם מנסים להיות שם).

את הענפים- גם האדם הפשוט יכול לחוות (גם כאלה שלא למדו פסקאות של הרב כמו שכתבת). מכאן גם מגיע סוג הנפילה השני. הנפילה לחול שכתבתי עליה.
גם על הענפים יש פסקאות של הרב.
כשאני אומר ענפים אני מתכוון לדברים רגילים שעושה אדם פשוט עם כוונות פשוטות שחי פה ולא בעולמות עליונים.

וזה שהרב עצמו היה קדוש עליון לא אומר שזה הביטוי של קדושת הטבע. זו הייתה נשמתו ודווקא בגלל מעלתה השקיף מלמעלה והתווה דרך (להבדיל אלף אלפי הבדלות- זה כמו שיש מאמני כדורדל מעולים שבקושי יודעים לתת פס).

כמו שבנישואין יש אהבת נפש גדולה ואצילית ויש גם חיים גשמיים על כל רבדיהם ואין סתירה ביניהם (ואדרבה הראשון מוביל לשני)- בדיוק ככה גם פה.
הרב, מתוקף מעלת נשמתו, חי תמיד את "אהבת הנפש הגדולה והאצילית" כלומר את השורש העליון של קדושת הטבע אבל לא כי הוא חשב שזה הביטוי הנורמלי של קדושת הטבע (כי שוב, אם כן זו לא קדושת הטבע אלא קדושה שמעל הטבע). אנחנו, האנשים הפשוטים, ודווקא בגלל פשטותנו ושאין לנו נגיעה בעולמות עליונים, יכולים לקדש את הטבע כפשוטו. הרב הוא ה"מאמן" שלנו שמסביר את מה שעומד מאחורי הדברים ואת היחס אליהם.

מקווה שעכשיו הובנתי יותר.
מי שבוחר לחיות בדרך טוטאלית כמו שתיארת (ובהנחה שלא מדובר על אדם שזה שורש נשמתו)- זה רק שלב ההכנעה וההבדלה שלפני ההמתקה ואם הוא *לא מבין* את זה מראש (והדגשתי- "לא מבין" ולא "לא עושה")- מחילה אבל הוא לא הבין באמת את הרב ואז הסכנה גדולה (אובר הממלכתיות לדוגמא).

בעומק יותר- נדמיין שני אנשים שאוכלים. אחד שמו זושא והוא מנסה לפרוש מטבע ולהסיח דעת מההנאה מהאוכל כדי לא לשכוח את הדביקות בה'. השני שמו אריאל והוא חושב בזמן שהוא אוכל שלאכול זה קדוש ומדביק בה' וכו' ועכשיו כשאני אוכל אני עם ה' והוא גם מרגיש את הדביקות בה' באותו זמן.
הצד השווה בשני הצדיקים האלה זה שהם לא חווים את הטבע כפשוטו.
אדם שלישי, עומר שמו, היה בחצי שיעור על קדושת הטבע וחזר הביתה ואמר לעצמו וואלה הטבע זה קדוש אז אפשר לאכול בלי חשבון ולא לנסות להיות כמו זושא שעד עכשיו ניסיתי ללמוד ממנו.
עומר הגיע לעבודה הזו לא בזמן ולא עם נפש שמוכנה אליה ולכן לא רק שלא עלה אלא נפל בגדול.
אדם רביעי, נקרא לו בצלאל נניח, היה בהתחלה זושא ואז הפך לאריאל ואז הגיע לשלב הבא שהוא לא צריך לחשוב מחשבות עליונות ולחיות את הקדושה העליונה והדביקות בזמן שאוכל אלא בפעולה הפשוטה של אכילה, הריכוז בה והחוויתיות שלה, הוא מרגיש איך הוא לא נפרד מה'. וזה למרות שהוא שקוע בהנאה ולא חושב על ה' במודע. ככה שהבעיה אצלו כבר בכלל לא קיימת. אין נפרדות. הוא נע ברצוא ושוב בין קדושת הטבע במעשים הגשמיים לבין הקדושה שמעל הטבע במעשים הרוחניים (מצד האמת שני הצדדים קיימים גם ברוח וגם בחומר רק במינון שונה).

בצלאל מייצג את קדושת הטבע.
אריאל מייצג צד שהיה כבר לפני הרב ומופיע בחסידות ולכן ברור שזה לא עיקר חידושו של הרב.
כתבת יפה מאודמישהו איתי
הסברת מעולה את הצדדים השונים וזה מסדר לי כמה דברים בראש שמטרידים אותי הרבה זמן (לפחות נתת פתח להבנה ולסדר).
בכל מקרה, אני לא סגור אם זה סותר או לא למה שכתבתי ואין לי זמן כרגע לחשוב על זה לעומק.
אולי בהמשך.
שכוייח
תודה. יש גם פסקה שנזכרתי בה היום וקשורה לזהנוגע, לא נוגע
👍מישהו איתי
אני לא מצליח להגדיר מה מפריע לי.
אולי אני מרגיש שעצם הדיבור על התפיסה הגבוהה יכול להזיק אם אין לשומע יציבות והבנה ברורה מה מתאים לו
נכון. כי הוא יכול לקחת את זה למקומות לא נכוניםנוגע, לא נוגע
או סתם לחיות עם תפיסת עולם שהוא לא באמת מבין אותה
יפה, מעניין ממש.מדרשיסטית20

מעולם לא חשבתי על זה ככה, תודה.

נכון. רק באתי לדייק את הפרט הזה. מבלי לחלוק על העקרוןנוגע, לא נוגע
אולי הכוונה למכתב של הרציה לברנר?טיפות של אור

'אבי נרו יאיר... ירבה מאוד חקור ולמוד בתורות כל המורים הפילוסופים שבאומות בידיעה עמוקה'

 

אני מסכים גם עם שתי האבחנות - הרב זצל כתב הרבה פסקאות על כך שלא צריך לפחד מחקירה חופשית לחלוטין; והרב שרלו תיאר פעם את תורת הרב כמי שמרחיבה את הקודש עד שהוא כולל את החול, ואילו את המזרחי כמי שיש לו רגל בחול ורגל בקודש

הגיוני, שכוייחמישהו איתי
נראלי שיש עוד אבל משהו כבוי לי במוח אז לא זוכר

החלוקה של הרב שרלו הגיונית.
תמיד מביאים אותה כדי להסביר את החידוש של הרב על המזרחי ולמה הרב יותר טוב והם סתם מזרוחניקים.
ובעיני לא שמים לב שיש יתרון גם למזרחי.
גם עובדתית המזרחי היתה תנועה גדולה וחשובה, עם המון ת"ח עצומים,פעיליות רבות ועוד.

אני תוהה לעצמי כמה קשור כאן ההבדל בין מסורתיות (כתפיסה והתנהלות, לא בהכרח אדם שלא מקפיד לגמרי. ומסורתיות יכולה להיות ספרדית וגם אשכנזית, יש דבר כזה..) לישיבתיות.
אולי אני מערבב סתם

ותודה על ההסכמה שלך איתי.
אני נהנה לקרוא אותך כאן ושמח לקבל ממך חיזוק
הו, אני לגמרי בצד המזרוחניקי בסיפור הזה 🤭טיפות של אור

למרות שפעם ראיתי ניסוח רך יותר, שגורם לי נקיפות מצפון: הרב יעקב אריאל אמר שהרב מציב אידיאל, וזה סולם שמוצב ארצה וראשו מגיע השמימה

 

כלומר שזה בסדר גמור להיות כרגע עם רגל בחול, אבל צריכה להיות שאיפה להפוך חלקים מתוכו לקודש. כמובן בלי לחץ, וכל אחד מתוך קשב למקום שלו

 

(והתגובה שלך גרמה לי להתיישב חזרה - שאולי זה עניין של אופי, ולא לכולם זה טוב להפוך את הכל לקודש)

חחמישהו איתי
אני מבין מקרוב את התגובות שלך לצדדים השונים.
כרגע נראלי שזה באמת תלוי אופי וסגנון.
השאלה מה עושה מי שהאופי שלו מעורב משני הצדדים🤔
מחילה אם אני מפגינה כאן בורות אבלמדרשיסטית20

זכור לי דווקא שהוא כן התעניין בפילוסופיות למינהן.. זכור לי שיש אפילו פסקאות באוה"ק שהוא מתייחס לשיטות פילוסופיות כאלו ואחרות, לא?

נכון. וכמובן שהוא היה בקינוגע, לא נוגע
אבל הוא לא היה בקי גדול כמו שבנש"ק כתב "בקי בלתי רגיל בכל רזי הפילוסופיה הגויית'

עכשיו אני קולט שאפשר להבין את מה שכתבתי מקודם (לא היה ממש בקי) בשתי דרכים..
במובן הרגיל- היה בקי אבל לא בקי גדול (ולזה התכוונתי)
במובן הסלנגי- ידע ככה ככה. גם בקי רגיל לא היה
הרב מתייחס בשמם לשפינוזה קאנט ועודטיפות של אור

והפסקה על 'הקנאה באלוקים' מכוונת לניטשה, לפי הרב נריה

יש גם את ברגסוןמישהו איתי
או לפחות כך מסביר הרב הנזיר בהקדמה לאוה"ק (עח ההתפתחות).
הרצ"י הזכיר גם את הרמן כהן, לצרוס, פרויד.
וכמובן שהוגים ציונים כמו ברדיצבסקי וברנר וכד
אדרבההָיוֹ הָיָה
הפשט של זה ברור - הם דיברו על מרחבי הפילוסופיה, ואם הרב היה מסוגל לדבר בזה עם הנזיר סימן שהוא ידע טוב מאוד... הבעיה היתה שזה לא סיפק את הנזיר - שהיה נפש היודעת הדברים *ממקורן* - הנזיר קרא בשפת המקור והרב רק בתרגומים.
הרב בהחלט שלט היטב היטב בפילוסופיות הרבות, אלא שלפום דקות השגתו של הנזיר, ההבדלים העדינים שבין מי שמכיר את המקור וביןמי שמכיר את התרגום, גרמו לכך שהדברים לא היו מספיקים ללבטיו העמוקים.
הָיוֹ הָיָה
במחשבה שניה, זה קצת שונה ממה שכתבת. וזה שוני מהותי וחשוב.

הרב *כן* היה בקי גדול ובלתי רגיל. שלט בהכל!
אלא שמבחינת ה''איכות'' השגתו בזה היתה בגבול מסויים

לא רק הידע. דקות התפיסה. - לקראת נישואין וזוגיות
עכשיו ראיתי את מה שהוספת. צודקנוגע, לא נוגע
נכוןבנש"ק

האמת אני לא יודע אם הידע של הרב קוק לא הספיק לו, השיחה פשוט לא סיפקה אותו כי הוא ידע את הנושא במאה אחוז מהמקור, אז בזה הרב קוק לא חידש לו מדי.

לא רק הידע. דקות התפיסה.הָיוֹ הָיָה
ברור שהוא לא חיפש ידע, וזה גם לא המשמעות שם. הוא חיפש דיון עמוק, וה''רמה'' של הרב לא הייתה מספיקה לזה.
ואגב, זה מאוד מובן. ידוע שעולם הפילוסופיה בפרט יש משמעות ענקית לקריאת המקור. ואכמ''ל
נכוןבנש"ק

לכן הוא הקפיד לקרוא הכל במקור.

אדם כמו הרב הנזיר שכל שנייה שלו מחושבנת לא היה מכלה את זמנו על לימוד 10 שפות אם זה לא היה נצרך.

איזה אדם זה, בלתי נתפס. באמת.

אני עם נשמה^^טיפות של אור

פעם פעם קראתי שבמרכז היה לרב הנזיר ולרב פגישה יומית קבועה, והרב הנזיר היה מסכם בה לרב כל מיני שיטות פילוסופיות. מאז אני מחפש את זה ולא מוצא, אולי מישהו מכיר?..

 

זכור לי משהו כזהמישהו איתי
לוידע אם יומי.
אבל אני לא זוכר מקור
זהו, זה דיוק פשוט. שכוייחמישהו איתי
כנראה שדברי הרב הנזיר לא הובנו כהלכהבנש"ק

ודאי שהרב קוק היה בקי ואדרבה - על זה נסבה השיחה. אממה, הרב הנזיר בעצמו למד באוניברסיטה (בפרייבורג ולאחר מכן בבאזל) וידע את כל הפילוסופיה מהמקור (הקפיד ללמוד כל דבר בשפת המקור, ידע 10 שפות ולמד אריסטו ואפלטון ביוונית עתיקה) כך שהשיחה על פילוסופיה יוונית שהוא ידע היטב (וגם מרן הרב קוק זצ"ל) - לא חידשה לו ולא סיפקה אותו יותר מדי. זו כוונתו.

במילים אחרות- הרב היה בקי אבל לא "בקי בלתי רגיל בכל רזינוגע, לא נוגע
הפילוסופיה הגויית"
זו הייתה הכוונה שלי
יכול להיותבנש"ק

אני לא יודע עד כמה הוא בקי. ודאי שהיה בקי ולא בקי קטן, אולי לא גדול הבקיאים בהיסטוריה אבל הרבה הרבה יותר ממה שהיית מצפה מאדם קדוש כמוהו

נכון. אני מסכים לגמרי עם מה שכתבתנוגע, לא נוגע
הוא לא התחתן?ראשיתך
חוץ מאשתו, אמו וכדמישהו איתי
(מגיל 9)
כמובן חוץ מאשתו.. אבל כן כך העיד עליו הרב חרלפצע
שמגיל תשע הוא לא ראה דמות אשה..
על גיל 9 לא שמעתיממלא כל עלמין

תודה

הוא התחתן פעמייםממלא כל עלמין

(התאלמן בערך בגיל 20 והתחתן שוב אח"כ)

בצורה קצת אחרת מפופ ודייטים, והכוונה בדיבור הזה היא כנראה לשמירת עיניים ברמת קדוש מרחם...

אגב יש עליו סיפור עוד כשהיה נער, שידעו על הילד הקדוש ושמו לב כנראה שהוא אף פעם לא עובר במקום עם נשים או בין נשים... לא יודעת אם אני מדייקת בלשוני

אבל מעשה שהיה (כך מסופר)- 2 בנות החליטו לבדוק מה הוא יעשה אם הן יעמדו מ2 צידי רחוב שאין לו דרך אחרת וידברו. הן חיכו לו במקום שידעו כנראה שהוא עובר בו ודיברו ביניהן..

מספרים שהוא הלך לתומו וממרחק זיהה שהוא בבעיה, נעצר ופרץ בבכי 

סיפור אכזרי (מצד הבנות) ולא יודעת כמה אפשר לסמוך על סיפור

אבל כמו שאומרים- עלי לא סיפרו דבר כזה. עליו כן וזה אומר דרשני..

כנראה שלהד"מבנש"ק

לפחות על הרב קוק.

אבל בהחלט, עלינו לא מספרים את זה.

אני חושב שהסיפור מוכר לי על דמות אחרתultracrepidam

מצלצל לי בזכרון ר' חיים מצאנז

אני שמעתי את זה עליוממלא כל עלמין

יכול להיות שהסיפור בטעות הושאל, או אולי להיפך... בסופשד העקרון עצמו הוא שהרב קוק הוא לא בדיוק אותה הדמות שתופסים... גם כשבודקים בכתביו והלסת לא מצליחה להסגר, וגם ההנהגות שלו היו יותר בכיוון הפרישות והקפדה יתרה על טהרת הקודש (אב"י שהוא לא הסתכל עליו כשהיה בא להתייעץ בנושא השפה העברית... ועוד דברים שעולים בי שאני לא מספיק זוכרת לדייק- צורת ההתייחסות שלו לרבנות הראשית ולהיותו רב ראשי, היחס שלו לאוניברסיטה העברית- אחרי מה שאמר לגביה בנאום הידוע.. מורכב)

כמובן. לא שולל את הדמות. רק לגבי הייחוס של הסיפור הזהultracrepidam


היו דמויות שכן...ultracrepidam

הרבי מלובביץ' קיבל הכשרה של מהנדס

הרבי מראדזין, מחדש התכלת, היה עם הרבה ידע חיצוני

 

לא לדבר כמובן על דורות ראשונים - הרמב"ם, רמב"ן, רלב"ג...

הערה קטנה, מקווה שהיא במקום ולא נאמרה בלי קשר..צע
הצגת יפה שלפעמים דוס אבל פתוח מתפרש כמשהו דוס שקצת מחפף פה ושם .. או להפך משהו שמחפף בהלכה בגדול אבל גם מקפיד על כמה דברים..
ואילו מבחינתך דוס אבל פתוח שווה דוס שאם הוא פתוח זה לא מפשרה אלא מאידיאל. הוא לא רואה בזה פשרה.
על זה אני מוסיף שגם אם יש בנים ובנות כאלה שהם רואים בפתיחות שלהם כלפי העולם והסביבה אידיאל ולא פשרה, עדיין יש מנעד רחב שאפשר להתווכח עליו האם הוא אדיאל או פשרה.
למשל , לראות משהו כמו שטיסל וכו. יש מי שיגיד (בכנות רבה..) שמאידיאל הוא צופה בזה.. לא מפשרה..
ויש מי שיגיד שאתה יכול להגיד על זה אידירל מפה ועד הודעה חדשה אבל זה פשרה וחיפוף בעבודת ה'.

ועוד דוגמאות..
זה מאוד מאוד נכוןבנש"ק

ודאי שיש על זה מחלוקות. הרי רוב הדוסים הם סגורים מאידיאל, אז ודאי שמי שפתוח מאידיאל יקבל פידבקים לא חיוביים במיוחד ולא מבינים ולא מכילים על הצד הפתוח שלו.

פעם הייתה לי תיאוריה מעניינת שהגעתי אליה בשיחה עם מישהי: הדוסים המוגזמים, הסגורים, והלייטים - השורש שלהם נובע מאותה תופעה. התפיסה שאני ייצגתי במה שכתבתי היא שקיום מלא של התורה וחיים שלמים על פי התורה וחיים בריאים, נורמליים וטבעיים - אלו לא ערכים סותרים, הקב"ה שנתן את התורה וציווה אותנו בה גם ברא את החיים, זה בא ביחד, לא סתירה.

הם לעומת זאת, מרגישים שכן יש סתירה בין זה לבין זה. ההבדל הוא שהצו"לים בחרו בתורה והחפיפניקים בחרו בחיים, אבל שורש התופעה מאותו מקום.

עד כאן התובנה הפילוסופית להיום.

בכל מקרה - ברור שמישהו שבתפיסה שלו להיות דוס באמת זה גם להיות מצומצם ומנותק מהעולם לא יבין איך זה שאתה ברמה הדתית שלו אבל לא מצומצם וסגור. זה ודאי לא דבר שבקונצנזוס, אדרבה. על דא קא בכינא הכא. אבל זה לא אמור לערער אותי.

אני מכירה בלי סוף כאלו.מדרשיסטית20
כל אחד עם ניואנסים קצת שונים כמובן, אבל בגדול זה בהחלט קיים.
אז אל ייאוש!
באמת?בנש"ק

טוב לדעת. יכולה לפרט קצת?

לא יודעת אם יש כל כך מה לפרט..מדרשיסטית20

פשוט יוצא לי לשמוע הרבה בנות שמחפשות בחור שהוא באמת דוס, שההלכה חשובה לו וכו', אבל עם מבט רחב על המציאות.

מגניבבנש"ק

תשלחי אותן אליי
לגבי הלפרט - בניואנסים וכו, זה נשמע מעניין.

קצת מסובך להסבירמדרשיסטית20

בגדול, פשוט כל עקרון מתבטא קצת אחרת אצל כל אחד.

תודהבנש"ק

את יכולה אולי להדגים? אין לחץ, סתם זה מעניין מאוד...

כבר טוב ;)בנש"ק


כתבת מדוייק.. מזדההבת שמיא
וגם מאוד מסכימה עם @צע על זה שכל אחד תופס אידאלים בצורה שונה ואולי אידאל בעיני אחד יראה פשרנות בעיני אחר ולהיפך.. ואז קצת הסתבכנו

למה הסתבכנו?בנש"ק

בעיני מישהו עם תפיסת עולם מצומצמת פתיחות תיראה כפשרנות (זה נובע מא. חוסר יכולת להכיל מורכבות וב. התבססות על זה שברוב המקרים זה באמת ככה), אבל אנחנו יודעים שזה לא באמת ככה, שזה לא נובע מ'אין לי כוח לעבוד את ה' יתברך' אלא מ'כן, ככה ה' רוצה אותי'. צריך להיות לנו מול העיניים בעל צעד ושעל "מה הקב"ה רוצה ממני?" עבודת ה' שלא מפסיקה. השאלה אם כשהולכים ללמוד ולעבוד אומרים 'טוב נו, אין לי כוח לעבוד את ה' כל הזמן אז זה מה שנעשה', זו באמת פשרנות, או שאומרים 'כן, זה רצון ה', שאעבוד ואפרנס ואלמד תורה כמה שאני יכול'.

לא צריך לתת לחוסר היכולת של מישהו שמתוכנת לתבניות להכיל אותנו לערער את האמת שלנו...

מבינה וממש מתחברת..בת שמיא
והתכוונתי שזה יוצר עוד פעם טווח נורא רחב של "דוסים אבל פתוחים" שלא תמיד נתפס אותו דבר במקומות/ אצל אנשים שונים..

לדוגמא יש לי חברה שאין כמוה בעולם (😍) ומבחינתה "דוס אבל פתוח" זה שהוא ילך איתה לסרט בקולנוע סתם ככה לכיף או ישמע איתה שירים שהם לא דווקא דוסים/עבריים (כמו יהורם גאון/ עידן רייכל)..
ומבחינתי זה לא ככה.. אז שנינו נגיד דוס אבל פתוח, אם שתינו מחפשות אותו דבר- לא כ"כ

לכן לרוב אני לא אגיד את זה לאנשים שלא מכירים אותי מקרוב.. אלא אם כן אני מסבירה מה זה אומר מבחינתי (וממש אהבתי את איך שהגדרת- "פתיחות כדרך אמת, לכתחילה, בעבודת ה'")
מענייןבנש"ק

אבל מבחחינת יראת שמיים - היא לגמרי שם? בטופ? פשוט פתוחה לגמרי?
ואיך את מגדירה את זה?

אז החששות שלי מוצדקים או לא?
לגבי ההגדרה - תודה רבה כתבתי פה קודם, הדברים הכי יפים שכתבתי יצאו לי במקרה תוך כדי כתיבה, לא בכוונה וממחשבה מעמיקה. מסתבר שאני טוב יותר בשליפות.

עונה..בת שמיא
סליחה אבל אין לי יכולת להגדיר את היראת שמיים של חברה שלי.. 🙈

ואני ממש מתחברת למה שכתבת אז אין לי הגדרה אחרת , רק נתתי דוגמא לזה שההגדרה של "דוס אבל פתוח" כוללת בתוכה מגוון רחב אלא אם כן מסבירים בדיוק למה הכוונה.. (כמו שעשית בצורה ממש מדוייקת לדעתי..)
לא עקבתי איזה חששות העלית😅
ואשריך!
צודקתבנש"ק

תודה רבה רבה!

הקושי שדיברתי עליו - איפה אמצא מישהי כזו?

מזדהה ממש.מיס פטל
כתבת מדויק והצלחת לדייק לעצמי גם את הנקודה הזאת.

ויש כאלה, אבל אני חושבת שלפעמים קשה לאנשים להכיל את העמידה על 2 המשבצות האלו בו זמנית. למשל, הבאת דוגמא על מוזיקה- בעיניים מסויימות (או באוזניים 🙃), להיות דוס זה אומר לשמוע מוזיקה של יוצרים דתיים ובמקרים קיצוניים שירים של עידן רייכל. חריגה מהגבולות האלו זה פשוט חריגה מלהיות דוס (ביחד עם עוד מכלול של דברים). זאת כבר משבצת אחרת שממקמת אותך במקום אחר על הסקאלה.
אני חושבת שזאת התפיסה הנפוצה. ואני יכולה ממש להבין מאיפה היא נובעת. ולכן גם זה לא נשמע שיש הרבה כאלו שחיים את השילוב הזה מלכתחילה- כי גם אותם כנראה יתפסו כ- או או.

אני מודה שעד עכשיו התגאתי ב- ״אבל פתוחה״ הזה כי זה לגמרי מבחירה ומחשבה, אבל אני מבינה עכשיו שישמצב שאולי באמת זה צריכה להיות ״בגלל שפתוחה״, דווקא כי קשה להבין אתזה.
צודקתבנש"ק

ככלל, זו מורכבות. אין ספק שרוב הדוסים האמיתיים הם לא פתוחים... זו אחת הבעיות שלי עם ללכת לישיבה כמו הר המור למרות שמהבחינות הלימודיות והדתיות אני בחלק כמוהם ובחלק אפילו יותר.

פעם הגדרתי ככה, אשמח לשמוע את דעתך: יש דוסיות דתית, ודוסיות תרבותית. ניקח את עידן רייכל, הבאת דוגמא מעולה. 

הרי ודאי שאין איסור הלכתי לשמוע את עידן רייכל, עדיין לא תשמעי במרכז יותר מדי אנשים שיודעים לצטט את "ממעמקים" (החלקים שבעברית כמובן🤨). למה זה? זה ענייו תרבותי, לא הלכתי. סיפרו לי על בחור בהר המור שחודש לפני הבחירות סבב ב' (אלו שהיו ביז אלול תשע"ט) כשכולם דיברו על זה, שאלו אותו אם הוא הולך לעבוד / להתנדב ביום הבחירות (משהו כזה, לא זוכר בדיוק, בכל מקרה שאלו אותו משהו על הבחירות) והוא ענה "מה? יש עוד בחירות?" ודאי שאין עניין דתי בלהיות מנותק מהעולם ולא לשמוע חדשות. זה עניין חברתי, תרבותי. ברוב המקרים דוסים הם דוסים גם מבחינה דתית, וגם תרבותית. אני מדבר על להיות דוס מוחלט מבחינה דתית (ממש כמו תלמידי הר המור) אבל ממש לא כזה מבחינה חברתית. וזה לא מתבטא רק במוזיקה וסדרות, זה גם, אבל זה הרובד הפשוט יותר, זה בעיקר ברובד העמוק יותר של הרחבת אופקים והשקפת עולם רחבה.

בכל מקרה, את צודקת. לאנשים באמת קשה להכיל מורכבות ולקלוט. יש להם תבניות בראש וקשה להם להכיל אנשים שחורגים מהתבניות. אבל לא צריך לתת לזה להשפיע עלינו, נכון? אם מישהו לא מעכל איך אנחנו דוסים על מלא מלא וגם שומעים עידן רייכל - זה אומר שהוא מקובע, לא שאנחנו לא באמת דוסים, לא ככה?

אשמח לשמוע את דעתך ;)

אני מבין את הרצון שלךמישהו איתי
ומבין את העומק שמאחורי הדוגמאות שהבאת (עם הרב גורן למשל).
אבל אם ניקח את עידן רייכל לדוגמה, יש אנשים שלא ישמעו אותי כי זה נוגד את היר"ש שלהם.
ואולי חלקם יחשבו שאתה פחות דוס בגלל זה.
וכן בעוד דברים תרבותיים.
אפילו חלק מהדברים החברתיים, אצל חלק מהאנשים קשורים ליר"ש.

אני אישית כמוך, אבל יש אנשים אחרים
דווקא רוב הדוסים שאני מכיר הם כן פתוחיםנוגע, לא נוגע
כל אחד במה שמעניין אותו (המכנה המשותף הוא כמובן פוליטיקה). ואצל בנות זה נראה לי עוד יותר נפוץ.
אולי במעגלים שאתה מכיר זה פחות ככה
השאלה אם הם באמת כאלובנש"ק

תחשוב על זה. מבחינה דתית ומבחינת יראת שמים וקיום מצוות הם כמו הר המור ואחיותיה? מבחינת פתיחות - יש להם השפקת עולם רחבה, חיבור למציאות, רוצים להרחיב אופקים וליהנות מהחיים כחלק מעבודת ה' כי הם חושבים שזה חשוב, או שהם פשוט מדברים על פוליטיקה כי הם צעירים וזה כיף וזה מעניין?

הם אכן מקפידים על קלה כבחמורהנוגע, לא נוגע
ולגבי ההמשך- אצל רובם כן להתרשמותי
תיארת את זה ממש טוב.מיס פטל
מה שכן, אני יכולה להבין שאנשים צריכים תבניות. העולם הזה יכול להיות לא ברור לפעמים, דברים מעורבבים, זה נראה שאין סדר (יש. פשוט קשה לנו להבין אותו לפעמים). ומה שמקל על הכל זה להכניס דברים לתוך משבצות.
אני גם חושבת שלרוב זה קולע, ובדר״כ רוב המקרים נכנסים יפה באותה תבנית.
ובגלל זה אני חושבת שחובת ההוכחה מוטלת עלינו (באופן כללי, אני חושבת בקשר לסטיגמות שיש תפקיד ממש חשוב למי שהסטיגמה עליו להפריך אותה). כי קבעון הוא לפעמים חשוב, ולפעמים הוא שומר עלינו.
אנחנו אלו שצריכים להראות שהתבנית הזו מכילה יותר. התבנית הזו יכולה להיות כמעט ריקה, אם אנחנו מצמצמים אותה ממש, אבל חבל
למלא אותה בדברים כמו עידן רייכל למשללל יכול להוסיף לה דווקא.
דיברתי ממש גבוה, מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי
את בהחלט בהחלט צודקתבנש"ק

כפי שכתבתי פה, יש 2 סיבות לכך שאנשים מקובעים על התבניות, 1. זה האופי האנושי. 2. בדרך כלל זה נכון...

אבל לא צריכים להיות מקובעים בתבניות, כשמגיע משהו לא מתובנן, צריך לקבל אותו, לא לחפש את הזיוף שבו.

אכן אין טענות כלפי אנשי התבניות, אבל ללא ספק קשה איתם.

ואגבבנש"ק

לגבי זה שדייקתי את הדברים עם הדוס באמצעות הפתיחות, זו לא הגדרה שאני מסתובב איתה הרבה זמן. חשבתי עליה תוך כדי הכתיבה.האמת שרוב הניסוחים היפים שאי פעם יצאו לי, באו תוך כדי שכתבתי או כששאלו אותי שאלה אז נפלט לי משהו תוך כדי שעניתי... אז אדרבה, לשאול קורץ

טלפון כשר זו המצאה (גאונית יש לומר) של חברה מסחרית ומאודלמה? ככה..
אינטרסנטית, הידועה בשמה ״ועדת הרבנים לעינייני תקשורת״ שהטילה שנים ממש טרור בתוך החברה החרדית, ותודה לאל פורקה בצו בית משפט לפני כחצי שנה, לאור התנהלותה המאוד מפוקפקת.
נכוןבנש"ק

אגב, היה ברור לי מגיל די צעיר יחסית שאפנה כנראה גם או בעיקר לשוק החוצניקי בדיוק מהסיבה שכתבת.

אבל אכן, מעדיף ישראלית ציונית שמחבבת בנש"קים  

כתבת דברים נכונים ויפיםאוויל מחריש
מעניין איפה ניתן למצוא בנות כאלה, מצד שני גם בנים כאלה אני לא מכיר...
נעים להכירבנש"ק

הנה אחד.

איך מכירים בנות כאלו? שאלה טובה.

צריך להתפלל שהשדכן יפיל אותן, לא?
גם אם תמצא מישהי כזו, למשל פה, מה תעשה עם זה?

צריך לדעת גם לאיזה שדכן לפנות...אוויל מחריש
אני לא יודע איך אתה חווה את המצב הזה אבל מבחינתי אנשים מהסוג המדובר הם לא פסגת שאיפותיי, אני רואה את זה כעוד זווית חשובה באישיות. העובדה שאנשים כאלה נדירים מראה על בעיה בכלל ולא מעלה מיוחדת בפרט...
מה דעתך לגבי זה?
אתה לא מכיר אנשים כאלו? באמת?advfb


מבין את התחושה. מכיר כאלהג'ון
נראה לי הרבה נובע מפערים בהגדרותלגיטימי?

מה שאני מגדירה דוס ומה שאני מגדירה פתוח שונה ממה שאחרים מגדירים.

לכן נראה לי יותר נכון לפרט בכרטיס את ההגדרה שלך. לקחת את הפיסקאות שכתבת כאן ולתמצת אותם.

חוץ מזה, אלו נקודות שאני מנסה גם לברר בבירורים. אני נותנת דוגמאות מעשיות למה אני מתכוונת בדוס ולמה אני מתכוונת בפתוח.

מסכימה עם מי שכתב שנראה שלאנשים עם רקע חוצניקי יש גישה קצת יותר מורכבת, פחות שחור לבן (והיום הם ציוניים, אז אל חשש), אבל יש גם כאלו שהם ישראלים לכל דבר שיש להם גישה כזאת.

ואני מכירה לא מעט בנות כאלה, ויצאתי עם בנים כאלה, כך שהאנשים האלה קיימים.

 

ועוד הערה קטנה: אני ממליצה להיזהר מתיוגים. נתת פה דוגמאות לאנשים שיושבים בישיבה X או בישיבה Y. גם בהם תוכל למצוא אנשים שעונים על ההגדרות שלך של דוס אבל פתוח. האנשים האלה חיים בינינו ובכל מקום. יכול להיות שהם בחרו לחיות בסביבה מסוימת בגלל שיקולים מסוימים, אך שואפים (ולא מתפשרים!) למשהו אחר. ואיכשהו מהניסיון שלי בבירורים (ואולי זה כי זה הצעות שהגיעו אליי) אף אחד מהם הוא לא תלמיד טיפוסי לאותה ישיבה....

צודקת לגמריבנש"ק

לחלוטין.

נתתי את הדוגמא של הישיבה כקו הכללי של אותה ישיבה, לא כדי לומר ש100% מהתלמידים שם כאלו. חד משמעית, בהחלט.

כמה שאני מזדההזה רק אני
תמיד מרגיש לי שכששומעים על הצדדים ה"פתוחים" שלי זה סותר בתת מודע את הצדדים ה"תורניים" שלי.

2000 שנים היה פירוד מסויים בין התורה לעולם הזההיום הוא היום
זה לא חיבור ככ פשוט.

דבר חשוב שיכול לעזור: יראת שמים לא נמדדת לפי מוסדות. כל אדם הוא עולם שלם ובא מעולם מסויים. יראת שמים זה דבר שלוקח הרבה זמן לראות באמת.

ממילא אם מישהי מחפשת מישהו ירא שמים שלא תינעל על מוסדות מסויימים.

מה שכן, יש ישיבות ומכינות שמשקיעות יותר זמן וכח בחיבור של התורה לחיי היומיום ויש בזה משהו טוב לדעתי. כי היראת שמים יוצאת לשטח גם.
מובא שהרב הנזיר רצה להכניס ספרות פילוספית לישיבהדנון

ישיבת מרכז הרב, וכמובן הסכימו הרב חוץ מכמדומה שתי ספרי פיסלופיה גוייים,

ובכלל הרב קוק נראה ודאי שהיה בקיא נפלא בפיסלופיה והאמינו לי שבשעה קלה יכל הרב לגמור כל ספר פילוספיה הקשה ביותר שיש אחר שמדובר בשפיץ של ישיבת וולז'ין בה למד בנערותו חביב הנצי"ב מאוד והיה לומד ביום 60 דפי גמרא גפ"ת על הליכותיהם 18 שעות ביממה כל ימי שהותו בוולז'ין, ואף בפגישתם הראשונה בשוויץ התפלפלו 3 הכוהנים הראי"ה הרצי"ה והרב הנזיר יחד בפילוסופיה, ולרב הנזיר לענ"ד לא היה כ"כ ביטול תורה בלימוד שפות אחר שלא היה צריך להשקיע בהן הרבה מכוח זכרונו הפנמונלי כידוע עוד מילדותו טרם שהתחיל אפילו ללמוד עיון היה נבחן במבחני סיכה על כמה מסכתות, וידע כל התורה ממש וגדולים היו בהם לשאוב ממנו מקורות.

תיקון קטןבנש"ק

לא שני גויים, אלא דווקא שני יהודים, מהפילוסופיה האשכנזית, בעיקר לרנ"ק.

כן מכיריהודה224

"ראש פתוח אתה שואל?ממלא כל עלמין

כן אז מאז התאונה עם האופנוע היא לכל הדעות צנועה עם ראש פתוח"

 

מתנצל על הסמנטיקהדעתן מתחיל

דוס, לכאורה, מייצג סגירות דתית או שמרנות. אולי נאמר קנאות דתית מסוימת.

פתוח, לכאורה, מייצג פתיחות מחשבתית שכוללת גם פתיחות דתית.

ממילא, תיאורטית, לא יכול להיות דוס אבל פתוח. או כמו שהביטוי עצמו מוכיח 'אבל'. אם הוא כך, כיצד יהיה גם הפוך?

(מרגיש צורך לא קשור לציין שגם למילה 'דוס' אינני מתחבר כלל).

 

מעבר לפער הגדול בביטוי בין תת חברות שונות פשוט כי הביטוי יחסי, ע"פ רוב לענ"ד השימוש בביטוי יהיה לשני כיוונים ;

א. מתנהג בדוסיות, לרוב חברתית, אבל פתוח מחשבתית.

ב. מתנהג בפתיחות, כנ"ל, אבל רעיונית אידיאלית דווקא דוס.

 

ואם התכוונת למושג 'תורני', הוא הוא חיבור לעולם המעשה ולא להפך. עד כדי קרבן חטאת לנזיר כידוע. למושג המנותק מעולם המעשה קוראים פרישות. הדבר האחרון שהייתי מגדיר על גדולי התורה שהזכרת הוא 'דוס אבל פתוח'.

 

ולשאלתך,

חלקים גדולים ממי שאני מכיר מגדירים את עצמם 'דוס אבל פתוח' על אף שיש מרחק רב בין האחד לשני. אל ייאוש, הן רבות.

מי לא מחפש? ובכן, אני למשל. עובד ה' מספיק לי. אין בי חיפוש עבור קונטרה ליהדות, היא ממלאת את כל חיי בטוב.

יש מלא מלא כאלו.בייניש נח
אבל אף אחד מהם לא יכתוב בכרטיס "פתוח" כי המילה הזאת קיבלה משמעות מאוד קיצונית בעולם הדייטים.
בכללי צריך להשתדל להשתמש במושגים מדידים ולא רק במילים קלישאתיות עם טווח משמעות נרחב מידי.

תן דוגמאות למה אתה מתכוון ב"פתוח"- רואה סרטים? יוצא לטיולים, לומד מקצועות שהם לא קודש, מתפלל תפילה אחד ביום, חו"ל...
לא, לא מתפלל תפילה אחת ביוםבנש"ק

אני מדבר על מישהו שהוא בטופ מבחינת רמה דתית ומחויבות להלכה, אבל זה לא בא אצלו ביחד עם צולעריות וצמצום מחשבתי. מחובר למציאות, לומד גם דברים שהם לא קודש (כאידיאל, כמו הרב הנזיר והרב גורן), לא רואה הנאה כמילה מגונה.

בלת''קנחשון מהרחברון

הרבה ממי שמכיר אותי טוען שאני כזה

 

אשריך שזכית בנש"ק

איפה מוצאים אנשים ונשים כמוך?

גבר רצוי לא מצוי גבר מצוי לא רצוי גבר מצוי ורצוי - נשוינחשון מהרחברון


ועכשיו ברצינות - מסתכלים מעבר לתיוגיםנחשון מהרחברון

מחפשים דברים מעשיים ומדידים

והכי חשוב סייעתא דשמיא

 

יפה כתבת. ובוודאי שיש כאלה. גם בחורים וגם בחורות.ד.


כן? היכן?בנש"ק


יש.. יש.... גם כאן כתבו לא פעם כאלה.ד.

נכון שלפעמים התפיסה ה"שטאנצית" לא כ"כ מביאה לזה.

 

אבל יש כאלה. 

 

ואדרבה, אצל בנות מצוי יותר שגם מאד תורניות כבר לומדות מקצוע כלשהו, וממילא גם ההתענינות נמצאת בדברים נוספים ללא שמץ סתירה. וזה נכון לגבי התענינויות נוספות אצלן, אסתטיות ומוזיקליות.

מה שכתבת לגבי בנות -מישהו איתי
גם אני רואה את זה.
וזה מעורר לי מחשבה כזאת איך עושים את זה נכון גם עם גברים?
בעיני זה משהו חשוב ובריא..
לענ"ד אצל גברים זה קשה יותר בגלל ההוא יצראנוגע, לא נוגע
חוסר מימוש שלו והתגברות עליו אוטומטית יוצרים ניתוק מהחיים (אני מתכוון גם אצל מי שיש לו יחס נכון לעניין ולא נשרט לו המוח משטויות חילוניות) וממילא יש יותר נטיה לשקוע בעולם של רוחניות ושכל.
ויש עוד סיבות כמובן
נשמע הגיוני👍מישהו איתי
נראה לי שזה לא כ"כ מדויק...ד.

יש הרי יתרון עצום בבנים שלומדים שנים בישיבה. נבנים בתורה.

 

הלימוד הישיבתי, מכח עניינה של מצוות תלמוד תורה, הוא אינטנסיבי מאד. לומדים שלושה סדרים.

 

בנות אינן מחוייבות בכך - וממילא גם לומדות מקצועות אחרים מוקדם יותר במציאות כזו, וגם "יש להן זמן" לעוד דברים.

 

 

ובניית העולם הפנימי מתוך לימוד תורה בשקידה, זו מעלה עצומה. 

 

יש שונוּת בין האופן והתכלית של הבנין התורני אצל גברים, לזה שאצל נשים. האיש צריך יותר את ה"עמלה של תורה" לבניינו התורני, בד"כ.

 

 

עם זה, עם השנים, על גבי הבסיס הזה, יש גם גברים לא מעטים, שמתוך תורה משלימים ידיעות והתענינויות נוספות. יוצאים מזה דברים מאד יפים. שלא לדבר על כאלה שעוד טרם לימודם המסיבי, כבר נהיו מוזיקאים וכד'.

 

 

לגבי האסתטיקה, גם כן יש צד שאצל בנות כל מיני דברים "חיצוניים", שבעיני בנים לא מועטים יכולים להיראות שטויות, שם זה טבעי ואינו עומד בכל סתירה ל"תורניות"..  אלו שונויות מובְנות, שיש יתרון בכך שהן  קיימות. כל אחד עם עניינו.

 

אני מביןמישהו איתיאחרונה
אני מסכים שצריך להיות הבדל.
וברורה לי חשיבות העמל לבנין הנפש והרוח.

אני חושב שעיקר הענין שלי הוא במה שכתבת לקראת הסוף, על שלב מתקדם יותר שבו אנשים מתפתחים לכיוונים נוספים.
שם חסר לי משהו..

להבנתי זה שלב בהתפתחות (לרוב גדול של החברה), והוא יכול להיות גם בגיל צעיר, כל אחד לפי שלבי הגדילה שלו (בחור שהתבגר בגיל צעיר ולמד ברצינות בתיכון, יכול להיות כמו בחור אחר שהתחיל ללמוד ברצינות בישיבת הסדר ועכשיו בשיעור ד..)

לדעתי כל מין צריך לשמור על ייחודו ויחד עם זאת להיות מושפע מהטוב שבמין השני.
כולנו מורכבים מצדדים זכריים ונקביים.
לנשואים קל יותר לעשות את זה, ומסתבר שזה קורה מאליו.
לרווקים זה מסובך יותר ולפעמים יש לזה מחיר לא נעים שאפשר למנוע אותו מראש ע"י שמירה על איזונים
תשובהענווה1

אני מבין שאתה מדבר על אדם שאין אצלו סתירה בין עבודת ה' לבין החיים עצמם. אלא אדרבה דווקא בגלל שהוא עובד ה' בצורה שלמה, זה מתבטא גם בכל אורחות חייו. והוא לא מצמצם את החיים כדי לדבוק בקודש, אלא הוא מופיע את הקודש בכל מערכות החיים בצורתם הרחבה.  

 

אני חושב שכל הישיבות שהולכות לפי הדרך של תורת הרב קוק מחנכות לזה. השאלה היא באיזה צורה זה מתבטא בפועל, ומה הדרך הנכונה לבנות את המדרגה הזאת. יש כמה דעות בזה, ויש הרבה סגנונות של אנשים שזה מתבטא אצלם במינונים שונים. וזה דורש הרבה עיון, העמקה, והרחבה. כי בקלות אפשר להגיע לטעויות, שיגרמו לכך שהפתיחות תהיה מעל מה שראוי, ותפגע בעבודת ה'. 

 

לדעתי המושג "דוס אבל פתוח", לא מראה על הדרך הזאת. כי המושג הזה סובל מדואליות. כאילו יש שני ערכים שונים, "דוס"  ו"פתוח", שעלולים להיות סותרים, ובכל זאת מצליחים לאגד אותם ביחד. בעוד התפיסה של הרב קוק היא תפיסה הרמונית, שלא רואה בכך שני ערכים שצריך לאגד, אלא כמדרגת חיים אחת שצריך לחיות אותה. מדרגת חיים של עובד ה', איש אלוקים, שחי את הקודש בכל אורחות החיים בצורתם הרחבה. 

 

אין ערך להיות פתוח, אלא יש ערך ללכת בדרכי ה'. והליכה בדרכי ה' כוללת הליכה לפי רצון ה' בכל אורחות החיים שהוא ברא בצורה טהורה. 

 

הרבה בעיות עלולות להתעורר ממושגים שיש בהם דואליות, כל שכן שמגדירים את עצמנו על פיהם. זה עלול להביא לתפיסה שגויה, כאילו יש ערך נוסף מלבד התורה, וצריך לדעת לאזן בין התורה לבין אותו ערך. הרי יש ערך של דוסיות, שזה התורה, ויש ערך של פתיחות, וצריך לדעת לשלב בין שני הערכים. תפיסה כזו היא לא נכונה, והיא עלולה להביא לבעיות לא קטנות. 

 

חשוב לזכור ולהטמיע בתוכנו שהתורה היא האידיאה היחידה שעל פיה הולכים. והיא מדריכה אותנו איך לנהוג בכל אורחות החיים, כולל אורחות החול. 

 

בנוסף לא נכון להשתמש במושג הזה מבחינה חינוכית, משום שלנפש קשה לסבול ניגודיות בין ערכים שונים, כי הנפש היא הרמונית. ואם יחנכו את האדם מצד אחד ללכת לפי ערך התורה, ומצד שני גם צריך את הערך הפתיחות, זה לא יתיישב טוב בנפש. או שהוא ימשך לאחד הערכים ויזנח את השני. או שהוא יחיה בדואליות פנימית, וזה לא יביא לדרך חיים בריאה. או שהוא יתפשר ויעגל פינות, ולא יחיה את שני הערכים באופן מלא, כדי למנוע התנגשויות ביניהם. 

אלא צריך לחנך רק לתורה, אך להסביר באופן נכון מה התורה מדריכה אותנו בנושא הזה. 

ב"ה ביום שני אני מתחתן אני הנני כאינני

ומשהו מרגיש לי קצת מוזר... אני מרגיש שאני לא מעכל את זה, לא שמח בזה בשלימות, לא מספיק מתרגש. איך מגיעים בשמחה? בהתרגשות?

מקסים!חתול זמני

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

 

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

 

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

מאה אחוז נכון.נחלת
אני תמיד צודק חתול זמני
מזל טוב ! משה

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

מזל טוב! ענבי הגפן בענבי הגפןנקדימון
מזל טוב!!! advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ה' בתמוז תשפ"ו 23:24

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

 

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

הכי הגיוני בעולםפצל"פ

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים


פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך


בכל מקרה מזל טוב גדול

באמת?הפי
כן, זה נכון (כי עסוקים מאוד בהתארגנויות והכנותזמירות

לוגיסטיות רבות לקראת החתונה ובעיקר בארגון הבית בו נגור אחרי החתונה - צריך להכשיר דירה למגורים, עם כל התכולות שיש בבית, יש הרבה הוצאות וכאב ראש בדרך בכל האחריות הנלוות לדברים האלו)

??פצל"פ
על מה את שואלת באמת?
מזל טוב!זמירות

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…


תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

וואו מזל טוב!זיויק
מרגש, וחוסר התרגשות יכול להיות מ1000 סיבות, צריך להכיר אותך בשביל זה ולא נראה לי שתשובות כאן יהיו מעשה אחראי
יאאאאאאאאאאאא מזל טובבבבב איזה יופיייייי!!נפש חיה.
מגיעים בנחת  בשלווה בטוב!  ועם הקב"ה.   השמחה האמיתית נבנית לאט לאט.  שלווה פנימית, רוגע, הרגשה טובה בלב..... שמחה לא חייבת להתבטא חיצונית (ריקודים, שירים בקול וכו) יש הרבה דרכים לבטא שמחה .    מה שחשוב הוא - שאתה נכנס לחופה בלב שלם ושמח בכלתך.        בע"ה בניין עדי עד והרבה שמחה ונחת תמיד!


מזל טוב ידידיימח שם עראפת
משמח!נחלת

קראתי אתמול מישהי שכתבה שתמיד יש ספיקות לפני אירושין, נישואין, וזה נורמלי וטבעי לחלוטין.

יש מן הסתם גם חששות - להקים בית, לא להיות לבד יותר (לטוב ולמוטב) - כל זה כנראה פוגם

קצת בשמחה שצריכה להיות (כך אנחנו מצפים). ולא לשכוח את אדון יצר הרע שלעולם לעולם

לא ישן ורק ממתין למשהו טוב ושווה כדי "להתלבש" עליו.

 

זהו. אגב, ספיקות יכולים להיות מדי פעם גם אחר כך....וגם זה טבעי. לא להתרגש מזה.

 

המון מזל טוב. היו מאושרים!

 

"

אני לא התרגשתי בחתונה שלי.אריק מהדרום

ולא התרגשתי בלידות של אף אחד מחמשת ילדיי.

לא יודע, כנראה שאפשר בלי.

אפשר בלי זה ברורפצל"פ

אבל השאלה מה האדם רוצה

והפותח רוצה שתהיה לו את ההתרגשות 

גם אני רציתי מלא דבריםאריק מהדרום
אני לדוגמה תמיד רציתי להתחתן עם בלונדינית אבל בסוף קיבלתי את אשתי כמו שהיא.
תמיד אפשר לצבוע..זמירות
שקר החן והבל היופי – ובלונד זה בסך הכל שעה אצל הספר…
זה עולה כסףאריק מהדרוםאחרונה
עדיף לסבול בשקט.
איך להפרד אחרי חודשיים בלי לפגוע?ארץ חדשה
הצילו 🙄
למה לפגוע?משה

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

 

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

לזכור שככול שאת ממשיכה זה יהיה יותר קשהראומה1

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.


תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

בפגישה? לא עדיף בטלפון?ארץ חדשה
עדיף בפגישה, שקטה רגועה בלי הוצאות כספיות גדולותראומה1
ואפשר גם לשתף לפני שאת מתלבטת על כמה דברים לגביי מה שראית אצלו ושחשוב לך לדבר איתו על זה. זה יכין את השטח ...

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.


כנראה שעדיף בפגישהארץ השוקולד

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

כן. מסכימה.נחלת

 

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

 

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

 

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

 

בהצלחה!

 

שאלה מקסימהadvfb

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

באיבחת חרבמי האיש? הח"ח!

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הגזמת קצת....נחלת

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

 

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

 

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

 

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

 

לא נשמע לי כזה...

אני ממש אוהב את סגנון הכתיבה שלך.חתול זמני
אתה בעד "לברוח"advfb

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

>>ברוקולי

 

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

 

בהצלחה! 

דעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית:חתול זמני

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

 

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

 

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

 

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

 

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

 

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

 

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ייסורים הם ייסורים כאשר מרגישים את המרירות שלהםadvfb

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

נכון, אין לי תלונות לגבי זה.חתול זמני
אולי במכתב רגישזיויקאחרונה
פסקה מעולת ראיה שמזכירה לי את הקשר האחרון שהיה ליadvfb

התפלה מבקשת מהנשמה את תפקידה.

כשעברו ימים ושנים בלא תפלה בכונה, מתקבצים בלב אבני־נגף רבים, שמרגישים על ידם כבדות־רוח פנימית. 

וכשרוח הטוב חוזר, ומתנת התפלה נתנת ממרומים, הולכים בכל תפלה ומתפנים אותם המכשולים, 

והסיכורים הרבים, אשר נקבצו בנחל הנובע של נשמת החיים העליונה, הולכים וסרים. 

ועם אותה העליה הנשמתית, שהיא עולה בכל תפלה ביחש לערך זמנה, אחוזים ידועים באים בתור מרפא את חסרון העבר; 

אמנם לא בבת אחת נמנה החסרון, אבל הולך הוא ומתמלא,

והצוהר של התפלה הולך ומגלה את אורותיו.

 

(עניני תפילה, התפילה המתמדת של הנשמה, ג')

יש פה אנשים דוסים במיוחד?פתית שלג

איך אתם מרגישים עם מיזמים כאלה? חדש מבית פרויקט 252: טיולי פו"פ בימי שישי

ועם שיעורים משותפים? סדנאות? ספידייטים? זום ספידייטים? (כבר שאלתי על זה פעם מזווית אחרת)

 

אני מרגיש שזאת יכולה להיות הזדמנות מטורפת להכיר בצורה בלתי אמצעית וחבל לפספס, אבל זה בכלל לא מדבר את השפה שלי, ואולי קצת נוגד את אורח החיים שלי.

 

ערבבת הרבה דבריםבחור עצובאחרונה

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

חחח חלאס לרדת עלי😂😂😂Lavender
חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגע

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

אבל זה כל הקטעחתול זמניאחרונה

הגמרא אומרת שגוץ לא יישא גוצה וגבוה לא יישא גבוהה

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

אולי יעניין אותך