לא "אתם לא מסכנים", אין כאן הכללה לכל המגזר הגברי. יש כאן התייחסות ספציפית ממוקדת.
אם פותחים שיח כנה זה מאפשר לצד השני גם לפתוח את הכנות שלו. ושאני מתכוונת שהיא היתה מצליחה לראות אותו יותר
לא כי הוא מסכן, אלא כי היא לא הצליחה בזה עד עכשיו, והכנות שלו תעזור לה (אם לא, המצב באמת בעייתי...)
ולהתחשב מעט יותר, שוב, לא כי הוא מסכן שצריך את החמלה וההתחשבות שלה
אלא כי באמת כנראה היה לה קושי להסביר את עצמה/לתקשר את עצמה ולכן היא צריכה "להתחשב קצת יותר"
ואין בעיה לא חייב לפתוח שיח כנה, אבל לא כדאי ולא מומלץ להגיב בצורה שבסופו של יום גורמת לך להרגיש קצת החמצה.
ושוב זה לא כזה מוגזם להגיד "לא נעים לי ההתנהלות הזאת.. " וכו'...
הנקודה היא וכתבתי את זה גם למבקש אמונה, לא המקרה הספיצפי הזה, אלא מה אנחנו מרגילים את עצמנו
אנחנו מרגילים את עצמנו להשאיר קצוות לא סגורים, להישאר עם החמצה ועם הרגשה שהיא לא הבינה אותי ואני לא הבנתי אותה. ובגלל זה ננטוש את הספינה, נרים ידיים. נשלח אותה לדרכה ואותי לדרכי. לא חבל? לא כי יכל להיות כאן דייט מדהים.
אלא כי אתה מרגיל את עצמך לעזוב כמשהו מפריע בלי לדבר אותו.
אז כאן זה בקטנה, חכה שזה יופיע במשהו יותר משמעותי. אז זה כבר פיצוץ, משקעים, כאב לב וכו'