ספר קליל סבבה כזה

וגם חלקו הלכה, למרות שכנראה שרובו לא. אז לא יודע אם זה מה שאתם מחפשים... אם לא, אז לפחות ניסיתי

א – מעלת המצווה – פניני הלכה

כנראה לא יתקלו בפסיקות "שנויות במחלוקת" כל כך, הן ספורות.

ובגלל זה להחרים רב או ספרים שכתב, זה ממש תמוה

וגם, הרב עובדיה ואחרים הוציאו פסקים עוד שהיו בגיל צעיר מהרב אלעזר מלמד.

אינני יכול ורוצה להיכנס בפסקים של גדולי הדור. אבל, מקריאה של הדברים "הכל כך מזעזעים" שמצדיקים לכאורה את החרמת הספרים, לא מצאתי שהתיר איסורי תורה ח"ו, ואף לא איסורי דרבנן.

כן, חלק מהפסיקה היא מקילה, ואולי הרקע הוא רצון להתחבר ולהנגיש את ההלכה לציבור הרחב ולא רק לבחורי ישיבה/אברכים שרוצים לצאת ידי כל השיטות. יש כיום ריפיון בחלק מהציבור בחלק מהתחומים, והרב אליעזר מלמד רצה לתת כיוון יותר מיקל בכדי להגיע לציבור שמילא ללא הכוונה ינהג באופן שבכלל לא לפי ההלכה. אז נכון, בחלק מהדברים זה לא ההדרכה הרגילה בישיבות לחתנים, אבל, מותר להסביר זאת לחתנים שמחפשים להדר בקיום המצוות, שיש מקום להחמיר/לא ללכת לקולא.

אבל, אני לא חושב שהחרמה מתאימה. ואני שמח שיש תלמידי חכמים נוספים שחושבים כך..

הוא עצמו כתב בתשובה שכל רבני ירושלים יצאו עליו שזה נגד המנהג. אבל הוא לא מתחשב בזה כי כך לדעתו ההלכה..

בוא נתחיל מהרב ליאור שהתיר נגד כל גדולי הדור לעלות להר הבית (איסור כרת. נגד הרב קוק, הרב צבי יהודה, הגר"ע, הרב משאש, ומי לא). ולאכול בשר ודג (נגד כולם. חוץ ממג"א 800 שנה אף אחד לא אמר את זה). ולברך העץ על שוקולד, לא מכיר עוד רבנים בני 80 ומעלה שכתבו כך. 

הרב עובדיה התיר לסמוך על הנטע שעשועים ב'ברי לי שלא הרגשתי'. ולא חזר בו, רק אמר שבנשים שלא מרגישות 'והיה ה' עם השופט'. אם זה לא נגד הקונצנזוס - אני לא יודע מה כן.

יש לי עוד המון חומר, אבל ניתן לכם להתחיל עם זה

התיר לבעל להיות נוכח בחדר הלידה. נגד. מנהג. ישראל. מאז. ומעולם. 
ולמרות שברור שיש חשש תקלה וכו'. ולמרות שרבנים רבים בדורו יצאו נגד הפרצה הזאת. אז תגידו שגם הרב פיינשטיין התיר - הרי שגם הרב פיינשטיין יוצא נגד הקונצנזוס. תמצאו מקור אחד שמתיר לבעל להיות בחדר לידה לפניהם. הם פשוט 'פרצו גדר' בלשונכם.

ספר פוע"ה: "הרב יעקב אריאל הוסיף שבעל שנמנע ולא נענה לבקשת אשתו להחזיק בידה כשהיא מתייסרת בחבליה, הריהו בגדר חסיד שוטה, מפני שאין זה מגע של חיבה אלא של הבנה והשתתפות בסבל מצד האדם הקרוב אליה, ויישוב דעתה של היולדת הוא חלק מפיקוח נפש שהתירו לצרכו חילול שבת. ולמעשה ראוי להשתמש בכפפות לצורך כך".

תשובה באתר מכון התורה והארץ: 
"התמיכה באשה בשעת לידה ובמיוחד בלידה ראשונה חשובה מאד. הסיבות שבגללן המליצו הפוסקים שהבעל לא יהיה בתוך חדר לידה הן מחמת מגע שאסור מתחילת הלידה (פתיחה גדולה או צירים חזקים או ירידת מים וכד') מפני שהאשה נחשבת מאז כנידה. ועוד שהשהיה לצידה בחדר לידה יכולה לגרום להסתכלות אסורה במקומות המכוסים. כמו"כ מבחינת הסיוע הנפשי לא תמיד הבעל הוא המרגיע ומסייע, ולעתים הוא לחוץ ומבולבל לא פחות מהאשה, מה גם שלעתים הוא נפגש בצדדי התנהגות קשים וחריפים אצל אשתו בגלל הכאבים החזקים שעוברים עליה, והוא אינו יודע מה לעשות במצבים כאלו. ע"כ הרצוי שחברה קרובה או קרובת משפחה שעברה כבר לידה אחת או יותר תהא לצידה בכל תהליך הלידה. במידה ואין זה ניתן והיחידי שיכול לסייע הוא הבעל, ישהה עימה הבעל בזמן הצירים אך ראוי שמתחילת הלידה יזהר מנגיעה יעמוד כשפניו מול פניה ואם יש צורך לתמוך בה יעשה זאת כשהוא לבוש כפפות (אלו מצויות בכל בית חולים ויש להצטייד בהן לפני הלידה) או שבלידה עצמה יצא מחדר לידה".

 

גם מאתר מכון התורה והארץ:
"שאלה: בעלי כהן ואני מעוניינת ללדת בבית החולים תל השומר. האם יוכל להיות איתי בלידה?תשובה:....(אריכות דברים על טומאת כהן) אך אם את זקוקה לבעלך מאוד הוא יכול להיות אתך בלידה בתנאי שילבש כפפות ולא יימצא במצב שיראה מקומות צנועים"

כאמור, נגד המנהג באופן נחרץ לחלוטין, אפילו בקיבוץ הדתי עוד לא מתירים את זה כנראה, ויש שיאמרו נגד ההלכה

זה נטע שעשועים. בראשונים ובשו"ע כתוב שבדיקה פנימית טמאה.

יש סוברים שחזקת דם בא בהרגשה (בהווה או בעבר). ויש סוברים שחזקה שהעד בלבל את ההרגשה.
הגר"ע הקל למעשה לסמוך על הנט"ש שסובר שהעד מבלבל את ההרגשה זה חשש לקולא בגמרא בנידה נז,א ולא חשש לחומרא כפי שפירשו רוב האחרונים וכפי שמשמע מהרמב"ם והב"י. 
לא ידוע על שום פוסק שסמך על הנט"ש בדורות האחרונים.

תשלים את הסוגיא ונדבר. אולי כדאי שתפתח פניני הלכה ותלמד שם. בטוח שתחכים

יש גמרא בנידה נז,א שחוששת דילמא ארגשה ולאו אדעתא בבדיקה פנימית, האחרונים רובם המוחלט (חת"ס רעק"א כרו"פ ערוה"ש ועוד ועוד) הבינו שהחשש הוא לחומרא, שגם אם אומרת שלא מרגישה אנו אומרים שכן, והנט"ש (מכיר את השם שלו מסוגיות אחרות?? אולי איזה פסק מהלכות ציצית משהו?) אומר שהפשט הוא חשש לקולא.
חוזר על הבקשה - תמצא פוסק בדורות האחרונים שפסק כמו הנט"ש.
אחרת, נאלץ להורות על הוצאת ספרי הגר"ע מבית המדרש וכו'. לשמור על טהרת הקודש זו המשימה החשובה ביותר בדורנו. לא לאפשר לפרוץ פרצות בקודש

לא אמרתי בשום מקום 'אף אחרון', אמרתי שרוב האחרונים סוברים לא כך.
 

ושוב, הבנת הנקרא - יהודה, אני מבקש ממך פוסקים בדורות האחרונים שפסקו כך. נורא נורא פשוט. הפרדס רימונים נפטר ב1865. בוא ננסה שוב. 

כרתי ופלתי; שב יעקב, חו”ד,  בינת אדם ז, ח; רע”א, חת”ס ועוד

אז הנה הפרדס רימונים:
 (פתחי נדה, עמ' נב בחדש):

ומעתה לפי"ז הנה נתבאר לנו הדין אם מצאה ע"י בדיקה ולא ארגשה, דאם הוא משוך מטמאי' לה אפי' הניחתו תחת הכר, ואפי' לא ארגשה, וטמאה נדה אפי' בכ"ש. ואם הוא עגול מטהרי' לה אפי' בטחתו ביריכה ולא נמצא רק על העד לבד, ואפי' ארגשה, דעגולו מוכיח עליו שהוא דם מאכולת ולא דם קינוח, רק אם יש בו כגריס ועוד מטמאי' לה, ובזה נחלקו הרמב"ן והרשב"א, דלהרמב"ן אינה טמאה רק משום כתם, דכללא הוא: כל שצריך שיעור כתם אינה טמאה רק משום כתם. ולהרשב"א טמאה נדה. ואם הוא ספק השקול כמו טיפין דקים דא"א לעמוד על הבחינה אם הם משוכין או עגולים, בזה יש חילוק בין תחת הכר לטחתו ביריכה, דבתחת הכר תלי' בהרגשה, אי ארגשה טמאה נדה ואי לא ארגשה תלי' במאכולת וטהורה לגמרי, אי ליכא שיעור כתם; בטחתו ביריכה, אם נמצא על הירך ועל העד, לדעת הרמב"ן והרשב"א והר"ן דמי ממש להניחתו תחת הכר וכנ"ל, ואם לא נמצא רק על העד מטמאי' לה בספק השקול לכ"ע אפי' לא ארגשה ואפי' בכ"ש, דזה שלא נמצא רק על העד מוכח לן דדם קינוח הוא, ודמי למשוך כנ"ל. אך כ"ז לדעת הרמב"ן והרשב"א וסיי', אולם דעת הר"מ הוא דאין לחלק בין משוך לעגול רק בתחת הכר ולא בטחתו ביריכה.

למעשה יש משהו כמו שלושה אחרונים בראשית ואולי אמצע המאה ה19 (יעני 18 וקצת) שפסקו כמותו, ועוד כמה שצירפו דעתו במקרים של דם מכה, מראה ירוק וכדומה. חוזר ומבקש מישהו שפסק כמותו כך להדיא בדורות האחרונים, כדי שתראה לנו שהרב עובדיה לא פוסק נגד הקונצנזוס

ובכל זאת, אם תצטט חצאי משפטים להוכיח את שיטתך זו כבר תהיה התקדמות ממצבך הנוכחי. 

אגב, אם פתחת יביע אומר בטח תוכל להביא לי שם של רב אחד מהדורות האחרונים שפסק כמו הנטע שעשועים. או שזה גדול עליך?

(לחילופין אתה יכול לחתום איתי על פסק הקורא להוציא את ספרי הגר"ע מבית המדרש בעוון פסיקה נגד הקונצנזוס)
ב"ה אני מתענג בקריאת יביע אומר, לא מבזבז את הזמן בארגון חרמות על רבנים, כמו אחרים פה בשרשור (בלי שמות)

למצוא אחרונים בדורות האחרונים שפסקו כמו הנט"ש, או שהתירו לבעל להיות בחדר לידה (אם ברצונך לסנגר על הרב אריאל) או שהתירו בשר ודג או לעלות להר הבית (אם ברצונך לסנגר על הרב ליאור).
אני לא מתכוון לדון בכל סוגיא. 

נגד כל גדולי ישראל ונגד המקובל בעם ישראל מדורי דורות. שזו מסקנה נוראה, שקרוב לודאי שאיננה נכונה. אז אני מחכה למקורות קדומים כאמור. 

אני מחכה לשמוע מה הוא אומר על נתינת יד בלידה, ועל עליה להר הבית

@אניוהוא, @אניוהוא ‍

רק דרשתי שבתור ת"ח חשוב שעוסק בזיהוי פסיקות נגד הקונצנזוס - לא תגור מפני איש, ותחפש גם בחורים וסדקים. 
נתחיל מלבזות ולהוציא את הספרים של כל הרבנים שהורו לעלות להר הבית. זה מספיק לי. 

גם אם לפוסק במקרה קוראים הרב ליאור. וגם אם יש לו כושר לדיינות. בטח כשאנחנו מדברים על קונצנזוס מטורף מקיר לקיר כמו בנושא של עליה להר הבית. (וגם, אל תשכח שהרב ליאור פסק לעלות להר הבית כבר לפני עשרות שנים, עוד לפני שמלאו לו שישים שנים לדעתי)

תהיה הוגן ותורה על הוצאת ספריו של הרב ליאור מבתי המדרש. כל מי שעוד שורד וקורא בשרשור הזה רואה שאתה לא קוהרנטי, עושה איפה ואיפה בלי לדפוק חשבון.
וגם של הרב גורן (פרשיית האח והאחות - מכיר?)

והחת"ס כתב שזה לא רק הנהגה בריאותית אלא דבר שבמנין.
אז למעשה הרב ליאור פוסק נגד השו"ע והמקובל בעם ישראל מדורי דורות. תביא פוסק אחד שהתיר כמו הרב ליאור לפניו בבקשה

רוצה למחות

זה כואב ממש לקרוא דבר כזה על הרב מלמד ואני רוצה למחות על כך

אני נגיד לא חושב כמוך.
רבנים רבים וחשובים הסכימו לספר ושמחו על פירסומו. רק שהם לא הרבנים מהסגנון שמוציאים/חותמים על פשקווילים מלוכלכים כמו הרבנים שלך.
ודווקא כנגד מחרימים כמוך ושכמותך - אני ממשיך להמליץ על הספר הנהדר הזה. שכל מילה בו מבוססת על מרנן ורבנן שבכל הדורות, ולפי כללי ההלכה.

מה גם, שהמחרימים למיניהם מסכימים לכל מילה בספר, רק שהם חושבים שמי שרוצה לדעת את האמת צריך לפנות אליהם בתחנונים ואחרי שנים של סבל ובעיות בשלום בית, ואסור שהיא תהיה נגישה.

היה חשוב לי להגיב כדי שהציבור היקר היושבים על הגדר יוכלו לשמוע את הצד שלי, מכאן והלאה בלנ"ד לא אגיב לכם, אין סיכוי שאשכנע אתכם. 

שמח שהרגזתי אתכם. והציבור ישפוט בינינו ויקבל את ההחלטות המושכלות שלו

אני בד"כ לא אוהבת להיכנס לכל מיני ויכוחים, אבל כשצריך אז צריך.

@דבריםבעלמא

חלק מהדברים שנכתבו כאן על הרב מלמד או על ספרו חורים לי מאוד.

אני בהחלט ממליצה על הספר הזה, ובהחלט תופסת מהרב מלמד כרב חשוב וגדול.

ו@נשמה כללית, לגבי מה שכתבת: "עכשיו כל אחד מוזמן לדון בהיגיון מה מדבר מתוך גרונך - האם כבוד תלמידי חכמים בוער בך, או התשוקה לחיים קלים ומתירנים..." -

אז לי אישית גם בוער כבוד תלמידי חכמים,

ואין לי "תשוקה לחיים קלים ומתירנים", אלא יש לי רצון גדול שבכל בית בישראל יחמירו *בשלום בית*,

ובעיניי הספר הזה הוא חלק מהחמרה בשלום בית עצמו!

יש הלכה ויש מה שבתוך ההלכה,

ויש בתוך ההלכה הרבה דעות ופסיקות שונות, ויש גם קצוות, והספר הזה לא יוצא מהקצוות של ההלכה כלל,

וכבר ידוע שהרבה פעמים פוסק גדול צריך לקחת את *מכלול* הנתונים של המצב, הסיטואציה, העולם, המציאות, החיים, ולפי זה לראות סדרי עדיפויות וכל מיני מרחבים שונים ורחבים ולא רק פן אחד בלבד.

וודאי שבדור הזה, שבו עניין הצניעות כ"כ קשה לכולם, והכל כ"כ פרוץ - אז עד שאדם מקדש את אשתו כדת משה וישראל,

ועד ששומרים טהרת המשפחה וטבילה במקווה ונקיים והכל,

ועד שזה רק שני בני הזוג בחדרי חדרים וברצון שניהם - ההחמרה בשלום בית היא בעיניי הכי חשובה כאן.

אולי לא לכל הזוגות זה מתאים, ודאי שכן, אבל להרבה זוגות אחרים, שדעת ההלכה בהחלט חשובה להם - זה יכול להתאים וזה מבורך והם לא פחות צדיקים מאחרים.

ואי אפשר לטעון שכל מי שחושב אחרת הוא דתל"ש או רפורמי. זה צורם מאוד.

אני לא דתלש"ית ולא רפורמית, אני אוהבת את הקב"ה ואת תורתו הקדושה אהבת אמת,

ועדיין, ממליצה בחום על הספר שמחת הבית!

ואם הקב"ה בכבודו ובעצמו אומר: ימחה שמי (חלילה חלילה) מעל פני המים כדי להשכין שלום בין איש ואשתו - אז כבר ניתן לראות את הכיוון שהקב"ה בעצמו מורה לנו עליו.

כמפורש בדבריהם. ואם אתחיל להביא את כל דבריהם - הזמן יכלה והמה לא יכלו. 
אבל אתה נוהג איפה ואיפה, אז כלום לא מפריע לך, גם האמת

סמכות לחלוק ולפרוץ גדר

והולך נגד כל גדולי הדור.
את התירוצים אפשר לכתוב בספר ולכרוך בכריכה יפה.

אם הקריטריון הוא לא התורה והאמת אלא ה'קונצנזוס' - אז זה לא קונצנזוס

אחרת אתה סתם מוציא שם רע לכאורה.

אגב, ללא עסקנים כמוך שום דבר לא היה יוצא לפועל כנראה. שועלים קטנים וכו'

@אניוהוא
@אניוהוא ‍

@אניוהוא @אניוהוא ‍
או שתודה שאתה מוציא שם רע?
או שאתה בשיחות טלפון עם הרב אריאל מנסה לסחוט ממנו משהו, מי ידוע אולי כבר יש לך ניסיון בתחום הזה

את ההודעה שכתבתי עתה ליהודה:

כמה דברים: - נשואים טריים

ומוסיפה גם על מה שכתבת:

א. לגבי מה שכתבת: "יותר מדוייק לומר - רוב הציבור לא צריך בכלל!"

אני חולקת עליך מאוד בעניין זה.

יכול להיות שיש ציבור, אפילו רחב, שלא זקוק לכך.

אבל יש ציבור גדול מאוד מאוד שכן זקוק לכך.

ושוב, מדברת מניסיון הכי כואב שאני רואה יום יום בעבודתי... 

ב. לגבי הסיפור על אותו אברך שהגיע אליך - כתבת "אותו אברך קרא והיה נשמע מעניין אז רצה לנסות" - אז כבר כאן אתה רואה שגם לאותו אברך עצמו היה נראה מעניין ורצה לנסות, אוקיי,

האם יש לנו דרך לדעת מה היה קורה לאותו אברך אם לא היה יודע?

אם היה מעניין אותו משהו אחר והיה רוצה לנסות?

(שוב, לצערי נתקלתי בכ"כ הרבה סיפורים *כאלה*, שפשוט כואב הלב... והלוואי הלוואי שאותם אנשים היו "מנסים" כי מעניין אותם מה שכתוב בספר שמחת הבית במקום את הדברים האחרים ואין כאן המקום לפרט).

- וגם אם אותו אברך לא היה צריך את זה, בסדר גמור ומקובל - אבל יש הרבה אחרים שכן. הרבה מאוד.

ואדם שלמד יכול לבחור לפי איזה פסיקה לפסוק, בסדר גמור.

אבל יש כאן כ"כ הרבה מרכיבים

ומציאות שלמה

יש את האברך הזה

יש את אשתו - מישהו שאל גם אותה מה *היא* הייתה מעוניינת?

יש את האברך הזה אם לא היה לו את זה והיה עלול לנסות דברים אחרים? מי יכול לדעת? למשל ברגעי קושי גדול או ריחוק גדול בזוגיות או כל רגע קטן?

ויש הרבה מאוד אברכים אחרים

והרבה מאוד אנשים אחרים

והרבה מאוד נשים אחרות שגם הן חלק בלתי נפרד כאן

אז מה עליהם?

ומה שכתבת
"הרב מלמד על דעת עצמו פוגע במימד הקדושה בעם." - וואוץ אני פשוט חושבת הפוך לגמרי ממך! לגמרי.

בעיניי הוא *מוסיף* קדושה בעם ע"י שהוא מוציא בשפה נגישה ובהירה את הפסיקה שגם היא חלק מהתורה הקדושה והיא בתוך ההלכה חד משמעית - ומביא בצורה בהירה ונגישה לקוראים את הדברים. וגורם להחמיר בשלום בית, ומרבה אהבה ושמחה בין איש לאשתו בקדושה ובטהרה, זה הכי מבורך בעיניי

(ולעוד פירוט ראה בהודעתי המצורפת למעלה)

- לגבי מה שכתבת: 
"אבל הרב מלמד הוא 'רב חשוב וגדול'
ומצד שני הרבנים האחרים הם 'חותמי פשקווילים מלוכלכים'."

אז אני אמרתי אכן שהרב מלמד רב חשוב וגדול. ובעיניי הוא אכן כזה ללא צל של ספק.

אבל את המשפט שכתבת אח"כ לא אמרתי כלל! חס וחלילה! ה' ישמור ממש ממש ממש לא.

איפה כתבתי שהרבנים האחרים הם חותמי פשקווילים מלוכלכים?! ה' ישמור רק לכתוב את זה אני רועדת!

כל הרבנים האחרים הם רבנים ענקים וגדולים וחשובים גם הם!!!

וממש לא קרוב למה שכתבת.

ואני לא נכנסת לויכוח בההלכתי, כי מחלוקות בהלכה יש ותמיד היו ותמיד יהיו.

אני משתדלת לכבד את כל הרבנים וחלילה חלילה לא לבזות אף רב, גם רב שאינני נוהגת לפיו, גם רב שחושב אחרת ממני, הוא עדיין רב ואני נמלה ועפר ואפר לידו ומולו!!!

וזה היחס הנכון בעיניי!

גם על הרמב"ם היו המון מחלוקות, המון,

והוא עצמו למשל סובר רבות לפי חלק מהפסיקות המובאות בספר שמחת הבית.

כל עוד המחלוקות הם לשם שמים,

ונזהרים בכבוד אחד של השני 

והולכים לפי מה שהקב"ה הורה לנו:

כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם

מה אני מבקש מכם -

אלא שתהיו אוהבים זה את זה

ותהיו מכבדים זה את זה

ותהיו יראים זה מזה"

אז אפשר ללכת לפי הפסיקות בספר של הרב מלמד,

ואפשר ללכת לפי פסיקות אחרות,

והכל מקובל וטוב

רק שנשמור על הכבוד אחד של השני, כן, גם אם לא מסכימים.

ולצרף את השורה המזעזעת הזו כהמשך ישיר לדבריי שהרב מלמד רב חשוב וגדול, ועוד בתגובה להודעה שאני כתבתי - זה לגמרי יוצר מצג שאני זו שכתבתי את זה,

וחלילה חלילה לי מכך!

יש חולקים ויש מסכימים.

וחשוב שוב להדגיש - שהרב בספרו מתייחס לדברים שהם פסיקות אולי שונות אבל הן *בתוך ההלכה עצמה*

אין כאן ולא היה יציאה מגדרי ההלכה עצמה, 

זה לא דומה למשל לפסיקות כאלה ואחרות על האם צריך טבילה במקווה (ודאי שכן לכל הדעות), או שמירה על טהרת המשפחה, או שבעה נקיים וכן הלאה - אלא מדובר בפסיקות בתוך ההלכה עצמה, גם אם הן מעיקר הדין.

ולגבי המשפט - כבר הבהרתי את עמדתי לגבי אותו משפט, והוא חורה גם לי מאוד מאוד.

אשמח שכאשר יש תגובה לכל אדם בשרשור - היא תכוון אליו ולא לכל השאר, כי זה מבלבל ויוצר רושם שאדם שלא אמר דבר מה - מייחסים לו אמירות שלא אמר...

אותו אברך פשוט חצוף. למה חצוף? כי הרב מלמד כותב במפורש שיש סתירה בשו''ע. וכותב במפורש את כל ההסבר שכתבת.

הוא ראה קולא. התלהב עצם את עיניו מלראות. וזו בעיה שלו. לא של הרב מלמד.

במקום לשאול את עצמו איך הוא הסתנוור והיה שטוף בתאווה עד כדי כך שעצם את עיניו מלראות מה שכתוב במפורש - הוא מאשים את הרב מלמד. שיתבייש לו

אני אצטט את דברי הרב מלמד:

אמנם כיוון שלדעת רוב הראשונים מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, נכון לחוש לדעתם (רמ”א אה”ע כה, ב). אבל כאשר הדבר משמח מאוד אחד מהם, ובלא זה שמחתו פגומה, הרי ששמחת מצוות עונה גוברת, וראוי שינהגו כדעת רוב הפוסקים. 

ובהערה כתב במפורש:

 גם בשו”ע או”ח רמ, ד, כתב כדעת הראב”ד שאסר. וכ”כ בית שמואל כה, א; חכמת אדם קכח, ג; עוד יוסף חי שופטים טז; אג”מ יו”ד ב, עה; דרכי טהרה כב, ד.
אולם בב”י אה”ע כה, כתב שלרמב”ם אין איסור, ומשמע שסובר שכך העיקר להלכה, ועל כן בשו”ע אה”ע סימן כה, לא הזכיר שום איסור. והרמ”א שם, ב, כתב: “ואע”פ שמותר בכל אלה, כל המקדש עצמו במותר לו קדוש יאמרו לו”. וכן ביארו האחרונים את שיטתו, שמעיקר הדין מותר, ומשמע שהסכימו עימו (עצי ארזים, תורות אמת, עזר מקודש, ישועות יעקב, על הרמ”א שם. וכן ביאר הרב קאפח איסו”ב כא, טו, ברמב”ם). וכ”כ להלכה: לבוש כה, ב; וערוה”ש יא. וצריך לומר שבשו”ע או”ח כתב לאסור מצד קדושה וצניעות, אבל כיוון שמצד הדין אין בכך איסור, לא הזכיר זאת בחלק אה”ע.

אז שימשיך לבכות אותו אברך על תאוותו שגרמה לו לזלזל לשווא בתלמידי חכמים כי אם הוא 'רק קרא והיה נשמע מעניין' אז לפי הרב מלמד הוא לא יכול להתיר לעצמו. כי הוא התיר רק אם בלא זה השמחה נפגמת. אז שלא יבלבל את המוח וימציא סיפורי שהוא לא ידע. היה כתוב מפורש

שקרן שכמותו

שכתובה למעלה... וגם שם כתוב מפורש להחמיר ורק מי ששמחתו תפגם אם לא יתירו לו מותר לו

אז הסיפור הוא שונה חגמרי ממה שהצגת

לא 'וואלה מעניין' אלא הבנה שזה משהו שחסר לו באמת. שפוגע לו בכל הגישה לחיבור.

ומה לעשות, חלק מהספר זה הערות. זה בערך כמו שתגיד שאפשר ותקין ללמוד שו''ע לבד בלי נו''כ או ב''י.

זה חלק מההלכה.

הרב מלמד כותב את שיטתו. בהערות הוא מפרט

פעם אחת אתה כועס עליו כי מי שקורה את הספרים שלו רוצה ללכת לפי הרב עובדיה ואז הוא קורה בהערה שכתוב טהרת הבית וסומך על זה ואז מתברר שלא כתוב שם.

פעם אחרת אתה אומר למה הוא כותב רק בהערה אף אחד לא קורא את ההערות

אתה סותר את עצמך. אם אף אחד לא קורא את הההערות למה אתה קופץ על מה שכתוב שם. ואם קוראים אותם מה הבעיה של אותו אברך?

אם הוא לא קורא את ההערות הוא בעצם אומר אני הולך על פי שיטת הרב מלמד. שיטתו כאמור - רק כשיש חוסר גדול לאחד מבני הזוג

הרב מלמד בהלכה למעלה כתב מפורשות שראוי להחמיר.

בהערה רשם שיש סתירה בדעת השו''ע וביאר אותה.

אברך שלא קרא הערה על הלכה כלכך מחודשת בפרט אחרי שכבר קרא את ההלכה שאומרת שראוי להחמיר בזה - היה שטוף בתאווה ורצה להתיר לעצמו.

וזה לגיטימי!

אבל אל תציג אותו כאיזה מישהו תמים שקיבל 'היתר גורף' מהספר של הקב מלמד

(כי הוא לאאוכל בכלל שום דבר גוש קטיף בגלל ריסוס)

חושב אחרת ממני בזה...

אולי זה תלוי במינון של החרקים?

או שאולי זה לא קשור?

לקולא

אני חושב שלכל אחת מהם מצאתי חבר ת''ח שאין מחלוקת על גדולתו שהתיר.

אני רואה את הצורך בפסיקה מונגשת. שמבדילה בין חומרא לדין לקולא. וחושב שהרב מלמד מספיק אמיץ לעשות את זה

הוא משלם על זה מחיר שלדעתי הוא נטו פוליטי  ואין בו שום צד הלכתי

ואני לא סומך על כל הפסקים שלו.

אבל הם לגיטימיים

שוב - תודה שכתבת.

באמת תודה

א. ישר כוח על הדיון המכבד והמברר, בצורה כזו לי אישית מאוד נוח ונעים לנהל דיון. אז תודה

ב. אני חלילה לא אומרת שום דבר רע על גדולי הרבנים, ועל אף רב.

ג. לגבי מה שכתבת: "לא כל פסיקה וכל תיאור והיתרים למינהם צריכה להמרח שחור על גבי לבן יש דברים הראויים לצנעה ואין צורך לפרסמן ברבים" -

אני מבינה את המקום ממנו אתה כותב, באמת,

רק מה נעשה ואנו חיים בעולם שרחוק מלהיות מושלם.

אנו חיים בדור פרוץ. זו עובדה.

לצערנו כל ילד כבר בגילאי היסודי יכול בלחיצת כפתור להגיע לכל הזוהמה שיש בעולם הזה.

הכל כ"כ כ"כ פרוץ

כ"כ כ"כ נפוץ

כ"כ כ"כ חינמי ואנונימי

משקיעים מילארדים ומשאבים אין סוף כדי *להנגיש* לכל נער ולכל נערה, לכל ילד ולכל ילדה, לכל איש ולכל אישה - את כל הגועל של העולם הזה,

אז מבחינתי לפחות זה הכי "עת לעשות להה' הפרו תורתך"

כלומר, נכון, בעבר ובדורות קודמים אולי לא היה נצרך לכתוב שחור על גבי לבן, ואכן תורה שבעל פה עברה בעל פה...

ומרב לתלמידו

ומאב לבנו

וכן הלאה...

אבל יהודה היקר, מה נעשה וילדינו ואנחנו עצמנו חשופים *שחור על גבי לבן*, וצבעוני על גבי צבעוני לכל הרע?!

האם אין זו סיבה מספיק ראויה שיהיה מענה לפחות מועט של הטוב גם? של דרך התורה הקדושה?

האם לא צריך *להנגיש* גם את זה?

לפחות שאנשים שחשופים לזה יהיו חשופים גם לזה.

זו ממש מצוות הדור לדעתי,

פשוט צו השעה.

וזה כ"כ כ"כ חשוב בעיניי

ואפילו בנפשי

כמה כמה מקרים אני שומעת ונחשפת גם בעבודה שלי, על נערים, על נשים, על גברים, כמה! שאם הייתה להם הדרכה כמו ההדרכה של הספר שמחת הבית ודומיו - הם בוודאות לא היו מגיעים לאן שהגיעו (ואני לא מנחשת, מדברת מדברים שהם עצמם אמרו לי).

אז זה לא רק להחמיר בשלום בית -

זה ממש לפעמים ובמקרים רבים לקיים את שלום בית

ולקיים את התורה עצמה

ולהתרחק מהרע

ולדבוק בטוב.

אי אפשר שכל הרעות החולות בעולם כן יהיו כתובים ונגישים, וזה לא. 

זה לא מידתי ואי אפשר להתנהל ככה כי אנשים חשופים רק לצד הרע ולצד שהוא היפך היהדות והיפך הכוונת התורה בחיבור הקדוש בין איש לאשתו.

אז אנשים צריכים לדעת גם את זה.

לפחות שיש פסיקה כזו.

אם זה מתאים להם - מעולה

אם לא - גם מעולה.

אבל לדעת צריכים

"תורה היא וללמוד אנו צריכים"

ואם שלמה המלך החכם באדם קרא לשיר השירים, שמדמה את אהבת הקב"ה לכנסת ישראל כאהבת איש לאישה (בצורה אירוטית אפילו) - "כל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים",

ואם בתוך המקום הכי קדוש לנו, בית המקדש, בתוככי קודש הקודשים, מעל ארון הברית עומדים הכרובים בדמות זכר ונקבה המעורים זה בזה,

ואם הקב"ה אמר למשה רבינו על המראות הצובאות "אלה חביבים עליי במיוחד", אותן מראות ששימשו את נשות ישראל להזדקק לבעליהן ובזכות זה להעמיד דור שלם, ומהן הכינו את הכיור! שמטהר את הכהן הגדול! בבית המקדש!

ואם לכל אורך התורה נאמר לנו "*וידע* אדם את חווה אשתו", "*וידע* אלקנה את חווה אשתו", "יצחק *מצחק* את רבקה אשתו", מלשון ידיעה, חיבור אמיתי, צחוק, שמחה, הנאה, תענוג

רק כך נוכל להבין מהו היחס הנכון והאמיתי של היהדות לאינטימיות ולחיבור בין איש לאשתו.

ולצערנו מפאת הדור הכה קשה הזה, כן, צריך גם שיהיה נגיש,

צריך אפילו ברחל בתך הקטנה שיהיה נגיש במציאות כמו שלנו

כי אם אין את זה - ומנגד יש את כל הרעות החולות - זה בעיניי לפעמים כמו להפקיר יהודים רבים וטובים שאין להם עוגנים להיאחז בהם ומגיעים למחוזות שהשם ירחם (גם חרדים ודתיים וחילוניים, לצערי זה לא פוסח על אף ציבור ושוב, מניסיון וממילים שאנשים עצמם אמרו לי, וכמות רבה מאוד מאוד מכפי שניתן היה לדמיין...)

אני סוברת שגם הרב מלמד הוא רב גדול וחשוב, וגם הוא מבין את כל הנ"ל.

ועוד רבנים רבים שגם סוברים כמוהו - גם הם גדולים וחשובים בעיניי (למשל הרב שלנו שזוהי פסיקתו, וכן עוד רבנים שבגלל הדיון שנוצר כאן אני לא רוצה לכתוב שמות, אבל יש והם גדוליםפ וחשובים).

(ומצרפת גם כאן הודעתי שעכשיו כתבתי:

מצרפת לך גם - נשואים טריים)

כמציאות "נוחותית ופוליטיקליקורט"

אני רואה אותה כמציאות חשובה ונכונה בטח במציאות כמו שלנו. וכמציאות הלכתית בהחלט, גם אם לא לפי כל הפסיקות,

ורואה אותה לפי כל מה שכתבתי גם בהודעות האחרות שלי כאן

יש מסגרת של הלכה - והכל נמצא בתוך המסגרת הזו.

גם אם זה בקצוות של עיקר הדין - זה עדיין בתוך מסגרת ההלכה, וזה מה שחשוב.

"...אמר לו רב אשי, מאחר שהייתם חכמים גדולים מדוע עבדתם עבודה זרה? אמר לו (מנשה) אם היית בזמנינו, היית מרים שולי גלימתך ורץ אחר עבודה זרה.

למחרת אמר רב אשי נפתח בגדולים..."

איך ירידת הדורות לדור שנאבק יום יום שעה שעה בפריצות נוראית בכל צעד ושעל?

אולי דווקא הדור שלנו הוא דור קדוש שנופל וקם ונופל וקם ומנסה לדבוק בקדושה בין איש לאשתו - והרי זה דבר מבורך *וקדוש* יאמר לו?

וכבר סופר על רב כהנא שאמר "תורה היא וללמוד אני צריך", והיום הדור הזה צריך ללמוד את התורה, וצריך שינגישו לו אותה, ברחל בתך הקטנה, ובטח שאל מול כל ההיפך של התורה שמונגש לכולנו תחת כל עץ רענן...

אני ודאי לא חלק כאן, אני כלום ושום דבר לעומת הרבנים וגדולי עולם.

אבל צריך לומר שיש רבנים וגדולים שכן סוברים כך! ונכון שיש גם רבנים וגדולים שסוברים אחרת, אבל זוהי בדיוק מחלוקת, וכל עוד היא לשם שמים זה מעולה, וכל אחד ילך לפי רבותיו ופסיקותיו.

אם אדם בוחר ללכת לפי הרמב"ם הענק שבענקים, ולפי רבנים שפוסקים בדומה לו, ועושה בהחלט את "עשה לך רב", והולך גם לפי הרב מלמד וגם לפי עוד רבנים חשובים - ודאי שלא חוטא יאמר לו אלא צדיק!

והוא לא פחות צדיק ממי שבוחר ללכת לפי פסיקות אחרות.

וזוג שנוהג כך והם שמחים ומאושרים שניהם וזה *ברצון* שניהם והכל במסגרת הזו של ההלכה - הם צדיקים בדיוק כמו זוג שבוחר להחמיר ולא פחות.

והדברים חשובים וחשוב שיאמרו.

(כבר הסברתי למעלה מדוע אז לא אחזור על כך כדי שלא אלאה...)

שאני שמחה על הדיון שמתפתח, וכל עוד הוא בצורה מכבדת (אני אישית מרגישה ממך צורה מאוד מכבדת וזה מאוד משמח לדון כך כפי שכבר אמרתי ) - זה מבורך בעיניי כי אפשר להיתרם אחד מהשני ולשמוע ולהשמיע דעות לכאן ולכאן ואפילו להתברך מהשוני - משני הצדדים.

(ואגב נוסף, מה שלום בתכם היקרה? דע שהיא בתפילותיי כל הזמן, הלל אפרת בת אוראל 🙏)

שימשיך וישתפר ויהיה הכי טוב שיש, בכל הבחינות 🙏🙏

אני ממש לא רואה בספר שמחת הבית של הרב מלמד "להוריד את העם", אלא בדיוק להיפך,

אך כנראה שנסכים שלא להסכים...

שיש גם גדולי ישראל שסוברים כך.

הרב שלי סובר כך.

ועוד רבנים שאמרתי שלא אציין שמות כאן.

ומה לגבי הרמב"ם, האם הוא לא מספיק גדול?

אז כבר עניתי על זה - נשואים טריים

כתבתי פעמיים שלא אציין שמות כאן מפאת הדיון שהסתעף כאן

עד שלא תשיב תשובות משכנעות. במיוחד בנוגע להר הבית. יש כאן פרצה חמורה בקונצנזוס, ונגד המנהג, ונגד הגדולים, ועל ידי רבנים שהתירו לפני שמלאו להם 80 ואפילו 70.
האוסרים (קרדיט לרב אבינר על הרשימה היפה):

הרב יצחק אבוחצירא

הרב שלמה אבינר

הג"ר יחזקאל אברמסקי

הרב אברהם אדלר

הרב יצחק סיני אדלר

הרב אליהו אריאל אדרי

הג"ר מאיר אוירבך

הג"ר שלמה זלמן אוירבך

הג"ר אברהם יצחק אולמן

הג"ר איסר יהודא אונטרמן

הג"ר מנחם יהודה הלוי אושפיזאי

הג"ר מרדכי אליהו

הרב ישראל אליזרע

הגרי"ש אלישיב

הרב יחיאל אפשטיין, האדמו"ר מאוזרוב

הג"ר יצחק אריאלי

הג"ר יהושע מנחם ארנברג

הרב שלמה כהן

הג"ר דוד לאו

הג"ר מאיר ישראל לאו

הרב יעקב יהודה לבנון

הרב משה לוי

הרב משה לוין

הרב יעקב לנדא

הג"ר מאיר מאזוז

הרב יונה מצגר

הרב צבי מרקוביץ

הג"ר יוסף משאש

הג"ר שלום משאש

הג"ר אבידר נבנצל

הרב מרדכי נגארי

הג"ר יהושע נויבירט

הג"ר יצחק נסים

הרב אפרים סוקולובר

הגר"ש סלנט

הרב רפאל עבו

הרב סלמן חוגי עבודי

הרב יעקב עדס

הרב יקותיאל עזריאלי

הג"ר שלמה עמאר

הרב יהושע פיטוסי

הרב יעקב פינק

הג"ר צבי פסח פראנק

הרב אברהם יהושע צוקרמן

הרב יצחק קוליץ

הרב צבי קוסטינר

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק

רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק

הג"ר רפאל הכהן קוק

הרב שמחה הכהן קוק

הרב פסח קוקיס

הרב אליהו קושילבסקי

הרב יהושע קניאל

הגר"ח קניבסקי

הגרי"י קניבסקי הסטייפלר

הרב שמחה הכהן קפלן

הג"ר ניסים קרליץ

הג"ר שלמה קרליץ

הרב אשר קרשטיין

הג"ר אליהו דוד רבינוביץ

הרב שמואל רבינוביץ

הרב אריה לייב רביץ

הרב יוסף רודריגז

הרב יעקב רוזנטל

הגראי"ל שטיינמן

הג"ר אריה שטרן

הג"ר משה שטרנבוך

הרב עמיאל שטרנברג

הרב מרדכי שטרנברג

הג"ר אלעזר מן שך

הג"ר צבי שכטר

הרב בניהו יששכר שמואלי

הג"ר מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש

הג"ר אברהם אלקנה שפירא

הרב יעקב שפירא

הרב משה נחום שפירא

הרב יוסף שרביט

שהוא ת''ח עצום והמיישיב של הכולל שלנו.

הראש כולל

הרב זכריה בן שלמה

האם אין רבנים אחרים? וודאי לי שיש.

אני רוצה ךהגיד שמות ששמעתי מהם מפורש שזה שיקול להקל

הררב ליאור מפנה אליו שאלות בהלכות נידה

(הם מחותנים)

אלו הרבנים ששימשתי ואני לא יודע מה איתך או את מי שמשת אבל הם שמשו את רב אברום והרב ישראלי ורב שלמה זלמן והגרז''ן ועוד

למה אתה ממציא על רבנים שאתה לא מכיר.?

והראש כולל שלי מצפצפים על  רב אברום והגרזן רק כי הם אומרים שיש מקום לפסוק כדיעות יחיד למרות שהם עצמם לא פוסקים ככה?

או כי הם חושבים ששיקולים של שלום בית לא מטים את ההלכה ונותנים משקל גדול יותר לדיעות מקילות?

מה אתה מנסה להגיד בדיוק?

אם הם אומרים שיש מקום במרחב ההלכתי לפסיקה שלו זה אומר שהם בהכרח סוברים כמותו ובהכרח חולקים על רב אברום ועל הגרזן? נו באמת

אכן הרב זכריה רב גדול מאוד עם כתפיים רחבות

(אגב, תמיד כשאני רואה את הניק שלך אני נזכרת במקום מגורינו עד לפני כ-6 שנים (טנא) )

התייחסתי איך שאני הבנתי. חושב שגם נל''ה תסכים איתנו שאם זה אסור לגמרי אז אין שאלה.

לגבי האתגר שלי הוא לא מתיר להוציא זרע בלילה ראשון הארכנו שם הרבה מאד שזה ביאה דרך איברים שהרמבם התיר, שבפשטות הרמ''א התיר ועוד.

מה גם שהוא כותב שם מפורשות בפתח האיבר - העראה

הרב ליאור אמר את דעתו. והוא אמר שלא חייב לשמוע לדעתו

מה לא עולה ביחד...?

אני לא שמעתי שהוא פרסם דבר כזה.

אני לא מפחד להרים טלפון רק שכשאני מרים טלפן לרב יש לי שאלות יותר חשובות וקריטיות

ואתה יודע מה נשאל בפע הבאה בלי נדר

וכו וכו למה הואלא מפרסם את זה ורק אומר לנשמה כללית בטלפון?

ושאין שום צד בהלכה לפסוק כך. לא רק שיכתוב שיש בספר דברים חמורים... זה לא מספיק.

בדיוק כפי שאני צריך לעשות כפי הבנתי גם הוא עושה כפי הבנתו.

והוא אמר לי שבמקרה שתהיה מחלוקת עדיין כל אחד יעשה כהבנתו.

למה אתה רואה סתירה? אני לא רואה.

ולגבי הסיפא שלך... אני לא פוסק בכל מה שהרב מלמד מיקל כמותו... ממש לא

גם לא כל מה שהראש כולל שלי מיקל וגם לא כל מה שהרב זכריה בן שלמה מיקל.

אני לא מחפש רק קולות. אני מחפש להבין. ללמוד. לברר את רצון ה'

ואני כן יודע למסגר בצורה מאד ברורה שאם הרב קאפח למשל התיר משהו ואחריו בא הרב מלמד והתיר אי אפשר לנדות אותו ולהחרים אותו על בסיס זה

בבקשה תתן תיעוד של השקרים שאתה מפיץ

אגב, את העובדה שהרב ליאור לא קרא את הספר שלגביו הוציא מכתב גינוי אתה יודע? יודע מי 'סיפר לו' מה כתוב שם? אולי תכבד אותנו במידע שאתה בטח יודע

@נשמה כללית @נשמה ‍ כללית ‍@נשמה ‍כללית ‍
לעלות להר הבית.

אניוהוא ויהודה 224 מסרבים לתת תשובה.

אם תוכל גם להסביר למה הרב אריאל מתיר לתת יד בלידה בניגוד לדעת כל גדולי הדור - גם ישמח אותי מאוד. 
ואם אתה בכלל ספורטיבי פתח איתי את סוגיית 'ברי לי שלא הרגשתי' ותמצא לי פוסק בדורות האחרונים שאמר כמו הרב עובדיה. זה באמת ישמח אותי.

מציג אתכם כלא רציניים. אולי אפילו מגמתיים חלילה...

שוב, באמת באמת כדאי שתבדוק לפני שאתה כותב. אשמח להתבדות, אדרבה. אז אחזור להתמקד ברב ליאור שמתיר לעלות להר הבית, וברב אריאל שמתיר לתת יד בלידה

" אשה שבדקה עצמה בעד ומצאה דם על עד הבדיקה אם הכניסה את העד בעומק הרחם סמוך למקור אע"פ שהיא אומרת שלא הרגישה ביציאת הדם מן המקור חוששים שמא הרגישה וטעתה וכסבורה היתה שהרגשת העד היא והרי היא כספק טמאה מן התורה. אבל אם לא הכניסה את העד בעומק הרחם אלא מחוץ לפרוזדור אינה טמאה אלא טומאת כתם מדרבנן שכיוון שעיקר ההרגשה היא בפתיחת המקור כל שבדיקת העד היתה רחוקה מן המקור אין מקום לטעות בזה. ואם אמרה ברי לי שלא הרגשתי ביציאת הדם אפילו אם הכניסה את העד בעומק הרחם הרי זו טהורה מן התורה ואינה טמאה אלא טומאת כתם מדרבנן"

חשבתי שזו השיטה, הלא כן?

נגד הרב קוק, והרצי"ה, והגרשז"א, והרב ש"ך, והרבי מלובביץ, והרשימה האינסופית שכבר הבאתי פה באדיבות הרב אבינר שליט"א.

ואולי גם כאלה שמתירים לתת יד בלידה. ואולי גם מתירים בריא לי שלא הרגשתי (אא"כ תמצאו אחרונים בני דורנו)

אבל שוב, האמת לא מעניינת אתכם. כלום לא מעניין למעשה

שאסור לעלות להר הבית

https://www.moramikdash.org.il/

האזינו: הרב צבי יהודה בקולו, מתנגד לעלייה להר הבית

השאלה היא האם בעת שהרב ליאור התיר לעלות להר הבית (כמדומני לפני יותר מעשרים שנה, בעוד שהוא היה בן פחות משישים) הוא עשה זאת נגד הקונצנזוס הרבני או לא. אז כדי שנשכח את שאר הרשימה האינסופית של האוסרים אתה מתפלפל על הרב קוק. והכל טוב, מותר לדון מה הרב קוק היה אומר במציאות כזו או אחרת. אבל אתה מתעלם מהעובדה שזה לא משנה בכהוא זה את העובדה שהרבנים (הצעירים אז) שהתירו לעלות עשו זאת נגד רוב מנין ורוב בנין של גדולי ישראל. למעשה, נגד כולם פחות או יותר. 
וזו פסיקה נגד הקונצנזוס. ולשיטתכם - זה חמור מאוד. במיוחד שמדובר כאן על ספק כרת, כי אם צודקים המחמירים שאנחנו לא בקיאים בגבולות והמסורות לא חזקות מספיק לסמוך עליהם - הנכנס עובר באיסור כרת לפי רוב הראשונים. 

הר הבית. 

נתינת יד בלידה

ברי לי שלא הרגשתי

א. תודה רבה על המילים הטובות 🙏

ב. בענייני הלכה אני נסמכת על פוסקים ורבנים שאמרו כך ולא על עצמי.

ג. מעולם לא התיימרתי אפילו להשוות עצמי חלילה לרבנים ופוסקים, אני כלום ושום דבר מולם, שוב - אני נסמכת על רבנים אחרים ופוסקים אחרים שאמרו כך בכל השרשור הזה.

ד. אולי הכי חשוב - *כל* מה שכתבתי הוא בתוך מסגרת ההלכה. ושוב, לא אני אמרתי אלא רבנים גדולים וחשובים.

חשוב להבין כי הדיון על משהו בתוך מסגרת ההלכה אינו דומה כלל ועיקר לדיון על דברים שמחוץ למסגרת ההלכה.

הרי אף אחד חלילה לא ניסה לדבר כאן על ביטול שבעה נקיים או לא לטבול במקווה או לא לשמור טהרת המשפחה וכן הלאה, כן, גם אם זה עלול לפגוע בשלום בית - עדיין, אי אפשר לעבור על זה ולא משנה מה.

הדיון כאן הוא דיון בתוך מסגרת ההלכה. וזה חשוב מאוד מאוד להתייחס לזה כך ולא ליצור מצב בו מערבבים בטעות כמה וכמה עניינים שונים יחד - והופכים אותם לאותו דבר.

כי לא דומה דיון על הספר הנ"ל, לדיון על ביטול שבעה נקיים חלילה, למשל.

ה. אותו "נאום שלי" כפי שכינית אותו - הוא בעיניי לא נאום כלל אלא אמירה *על התורה עצמה* ועל דברים שמובאים בתורה עצמה. אם תקרא את כל הודעותיי - תראה שכתבתי מתוך התורה עצמה והיא אכן נר לרגליי.

אף פעם לא חשבתי אפילו על לבטל את התורה, חס ושלום.

ו. כתבת שכל מה שכתבתי הוא רק רגש ורגש ואין התייחסות לפן השכלי וכי צריך שהשכל יהיה שליט על הלב.

ובכן, גם אני סוברת שהשכל צריך להיות שליט על הלב.

ואני חושבת שבדבריי היה גם הרבה מאוד שכל, וממש ממש לא רק רגש.

כאשר הרגש נלווה לשכל,

כאשר הוא נשען על התורה הקדושה ועל רבנים גדולים וחשובים שזוהי דרך פסיקתם,

כאשר הוא נשען על מסגרת ההלכה - אז הוא במקום הנכון שלו, הוא גם רגש וגם שכל.

ובכל דבריי היה תמיד גם השכל שולט.

ז. גם פוסקים ענקיים שבענקיים מבינים שצריך לפסוק לאדם *כמכלול*, ובהחלט לוקחים אלמנטים שונים בפסיקתם.

רואים מי שאל, מה שאל, מה המציאות של חייו וכן הלאה - ולפי זה םוסקים, ולא רק מקריאים מהספר אלא יש להם כתפיים רחבות וענקיות להבין גם בנפש האדם, אותו אדם שהקב"ה בכבודו ובעצמו ברא אותו עם שכל וכן, גם רגש, וגם אנושיות - ואת כל זה ההלכה לוקחת בחשבון, ויש פסיקות רבות שלוקחות סדרי עדיפויות ומתעדפות משהו על גבי משהו ולכן כך הפסיקה.

ורב גדול יכול לעשות כן.

וכשהוא בא מתוך ההלכה ולא מחוץ להלכה.

בתוך המסגרת המאוד ממוסגרת של ההלכה...

כמו במקרה הזה עליו דיברתי.

ח. אני מצטרפת לכל מילה שכתב בשרשור 

@נחשון מהרחברון

(ואגב, אני יודעת שגם אתה מעריך אותו מאוד גם כדמות שיודעת על מה היא מדברת גם בפן ההלכתי, כך שאפילו כאן בשרשור ניתן לראות שלא רק חלק מהניקים כתבו נגד בנימוקים הלכתיים, אלא כמה ניקים, כמו נחשון כתבו בעד גם הם מנימוקים הלכתיים,

וכמובן יש את העולם מחוץ לשירשור, בו יש רבנים אחרים שאכן מסכימים על כך (גם כאן נחשון הביא 3 מהיכרות אישית, וגם לי יש כמה וכמה שמות מידיעה ובירור אישיים, רק בחרתי לא לציין את השמות כאן בשל אופי התת שרשור שהחל להתפתח כאן).

לכן, לשים את כל מי שכתב בעד הספר בדרך זו או אחרת כ"רפורמי" או "לא מבין בהלכה" או "דתל"ש" - זה דבר לא נכון.

כי הרבה מהכותבים אפילו כאן בשרשור ממש לא רפורמים

ממש לא דתלש"ים

ויש כאן כותבים שבהחלט מבינים בהלכה (ואני לא מכלילה את עצמי כאן, אמרתצי כבר שאני עצמי נשענת על רבנים גדולים שכך פסקו ולא על עצמי.)

(סעיפים חדשים):

א. אני משתדלת לכתוב די בקיצור כעת מפאת הזמן והאפשרות שיש לי כרגע, אז מקווה שזה מספיק בהיר

(ועל הדרך מרוויחה עוד "אימון" בקצרנות, דבר שכידוע נצרך עבורי, אז זה טוב ב"ה

לא שאני תמיד רוצה כך, אלא פעמים רבות דווקא הלכתוב באריכות זה מה שאני רואה לנכון, אבל במקרים אחרים לא, ו- הנה, יצאתי שוב חופרת, נו שוין כמו שאומרים )

ב. אני באמת שמחה ומעריכה את השיח הענייני והמכבד. (מתייחסת לשיח ביננו אישית)

ושמחה שאתה גם רואה אותי כאדם שההלכה והתורה הקדושה היא נר לרגלו - כי אכן כך הדבר חד משמעית.

(זוכר את השרשור הקורע מצחוק שפתח בחודש אדר

@די שרוט, ושם הוא אמר בצחוק שכינית אותי רפורמית, ואז כתבת לו שאני אורתודוקסית כשרה (או ניסוח אחר לא זוכרת בדיוק) - כבר חשבתי להביא לך הוכחה *ממך* שאמרת שאני לא רפורמית אלא אורתודוקסית 😅

ועכשיו יש לי כבר שתי הוכחות למקרה הצורך )

[- וזה הזמן שוב להודות לך, @די שרוט , על העלאת מצב הרוח והשמחה שאתה מעניק ליהודים רבים כל הזמן, זה בהחלט חשוב ומוערך בעיניי, וגם העובדה שתמיד חשוב לך שינתן כבוד לאדם באשר הוא אדם 🙏]

ג. בהמשך לסעיף ב, 

אני חושבת שמה שעונה על כל הסעיפים זה דבר אחד שחוזר על עצמו:

אני סוברת (ושוב לא כי *אני* אמרתי, אני כלום ושום דבר, אלא כי רבנים גדולים וחשובים אמרו ואני נסמכת עליהם) - שכל הספר שמחת הבית הוא בתוך מסגרת ההלכה.

ועכשיו אני מבינה שאתה *כלל לא סובר כך* אלא סובר שהוא מחוץ למסגרת ההלכה.

ומשכך, עכשיו אני מבינה יותר את מהות ושורש המחלוקת ביננו.

הרי אם אתה, אדם שהתורה וההלכה חשובים לו, וזה כאמור מוערך מאוד בעיניי ואף אמרתי לך זאת כמה פעמים בדיונים שונים - שניכר שקדושת התורה ונצחיותה חיים ומפעמים בך בצורה כל כך חזקה ואמיתית שזה פשוט מוערך לראות את זה! ובהחלט העם שלנו צריך אנשים כאלה שאש התורה חדורה בהם! עבור כולנו, באמת!

ואם אדם כזה חושב שהדברים הם מחוץ למסגרת ההלכה - יותר מובנת לי ההתנגדות.

אומנם,

כפי שכתבתי כאן פעמים רבות, אני חולקת על כך מכל וכל.

אני חד משמעית סוברת (וכותבת שוב שלא יובן אחרת אפילו בטעות - נסמכת על רבנים גדולים וחשובים ולא על עצמי כלל) - שזה *כן בתוך מסגרת ההלכה*

אולי אני מתקשה להסביר זאת טוב,

זו אחת הסיבות שהייתי רוצה שתיקח את כל מה שכתב @נחשון מהרחברון ותצרף גם חתימה שלי על דברים, כי הוא מסביר זאת יותר טוב ממני, אז פשוט תדמיין שאני מעתיקה את כל דבריו כאן שוב...

(גם ראיתי עתה ש@מישהו כל שהוא הסביר זאת טוב מאוד)

משכך, גם אתה שאמרת עליי ב"ה שהתורה וההלכה חשובים לי, יכול להבין שזה אותו קו אחיד שמנחה גם אותי - לצעוד בתוך מסגרת ההלכה, ואין כאן שום סתירה בעיניי למסגרת ההלכה, ועל כך דבריי בכל השרשור הזה...

ד. כפי שכתבתי קודם בשרשור, אחת הסיבות שאין לי התנגדות לספר המדובר של הרב מלמד, היא כי בתוך המציאות בה אנו חיים אנשים רבים זקוקים גם למידע הזה. 

הם זקוקים לדעת את *שלל* הפסיקות.

גם המחמירות, גם המקילות, על כל הטווח של כל מסגרת ההלכה.

וכל זוג יעשה לו רב - וילך לפי פסיקה של רבו בעניין.

הרי כל עולם חיי האישות בין איש ואשתו הוא מסע שלם.

והוא מסע אישי שלהם.

גם לאיש וגם לאשתו. שניהם יחד.

שכמובן כמובן שהמקום המהותי ממנו הכל יוצא זה האהבה של שניהם יחד והחיבור הנפשי-נשמתי של שניהם יחד,

וכל מה שעל דעת ורצון ובעיני שניהם מביא לקירבה נפשית וגופנית ונשמתית ביניהם, ומוסיף ומרבה אהבה ושלום בפן המהותי של המילה - וכאשר הוא נסמך על ההלכה עצמה ובתוך מסגרתה כמובן - הרי זה מבורך.

וזוג שיודע מראש את שלל הפסיקות, ובוחר לפי רבו שבחר - יכול לנוע בתוך ההלכה לפי איך שנכון ומותאם להם אישית.

וזה יכול להיות שהם לא ידעו זאת בהתחלה אלא רק אחרי כמה שנות נישואין,

או שהמורכבויות יצוצו טיפין טיפין עם הזמן,

או שלא יהיו מורכבויות כאלה אלא אחרות,

או שלל האפשרויות האינסופיות שיש לאנשים אנושיים בחיים -

וברגע שמנגישים כמו בספר את ההלכה בעניין זה בצורה נהירה ונגישה - ניתן גם לדעת את הדברים כך.

וזה חשוב בעיניי.

מרגישה שיכולה עוד להאריך כ"כ הרבה אבל אעצור כאן.

ברכה והצלחה בכל  

שלא אצליח להסביר את עצמי יותר טוב ממה שכבר ניסיתי לכל אורך השרשור,

לכן מצרפת גם כאן עוד הודעה שכתבתי כעת

אז מנסה לענות שוב - נשואים טריים

ומעבר לזה לא יודעת איך להסביר יותר ממה שהסברתי... מרגישה קצת שאני חוזרת על עצמי

ומתייגת שוב את @נחשון מהרחברון שמסביר הרבה יותר טוב ממני - אולי תוכל להגיב גם כאן 🙏

יש כאן 3-4 אנשים שטוענים בשם 3-4 גדולים שאין שום צד בהלכה לפסוק כמו הרב מלמד

משום מה אף אחד מתוך אותם גדולים לא חשב להוציא פשקוויל אפילו, בטח לא פסק מפורט או גילוי דעת שאין שום צד בהלכה לסמוך על הרב מלמד.

חזרו בהם מהסכמתם ואמרו שהם לא פוסקים ככה. ובעיניהם זה חמור.

מכאן ועד להגיד שאין שום צד כזה בהלכה... לא מבין איך הם הלכו את הצעד הזה קדימה.

הרי הדבר הכי חמור שם בערך שהוא התיר זה בדיקה פנימית כשיש התקן תוך רחמי.

אפשר לחלוק אפשר להתווכח אבל כבר הרב קאפח התיר את זה. והרב אברג'ל. וזה על בסיס חוו''ד של אחד האנשים הכי מקצועיים בארץץ בתחום ההתקנים - דוקטור אורי לוי.

אבל זה לא מעניין אותם. רק הרב מלמד מתיר נידות ואי אפשר להגיד שהוא בתוך גבולות ההלכה

אבל אם מה שאתם אומרים נכון השאלה שלי גדולה בהרבה  - איך לא יצאו נגדו בצורה פומבית שאומרת שאין שום צד כזה בהלכה.

הרי ראינו איך גדולי ישראל יודעים לצאת על פוסק שמתעלם מהם ומכריע נגד ההלכה  (פרשת אבינר)

כשגדולי הדור יוציאו מעשה בי''ד שאסור - סלאמתקץ עד אז- זו מחלוקת לגיטימית

מאת הרב סולובייצ'יק

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)